לידה של גברת אמיתית..
התחיל בצירים טובים (יש תחושה כזו של ציר שמקדם, שהיא שונה מאד מסתם ציר שכואב, ככה אצלי בכל אופן)
מרווחים ונינוחים.. משני בערב ועד רביעי בערב.
אשפזו אותי כבר בשני כשהגעתי כי 'זה נראה שאת תכף יולדת'
הגענו לפתיחה 2 מהצירים האלו עם דיקור, 3 פעמים סטריפינג ואמבטיות טובות ...
ואז פקעו מים והגיע 42... אז אמרו שנותנים שעה- שעתיים לראות איזושהיא התקדמות קצת יותר ואם לא יתנו פיטוצין במינון נמוך בהסכמתי..
אבל כללית היה צוות מקסים
נינוח ורגוע
זורם מאד...
נתנו לי חדר לידה מרווח במיוחד להרבה זמן פרטיות ונחת עם ג'קוזי כדי שיהיה לי את הפינה שלי לייצר סביבה אוקסיטוצינית ולפתח לידה אחרי שראו שזה די בנפשי לא לקחת פיטוצין
במיוחד בגלל שהיו מוניטורים טובים (ואיזה כיף זה מוניטור אלחוטי שאפשר לשבת איתו במים ככה)
לאט לאט הצטופפו הצירים
אחרי שעה מפקיעת מים היה פתיחה 2.5- 'אבל רואים שאת בלידה' אז אפשר להמשיך ככה..
ראינו שקשה כשאסורים והחלטנו להזעיק דולה. זה התברר כרעיון ממש טוב היא באה, הציעה דיקור, ישבתי על הכדור עם תמיכה שלה ומחטים, אולי זה גם זרז משהו?
אחרי שעה פתיחה 4.
בשלב הזה הייתי כבר מותשת מ2 לילות בלי שינה ועם צירים כואבים והרגשתי שהגוף כבר במסלול של לידה, צירים צפופים, ארוכים טובים וידעתי שזה קורה סוף סוף.
בגלל האולי צורך לפיטוצין המיילדת הציעה לי לקבל בשלב מוקדם עירוי נוזלים כדי שיוכלו מהר לחבר אותי לאפידורל אם אקבל פיטוצין- אז בעצם מרגע שביקשתי ועד שקיבלתי הרדמה עברו 10 דקות.
קיבלתי אפידורל והלכתי לישון שעה עם מלא מחטים בכל מיני מקומות מוזרים.. אחרי שעה קמתי עם כוחות, בקשתי להפסיק את האפידורל, הייתי כבר בפתיחה 9 ורציתי ללדת על 6 ולהיות פעילה בשלב הלחיצות.
הפסקנו את האפידורל, הגולה עסתה לי את הרגליים ועזרה לי להתמקם. זה היה מדהים כי את השלב הכואב והמתיש עברתי בשינה! איזה קסם זה אפידורל!
ועד שהראש ירד למטה כבר הרגשתי מצוין הכל ויכלתי להיות שותפה ולעזור לה לצאת
וזהו, שלב הלחיצות היה קצר, והכי קל מכל הלידות
(תמיד בשלב הזה יש האטות בדופק ולחץ ופעם אפילו עשו לי ואקום, הפעם הנסיכה נשמה בשלווה ובשאנטי ובכלל לא חשבה להתרגש מזה שהיא יוצאת, זה היה מדהים)
והנה היא בחוץ
לא היא לא ענקית למרות שחששתי (3400)
אמנם יש לה בכי חזק, מרגישים שיש לה כח לבכות..
אבל היא מתוקה... ערנית
כאן!
לשאלתי המיילדת אמרה שהשליה נראית מצוין, ללא שום סימני הזדקנות
אז זהו אפשר ללדת ב42 לידה טבעית
תודה להשם, ממש הרגשתי בנוכחות שלו בלידה הזו במיוחד...
וטיפים שלי
*אצלי התקיעות היתה בראש. ממש הרגשתי את זה.
ביומיים של הצירים המרווחים עשיתי מלא כתיבה עצמית, בכיתי הרבה, דברתי עם ה'-
כל פחד ששחררתי ממני- הביא לעוד ציר טוב. באופן מוחשי.
*ממליצה מאד על הפודקאסט לידה כמסע ובמיוחד על הפרק 'הדבר הטוב הבא'. הפודקאסט הכי שפוי על לידות.
גם אותו עשה לי מאד טוב לשמוע
* לבוא ללידה בראש פתוח. לא חשבתי שאתחבר לדולה, תמיד בעלי איתי. לא חשבתי שאני בענין של לשמוע מדיטציות, הן ליווי אותי במסירות בשעות של אמבטיות ורפאו לי את הלב
*יש לקב"ה שליחים טובים. הצוות שפגשתי ביומיים האלו היה פי 10 יותר משחרר ו'בצד שלי' מהצוות שפגשתי במיון בשבועיים שקודם לכן....