ילדתי לא מזמן בן בריא ומתוק.
הלידה נתקעה אז סיימתי בקיסרי חירום וזו הייתה לי חוויה ממש קשה, גם הניתוח עצמו וגם ההתאוששות. מרגישה "כשלון" שלא "הצלחתי" ללדת רגיל, שסתם חתמתי על טופס הסכמה לניתוח ודפקתי לעצמי את כל הלידות הבאות. שלא מספיק הקשבתי לעצמי ולגוף שלי, שרצתי לעשות זירוז בהמלצת רופאים כמובן אבל לא חשבתי יותר מדיי על הסכנות שזה עלול להביא כי ההריון כבר היה לי קשה וכבד ובעצם באשמתי הכל נגמר בניתוח.
הבן שלי היה צריך השגחה נשימתית (נזקק לחמצן בדקות שאחרי הלידה) למשך כמה שעות, ואני הייתי בהתאוששות מהניתוח, ככה שנפגשנו רק 4 שעות אחרי הלידה. אניעם מיעוט חלב רציני, וגם בלידה הקודמת היה לי מיעוט חלב משמעותי והצלחתי להניק הנקה חלקית בלבד ורק עד גיל 3 חודשים בהרבה דם יזע ודמעות. הפעם יש ילד גדול בבית, ההתאוששות מקיסרי קשה בהרבה מלידה רגילה (עבורי לפחות) ואני גם סטודנטית עם תקופת מבחנים בפתח ומרגישה שגם "להתאבד" על ההנקה פשוט גדול עליי. מצד אחד רוצה להפסיקב מצד שני מרגישה אמא גרועה, פשוט כשלון. כל התפקידים הנשיים שלי לא באים לידי ביטוי, לא מצליחה ללדת, לא מצליחה להניק. אני יודעת שזה מחשבות סתם ואפשר להיות אמא טובה גם עם תמל וגם קיסרי זאת לידה, אבל לא מצליחה להרפות מהמחשבות האלה. הן מלוות אותי וזה גם תוקע אותי מול ההנקה כי אני לא מצליחה להחליט לכאן או לכאן וכרגע סתם במצב ביניים מעצבן, וגם רגשית - פשוט לא מצליחה לשחרר את זה. מרגישה שממש הלידה הייתה עבורי חוויה טראומתית וכאילו בא לי לשחרר ולהתקדם הלאה. שנינו בריאים ומרגישים טוב ב"ה, יאללה תשחררי יש מלא נשים שיולדות בקיסרי והכל טוב. אני אעשה עיבוד לידה בע"ה אבל ילדתי ממש לא מזמן וזה עוד מוקדם גם בשבילי וגם ממה שהבנתי מנשות מקצוע.
אני לא יודעת מה אני רוצה לקבל, נירמול? הבנה? חיבוק? עזרה לוותר על ההנקה? עידוד "להתאבד" על זה? אין לי מושג. אני נורא מוצפת וחשבתי שהזמן יעשה את שלו. אמנם אני כבר פחות בוכה וקצת פחות הורמונלית חחח, אבל זה עדיין מלווה אותי יותר ממה שהייתי רוצה. אז אשמח פשוט לשמוע מה שיש לכן לומר 💜
והיי לכל מי שזיהתה, התלבטתי אם מאנונימי או כאן אבל תכלס גם מאנונימי מי שמכירה את הסיפור תזהה
אם טרם אמרת לי שעלית על הניק שלי, אשמח שתגידי לי באישי או דרך המנהלות אם לא מתאים לך להזדהות. תודה 💜