אני כבר לא זוכרת אם עדכנתי פה אבל בע"ה אנחנו מצפים לילד שלישי,
הסופש אני מתחילה שבוע 39 בע"ה , וממש חוששת מהלידה (שתי הקודמות היו לא קלות בכלל , לאו דווקא חוויה לא טובה אבל כן לידות מאוד כאובות , הראשונה הסתיימה בקיסרי חירום והשנייה ברוך השם ללא ניתוח אבל גם עם וואקום ושעות ארוכות של פתיחה מלאה ).
ממש חוששת מהלידה , קמה הרבה בלילה, ונראלי גם בעיקר מנקר בי הפחד איך המאזן המשפחתי עומד להתערער (לטובה ברוך השם ), אבל בלידה קודמת של הבת שלי זה היה ממש סמוך לזה שפינו אותנו מהבית בגלל המלחמה ונזרקנו בין מלונות ושלל דירות במשך שנתיים, והיא גם הייתה ילדה מאוד לא קלה (לא מאשימה אותה , ברור לי שהיא ינקה ממני את כל הסטרס ושלא הייתי בכלל בפניות נפשית לעכל את המעבר לשניים בעקבות כל המצב המטורף שהיינו בו עם הפינוי ).
אבל אני כאילו זוכרת את ה"אובר" חוסר איזון אחרי הלידה שלה, למשך תקופה ארוכה , וצריכה להזכיר לעצמי שהיום ברוך השם אנחנו במקום אחר, גרים בדירה שאנחנו אוהבים, שאנחנו בחרנו בה, שבעלי ברוך השם מצא עבודה ואת עצמו אחרי שהעסק שלו קרס ונסגר מהמלחמה , החיים שלנו הרבה יותר יציבים מלפני שנתיים ומשהו כשהבת שלי נולדה . אבל זכור לי במוח הערעור הזה וממש מתפללת שהפעם הכל יהיה בנחת .
כמובן לפני כל לידה חששות איך יהיה, כמה יכאב, פחד על בריאות הילד שככ שום דבר לא מובן מאליו בייחוד אחרי שיש שני מתוקים בריאים בבית , אשמח לטיפים מה עוזר לכן להעביר את התחושות , מתעוררת לפיפי בלילות ולא מצליחה לחזור לישון מרוב מחשבות . תודה יקרות
