אני לא מתרגשת מהבי''ח

אני לגמרי מקשיבה טם יש בעיה רפואית -האטות בדופק,מיעוט מים או כל סיבה אחרת

אבל אם הכל תקין

אני פשוט החלטית

לא רוצה זרוז ואין מה לשכנע תודה

האמת גם לא ניסו לרוב

לא בודקת פתיחה

מנסיון זה לא אומר כלום.היה לי פעם אחת צוואר אחורי סגור וקשה

באותו ערב התחילו צירים בקטנה..טבעי

בוקר למחרת ילדתי בלידה הכי חלומית ומהירה שיש

תשנני לעצמך שהכל מדויק שלכל אחד יש את הזמן שלו ושזה אוטוטו מאחוריך..

לק"י

כשהיא יוצאת.

אז באופן אישי לא הייתי מושכת יותר מידי.

לפותחת- ילדתי תמיד אחרי הזמן, אבל אני בסדר עם זה.

איפה שילדתי ממליצים לזרז החל משבוע 41+3, אבל יש בתי חולים שנותנים למשוך עד סוף שבוע 41 (ככה למדתי מקריאה בפורום).

אני גם אחרי קיסרי, אז זירוז זה גם לא הכי פשוט.

אבל יצא לי לזרז עם בלון, ואחריו סטריפינג ב-41+4 עם פתיחה כבר. ומשם ב"ה המשיך כרגיל.

בעז"ה שילך לך בקלות ובבריאות!

בבית חולים לא רוצים לתת עוד זמן

עשו לי סטריפינג עכשיו  ומבחינתם מחר זה בלון/ פיטוצין ישר לפי ההתקדמות.

אני יוצאת מדעתי

אני לא רוצה פיטוצין

זה מלחיץ אותי

ללכת לניתוח?

אוףףףףףףףףףףף

וגם דברתי עם רופא מומחה ותיק מאד שאמר שאף אחד כבר לא ייקח אחריות עכשיו ודעתו בכלל לא לחכות אלא ישר בלון ופיטוצין

ושהבית חולים מדי מאפשר לדעתו

דייייי

אני בוכה פה בבית

שרוטה ומחורפנת

רוצה לעשות משהו מרגיע

אין לי רעיון מה יכול להרגיע אותי

לנסות לעשות משהו?

הכל מרגיש לי מטומטם

והבן החמוד שלי מתוק מדבש אבל רוקד לי על העצבים

(חזר הביתה בצהריים ומאז רוצה שאקלח ואחתל ואלביש ואאכיל את הבובה שלו בשרשרת,

הוא בגיל שבטח יש לו בובה אבל תכלס סבתא צריכה לטפל אותה כי הוא עוד לא ממש יודע איך)

בא לי שהילדים ילכו אבל כבר בקשנו מדי הרבה עזרה בימים האחרונים עם כל המעקבי הריון האלה וה'כאילו עוד שניה לידה' ותכף אלד ובאמת אצטרך עזרה אז אי אפשר לבזבז את כל המשאבים

לק"י

יש בתי חולים שמאפשרים למשוך עד סוף שבוע 41. אז את יכולה ללכת לפיהם.

אבל גם אם פיטוצין, זה אמור להיות במינון נמוך אחרי קיסרי, אז זה בטח כבר פחות נורא.

ובעיני ממש לא כדאי ללכת על ניתוח, והעיקר לא זירוז.

למה הזירוז כל כך מלחיץ אותך?

(ועברתי זירוז. כך שליבי איתך ממש...).

לק"י

אז במקרה כזה שהגעתי להמלצה של בית החולים לזרז (41+3 אצלינו), הגעתי בצהריים כי היו לי צירים, שקידמו, אבל לא מספיק.

ואז החלטתי לבוא למחרת בבוקר לזירוז. גם כדי שיהיה סיכוי שיתחיל משהו בשעה נורמלית. וגם יש רופאים מומחים בבוקר.

(היתה לי פתיחה כבר, כך שבלון וסטריפינג הספיקו. והמליצו לי לשאוב, אבל עד שהעלו אותי לחדר לידה, ב"ה הלידה כבר התקדמה לבד).

ותמיד יכול להתפתח משהו הלילה בהפתעה. אצלי ברוב הלידות זה פשוט התחיל, הגיעו צירים ותוך יום- יומיים זה הפך ללידה.

בעז"ה שיבוא בטוב ובנחת! ובידיים מלאות ובריאות!

כי אם הכל תקין וזה רק פרוטוקול שלהם לא חייב להסכים

ואפשר ללכת גם לבי''ח אחר לבדיקה

אם כן יש סיבה

אז באמת יכולה גם להרגיע..זרוז לא צריך להיות נורא

בלון גם עוזר.. ויש גם עוד שיטות לפעמים

וסטריפינג אחרי הבלון אצלי חסך את הפיטוצין ויצר צירים טבעיים.

וגם פיטוצין -פשוט קחי אפידורל ..

התינוק שלך קרוב

ובעז''ה הכל יכל להיות בחוויה טובה בעז''ה

אבל דברתי עם רופא בכיר  (פרטי)

אמר לי שהיום ההמלצה חד משמעית לא להמתין יותר מדי,

כי בסופו של דבר אי אפשר לדעת מה מצב השליה עד שהיא לא בחוץ.

ולכן, אם רוצים עובר בריא ושלם, ההמלצה היא לזרז (למרות שכאמור הכל תקין)

כבר ילדתי פעם בזירוז עם בלון- גרם לי לדימום תוך כמה דקות ואז קיבלתי פיטוצין

עכשיו כמובן מדובר על פיטוצין במינון נמוך 

לק"י

ואני ממש מבינה אותך. וקל לי לדבר מהצד🙊

אבל מהצד, זה מה שנראה לי הכי נכון.

יש פלוס בזה, שזה לא מתחיל בהפתעה, ואת יכולה לדאוג לילדים לסידור, ואז ללכת ללדת בנחת.

וב"ה שהיום יש אפשרויות ללדת בבבטחה גם במצבים כאלה.

(והפתעות טובות תמיד יכולות להיות, את הרביעי שלי ילדתי ב-41+2 ביום כיפור, כשהיה לי ברור שאני אגיע יום למחרת למעקב וההמלצה תהיה לזרז. כי מי יולדת בכיפור?! זה לא נוח😅

וזה לא היה מהצום כנראה, כי צמתי רק בליל הצום עד לפנות בוקר).

וחיבוק!

אני ילדתי ב42 עם פיטוצין, בתי חולים באמת רוצים לזרז בגלל הסיכון של השליה..

בכל אופן, ממליצה, אם הביח מאפשר, לקחת אפידורל לפני הפיטוצין ואז לא תרגישי כלום, שום כאב . בהנחה כמובן שאת לוקחת אפידורל.. ככה אני עשיתי והיה לי לידה רגועה ונעימה בלי צירים בומבה של פיטוצין

אמרו לי שעכשיו יתנו לפני הפיטוצין אם ארצה

3 לידות כאלו.

התחילו פיטוצין במינון ממש נמוך (2 או 3 טיפות לדקה), והעלו בהדרגה ( עוד 2 או 2 טיפות כל 20-30 דקות).

הגעתי ללידה פעילה במינון של 15, 18 או 22 טיפות (כל לידה היה קצת אחרת) ואז או שהשאירו אותו מינון, או שהפסיקו לגמרי את הפיטוצין והלידה המשיכה כבר מעצמה.

מבחינת עוצמת הצירים לא הרגשתי שזה היה הרבה יותר מאשר בלידה הראשונה שלי שהיתה טבעית.

כן חשוב לשים לב לבקש שהעירוי והמוניטור יהיו מאותו צד של המיטה (או מוניטור אלחוטי), כדי לאפשר לך להיות בתנועה ולא תקועה על המיטה.

וכדאי להיות עם ראש פתוח גם לקבל אפידורל, כי יש נשים שזה כן כואב להן הרבה יותר ואז טוב שיש דרך להקל על הכאבים.

אבל כותבת כדי שתדעי שזה אפשרי...

(בעין כרם זרמו יותר בקלות עם הבקשה למינון ממש נמוך ולהעלות בהדרגה. בשערי צדק קרה שהמיילדת לא אהבה את הבקשה, אבל בגלל שהייתי עם רופא פרטי היא נאלצה להסכים).

מוזמנת לעוד שאלות אם תרצי (אפשר גם בפרטי)

בהצלחה רבה ושיהיה בשעה טובה!

פה זה בא מצד בית החולים בגלל הניתוח הקיסרי.

אני לא יודעת לעבור צירים במיטה, בדרכ מעבירה את הלידה במקלחת או בתנועה

ולהבנתי עם הפיטוצין צריך להיות מנוטרים, לא בטוחה שזה יתאפשר התנועה

(ואז אני האמת לא יודעת להתמודד, תמיד שוכחת איך נושמים)

הם נותנים מוניטור בישיבה, אבל אף פעם לא נוטרתי ברצף

אבל אני כן הייתי בתנועה ליד המיטה, לא רק בישיבה (הביאו לי כדור פיזיו, עשיתי את התרגיל של אמית לידה).

ולגבי נשימות - ממליצה ממש על השיטה שכתבתי פה:

נשמע מלחיץ לשנות תכניות ככה ברגע האחרון… - הריון ולידה

כדאי לתרגל לפני הלידה. אפשר גם ללמד את בעלך (או את מי שילווה אותך ללידה) שיזכיר לך בזמן אמת (פשוט ינשום בקול ואת תצטרפי).

אותי זה הציל בלידה הראשונה שלי עם פיטוצין (שבה עוד לא הייתי עם ניסיון ולא ידעתי לבקש שישימו את המןניטור והעירוי מאותו צד של המיטה, אז הייתי תקועה עליה לאורך כל הלידה...).

עם איזה כוס יין

להירגע

לשחרר

יש מישהו למעלה שמנהל את העניינים

כלום לא בשליטה שלך

תרפי שניה

תתפללי שכל בחירה שתעשו תהיה הכי טובה

ותנוחי באמת

אחר כך תחזרי להתלבט

אין לנו אמבטיה אבל כן בא לי להרפות קצת.

אולי אלך לקנות לי יין טעים

אני יודעת שיש גישה שקצת מותר. אבל אין לי מושג אם זו גישה רפואית או לא.

הבנתי שזה מומלץ אפילו

לא רק מותר

במהלך ההריון באמת לא כדאי

כמובן לא הרבה...

לק"י

אני גם ככה לא אוהבת.

אבל אף פעם לא שמעתי את זה.

אמרה לי בזמנו

אולי אני טועה

שסמוך ללידה אפשר,

בגדול האלכוהול לא בריא להתפתחות של העובר אבל בשלב של הלידה העובר כבר מפותח, זה לא משפיע עליו.

אני חיכיתי עד שבוע 42 עם מעקב הריון עודף כמובן

ונתתי לעצמי דדליין שאם אגיע לשבוע 42 כן אכנס לזירוז כי אני כבר נכנסת לסיכון יותר גבוה

השאלה למה המליצו לך לעשות עכשיו זירוז - היו האטות מוניטור או משהו קונקרטי? אולי יש לך אפשרות להתאשפז במחלקה ולעשות מוניטור כל כמה זמן כדי להיות במעקב ?

בכל אופן אני כאמור כן הגעתי לזירוז ובעצם עשיתי כמעט את כל הזירוזים ועדיין ילדתי בלי אפידורל לידה טבעית בלי קרעים ותפרים ובסהכ רוב החוויה הייתה בסדר והרגשתי שליטה בסיטואציה כי אני עשיתי את זה מהבחירה שלי. גם ההליכה לזירוז וגם כל שלב בהמשך - בלון, פיטוצין , פקיעת מים .. על כל דבר התייעצנו ונתנו את הסכמתנו. אז אמנם הייתה לידה אינטנסיבית כי סוג של הרגיש לאלץ את הגוף ללדת אבל אני יכולה להגיד שלא הייתי בוחרת אחרת משהו במהלך הלידה והתחושת שליטה שהרגשתי בסיטואציה הייתה משמעותית.

למשוך אחרי התאריך זה קשוח.

איתי הדסה עין כרם זרמו עד 42+1 (כי +0 היה בשבת)

במידה והכל לגמרי תקין כמובן....

תקשיבי ללב שלך🤍

הסתובבתי עם פתיחה 5

אחרי סטריפיניג

צירים לא סדירים שבועיים ברצף

בסוף פקעו את המים

והייתה לידה חלומית ומושלמת

בדיעבד- הצטערתי שלא ילדתי קודם.  השלושה שבועות האלו גבו ממני מחירים שעד היום אני משלמת וחבל

הנה הגעת ל43 בסוף ילדת מהמם וכמו שחלמת...

למה להתחרט אם ככה? רק אם מתאים לך לענות כמובן 

לק"י

וזה בהחלט הביא ללידה.

לא הייתי סוחבת מעבר לעבר ולוקחת סיכון.

וכמה התינוק שקל?
סתם מעניין אם את מוכנה לשתף כמובן

התינוק שקל 4.5 קילו (הערכת משקל הייתה 3.900)

הוא היה נראה בברית כמו בן חודש והתנהג בהתאם

לא היה לי ניו בורן בכלל וכל ההתפתחות ממש מואצת ב"ה.

המחירים הם נפשיים בעיקר- היה לי דיכאון בהריון וכל יום היה פשוט סבל בל יתואר, חשבתי שאני עושה את זה בשביל התינוק אבל אני חושבת שזאת הייתה טעות חמורה. שעה אחרי הלידה חזרתי להיות בנאדם כל כך שמח ומאושר, שזה נטו ההריון וההורמונים. כרגע אני לא חושבת שיהיו לי עוד ילדים, בגלל שלא מוכנה לחשוב על עוד הריון אני בטראומה חמורה ויכול מאוד להיות שאם הייתי חכמה יותר ולא מחכה לרגע שאחרי האחרון הייתי פחות בטראומה.

והיו גם מחירים משפחתיים - לא יכולה לפרט אבל רק אומר שמאז הלידה ההורים שלי ניתקו איתי קשר. נכון שזה אומר משהו עליהם ועל מערכת היחסים, ועדיין. חבל לי שזה קרה בנסיבות הללו וזה בוודאות קשור למתח של לידה מאוחרת. 

היה לי אותו דבר, יש בתי חולים שהלחיצו אותי מאוד.

בהר הצופים נותנים עד שלב יותר מאוחר,

הבנתי שגם במעייני הישועה יותר רגועים.

אפשר לדבר איתם אפילו בטלפון שיגידו מה המדיניות באופן כללי.

חיבוק! בשעה טובה, בנחת, בקלות, בשמחה ובידיים מלאות!

לידה של גברת אמיתית..

התחיל בצירים טובים (יש תחושה כזו של ציר שמקדם, שהיא שונה מאד מסתם ציר שכואב, ככה אצלי בכל אופן)

מרווחים ונינוחים.. משני בערב ועד רביעי בערב.

אשפזו אותי כבר בשני כשהגעתי כי 'זה נראה שאת תכף יולדת'

הגענו לפתיחה 2 מהצירים האלו עם דיקור, 3 פעמים סטריפינג ואמבטיות טובות ...

ואז פקעו מים והגיע 42... אז אמרו שנותנים שעה- שעתיים לראות איזושהיא התקדמות קצת יותר ואם לא יתנו פיטוצין במינון נמוך בהסכמתי..

אבל כללית היה צוות מקסים

נינוח ורגוע

זורם מאד...

נתנו לי חדר לידה מרווח במיוחד להרבה זמן פרטיות ונחת עם ג'קוזי כדי שיהיה לי את הפינה שלי לייצר סביבה אוקסיטוצינית ולפתח לידה אחרי שראו שזה די בנפשי לא לקחת פיטוצין

במיוחד בגלל שהיו מוניטורים טובים (ואיזה כיף זה מוניטור אלחוטי שאפשר לשבת איתו במים ככה)

לאט לאט הצטופפו הצירים

אחרי שעה מפקיעת מים היה פתיחה 2.5-  'אבל רואים שאת בלידה' אז אפשר להמשיך ככה..

ראינו שקשה כשאסורים והחלטנו להזעיק דולה. זה התברר כרעיון ממש טוב היא באה, הציעה דיקור, ישבתי על הכדור עם תמיכה שלה ומחטים, אולי זה גם זרז משהו?

אחרי שעה פתיחה 4.

בשלב הזה הייתי כבר מותשת מ2 לילות בלי שינה ועם צירים כואבים והרגשתי שהגוף כבר במסלול של לידה, צירים צפופים, ארוכים טובים וידעתי שזה קורה סוף סוף.

בגלל האולי צורך לפיטוצין המיילדת הציעה לי לקבל בשלב מוקדם עירוי נוזלים כדי שיוכלו מהר לחבר אותי לאפידורל אם אקבל פיטוצין- אז בעצם מרגע שביקשתי ועד שקיבלתי הרדמה עברו 10 דקות.

קיבלתי אפידורל והלכתי לישון שעה עם מלא מחטים בכל מיני מקומות מוזרים.. אחרי שעה קמתי עם כוחות, בקשתי להפסיק את האפידורל, הייתי כבר בפתיחה 9 ורציתי ללדת על 6 ולהיות פעילה בשלב הלחיצות.

הפסקנו את האפידורל, הגולה עסתה לי את הרגליים ועזרה לי להתמקם. זה היה מדהים כי את השלב הכואב והמתיש עברתי בשינה! איזה קסם זה אפידורל!

ועד שהראש ירד למטה כבר הרגשתי מצוין הכל ויכלתי להיות שותפה ולעזור לה לצאת

וזהו, שלב הלחיצות היה קצר, והכי קל מכל הלידות 

(תמיד בשלב הזה יש האטות בדופק ולחץ ופעם אפילו עשו לי ואקום, הפעם הנסיכה נשמה בשלווה ובשאנטי ובכלל לא חשבה להתרגש מזה שהיא יוצאת, זה היה מדהים)

והנה היא בחוץ

לא היא לא ענקית למרות שחששתי (3400)

אמנם יש לה בכי חזק, מרגישים שיש לה כח לבכות..

אבל היא מתוקה... ערנית

כאן!

לשאלתי המיילדת אמרה שהשליה נראית מצוין, ללא שום סימני הזדקנות

אז זהו אפשר ללדת ב42 לידה טבעית 

תודה להשם, ממש הרגשתי בנוכחות שלו בלידה הזו במיוחד...

וטיפים שלי

*אצלי התקיעות היתה בראש. ממש הרגשתי את זה.

ביומיים של הצירים המרווחים עשיתי מלא כתיבה עצמית, בכיתי הרבה, דברתי עם ה'-

כל פחד ששחררתי ממני- הביא לעוד ציר טוב. באופן מוחשי.

*ממליצה מאד על הפודקאסט לידה כמסע ובמיוחד על הפרק 'הדבר הטוב הבא'. הפודקאסט הכי שפוי על לידות.

גם אותו עשה לי מאד טוב לשמוע

* לבוא ללידה בראש פתוח. לא חשבתי שאתחבר לדולה, תמיד בעלי איתי. לא חשבתי שאני בענין של לשמוע מדיטציות, הן ליווי אותי במסירות בשעות של אמבטיות ורפאו לי את הלב

*יש לקב"ה שליחים טובים. הצוות שפגשתי ביומיים האלו היה פי 10 יותר משחרר ו'בצד שלי' מהצוות שפגשתי במיון בשבועיים שקודם לכן....

המון מזל טוב! ב"ה שהלידה התפתחה טוב וכמו שרצית!!

המון נחת והתאוששות קלה.

איזה לידה חלומית,

שתראו ממנה הרבה נחת!

מרגש ממש!!!

לידה מהממת

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

לא לנקות🤭

דווקא קניתי פעם מגב מגנטי כזה לחלונות, אבל אפילו לא ניסיתי להשתמש בו...

אז אולי לכן אני לא רצה לנקות את החלונות🤭

(אבל האמת שהם רוב הזמן פתוחים, אני לא אוהבת חלונות סגורים...)

הוא ממש חמוד

לא ניקוי מושלם הוא קצת משאיר סימנים

אבל ממש אחלה

אין לי אותו אבל לחברה טובה שלי יש.. זה שהוא כמו 2 עיגולים כזה.

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

תודה!

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

זה לא יגיע לי עד האירוע

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

בני ברק רחוק לי

תודה

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

אני אשמח לתמונה