לילדים במגוון גילאים

גם הבן שלי מתלונן הרבה ויש לו דרישות

לא מתרגשת

כל הילדים שלי היו ככה במידה כזו או אחרת

כשהם גדלו הם נהיו יותר מנומסים ופחות מתלוננים 

הרבה סבלנות

לזכור שזו ילדה קטנה

לזרום עם בקשות סבירות

להתנגד ברגישות ונחישות לבקשות לא סבירות 

זה לא שהיא כזאת

היא קטנטנה

קשה לנבא אופי בגיל כזה

זה יכול להשתנות שוב ושוב בגילאים שונים עד שמתעצבים 

לילדים שלי על כל פנים יש אופי מאד מובהק

היא היתה ממש משהו מסוים- נסיכתית כזאת, בת מתפנקת שיודעת טבו טוב מה היא רוצה

(המילים האהובות עליה זה 'אבל בא לי')

אבל זורמת ובנעמות. ת

מיד בקשה מה שרצתה אבל ממקום שברור לה שתקבל ממילא, אז בשמחה ובהתלהבות

בגיל הזה ברבה פעמים יש כבר לילדים רצון וחזון איך הם רוצים שדברים יהיו. לדוגמא, היא רואה בנות אחרות וחושבת איך היא רוצה להתלבש, איך היא דמיינה את התסרוקת שתעשי לה, וסביב זה יש הרבה תסכולים. אפשר לשקף לה את הרגש, להגיד שרצתה משהו אחר וזה באמת מבאס...

סביב גיל 4 התחיל להרגע. ובין לבין היו עליות וירידות כמובן.

רעיונות לעצות ספציפיות-

לגבי בגדים- לתת לה לבחור לעצמה מבין הבגדים בארון.

בכללי להשתדל להיות אמפטית כלפי הקשיים שלה שכנראה שהיא באמת חווה.

לגבי סבב שיתופים- לדעתי לתת לה לשתף מה שרוצה, גם משהו פחות טוב.

לגבי בקשות- זה נראה לי ממש תואם גיל. גם הילדים שלי ככה. לקבל את זה שיכולה גם לומר לא לבקשות, בשונה מדרישה שצריך באמת לעמוד עליה. ולשים לב יש אנשים שבאמת נורא קשה להם לעצור באמצע משהו.

ומצד שני לנסות להעצים התנהגויות רצויות. כשמחייכת- "איזה כיף לראות אותך שמחה". אם אומרת מילה טובה על משהו- "איך את רואה את הטוב ויודעת לשמוח בחיים!" אם יש התלבשות יותר קלה- "היה כיף להתארגן איתך היום! ידעת מה את רוצה והתלבשת מהמם!" אם יש פעם שכן עוזרת- "כל כך עזר לי שעשית.... מה הייתי עושה בלעדייך?"

ובכללי למצוא גם דברים אחרים טובים שיש בה ולהעצים ולחזק אותם. גם אצלך בלב וגם מולה.

בהצלחה! זה באמת גיל קשוח!!!

היא תמיד בחרה לעצמה בגדים אבל עכשיו המלאי במגירה לא מוצא חן בעיניה

ובעיקר לקחתי ממך להתיחס לחיוכים שלה ולשמחה שכן מפגינה ולעודד על זה

יש סיבות שיכול להיות לה קשה בכ"ז היא הסנדוויץ בינתיים ותחתיה ילד מאד דומיננטי שדורש מאיתנו הרבה 

אז אולי הגיעה למסקנה שלא שווה להיות טובה מדי...

אבל לא נראה לי חכם להגיב עכשיו... זה יכול ליצור פיצוץ ששניכם תתחרטו עליו אחר כך

נראה לי שכדאי לחכות טיפה עד שתחליטי איך את רוצה להגיב בצורה שלא תתפוצץ עלייך אחר כך...

ולשאול מה הדין ומה אפשר לעשות- כולל לספר את כל המורכבות.

יכול לעשות לך סדר ואולי גם להרגיע.

אישית אני מכירה המון אשכנזים שמשתמשים לחלבי ולבשרי במדיח ושמים יותר קפסולות וכאלה שיהיה טעם לפגם.

כתבת שהוא אמר לך על הרב עובדיה.

הכי טוב שגם את תבררי בעצמך וככה תוכלו לדון בזה עןם מספיק ידע וייעוץ .

חוץ מזה- זה ממש לא מבטל את תחושת חוסר האמון שאת חשה כלפיו ובהחלט תצטרכו לדבר על זה 

ברמה הפרקטית הלכתית - בדיעבד אפשר להכשיר הרבה דברים. יש באמת דעות שזה מותר, אז גם אם זה לא הלכתחילה שלכם זה עדיין לא אומר שאכלתם טריפות ושהכלים לא שמישים.

אפשר לשאול רב ולהסביר בדיוק את הסיטואציה.

אני בסיטואציה אחרת, לא בתוך הבית, קיבלתי היתר להשתמש בתנור שנאפה בו דג כשר ללא הכשר (כלומר דג שהסוג שלו כשר אבל עבר עיבוד ועל האריזה לא היה הכשר וסיכוי לא מאד קטן שהיה משהו לא כשר בתהליך) אחרי שעברו 24 שעות. אז על משהו שיש דעות שלגמרי מתירות, אני בספק שיאסרו לך.

ברמה הזוגית - יש פה אמון שנשבר, וזה הדבר החמור. הייתי יוצרת שיחה קודם כל על הנושא הזה אבל לא מתוך כעס ורתיחה כי הוא יתגונן וזה סתם לא יביא אתכם לשום מקום.. 

‏הוא הסכים איתך ואמר שהוא לא יכניס את שניהם ביחד

זו אכן רמאות או טעות

אבל אם הוא לא הסכים אז זו לא רמאות זה קונפליקט דתי לא פתור

קודם כל תשאלי רב

דבר שני, אתם צריכים לדבר על זה. אבל כדאי שזה לא יהיה בזמן כועס. מקוה שתצליחי♥️

ומה אני רואה?

מדיח חצי ריק עם כלים חלביים בלבד. כל הכלים הבשריים מונחים לייבוש מעל הכיור כאילו הם נשטפו ידנית. אבל אני ראיתי את המחבת הזאת ואת הצלחות האלה לפני שעה וחצי במדיח מצוחצחים ויבשים! 

זה מתסכל ומכעיס מאוד

אבל תעצרי שניה

תנשמי עמוק

הוא לא האויב שלך. הוא בעלך. 

את לא צריכה להוכיח כמה הוא שקרן ולא לתפוס אותו ולהביך אותו בצורה לא נעימה ובטח שלא יעילה.

ברור שצריך פה בירור, האמון שלך נפגע

אבל כדאי לך לנסות שניה להירגע

ולא לעשות צעדים פזיזים שרק יגררו אתכם עמוק לתוך מערבולת

עדיף לך לנסות שניה להתאפס

ולצאת הכי בוגרת שיש (לוידעת איך להגדיר את זה, אם היית בן הייתי אומרת שתצאי הכי 'גבר' שיש)

לדבר איתו, בנחת,

ראיתי שאתה מפעיל את המדיח עם חלבי ובשרי ביחד

חשבתי שסיכמנו אחרת

אני מרגישה שזה ממש אסור

אולי נלך לשאול רב ששנינו סומכים עליו בנושא הזה

ותדע שנפגעתי מאוד שאתה פועל מאחורי הגב שלי

נסי רגע לחשוב

למה את שומרת בין בשר לחלב

כי כך אלוקים ציווה נכון?

אין לך שום סיבה אחרת

אז אותו אלוקים מעמיד אותך עכשיו בנסיון

מול בעלך

אותו אלוקים שבגללו את כ"כ כועסת וזועמת עכשיו

רוצה לראות אותך בשלום עם בעלך

באהבה איתו

אין דבר שחשוב יותר מהשלום

אלוקים כביכול מוריד מכבודו רק שיהיה שלום בעולם,

נסי לחשוב מה ה' היה רוצה ממך עכשיו

לאיזה התנהגות הוא מצפה

שבגלל החוקים שלו את תריבי עם בעלך

ויהיה חוסר בשלום בית?

או שתבליגי ותבררי בנחת איך צריך לנהוג?

וזה בענין הדתי 

בעניין הזוגי זה ממש כואב ופוגע 

ואת צודקת בתחושותיך אבל תפרידי

בין ההתנהלות הדתית 

להתנהלות הזוגית

יכולה לקחת את הסיטואציה הזו ואחרות דומות

(כי בטח יש עוד כאלה

האישו הוא לא הכלים

אלא חוסר הסכמה דתית)

ולבחור איך הן ישפיעו על חייך

להלחם ולהרוס את הזוגיות

או למצוא פשרות ולחזק את הזוגיות

קונפליקט דתי הוא כמו כל קונפליקט אחר

רק עם יותר אמוציות 

וזה היה בטעות

והוא הבין את הטעות ומיהר לתקן?

לפעמים אני כועסת על בעלי סתם

על לא עוול בכפו ...

חיבוק, הכל ברוגע

שיהיה שבת שלום ומבורכת בע"ה

לעבוד על הקשר שלכם

תיאום ציפיות מחדש

וגם - האמת, אם אין בעיות כלכליות משמעותיות- זה נשמע לי קצת קיצוני לעשות דבר כזה כדי לחסוך כמה שקלים בהפעלת מדיח אם כי ניכר שהוא עובד שעות נוספות כדי לשמור על שלום בית בכל זאת

הוא ככה גם בדברים אחרים? 

(בד"כ לא מתערב בפורום הזה)

יש כאן עניין עמוק של אמון שצריך פתרון, ומספיק הגיבו עליו.

רק טיפה להרגיע. הלכתית, בשאלות של דיעבד סומכים גם שיטות מקלות גם מי שלא הולכים על פיהם באופן קבוע. מי שהולך לפי הרב עובדיה אינו 'אוכל טרפות'. ממילא אף אחד שאכל אצלך, לא אכל טרפות.

מה הלאה - כדאי לשאול פוסק שמקובל עליכם על המשך ההתנהלות עם הכלים והמדיח.

אבל אני בטוחה שגם לו לא נעים שהוא צריך לעשות דברים מאחורי הגב.

העניין של החיסכון לא פתור אצלו ולכן הוא מעדיף לעשות דברים בדרכו ולא ללבן איתך את הדברים עד הסוף.

תשמחי שגילית את זה ככה ולא בפנים,

ככה יש לך הזדמנות לחשוב מה לעשות.

בכלל לא הייתי ניגשת לזה מהכיוון של בגללך כל הכלים לא כשרים והחטאנו את הרבים,

אלא מהכיוון של אני מבינה שלא הסכמת איתי ובחרת לפעול מבלי ליידע אותי במקום שנוכל ללבן את זה יחד עד הסוף ולקבוע כללים שיהיו מקובלים על שניכם.

תשתפי אותו בתחושה שלך שאם הוא לא מקפיד על הפרדת בשר וחבל את לא לא יכולה לסמוך על הכשרות בבית וזה לא נעים לך.

לא כדאי לנופף בפסיקה כאמת אובייקטיבית שאני צודקת ואתה טועה ואתה שקרן,

אלא יש את מה שחשוב לי (הלכה), יש את מה שחשוב לך (חיסכון),

ומעל הכל חשוב לשנינו שנוכל לחיות יחד בפתיחות ולסמוך אחד על השני. על גבי זה צריך לחשוב מה כל אחד יכול להתגמש על מנת למצוא מכנה משותף שאין בו מן ההסתרה.

ולגבי החיסכון של להפעיל מכונה ביחד, אולי זה לא רק הכסף של הפעלה כפולה, אולי זה גם הרצון לעשות וי על משימות- שגר ושכח כזה.

צריך להבין את המניע שלו לעומק כדי להבין איך להציע פתרון שאת יכולה לחיות איתו..

אני כן משקיעה גם בדירות זמניות, לא המון כסף ובחכמה, לרובנו לוקח זמן עד שמגיעים לדירה משלנו, ולי חשוב שתמיד יהיה נעים בכל בית.

זה משפיע על איכות החיים, המצב רוח שלי ושל שאר הבית (ובסוף לדעתי גם על ההכנסות לבית החדש)

מחסור בכסאות וארון שבור, אם לא מדובר בכמה שבועות / גג כמה חודשים עד למעבר, היית קונה לפחות ביד שניה.

ריהוט מלא לדירה זמנית (פחות משנה)

והעבירו לי את הכל בלי שריטה לדירה החדשה

הריהוט של חדר השינה עבר 3 דירות והוא עדיין במצב מצויין (למעלה מ2 עשורים)

כנ"ל שולחן וכסאות סלון

אפילו מזנון סלון עם דלתות זכוכיות עבר דירה

הייתי קונה חופשי מה שצריך

אי אפשר לחיות בלי תנאים טובים בבית גם אם הם זמניים

ארון זה תלוי איזה ארון ובאיזה מחיר.

בין ארון עץ מלא בנגרות אישית לפי גודל או עיצוב החדר, לבין ארון מפורק, יש המון באמצע.

חוץ מזה שנשמע שמאחורי השאלה עומדת גם הרגשה כללית,

ובית נאה מרחיב דעתו של אדם

ודעה רחבה של אישה (במיוחד אחרי לידה)

יש בזה מן הדיני נפשות,

אז אם יש איך, כדאי להתפנק ולו במקצת להקל על תהליך ההחלמה.

זה לא משהו שנהרס במעבר...

ארון קיר גדול באמת לא כדאי, אבל אפשר לקנות ארונות קטנים פשוטים (יש כאלה ב-300 ש"ח).

שמרוב כמויות הדירות דיברנו ונהרסו לנו ממש הרהיטים

הוא בטראומה לקנות רהיטים ואז במעבר זה נהרס

חשבתי לקנות כיסאות יחסית פשוטים העיקר ישלימו לי מראה סלוני נורמלי

ברמה שנגעלת מהשירותים והאמבטיה ברמות...

גם לא עושה כל כך חשק להשקיע בדירה עצמה כי בעלת הדירה קמצנית ברמות

המכירות את המשפט "ההגנה הכי טובה היא ההתקפה"?

ברגע שמבקשים ממנה משהו היא תוקפת ולא נותנת להשחיל מילה

גם אם זה משהו שרשום בחוזה 🥺

החלפנו שירותים בדירה שכורה.

זו היתה דירה משופצת כולל ריצוף, דלתות וצבע. אבל השירותים והכיור בחדר אמבטיה היו ממש ישנים ומגעילים.

פירקנו את הישנים, קנינו שירותים עם ניאגרה צמודה, כיור, ברז, וארון עליון ותחתון לכיור באיקאה. יצא הכל ביחד בערך 1000-1500 שקל, אם מחלקים את הסכום הזה לשלוש שנים שגרנו שם זו ממש לא תוספת משמעותית כל חודש לשכירות, והבדל ענק באיכות חיים והרחבת הדעת. החדר אמבטיה היה נראה פתאום חדש ממש.  לא היה לנו אז שקל מיותר וזה היה הון עבורנו אבל הבנו כמה זה חשוב.

בסייל של איקאה (שמתחיל ממש עוד כמה ימים) קנינו וילונות וגופי תאורה יפים, שהעברנו אח"כ איתנו לדירה הבאה.

מחזקת אותך להיטיב את המצב שלך כמה שאפשר ולדאוג לך שיהיה לך נעים בבית שלך. לא חייבים לקנות ריהוט באלפי שקלים בשביל זה.

בדירה שכורה

בהסכמת בעל הדירה כמובן, אבל הרבה אנשים משקיעים בבתים שכורים

יש כאלה שצובעים ומחדשיןץם מטבחים גם

בית שכור הוא גם בית 

לא הייתי משקיעה במשהו יקר, אבל כן כיסאות או ארון זה משהו בסיסי בעיני שאפשר גם לקנות בזול.

אם תמצאו משהו טוב למסירה אז אחלה, אבל לא הייתי מחכה עם קניה עד שמשהו יצוץ, רק אם יש משהו מתאים עכשיו.

אי אפשר להסתדר בלי כסאות, ובלי ארון הכל יותר קשה ולא נעים

כי זה לא משהו שבפוטנציאל לההרס במעבר דירה

לעומת זאת ארון הייתי קונה יד 2

למה שכיסאות אוכל לא יעברו איתכם הלאה?

כנ''ל לגבי ארון 

יושבת על יד2

אתר אגורה או קבוצות מסירות שכונתיות (לא יודעת אם יש לך באזור, אצלינו יש)

אנחנו לא נהיה בדירה הזאת יותר מעוד שנתיים. ועדיין, צריך נוחות מסויימת. 

אני לא יכולה לעשות שינויים כי לא נישאר בדירה הזו עוד הרבה זמן

וממש חבל לי על הכסף...

אבל האמת שריהוט זה לגמרי מינימום..אני צריכה לשכנע את בעלי

שדי חי בסרט שקונים הכל כשעוברים כי זה לא אפשרי מבחינה כספית בכלל

של קניות הוא מאד נפוץ

הבסיס של פתרון קונפליקטים הוא ראית הצרכים של 2 הצדדים ומציאת הפתרון הנכון ביותר

בעיקרון הקונפליקט הזה מבוסס בעיקר על חוסר בכסף

אני מנעתי אותו אצלנו ע"י הכנסה מספיקה

אז חוץ ממציאת הפתרון למקרה הספציפי הזה

ממליצה לחשוב לטווח ארוך להגדיל הכנסה

להבין את החשיבות של הגדלת הכנסה לטובת איכות החיים והזוגיות 

וכן את צודקת,אנחנו כל הזמן במירוץ להגדלת ההכנסות

פשוט שיש בעל שחושב שלא צריך וצריך לשכנע אותו למה כן 😋

בעלי חושב שלא צריך הרבה דברים שאני קונה

אבל אני לא צריכה לשכנע אותו

אני מחליטה בעצמי

הוא לא מחליט בשבילי מה אני אקנה

מקסימום מעדכנת מראש אם זה גם קשור אליו כמו רהיט אולי הוא רוצה בצבע אחר

כי יש לו כאלה נגדיים משל עצמו

דברי אל הלב. לדעתי יותר יעזור

לק"י

כמה זמן כבר הדימום הזה?

אם שבוע בערך (או פחות) הייתי מחכה עוד כמה ימים לראות אם נגמר.

אצלי הוא עבר מעצמו. 

שמתי תחתוני מחזור אבל הם לא ככ התמלאו וגם שחורים אז הרב גאונותי אמרתי אני ישים פג כדי לראות את הכמות ושמתי את התחתונים של אחרי לידה שהיו ענקיים עלי לשינה

כשקמתי ( אחרי 7 שעות בערך ) היה כתם של גודל של חצי שקל ואז חזרתי לישון ואני רואה שהכל נמרח וגם כי ה היה גדול עלי אפילו יותר וגם כי יש לי קצת דליפת שתן זה נראה ממש גדול אבל זה מרגיש לי שזה לא היה כזה הרבה דם

בקיצור הסתבכתי איך אני בכלל מתארת כזה דבר לרב 🤦‍♀️

לק"י

שלא תשכחי דברים בשיחה עם הרב..

תהיי בטוחה שהוא כבר פגש כל מיני סיפורים😅

זוכרת שאמא שלי סיפרה שלחברה שלה היה סיפור הזוי שהיו צריכים להטיס את התחתונים שלה לאיזה ועדה או משהו חחח

אם זה אוסר או לא, זה תלוי בכמות.

זה בדרך כלל כמה ימים ונגמר.

אם הדימום מתמשך הרבה זמן, אולי כדאי לקחת שני סרזט, אבל אם זה רק כמה ימים לא הייתי לוקחת.

ממש חסד מה שהן עושות

לא ידעתי עליהן 

יתאים לך לספר לי יותר באישי?

רק אם מתאים ונעים לך ועושה לך טוב.

יש ספר שכתבה חוה רוזנברג

(שם העט שלה כנראה 'נעמה')

על חוויה של דיכאון לאחר לידה.  

הוא מסופר מכמה זוויות בתוך העלילה

קוראים לו "זה לא יכול להיות" .

יש אותו בהוצאת יפה נוף או בספריות תורניות/ חרדיות.

נגעת לי בלב. כתבת מדויק.

אני לא האנונימית שכתבה אבל יכולה לכתוב לך על התקווה שאני מצאתי..

מתחיל מלשחרר ולהבין שאני נצרכת/ נזקקת. ממשיך בלקבל כל עזרה טכנית (שבאמת מקפלת בתוכה מעטפת של איכפתיות, ככה אני בחרתי לראות את זה). להעיז לפנות לטיפול, זה אוורור קריטי לנפש.

והרבה לזכור שבעזרת ה' כמו כל מחלה זה עובר.

זה ממש על קצה המזלג מה שנקרא..

חיבוק גדול!

נשמע לא פשוט

קטונתי, אבל אני מנסה לחשוב כמה זה ריאלי שהוא ייפתח בפני אישה

מצד שני אין לו אמון בגברים כנראה

אולי בטלפון ? 

אולי זום?

יש כזה דבר?

אם אישה הייתי חושבת בכיוון של אישה מבוגרת חילונית. אולי יהיה לו פחות סיטואציה מביכה כשזה סבתא בעצם...

והוא בסדר גמור

אבל זה נושא מאוד רגיש

והוא חושש לפתוח את זה מול גבר

חילונית הוא לא רוצה כי היא לא תבין את המקום הדתי בנושא הזה

קיצור בעיה

אוף עד שהוא בכלל חושב על לטפל

עד עכשיו לא היה על מה לדבר

בלי להיכנס לפרטים, להגיד שלא רלוונטי מטפל גבר ומה לעשות

של טיפול מביך אותו

ולא נעים לו לשאול

סביב גיל 60 כזה

שתיכם תרגישו יותר בנוח

אנחנו גם יותר סומכים על מישהי עם הרבה ניסיון

ואני ממש רוצה בשבילו מישהי מעולה

כי אם זה לא ילך הוא לא ינסה שוב 

מכשירה. 

היא אישה מאד מקצועית , יראת שמיים ובהחלט מבינה את המקום הדתי שצריך מענה. 

רק רוצה להגיד שבטיפול צריך לדעת שהחיבור עם איש המקצוע הוא חשוב. לא במובן חלילה שעלולים להגיע לידי ניסיון, אלא שבסוף צריך להיות מרחב בטוח ומאפשר לפתיחת הלב בלי שיש תחושה שהמטפל/ת לא מבין או שיפוטי או בגישה לא מקדמת. ולפעמים צריך לנסות כמה עד שמגיעים לאיש הנכון. אז מה שאפשר לברר מראש כדי להבין שיש סיכוי לחיבור שמאפשר טיפול- לברר מראש. אבל לבוא בראש פתוח לאופציה שהמפגשים הראשונים זה עדיין חלק מהבירור ולא בהכרח יהיה בינגו כבר בפעם הראשונה.

בהצלחה! 

בהצלחה גדולה לכם! נשמעת התמודדות לא פשוטה בכלל

יש היום מלא מטפלות שמקבלות בזום

אני חושבת שזה מייצר מרחק ויותר נעים

בפרט לגבר שמור שלא רגיל לזה..

וזה לא פחות מקצועי

ובאמת לברר שהמטפלת מקצועית וכדאי גם קצת מבוגרת (יש יותר פסיכולוגיות בנות 60 מאשר בנות 30)

כי חלק ממקצועיות זה לא לייצר קרבה מדי גדולה

יש לך אולי המלצה?

לא משנה מי המטפלת

שזה יהיה בזמן קבוע בשבוע (יום ושעה)

ושבזמן הזה יהיה לו מקום לגמרי פרטי בשביל זה. בלי חשש ששומעים מבעד לדלת או עשויים להתפרץ לחדר.

אני מטופלת בזום (ולפעמים באה פיזית), וזה ממש משמעותי.

(ברור שאם קורה משהו אז אפשר להזיז זמן חדפ, אבל שסהכ זה יהיה קבוע)

זה מעלה סימן שאלה גדול על המקצועיות שלו

להבהיר מבחינת הזמן הקבוע, הצורך במרחב אינטימי...

אני לא מצפה שהמטופל ידע עד הסוף בתחילת הטיפול איך יוצרים תהליך טיפולי

אולי יתאים לו שתגיעי איתו ותהיי בחדר בזמן הטיפול?

מטפלת אישה או מטפל גבר, זו חוויה אחרת כשהן הזוג נמצא.

כמו שנשים מגיעות עם הבעל לרופא נשים