1. מאז ההכרזה אתמול, הטענה הרווחת היא שהאיחוד בין המפלגות הערביות הוא מהלך שיטיב עם השמאל ויפגע בימין. האמת היא הפוכה: להכשיר את רע"מ זה משהו אחד, אבל מכאן ועד להכשיר גם את חדש-תעל ובעיקר את בל"ד, הדרך ארוכה וכמעט לא אפשרית. זאת אומרת שמהלך שכזה רק מרחיק את האופוזיציה מחהקים ממשלה. על הדרך נראה גם ירידה אצל אותו יאיר גולן שרק אתמול הצהיר שמנסור עבאס יותר ציוני מסמוטריץ' ובן גביר.
מנגד, המהלך הזה יוציא את מצביעי ימין מהבית. א. אלו שמרגישים שאין להם למי להצביע או אפילו חשבו להצביע למפלגות מרכז. מול מפלגה ערבית משותפת עם מספר מנדטים דו ספרתי הם יריגשו מאויימים, וסביר להניח שיחזרו לימין.
2. למרות כל האווירה החגיגית אתמול בסחנין, אנחנו עדיין מאוד מאוד רחוקים מחתימה סופית. מנסור עבאס כבר הוכיח את כוחו הפוליטי לבד, ואין לו לא את הצורך ולא את הרצון להיות אחד מארבעה ראשי מפלגות. מנפתלי בנט הוא למד כמה שווה החתימה על מסמכים מסוג זה.
לכן, אפשר להעריך שהסיכוי של איחוד שכזה לצאת אל הפועל עומד על לא יותר מ-10%.
