והבעל נגיד יאכיל?

עם בת שנתיים וחצי וניו בורן, עד שהתינוק היה בן 10 חודשים.

קודם כל זה לא קל בכלל😅 לג'נגל בין הצרכים של שניהם. אבל היה כיף בסופו של דבר ואני מתגעגעת לזה🙂

מבחינת השינה- סידרתי את השעות שינה של הגדולה ככה שהיא תישן פחות או יותר 9-10 בלילה עד 9-10 בבוקר, ואז זה נתן לי קצת זמן לישון בבוקר. ואני גם מניקה מתוך שינה ובשינה משותפת עם הקטן, אז מבחינת שינה די הסתדרתי.

מבחינת לפתח את הגדול-לא רואה כזה צורך... מספיק מבחינתי להיות עם אמא ושיהיה מגוון של משחקים ותעסוקה והילד מתפתח לבד😅 כמובן עד גיל מסוים, אבל בגיל הקטן זה מה שהם צריכים לדעתי.

האתגר הגדול מבחינתי היה באמת מה עושים כששניהם צריכים אותי ביחד, אז למדתי לשמור מלאי של משחקים מהשקל לזמנים שהגדולה רוצה אותי ואני עסוקה עם הקטן, ולנצל את הזמנים הבודדים שהוא הסכים לישון בעגלה ולא על הידיים כדי לתקתק אוכל ופינוקים לגדולה ודברים בבית... וגם מנשא זה הצלה בזמנים האלה

מקווה שעזרתי😅

ורק השינה מטרידה אותי

שינה משותפת זה לא מפחיד? לפחות בחודשים הראשונים שהם פיציים, אבל אין ספק שאם זה אפשרי אז זה מבורך .

החשש בעיקר בחודשים הממש ראשונים- חודש חודשיים אחרי לידה שהגוף עדיין גמור מהלידה ורוצים רק לישון, אחרי חודשיים הגוף מתרגל לישון 3 שעות במצטבר

ולהשכיב אותה לישון מאוחר זה רעיון מושלם

עד שיהיה אח גדול בעז''ה יש זמן, וההרגלי שינה שלו ישתפרו... (אצלי אגב התחלתי את ההריון כשהגדולה נרדמת בהנקה וישנה רק איתי, והרגלנו אותה במהלך ההריון לשינה עצמאית)

אותי לא מפחיד... דואגים לסביבה בטוחה, שאין שמיכות שיכולות לכסות אותו וכו' וזה בסדר.

ואני חושבת שלחודשיים אחרי לידה את בכל מקרה צריכה עזרה, זה באמת בלתי אפשרי לבד לגמרי גם בלילות וגם בימים. אז נראה לי שזה צריך להיות הכיוון לחשוב עליו, איך את מארגנת לך עזרה בהתחלה שתאפשר לך לנוח עד שאת מתאוששת.

לא בטוח שהכל יהיה לך רלוונטי כי היא הייתה גדולה יותר, אבל תיקחי לך מה ששייך...

דיברנו הרבה על הלול, איך הילדים הגדולים ישנים בלול ולא במיטה של אמא ובהנקה. ושמנו לה הרבה בובות ומשחקים בלול ופשוט הושבנו אותה שם וישבנו לידה וניענענו אותה עד שנרדמה. אחרי זה למחרת בבוקר התקשרנו לדודות לחגוג איתם את זה שהיא נרדמה בלול. אחרי כמה ימים או שבוע כשהיא התרגלה להירדם בלול וההרדמות עברו משעתיים לחצי שעה😅, הפחתנו את המשחקים ועברנו ללשיר ולנענע אותה עד שתירדם, ואחר כך הורדנו גם את הנענועים ועברנו להירדמות שיושבים לידה ושמים שירים עד שהיא נרדמת.

זה היה תהליך ארוך אבל זה מה שהתאים לנו, יכול להיות שתמצאי דרכים לתהליך קצר יותר...

אצלי הפעוטה הייתה ישנה כשהתינוק ישן וגם אני...
אולי תלוי ילד ואופי. אבל היא הייתה קמה מוקדם, והייתה גם זקוקה לשנ"צ אז זה היה לי משולם!!!
תקופה מדהימה אגב!

כי ככל שהם גדולים , מגיל שנה ומעלה, הם פחות ישנים ביום , ועד שסופסוף הם ישנים אז זה לא בהכרח יתנגש עם הקטן

הגדולים ישנים לילה אבל ערים עד הצהריים,

אז עד הצהריים מצליחים להחזיק אחרי לילה ללא שינה?

למה שהקטן לא יישן בלילות?

לינה משותפת והנקה בשכיבה. ישנים יפה מאוד מגיל שבוע/ שבועיים (לא מכירה מישהי שעושה לינה משותפת והתינוקות שלה ערים בלילות)

לא קוראת לזה בשמות אבל תכלס התינוקות ישנים איתי במיטה..לא מאידיאל אלא מחוסר כוח

ובן התשעה חודשים עדיין ער לפעמים שעה וחצי שעתיים ברצף

וחוץ מזה עמובן קם להנקות כל שעתיים😅

אז אים לי ניסיון בזה..

בהצלחה❤️

אמנם ההנקה בשכיבה מאפשרת לי להתעורר רק חצי ועדיין זו לא שינה רציפה. 

אם לא הייתי מובנת הם לא שלישיה.

זו הייתה תגובה לתהילנה שכתבה ששינה משותפת גורמת להם לישון אז הגבתי שב"ה כבר ילד שלישי שאני ישנה איתו במיטה וזה לא גרם לשום קספ לקרות. 

הייתי בטוחה שיש לך 3 בגילאים שונים וצפופים ואת כולם את עוד מניקה...חחחח וישנה איתם.

והנקתי בשכיבה

והיא התעוררה מלא

עברה למיטה משלה והתחילה לקום הרבה פחות

והילדים שלי לא ישנים עד גיל שנה

וגם בגיל שנה ממשיכים לקום הרבה אבל יותר סביר (בדר"כ כשמעבירה חדר)

ומכירה ככ ככ ככ ככ ככ הרבה נשים שעושות לינה משותפת והתינוקות לא ישנים.

לא חושבת ש@תהילנה התכוונה לתינוקות שישנים בלינה משותפת לא מתעוררים במהלך הלילה.

אלא שגם כשהם מתעוררים - אז לא צריך ממש לקום בשבילם, אלא מניקים בשכיבה מתוך שינה וככה השינה לא נפגעת מידי.

(תקני אותי אם לא הבנתי נכון...).

ואצלי עכשיו כבר ילד חמישי עם לינה משותפת (מטחברת, אבל כשקם לינוק לפעמים כבר נשאר לגמרי במיטה שלי), ובאמת לרוב לא מרגישה שרצף השינה שלי נקטע יותר מידי, למרות שכבר המון שנים לא היה לי לילה רצוף בלי אף התעוררות...

אבל עם התינוק הנוכחי כן קרה שהיו לי לילות לבנים, תקופות כאלו שהוא לא הצליח להירדם בהנקה וכל פעם כשסיים לינוק בכה, עד שבסוף בעלי הצליח להרגיע אותו בעמידה ואחר כך להשכיב אותו לישון בנדנוד בעגלה (וככה הרווחתי איזה שעה-שעתיים של שינה, עד הקימה הבאה..).

אבל ב"ה כבר מזמן לא היה לנו ככה. נראה לי שזה היה יותר בתקופות שהוא לא הרגיש טוב ואז זה השפיע גם על הלילה.

יש לי 3 ילדים שהנקתי , עם הקטן הכרתי את המושג הנקה בשכיבה ויצא לי ליישם רק בגיל 8 חודשים כשצמתי תשעה באב והייתי חלשה לקום

אבל כשהם קטנים, ניו בורן, זה לא מפחיד ברמות לישון לידם?

ואז זה אמור להיות בטוח בעז"ה.

תנסי לחפש בגוגל כללים לשינה משותפת של ארגון יוניצף.

אני אישית יודעת שהשינה שלי מאז ומעולם קלה מאוד

לצערי כי ביומיום זה סיוט

אני מתעוררת מכל לחש או תזוזה

וישנה עם מודעות גבוהה

אז אני לא דואגת להירדם בהנקה וכו'

ישנתי עם כולם והיו קמים יופי יופי

כולל אחד שהיה קם שעה כן שעה לא עד גיל יחסית מאוחר

היה תקופות שהיו לי גם 3 בבית.

את כולם הנקתי במקביל

והיו אצלי שנכנסו לגן קוראים או כמעט קוראים.

הבן שלי הקטן היה עם אחותו התינוקת היום הוא בן 4 והיא 2 נכנס לגן כשהוא יודע גם קמץ ופתח וחיריק,בגן הוא נעצר ואני התחרטתי שהכנסתי אותו למסגרת.

אחיו הגדול נכנס לגן בגיל 4 קורא שוטף. והיו לי איתו עוד 2 בבית.

אז קודם כל זה אפשרי.

הם היו הולכים לישון ממש מאוחר יחסית ומשלימים בבוקר,ובזמן שהם ערים בבוקר הייתי ממש משתדלת להיות איתם,לבנות פאזלים לצאת לטיול,לקרוא ספרים.ורק אחרי שהייתי איתם התפניתי לעשות דברים בבית לפעמים יחד איתם והרבה פעמים הם שיחקו לבד והעסיקו את עצמם.

כן לקחת בחשבון שלפעמים יום שלם יכול ללכת על לשחק איתם,ופחות להספיק לעשות משהו בבית.

והכי חשוב בלי לחץ,

בזמנים שממש הייתי עייפה והם היו ערים פשוט לקחתי אותם אליי למיטה ונרדמנו ביחד.

אני ממש אוהבת את התקופות הללו.הנחת רוח הזו בלי לחץ....

אמנם זה נשמע אור אופטימי וחיובי מדי

הגדולים שלי בהפרש של שנה והייתי בדיכאון לידה

הקטן לא ישן בלילה בגלל גזים ואז בבוקר סופסוף נרדם אבל אז הגדול קם

מצאתי את עצמי ערה 24/7 , עצבנית, ממורמרת

עבר לי רק כשהקטן היה בן 4-5 חודשים בערך, שהגוף שלי התרגל לא לישון אז הייתי ערנית ונחמדה

עשיתי את זה כמה שנים טובות ברציפות, עכשיו ספציפית עם אחד בבית..

קשוח

דורש הרבה כוח רצון

אבל אפשרי בהחלט ומיוחד ויש מלא יתרונות

מה נקרא צמוד? נכנסתי להריון אחרי חצי שנה

(הנקתי במקביל להריון רק בשליש הראשון, ואז את השני עד גיל שנה וקצת)

ושניהם נשארו בבית עד גיל 3

היה רגעים של מאתגר מבחינת שעות שינה שונות ואוכל שונה,

כן היה לי שעתיים רווח בצהריים שהם ישנו ביחד שנ"צ

כשהקטן גדל ליותר מתינוק נהיה קצת יותר קשה להעסיק במקביל

כמובן טיטולים כפולים וכולי

אבל ב"ה מודה על הבחירה הזאת, שווה הכל.

(אלא אם כן זה ממש לא מתאים למישהי )

לא הייתה לי שום ציפייה לפתח אותם; מבחינתי זה קורה תוך כדי החיים ולא דורש ממני כלום. (להכין משהו או לשבת איתם במיוחד).

הייתי עם בן שנתיים, בן שנה ותינוק שנולד (וב2 היינו הולכים להביא את בן ה3 מהגן)

הגדול בן שנה ולא ישן ביום?

בכל אופן, אצלי בן השנתיים לא תמיד ישן וכשכן ישן ניצלי את זה להכנת אוכל והדברים השוטפים של הבית ולרוב לא לשינה

ביום כבר אין לי ציפייה לישון

ושכאין ציפייה כזאת אז הרבה יותר קל להתמודד עם זה

זה מדהים כמה זה נכון.

אם בונים על שנת צהריים אז יש לחץ לעשות את זה ולהספיק לישון אפילו קצת, והאוירה הלחוצה מורגשת ואם זה לא מסתדר אז יש תסכול וכו..

וכשמקבלים את זה ששנצ לא יהיה היום אז הכל על מי מנוחות ובאהבה

מדהים 

שלי
אני ישנה כי אני גמורה וחייבת את זה
בימים של לא עייפה, לא ישנה.
כשעייפה ישנה, אין פה עניין של ציפייה או לא.
חחח סתם פשוט לא הבנתי איך ישנים כי מצפים לזה
ישנים כי עייפים וזקוקים למעט מנוחה

אבל את צודקת, בחודשים הראשונים , לפחות ב3 חודשים, יש עייפות ממוטטת.. ליפול מהרגליים אם לא ישנים.

אני יותר הזדהיתי מהמקום שאני נמצאת בו עכשיו .

הבן בן שנה קם בלילה כל 3 שעות בערך, ולפעמים יש לילות שקם לעתים תכופות יותר, ואז אני גמורה מעייפות בבוקר, אבל אחרי שעה של עירות אני כבר מאופסת יותר אז אני יכולה פתאום להחליט שלא אשן, גם אם הקטן ישן שנצ.

אבל אם מלכתחילה אבנה על זה שאשן יחד איתו- אני אהיה עצבנית ועל קוצים שישן , ואתעצבן אם לא הספקתי לישון וכו. כי בניתי וציפיתי ואז האכזבה והתסכול בהתאם

באמת אמרתי בשאיפה

2 הקטנים עוד קמים, כרגע אני קמה ליונק ובעלי לזה שמעליו.

אז אני מצליחה לישון קצת רצוף, כמה שהקטן מאפשר.

ועוד אחד בגן.
מעריצה אותך!!! כל הכבוד לך.

בעלי במילואים אז המצב שלי יותר מאתגר

למרות שגם אם לא היה במילואים הוא לא קם חחח

הכל אפשרי, רק צריך לקחת בחשבון שאת לא יכולה לתכנן את הכל מראש ותהיי פתוחה לשינויים שיקלו עלייך

של רגשות, לפעמים את בשיא שלך ולפעמים בשפל, יש הרבה רגעים קשים מאתגרים מחרפנים, אבל גם הרבה לגלות כוחות על עצמך.

לחשוב על פתרונות ויצירתיות ולזכור שכל שלב עובר ועוד שבוע הכל יראה אחרת.

למצוא עוגנים ולתכנן מראש את הסיטואציות המורכבות ולהוריד ציפיות, חמלה הרבה חמלה.

מניסיון, מוזמנת לפרטי לטיפים 😘

מה שכתבת כלכך מדויק ונכון

יש לי ניסיון עם צמודים בבית, מהגדולים שלי

ולכן החשש כי אני יודעת מה אני רוצה והרצון הזה ידוע כמאתגר מראש

חבות להיפגש איתן שהן גם בבית עם קטנים.
להיפגש בגן השעשועים
לדבר
לתמוך, לעודד.

ואין ספק שיש הבדל חיובי באיך שאני חווה את ההורות ואת החיים בכלל

והלוואי שיתאפשר גם בעתיד

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....

טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

לק"י

חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.

ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.

אני מועכת הכל במזלג.

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.

עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים

ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

לק"י

ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

ואז ב"ה במעקב הריון אצלו

הוא גם באמת לא ממליץ על הנובה טי בגלל המבנה

אני די בטוחה שהוא מביא מחול התקנים

הוא גם אמר שהוא נלחם להכניס את הספקולורומים הקטנים לבית חולים / מרפאות להקל על נשים 

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

האמת היתי מלאת חששות מכתמים וכו

ב"ה

לפי הפסיקה שלנו ההתקנה אטסרת

עשיתי הפסק 4 ימים אחרי ההתקן

עם הדרכה מתאימה לכבי בדיקות 7 נקים והתנהךות בכללי

מאד מאד מרוצה

לא חלמתי שנתהליך יכול להיות ככ נעים

אחרי 3 חודשים חושבת שהיה שווה הנסיעה מהצפון וגם המחיר...

לא צריך לבוא לביקורת? ואם יש בעיות/רוצים לקצר את החוטים/זה כואב וכו

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

עם כדור או בלי כדור,

כי דווקא הכמה ימים רצופים של החלומות היו בימים ששכחתי לקחת, מעניין 

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אבל בעיקרון ממשיכים כרגיל כמה שאפשרי.

אם יצא הלוואי ומעולה, אם לא אז מניחה שתתראו בהמשך? עדיף לטבול בזמן. אם יוצא במועד ממש לא מתאים והוא ממילא בטוח לא מגיע אישית הייתי דוחה ביום.

מבחינת היריון/ביוץ וכו, לא בהכרח שיתפספס אבל גם אם כן לדעתי אין הרבה מה לעשות אם זה מצב חד פעמי. את יכולה לשאול רופאת נשים ולעקוב אחרי הביוץ, אולי זה פשוט יסתדר לבד.

לצערי אלה התובנות שלי בנושא, מקווה שיסתדר לטובה בעזרת ה'.

ממש ממש מתסכל....

תזכרי שה' יכול לעשות הכל... להוציא את בעלך מכל חור, שתיקלטו מתי שזה לא יהיה שתהיו ביחד לראשונה... תנסי להתמקד בהשתדלות שלך. מעבר לזה - 3 שותפים לאדם...

חיבוק... מנסיון זה באמת משוגע... 

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

צריך לחכות שבועיים לטבילה.
תודה!

בשבת התחיל דימום כמו מחזור, דווקא זה ממש הרגיע אותי לראות את זה, כי היה מוזר לי שלא היה כלום

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

תוה על החיזוק שכתבת! ❤️
מאוד התחברתי למשפט אנחנו לא מבינים אבל מאמינים

ברוך ה אתמול התחיל דימום,זה הרגיע אותי שהכל תקין עם הגוף שלי