אז איך גומלים??פצלשהריון

הגדול שלי כמעט בן שנתיים מתחיל להיות מודע ליצירות שלו. שואלת את עצמי,

איך גומלים? מתי מתחילים?

האם מלמדים לעשות הכול בישיבה או קטנים בעמידה?

קיצר, כל תורת הגמילה תתקבל בברכה.

שאלת בונוס, אני ממש אינסטניטית. מפחדת שהאסלה תהיה מסריחה. מה עושים?


בונוס נוסף, החמוד נהיה פתאום בררן באוכל בקטע הזוי רוצה רק פחמימות ומסוימות מאד. מה עושים? לתת לו מה שרוצה או לא? היום לא הסכמנו לא עוד חלה. ונתתי לו לבחור מתוך המנה העיקרית מה שרוצה (וזה דברים שהוא אוהב בעיקרון) ולא הסכים ונשאר רעב. (בסוף אכל לחם אחרי הסעודה) 

אנחנו לימדנו הכל בישיבהכורסא ירוקה

הרבה יותר נוח וקל. פשוט מסבירים לו איך להכניס את הפין פנימה.

למה שהאסלה תהיה מסריחה? תקני באושר עד את השפריצר הזה של החיטוי ותנגבי את האסלה/ישבנון אחרי שהילד עושה, וגם תשימי את המתלה הזה של הכדורי ג'ל לאסלה ששוטף עם חומר בכל הורדת מים. לא רואה סיבה שיסריח.


אנחנו גם התחלנו מסיר ולא מאסלה אבל זה די דוחה ההתעסקות. מה שקצת עזר לי היה שלא עשו ישר בסיר אלא זה סיר שמלבישים שקית ואז זורקים אותה. אבל זה עדיין מגעיל. אם הילד זורם על ישבנון בשירותים בעיניי עדיף.


לגבי אוכל אני זורמת. כל עוד זה במגבלות מסוימות אני משחררת. יש לי מספיק דברים אחרים להתעקש עליהם

תודה. ואיך יודעים מתי הוא מוכן ואיך לתווך לו?פצלשהריון
ופתאום פשוט מורידים את הטיטול?
אצלנו זה היה קצת מורכבכורסא ירוקה

אבל בעיניי מוכנות מורכבת ממודעות - נגיד שהוא מודיע שהוא עושה עכשיו, ורצון - בקשה מצידו או היענות להצעה שלכם לשבת בשירותים/סיר.  

אחד מהם זה התחלה יפה, אבל לא הייתי מתחילה בלי שניהם.


לתווך - הייתי מסבירה שתינוקות וילדים קטנים עושים פיפי וקקי בחיתול,,וגדולים עושים בשירותים. כשהוא יהיה גדול אז גם הוא יעשה בשירותים/סיר, ואז אפשר לשאול אם הוא רוצה לנסות.

אם הוא אומר כן, אז להגיד לו שבפעם הבאה יגיד לפני שעושה ותלכו לשירותים.

מן הסתם בפעמים הראשונות יגיד רק כשכבר ממש עושה אז להסביר לו ולהראות שהחיתול כבר התמלא ופעם הבאה יוכל לנסות שוב. זה לוקח זמן..


יש כאלה שפשוט מורידים חיתול ונותנים לילד לפספס עד שהוא לומד לזהות מראש. אני אישית ממש לא אוהבת את זה ולא מאמינה בזה, לא אחפור לך בסיבות אבל אני חושבת שילד בשל בכל מקרה יגיע לגמילה, גם אם יש לו חיתול, ובאמת כשאני גומלת אני משאירה את החיתול בתקופת הגמילה עד שאני רואה שיש שבוע שבועיים יבשים ונקיים, ורק אז מחליפה לתחתונים. אפשר גם פתרון ביניים שנקרא חיתולי פול-אפ זה חיתולים שנראים כמו תחתון (לדעתי סופגים קצת פחות כמות ממידה זהה של חיתול רגיל כי נועדו בעיקר לפספוסים)


כדאי גם לקרוא איזה ספר בנושא שמסביר. יש כמה, הכי פופולרי לדעתי זה סיר הסירים. בעיניי ספר מעולה. יש גם מסדרת "לולו" ספר חמוד שנקרא הסיר של לולו. הוא אחלה אבל בעיניי פחות מפורט ומסביר לילד מאשר סיר הסירים. אם הספרים האלה (בעיקר הראשון) לא מתאים לכם בגלל פירוט יתר אז מאמינה שיש ספרים דוסיים יותר אבל לא מכירה..

תודה. הוא אומר לנו רק כשעושה.פצלשהריון

אז לקחת אותו אז לשירותים זה מאוחר מידי. מה עושים?

ואיזה ישבנון לקנות? עדיף עם סולם או בלי? 

אז תחכו עודכורסא ירוקה

פשוט אומרים לו "מצוין, כשתגיד לפני נלך לשירותים".

מודעות לעצם העשיה של הצרכים זה שלב ראשון, זיהוי לפני זה שלב שני. אז אפשר לחכות.

ישבנון - אני אוהבת את אלה עם הסולם, כי הם משמעותית יותר יציבים ונוחים לילד

לנו היה עם סולם שלא היה יציב משומהיעל מהדרום

לק"י


מעדיפה מקטין אסלה ושרפרף. ומרימה לאסלה אם צריך.

גם ככה הרבה פעמים הם צריכים עזרה בהתחלה, ולא הולכים לבד.

הבררנות זה די אופייני לגילקופצת רגע

מגיע לפעמים גם קצת מאוחר יותר

אבל מגיע הרבה פעמים.


אני אישית לא הייתי נכנסת עם הילד ל'מלחמות' סביב אוכל שמוגש על השולחן. מבחינתי חלה זה אוכל ולא יודעת אם הייתי מגבילה ילד בן שנתיים.

בגדול, אוכל זה ממש לא נושא שכדאי לריב עליו, כמו שראית את יכולה כך ורק להחליט מה הילד שלך *לא יאכל*, אין לך שום דרך להחליט עבורו מה הוא כן יאכל, וכמו שראית הילד יכול גם להחליט שהוא לא יאכל כלל, מה שישים אותך במצב בו יש לך בחירה בין שתי אפשרויות גרועות: להכנע ולתת לו מה שרצה, או להשאיר אותו רעב. עדיף בכלל לא להכנס למקום הזה מלכתחילה.


מה שכן, הייתי ממשיכה לחשוף לכל סוגי המאכלים, אם רואים שבאמת באופן עקבי הוא רוצה רק פחמימות, להשתדל לרוב להגיש דבר ראשון לשולחן את החלבונים והירקות, ורק אחרי זמן מסוים להוסיף גם את הפחמימה, בדרך הזו הרבה פעמים הם בכל זאת יסכימו לאכול מהאוכל הבריא יותר לפני שיתמלאו מהפחמימות.

זה עדיף בהרבה על פני האפשרות להגיש לשולחן הכל ואז לריב עם הילד שיקח דווקא מה שאת רוצה ולא מה שהוא רוצה. 

תודה. עזרת ליפצלשהריון
אני לימדתי להתפנות בישיבהיעל מהדרום
לק"י


הבן שלי בן שלוש+ ובגן לימדו אותו לעשות בעמידה. אבל שם האסלה נמוכה וזה כנראה נוח לו.


אפשר להושיב על מקטין אסלה מספיק אחורה ושיתכופף קצת קדימה, ככה הפיפי לא משפריץ החוצה. או שיחזיק את האיבר שייכנס פנימה.

ובנוסף, ממליצה גם אם מחליטים לא לגמול כרגעיעל מהדרום

לק"י


להושיב על האסלה מידי פעם. נניח לפני המקלחת או בבוקר.

בעיני זה עוזר אחר כך כשמחליטים לגמול, שהילד מכיר את השירותים ויודע מה עושים שם.

מנסה לענותאוהבת את השבת

ממליצה לקרוא איזה הדרכה לגבי הגמילה כדי להגיע מוכנים לתהליך...

והכי חשוב רוגע. לשדר רגוע. להיות מבפנים ברוגע.

לגבי איך- אצלנו אחד למד בעמידה היה לו עוד והשני לימדנו בישיבה כי יש לו זווית ללמעלה והוא לא מצליח שיצא בפנים..


לגבי בררנות חד משמעית לדעתי לא כדאי ראש בראש, רק ממתקים וגם זה אני משתדלת שלא אני אמסור עליהם משהו שמול העיניים..

בבררנות נראלי יכול לא לקדם אותך ואפילו להזיק לטווח הארוך...גם אצלנו מבאס אותי שהם אוהבים פחמימות ומסרבים לירקות ופירות לא מעט פעמים..

מה שקראתי פה בפורום זה לחתוך ירקות או פיתות לצלחת בצורה מזמינה ולהגיש כשרעבים עוד לפני הארוחה, או לזמני ביניים ואז הם אוכלים יופי...

כשחוזרים מהמסגרות או לפני א. ערב וכזה...


והאמת שמבחינתי חלה זה אחלה אוכל ויאכלו כמה שרוצים, העיקר שיאכלו חח...

איפה אפשר לקרוא הדרכות לגמילה?פצלשהריון
לגבי גמילהתקומה

בעיניי גיל כמעט שנתיים זה קצת קטן

לא אומרת שלא אפשרי

אבל מעבר למודעות הוא צריך גם בשלות של שיתוף פעולה. להסכים ללכת לשירותים, להוריד בגדים וכו'

אלא אם הוא ממש מראה סימנים מובהקים של מוכנות, ומבחינה מוטורית הוא עצמאי ומסתדר, הייתי מחכה לקיץ.

הרבה יותר נוח ונעים לכולם

וכן להמשיך עם המודעות, אבל בעיניי לגמול בחורף ילד קטן זה קשה.


לפי דעתי לא נכון למנוע אוכל שהוא אוכל אמיתי (כלומר, על ממתקים כן נכון וכדאי להגביל), נכון להציע ארוחה מגוונת שמכילה אוכל בריא ואת כל אבות המזון.

אבל בוודאי בארוחת שבת משותפת, כל אחד לוקח מה שרוצה.

אפשר להציע, אבל לא לאסור

רוצה בקייץ. אבל להתחיל להכין אותו עכשיופצלשהריון
עונה לגבי הגמילהאני אמא

הבן שלי גם בן שנתיים ומודע ממש יפה ליציאות שלו (אומר לפני שהוא עושה) ובכל זאת אני לא מתחילה לגמול עכשיו כי חורף וקר נורא. בעיני שווה לחכות לימים נעימים שאפשר לתת לו להסתובב בבית רק עם תחתונים או מכנס קליל, ושיש שמש טובה לייבש הרבה כביסות (לי אין מייבש, אבל גם לייבש את הספה נניח אחרי פספוס אז אני שוטפת ושמה אותה מול השמש בחלון).

 

את הגדול גמלתי בקיץ בגיל שנתיים וזה אפשרי בהחלט, אבל לא היה שם לקיחת אחריות שלו ולכן אפילו שהוא היה כבר בלי פספוסים הוא חזר לטיטול כשהתחיל מסגרת חדשה (בגלל הרצון שלו) ונגמל שוב באביב בגיל שנתיים ושמונה, גמילה הרבה יותר קלה וחלקה.

 

בגמילה מתחילים בעיני מלהוריד טיטול ואז יש פספוסים ומתוך הפספוסים האלה הילד לומד לזהות כשהוא עושה, לומד לעצור ולהתאפק ולומד לשחרר בשירותים. אולי זה שונה כשרמת המודעות של הילד ליציאות בטיטול גבוהה מאוד, אבל מהנסיון המועט שלי ראיתי שכל עוד יש לילד טיטול אז להושיב אותו בשירותים או על סיר לא כזה יעיל כי לרוב זה לא יהיה בדיוק בדיוק כשהוא צריך והשלב של לדעת לשחרר ולעשות בשירותים הוא השלב היותר מתקדם של הגמילה, מגיע אחרי השלב של לדעת להתאפק.

 

את הגדול גמלנו קודם כל הכל בישיבה, ככה הוא גם לא צריך ללמוד להפריד מה הוא עושה מתי, אבל אין מנוס, זה ממש מלכלך את כל הסביבה וכל החדר שירותים. כשלימדנו אותו לעשות בעמידה פתאום הכל נכנס לתוך האסלה (כמעט) והיה הרבה יותר נקי, אבל בגמילה צריך לנקות שתן כל הזמן, או כשמפספסים או מסביבות האסלה וכל החדר שירותים, לא רואה דרך שזה לא יקרה, ככל שתגמלי בגיל גדול יותר אז אולי השלב הזה יהיה קצר יותר.

תודהפצלשהריון

לא רואה את עצמי מנקה שירותים. מגעיל אותי בטירוף. אבל גם להשאיר אותם ככה לא רלוונטי.

אני עושה בבית כמעט הכול אבל שרותים ופחים לא נוגעת. 

מהניסיון שלי (גמלתי 2 בנים ו-2 בנות)יעל מהדרום

לק"י

 

כשהבנים יושבים על האסלה- הם צריכים או לדחוף את האיבר עם האצבע או לשבת קצת אחורה ולהתכופף טיפה (אבל אז לפעמים צריך להוריד לגמרי את התחתונים והמכנסיים).

ככה נשאר נקי.
 

ולגבי להושיב כשיש עדיין טיטול, אני דוקא ממליצה. חוץ מהבכור, שלושת האחרים היו יושבים לפעמים מערך מגיל שנה וחצי, ולפעמים גם עשו בשירותים. בשונה מהבכור, הם היו מודעים לעניין השירותים, כנראה כי ראו את הגדולים מהם מתפנים שם.

 

ואני אישית גם שולחת בהתחלה לשירותים בצורה יזומה או מציעה ללכת/ שואלת אם צריכים. אין לי כוחות למליון פספוסים (לא שאין, אבל פחות מן הסתם).

אני שמעתי המלצהאנונימית בהו"ל

לתת להם להכנס איתכם לשירותים..

חוץ מזה שזה פתרון מושלם לזה שהם צורחים כי אמא רגע הלכה לעשות פיפי אני ממש רואה בשלות אצל הבת שלי בזכות זה.

כל הזמן הסברתי לה - אמא עושה עכשיו פיפי, עכשיו מנקה עם טישו.

היא יודעת עכשיו לעשות את זה בעצמה ומבקשת לשבת כל השירותים ולעשות פיפי

אצלינו לא עבד כל השיטות בישיבהאני אמא

כשגמלתי את הבכור גם כתבת לי את זה וגם היו פה בפורום עוד הרבה עצות, בפועל רק לעבור לעמידה הוריד את ההשפרצות בצורה משמעותית (כיום הוא מצליח גם בישיבה שהכל יהיה בתוך אבל הוא גמול כבר כמעט שנתיים). אז כתבתי מהנסיון שלנו, @פצלשהריון את יכולה לקוות שהבן שלך יהיה מהסוג של הבנים של יעל מהדרום

 

ולגבי להושיב בשירותים לפני שמורידים טיטול, זה גם מעניין, כי אצל שניהם הם לא עשו כלום ככה (הקטן עוד לא גמול אבל היו פעמים שראיתי שהוא צריך לעשות והושבתי אותו והוא לא עשה כלום. במקלחת לפעמים הוא היה עושה ואני הסבתי את תשומת ליבו לזה ומאז הוא מנסה הרבה פעמים לתת שתן במקלחת, לפעמים יוצא לו ולפעמים הוא אומר שזה "לא עובד" אבל אני רואה את זה יותר כמו התנסות עם פספוסים ולא כמו להושיב ילד לא גמול בשירותים)

 

וגם אני אחרי שאני מורידה טיטול לוקחת באופן יזום לשירותים בתדירות גבוהה מאוד, לא שאני אוהבת לנקות רק אני מתייחסת לפספוסים כהזדמנות ללמידה...

מענין. תודהפצלשהריון
הבן שלי בן שנתייםהשם שלי

אני לא מתכננת לגמול לפני שיגיע אביב-קיץ.

בינתיים הוא קבוע יושב בשירותים לפני האמבטיה.

לרוב לא יוצא לו כלום, אבל לפעמים כן.

זה עוזר שהוא יכיר את השירותים ולא יפחד.


כשגמלתי את הגדול יותר, בהתחלה הוא עשה בישיבה. רק בהמשך הוא התחיל בעמידה.

דווקא בישיבה הוא היה פחות מלכלך את השירותים.


בגמילה יש כמה דברים שצריך ללמוד:

לזהות את הצורך להתפנות.

להתאפק, שלא יברח בכל זמן במקום.

ולשחרר באופן מודע בזמן ובמקום שרוצים.


חוץ מזה, צריך שיתוף פעולה של הילד, ויכולת ללכת לשירותים, להוריד בגדים וכד'.


הרבה פעמים רק כשהילד מוריד טיטול ומרגיש שהוא עושה, אז הוא מבין מה הוא אמור לעשות.

בהתחלה יהיו פספוסים, עד שהוא ילמד לשלוט.


אם קשה לך כל העניין של הניקיון, את צריכה להיות מוכנה לשירותים שמתלכלכים מבפנים ומבחוץ, לפספוסים בבית על הרצפה או על דברים.

תנסי למצוא מה הכי יעזור לך- להשתמש בכפפות, מגבוני חיטוי, מישהו אחר שיהיה זמין לנקות.

שימי לב שאת לא יוצרת אצל הילד רתיעה מלפספס.


לגבי האוכל, לא כדאי להגביל אותו.

הרבה ילדים בררנים בגיל הזה. (אצל הילדים שלי זה הולך ומחמיר).

תמשיכי לחשוף אותו לעוד מאכלים, שתהיה לו את האפשרות לאכול מגוון יותר.

אפשר לתת בהתחלה את מה שהוא פחות רוצה, ואחר כך לתת גם את מה שהוא יותר אוכל. אבל לע להכריח אותו לאכול.

תודה 🙏פצלשהריון
האמת- אני מהנסיון שלי הייתי מחכהחנוקה

כל הילדים שלי בגיל שנה וחציה תחילו להיות מודעים לגוף שלהם ומאד רצו ללכת לשירותים כמו אבא ואמא/האחים הגדולים

זה אחד החדרים המסקרנים בבית

אבל

אין לי טונות סבלנות

אני לא ערוכה למרדף בכל הבית אחרי פספוסים ונקיון..

אין לי אפשרות להשאיר בבית שבוע+ באמצע החיים בדרך כלל

אז חיכיתי

מי שאמר לי שרוצה לעשות בשירותים אמרתי איזה יופי, ואפשרתי לשבת על האסלה לפני מקלחת, לא תמיד עם תוצאות נראות לעין.

הסבלנות השתלמה

כי בסוף בגיל גדול יותר נגמלים הרבה יותר מהר

אמא שלי אמרה לי שגמלה 8 ילדים כל אחד בגיל גדול יותר והגמילה הלכה והתקצרה פלאים

ומי שנגמל אחרי גיל 3 פספס פעם או פעמיים.

הבן שלי עכשיו בן שנה ושמונה ומאד רוצה לעשות בשירותים

(על צרכים גדלים מודיע לפני)

אז בשמחה, אני מאפשרת לו כשהוא מבקש אבל בשאר הזמן הוא עם טיטול

האם יכול להיות שהיה נגמל עכשיו אם הייתי מורידה טיטול? יכול להיות. לא מתאים לי..

 

חוצמזה חורף וקר מאד

שזה אומר

אסלה קרה

כביסה -מלא שכבות ועבות

וגם מבחינת שליטה על שלפוחית זה יותר מורכב בחורף.

 

אז מציעה פשוט להמתין.

הוא מדבר- מעולה

כשאת שמה לב שהוא עושה להגיד לו 'עכשיו אתה עושה איקס (מילה שמתאימה לך, אבל חייב להיות שפה מוסכמת)

כשתהיה גדול תעשה בשירותים.

איקס עושים או בטיטול או בשירותים'.

 

 

זה יבוא, הוא לא יהיה עם טיטול בגיל חמש.

שווה לי העלות  האפסית של הטיטול והנינוחות שלנו סביב הענין.

(מסייגת: ילדים עם צרכים מיוחדים/קושי ספציפי לא נגמלים כל כך חלק בגישה הזו. 

אז אולי אם יש איזה אתגר פיזי מוטורי קוגנטיבי יש לשקול כן לתת להם לפספס בכל מקום בבית בחדווה שבועיים בגישת מטיטולים לא נגמלים, קראי על זה באינטרנט)

 

תודה. העלית לי כמה דבריםפצלשהריון

א. המטפלת מעודדת גמילה. ולכן זה שיקול (על הקיץ הקרוב ולא שנה אחרי זה)

ב. הוא במשפחתון שהרוב גדולים ממנו בשנה אז הוא חווה את הסביבה בגמילה. 

הבת שלי הייתה סיפור ממש דומה.לפניו ברננה!
תזכירי לי בבקשה לפרט לך בערב אם אני לא זוכרת
נהיה לי פתאום זמןלפניו ברננה!

עם שני הבנים הגדולים שלי היה לי מאוד קשה בגמילה..

עם אחד לגמרי היה מאבק כוח

והשני פשוט לא רצה.. המון פספוסים והכל. הבכור נגמל רק אחרי יום הולדת 3 והשני רק קצת לפני אבל פספס (משני הסוגים) לאורך תקופה..

לדעתי חלק מזה היה כי הם הראו לי סימני בשלות ואני לא שיתפתי פעולה... (שניהם בחורף כשהיו בני שנתיים וקצת מיד אחרי הלידה של התינוק הבא).


השלישית שלי הייתה איתי בבית עד גיל שנה ו9 חודשים, כשמגיל 10 חודשים היה לי בבית משפחתון עם ילדים שגדולים ממנה בשנה/שנה וחצי.

איתה במשפחתון הייתה ילדה שהגיעה גמולה, בת שנתיים. זה מה שפתח לי את הראש שאפשר לגמול בגיל צעיר.

כשהחברים שלה היו בגמילה לקראת גן, היא גם התעניינה ורצתה לנסות. שיתפתי איתה פעולה וכל פעם החזרתי טיטול. במקביל קראתי ספר (גם כדי לדעת איך לעזור לילדים האחרים בתהליך) בשם "הדרך הקלה מהטיטול לאסלה" הוא תומך גדול בגמילה מוקדמת - עד הדורות האחרונים שלא היו טיטולים חד פעמיים הגמילה הייתה הרבה יותר מהירה ומוקדמת בתהליך יותר מודע לגוף.

לא כל דבר שהוא כותב שם לקחתי ויישמתי.. בעיני כמו כל ספר צריך לקרוא את זה עם שכל. אבל כן ממליצה כי הוא עשה לי שינוי תודעתי.

בקיצור, החלטתי לשתף איתה פעולה. לכמה ימים הורדנו טיטול. כשראיתי שהיא לא קולטת את העניין החזרתי לה.

בגיל שנה ו9 היא נכנסה למעון, הילדה הכי צעירה בקבוצת הבוגרים שנה הבאה עולה לגן. המטפלת שלה מאוד מעודד לעצמאות לקראת הגן.

בגיל שנה ו10 התחילה המלחמה... בגיל שנתיים ושבועיים, עמוק בתוך הסבב הראשון של המילואים הגברת מבקשת ממני את הסיר ומורידה את הטיטול. קמה ולא מוכנה שאשים לה חדש.

התלבטתי מאוד אם לזרום איתה, כי התנאים לא מיטביים.. לי יהיה לא קל עם כל הפספוסים, אבא במילואים ואני בעבודה ששואבת אותי והאי ודאות וחורף קשוח אצלינו...

החלטתי שאם היא מראה סימנים אני איתה.

ניסינו.

היא התחילה יפה ובגדול הייתה גמילה ממש ממש חלקה. מינימום פספוסים.

אז בטוח זה גם עניין של אופי, ואולי גם זה שהיא בת משנה.. אבל מה שאני באה להגיד ששני הגורמים שהזכרת מאוד משמעותיים ועוזרים לסביבה מיטבית לגמילה. ושזה אפשרי גם בגיל צעיר יחסית - לי הלך יותר חלק.

בכל מקרה, נשמע שהוא עוד לא ממש בשלב אבל לגנרי בשלב של ללמד אותו לזהות שיש יציאות.

תודה על השיתוף!!פצלשהריון

משמעותי לי!

יש דרך ללמד לזהות יציאות לפני שהם יוצאות

?

להסביר על התחושות בגוף..לפניו ברננה!

"זה היה פיפי.

לפני שעושים פיפי מרגישים שהוא רוצה לצאת. פעם הבאה אולי תשים לב לתחושה הזאת."


"עשית פיפי, הצלחת להרגיש שהוא לוחץ ומבקש לצאת?"

אז מעולהחנוקה

חכי לקיץ הקרוב כמו שאמרת.

וכל הנתונים סביב- הם תומכים אבל אף אחד לא נגמל במקומו

חייבת רק להגיד שאת הגדולה שלי גמלתי בגיל שנתייםהשקט הזה
והייתה גמילה מהממת.. יומיים של פספוסים ואחכ לא פספסה בכלל, ואת השניה גמלתי יותר לקראת שנתיים וחצי והיא עדיין חוגגת לי עם הפספוסים..


ככה שזה לא בהכרח קשור לגיל של הגמילה 

מצטרפתאמא לאוצר❤

 גם מה שרציתי להגיד.

לא חושבת שזה אקסיומה נכונה שבהכרח ככל שמחכים עם הגמילה ככה היא הולכת חלק יותר .

הבכורה שלי בשנה ותשע נגמלה גמילה הלוואי על כל הילדים גמילה כזאת!

ולעומת זאת מכירה מקרוב במשפחה ילדים שנגמלו ממש קשוח וארוך בגיל 3+-

גם מכירה מישהי שהבת שלה הראתה סימני מוכנות בערך בשנה ושמונה תשע כמו הבת שלי והיא החליטה שזה מוקדם מדי והיא מחכה ובסוף תכלס כשהיא גמלה (איזה שנה מאוחר יותר) אז היא ממש הרגישה שזה שהיא חיכתה עם המוכנות זה הזיק ובתחושה שלה הייתה גמילה הרבה יותר קשה דווקא בגלל שהיא חיכתה.


לא חושבת שיש פה כללים ולא חושבת שבהכרח עדיף מוקדם על פני מאוחר אני פשוט חושבת שהגיל זה לא הכל ושבטח שלא תמיד נכון לחכות לגיל מאוחר...

( בעיניי שלוש זה ממש מוגזם ואני אף פעם לא חיכיתי כל כך מאוחר וכולם אצלי נגמלו סביב שנתיים פחות או יותר..)

בכל אופן אני חושבת שממש משמעותי לשים לב למוכנות של הילד למודעות שלו ובאמת להיות בסבלנות ובמוכנות לתהליך ובמוכנות לזה שזה יקח זמן אולי ושזה יהיה קשוח אבל בסוף כולם נגמלים ואני באמת לא חושבת שתמיד נכון לחכות עוד ועוד וזה גם ממש לא תמיד מה שעוזר.....


בהצלחה גדולה💓💓💓💓

וואי, ממש מעניין מה שאתן כותבות!אני אמא

ואם יש מוכנות אבל לא בקשה מצד הילד, זה גם יכול להזיק אם נחכה?

 

כי באמת אם היה עכשיו קיץ ולא הייתי בדיוק יולדת הייתי מתחילה לגמול עכשיו פשוט כי הוא מרגיש לי בשל (מתיישב בצד לעשות, אומר לפני שהוא עושה, אומר גם אחרי שעשה (אבל לפעמים מסרב שנחליף לו) עושה במקלחת באופן מודע ומכוון, מודע גם לשתן וגם לצואה והכי מתוק שהוא מתאמץ ולא מצליח ואז הוא אומר "הגדולים לא עובד לי...")

 

אבל כל התנאים לא מתאימים, חורף קפוא, אין לנו מייבש כביסה, ילדתי בדיוק עכשיו, הוא הכי גדול במשפחתון שלו אף אחד שם לא גמול (רק חצי מהם עולים לגן וחצי נשארים עוד שנה, הוא יכנס לגן בגיל שנתיים ותשע)

 

אבל הפחדתם אותי שאם נחכה זה יכול להיות פספוס של הרגע... 

מה אתן אומרות? @אמא לאוצר❤  @השקט הזה  @לפניו ברננה! 

אין לי ידע מקצועי במיוחדלפניו ברננה!

רק מה שכתבתי לך למעלה, בחוויה שלי אצלינו זה הזיק.

יכול להיות גם שזה היה צירוף תנאים אחר

יכול להיות שיש דרך לעשות את זה טוב..


אולי כדאי להתייעץ עם מנחת הורים לגיל הרך/נראה לי שיש גם יועצות גמילה?

לא שמתי לב לפרטים של השאלה. אצלי הייתה בקשה.לפניו ברננה!
אז הסיפור אחר לגמרי..
אם הוא לא יוזםהשם שלי

ולך זה לא מתאים, לא חושבת שיש סיבה לגמול עכשיו.


מה שטוב לילד אחד, לא בהכרח טוב לאחר.

ואם לילד מסוים היה קושי הגמילה בגלל שלא גמלו אותו כשהוא היה מוכן, אלא חיכו עוד, זה לא אומר שכולם ככה.

גם הסבלנות והפניות של האמא חשובים.


את הגדולה שלי גמלי בגיל שנתיים וחודשיים, כי היא רצתה והיה תמיכה מהמכון. למרות שאני הייתי אז אם תינוק וזה היה לקראת החורף.

למרות שזה היה מיוזמתה והיתה לה מוכנות לגמילה, זה היה יותר קשה מהגמילה של האחרים בסביבות גיל 2.8 שבאה מיוזמה שלי.


הקטן שלי גם בגיל הזה, וכרגע אני מחכה.

נראה אם הגמול אותו באזור פסח, או בהמשך הקיץ. ונראה אם זה יגיע ממנו או לא.

מצטרפת לזה שהפניות שלך חשובהתודה לה''

אחרת זה גם יכול לפגוע בתהליך..

אפשר לחכות לפסח פשוט.. עוד 3 חודשים.. (אבאל'ה)

תודה! אז נחכה כמו שחשבתי מראש אני אמא
אני לא חיכיתי למוכנות.. גמלתי כשאני הייתי מוכנההשקט הזה
אז לא יודעת לענות לך על השאלה.


באמת חושבת שבחורף פחות כדאי ובעיקר צריך להיות *לך* כח. אני חושבת שכשאני פנויה נפשית לגמילה ומה שבא איתה, זה מאפשר גמילה טובה יותר.


ואגב, את שתיהן גמלתי אחרי לידה.. אין לי סבלנות להחליף טיטולים לשני ילדים😅

אם הוא לא מבקש בפירוש ולך לא מתאיםאמא לאוצר❤אחרונה

הייתי מחכה

תוך הקשבה אליו מתי הוא כבר כן מבקש

וברור שחשוב שכן גם יהיו תנאים ויתאים לך...הפניות שלך ממש חשובה

זה בכלל לא קשור לגיל אלא לבשלותחנוקה

הבת שלי נגמלה קצת לפני שנתיים

באמת היתה בקבוצה שכולם נכגמלו

אבל זה 100 אחוז בא ממנה ומראש הגדרתי לעצמי שזה נסיון ליומיים

הכוונה שלי היא רק לא לדחוף

יש נקודה קטנה כללית שלי ממש עזרה בגמילהלפניו ברננה!

זה משהו ששינה לי את התודעה.

קראתי את זה פה בפורום אבל לצערי לא זוכרת מפי מי.


מה שלומדים בגמילה זה לא להוציא בשירותים אלא להתאפק.. עד עכשיו היה לו טיטול ולא הייתה שום הבחנה איפה עושים ואיפה לא.

פתאום צריך ללמוד זהות את התחושות המקדימות לצרכים. ללמוד לשלוט על השרירים של הסוגרים ולהפעיל אותם רק בשירותים.

זה נשמע ברור ופשוט אבל לרוב המבט שלנו הוא שלומדים לעשות בשירותים, וזה משנה כי ההגדרה של הצלחה שונה. אם הילד התאפק אבל בסוף עשה במכנסיים - יש לנו פה הצלחה חלקית.

זה גם וגםהשם שלי
גם להתאפק, וגם לשחרר באופן מודע.


צודקת שכל שלב זה הצלחה, גם אם לא מלאה.


אני ממש זוכרת שגמלתי את הגדולה, ופתאום נפל לה האסימון והיא הבינה איך להתאפק.

זה לגמרי גם וגםבארץ אהבתי

אצלי היו ילדים שאחרי השלב של הפספוסים בהתחלה למדו להתאפק, אבל פחדו מאוד לעשות בשירותים ולכן התאפקו בצורה מוגזמת ולא הודו בזה שהם צריכים לשירותים (לפעמים פספסו בסוף, לפעמים עשו בשירותים). אבל היה שם גם שלב של ללמוד לשחרר...


אצלי התובנה המשמעותית ביחס לגמילה (שגם למדתי מהפורום), היא שיש כמה שלבים של גמילה -

1. הילד עושה בלי שום מודעות

2. הילד מזהה אחרי שהוא עשה

3. הילד מזהה תוך כדי שהוא עושה

4. הילד מזהה לפני שהוא עושה

בעיקרון השלב האחרון זה כבר השלב שהולכים בו לשירותים, לפעמים יש עוד שלב (כמו שהזכרתי פה) של ללמוד לא לפחד ולשחרר בשירותים.

אבל העניין העיקרי הוא שרוב הילדים צריכים להיות בלי טיטול כדי לעבור את השלבים האלו. יש ילדים שכן מצליחים לזהות גם כשהם עם טיטול, אבל לרוב ילדים צריכים להרגיש שהם מפספסים בשביל לזהות באמת מה קורה להם בגוף.

ובעצם בכל שלושת השלבים הראשונים הילד עדיין לא גמול. אבל הרבה פעמים כן אפשר לראות תוך כדי השלב של הפספוסים איך הילד מתקדם בין השלבים האלו.

אצלי היו כמה ילדים שהיה להם שלב מתסכל שהם היו תופסים את עצמם תוך כדי, עוצרים את עצמם, אבל אז לא מצליחים להמשיך לעשות בשירותים. וכמובן רוצים להחליף בגדים כי התחתונים נרטבו טיפה. ואז אחרי כמה דקות שוב פעם אותו סיפור... אבל ההבנה שזה אומר שהתקדמנו לשלב שהם מזהים תוך כדי שהם עושים ולא רק אחרי, עזרה לצלוח את השלב הזה, ודי מהר הם כבר ידעו לזהות גם לפני שהם עושים וכבר לא היו כמעט פספוסים.

מחשבה שעלתה לי בעקבות השרשור של משלוחי המנותהשקט הזה

מקווה שלא יהיה נפיץ מידי אבל שואלת באמת מתוך רצון להבין את הגישה.


היו כמה תגובות שכתבו שלא אוכלות משלוחים ביתיים כי לא סומכות על הכשרות.

עכשיו ממש התכווצתי לקרוא את ההודעות האלה.

בסוף המטרה של משלוחי מנות היא להרבות אהבה ואחווה, אז איך זה שאפשר בשם איזשהו הידור בכשרות לזרוק את המשלוח הזה לפח כלאחר יד? (אני לא מדברת על איסטנסטיות אלא על כשרות)

זה אפילו קצת הזכיר לי את הסיפורים מימי בית שני שהיו מחלוקות על טהרה וקבוצות שהחמירו יותר אז לא אכלו אחת אצל השניה בגלל המחלוקות וכולנו יודעות לצטט על מה חרב בית שני.


אצלי בבית הקפידו על כשרות מהדרין בהכל, בשר חלק, לא חלב נוכרי וכו' אבל כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא שלי, למרות שההורים שלי ידעו שאצלם מספיקה כשרות רבנות- אכלנו הכל רגיל. אני חושבת שזה קשור לאיזו פסיקה שההורים שלי קיבלו בתחילת נישואיהם אבל בכל אופן יש פה איזה שיקול ערכי בתוך הפסיקה ההלכתית.


אני גם מכירה (מקווה שאני מדייקת) שאדם נאמן להעיד על עצמו, ואם אדם אומר שהוא שומר כשרות אז מותר לאכול אצלו (זה נכון כמובן רק במטבח פרטי ולא מסחרי- מסעדה וכו')


גם בסוף מה כבר מביאים במשלוחי מנות ביתיים- מאפים כאלה ואחרים בד"כ? מה כבר יכול להיות כ"כ משמעותי בכשרות? זה לא בשר, עוף וכו'.


וגם, נראה לי שבדכ גם אנשים שמסתפקים בכשרות רגילה (שהיא כשרה לחלוטין, חשוב לי להגיד), ישתדלו שהמשלוח יהיה באיזה סטנדרט שמתאים לכולם (נגיד חברים שלנו שתמיד מכינים משלוחים ממש שווים תמיד דואגים לכתוב שכל המוצרים מהדרין, כי הם עצמם ביום יום לאו דווקא משתמשים במהדרין)


בקיצור, חפרתי קצת מסביב אבל באמת אשמח להבין איך בשם הידור בכשרות, יוצרים התבדלות כזו ובעצם פוגמים ברעיון המקורי של משלוח מנות?


ובאמת שזה לא מופנה לאף אחת באופן אישי כביקורת. אני באמת אשמח להבין את הגישה שעומדת מאחורי זה


(ואני מדגישה גם שאני מדברת רק על העניין הכשרותי ולא על אלא שאמרו שזה מגעיל אותן מקטע איסטניסטי)

אנשים שפחות או יותר ברמה שלי,ניגון של הלב

אני אוכל כנראה ממה שהם יביאו. או אנשים שלא בהכרח מקפידים כמוני אבל אני מכירה ויודעת וסומכת עליהם שזה כשר. אבל אצלנו יש גם הרבה שכנים ומכרים שלא דומים לנו, גם כאלה חילונים שלא שומרים כשרות בכלל. אני אמורה לאכול את האוכל שהם הכינו במטבח הכנראה או בטוח טרף שלהם רק בשביל לא לפגוע בהם? או לא בהכרח טרף אבל רחוק בכמה דרגות ממה שאני מקפידה עליו? 

שאלה רגישה אשמח שתערך אם פחות מנוסחת טוביש לי רק שאלה

כתבתי פה כמה פעמים על הילדה שישנה ליד בעלי מידי לילה

לאחרונה חל משבר מסויים בזוגיות ויש ריחוק בזוגיות הוא מטופל בציפרלקס לחרדה בעקבות משבר מסויים

מה שלאחרונה מרגיש לי לא תקין לאחרונה שהוא מענג את עצמו כשהיא איתו במיטה למרות שהיא ישנה בזמן זה מטריד אותי

מתלבטת אם אני זו שלחוצה ורואה כלא תקין או אכן יש מה לבדוק 

בא לי לחבק אותך 🫂אנונימית בהו"ל

גם בעלי עבר פגיעות בתור נער

ואחד הדברים שהיה לו הכי קשה

שפעם אחת פגעו בו ליד אבא שלו

ואבא שלו לא שם לב

וזה שבר אותו

שגם ליד האבא המבוגר החזק אין הגנה

 

ובאמת יש לו כעס על ההורים

(וגם לי האמת 🙈)

שלא היו שם בשבילו כשעבר כל כך הרבה סבל

ולא שלחו אותו לטיפול

ולא לימדו אותו מוגנות בכלל

 

וזה ההורים הכי טובים בעולם

הוא מעריץ שלהם בכל תחום אחר

מוקדם מדי למשלוחי מנות? סקר שמח ומבדחדיאט ספרייט

מהו משלוח המנות הטוב ביותר שקיבלת?

(אפשר ברווקות, בילדות, בחיי הנישואין)

ושאלת בונוס:

מהו משלוח המנות הטוב ביותר שנתת? 

האמת שכן... אם יש לך מתכון יותר מאשמח!ליני(:
איך גורמים לילדים, בעיקר הגדולים, לשמור על השינייםפרח חדש
ולצחצח כל יום שיניים לפחות פעם אחת? גילאי יסודי ומעלה.. 
מקפיצהפרח חדש
הם מבינים שזה חשוב? שיש ריח לא נעים בבוקר?יעל מהדרום
זה לא אכפת להם 🙄פרח חדש

הקטע שאני ובעלי הכי נקיים ונותנים דוגמא אישית בקטע הזה

זה מחרפן אותי

אויש. אין לי עיצות...אולי למישהי אחרת יהיויעל מהדרום
את רוצה להגיד שהילדים שלך מצחצחים כמו שצריך כל יוםפרח חדש

אז תגלי לי את הסוד.. 

לא כולם, לא פעמיים ביום, ואין לי מושג אם מושלםיעל מהדרום

לק"י


אבל זה נראה לי בא מהם.

הגדול בן 11.

הילדים שלי בני שמונה ועשרקופצת רגע

האמת עד שלא ממש מזמן בעלי ואני היינו 'על זה',

ולכן היו מצחצחים כל ערב בצורה יסודית.

הזמן האחרון יותר שחררנו את זה לאחריותם, ולכן באמת אנחנו צריכים לעקוב, בת השמונה לרוב זוכרת מעצמה, בן העשר הרבה פעמים 'שוכח' אם אני לא מזכירה...


כל זה לגבי הערב, צחצוח של בוקר לצערי ממש לא מקפידים.


לשאלתך, אם הם לא רגילים להקפיד על זה, הדרך שאני מכירה להטמיע הרגל חדש היא דרך 'מבצע פרסים', פה ושם זה עובד וההרגל ממשיך גם אחרי שהמבצע נגמר, הרבה פעמים לא 🥴


עד גיל 7-8 ואפילו קצת יותר הייתי מצחצחת בעצמיפרח חדש

אחכ הייתי מתזכרת להם כל פעם

עכשיו הם כבר יותר גדולים וכבר לא עוזר לתזכר.. בעיקר הגדולים בני 12-13

לא יודעת מה לעשות... יש להם מלא חורים..

 

מצטרפת לשאלהאבןישראל
פשוט מכריחים אותם, לצעריהבוקר יעלה
יש ילדים שעושים זאת מרצונם הטוב? 
שלי. בני 8 ו-11 מצחצחים מרצונםיעל מהדרום

לק"י


בת 5.5 לפעמים מצחצחת.

כשהם קטנים אני לא מתעקשת איתם.

והם לא תמיד או בכלל מצחצחים גם בערב. תלוי מי.

מדהים 🙃הבוקר יעלה
מכניסים לשגרת יוםאמאשוני

כמו שעושים קוקו בבוקר כל יום, ככה מצחצחים שיניים כל יום

אם אין להם את זה בשגרה, אפשר לעשות מבצע משפחתי.

מי שמצחצח שם לעצמו נקודה, כשהמשפחה מגיעה ל100 נקודות קונים משחק קופסה משפחתי או יוצאים לטיול וכד'.

אם את רוצה להאריך את הזמן שהם מתרגלים אפשר לעשות יעדים כמו מד גובה.

50 נקודות יוצאים לפיקניק

100 נקודות קונים משחק

150 נקודות יוצאים לחדר בריחה

200 נקודות יוצאים לצימר (אם ממילא מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ אפשר לקשור את זה ביחד)


לילדים שאין להם בעיות קשב וריכוז יותר קל לשמור על שגרת בוקר ושגרת ערב.

האם את מקפידה לצחצח לקטנים? זה נראה לי הכי גורם לזה להיות מובן מאליו גם עבור הגדולים ועוזר לתחזק את זה.

וגם ביקורת שנתית אצל רופא שיניים.

מזכיר לכולם שעדיף להקפיד ולא שיהיו חורים בשיניים

מאוד מקפידה אצל הקטניםפרח חדש

ויש להם קשיי קשב וריכוז וכמעט כל פעולה אני צריכה לתזכר להם

כמה שניסיתי  והנחיות וקורסים שעברתי כדי לגרום להם לבצע פעולות מעצמם זה לא עבד.. 😔

אצל ילדי קשב וריכוז זה שונהאמאשוני
אולי תחברו שיר וריקוד לשגרת בוקר?
מה שאני עושהoo

1. קונה מברשת ומשחה אטרקטיביים

2. מזכירה מדי יום בנעימות

3. מפתחת לילד מודעות להיגיינה ושמירה על בריאות השיניים

4. נותנת דוגמא אישית 

כל ה4 נכונים 🤣פרח חדש

הכל עשיתי

האמת אני קוראת אתכם ומתייאשת

כנראה שאני צריכה לבחור את המלחמות שלי וזהו

רק כדי להרגיענעומית

אם לכם יש מודעות גבוהה

כנראה שבעתיד הם יפנימו את ההרגל ויחקו אתכם.

אפשר גם לנסות לתת להם להריח את הבל הפה בבוקר

או להרגיש את הלכלוך שמצטבר

מנצלשת איך מרגילים בן שנה וחצי??פצלושון

הוא לא ממש מוכן להכניס את המברשת לפה

וגם שלב למתקדמים איך מלמדים לצחצח עם משחה? או שזה בגיל גדול יותר?

מצטרפתרקאני

הילדה לא מוכנה שנכניס לה את המברשת לפה

לא עם המשחה בטעם תות ולא בלי כלום

ואני מתחילה לראות קצת צהוב בקצוות של השיניים

ומצטרפת לפעטות איך מקיימים שגרת צחצוח?ממתקיתאחרונה

הבן שלי עוד מוצץ את המשחה.
ובלי קשר, לא כזה מצחצח זה נורא?

לדחות טבילה ולשקר לבעלי?אנונימית בהו"ל

חודש וחצי אחרי לידה שישית. לא מסוגלת בכלל לדמיין עוד הריון כרגע, מותשת ועייפה.

יש לי תור לרופאה באמצע שבוע הבא, בתור הזה היא תכניס לי התקן לא הורמונלי כמו שהיה לי בעבר בתקופות שלא רציתי הריון.


היום לדעתי אני כבר יכולה להתחיל לספור 7 נקיים אבל לא רוצה לטבול לפני שיש לי התקן. בעלי מחכה לזה ממש וכל יום שואל אם אני כבר נקייה ויכולה לספור, אני לא רוצה להגיד לו שכן אם זה יוביל לטבילה לפני שיש התקן.


מעולם לא שיקרתי על זה ומעולם לא דחיתי. לא יודעת אם לעשות זאת בפעם הראשונה כי אני כל כךךך לא יכולה עכשיו עוד הריון.


יש עוד פתרונות שלא חשבתי עליהם?


ואל תגידו לי לשתף אותו בקושי, זה לא רלוונטי מבחינתו... הוא יגיד לטבול כרגיל כי הוא חושב רק על הצרכים של עצמו

גם אני הבנתי ככהרקאני

ועכשיו הבנתי נכון בזכותך...

מיטת מעבר נפתחת -יש דבר כזה?shiran30005

החלטנו ללכת על מיטת מעבר ולא מיטת ילדים רגילה מכל מיני שיקולים

הם בני 2 + 3 וישנים בלול גדול עד עכשיו, זהו חייבת להוציא אותם. רוצה לקנות משהו אונליין אבל לא מצאתי מיטת מעבר נפתחת, רק באתר אחד. יש דבר כזה בכלל? איפה יש בזול יחסית? חוץ מאיקאה...

וגם צריכה שיהיה מעקה למיטה הנפתחת גם

נראה לי שלעץ מלא ישחילזון 123
מאיפה אני קונה?shiran30005
הסתכלתי באתר שלהם ולא רואה כזה דברחילזון 123
אולי היה להם פעם
אני לא מצאתי דבר כזה בשום מקום וחיפשתי המון..אמא לאוצר❤
ומה קנית בסוף?shiran30005
חיפשתי גם קומותיים מעבר וגם את זה לא מצאתי 🤦אמא לאוצר❤
עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך ו' באדר תשפ"ו 11:04

עבר עריכה על ידי אמא לאוצר❤ בתאריך ו' באדר תשפ"ו 11:03

מיטת קורה דו צדדית של איקאה, קנינו ביד שניה במחיר ממש ממש נמוך (משו כמו 150 שח, אבל בלי מזרונים וגם זאת באמת היתה מציאה אבל יש הרבה כאלה ביד 2, וגם באיקאה סייל היא במחיר מעולה), 

משתמשים בה לכיוון של מיטת קומותיים, זה מתאים לילדים קטנים ופותר את סאגת הגובה

כי המיטה הנמוכה על הרצפה והגבוהה יחסית גם נמוכה ממש ועם מעקה רציני.

באסה על המקום כי הגודל של המיטה תכלס זה מיטה ענקית! וככ אין צורך לילדים קטנים שעוד בגודל של מיטות מעבר🫣

אבל היא מתוקה ועדיין עדיפה לי מבחינת מקום רצפה מאשר 2 מיטות מעבר.

זה שהמזרון על הרצפה זה קצת חיסרון אבל לא נורא. הבנות ממש אוהבות אותה.. 

כרגע הן שתיהן על מזרונים ממש כמו במיטת קומותיים אבל מתלבטת אם לעשות איזה משו שהתחתונה תהיה מעבר ואז ליצור שם איזור משחקים מתוק קצת סגור, אולי להוסיף וילונות.. לא יודעת... ואז גם הגודל של המזרון יותר תואם גיל וגם הרווחתי שם יותר מקום אחסון/רצפה  שלא מתבזבז. מצד שני כשיש שם מזרון גדול בחוויה זה לא מזרון על הרצפה כי הוא בתוך המסגרת מיטה וזה לגמרי מיטה.. אם אני אשים שם מזרון של מיטת מעבר אז זה ממש כמו מזרון על הרצפה והוא גם כל הזמן יזוז וזה לא רלוונטי.. ואם אני ישים שם פשוט מיטת מעבר אז אני חוששת שהרווח בין הגובה של המיטת מעבר לגובה של המיטת קומותיים יהיה נמוך מדי והיא כל הזמן תתקע.. לכן בסוף פשוט קנינו שתי מזרונים גדולים וזה פשוט מיטת קומותיים גדולה..

אם את רוצה תמונה תכתבי לי אשתדל לשלוח לך בפרטי  . תכלס בסוף עם החסרונות אנחנו ממש מרוצים וזאת מיטה ממש מתוקה.  הבנות עפות על זה שהיא ענקית ומבחינת הגודל היא יכולה לשמש אותן עד החתונה🤣🤭

אני אוסיף על כל החפירה שלי🤭אמא לאוצר❤
שאצלנו זה היה בגיל קצת יותר גדול משלכם אבל לא בהרבה ולדעתי גם בגיל שלכם זה יכול להתאים... 
המיטות הם לחדר ממ"ד אז אני צריכהshiran30005
לשמור שם כמה שיותר מקום שיהיה להכניס כסאות וכו' במידה ונצטרך לכן לא יכולה להכנסי 2 מיטות וצריכה מיטה נפתחת
הבנתי אבל עדיין לא דיברתי על שתי מיטותאמא לאוצר❤

תעשי גוגל תראי לאיזה מיטה אני מתכוונת ותביני..אם את רוצה תמונות תכתבי לי ואשתדל לשלוח לך

דווקא זה מיטה טובה בעיניי לממד כי במקרה הצורך מבוגר גם יכול לישון שם חופשי ביחד עם הילד או משהו

מסכימהDoughnut

גם לי יש את המיטה הזו, עשיתי אותו דבר בדיוק- שמתי שטיח ומעליו מזרון לקומה למטה.

היתרון בזה באמת שהמיטה העליונה נמוכה, אפשר להחליף שם מצעים בנוחות כשעומדים על הרצפה ליד, וגם הרבה פחות מפחיד שילד יפול מזה. הילדים עפים עליה.

לפותחת- מצרפת לך תמונה שתביני במה מדובר

אה התכוונת למיטת קומותיים?.shiran30005
לא יתאים לנו, התקרה בחדר שם נמוכה מאוד מה גם שהם מאוד קטנים. בן ה 3 עם עיכוב התפתחותי מתנהג כמו בן שנתיים אז לא יןדעת אם בטיחותי ככ שישן בגובה חחח
לנו ישמאוהבת בילדי

אבל בעלי בנה אותה-

הוא הגביהה מיטת מעבר שהיתה לנו (כזו עם 4 רגליים ולא עם רגל באמצע)

ובנה לה 2 מיטות נפתחות

וואו איזה יופיshiran30005
יפה שחשבתם על זה ובעלך הצליח, לנו לא יהיה רלוונטי לבנות לבד
אחותירקאני

הזמינה מנגר

אבל זה יוצא מאד מאד יקר..אמא לאוצר❤
נכוןרקאני
אפשר לקנות מיטת מעבר רגילה ולשים אותה בצורת רנופנופ

כך שהמיטה שלמטה תהיה מוכנסת חלקה מתחת למיטה העליונה

כך זה לא תופס הרבה מקום בחדר

ומצד שני, בהמשך זה יהיה מיטת מעבר רגילה

לנו יש כזולשאלה..
מיטת מעבר נפתחת לילדים מגיל שנתיים עד גיל 9

איתנו כבר למעלה מחמש שנים וסהכ מרוצים ממנה

ממש יפהחילזון 123
אולי פשוט לקנות שתי מיטות מעבר ולהניח אחת ליד השנייראת גאולה
אולי אפשר לקחת מיטת מעבר פשוטהחילזון 123אחרונה
ומתחתיה להניח מזרון נוסף לקטן וכל פעם לגרור אותו החוצה. ככה גם אין סיכוי שיפול מהמיטה....
אז אני בתחילת הריון ב"ההבוקר יעלה

והתופעה המעצבנת מכל הגיעה, רוק מוגבר בפה, או בשפה המקצועית ריור יתר.

ומעניין אותי אם עוד חוו זאת ואם זה היה בהריון של בן או בת?

ובאופן כללי האם הריונות של בנים ובנות היו שונים אצלכן?

יש לי רק בנות וכולם חושבים שאני מקווה לבן אבל האמת שאם אגלה שיש לי בן אני בעיקר אלחץ כי התרגלתי לבנות 🤣 

מזל טוב בשעה טובהשושנושי

לא מכירה את התופעות שתיארת

בהצלחה 

תודה!! כיף לך 😉הבוקר יעלה
בשעה טובה!מתואמת

התופעה הזו זכורה לי, לא זוכרת אם מהריונות בנים או מהריונות בנות.

בכל אופן, לא היו אצלי הבדלים בין ההריונות של הבנים לבין ההריונות של הבנות...

איזה קטעהבוקר יעלה
תמיד הייתי בטוחה שזה שונה
תכל'ס למה שזה יהיה שונה?מתואמת
לא זוכרת איפה קראתי או שמעתי,הבוקר יעלה
אצל בנות שאמרו שהיה להן הריונות שונים בין המינים.. 
זה מן הסתם מעין מיתוס כזה...מתואמת
אויי גם אני חווה את זה עכשיו! אחד המציקים🤦nik

למדתי שעמילן ממש מגביר את זה, אז לא אוכלת תפוא.

וצחצוח שיניים ממש עוזר.

בקודם היה לי עם בן, עכשיו עוד לא יודעת😅

ובנים זה הכי כיף שיש!!!😍

תודה!!הבוקר יעלה
ובהצלחה גם לך ❤️ 
ב"ה לא התמודדתי עם התופעה הזו.מוריה

גם אצלי לא היה הבדלים בין ההריונות של הבנים לשל הבנות.

אצל הבנות היה לי 2 הריונות שונים לגמרי.

אצל הבנים היה לי דומה לשל אחת הבנות. בשילוב תופעות שהיו אצל השניה.


קיצר, לא חושבת שזה מעיד על משהו,😅

טוב לדעת 😉הבוקר יעלה
בע"ה בבריאות, שמחה וידיים מלאות.מוריה
אצלי זה נבע בעיקר מבחילותשירה_11
זה בעצם מה שחשבתיהבוקר יעלהאחרונה
אבל רואה פה בשרשור שזה לא בהכרח קשור 
בשעה טובה! בקלות ובשמחה!רוני_רון

ממש מזדהה עם התחושה
גם לי יש שני בנים בבית, וכולם בטוחים שאני רוצה עכשיו בת

אבל ממש שמחתי לגלות שיש לי עוד בן

תודה רבה!הבוקר יעלה
דווקא הייתי בטוחה שאצל אמהות לבנים זה שונה 😉 אבל כנראה תמיד יש חשש מהלא מוכר.. 
בשעה טובההשקט הזה

ההריון הראשון והשני שלי היו מאד שונים אחד מהשני. בראשון ילדתי בת אז בשני הייתי בטוחה שיש לי בן. נולדה בת.

ההריון השלישי דמה מאד לשני ונולד בן.

לא ראיתי קשר בקיצור

בשעה טובה!רקאני

אני בהריון עם בן

ויש לי בבית בת

 

ההבדל היחיד בין ההריונות זה שבהריון הקודם כמעט לא היו בחילות

ובהריון הזה כן היו בהתחלה

 

זהו

אבל זה לא נראלי באמת קשור למין

תודה רבה!הבוקר יעלה
בת שנתיים שבוכה קרוב לשעתיים כל לילה ואומרתאנונימית בהו"ל

שכואב לה מתחת לטיטול, מכניסה הרבה פעמים ידיים לשם.

קיבלה ורמוקס וגם אחים שלה קיבלו בהוראת הרופאה למרות שמעולם לא ראיתי תולעים.

בכל אופן עבר פחות מחודש וזה חזר.

רק נורופן עוזר ואני משתגעת, מתחילה לחשוב על תסריטים שאולי עושים לה משהו במעון


אני לא יודעת מה לעשות והרופאה טוענת שזה לא יכול להיות שוב תולעים אם יש לה טיטול ושהילדה לא יכולה להסביר איפה באמת כואב לה

וזה לא נכון!!!!

היא יודעת בדיוק איפה כואב לה ואני משתגעת מזה שלא יכולה לעזור לה.


מה דעתכן?

רואים שם משהו?השם שלי

פיטריה, גירוי?

יכול להיות שלא מנקים טוב כשמחליפים טיטול?

אפשר לנסות לשים משחה, לראות אם זה עוזר.


ואולי כדאי לבקש הפניה לבדיקת שתן, אולי יש דלקת.

לא רואים פטריה ולא גירויאנונימית בהו"ל

משחה לא עוזרת, אני מורחת קבוע

הרופאה אומרת שבדיקות שתן בגיל כזה זה ממש בלתי אפשרי לבצע טכנית

יש סטיקים כאלה , תבררי במרפאות אצל רופא ילדיםנפש חיה.
לאחיינית שלי היה בגיל כזה. 
אולי בדיקת דםרקאני

אן יש דלקת יראו את זה בבדיקות דם גם בלי בדיקת שתן

למה בלתי אפשרי? תנסו לעשות בסיר…רוני 1234
אני לא יודעת אם אפשר לקחת את הדגימה מהסיר עצמו (כי הוא לא סטרילי) אבל אחרי שהיא יודעת לעשות שם אפשר לקחת לכוס.
תחליפי רופאהבתאל1

אצלנו עשו בדיקת שתן מגיל שנה וקצת עם פיפיה

ורק אחרי שהיה חשד לקחו קטטר כדי שתהיה בדיקה סטרילית וישלחו למעבדה. היה דלקות בשתן כמה וכמה פעמים .. זה לא טוב בכלל.

אבל אצלנו היה גם חום. וזה סימן קצת מובהק יותר. 

אפשר באמבטיה לשים לה כוס סטריליתדיאן ד.

ולנסות לתפוס את השתן.

ואז לשלוח למעבדה.

 

 

סליחה, אבל זה לא נכוןדיאט ספרייט

עשינו כמה פעמים לצערי גם לילדים רכים יותר.

היא צריכה להדביק מתחת לטיטול על הפיפי שקית סטרילית לשתן.

היא מדביקה את זה סביב הפיפי.

מסתןבבים קצת מחכים שהשקית תתמלא.

אני בהלם שהרופאה לא הציעה את זה מעצמה. 

ממש ככה. בדקו לבת שלי שתן בגיל 4 ימים חחPandi99
זה שונה כי היא לא מוכנה לשים את השקית הזו...אנונימית בהו"ל
בגיל 4 ימים היא מן הסתם לא התנגדה
חחח. התכוונתי מהבחינה שזה אפשרי תאורטית.Pandi99
אולי בלילה מתוך שינה? 
אבל אם היא בוכה רק בלילהחשבתי שאני חזקה
פחות נשמע שזה דלקת הדרכ השתן. אחרת הייתה בוכה כל פעם שעושה ולא רק בלילה.

כשנתת ורמוקס היא קיבלה את כל המנות? הייתה אח"כ הפסקה בבכיות? באמת לא ראיתי שחוזר כ"כ מהר אבל אולי כן?

קיבלה 2 מנות של ורמוקס לפי הרופאהאנונימית בהו"ל
היתה הפסקה ואחרי 3 שבועות שוב התחיל
אצלינו במצב כזה רק אנטיביוטיקהואילו פינו

עזרה. ניסינו לעשות בדיקת שתן ולא הצלחנו..

היא ממש התקפלה כל פעם שעשתה פיפי.. נתנו אנטיביוטיקה ותוך 24 שעות הכל עבר.. כמובן בליווי של הרופאה..

לא הייתי שוללת לנסות לבדוק דלקת בשתן.. 

אם הורמוקס עזר לחודש -יראת גאולה
נשמע לי סיבה לחשוד שזה תולעים, והם פשוט לא מוגרו לגמרי כי נשארו ביצים.
נראה לי שכדאי להחליף רופאהקופצת רגע
בוודאי שאפשר לעשות בדיקת שתן, לא קל אבל אפשר לפחות לנסות עם פיפיה מודבקת או לנסות לעשות לכוס.

לגבי התולעים, מצטרפת לדעה שאם ורמוקס כן עזר לחודש זה נשמע מאוד כמו תולעים, שלא מוגרו לגמרי ולכן חזרו שוב. דווקא אופייני 

למרות שאף פעם לא ראיתי בפועל תולעים?אנונימית בהו"ל
אני לא יודעת אם זה תולעים, אבל הן כן יכולות לחזורקופצת רגע

מהר, היו לנו תקופות כאלה.

העובדה שהוורמוקס עזר תומכת בעובדה שזה תולעים,

העובדה שעכשיו שוב מציק תוך חודש בכלל לא שוללת את העובדה שזה תולעים.


תולעים אצל בנות זה בדרך כלל מקדימהטרכיאדה

בנרתיק.

תבדקי עם פנס, אם יש הן מיד יוצאות כשמאירים עליהן.

נשמע ממש תולעים

לצערי בהחלט יכול להיות אחרי חודש תולעים. גם עםאמהלה

טיטול. הרופאה ממש טועה בנחרצות שלה.

הייתי מנסה לטפל קודם כל בתולעים. 

יש ל @מחי "מתכון" למשחת בסיס עם טיפות של שמן לבנדר ושמן הדס.

 

 

ולגבי דלקת בדרכי השתן- בהחלט אפשר לשים שקית שתן ולבדוק. אני לפי התיאור שלך כן הייתי מהמרת שזה תולעים ולא דלקת

כי דלקת כואבת כל היום ואצל ילדים לרוב יהיה חום ותופעות אחרות.

בכי בלילה+שליחת ידיים לטיטול הכי קלאסי תולעים שיש

מאמא מנוסה לילדים מתולעים לצערי....

תודה! מתייגת שובאנונימית בהו"ל

@מחי

אשמח אם תוכלי לשתף אותי

הנהמחי
את צריכה איזו שהיא משחת בסיס, בעדיפות למשחה טבעית (משחת ארניקה או קנלדולה), לטפטף לתוכה כמה טיפות של שמן הדס וכמה טיפות שמן לבנדר, לערבב. למרוח בפי הטבעת במשך 3 לילות, מומלץ אחרי שבוע למרוח שוב ליתר ביטחון. 
ממש נשמע לי תולעים שחזרושיפור
בערך שעה אחרי שהיא נרדמתאפונה

כשהיא ישנה עמוק ורפויה

תסתכלי בפי הטבעת שלה

אולי תופתעי.


כשהיא צורחת סיכוי נמוך לראות תולעים

ניסיתי, לא ראיתי תולעים...אנונימית בהו"ל
שהיא צורחת התולעים בדרך כלל מגיעות לנרתיקנופנופ

וזה ממש צורב

נסי להתסכל עם פנס חזק (אם היא תתן לך)

תולעת נקרת כמו חוט דק שזז (מתפתל כזה)

^^^^^רק טוב!
עם פנס להאיר איפה שמגרד, גם לפות וגם ממש עם הידיים לפתוח את הישבן, ולנסות להאיר עם פנס לפי הטבעת. לפעמים לוקח 2-3 דק עד שרואים משהו לבן דק זז.

עוד שיטה, לא נסיתי אבל אומרים שעוזרת- אמבטית סוכר. להושיב אותה באמבטיה שהמיסו בה סוכר. התולעים יוצאות מהגוף לסוכר. תגגלי בטח יהיה הסבר טוב יותר משלי.


אצל בנות הן מטיילות לנרתיק וממש עד למעלה...תבדי טוכנרת כנרת
ממי תולעים חוזרים במהירות האורכנרת כנרת

שימי לה לפני השינה אחרי המקלחת גוש של חמאת שיאה ממש על פי הטבעת אם אין לך אז שכבה עבה של משחת החתלה..זה מונע מהם לצאת

ותראי מה קורה.  ...

זה נשמע ממש תולעיםלהתחיל מהתחלהאחרונה

בינתיים, הייתי מפחיתה סוכר

ועוד משהו שהוא ממש קל ולא מזיק.

הייתי טוחנת גרעיני דלעת טבעיים ומערבבת לה כף בכל ארוחה, נגיד ביוגורט או בחביתה.

אצלנו הילדים אוכלים סתם ככה וזה סבבה להם.

תנסי, אולי יעזור. אצלנו זה עושה פלאים

אולי יעניין אותך