.. שהציונות היא פריצת החומה.

עוד טענה שאסור לגויים לרדות בעם יותר מדי כי אז העם לא יחזור בתשובה אמיתית וזה לא מה שהשם רוצה.

בגדול זו אגדתא בפרק חלק שלא נפסקה להלכה בשום מקום בפוסקים ולא יכולה להפקיע את מצוות העליה לארץ ולא את מצוות כיבוש הארץ.

לגופם של דברים, זאת לא הלכה אלא תיאור מציאות - יש מציאות של גלות ומסובך לצאת ממנה. אחרי שבוועידת סן-רמו אישררו האומות השולטות (אז) ברוב העולם את הצהרת בלפור, כתב האור שמח ש"סר פחד השבועות". כלומר גם לפני כן זו לא היתה הלכה אלא 'פחד' של עם ישראל מהמציאות של הגלות וכשהגויים הסכימו, כבר אין פחד.

הזכרת לי את התוספות בכריתות דף טו. ד"ה שהלכו

והכי טוב שתעיין שם. על תוקף החיוב שלהם ובעיקר על הרלוונטיות לימינו.

אני לא חושב שיש מישהו בימינו ששלוש השבועות הן קריטריון שמשפיע על הבחירות שלו לכאן או לשם, כי בדרך כלל השקפה ומגזריות הולכות ביחד. לצערנו לפעמים המגזריות משפיעה גם על האופן שבו לומדים את התורה והמסקנות להלכה. בכל המגזרים...

אז אני מבין שהוא יוצא מנקודת הנחה שהן מחייבות ושיש להם תוקף בימינו. וגם כן שהציונות נחשבת כעליה בחומה.

[הטענה האחרונה שכתבת היא מגוף 3 השבועות (חוץ מהפרשנות שהוספת בשמו) - 1. שלא יעלו בחומה 2. שלא ימרדו באומות 3. שהאומות לא ישעבדו את ישראל יותר מידי.]

אז לגבי עצם התוקף שלהן - 1. מדובר בדברי אגדה שלא יכולים להיות נתון מחייב (יש שאמרו שזה מעין גזירה שנגזרה. דומה לכך שהיום מנסים להקל על אישה בזמן הלידה חרף הכתוב "בצער תלדי בנים"). 2. אף אחד לא טען מול בר כוכבא שעבר על 3 השבועות הנ"ל. 3. זה לא נפסק בשום ספר הלכה. 4. הרבה חכמי ישראל פעלו לביסוס ההתיישבות היהודית בארץ ולא חששו לשבועות כאלה (אכן יש מי שפעלו להתיישבות פרטית ויש שפעלו להתיישבות לאומית, ויש מקום לחלק ביניהם).

ובמידה ויש להן תוקף מחייב, לגבי הרלוונטיות לימינו - 1. היתה להם הגבלה לזמן מסוים שהיום כבר חלף. 2. יש אומרים שהצהרת בלפור בעצם היתה הסכמה של האומות למפעל הציונות ולכן זה לא נחשב כעליה בחומה. מאז היו עוד הרבה הסכמות דומות ואולי משמעותיות יותר. 3. יש אומרים שהאומות התירו את תוקף השבועות בכך ששעבדו את ישראל יותר מידי, וממילא גם עם ישראל לא מחויב כבר לקיים את החלק שלו בשבועה. 4. עליה בחומה= עליה בכוח של כל העם יחד. בציונות זה נעשה טיפין טיפין.

אגב ראיתי ספר שהמטרה שלו לומר שאפילו לאדמו"ר מסאטמר ג' השבועות לא יהיו רלוונטיות היום. אבל לא עיינתי בו..

#781 סאטמר: אנטי־ציונות, שלוש השבועות, יוקר המחיה, משיח וגאולה | הרב בנימין טבדי VS. הרב אביעד נייגר

(גילוי נאות, לא האזנתי לפרק. בד"כ אני שומע חלק מפרקי 'על המשמעות' בהקשרים שלא שייך בהם ללמוד תורה, אבל בגלל שאני מכיר את הרב בני ותורתו - בטוח שזה מרתק וממצה)

בעבר חסמתי את יוטיוב בכלל. כיום אני כן צופה בשיעורים מסויימים, אז פתחתי קצת. עדיין דברים לא מוכרים מיוטיוב זה חוסם.

כמה דברים שהם מבחינתי אבני דרך בכל שיעור תורה או בדיקה של אדם שמביע דעה:

1. אדם שהרקע של המצגת שלו הוא "דעת התורה על המצב בימינו", כבר מרתיע אותי עוד לפני שהוא פותח את הפה. מדובר ביומרה שבודדים אולי היו ראויים לעמוד בה, כמה אנחנו מבינים בדעת התורה או במצב בימינו כדי שנוכל להביע את דעתינו באחד מהן באופן כזה נחרץ? ועוד בשניהם יחד?

2. כשמשפטים יומרניים נאמרים על ידי אדם בכלל לא מוכר, והכל מגיע אלינו דרך "קול הלשון" (אתר שמלקט כל גרפס של כל מטומטם איפשהו - ואני ממש לכ חושב שזה רע, אבל קצת פרופוציות..). ובהנחה שהאתר או המרצה כותבים את התקציר ביוטיוב, בכלל נשמע שמדובר באיזה נביא שנחת אלינו באיחור של 2500 שנה... כל זה כבר מחשיד.

בנוסף לכך:

3. מהמעט ששמעתי נשמע רדוד ולא מחדש כלום.

4. הנושא הזה לעוס לעיפה, לאורך השנים קראתי עליו הרבה, הן מהמצדדים בו והן מהמתנגדים אליו, וברור לי כשמש שזה נושא שחבל בכלל לעסוק בו. לפחות הזמן שלי יקר מכדי להקשיב לעוד איזה מוקיון שמנסה להגיד עתידות. אם יש למישהו כוח לשמוע ולהעלות משם חידושים שלא נכתבו עד כה בנושא הזה, שיביא ונדון בהם.

"עלה נעלה". חפש בגוגל.

תוכל למצוא גם שיעורים לשמיעה.

זאת. זה בדיוק כמו "כל הקורא לאברהם אברם עובר בעשה". זה לא איסור אלא אמירה מדרשית

אלא שחז"ל טענו שזה *מסוכן* למרוד באומות. ואמרו שה' יצר מצב כזה שה מסוכן כי רוצה שנשאר בגלות, עד שזה פשוט לא יהיה מסוכן. זה כמו "השמים והארץ מושבעים להיות קיימים על מנת שישראל יקיימו את התורה". זה תיאור מציאות שלא במקרה היה מצב של סכנה למרוד בגויים וחוסר יכולת וחולשה שלנו לעשות זאת. אלא שה' סובב כך כי רצה שנהיה בגלות.

כמובן ברגע שאין סכנה, אז זה כבר לא סכנתא. וחוץ מזה זה סימן שה' לא אוסר עלינו לעלות בחומה כי אין מרידה כבר בגויים

ציינת נכון, שהשבועה היא כמו שה' משביע את השמים - והכוונה שעובגתית הדברים האלה לא יקרו.

לכן רש"י בפירושו לשיר השירים מדגיש את זה, שמדובר על תקופה מסוימת (יציאת מצרים) שהדברים האלה לא יקרו. מי שרוצה לראות בדיוק מה הקשר בין כל שבועה למה שקרה ביציאת מצרים (מה שרשי כותב בתמצות), שיעיין בפירוש רס"ב לשיר השירים, בכל "השבעתי אתכם" הוא מסביר על אותה תקופה והשבועה הרלוונטית לה.

יש עוד הרבה דחיות פשוטות לנושא הזה של שלושת השבועות, ולמעשה גם מי שעורר אותו לא התכוון שהוא נכון למעשה (לצורך העניין, המגילת אסתר שמציין את השבועות, הוא בעצמו פוסק שאסור מן התורה למכור קרקע מארץ ישראל לגוי - מה שמוגדר כ"כיבוש").

אבל הדבר הכי מקומם בנושא הזה הוא שלוקחים חצי אגדה לא ברורה והופכים אותה לכל התורה כולה (לרבות הלכות פסוקות שלא מסתדרות עם האגדה הזו בפרשנות הקיצונית שלה...), גם כשרואים בעיניים איך שהשיבה לא"י מגשימה את רוב החלומות של האדם הדתי.

ישראל היו מורדים באומות אז באמת ה' היה מתיר את חייהם כאיילות וצביות, או במילים אחרות - מרידוה בגויים מהווה סכנת שמד על חלק מעם ישראל - כי דרך העולם שכלעם חלש שמורד בחזק אז החזק משמיד אותו או חלק.

וזה מה שקרה באמת במרד בר כוכבא. אלא שאז לא היתה שבועה, כלומר עדיין לא היתה מציאות ברורה בעולם שמרידה של ישראל בגויים תסתיים בכשלון.

השבועה זה בעצם סכנתא, לא איסורא.

זה כמו לומר: ה' השביע שמי שישתה כוס רעל זו ימות.

כמובן מדינת ישראל לא מרדה בגוים כי זה היה בהסכמה , וגם המרידות הקטנות שהיו בבריטים , היו תוך סיכון מחושב וידיעה שהבריטים לא יתחילו לטבוח בנו, ושמלכי האומות כיום "מלכי חסד הם" כלשון הרב אלקלעי.

וכיום כמובן כשאנו עצמאיים עם פצצה גרעינית לא שייך לדבר על סכנת "מרידה בגוים".

וזה קצת מחזיר אותנו לויכוח שלנו ביחס לאגדות חזל:

לדעתי שלושת השבועות היא דוגמה מצוינת. הן נכונות כשהן מצליחות (כמו במרד החשמונאים והקמת המדינה) ולא נכונות כשהן נכשלות. כלומר, האגדה היא מצפן אבל המסר שלה מאו אמורפי, היא טובה בלהסביר למה מה שכבר קרה - היה טוב או לא טוב, אבל מאוד קשה לגזור ממנה קריאה לפעולה אקטיבית.

או כדבריו של ר' אברהם אזולאי שציינתי לך בשרשור ההוא: האגדה רק מדגימה ומתארת תופעות שידועות מראש כטובות או רעות.

... הרי נאמר  "תיפח רוחם של מחשבי קיצים".

ולזה לפחות יש לנו את התקדים של מרד בר כוכבא שהביא לנו את השם הארור

פלסטין שרודף אותנו עד היום.

כשהוא מגיע אז זה כבר לא לחשבו. זה לראותו בעיניים.

אגב פירוש תיפח רוחם זה לא קללה או עונש, לפי רשי.

לפי רשי זה פשוט עובדה: מי שמחשב את הקץ והקץ לא הגיע מתאריך שהוא חושב, פשוט חווה מפח נפש ואכזבה ו"נופח את רוחו" מרוב צער ואכזבה.

אין מה להתאכזב מקיבוץ גלויות ויציאה משעבוד מלכוית כשזה כבר קרה. אין מה להתאכזב מצפיה למשהו שכבר קרה בעבר וממשיך. 

ההבדל הוא שבמרד בר כוכבא מרדנו מול האימפריה החזקה בעולם, כשלנו לא היתה מדינה בכלל וכמעט שום נשק, ושום מעצמה יריבה לא עזרה לנו. כיום המצב שונה לגמרי. יש לנו מדינה ונשק גרעיני ומעצמות שהאינטרס שלהם לעזור לנו. האויבת הכי גדולה שלנו היא איראן הפרימיטיבית שהתגלתה בעם כלביא כנמר של נייר, והמדינה חזקה ממנה צבאית. זה כמו שדוד יילחם במואב בערך.

מרד בר כוכבא לא נכשל כי חשבו קיצים. אלא כי מרדו באימפריה וכי היתה שנאת חינם שלא נהגו כבוד זה בזה. ועדיין אז עוד לא הזדככנו מחטאי בית ראשון. כיום אחרי 2000 שנות גלות הזדככנו מחטאינו

...אגב מעניין שלפי מה שאומרים אנשי חבד הרבי רואה (ראה) עין בעין את עניין שלוש השבועות

בדיוק כמו חסידי סטמר. אז קשה לזלזל ולהתיחס לענין כעוד המצאה אנושית.

ייתכן שהיתה בעיתיות שלא מסרו את המלוכה לבית דוד כדברי הרמבן, או שמא שאחרוני שליטי חשמונאי לקחו לעצמם סמכות ותואר מלך ולא רק "נשיא יחד עם חבר היהודים(הסנהדרין)" בניגוד לראשוני שליטי חשמונאי. אבל זה לא קשור ל3 השבועות ולחורבן הבית. מה גם שכיום אין מלך בישראל וראש הממשלה או הנשיא שנבחרים אחת לכמה שנים לא מתחרים על תפקיד מלך בית דוד , אלא זה כמו השופטים של תקופת השופטים.

כל הפוסקים כולל החרדים ביותר חלוקים על הרבי מסטמר ועל הרבי מלובביטש בעניין 3 השבועות. לא נראה לי שרבי אלחנן וסרמן הי"ד שהיה מתנגד הכי חריף לציונות הזכיר אי פעם את 3 השבועות, ולא החזון איש,ולא הרב שך ולא אף אחד.

כבר הסברתי מה עניינה הרציני של 3 השבועות, ולמה זה כלל לא רלוונטי לימינו "שאחרי שהתכנסו המלכויות בסאן-רעמו ונתנו רשיון לעם היהודי למדינה , סר פחד השבועות" כדברי רבי יהושע מקוטנא

בכל מקרה זה לא קשור לחורבן הבית.

חורבן בית שני היה רק בגלל שנאת חינם. הרי בית חשמונאי כבר לא מלך 130 שנה מלפני החורבן, אלא בית הורדוס. והחורבן לא בא בגלל בית הורדוס אלא בגלל שנאת חינם. מה גם שאגריפס השני שבדורו נחרב הבית בכלל לא שלט על ירושלים אלא רק על הגליל, והקנאים התנגדו לו

הוא הכניס אותם. אין לזה שום מקור.

מה גם שאני לא בטוח שהוא חי אז ולא נפטר לפני שלומציון. ואין שום מקור לכך שמישהו מחכמי הפרושים הוא זה שהזמין את הרומאים.

להפך. יוסף בן מתתיהו אומר שאנשי הורקנוס כשצרו על אריסטובולוס וקיבלו עזרה מהרומאים, ניסו לשכנע את חוני המעגל להתפלל להצלחתם, וכשהוא סירב הם הרגו אותו.

מרד בר כוכבא נכשל גם בגלל שנאת חינם. שלא נהגו כבוד זה בזה

....הורקנוס, אריסטובולוס והעם – יש כאן תופעה מעניינת ביותר, שהעם

פונה לפומפיוס כגורם עצמאי. העם ביקש מפומפיוס לשחרר אותם מעול המלכים החשמונאים, ולהשאיר את

העם תחת שלטון הכוהנים. "

המאמר המלא בקישור הבא:

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/22924.pdf

או שמא רק ביקשו ממנו לבוא לתווך בסכסוך ולא לכבוש את הארץ. או שמא בכל מקרה הרומאים היו כובשים

זה בערך מה שעתוב שם במאמר הזה.

הציטוט שהובא הוא חלקי ולא משקף

(הוא לא אחז שהציונות והמדינה הן גאולה, אבל זה נושא אחר. הסברות שלו היו שונות משל סאטמער, למרות שיש בינהן קרבה בחלק מהמסקנות)

אף אחד שמבין, לא טוען שזו המצאה. המושג מוזכר בגמרא ובכמה מדרשים. הטענה היא שיש דרכים ללמוד אגדתא שלא נפסקה בשום מקום בפוסקים והבנתה כפשוטה סותרת כמה וכמה מצוות עשה ומחייבת אותנו לעבור על כמה לאווים.

בכל מקרה אכן כמעט כל הפוסקים חלוקים על 3 השבועות כמשהו להלכה

אבל אחרי הברייתא הארוכה שדנה בשיטות התנאים שחשבו קיצים ומכריעה שלא לעשות כן, מביאה הגמ' (אחרי סוגיית הגאולה והתשובה שנכנסת אגב מה שהוזכר) - שני קיצים מגולים.

אנחנו לא 'מחשבים' קיצים, אנחנו רואים שהגאולה לפנינו. עם ישראל קרב לבוא לארצו והיא נענתה לו אחרי אלף שמונה מאות שנות שממה כמעט מוחלטת.

בר כוכבא שרד רק 3 וחצי שנים על שטח קטן יחסית. וגם זה היה רק כי הפתיע את הרומאים שבארץ, ולצבא הרומאי לקח זמן להביא את הליגיון מבריטניה איפה שהוא נלחם באותה עת

בעוד שהתחיה כיום קוראת לנגד עינינו. המדינה היא אתחלתא דגאולה לא בגלל חבלי המשיח של השואה, אלא בגלל הקמתה

מסקנת הבריתא (שאותה ציטטת: "תיפח רום של מחשבי קיצים". כדאי שמי שמצטת ידע על מה הוא מדבר) דוחה את שיטת ר' עקיבא בזה, כמו את שיטות התנאים האחרות ומכריעה שלא לחשב קיצים כאלו - ובעקבות כך מובאים דברי ר' אבא שלומד מהפסוקים ביחזקאל "קץ מגולה", כלומר קץ מציאותי. אתה לא מחשב תאריכים וכופה אותם על המציאות, אלא מתבונן במציאות וראה גאולה.

כמובן, הוו"א של ר' עקיבא אינה 'טעות' ח"ו. כל דעה של גדול בישראל, גם אם אינה המסקנה להלכה - היא תורה ולומדים ממנה. הרמב"ם לומד מדברי ר' עקיבא, שסבר שבן כוזיבא (=בר כוכבא) הוא המשיח, שהמשיח אינו אחד שעושה מופתים, אלא שליט ישראל כפשוטו, שעושה מלחמות ולא צריך לעשות אותות ומופתים.

זה היה רק וורט שלו. כמו שמוצאים רמז באר"י לכך שהגאולה תהיה בה באייר יסוד שבמלכות

ה' באייר זה לא יסוד שבמלכות, זה יסוד שבתפארת. המסורת שאתה מדבר עליה היא לא מהאר"י, אלא מהגר"א שאמר לתלמידין שזה יום מסוגל לישוב ארץ ישראל.

ככל הידוע לי, מה שיש מהאר"י לגבי היום הזה, אינו חיזוי או רמז לעתיד, אלא הסבר למה בבחינות הרוחניות של כניסת המוחין העליונים, היום הזה מקביל לשביעי של פסח. אפשר להגיד שמתאים שביום הזה יתרחשו דברים גדולים, אבל זה בכלל לא דומה לדרשה של ר' עקיבא בפרק חלק.

זה רמוז בפסוק בדברי בועז אל רות "והיה אם יגאלך טוב יגאל (זה גאולה באחישנה-טוב) ואם לא יגאלך וגאליתך אני חי ה' (זה גאולה בעיתה). כאשר חי קשור ליסוד (המילה המקבילה ליסוד בנביאים וברב קוק היא בדרך כלל חיים), והוי"ה זה שם ה' המקביל לתפארת. אם כן יסוד שבתפארת.

לזכרוני האר"י אטנר שבפסוק הזה יש רמז לזמן הגאולה.

בכל מקרה ברור שרבי עקיבא לא לקח החלטה פוליטית מסוכנת על סמך חישוב קץ, אלא על סמך שקלול אחר. החישוב קץ בוא רק אסמכתא לזה.

זה בערך כאילו הרב קוק יאמר שאנחנו באתחלתא דגאולה ואסמכתא לזה  זה שבשנת ת"ר נפתחו מעיינות חכמה לפי הזוהר (והדברים מופיעים באיחור של 8 שנים מהעולמות העליונים. כי אחד המקובלים לפני כמה מאות שנים אומר שבשנת ת"ש תהיה הגאולה, ובפועל היתה שנת תש"ח.   וגם בשנת תר"ח היה שנת אביב העמים באירופה, עליית הלאומיות שממנה לקחו הציונים הראשונים את ההשראה ללאומיות יהודית).

אז זה רק יהיה אסמכתא, לא הסיבה שבפועל נכריז על מדינה

לראות את הגאולה בהווה עין עין זה לא "לחשב". זה לפרש מציאות קיימת בצורה פשוטה

הוא רואה את המציאות ורואה שהיא גאולה, לפי הגדרות פשוטות בשכל ולפי המפורש בנביאים ומבואר בדברי חז"ל.

אגב, אנחנו כבר לא באתחלתא. באתחלתא היינו בבוקר לח בשנת תרל"ח, באעלה בתמ"ר, בראשון לציון הנה הנם.

אנחנו כבר מזמן עמוק בתהליך הגאולה, אמנם עדיין הוא לא הושלם.

התפיסה של 'קץ מגולה', היא בדיוק ההפך מחשוב קיצים. חשוב קיצים הוא צפיה לתאריך מסויים שבו תבוא גאולה ותשבור את המציאות. כשמגיע התאריך ולא רואים את מה שציפו לו* - מתאכזבים ונופלים ליאוש.

קץ מגולה אינו שבירת המציאות, אלא התבוננות במציאות והבחנה ביד ד' שמובילה אותה.

*אגב, הרבה מהתאריכים שגדולים בישראל חישבו, בדיעבד אנחנו יכולים לראות שהתרחשו בהם דברים, שהיו משמעותיים בתהליך הגאולה. הבעיה שהמצפים ציפו לאירוע יחיד וסופי, אז הם התאכזבו.

כל אלו עלולים לעורר את חמת הגויים שיפרשו שישראל מורדים בהם, ויהרגו את ישראל כאיילות ניצודות

לכאורה בפשט, הייתי אומר שאין שום קשר בין השבועות.

אגב, לכן לדעתי יש טעות מובנית בתפיסה הסאטמרית, שמחפשת בכל דרך לכסות כל פעולה ציונית על ידי איזו פרשנות של השבועות. כי לפי החישוב שלהם, יוצא שחלק מהשבועות מיותרות או לא ממוקדות. אם החלטתי שכל פעולה ציונית היא בהכרח מרידה באומות ודחיקת הקץ, אז השבועה לעלות בחומה היא מיוחרת, ואולי גם השבועה למרוד באומות.

לארץ כל ישראל ביחד. כמו שנאמר שאם היו ישראל עולים כחומה בימי זרובבל היה נעשה להם נס. אלא שעלו כדלתות.

גם רשי אומר לעלות כחומה יחד ביד חזקה.

אם הנוצרים והמוסלמים או הרומאים מלפני 300 שנה ואחורה היו רואים שכל ישראל  עולים יחד לארץ, היו שוחטים את כולם כי היו פוחדים ממרד/מעשה נגד הנצרות והאסלאם (שעד לפני 200 שנה היה אצלם עיקרון שגלות ישראל היא הוכחה לדתם).

לכן מרידה בגוים (מלחמה ונסיון מרידה במלכות ולקיחת עצמאות), עליה כחומה, ודחיקת הקץ שלושתם הם ניסיון לקרב את הגאולה על ידי פעולות ממרידות המכעיסות את הגוים 

ואגב, אזכרת את הגמ' במסכת יומא שאם היו ישראל עולים כחומה היו נגאלים. שים לב שזו סתירה לשלודת השבועות, ואכן הפני יהושע בכתובות כותב שזו מחלוקת אמוראים (מה שכמובן, מאוד מחליש את הטענה של שלושת השבועות...)

למרוד בגוים אפשר גם בחו"ל להלחם בהם ולהקים מדינה. או שיושבי ארץ ישראל ינסו למרוד בגוים במלחמה.

לעלות כחומה זה לעלות.

לדחוק את הקץ זה בפעולות אחרות שמהוות מרידה בגוים ששלוטים בארץ (לנסות לבנות את המקדש וכו' , למשוח מלך מבית דוד וכדומה)

כי אם אתה מקבל את כל החבילה, אז אין מציאות של פעולה שהיא לא גם דחיקת הקץ.

לדעתי, דחיקת הקץ לא קשורה לפעולה ציונית.

ועלייה בחובה לא קשורה בכלל לגויים (אם כי תנאי שזה יהיה ביד חזקה, כלומר שהיהודים יעלו כשזה בניגוד לרצון הגויים.

ומרידה בגויים זה מרד בר כוכבא ומרד גטו וורשא. לא קשור לכלום.

>> והכי חשוב, שכל השבועות האלה הן בכלל אגדה על תקופת יציאת מצרים, שאין לה שום קשר לימינו

"לדחוק את הקץ בשאר האפשרויות שאינן עליה כחומה ומרידה במלחמה" זה נראה לי פשט הגמרא. לכן דחיקת הקץ כותבה בסוף

בסוף 2 המקרים הקלאסים של דחיקת הקץ זה מרידה ועליה, אז נכתבו במפורש.

חוץ מזה זה אגדתא , לא הלכה. אז זה חא שיש פה 3 סעיפים. אלא 3 אמירות כלליות.  כמו "יהי ביתך פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתך" לכאורה אם ביתי פתוח זה לא כולל את העניים?

פירש את האגדתא של  3 השבועןת. כלומר לא למרוד בגוים במצב סכנתא. לא מפני איסור אלא מפני סכנה שהם יהרגו אותנו בעקבות המרידה.

אבל יכול להיות שזה בדיוק מה שהתכוון הרמבם, שאפשר ללמוד מזה דרך משל 😉

אבל עדיין צריך שכל להבין מה לומדים ומה לא לומדים מזה.

הרי ברור ש"בבלה יובאו ושם יהיו" זה לא "עשה" מהתורה ואסור לנביא לפסוק הלכה לדורות, ובכל זאת רב יהודה אומר שכל העולה מבבל לארץ עובר בעשה.

לכן נראה שגם "כל העולה מבבל עובר בעשה" זה אגדתא כמו לומר "להתגייס זה יהרג ובל יעבור" וכוונתו  שלא ראוי לעזוב את בבל כרגע כי זה יחליש את המרכז התורני שם, ואת ארץ ישראל במילא לא ישקם בחורבנה. והפסוק הוא אסמכצא.

מכאן ל3 השבועות. לעיתים יש ניסוחי אגדתות בצורה של הלכתא

האדמור מסטמר יומר שמכיוון שירמיהו במפורש אמר לכלות 70 שנה לבבל, אז זה לא נגד השבועות.

לפי הפשט זה לא היה מרידה בגוים, כי גם עליה כחומה היתה באישור כורש.

מבחינת ה"שבועה" הסמלית במציאות. נראה שהיא התחילה לחול ממרד בר כוכבא ועד האמנציפציה. כלומר בתקופות האלו אם ישראל היו מורדים היו מושמדים.

אבל לפני מרד בר כוכבא היינו מספיק חזקים למרוד בגוים ובעזרת מעצמה אחרת לנצח,למשל במרד החשמונאים, מרד מתתיהו אנטיגונוס, והמרד הגדול שאמנם לא הצליח אבל היה יכול להצליח.

מאחרי כשלון מרד בר כוכבא נראה שיצאה רוח הגבורה מהמפרשים בעם ישראל. וכל ניסיון מרד לא היה מצליח לעשות צבא חזק. עד לעלית הגבורה היהודית אצל הציונות, יחד עם האמנציפציה שהורידה חשש מנקמת הגוים

ריש לקיש אמר שסה יכל להיות עלייה בחומה, אז זה נגד השבועה הזו.

דבגיך האחרונים רק מוכיחים שזה אמורפי ונתון לפרשנות, ואם כן ממילא כל תיאוריה מתבטלת.

האם הכונה שבית דין השביע את הדורות, כמו שיהושע השביע את ישראל על יריחו?

אז הוא יפרש שבית דין השביע לא למרוד לפני שנגמרו 70 שנה מירמיהו

קראתי פה ושם קטעים, לא מספיק מסודר.

ככלל בחוויה שלי, הספר ויואל משה הוא ספר חסידי-רומני קלאסי, המון רגש ובלגן ומעט מאוד התייחסויות רציניות ומשכנעות.

המגילת אסתר התכוון שלא יתכן שתהיה מצוה מן התורה אם יש אגדה כזו.

ברמבם כתוב מפורש שמצוה לדבת בארץ ישראל, וגם לפי המגילת אסתר יש איזשהו רובד של כיבוש הארץ שהוא מצוה מן התורה (ראה השגתו על מצות "והארץ לא תימכר לצמיתות"). אז הוא ודאי לא חושה שמהאגדה הזו לומדים איסור.

הוא לא התכוון שכל מה שנאמר על מעלת יישוב הארץ זה לעתיד לבוא. שתי הראיות שהבאתי לך סותרות את הפרשנות הזו:

1. הרמבם בהל' מלכים מאזכר שרבי אבא הוה מנשק כיפי דעכו. גבי אבא לא חי בעתיד 😉

2. המגילת אסתר אוסר מסיבות הלכתיות למכור קרקע לגוי, וגם זה הכוונה לזמן הזה.

אני חושב שהמגילת אסתר מתכוון שאם יש אגדה על השבועות, אז כנראה זו לא ממש מצוה מן התורה אלא יותר עניין גדול וחשוב וקדוש (כמו כוונה בתפילה, שהרמבם משתמש בניסוח עדין לגבי הדרשה "ולעבדו בכל לבבכם", אבל ברור שזה מאוד יפה וחשוב לכוון בתפילה!)

אבל אולי סובר  ליישב את הארץ (יישוב ללא ירושה וכיבוש) מותר ומצווה כי זה לא מרידה או עליה כחומה. וגם סטמר כיום עולים כיחידים לארץ מיישבים אותה וקונים בה קרקעות כאדם פרטי. אבל נראה שהמגילת סבר שהרמבם סבר שהשבועות הן הלכה ולא אגדה. כי סכנתא לא אמורה להשמיט מצוות עשה ממניין המצוות.

ואין רב אלא משה, המשדך בין ישראל לה'.

טיל גמטריא 49  

מינוי הרב פורים ומשנה למלך (רגע, מי זה המלך הנוכחי של איראן? ולמשך כמה ימים? 🤔).

זה היה באזור פסח...

דוברת הבית הלבן מאשרת: נתניהו הוא זה שעדכן את הנשיא טראמפ כי בשבת תהיה יכולת לפגוע בחמינאי, וזה השפיע על לוח הזמנים - אבל הנשיא החליט עוד לפני כן לתקוף: "האיראנים תכננו לתקוף ראשונים ולכן פעלנו" (עמיחי שטיין)

נתיהו אכל את הראס לטראמפ, או טראמפ טלפן לשרה, או רוביו שיחק מרקו, או כץ עלה כוהנים. כל הלהג התפל הזה הוא מיותר ואבסורדי.
 

המלחמה הזו נחוצה ולא משנה מי יזם, תכנן, הוביל, עשה אותה. מה שחשוב זה לנצח, להמוטט את המשטר, להביא להסכמי אברהם מקיפים, לשנות את המזרח התיכון, ולהבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל ולידידתנו הגדולה בארה"ב (לפחות תחת טראמפ).

רוב הציבור הישראלי לא קולט (גם הרבה בפורום כאן) שהאחראי הראשי למוות ישראלים, פציעה, כספים שהולכים לשווא,

ירידת ערך ישראל בעולם ואינספור נזקים אחרים זה ביבי.

ביבי במשך 15 שנה לא עשה כלום נגד הכיזבלה והם התחמשו במעל 150 אלף טילים.

ביבי במשך שנים רבות העביר מאות מיליוני דולרים לחמאס שבזכות זה עשו מה שעשו.

ביבי במשך עשרות שנים לא עשה כלום נגד איראן ולפי דיווחים היו במרחק 10 ימים 

מפיתוח פצצה מלוכלכת ראשונה.

ביבי עדיין לא עושה שום דבר משמעותי נגד האויבים ביש"ע ובתוך הארץ.

בימים אלו ממש אינסוף אספקה נכנסת לעזה.

ביבי מכניס מדינות אויבות לעזה.

ביבי עושה אפס עגול בשביל ההסברה ובגלל זה ישראל יורדת אסטרטגית ברחבי העולם.

ביבי הצהיר אחרי עם כלביא שהגיע נצחון לדורות וכו', ובדיוק אחרי חצי שנה הכל התחיל שוב.

בכל מה שקשור ליוקר המחיה - מספיק להכנס לסופרים לראות מה קורה. מי האמין שליטר

אחד של חלב יעלה 7.28 אגורות? עוף, בשר, ביצים, לחם וכו' - הכל מאד יקר.

הישראלי הממוצע ויתר על הדבר הכי בסיסי שאמור להיות לכל אדם - בית.

וכו' וכו' וכו'

חזרה לעניין הבטחוני, גם כאן, ביבי רצה מאד שלאיראן יהיה גרעין, כך יוכל לטעון שרק הוא יכול להגן הכי טוב וכו',

והסיבה היחידה שהיה עכשיו את ההתקפה היה טראמפ

והקמת התיישבות בכל הרצועה - לא נסיים את הסיפור שם.

חמאס עדין פועל מכח האנרציה של המלחמה

חזבאללה לא מתקרב למה שהיה פעם

ובאיראן הכל יתפרק שם גם המחליף שלו לא יחזיק מעמד

כמעט חצי יובל אירן בנו אותו בשביל הרגע הזה. כל השנים שהתלבטו על תקיפה באירן, אחד החסמים היה שגם אם יש לנו מספיק מטוסים לגל ראשון, רגע אחרי כל המטוסים ישועבדו למלחמה שבהכרח תיפתח מלבנון.

כמעט שנה וחצי שחיזבאלה מפרפר, צה"ל תוקף אותו יום יום והוא לא מעז להגיב. בעם כלביא הם הסתפקו בהודעות לתקשורת וכעת חיסלנו את מנהיג אירן ונם שלחו כטב"מ אחד.

לגבי אירן, העולם שותק, אבל בעוד שבוע אירופה תתהפך עלינו בהכוונת קפלן שר"י

לגבי חמאס העניין יותר מורכב. ההחלטה האסטרטגית של ממשלת ישראל (בעקבות לחץ ציבורי כבד מאוד ובכל זאת מי שהוא הממשלה הסמכות והאריות אצלו) היתה להחזיר את החטופים, למרות שזה אמר להשאיר את חמאס כשאנחנו מסובכים בין-לאומית עם היכולת להפר זאת.

אני עדיין מתפלל ומקווה שנתניהו ינצל אחת מאין ספור ההפרות של חמאס ויכריז על חזרה ללחימה עד חיסול החמאס. בנתיים לא נראה שזה המהלך שהוא מתכנן. (הלוואי שזה עוד תרגיל הטעיה. מי יודע)

לפי מה שאני מבין יש המון הגירה של עזתים לחול מסיבות רפואיות וכל מיני

אבל זה לא מספיק אנחנו צריכים שיהגרו בכמויות מסחריות אחרת הם מולידים יותר מאלה שעוזבים

מקווה שיפולו עליהם איזה כמה טילים איראניים שם בחוץ שנמצאים בו כל הפליטים

לכל היותר יתנהל כתנועה רעיונית, שלא בדיוק מחובבי ציון...

לגבי חמאס, יותר משהוא פרוקסי של אירן, הוא פרוקסי של קטאר, החברה של משפחת טראמפ. נתניהו מבין את זה יותר טוב מכולנו, וידיו כבולות באמת.

בפגישתו האחרונה עם טראמפ הושגו הבנות לגבי האיום האירני, אבל באשר להמשך הטיפול בחאמס הוא יצא מהפגישה בלא כלום.

אני לא אומר זאת כרגע ממקום מאשים, היתה כאן בחירה קשה בין שתי חלופות שכל אחת מהם היא חשובה מצד עצמה, אך עם מחיר כבד בצידה.

לדעתי (וכנראה לדעת רוב חברי הפורום) זאת היתה האופציה הלא נכונה, אבל קשה להכחיש שהאווירה הציבורית נטתה אליה. אבל זו היתה הבחירה של נתניהו.

עם כניסתו לתפקיד טראמפ הודיע לחמאס שאנחנו יכולים לפתוח עליהם את שערי הגיהנום, הוא גם דיבר על הגירת עזתים. אם היינו פותחים עליהם את שערי הגיהנום - טראמפ היה תומך לחלוטין.

נתניהו העדיף עסקת חטופים. גם כשחודשה הלחימה (מרכבות גדעון א וב) היא היתה כולה מכוונת ללחץ עד שחמאס יסכים לעסקה (ממליץ לחפש את הפרקים של עקיבא ביגמן על המבצעים).

טראמפ, שכפי שרואים שוב ושוב מתואם איתו בכל פסיק (וכל הטענות על 'פערים' הם רק הצגות לתקשורת שכל מיני קונים שוב ושוב את אותה 'סחורה'), נתן לנתניהו בדיוק את מה שהוא רצה.

מה לעשות שחמאס אינם טפשים ואפילו שהם נאלצו לוותר על רוב דרישותיהם, שבזמן ביידן הם לא העלו על דעתם, אבל בהחלט שמרו על הישרדותם. כעת זה ההסכם שנתניהו רצה וטראמפ ערב לו.

לבוא לערב שאתה גררת לסיפור בתלונות - זו עזות מצח.

(חשוב להדגיש, נתניהו עצמו לא בא בתלונות. אני משוכנע שהוא רוצה תיאורתית בהשמדת חמאס, אבל לא באמת רוצה בכיבוש וישוב הרצועה. רק חסידיו, שמנסים להאמין בו יותר ממה שהוא מאמין בעצמו - מספרים לעצמם שטראמפ הוא הבעיה).

עמדת נתניהו מהרגע הראשון היתה לפרק את חמאס ולהחליפו בממשל צבאי ישראל, אלא שהוא נתקל בשני מחסומים לא פשוטים:

א. היהודונים של טראמפ הוזהרו מפני ההשלכות הכלכליות שיהיו עליהם אם חמאס תחת הגדרת כיסוי חדשה: "ממשלת טכנוקרטים" יחדל מלהיות סוס טרויאני של קטאר בחצר האחורית של ישראל. טראמפ אכן מקשיב לנתניהו, אבל על היהודונים שלו הוא סומך יותר.  

ב. צמרת צה"ל, כאיש אחד, הטילה וטו על עצם הרעיון להחיל ממשל צבאי על עזה.

בנסיבות האמורות בחר נתניהו להשהות את הכרעת חמאס, וללכת בכל הכח על שחרור כל החטופים, וכך היה. וכמאמר השקלישאה: מוטב ציפור אחת ביד, וכו'

בתוך כך זימן את עצמו נתניהו לפגישה נוספת עם טראמפ שבה עלתה תכנית מגירה למוטט את משטר האייטולות, אולי כחלופה לפירוק חמאס שתקוע כאמור.

במאמר מוסגר יאמר שטראמפ נעתר, כי ליהודונים שלו אין אינטרסים כלכליים באירן- לכאורה.

סוף דבר, דוקטרינת נתניהו גורסת שאם משהו תקוע, זה הזמן ללכת על משהו גדול אחר. כך למשל הסכמי אברהם יצאו לדרך במקום תכנית המאה של טראמפ ש"חברים טובים" טרפדו.  

אי אפשר להאשים את טראמפ, במה שלא הוכרז כמטרה רשמית ולא כהוראה לצבא, עוד בזמן ביידן.

טראמפ אפשר לפתוח על עזה את שערי הגיהנום ולתת לתושביה להגר. נתניהו המהם, אבל מנהלת ההגירה לא הוקמה עד רגע זה (זה עניין פנים ישראלי, לא תלוי באנשי טראמפ בכלל) ובמקום שערי הגיהנום, הפעילו לחצים כשכל הזמן היה ברור שהמטרה היא עסקת חטופים במחירים יחסית סבירים.

זה מה שנתניהו רצה וזה מה שהוא קיבל.

הסדר הוא תמיד הפוך וטוב שכך.

גורמי הבטחון עוקבים אחרי פצצות מתקתקות, וכשסוגרים על מישהו, מבקשים אישור מראש הממשלה, שמאשר או לא מאשר לפי העניין, ולפי שיקול דעתו.

כך גם לגבי כיבוש עזה, ראש הממשלה הציע בחדרים סגורים להערך לביצוע, ושמע את ששמע, אז הוא נסוג.

כבר חוסל ראש סיעת חיזבאלה בפרלמנט. משום מה ל'מדיניים' מהפרלמנט נתנו חסינות בסיבוב של לפני שנה וחצי. אז כעת הסרנו את הכפפות גם בעניין הזה.

פעם נרתעו מלפגוע בהנהגות פוליטיות של גופי טרור, אז לא עוד.

כולם בני מוות.

אבל בהחלט הביא על עצמו את סופו בעז"ה.

וגם נגד איראן יש קונצנזוס של ארהב אירופה והסונים למוטט את השלטון. ורוסיה וסין לא מתערבות כבר

הייתם מתפללים עליו שיחזור בתשובה!!!

יתמו חטאים מן הארץ!  חטאים ולא חוטאים!!!!

🥳🥳🥳🥳🤠🤠🤠🤠

עוד חודש אפטר פארטי במצרים.

אנחנו רק ביום הראשון של מלחמה, שתימשך זמן.  לא רק כמה ימים אלא הרבה יותר

המנגנונים השלטוניים באירן לא קורסים בגלל סילוקו של המנהיג. צריך הרבה מעבר כדי לגרום לשלטון לקרוס. 

לפני חודש יצאו 40 אלף

כמו בסבב הקודם.

כמות הנרצחים שהיו אז, עולה על 40,000.

ומפגינים היו הרבה יותר מהמספר הזה.  

פורסם עכשיו:

אבל אם הם יצאו עכשיו לרחובות יהרגו אותם.

איראן זאת מדינה מאוד גדולה ולוקח זמן להחליש את השלטון שם.

זה כבר המון זמן קמעה קמעה, אין כבר כוח, ומה עוד, שאנו הישראלים, לא מצטיינים במידת סבלנות יתירה...נו כמה זמן הקמעה קמעה הזה, עוד מעט יסתיימו ששת אלפי

שנה של העולם הזה, מתי המשיח בדיוק מתכוון לבוא, ביום האחרון? זה לא הוגן. גם אנחנו רוצים לקבל את פניו (נקנה בגדים חדשים, ננקה את הבית, נעשה סולחה עם

השכן ש....הכל! רק שיגיע כבר!). האמת, זה גם די מפחיד. לא כל כך מוכנה רוחנית עדיין ושמעתי שכשיגיע, האדם ישאר במדרגה שלו, ולא יכול להשתנות הרבה;

אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי....

אין רגע שבו מגיע משום מקום משיח על חמור לבן. יש גאולת ישראל שנמשכת והולכת. אנחנו מקדמים אותה יותר ויותר במעשינו הגאוליים - עליה לארץ, התיישבות, חיזוק עם ישראל, חיזוק מדינת ישראל, עד שנגיע לשלב שבו נראה בעליל שהשיא של תחיית החול, הוא תחיית הקודש.

קודם כל, צריך לתת לנו לעבוד. ורק כשהשטח יהיה מספיק פנוי וחלש, העם יוכל ויצטרך לצאת ותפוס את המדינה. כרגע זה סתם יהיה טבח המוני וחבל על החיים.

התפקיד שלהם יגיע בעיתו ובזמנו. בנתיים טראמפ אמר להם שדווקא יישארו בבתים. שלא יפריעו, לא יסכנו את עצמם, ולא חלילה יגרמו לשינוי תוכניות מבצעיות כדי למנוע פגיעה באזרחים תמימים באמת.

רק התחלנו. הם עוד יצאו לרחובות בעז"ה.

יום אחד (והיום שבו האייתולות יבינו שזה סופם עלול להיות היום הזה) זה עלול להתפרץ.

אבל לכאורה טיל עודה כברת דרך עד שהוא מגיע מאיראן לישראל. על הדרך מגיע מולו המיירט ומפיל אותו באיזשהו מקום.

אם הם יורים לכל שטח ישראל, זה יכול ליפול בכל מקום בטווח הזה, לכל אורך הדרך.

צריך לבדוק במפה אם מכה היא בדרך (עד כמה שזכור לי, אל-מדינה יותר דרומית מישראל).

בכל מקרה אם זה מעניין אולי אשאל בהזדמנות את ידידיי מומחי הטילים..

גם מכה וגם מדינה מאוד דרומיות.

לא נורא, מה שלא יעשו השיעים - יעשה המהדי שלנו, "כי יום נקם בליבי".

להרוס את מוסדותיו, אלא לתקנם שיכירו בכך שהאמת היא רק אצל עם ישראל.
 

הרב קוק טוען שעם ישראל יעלה ויזכך את הדתות ולא בהכרח יגרום לכלייתם.

איך אומר הרב שרקי ? לעתיד לבוא מגיעים האומות אל המשיח,ומניחים על הדלפק את הדתות שלהם, והוא כבר יתקן אותם. יסיר מהדתות את החלקים הרעים , ישפץ וישאיר את החלקים הטובים

אבל זה נכון שהמדינה תתקן על חשבון מס רכוש.