מי אתה, מזהה תהליכים, שתאיים על הנוכל שלא לשבת עם נתניהו.

בימין הוא שרוף, ולא צריך להסביר למה.

וגם בשמאל מתחילים לחשוד בו שיגנוב להם מנדטים, ויציע את מרכולתו לשני הצדדים- למרבה במחיר.

אני מהמר גבוה שהנוכל ישאר קרח, תרתי משמע, מכאן ומכאן.

זה שמישהו חושב שהוא יגנוב להם מנדטים.

במצב הפרת ההבטחות מצידו, אפילו אשתו לא תצביע לו.

בטוח לא מפריע לו שבנט הפר הבטחה כדי להדיח את נתניהו

לא יודע אם הוא יקבל 20 מנדטים, אבל לדעתי הוא בטוח יהיה בדו ספרתי.

שמי שהצביע בעבר לגולן ולפיד, לא יצביע להם גם בעתיד?

וחוצמזה, "עדי שקר אאוגרייהו זילי" (=גם מי ששוכר עדי שקר, מזלזל בהם בליבו ורואה אותם בתור נוכלים).

עובדה שהמפלגות לא מקבלות את אותם מנדטים בכל בחירות..

לא הסברתי למה הם יצביעו לו, אלא למה העובדה שהפר הבטחה לא תרתיע אותם.

מי שמשקר, אף אדם שפוי לא מאמין לו. גם מי שהרוויח מהשקר בסבב הקודם.

זה לא לחינם שבנט אפילי לא העז להתמודד בבחירות האחרונות, בוא יודע שאין לו סיכוי אמיתי

(קלמן ניסח זאת יותר טוב, אבל לא יודע למצוא עכשיו)

פוליטיקאים רבים לאורך השנים, לא עמדו בכל הבטחותיהם חלקם מחוסר יכולת, חלק מחוסר רצון לעמוד בדברים וחלק בוודאי הבטיחו גם דברים שבזמן ההבטחה עצמה ידעו שלא יעמדו בה. אבל המצביעים ידעו למה ולמי הם מצביעים.

מי שמצביע לנתניהו (אני לא!), יודע למי הוא מצביע ויודע על איזה ספקטרום ינוע הביצוע. כמובן, תמיד האופוזיציה תתקוף אותו על פער א', ב', ג' מהבטחותיו, אבל אם תשאל את מצביעיו אם הם רומו - רובם המוחלט יגיד שלא.

לעומת זאת בנט של עד הקמת ממשלת השיסוי - באמת היה מימין לנתניהו. ככה הוא הוביל, ככה הוא התנהל.

* זה שהוא הקים ממשלה שתלויה באחים המוסלמים, אחרי שאמר שזה 'מטורף', זו הפרת הבטחה. אבל, זה שהוא הקים ממשלה שתלויה באחים המוסלמים, כשמצביעיו הצביעו לו בידיעה ברורה שבזה הם חוסמים את הסיכון לממשלה הזאת - כאן גניבת הקולות.

*זה שהוא נתן ללפיד להיות רה"מ ברוטציה ולהפקיר את שדות הגז לחיזבאלה - זו הפרת הבטחה. זה שהוא הקים ממשלת שמאל על כל המשתמע מכך, כשמצביעיו היו משוכנעים שהוא זה שלא יעשה זאת - זו גניבת קולות.

*זה שמתן כהנא ישב עם מרץ אחרי שהתחייב שלא יעשה זאת - זו הפרת הבטחה. זה שמצביעיו האמינו שהסבירות שהיא יחלץ את מרצ מ21 שנות ייבוש באופוזיציה, סבירות כמו שהוא יהיה רקדן בלהקת בת שבע - זו גניבת קולות.

אפשר להמשיך עם רשימה ארוכה לגבי בנט עצמו ולגבי כל החבר'ה שם.

אם סמוטריץ לא היה מצליח לשכנע את הרבנים לא להקים ממשלה בתמיכה של רע"ם, וממשלה כזאת באמת הייתה קמה, אתה חושב שנתניהו היה מאבד את רוב המצביעים שלו או שהתומכים שלו בתקשורת היו מסבירים למה זה בעצם לא כ"כ נורא (כמו שהם כבר התחילו לעשות)?

לרוב האנשים יש זכרון קצר, ומה שחשוב להם זה מי יהיה ראש הממשלה.

ברור שמי שהפריע לו שבנט הקים ממשלה עם רע"ם ומרץ לא יצביע לו עכשיו, גם אם הוא יבטיח כל מיני הבטחות, אבל יש הרבה מצביעים שלו בעבר או מצביעים מהמרכז שמאל שזה לא הפריע להם ולכן הם אולי כן יצביעו לו עכשיו.

כשמצביעי נתניהו הלכו לקלפי, הם ידעו שיש אפשרות שהוא יקים ממשלה עם רע"מ. לכן גם אם היה עושה כך, הוא לא היה גונב את הקול שלהם. (רובם המוחלט יגידו לך בפה מלא - שהם מעדיפים את ההגה בידי נתניהו, גם אם צריך בשביל זה את רע"מ)

לעומת זאת מצביעי בנט ידעו שזה 'רעיון מטורף' ועל דעת כן הם הצביעו בנט. בנט היה מודע לזה היטב, כשבבחירות האחרונות לא התמודד. הוא יגע היטב שחוץ מכמה חסידים - אף אחד לא יצביע לו אחרי גניבת הקולות. כעת הוא מקווה שבעקבות הזמן שעבר והסוגיות שעלו - הציבור ישכח לו את הבגידה.

נתניהו התבטא המון פעמים נגד הקמת ממשלה עם הערבים

וזה מה שהוא כתב לך, שלפעמים יש אילוצים והבוחר מודע לזה.

באמת לא מובן למה צריך להסביר כל דבר 20 פעם, וכל הזמן נעים (באווירה אוטיסטית מעט) סביב ציר נתניהוvsבנט. מסבירים משהו על בנט, לא אומר שנתניהו צדיק או רשע וכן להיפך, ויש גם אפשרות ששניהם טובים או רעים והבוחר יעדיף אדם אחר לגמרי. זה ככ פשוט להבנה...

ועוד מילה להוסיף על היסטורי: שים לב שבנט בכל ההזדמנויות פעל במרחב מאוד חופשי. אףאחד לא ביקש ממנו ולא אילץ אותו לעשות את ברית האחים בפעם הראשונה, ואף אחד לא כפה עליו את הממשלה המטורפת שהוא הקים בפעם השנייה. בשתי ההזדמנויות היו דרכים להשיג ממשלות טובות עם פשרות הרבה יותר לעיסות ממה שהוא עשה והוא גם די יכל לעמוד בהתחייבויות שלו. הוא בפירוש צפצף על הבוחר, וזו התוצאה.

הוא מסביר מה הבעייתיות בבנט, ושוב ושוב אתה חוזר לביבי. מה הקשר ביבי?

אם תרצה, קח בחשבון שביבי הוא הליכוד אז מי שמצביע לו לא מצביע בהכרח רק אליו אלא לנבחרת שלמה שמבוססת על מסורת כלשהי.

זה סתם הסבר נקודתי, אבל הרעיון הוא שאם יש לך מה לומר על בנט - תענה על בנט. עזוב את כל האחרים (או תביא לפחות 5 דוגמות מאנשים שןנים)

מה שטענתי כאן:

יש הבדל מהותי מאוד - אקטואליה וחדשות

זה בדיוק שפוליטיקאים רבים הפרו התבטאויות, לא יפה, לא ראוי, זה חלק כמעט מובנה במערכת. המצביעים בעצמם יודעים את זה ויודעים למי הם מצביעים.

הבעיה עם בנט זה לא שהוא הפר *התבטאות* (ולכן אני לא רואה בשליפת הציטוטים הקודמים שלו, עם אותן תוכניות ממוחזרות שהוא מכר אתמול במסיבת עיתונאים יותר מגימיק), את זה כמעט כל הפוליטיקאים עשו, וודאי כל הטוענים לכתר.

הבעיה עם בנט היא שהמצביעים שמו את הפתק בקלפי, בידיעה שהם מצביעים למשהו אחד וקיבלו את ההפך.

והוא לא היה עובר.

מן הסתם חלק מהמצביעים שלו כעסו עליו, אבל לא יודע אם הרוב.

וחלק אחר אולי היה מאוכזב מהכשלון של הממשלה שלו.

הצביעו לבנט?

נדמה לי שרבים מהמחלקים הם אלה שמראש לא הצביעו לבנט

אבל אני חושב שרמת החריפות וקריאת נוכל בעיקר מגיעה מאנשים שגם ככה לא תמכו בו.

ואכן, לדעתי בערך חצי התנגדו לבחירה שלו ולכן הוא לא רץ.

אבל מכאן ועד נוכל שאין כמוהו יש פער.

אני לא יודע מי הצביע למי ולמה. אבל אם המצביעים של בנט לא היו רואים בו נוכל ובוגד, סביר להניח שהוא היה מתמודד (ומנצח - על תקן יורש של פרס).

לא אני זה שחושב שמצביעיו זנחו אותו, זה הוא שחשב ככה. לכן הוא לא התמודד למרות כהונה ארוכה ומוצלחת ככ בראשות ממשלת סינגפור.

כך שאם חצי לא אהבו זה מספיק.

ברור שיש כאלה שלא אהבו את זה, השאלה היא רמת החריפות

מחדש. נשגב מבינתי

בנט הוא היחיד שעלול לתת ניצחון לשמאל.

עדיף שהוא לא יעבור בכלל (ואל תנפנפו בסקרים הנוכחיים, כל מערכת היו לו במציאות, הרבה פחות מבסקרים. את הרפתקאת הימין החדש הוא התחיל עם 17 שלושה חודשים לבחירות וסיים בחיפוש פתקים בפח) ואם יעבור - בכמה שפחות.

במעשים בנט לא ממש נע שמאלה מהליכוד,

כך שמי שרוצה מרכז כנראה יקבל מרכז עם בנט.

מכל ממשלות נתניהו.

החל מההבטחה של גנץ לאבו מאזן שצה"ל לא יפעול בתוך מחנות הפליטים - חריגה ממדיניות 'כיסוח הדשא' שהקפידו עליה כל הממשלות מאז חומת מגן ושהביאה עלינו את גדודי 'גוב האריות' וגל טרור בערי ישראל.

דרך שר הבריאות ממרץ, שבנט גאל מיבוש של 21 שנים באופוזיציה, שהבריז מישיבת קבינט הקורונה שהתכנס סוף סוף כדי לעלות להקביל פני אבו מאזן ושבזמן מגיפה עולמית העיסוק המרכזי שלו היה בניתוחי המרה.

ועד הרוטציה שלו (שרגע לפני הבחירות בנט חתם שלא יתן לו להיות רה"מ "כי הוא איש שמאל ואני איש ימין") שמסר לחיזבאלה שטח ענק, ששנים ממשלות הליכוד סירבו לוותר עליו למרות הלחץ, בלי לעבור לא בכנסת ולא בעם. אגב, בנט עצמו יכל להטיל ווטו ולא עשה זאת.

וכמובן, איך שכחנו - שיא גאוותו, שנגד עמדת גורמי הביטחון (לדבריו בראיון!), נתן כניסת מרגלים מעזה, אלו שדרכם חמאס תכנן את הטבח.

גם בשונה מעמדת ממשלות הליכוד שחמאס שולט אז הוא האחראי, הוא המציא את לפעול נגד הגא"פ בלי לפעול נגד חמאס. גם כאן הוא התגאה בהצלחה, שגרמנו לחמאס לא להתערב. לא עלה על דעתו שחמאס פשוט היו עסוקים בלהתארגן...

עם הרבה יותר כסף מטיפולי ההמרה,

אתה מחליט לשים את הדגש על זה משום מה

לכניסה לעזה, לאופנועים וכד', דבר שבנט לא נתן.

הממשלה הנוכחית החליטה לא לשנות את היתרי הכניסה מעזה.

הממשלה הנוכחית היא זו שהחליטה להגיב בחומרה פחותה על דברים מעזה, עיין ערך התגובה בממשלת בנט לפעם היחידה ששלחו בלונים.

ב. למה לא דרשנו את השטח חזרה אחרי שהורדנו את חיזבאללה על הברכיים כפי שאומרים לנו?

ג. בנט הוא גם הראשון שאישר מזה תקופה בנייה ביישובים מבודדים.

ד. בנט התגאה בעליית יהודים להר הבית בזמנו, לעומת הממשלה הנוכחית שביטלה סעיף 46 למנהלת הר הבית כי הם מעודדים עליית יהודים להר הבית וזה רע בעיני הממשלה הנוכחית.

אחרי שמדינת ישראל חתמה והודיע באו"ם שהיא מסכימה - זה הקו הבין לאומי המקובל. הרבה יותר מסובך לדרוש חזרה מלא לתת.

מעבר לכך, אני רחוק מלתמוך במדיניות השקט של נתניהו לאורך השנים וכתבתי על כך פעמים רבות. בכל זאת, נתניהו אישר את מה שגורמי הביטחון המליצו עליהם, בנט *התגאה* שהכניס פועלים נגד דרישת השב"כ.

תגובת בנט לאירועים, לא היתה שונה מתגובת נתניהו - שניהם הפציצו דיונות ריקות ומקס' מפקדות שידעו שחמאס פינה כבר. מסכים שזה בושה וחרפה, אבל בנט לא היה יותר טוב בזה.

בנט ניפנף בשקט מצד חמאס - שבנתיים התברר שהיה רק כי הם ניצלו את מדיניותו כדי להעלות הילוך בהכנות לטבח. השקט היה חלק מההרדמה שלנו.

לא יודע מאיפה האגדה על אישורי בניה, היו אישורים גם בכל ממשלות נתניהו. שינוי אמיתי במדיניות, כזה שלא מנפנף בשלושים דירות כאן או בחמש מאות בשנה - אלא באמת מאשר בניה מסיבית, כולל התרחבות ותפיסת שטחים - התקיים רק בממשלה הזאת.

ד. (לא שאני מעודד עליה להר הבית)

הקשקוש הזה של בנט, הוא שיא המניפולציות, דוגמא מובהקת לכל המשחק של האיש בנתונים ואחיזת העינים שלו.

תשאל כל פעיל הר הבית - מאז שההר נפתח מחדש בתשס"ג, היתה עליה שהולכת וגדלה הן במספרי העולים והן בחופש היחסי שנתנו להם מבחינת התנהלות. שינוי אמיתי הגיע רק בממשלה הזאת, תקופת בנט לא היתה יותר טובה מהתקופות שלפניה.

אה, הוא הציג גרף שמראה שבשנה שלו היו הרבה יותר עולים מבשנתיים שלפניו, נכון. הוא רק 'שכח' שהתקופה המדוברת היא תקופת הקורונה. תקופה שכוללת את שלושת הסגרים - כלומר כמה חודשים מתוך התקופה (כולל כל החגים שבהם השיאים של העולים!) הזאת היה בכלל אסור להתרחק מהבית ובוודאי שלא להתקהל. גם כשהיה מותר להתרחק מהבית, אלפים היו בבידוד בכל זמן נתון ובכלל אנשים מיעטו להסתובב.

אז נכון שבזמן הממשלה שלו, עלו יותר מבזמן המקביל לפני שלטונו, אבל זה לא כי הוא יותר תמך בזה, אלא כי הוא הפקיר את חזית הקורנה. (הוא הבטיח לחסל אותה תוך חמישה שבועות. קיבל מדינה במצב הכי טוב בעולם ואחרי חמישה שבועות היינו עם ההדבקה והתחלואה מהגבוהות בעולם).

נוכל, כבר אמרנו?

לגבי הסעיף 46 שאתה מדקלם כאן - זה לא תלוי בממשלה, זו החלטה של וועדת הכספים. גפני עשה להם בעיות, לא מזמן זה סודר.

כי ניצחנו במבצע חומת מגן והשגנו בו משהו.

מה ההישג מחיצי הצפון?

ביחס לתקיפת הדיונות, היה הבדל בממשלה הנוכחית לרעה לקראת המלחמה כפי שראינו בדברים שסטרוק הלינה עליהם שאריאל כהנא פרסם, והיה שיפור מסוים אצל בנט שגרמה להפסקת טרור הבלונים כנראה.

ביחס לאישורי הבנייה,

סמוטריץ' בממשלה הנוכחית שיפר דרסטית אבל זה אחרי, בנט גם שיפר ביחס לקודמיו ביציאה מגושי התיישבות.

לגבי הר הבית,

דיברתי על היחס בממשלה ולכן הסיבה היא לא רלוונטית,

סעיף 46 זה החלטה בוועדה שיש לנציגי הקואליציה רוב, ולכן יש אחריות לממשלה.

זה סודר כבר שיש שוב למנהלת הר הבית סעיף 46?

אשמח למקור לכך.

אגב, זה בעיה דמוקרטית ולא רק מקומית על הר הבית כי זה יוצר תקדים של פגיעה כלכלית במי שלא אוהבים פוליטית.

כמו שהוא דמיין והתרברב בזה, שבזכות ההישגים שלו, חמאס לא התערב כשתקפו רק את הגא"פ.

האמת כפי שאנחנו יודעים אותה היום היא, שחמאס הפסיק את הבלונים ולא התערב כשתקפנו את הגא"פ - כי היה עסוק בהתעצמות והתארגנות לטבח.

שיהיה ברור - אני ממש לא מצדיק את מדיניות ה'שקט יענה בשקט' של נתניהו מאז חזרתו לראשות הממשלה. אתה מוזמן לחפש אחורה בכ.א. שלי ולראות עד כמה תקפתי את נתניהו על המדיניות הזאת.

אבל, לנתניהו לפחות היה 'עלה תאנה' בזה שהוא פעל לפי המלצות גורמי הביטחון שהמליצו על מדיניות מקלות וגזרים וכתבו מאמרים במערכות על מיס-קלקולציה.

כמובן, זה רק 'עלה תאנה' - כי מנהיג אמור להוביל, אמור לאתגר, אמור לדרוש מגורמי הביטחון איפכא מסתברא רציני ואמיתי.

אבל אם נצמד למשל 'עלה התאנה', אז (סליחה על הדוגמה) בנט דומה בזה לבעלי חיים מסויים שמנפנפים בערוותם לעיני כל - בנט את הצעד המופקר של הכנסת המרגלים, בהנחה שזה יתן שקט לטווח ארוך, עשה ממוחו הקודח, נגד עמדת גורמי הביטחון שהזירו מהסכנה שבזה -כפי שהוא התגאה בעצמו- ובלי שהיתה לו שום חוות דעת של גורם ביטחוני כל שהוא שמסירה את החששות.

אולי זה שאנחנו אפשרנו בשבועות לפני המלחמה לערבים לחצות את הגדר במהלך התפרעות בלי להגיב עודד אותם ואולי לא.

אולי זה שלא פעלנו אחרי רצח בראל חדריה אצל בנט לימד אותם שאפשר.

ואולי חוסר המעש של הממשלה הנוכחית מול אוהלי חיזבאללה בהר דב לימד שאפשר לפגוע בנו.

קשה לדעת,

בנט לא פעל באופן הרצוי לדעתי, אבל הפעילות הזו לא שונה מהותית ממה שנתפס כמדיניות הליכוד לפני המלחמה ולכן אני חושב שהוא ויתר על ימין בשביל הממשלה שלו אבל היא לא שמאלה באמת מהליכוד.

ההבדל הגדול הוא השותפים מרעמ שזה רע, אבל לא מספיק כדי להגדיר שבמעשים הוא נע שמאלה משמעותית.

אבל את הכנסת הפועלים-מרגלים, בנט (לפי דבריו עצמו בכתב ובראיונות) יזם, בשונה מנתניהו שסירב ללחצים שנים (גם זה לדברי בנט עצמו), בנט ידע (שוב, לדבריו עצמו) שהצעד הזה הוא *נגד* עמדת גופי הביטחון, מתוך הנחה שבזכות זה חמאס יתן לנו שקט לשנים ארוכות.

לגבי הממשלה באופן כללי - רע"מ היתה רק הקצה.

*המתנה של גנץ לאבו מאזן - שבשונה ממדיניות 'כיסוח הדשא' ביו"ש, שהקפידו עליה כל הממשלות מאז חומת מגן - צה"ל הפסיק להכנס למחנות הפליטים במשולש של שכם-ג'נין-טול כרם, מה שהביא עלינו את גדודי גוב האריות ואת גל הטרור ביו"ש וגם בערי המרכז תל אביב, בני ברק אלעד וכו'.

*שר הבריאות ממרץ, הבריז מישיבת קבינט הקורונה, בשביל לעלות לרגל לאבו מאזן ובאופן כללי בשיאה של מגיפה, היה עסוק בניתוחי המרה.

(בכלל, מרץ התייבשה באופוזיציה 21 שנה, עד שבא בנט).

ממשלות נתניהו היו רחוקות מאוד מלהיות אידיאליות. אבל צריך להיות ממש עיוור כדי לטעון שממשלת בנט-לפיד לא היתה הרבה מאוד שמאלה (מבחינה מדינית).

המועד?

כל הסרטונים הללו?

מי כרגע האשם בתגובות הדרדר'לה לרצועה השבוע?

שאדע את מי אתה מתכוון להאשים.

ביחס להכנסת הפועלים:

בנט פעל לא נכון בכך,

אבל נתניהו, גלנט וסמוטריץ' בממשלה הנוכחית החליטו להרחיב היתרים להכנסת ציוד שסייע לטבח.

דבר שעליה סטרוק הלינה והחליטו להתעלם.

ביחס לגנץ - זה היה בעייתי.

וביחס לשר הבריאות,

הוא עסק בטיפולי המרה שזה לא נכון לדעתי, אבל הוא גם שר בריאות שהשקיע מאוד בבריאות הנפש ולדעתי זה ראוי להערכה.

(ומבחינת פרופורציות נכון לחשוב על המיליארדים יותר מהמיליונים)

בינתיים ראינו דוגמאות שמאלה לכל כיוון:

אצל בנט:

הכנסת פועלים.

אי פעולה במחנות הפליטים.

הנטיעות.

ההסכם עם לבנון.

אצל נתניהו כעת:

חוסר תגובה על חציות גדר באלימות בטרם המלחמה.

אישור הכנסת ציוד בעייתי לרצועה ששימש לטבח.

מניעת סעיף 46 למנהלת הר הבית.

איבוד משילות בבאר שבע והסביבה, מוזמן לצפות בדוגמאות מהשבועיים האחרונים אצל גרינצייג.

חשש לטפל בשני אוהלים של חיזבאללה שפלשו להר דוב בטרם המלחמה.

תגובות מהשבוע האחרון שמזכירות את ימי הטפטופים מהרצועה.

אצל נתניהו בממשלה לפני בנט:

מינוי שופטים רבים משמאל.

גנץ עדיין היה שר ביטחון ולך תדע אם הוא היה פועל באופן שונה.

האם אני עיוור?

או שאתה מתעלם מדברים שבמקרה קרו בממשלה אחת ומאשים אחרים בהם?

ואני רחוק מאוד מלהיות חסיד של נתניהו, ביקרתי אותו על הרפיסות בזמן אמת ואני מבקר אותו גם היום.

אם כי צריך להודות ביושר שבשנתיים האחרונות הוא מוטט את ציר הרשע, והביא הישגים מאוד משמעותיים לבטחון ישראל לדורות ובמחירים אמנם נוראיים מצד עצמם, אבל ייחסית נמוכים לכל ההערכות.

(גם מה שמתרחש בימים אלו באירן, או לפחות העובדה שהמשטר לא מצליח לדכא את ההתקוממות כמו שעשה בסבבים קודמים - הודות לאומץ של נתניהו לתקוף שם, תוך התעלמות מכל המחלישים מבית ומחוץ).

אחרי הכל - בנט צעד כמה וכמה צעדים קריטיים שמאלה. 

כך שאי אפשר להשוות שבנט נע שמאלה מנתניהו אחרי תחילת המלחמה אלא נכון להשוות לנתניהו לפני , מכיוון שבנט הקים ממשלה שהמטרה שלהם הייתה לקבע מצב מדינית ולקדם דברים בהסכמה, כך שהשאיפה הייתה מה שנתפס כמרכז אז ולא מה שנתפס כמרכז היום.

הציבור בישראל נע ימינה מדינית, זה סיבות אחרות שהם מואסים במפלגות בכנסת, למשל:

גיוס חרדים,

תחושה שנבחרי הציבור (משני הצדדים אגב) לא מספקים את הסחורה,

שחיתות,

דברים אחרים.

מאמר מוסגר. בנט לא הגיע למבחן הזה. אם כי, בהנחה הגיונית שבנט היה פועל כמו ששותפיו דאז וגם לעתיד לחצו (ושעליו לא היה לחץ נגדי של סמוטריץ' ובן גביר מבפנים) - כנראה שהיינו מתפרקים מכל הישגי המלחמה, תמורת שליש או מקס' חצי מהחטופים, כשסינואר חי, חיזבאלה בשיא כוחו וממילא אי אפשר לתקוף באירן.

לגבי העבר:

אני חוזר ואומר, גם אני ביקרתי את נתניהו על קונספציית השקט. ועדיין אי אפשר לברוח מזה שמדיניות ממשלת בנט  היתה שבירה שמאלה:

בעצמו בהכנסת הפועלים נגד עמדת גורמי הביטחון.  (כפי שציינתי, לא שזה מצדיק אבל לנתניהו לפחות היה 'עלה תאנה' של הצמדות להמלצות גורמי הביטחון).

וממשלתו - הן בהחלטה של גנץ, להפסיק את מדיניות 'כיסוח הדשא' ביו"ש כמחווה לאבו מאזן. זה היה שבירה שמאלה מכל הממשלות מאז חומת מגן (גם ממשלת אולמרט עם אהוד ברק שר ביטחון הקפידה על זה).

והן בהסכם הגז עם חיזבאלה, שבו לפיד הסכים (תוך עקיפת כל פרוצדורות האישור המקובלות) למסור ללבנון שטח שהיה במחלוקת ונתניהו כל השנים לא הסכים לזה למרות לחצים בנ"ל כבדים. בנט נאלם דום.

ביחס לדברים לפני,

אכן, אלה דוגמאות שנע שמאלה, אבל הראיתי לך דוגמאות שהממשלה הנוכחית נעה שמאלה מזה.

לדראון עולם יהיה.

אסור להתקרב לד' אמותיו.

כל מגע איתו וקל וחומר להצביע לו, אסורים בתכלית האיסור, כאכילת חמץ וכחילול שבת.

הרוב הגדול של החרדים באירופה התנגדו מאוד לעלייה לארץ ישראל.

כי עדיין לא הגיע משיח, דחיקת הקץ, אסור להקים מדינה, התגרות בגויים, כוחי ועוצם ידי, התערבבות עם היהודים הציוניים החילוניים. ועוד רבות...

השמאל היהודי האירופאי (קומוניסטי סוציאליסטי) גם הוא חשב ככה בדיוק כמו השמאל החי בארץ ישראל כיום.

לעומתם מן החסידים תלמידי הבעל שם טוב שעלו לארץ, ביחד עם ספרדים רבים (פרנקים), בדומה ליהודים הציוניים החילונים מקימי הקיבוצים שנחשבו לימנים קיצונים.

לאחר השואה כולם הבינו את הכיוון הנכון --> רק ארץ ישראל!

• הרצל פעל רבות מול השלטונות באירופה והעותמאניים לאפשר עלייה לארץ ישראל והכרה ביישוב יהודי עצמאי. רבים מאוד תמכו בו הוא היה אדם גדול והוביל את המהלכים המדיניים להצהרת בלפור והכרה במדינת ישראל 30 שנה לפני הקמתה.

חז"ל, הנביאים, הצדיקים הגדולים יחידי הדורות,

רבי נחמן מברסלב שראה וניבא,

והמשיח.

ואף שיש לי ערך גדול מאוד לכל היהודים שפעלו רבות למען עם ישראל,

אני מאמין שהצדיקים האמיתיים פעלו אף יותר,

(האמיתיים בלבד כי יש גם מתחזים).

לא ברור מאיפה הצץ הדבר הזה, והייתי מניח שיש כאן משהו קצת מסריח מסוג שחיתות כלשהי. לחילופין, פיגור עמוק וניסיונותעלובים למצוא חן בעיני מישהו שעוד נגלה מי הוא (ושמא פוליטית בלבד).

הרצל הוא המנוע של התנועה הציונית, מכאן מעלתו. בדורות רבים היו שקראו לעלות וגם עשו מעשים, אבל רק החזון של הרצל והדחיפה שלו הצליחו להסתיים בשיבת ציון.

דוקא סביב מקום קבורתו. כשהמצבה נמצאת ממש במרכז הטקס.

גם פיזית היא לא המרכז, כמדומני.

אבל הר הרצל הוא המקום בו קבורים כל חללי צהל ומערכות ישראל. הוא גם המקום שבו יש את חלקת מנהיגי ישראל (יש אומרים שזה נקרא גדולי האומה).

זה המוקד והעניין בקיום חגיגות שיבת ציון, הידועות יותר בשם יום עצמאות ישראל, דווקא במקום הזה.

הרצל הניע את החזון שקרם עור וגידים בעזרת מסירות הנפש של העם שקבור על ההר הקדוש הזה. אלפי צדיקים שמעשיהם הם זכרונם. הסיבה לקיום החגיגות שם היא עמוקה מאוד. זה לא האדם הרצל אלא החזון שלו, זה לא המוות אלא דווקא החיים.

זה נשמע בערך ככה: "הרעיון הקודם שלי להטביל את כל היהודים לנצרות לא הצליח, אז קחו רעיון חדש: מדינה משלנו בסגנון אירופאי. תחילה נשלח לשם יהודים עניים ממזרח אירופה כדי שיבנו תשתיות עבור המהגרים העשירים. כמובן, את הרבנים נגביל לבתי כנסת בלבד, וגם לא יהיה לנו צבא, אלא משטרה בלבד, לצרכים פנימיים".

כדי לקדם את שיבת ציון.

מה עוד שלמיטב ידיעתי יש הטוענים שהדברים שלו סולפו בכוונת מכוון לצרכי תעמולה שונים. ציטוטים חלקיים שעושים עוול למקור.

ההמלצה היא לקרוא בפנים. לא עשיתי את זה כי לא מספיק חשוב לי. אני כן יודע שיש הסוברים שטפלו על הרצל דברים שאינם אמת צחה.

אגב, הסגנון האירופאי היה מאוד מצליח באותה עת. למה לא לרצות סגנון כזה? וכי היום אנחנו מעדיפים להיראות כמו אריתראה או כמו ארה"ב?

הוא חיפש פיתרון לעם היהודי,

ומכאן הוא הפך סמל לציונות ולעלייה לציון.

• באותם ימים הטורקים שלטו בארץ ישראל,

לא עלה בדעתם להילחם נגד העותמניים.

• אז רוב היהודים חיו בגולה והדבר היה נראה מובן מאליו.

• שפת היהודים הייתה אידיש וערבית ורק דתיים בתורה תפילה דיברו בלשון הקודש.

• רבים מן היהודים נרצחו כי לא הסכימו להתנצר או להתאסלם.

אז הרצל כיהודי חילוני אטיאיסט ממערב אירופה מעמד גבוהה יחסית אפילו לאזרח גרמני, נורמלי לאחד כזה לחשוב ככה.

היהודים הדתיים ראו בו ובכל תנועת ההשכלה כאבודים, ככה שברור שאין לאדם כמו הרצל שום כבוד או חשיבות אצל הדתיים.

אבל אנחנו רואים שגם החרדים והדתיים היראים טעו שלא עלו לארץ ישראל קודם ולא הקימו מדינה עוד קודם ואבדו בשואה של היטלר ימח שמו וזיכרו.

לכן בזה שהרצל פעל למען עליית היהודים לארץ ישראל הוא זכה להתעלות על החרדים.

והציל אלפי יהודים.

להרצל היה חזון. לא חזון במובן הנבואי, אלא במובן של רעיון מנחה ומשאת נפש.

חזון שהוא התחיל לממש בקונגרס הציוני הראשון, ושהצליח להתנחל בלבבות ולכונן תנועה שהלכה למעשה הביאה לשיבת ציון.

ההמצאה החרדית כאילו כל היהדות האורתודוקסית היתה אנטי-ציונית היא ניצול של מצב המוות של היהודים בשואה. המתים לא יכולים להכחיש. רק מי שיתאמץ לחפש ולחקור ימצא חילופי מכתבים, כתבים מוצלים מאש, ואזכורים במכתבים של אישים שונים, כמו גם אגרות, של רבים משלומי אמוני ישראל שראו במהלך דבר נאה.

וכשאני אומר דבר נאה אין הכוונה להסכמה בכל דבר.

הרצל לא מקבל כבוד מיוחד, אך גם אין לזלזל באדם. מגלגלין זכות על ידי זכאי.

לכן נורא מוזר לי שהטקס נראה ככה

החרדים מאכלסים את ירושלים במקום אנשים אחרים שעוזבים אותה למודיעין ולתל אביב (וגם ליישובים מסביב). זה נכון שמבחינת "ייצור יהודים" הם במקום גבוה אבל אנחנו צריכים אנשים שמפרנסים את עצמם (ולו בעוני, זכותם) ולא כאלה שהם משקולת על הכלכלה.

אם תרצה לדבר על הכלכלה, מספיק שתיגש לתחנה המרכזית בתל אביב ותשווה לתחנה המרכזית בירושלים. בתל אביב רוגם חילונים, בירושלים רוב חרדי.

אני מדבר על הנקודה הדמוגרפית שזה עניין קיומי, כי בבחירות לכנסת, לא משנה כמה תהיה עשיר, הקול שלך שווה תמיד אותו דבר.

ואם החרדים לא היו גרים בירושלים, החילונים לא היו מאכלסים אותה בגלל 2 סיבות:

1. הם לא מספיק לאכלס גם תל אביב וגם ירושלים.

2. הם לא רוצים לגור ליד הערבים.

נכון שהחרדים רוצים אותה יותר.

מצביעים שבויים

לא נראה לי יכולה להרשות לעצמה...

למידה מתרחשת בדיליי

קודם נהרגים מספיק נהגים

אח"כ מרמזרים את הצומת

ואולי נלמד מזה

יש עוד הרבה ממה ללמוד

(אני למדתי מזמן)

שבמפלגת תקומה - האיחוד הלאומי מעולם לא היה פריימריז של כלל הציבור, כמו ברוב המפלגות (במידה רבה אחרי שני עשורים של התלהבות מפריימריז - היום המגמה היא לבטל אותו).

כשבפעם הקודמת עשו, זה היה עם הבהרה מאוד ברורה שזה חד פעמי. אגב, הפריימריז הקודם לא השיג את המטרה לשמה יזמו אותו וככה"נ הרשימה היתה נראת כמעט אותו דבר כך או כך.

אדרבה, אם היתה הבהרה שזה חד פעמי זה היה שגוי. אין פה שום סייעתא.

הפריימריז הקודם השיג את המטרה לגמרי,

נכון, היתה אותה רשימה, אבללל הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים, וזאת המטרה המרכזית.

ואם כבר מדברים על הסמליות ההיסטורית -

סמוטריץ' הצליח בחוכמתו לתפוס את מקומה של מפד"ל ההיסטורית, ע"י השם "הציונות הדתית"

ובאותה מפד"ל, בגלגול האחרון שלה, "הבית היהודי", הפריימריז היתה הדרך המרכזית שקבעו את הרשימות. ככה גם הציבור נתן בה אמון סה"כ.

באמת לא טענתי על חוסר יושרה, טענתי על חוסר שקיפות ושיתוף הציבור.

בחרו - אבל המטרה היתה להשיג גיוון וגיוון לא נוצר. סמוטריץ' ממש פעל בשביל דמויות כמו רחלי צינקין וכד' שיגוונו את הרשימה וקיבל עוד רשימה של כביש 60 ושות'.

הצעד היחיד שנשאר לו, בשביל קצת גיוון, זה להשתמש באפשרות השריון כדי לקדם את סלמון על חשבון סוכות - מה שבסוף אילץ אותו להתפטר מהכנסת, כדי להכניס את סוכות.

אני ממש לא יודע ממקורות - אבל מניח שהפעם סמוטריץ' קיווה שהמרכז יבין את הרמז וישים במקומות ראליים את צביקה וישנגרד או ר' שמואל ששון - ושוב קיבל רשימה שהיא (עוד יותר מהפעם הקודמת) כולה כביש 60.

שיהיה ברור - כולם זה אנשים שאני מאוד מעריך את פועלם (מצבי סוכות חששתי ולעניות הבנתי הוא ממש הפתיע לטובה) ורוצה שיהיו בכנסת ובעז"ה בממשלה, אבל לא יעזור זו 'גרסת תשפ"ו' של 'תקומה" ולא 'מפלגת הציונות הדתית'.

גם אם זאת המטרה של סמוטריץ',

גם בנט רצה לגוון את הבית היהודי (בדרכו שלו) והוא נכשל פעם אחר פעם, בגלל שציבור המתפקדים תמך במי שהיו המועמדים ה"קלאסים" פעם אחר פעם ולא נמשך אחרי הקצוות השונים.

אבל זה כל העניין של הפריימריז, בעיני - נתינת אמון לקהל הבוחרים כדי לקבל אמון בחזרה מהם בקלפי.

ב. אם אתה מדבר על גיוון - אז אדרבה, כמו שאתה אומר, זה גם לא עזר הפעם. ולא בהחלט שיש רמז שלא מבינים, אולי באמת לא מסכימים עם הגישה.

לא מכיר את שני המועמדים שאמרת, אבל איני מבין כיצד מקורבי סמוטריץ' (הם לא? תקן אותי אם אני טועה) יכולים לגוון את הרשימה.

לפחות ברשימה הקודמת היתה מיכל וולדיגר. הפעם גם את זה אין.

ומה שאתה אומר בשורה האחרונה, מבחינתי זה כל הסיפור - סמוטריץ' חוזר לשטייטל של מפלגת תקומה, במקום לעמוד מאחורי המותג "הציונות הדתית", זה ממש ממש חבל. אני מעדיף ציונות דתית ולא עוד רסיס מפלגה לא רלוונטי שסופו לאבד.

אבל סמוטריץ' התנגד עקרונית לפריימריז כל השנים, גם כשבבית היהודי עשו פריימריז - אנשי תקומה לא רצו להצטרף.

יש לזה כל מיני הסברים, ההסבר העיקרי לענ"ד הוא שבפריימריז יש יתרון מובנה למי שיש לו הרבה כסף (מישהו אמר נפתלי בנט?).

בפועל הוא עשה פעם אחת, כשהדגיש כל הזמן שזה חד פעמי, בתקווה שציבור גדול יתפקד וישפיע - במציאות נבחרו אותם אנשים.

אם אתה מסכים איתי בעקרון, אין צורך לנסות להצדיק את סמוטריץ', זה לא העניין פה

אגב, היה צריך לבטל את הפריימריז כדי שהוא לא יקודם.

אני אישית בתור מתפקד לא שמעתי את ההסתייגות הזאת שזה היה חד פעמי.

נ.ב -

צבי סוכות הוא דוגמה למי שלא היה ממקורבי סמוטריץ או מרכז המפלגה וזכה לאמון והוכח כבינגו.

אבל תראה מה קורה בפריימריז של מפלגות אחרות בדגש על הליכוד.

קומבינות ומפקדי ארגזים. זה מה שגורם לנציגים מושחתים להיבחר לא בחירה חופשית של הציבור.

גם המנגנון של המפלגות החרדיות לא טוב. לכן אני חושב שמה שעשו היה בסדר.

זה גם חלק מהעניין.

ההצבעה לליכוד היא למפלגה כי אין ברירה. אלה החברים. אבל מי שנבחר צריך ליישר קו להיות חייב לחבר מרכז שדאג לו. כך זה עובד.

המפלגה מתהדרת, בצדק, שיש לה פריימריז.

זה לא רק עניין של אין ברירה.

בעיני, זה מוסיף יוקרה למפלגה.

עכשיו אני מבין שאתה פשוט לא יודע איך הדברים מתנהלים ואז זה סיפור אחר לגמרי.

אני אמחיש לך.

חבר מרכז שיש לו מפעל גדול של עובדים נניח 500 איש. כולם התפקדו לליכוד בפקודת הבוס. חלקם לא מעוניינים אבל חוששים מהרעת תנאים וכו'.

אותו חבר מפעל יש לו כוח עצום ביד הוא מגיע לח"כ וסוחט אותו ליישר קו לדרישות שלו אם לא, כל ה 500 לא יבחרו בו. כך הוא מקבל טובת הנאה וביום הבחירות המתפקדים מקבלים דף עם שמות כל חברי הכנסת שהבוס בחר, הפתק כבר מלא והם פשוט מצביעים בלי יכולת לומר דבר. אל תשאל מאיפה אני יודע. עכשיו תכפיל את זה בכמה חברי מרכז ולא אחד כשכל אחד סוחט את השני. זהנקרא מפקד ארגזים וזה לא חוקי אבל זה קיים.

בעיניך זה מוסיף יוקרה למפלגה? אתה לא מתפלא איך אותם חברי כנסת כל הזמן נבחרים שוב ושוב?

והרוב היו נגד ההתנתקות, גם זה היה כפי מה שאתה אומר?

היו מתנדבים שעברו דלת דלת לדפוק בבתים של חברי מרכז הליכוד

אני לא חושב שמה שאתה אומר לא קיים, אני פשוט לא חושב שזה עד כדי כך גורף.

לכן, גם לשיח הציבורי יש משמעות. משמעות מסויימת לכל הפחות.

אתה מוזמן להסתכל באינטרנט ולחפש מידע.

לא סתם זו המפלגה שרוב הבקשות שלה נדחות בוועדת הבחירות

הסיפור עם שרון היה אחרת

שלמה והגורל שלו תלוי בך. לבין ח"כ שנבחר ומצביע על משהו מהותי. הבחירה שם היתה בקשר למשאל עם.

אתה חושב שאם זה היה דמוקרטי והוגן אדם עם כתב אישום היה נבחר לח"כ ומנהל את המפלגה?

ולשאלתך - אני מסכים שיש השפעה, אבל יש גם השפעה של השיח הציבורי.

ולכן לא הייתי אומר שפריימריז זה רק מתפקדי ארגזים

הם אולי יתפקדוכדילאלהרגיזאותואבל יצביעו מה שבא להם

הם קיבלו דפים מסומנים מראש ושמו במעטפה

אבל נכון שיתכן שלא היה להם אינטרס לכך

בתולדות הפוליטיקה הישראלית לא חסרים אנשים כמעט אלמוניים שהגיעו למקומות גבוהים בזכות קבלני קולות.

הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה

כך שלא קריטי לי שלא היה בציונות הדתית.

1. החשש מ"ליכודניקים חדשים" הוא גדול מאוד. כבר התגלחנו בנושא הזה על זקן של אחרים (קרי, של הליכוד).

2. חברי המרכז בוודאי מנסים לבנות רשימה שאנשים ירצו להצביע לה, כלומר פשוט לי שנעשו סקרים ומחקרי עומק על המועמדים שיביאו את מירב הקולות האפשריים.

לא היתה נראת לעין התערבות של גוף פוליטי אחר.

כפי שפורסם בסרוגים: בוטלו הפריימריז בציונות הדתית

ב. במפלגה הזו מעולם לא פריימריז. הם היו פעם אחת בהוראת שעה ובוטלו.

ג. במפלגת המילואימניקים היו פריימריז. זה עזר לה?

ד. לא יודע למה החלטת "הפריימריז נתן תוקף ואמון לקהל הבוחרים" ומאיפה החלטת "הפריימריז האחרון בציונות הדתית היה מעולה".

אתה הרגשת שיש לך כוח ביד אז נראה לך שזה היה מעולה...

אז תתייחס קצת לעובדות:

בפעם הקודמת היו פריימריז בצה"ד, ואחריהם מצבה בסקרים נשאר כמו שהיה לפניהם. זה לא העלה אותה אפילו במנדט.

התפקדו בסה"כ 24,113 (ציפו להגיע לפחות ל-30K. בבית היהודי בתשע"ג היו 52K. בתשע"ה בערך 70K).

הרשימה שיצרו המתפקדים הוכיחה שהם נמנים גם ככה על הבייס הטבעי של המפלגה והנסיון לחבר ציבור חדש - נכשל.

שים לב:

בבחירות סבב ד' סמוטריץ' קיבל אישור מהמרכז לבנות רשימה בעצמו לפי דעתו.

הסדר שהוא קבע היה: בצלאל סמוטריץ'; מיכל וולדיגר; שמחה רוטמן; אורית סטרוק; רחל צינקין.

(ההסכם עם עוצמה ונעם הכניס את איתמר למקום 3 ואת אבי מעוז למקום 6. אופיר סופר התמודד ברשימת הליכוד במסגרת ההסכם).

בבחירות סבב ה' הפריימריז רק קלקלו ויצרו רשימה פחות מגוונת ויותר חרד"לית (קודם כל נבחרו ההארד-קור של תקומה, אחריהם שאר המכהנים ובסוף חרד"ל חדש):

בצלאל סמוטריץ'; אופיר סופר; אורית סטרוק; שמחה רוטמן; מיכל וולדיגר; צבי סוכות.

(בצלאל שריין את אוהד טל והצריח את סוכות עם סולומון).

תגיד אתה, איך נוצר יותר גיוון - בסבב ד' או בסבב ה'?

ה. כפי שניתן לראות בכמה מפלגות, פריימריז זו שיטה שמועילה בעיקר לח"כים המכהנים.

בבית היהודי בפריימריז של תשע"ה נבחרו בדיוק אותם ח"כים שנבחרו בתשע"ג בסדר מעט שונה:

בתשע"ג - נפתלי בנט; ניסן סלומינסקי; איילת שקד; אורי אורבך; אבי וורצמן; מוטי יוגב.

בתשע"ה - נפתלי בנט; איילת שקד; אלי בן דהן (היה משוריין מטעם תקומה ועבר לבית היהודי); ניסן סלומינסקי; אורי אורבך; מוטי יוגב.

גם מתמודדים שהיה להם תקציב ושפכו ים כסף על קמפיין - נשארו בחוץ (למשל: אביחי בוארון).

כאמור, אותו דבר קרה בסבב ה' בצה"ד (סוכות הוא הראשון שלא היה ח"כ מכהן לפני כן).

גם במפלגת "הדמוקרטים" ניתן לראות שהפריימריז שרתו קודם כל את המכהנים.

בקיצור, אתה מתייחס בעיקר לחוויה שלך כמתפקד שהרגיש שיש חשיבות לאמירה שלו בקלפי וזו זכותך,

אבל העובדות מלמדות שפריימריז הוא לא מציאה גדולה. בסוף גם אתה - כמו כולם - הצבעת קודם כל בעיקר למכהנים, ועוד הרגשת שהצבעת באופן עצמאי וחופשי...

אבל אני לא מזדהה עם המסקנות

א. נזכרתי עכשיו, שיש בזה בעיה?

ב. אדרבה, עצם זה שזה הוראת שעה, זה גם לא נכון בעיני

ג. נו, מה זה קשור לגבי?

ד. המטרה היא לא גיוון. אגב, צבי סוכות הוא תוצר של הפריימריז הקודם. הוא לא היה יכול להכנס בדרך אחרת. חבר כנסת מעולה.

אדרבה, זה שהציבור נתן אמון בח"כים המכהנים אין בזה שום פסול.

זה שאביחי בוארון שפך כסף ולא נכנס, זה מעיד דווקא על נקודה טובה ביחס לאמינות הפריימריז.

נכון, החוויה שלי כמתפקד היא העיקרית פה, חוויה מדהימה, ממליץ לך לנסות.

עצם זה שהתפקדו קצת אנשים זה באמת אומר משהו לא כל כך טוב על הכיוון הכללי של הפלגה.

באמת, בבית היהודי בעידן הפריימריז היה רוח במפרשים של המפלגה הזאת ולכן הציבור נתן בה יותר אמון.

אתה מוזמן להקים מפלגה לפי הרצונות שלך ונראה כמה אנשים יתנו בה אמון. כך תוכל להמשיך לשחק בחוויות שלך.

כי יש עתיד לא מתנהלים על פי העמדות שלי.

אני מאמין שמאותה סיבה גם לך יש ביקורת על יש עתיד ועל הערבים ועל הדמוקרטים ועל כל מי שרואה את המציאות בצורה שונה

ברור שהביקורת שלי תהיה ביחס לעמדות שלי.

אני לא יכול להתייחס על פי עמדות של מישהו אחר

המפלגה הזו גזלה את השם ציונות דתית משום שהיא לא מייצגת אפילו פרומיל ממי שהיא מתיימרת לייצג

אם זה בכל נושא הגיוס

אם זה בוויתור גורף לש"ס על כל משרות הרבנות

ועלתה על כולנה ההתנשאות והזלזול בציבור בתירוץ העלוב שבה הם מתרצים את הרשימה האשכנזית

כמו שאומרת סטרוק: "לא סופרת עדות אלא לפי הצלחות"

סטרוק אחרי הניצחון: "לא סופרת לפי עדות, אלא לפי הצלחות" - סרוגים

כן כי אין ספרדי אחד שיכול להביא הצלחה

מציע לשנות את שמם למפלגת בזיון וחרפה

כנראה שאם הרב בן דהן, לא היה עורק לבנט, הוא היה עד היום מבחירי המפלגה, כשכפי שרואים - גם בפריימריז של כלל המתפקדים וגם בהצבעה של חברי המרכז - הנטיה היא להשאיר את המכהנים. אבל אני באמת לא חושב שמישהו בכלל שם לב לשאלה מאיזה עדה מישהו, זה פשוט לא רלוונטי.

רק כשקראתי את ההודעה שלך, נזכרתי שהרב שמואל ששון, שאם היו פריימריז למתפקדים הייתי מצביע לו - הוא 'ששון', לא שזה היה שיקול בכלל. הייתי מצביע לו בגלל שהוא בהחלט דמות מובילה ויכול להיות קול משמעותי, כשלענ"ד חשוב לגוון את זה שהרשימה לא תהיה רק של כביש 60.

גם עומר רחמים, שסמוטריץ' מאוד רצה לקדם, ממש לא צאצא של עולים מוורשה...

כמובן מי שרואה שחור לבן- 'טבח נתניהו' 'טבח הפקידים שקשרו את ידינו' וכדומה, אז אין הרבה מה להתעכב איתו. הוא בא לצעוק ולא לשמוע. אז שיבושם לו עם עצמו וחבר קפלניו...

אבל האמת מורכבת, מורכבת וארוכה...

אבל בקצרה הצבא האשם הישיר- מהראש ועד הקצין זוטר כל מי שקשור לגזרת עזה, כל אחד לפי חלקו ו(חוסר) פועלו.

בדרג המדיני האשמה מחולקת לשנים-

בפן הצבאי- שר הביטחון וראש הממשלה משניהם, במיוחד משר הביטחון אבל גם מראש הממשלה במידה רבה מאד, היה מצופה לשאול שאלות, לרחרח האם הכל דופק כמו שצריך. יש מגמות בצה"ל שהם לא סוד. יש כשלים ביטחוניים שאנשים שונים (יצחק בריק למשל) העלו. מצופה שיעמדו על הרגליים האחוריות שיטפלו בזה וזה לא תירוץ מספק "אבל אמרו לי שהכל בסדר"- בגלל זה בחרו בך לראש ממשלה/שר ביטחון, שתבדוק מבחוץ.

בפן המדיני- מדיניות סבבים, העשרת חמאס והתעצמותו היחסית. ועוד. צריך דיון רציני ולגיטימי מה האשמה אם וכאשר. ואכמ"ל

ועדיין זה לא אומר שהם צריכים להתפטר, ואפילו לא נאמר שמצופה מהם לא להתמודד שוב. יש הרבה מאד שיקולים נוספים לשקול, ותן לעם לומר את דברו בבחירות.

-הם עשו את זה בגלל הקונספציה לא בגלל שידעו שיוכלו לזרוק את האשמה הלאה.

-לא רואה עניין לענות בדמגוגיה.

האם המגיבים הנ"ל תמכו באוסלו ובהתנתקות? האם רצו שנתניהו יתחשב בשיקול דעתה של הצמרת הביטחונית?

ב-99% כל התשובות תהיינה חיוביות. אז מה המגיבים רוצים מביבי? השמאל זרע את זרעי הפורענות, והימין חסר המשילות המשיך לטפח את הערוגה. השמאל קבע עובדות בשטח, ביבי פעל לפי תכתבי השמאל, העביר כסף לעזה בהתאם להמלצות של שלל הגורמים כולל בג"ץ, ומינה אנשים שהשמאל חיבב, ע"ע יואב גלנט.

■ העם יצא לקלפי ובחר.

מצע מפלגת הליכוד הינו שימור הסטטוס קוו הקיים:

אין כיבוש או הרחבת גבולות גיזרה, אין תפיסת שטחי אש באופן יזום ופינוי אוכלוסיית אויב או יציאה למלחמה יזומה.

מנגד יש מפלגות ימין המצילות את ישראל וממלאות את החסר כפי יכולתם - ומפלגות שמאל (כן כן גם הם מביאים את ברכתם) יחסי החוץ שלהם טובים יותר ממפלגות הימין, רובם אנשי השכלה גבוהה, ממלאים את משרות הצבא, מכניסים תרומה כספית נכבדת, והם גאוותו של ביבי.

ביבי עצמו הוא שחקן הנותן הופעה חיצונית מושלמת, דובר אנגלית רהוטה וחשובה לייצוגיות ישראל בעולם ובזה הוא טוב יותר.

ביבי אינו פועל עצמאית,

תמיד הוא שותף מלא לכל חלקי האוכלוסיה,

מנתח נכון וסבלני.

ביבי הוא השתקפות החברה הישראלית המחפשת מנהיג שלא יתפוס צד בסיכסוך הימני - שמאלני - פלסטיני.

ישנה התחזקות בקרב כלל עם ישראל לכיוון ימני יותר - בגלל אין סוף הפיגועים, טבח שמחת תורה והפחד הגדול שהיה באותו היום.

הכלכלה הישראלית תצמח רק על ידי ביטחון צבאי ימני ומשילות.

הביטחון לצאת למלחמה יגיע רק על ידי צדקת הדרך:

יהדות אמונה תפילה, צדקות אמיתית באמת.

הישועה לא תגיע מביבי -

אלא תגיע מתוך העם עצמו!!!

עם ישראל צריך לעשות שינוי גדול מאוד בכלליות ובפרטיות כל אחד ואחד.

התשובה היא אותה תשובה ביחס לסיני, אוסלו יהודה ושומרון, עזה ולבנון.

מה נתנו? שטחים עצומים.

מה קיבלנו? כלום.

מה הערבים הבינו?

מלחמת יום כיפור - הצליחה.

אינתיפאדה 1987 - הצליחה.

פיגועי עזה - הצליחו.

חיזבאללה - הצליחו.

חזון השלום?

הערבים מעולם לא ביקשו שלום.

מישהו זוכר מתי הערבים ביקשו שלום?

אנחנו פשוט עושים עסקאות גרועות מאוד.

נתנו אדמה ששווה טריליונים בחינם!!!

ולמה? כי רצחו אותנו.

וככה אנחנו תמיד נחיה על חרבנו?

ירצחו אותנו אז נברח?

גם אם יש ביטויים שערוריתיים ביחס לפיגוע ולאוכ' המתיישבים ביו"ש, זה מיעוט קטן. 10 מנדטים מתוך 120. זה לא מספיק כדי לגרש יהודים. השינוי מאז הגירוש הוא שאת הגירוש מפלגת הימין הגדולה עשתה, היום יש שוליים סהרוריים, שגם אם יש להם כוח לא מבוטל, הוא לא עד כדי כך יכול להשפיע.

כן מסכים שהם יכולים לבטל ב5 דקות את ההישגים של סמוטריץ' והממשלה בהתיישבות, אבל מפה ועד לפנות ישובים יש עוד דרך ארוכה.

כמו כן, ככל שהשנים עוברות יש פחות ופחות לגטימציה ציבורית לגרש יהודים מביתם. מההיבט הזה, נראה שהימין למד לקח ויישם את מדיניות ההסברה כפי שהסברת יפה.

חוץ מזה, בעיני הנושא המרכזי זה המערכה הבינלאומית מול איראן ושלוחותיה ולצערנו, אולי בקרוב, גם מול טורקיה. ההתיישבות חשובה מאוד, אבל היא לא נושא היחיד.

מה שאת טוען, זה ה'עלה תאנה' של בנט ושות', כביכול אין באמת 'שמאל', אין באמת פינויים, "אחרי השבעה באוקטובר..." וכו' - זו אחיזת עיניים מוחלטת. הסכנה כאן והיא ברמת שכפר סבא ח"ו תראה כמו כפר עזה.

נכון שאת הגירוש הובילה המפלגה הגדולה, אבל את אסון אוסלו, אם כל חטאת, שהגירוש הוא במידה רבה תוצאה שלו, גררה המפלגה הקטנה.

'מרצ' רצו אז עם הססמה "יומרץ רבין" והצליחו. הרעיון של הסכם עם עראפת, לא עלה על דעת מפלגת העבודה ומצביעה, אפילו במרצ לא אמרו זאת בפירוש - להפגש עם אנשי אש"ף היה עבירה על החוק. בכל זאת, כגורם השני שהממשלה תלויה בו (ובעזרת כמה חפרפרות ממפלגת העבודה) משכו את רבין ופרס להסכם הרצחני הזה.

כרגע, הדמוקרטים מדברים על ההזיה הזאת בפירוש, אבל גם בנט ואייזנקוט מדברים על חיזוק הרשות והפקרת שטחי A וB לידי 'האוטונומיה הפלסטינית'. נוסיף לזה את התלות המוחלטת שלהם בערבים, כמו שרע"מ אמרו - מבצע בעזה יצא לפועל רק אחרי שהממשלה נפלה.

מי שמנמיך את פעמוני האזהרה - עלול להיות אחראי לאסון!

גם הגירוש לא היה תוצאה של מחשבת שמאל מדיני, החשיבה של אריק שרון היתה שגויה אך לא היתה שמאל בשום אופן. לכן גם החשיבה של בנט ואיזנקוט גם אם היא שגויה, היא לא שמאל.

ומה שאמרת על ימי אוסלו - זה בדיוק ההבדל. אז היתה לגטימציה מאוד גבוהה ציבורית, למרות שאש"ף היה ארגון טרור, אנשים מאוד הוקסמו מרעיון השלום, לכן זה גם תפס וצבר תאוצה.

לא אמרתי להיות שאננים מרעיונות רעים, אמרתי רק שהיום אין כמעט שמאל מדיני. זה לא אומר שצריך להיות שאננים. אדרבה, יש רעיונות שאולי בהיבטים מסויים הם יותר הרסניים ובאמת צריך להזהר מהם.

נגד כל מה שרבין נבחר בשמו ובשביל להעביר את שלב א' קנו את ש"ס בהרבה כסף (שולמית אלוני שהיתה אנטי-דתית רדיקאלית הבהירה שבשביל השלום היא מוכנה ללבוש שטריימעל), בשביל להעביר את שלב ב', שיחדו את נעלבי צומת - גונן שגב (לימים נתפס על סחר בסמים ולעוד ימים - על ריגול לטובת אירן) ואלכס מיצובישי גודפרב.

רבין טען שהבחירות לעיריות שיוכיחו שהעם איתם - ונציגי העבודה הפסידו לליכוד בכמעט כל המוקדים. כל המדדים הוכיחו שהם הולכים להפסיד ובגדול בבחירות הכלליות.

ואז הגיע רצח רבין. אינני יודע האם הפושע המתועב שהתגאה בביצועו באמת ביצע - אני יודע שהרצח שירת רק את השמאל. הרצח נוצל תודעתית לאמץ את אוסלו וגם נתניהו שניצח בפרומיל, זה אחרי שהוא נכנע לאוסלו.

הדיון האקדמאי האם תיאורתית יש היום 'שמאל מדיני' במלא מובן הביטוי, ממש לא חשוב. מה שחשוב זה שאם תקום מחדש ממשלת עבאס-ליברמן-אייזנקוט-בנט, היא תחזור למדיניות אוסלו. זה יהיה אסון.

"חיילינו נמצאים באזור סכסוך כלשהו, בין אם מדובר בעזה או דרום לבנון ומדי פעם נפגעים? יאללה, בואו ונברח כדי שלא ייפגעו". ברור שמדובר בקונספציה שמאלנית מובהקת שאומצה בחלקה על ידי הימין.

נניח שטראמפ מאמץ את יוזמת השלום של סעודיה וכופה אותה על ראש ממשלת ישראל הבא. אם יקראו לו ביבי, הוא ינסה למרוח זמן, להתנגד בקטנה וכד'. אם יקראו לו איזנקוט, הוא יתפתה לקבל פרס נובל לשלום. בדרך הוא יזכה לחיבוק ענק של התקשורת בארץ ובחו"ל, יקבל תמיכה מ"יש עתיד", "הדמוקרטים", ואולי אף מ"ישראל ביתנו" והמפלגות החרדיות. גם בנט האופורטוניסט לא יהסס להושיט אצבע. התנתקות נוספת, כשמאחוריה מכתבים נלהבים של אנשי רוח ודגנרלים כמו איזנקוט עצמו, תהיה עניין של זמן.

זה היה באוסלו ובהתנתקות. פעם שלישית גלידה בהכשר בד"צ בית יוסף.

‏‏16‏ רגשות‏ · ‏‏12‏ תגובות‏ | התנתקות ביו"ש. 2 מהיר 2 עצבני | Yotam Zimri

איתמר איתם: תקשיבו לשמאל, הם רציניים