מיזם חדשלגיטימי?

נתקלתי השבוע בפרסום למיזם שידוכים חדש.

לא מכירה באופן אישי, לא יודעת מי היוזם והמארגן.

ממה שאני קוראת בין השורות באתר שלהם (שנראה שהם עוד עובדים עליו, נניח נראה שהוא מתאים יותר לקריאה במחשב מאשר בטלפון) - זה נראה שהם מנסים לקחת את הרעיון של שגרירים ולקחת אותו למקום בוגר ומקצועי יותר. זה לא חבר מייצג חבר, אלא שדכני קהילות\ישיבות\אולפנות\מדרשות.

מוזמנים להתרשם בעצמכם:

מפה לחופה - מיזם שידוכים למגזר הדתי לאומי

[לפי הפרסום שראיתי, 500 הנרשמים הראשונים יכולים להירשם בחינם, ולכן משתמע שאח"כ יהיה תשלום.]

 

זה מה שכתבו על עצמם באתר:
מפה לחופה - מחברים עולמות, ברגישות ובמקצועיות

"מפה לחופה" הוא מיזם חברתי-ערכי שנועד ללוות צעירים וצעירות מהציבור הדתי-לאומי במסע האישי והעדין אל הקמת בית נאמן בישראל. אנחנו לא עוד שירות שידוכים קלאסי, אלא מערכת מקצועית שמובילה תהליך היכרות מדויק, אישי – שאתה או את שולטים בו.

המיזם נולד מתוך ההבנה שרווקים ורווקות רבים מחפשים זוגיות, אך מעוניינים להימנע ממסגרות לוחצות או פורמליות מדי. המטרה שלנו היא לאפשר לכל אחד ואחת למצוא את החצי השני בקצב שלו, בלי לחץ ובלי מחויבות, תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה וכבוד לעולם הרגשי שלכם.

 

איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה.

 

המיזם הוקם לעילוי נשמת הלל דחבש ז"ל, בן אהוב ואח יקר, שחייו הקצרים היו מלאים באור, עומק, אמת וצניעות. הלל נשא בליבו חלום גדול - להקים בית של אהבה וקדושה מתוך חיבור של אמת ולב פתוח. "מפה לחופה" ממשיך את דרכו ומורשתו, מתוך תחושת שליחות להעניק ליווי אמפתי שמכבד את הקצב והעומק של כל אדם.

די כברבחור עצוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

האם האלטנרנטיבה עדיפה בעיניך?לגיטימי?
לדעתי - א. אי הקמה ותחזוק מיזמיםלגיטימי?

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

כאמור - לא רואה תועלת בעוד מיזםבחור עצוב

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

לא מסכימהלגיטימי?

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

את לא חייבת להסכיםבחור עצוב

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.


אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.


וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

בהחלט שילמתי לשדכנים כאלה.לגיטימי?

ובסה"כ,

יש הרבה מיזמים\אתרים\אפליקציות וכו' בשוק.

חלקם עולות כסף.

ואני בוחרת למי מהם אני רוצה לשלם, וממי מהם אני נמנעת.

יש גם משהו נעים במחשבה שאני משלמת על שירות, מאשר מתחננת לחסדיו של מישהו.

את מתייחסת לחצי מהדברים שליבחור עצוב

אין בעיה לשלם לשדכן על הצלחה, יש בעיה לשלם לשדכן שמנסה לסחוט את הצד השני ובדרך לא מעביר לך הצעות!

הבן אדם פוגע בך אקטיבית ואת עוד משלמת לו! 

לדעתך זו בעיה - כפי שכתבתי, אני עשיתי זאתלגיטימי?

[שדרך אגב, מופיע ברשימה בצורה לא מעודכנת - 

ואולי בעיניך תראה עוד יותר מזעזעת: לא "דמי רישום", אלא בנוסף ל"דמי שידוך" (במידה ומצליח) - יש "דמי מנוי" שנתיים עבור הזכות לקבל הצעות.

מתאים לך? תשלם.

לא מתאים לך? אל תשלם.

כל אחד יכול לעשות כראות עיניו.

בעיניך זה נראה סחיטה, בעיני זה נראה התחייבות שלה להקדיש לי זמן.

את ממשיכה להתייחס רק לחצי מדבריבחור עצוב

הבאתי לך דוגמאות של שדכנים שפוגעים אקטיבית במשודכים( המשלמים! ) שלהם בשביל בצע כסף.

הראתי לך גם שכשמתייחסים לזה כעל עסק לכל דבר - האינטרס שלהם הוא לשדך כמה שפחות! כל עוד יש מספיק הצלחות.


זכותך לעשות מה שאת רוצה. אני מאיר את הצד האפל של תעשיה שמנצלת מסכנות.


ובחזרה לתגובה הראשונה שלי בשרשור - כנראה שהמיזם החדש הזה לא יצמיח לך בחור חדש מהשמיים. הבחור כבר נמצא איפהשהו, איך בדיוק המיזם הספציפי הזה יקדם אותו למצוא אותך? 

יש שמשלמים רק על אירוסין בע"המרגול

ואז גם השדכן, האינטרס שלו הוא להביא לידי זיווג מוצלח ולקצר את זמן החיפוש


ובכללי, חושבת שמי שלא עוסק בזה כמקצוע, מעוניין שימצאו את שאהבה נפשם…

חברה פעם העלתה לסטטוס בווצאפ (שיש בו רק חברות שלה) שהיא מעוניינת ומחפשת, ואם למישהי יש רעיון היא תשמח שתציע

היה לי ממש כיף לקרוא את זה וגם זה עורר בי מחשבה אקטיבית על הבנים בסביבתי שעשויים להיות רלוונטיים (כולל חברים של אחי וכו)


ב"ה כבר התארסה. אבל זה אדיר בעיניי לבוא ולהגיד את זה לסביבה הקרובה. 

הפסימיות שלך היא לא רציונליתadvfb

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

הפוךבחור עצוב

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

אז תתייחס בצורה ענייניתadvfb

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

 

אני לא עובד אצלךבחור עצוב
את דעתי כבר כתבתי. הבנות אותן בנות והבנים אותם בנים. עוד מיזם מאותו הדבר לא ישנה יותר מדי. גם אם הכותרות מפוצצות. 
חבל שאתה מכניס אגו לשיחהadvfb
למה אתה הורס את הדרמה צדיקבנות רבות עלי
מתוך סקרנות- את מרגישה שזה עניין של דיוק?מרגול

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.


לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…


הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.


(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)


^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

תראי,לגיטימי?

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

השאלה שלי היא ברמת הכללמרגול

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).


מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

לענ"ד דיוק יותר מידי רק פוגע ביכולת להתחתןintuscrepidam
לא מבינה אותךלגיטימי?

את שואלת אם אני מעדיפה לצאת עם כמות או עם איכות?

 

לדעתי רוב האנשים פה לא נהנים במיוחד לצאת שוב ושוב לדייטים.

אם אסתכל על העולם בצורה כזו, יש אלפי אנשים בטווח הרלוונטי שלי מכל מיני בחינות, ואם אנסה לצאת עם נניח מאה כדי למצוא את ההתאמה הטובה ביותר - דווקא אז הסיכויים נמוכים מאוד בעיני, וזה זמן מבוזבז (צריך זמן כדי לצאת עם כ"כ הרבה). ובכלל, זה יגרום לזה שתמיד בראש יכולה להיות המחשבה - אולי אם הייתי בודקת עוד הייתי מוצאת מישהו יותר מתאים. מבחינתי, יש אדם אחד שקיים בעולם שרלוונטי לי כרגע - זה שאני יוצאת איתו, ואני צריכה להחליט אם כן או לא. כל שאר האנשים בעולם לא מעניינים אותי. לא אכפת לי אם יש מישהו עם סיכויים יותר גבוהים - האם הקשר הזה מתפתח טוב או לא?

 

ברור שנרצה להיפגש עם מישהו שרלוונטי לצרכים ולרצונות שלנו, לא?

בוודאימרגול

בעיניי גם אין דבר כזה "האחד"  

כלומר, בוודאי שבסוף אני רוצה אחד, אבל זה לא שיש את ה-

הרעיון שלי זה לא לצאת עם כמה שיותר ולברור. הרעיון הוא שבסוף רוצים זוגיות שתמשיך לנישואים, לא?

ושהרבה מהרווקים רווקות שאני רואה סביבי זה לא עובד עוד בשלבים יחסית ראשוניים.

ואז צריך הצעה חדשה, נכון? כאילו אם לא עבד

ואז השאלה שלי היא כמה צריך עוד בשלב ההצעות לדייק. כי אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של דיוק של התכונות שאני מחפשת, כמו שזה עניין של איזשהו חיבור שלא בהכרח אפשר להגדיר בפרמטרים.

שתהיה כימיה טובה, משיכה, הערכה, הנאה מהמפגשים המשותפים.

והרבה מהזוגות שאני רואה (כולל אותי עצמי), שהכירו בצורה שהיא לא הצעה/שידוך, לא היו יוצאים מראש עם מי שבסוף הם התחתנו איתו.

וזה ממש לא אומר לוותר ולהסתפק בבינוני. בכלל לא. כמו שזה אומר שחיבור וקשר טוב יכול להתקיים גם בלי התאמה של המון פרמטרים. מבינה?


ואז אני אומרת, מדובר פה על מיזם שידוכים, כן? אני מצפה שמי שפונה אליו הוא לא יוצא כרגע עם מישהו. ואז השאלה האם בשביל ההצעה הבאה צריך סופר לדייק? או אולי הדיוק מיותר, ומספיק הכמה דברים בסיסיים (נניח רמה דתית דומה)

אני עדיין לא יורדת לעומק דעתךלגיטימי?

לפני כמה שנים ארגון "באים בטוב" עשה סקר של רווקים ונשואים דת"ל. צילמתי מסך מכאן:

אם אנחנו מסתכלים בצורה סטטיסטית ויבשה, יש 75% סיכוי להכיר את בן\בת הזוג דרך מכרים\ספונטנית.

אפשר להעלות תאוריות למה. אפשר להגיד שדרך חברים\ספונטנית נכיר אנשים ששדכנים לא יחשבו בכלל להציע. הבעיה היא, שאי אפשר לתכנן להכיר ספונטנית - ובמיוחד למי שמבחינה דתית פחות נוח להסתובב במעגלים מסוימים, וגם להישען על מכרים לא מבטיח שיהיו הצעות.

האם יש קשר בין מי שמכיר לנו את הצד השני לבין טיב הקשר?

אם אני מבינה נכון, את אומרת שמי שמכיר יותר טוב, ויודע לדייק יותר - הפוטנציאל הוא יותר גדול.

מצרפת כאן קישור לשרשור מפעם, ובתוכו קישור לשרשור אחר - איך הכרת את שלושת המדוייטים הטובים ביותר שלך:

איך הכרתם את שלושת המדוייטים הכי פחות טובים שלכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

בקיצור,

אני לא חושבת שדווקא היכרות קרובה וטובה בהכרח מביאה להצעה מדויקת יותר.

אני לא בטוחה שיש פתרון מוצלח לדייק הצעות - זה לא דברים מדידים וכמותניים, ואפילו AI לא עשה מהפכה בתחום.

 

יצא לי להשתתף בכמה זום-דייטינג. הם מפרסמים שזה AI, אלגוריתם חכם וכו' - כאשר בפועל ההתאמה שם מבוססת על משהו כמו גיל, רמה דתית, מצב משפחתי, גובה ומקום מגורים. ואכן, רוב האנשים היו ממש לא קשורים. אבל היו כאלה שכן, וגם יצאתי איתם.  

אז אסביר שוב כי באמת לא הובןמרגול

הייתי מחלקת דווקא אחרת את הסקר ששלחת- 25% היכרות ספונטנית והשאר הכירו דרך גורם שלישי (חברים, משפחה, שדכן, אתר, וכו)


בהיכרות ספונטנית את לא מסננת מראש בכלל. כי לא חשבת שזה יוביל לשם בכלל, סתם פתאום קלטת שעם האדם הזה שנחמד איתו אפשר לבנות זוגיות.

השאלה היא מה עושים כשגורם שלישי כלשהו מציע הצעה. המיזם ששלחת פה בהודעה הראשונה אומר שהקונספט שלו זה שהוא ממש מדייק מראש את ההצעות. כלומר הרבה סינון עוד לפני שיש דייט (ואפילו הצעה)


ואני חושבת שדיוק זה לא הדבר שחסר. האם עדיין שווה לנסות את המיזם הזה? כנראה שכן, כי זה בחור חדש לפגוש ואולי בע"ה יתאים.

אבל הנקודה שלי היא שסינון מתקדם עוד לפני שפגשת את הבן אדם ודיברת איתו והרגשת אותו (באווירה, לא במגע), הוא לפעמים מיותר.


וזה לא משנה מבחינתי אם חברה אמרה שיש לה בחור מהמם להכיר לך או ששדכנית אמרה או מישהי אחרת. העניין הוא מה קורה לפני שפגשת את הבחור. האם בכלל כדאי לברר מאוד לעומק?

זאת שאלה, כי אני בטוחה שיש כאלו שיגידו שזה חשוב ועזר להם. מצד שני, ממה שאני רואה, הרבה מהזוגות סביבי הם דווקא כאלו שלא היו עוברים סינון של לפני דייט אחד אצל השני, והם כן העמיקו בבירור הזוגי, פשוט אחרי שהם הכירו.


הבנת?

אני אומרת- אם מציעים הצעה, היא לא צריכה להיות חופרת ומעמיקה, אלא פשוט שנראה שעל פניו הדברים הגדולים הבסיסיים די דומים, ומשם יאללה שיפגשו ויראו איך להם יחד.


ואני שמה על זה סימן שאלה, כי אני לא באמת יודעת, וגם מניחה שאנשים שונים צריכים דברים שונים…


לצאת לדייט כשאת בראש של "אין סיכוי שיצא מזה משהו" זה די בזבוז זמן בעיניי (יש לי חברות שעושות את זה לפעמים). אבל אולי דווקא הלבןא בראש של - אני לא יודעת, אבל הלוואי שיצליח. ובלי לחפור אינסוף על הבן אדם לפני וכבר קצת לקבע עליו הבנות לפי מה שביררת.

אבל אני לא חכמה גדולה, לא בכללי ובטח לא בעניין הזה.

צודקת, הבעיה היא שזה *ספונטנית*לגיטימי?

ואי אפשר כל כך לתכנן את זה.

במיוחד אם מדובר על קהל יעד דוסי, שפחות זורם על מסגרות שמאפשרות הכרות כזאת.

 

עכשיו צריך לדבר על העניין שנקרא שדכנות. (ופתחתי על זה עכשיו שרשור נפרד: וידוי של שדכנית - לקראת נישואין וזוגיות)

נניח שאני אומרת לשדכנית שאני מוכנה לצאת עם אנשים החל מגובה X. היא מציעה לי מישהו, שגובהו X פחות 5 ס"מ. האם זה זלזול בבקשה שלי? האם זה דרך לאפשר לי להכיר מישהו שאולי מהסינון שלי (או נניח של מחשב) בכלל לא היה עולה בגלל הגדרות הסינון שלי?

ומה קורה אם השדכנית ביודעין משקרת? אומרת לי שהוא בגובה\גיל\משהו אחר מסוים, ואז אני יוצאת, ומגלה שזה לא נכון. היא ידעה שאני לא מוכנה לצאת עם משהו מסוים, ובכל זאת הציעה את זה והסתירה\שיקרה כדי שאני אסכים.

איך אני מרגישה במצב כזה? האם השדכנית סומכת עליי? מכבדת את הרצונות שלי? את הסינונים שלי?

 

המיזם הזה, לפי מה שהם כותבים (מעתיקה מהאתר שלהם

"איך זה עובד? השיטה הייחודית שלנו

במקום להסתמך על תחושות בטן או "הצעות על הדרך", פיתחנו מודל עבודה המשלב כלים מקצועיים עם ליווי אנושי חם:

מקצועיות ועומק: אנו משתמשים בשאלוני עומק ובניתוח נתוני אישיות שפותחו על ידי אנשי מקצוע מובילים כדי להבין אתכם באמת. כל התאמה נבחנת לפי שכבות רבות של נתונים: התאמה ערכית, סגנון תקשורת, צרכים רגשיים ושלבי מוכנות. בלי השאלון זה כמו ללכת בלי מפה - איתו, הדרך ברורה הרבה יותר.

ליווי אישי וצמוד: אתם לא לבד בתהליך. לכל משתתף מוצמד שדכן או שדכנית שעברו אצלנו קורס במשך מספר חודשים שמלווים אותו מהרגע הראשון ומייעצים לאורך הדרך.

בלי לחץ: "מפה לחופה" לא עובד עם דד-ליינים. אתם מנהלים את הקצב, יכולים לקחת הפסקה מתי שצריך, ובוחרים מתי ואיך להתקדם.

 

האני מאמין שלנו

אנו מאמינים ששידוך טוב לא מתחיל במזל - אלא בהבנה עמוקה. השאלון והתהליך שלנו הם הלב המקצועי שמאפשר לנו לראות מעבר לנתונים היבשים ולחבר בין אנשים על בסיס ערכים, אישיות וחיבור רגשי אמיתי.

עם הלב הנכון, הכלים המקצועיים והכוונה המדויקת - אפשר להגיע הביתה."

 

כשאני קוראת את זה, זה עושה לי הרגשה שמכבדים אותי ואת הרצונות שלי. נותנים לי להחליט. לא לכפות עליי לצאת לדייט שאני לא רוצה.

כן, בסופו של דבר אני מאמינה שאפשר לבנות זוגיות עם הרבה מאוד אנשים. ושאנחנו לא יודעים הרבה בתהליך הזה, לגבי מי יהיה בן הזוג האידיאלי.

אבל עדיין - יש דברים שחשובים לי, והבירור והחפירה לפני חוסכים לי את זה. זה אנשים שגם במפגש ספונטני לא היינו מחליפים מבט שני. בעיני זה הרגשה נוראה לצאת לדייט, כשברור אחרי דקות שהצד השני לא מעוניין בכלל, וששנינו בכלל לא בכיוון.

 

אפשר גם לדבר על סינונים. מי מהם באמת חשוב לזוגיות, מי מהם ממש לא - אבל אין ספק שיש דברים עליהם אני לא מוכנה להתפשר. נניח, לא מתכננת להתחתן עם אדם חילוני. זה לא אומר שלא יכולה להיות לי זוגיות מדהימה ונפלאה עם חילוני, אבל אני לא מוכנה בכלל להיכנס לזוגיות כזאת מראש. גם בחיים הספונטניים שלי, אני לא מחשיבה אדם חילוני כאופציה בכלל.

 

 

אף אחד לא רוצה לצאת עם כמותמרגול

כשיוצאים לדייט, זה מתוך משאלה ורצון שהאדם שאני פוגשת עכשיו, איתו זה יעבוד ובע"ה בהמשך נישואים.

אממה, לא קלים שידוכינו (עובדה שיש המון רווקים רווקות שמעוניינים בזוגיות וזה לא בא בקלות בכלל)

אין פלא שאת חותכת על דברים כאלהintuscrepidam
יש מחקר שמראה שנשים חושבות שהבן הזוג שלהם בוגר רק באזור גיל 43. יש התנהגויות של גברים שנשים מתרגמות לחוסר בגרות וזו טעות די חמורה…


באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.


ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

לא בטוחה שהבנת אותי כמו שצריךלגיטימי?

לא התכוונתי לכך שרוב הקשרים שלי נגמרו בגלל חוסר בגרות.

לא אמרתי שום דבר על מידת הבגרות של רווקים לעומת נשואים. לא אמרתי שצריך להגיע לרמת בגרות של 10\10 כדי להתחתן.

אמרתי שהיו לי קשרים - שנמשכו יותר מכמה פגישות בודדות - ומה שהפריע לי בהם זה תכונה שבעיני יכולה לעבור שינוי - בגרות - ולכן אם כעבור זמן הייתי פוגשת את אותו אדם, יש מצב שהקשר היה נגמר בצורה אחרת.

(אם ניקח לדוגמה משהו אחר: אם היה מפריע לי שהוא מאוד גבוה, גם כעבור זמן פער הגובה עדיין קיים).

אז מה את מתכוונת בתכונה הזו?intuscrepidam
ואשמח להתייחסות למה שכתבתי על המיזם בכללי
אכתוב באופן כללילגיטימי?

בוא ניקח בחור ובחורה בני 24.

הבחור עשה הסדר - גיל 23. נשאר שיעור ו - 24. "ראה עולם" במסגרת הצבא. עד כה הוא נמצא במסגרת שמישהו דואג לרווחתו, לכלכלתו וכו'.

הבחורה בזמן הזה יכלה להספיק לעשות ש"ל, מדרשה, תואר ולהתחיל לעבוד. 

ויכול להיות שהכל סבבה וזה, אבל הוא לא עשה את הסוויץ בראש של המוכנות לקחת אחריות על עצמו ועל משפחה, וזה מתבטא בקשר. אבל אם נניח יעברו עוד שנתיים - תכונות הבסיס שלו אותו הדבר, אבל הוא כבר הספיק לחוות קצת יותר את מורכבות החיים, לגבש דעות עצמאיות, לנהל אורח חיים בלי מסגרת ישבתית (האם הוא מקפיד על תפילות? על מניין? על לימוד? מה הוא עושה בשעות הפנאי?).

 

לגבי המיזם, לא יודעת למה אתה מתכוון ב"אותם אנשים". אותם שדכנים? אותם מועמדים? לפי ההמשך אני מאמינה שהתכוונת לאותם הרווקים. לפי הסקר שציטטתי קודם, רווקים דת"ל בגילאי 25-40 - 80% מהם רשומים לאתרים. האם רוב האנשים הרלוונטיים נמצאים ב-20% האחרים?

בעיני להגיד אף אחד לא רלוונטי ולכן לא אירשם - מכשיל את המיזמים מראש. לא נותן להם סיכוי. המטרה שלי זה שאנשים רלוונטיים ימצאו אותי - ולכן אנסה להצטרף למקומות שבהם נראה לי שיש מישהו פוטנציאלי.

מתבגרים בעיקר בישיבהadvfb

יש משהו במוסד ישיבתי שהוא לוקח אחריות מהבנאדם. האחריות היא לשבת וללמוד. לא צריך לבשל, לא צריך לעבוד כדי לשלם שכ"ד, גם לא צריך ללמוד למבחנים או להתחכך עם אנשים מגוונים בדעותיהם ובנימוסיהם. גם בצבא, כשהבייניש נפתח אליו בשלב כזה או אחר, היא מסגרת מאוד מצומצמת. הצבא מקום מאתגר, אבל מצדדים מאוד מסויימים. הצבא לא מאתגר את השקפת העולם לצורך העניין. הוא מאתגר את ההרגלים והנורמות שהאדם רגיל אליהם. זה יכול להיות וואחד אתגר, אבל הוא יחסית חיצוני לאתגרים אחרים שממש יכולים לערער תפיסות עולם. מהצד הזה, אני מסכים איתך. 

אממה, מי שלוקח אחריות במסגרת ישיבתית - וואו, כמה שהוא מתבגר. מי שלוקח אחריות על הלימוד תורה שלו. בישיבות ציוניות, לרוב, אין משגיח ואין מי שיכריח את האדם ללמוד. אדם שבונה לו"ז, מתאם חברתות, מסכם שיעורים, עסוק בבניין הלימוד והערכים שלו - זה משהו שמבגר לאין ערוך! לגבש דעה עצמאית? ברור שזה מה שאדם יעשה בישיבה. באמת מי שחוזר אחרי תוכי ממה שאמרו לו ולא מפנים את הדברים - הוא באמת אחרי זה עלול מאוד לאבד את הערכים שהוא היה עסוק לשנן אותם. אבללל, זה בדיוק התפקיד של הישיבה - לגבש השקפת עולם. ואם היא לא תהיה עצמאית, אז באמת אין בה יותר מדי ערך.

לנהל אורח חיים דתי מחוץ לישיבה - יש בזה משהו הרבה יותר קל. ישיבה זה מסגרת תובענית בטירוף. היום שאני בעלבת אני קורא שתיים מקרא ומוחה לעצמי כפיים. רק כדי לסבר את האוזן, אין דבר כזה מסגרת שמתחילה מקסימום מ7 בבוקר ומסתיימת ב10 בערב מנימום, עם הפסקה של שעתיים באמצע. אז נכון ללמוד דף יומי אחרי יום מפרך ולהחזיק לימוד ותפילות זה שיא העוצמתי ולא מובן מאליו, אבל לא יודע אם זה בהכרח יותר קשה מלימוד מסודר בישיבה. בישיבה צריך להיות עם מוטיבציה ממש גבוהה ויכולות לא פשוטות כדי לעמוד ביעדים.

 

 

תיארת יפה מאוד היבטים שמתבגרים ומתקדמיםארץ השוקולד

בישיבה.

יש המון בדבריך על האחריות וההתבגרות אצל מי שמשקיע בישיבה, רק צריך לזכור שזה היבטים מסוימים ויש היבטים אחרים גם של התבגרות.

^מסכימה עם ארץלגיטימי?

יצא לי לחוות את זה בדייטים עם אנשים שלמדו בישיבה גבוהה ולא עשו צבא. זכור לי מישהו ספציפי שאצלו זה היה קיצוני, שפשוט לא היה נראה שיש לי מקום להיכנס לעולם שלו, ושהוא בכלל לא מתעניין בשלי. הרגשתי בדייט (היחיד) שהיה שהוא מתעניין הרבה יותר בסביבה ובאנשים אחרים (תחנה מרכזית וזה) - הולך לדבר עם מכרים שלו ומשאיר אותי להמתין לו. בעיניי זה לא נראה דרך טובה להתחיל לבדוק קשר - אתה לא באמת מבין את המהות אליו אתה צועד.

ויכול להיות שבישיבה הוא כוכב, עם הרבה אחריות וכו' - אבל לי זה נראה חוסר בגרות, אולי תקרא לזה חוסר בשלות, לקשר זוגי.

מבין את החוויה, נשמע גם לא נעיםadvfb

מהיכרות אישית זה יכול להיו מאוד גם עם בוגרי צבא.

גם אם ישנו קשר סיבתי מסויים בין חוסר בגרות בקשר לישיבה, הוא לא הכי חזק לדעתי.

אולי הקשר הוא יותר בגיל? הגיוני שיצאת עם בני 24/23 שהיו לפני צבא וכמעט כולם נגיד בגיל 27 הם אחרי צבא, גם בישיבות גבוהות, ואז המשתנה פה הוא הגיל ולא השירות הצבאי.

אולי המשתנה הבלתי תלוי הוא בעצם ה"דוסיות" שמונעת מלהכיר את המין השני ואיך מתנהגים בדייט? 

קיצר, בהקשר הזה, לא הייתי ממהר לפרגן לצבא או לעולם ביחס לבגרות ולתהליכים אישיותיים.

הצבא פותח בכללי לאנשים ת'ראש ועדיין ב"ה יש אנשים בוגרים גם בלי הצבא. אשריהם ואשרי חלקם.

 

כמובן, שמוכן לקבל את ההסתייגות של ארץ ביחס להתבגרות בישיבה, יש דברים שהישיבה לא מפתחת, בודאי.

 

 

מציאותית אני לא מסכיםadvfb

הכללה לא מבוססת בכלל.

יש מיזמים כאלה ואחרים שיש בהם אנשים אחרים.

ברור שיהיו גם כאלה חופפים, אבל מיזמים תורניים יותר, תורניים פחות, מאיזורים כאלה מאיזורים אחרים.

ומי אמר שמיזמים נכשלים? הרבה מאוד עוזרים להקמת בתים נאמנים בישראל.

נשמע מעניין. תודה.advfb

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לא ממליצה - השאלון היכרות לא בהכרח משקףהגבעות בלב תמידאחרונה

התחלתי למלא, ובפרמטרים משמעותיים אצל המדויט השני צריך לדרג את החשיבות לפי מספור, ואי אפשר לתת את אותו 'ציון' פעמיים. כלומר אם חשוב לי מאוד גם הערכים של המדויט וגם לדוגמא שיוכל לפרנס, אין לי דרך למלא את השאלון..

וגם הם דורשים 'תמונה ממצלמה מקצועית בלבד' שאני בטוחה שלכל אדם יש מלצה מקצועית ייעודית לאתרי היכרויות.. מה, אין לכם?

איזו הפתעה!

בקיצור... כוונתך רצויה אבל בפועל לא כל כך מסתדר בעיני לרוב האנשים...

דיהפי

שיגעתם אותי

ה' תביא לי כוחות וסבלנות

אמןאני:)))))אחרונה
נושא רגיש במיוחד...מחפש אהבה

בתור אנשים שמחפשים את החצי השני שלנו, יוצא לי לפעמים לחשוב על הנושא של דרך ההיכרות. ברוך ה' אני חשוף לשתי המגזרים הרלוונטים במדינה - הדת"ל והחרדי, ובתור אדם שדוגל בלקיחת הטוב שיש בכל מגזר אני מנסה לחשוב מהי הדרך הנכונה בכל הנושא של היכרות דייטים וכו'.

אז למי שחושב/ת שבציבור החרדי כולם אותו דבר או כולם מאה שערים אני מציע ללכת לסיור קצר בירושלים ולהבין שזה ממש לא ככה. וגם אלו שלא נפגשים בחוץ יש בזה המון רמות ומנהגים.

החיסרון הגורף: חוסר היכרות. אתה מכיר את אישתך/בעלך רק אחרי החתונה... אומרים גם שלפעמים אתה קולט שהתחתנת בכלל עם מישהי אחרת...

בציבור הדת"ל (ת'אמת אני פחות מכיר, מאמין שיש הרבה סגנונות) אבל משום מה מרגיש לי שהפתיחות הזו מביאה לפעמים לדברים לא טובים...

מצד שני כן מרגיש לי שיש פה משהו בריא יותר [אבל אולי קצת מסוכן], מה אתם אומרים.ות.

מודע מראש שיתכן שיאכלו אותי בלי מלח, אבל בכנות: לא הגיע הזמן לברר את זה כמו שצריך?

אולי צד אחד טועה? אולי שתיהם? 

אשמח לשמוע תגובות מכל הסגנונות ומכל רמות הפתיחות

גם החרדים משתניםמחפש אהבה

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

להמון דברים יש חסרון, יתרון וסיכון.מוקי_2020

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).


גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).


אין לזה סוף.


בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

החיים מורכביםadvfb

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

 

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

תודה, תשובה מאלפת!!!מחפש אהבהאחרונה
מתלבט אם ללכת לחתונה של האקסיתכְּקֶדֶם

היא מתחתנת עוד כמה ימים והזמינה אותי וגם אני ממשממש שמח בישביל החילזונית הזו


אבללל אע"פ שעברו הרבה הרבה מים או ריר(?) בנהר

בסופ בסופ היא מישי שפם היינו ביחד וזה אולי משו שלא אמורים לעשות לא משנה מה.

חלק בי אומר לי לך תהנה תשמח חתן וכלה תעשה שיגועים בחתונה משעממת של דוסים. וחלק שני אומר זו חתונה של דוסים ואתה מגיע על תקן הידיד/אקס(?) שלה זה מוזר.

אאאא פפ

סופריקה

אתה מכיר את החתן?intuscrepidam
הרי את הכלה בכל מקרה לא תשמח במיוחד לענ"ד
אם היא הזמינה אותו, כנראה שהיא תשמח. לא?מבולבלת מאדדדד
תלוי בדינמיקה ובמידות שלה, אבל פרקטית, באיזה שלב?intuscrepidam

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אין לי מושג על איזה מעגל מדובר😂מבולבלת מאדדדד

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…


אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

אני לא בעדאני:)))))
לא יודעת מה להגיד לך על זהמבולבלת מאדדדד
שים לב רק שבגלל המצב חתונות מצטמצמות. לא בטוח שיהיה מקום למי שלא קרוב משפחה או חבר קרוב ממש…
ההזמנה משדרת שהיה קשר טוב וגם הפרידה היתה טובהפ.א.

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.


לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️


ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

מצטרףמשה

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

אני הייתי מבקשת עצתו של הרב שלנו. אדם חכם וירא שמינחלת
כדאי לך מאד ללכתימח שם עראפת
חוץ מזה שאני בניתי עליך שתהיה שליח להביא לה משו..
אני שמחתי לראות אנשים/ חברים שהייתי בקשר איתםנפש חיה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות


לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.


אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם


למה לא?



בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"


המערכת. 

זה משדר שאתה עדיין רוצה אותה, לא?נקדימון
זה מה שאני כנראה הייתי חושב אם הייתי רואה מישהו שידעתי שהוא אקס של הכלה. ודווקא הייתי מניח שהוא בא בלי הזמנה.

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.


אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

נשמע לי שזה מותאם אם אתה מכיר את החתןברוקולי

 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

מרגיש לי שזה לא יעשה לך טוברק נשמה

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

ואי ממש לאכְּקֶדֶם

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך


בכולופן תודה על התגובות של כולכם

חכהפתית שלג

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

איך אתה מרגיש עם זה?shindov

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

הייתי שואל משהו אחר - האם יהיה נעים לחתן...ושיוויתי ה

האם יהיה נעים לחתן שהאקס של כלתו מגיע?

לי נשמע ממש לא קשור ולא מכבד את החתן.

ועיקר הביקורת שלי מופנית דווקא לכלה בנושא זה.

נראה לי לא רגיש.

ולדעתי האחריות של האקס היא לסרב בנימוס ובלבד ולשמור על רגשות החתן.


 

או אם ארחיק לכת קצת, אני החתן הייתי רוצה לשמוע אם כלתי הזמינה אקס שלה.. זה היה מעורר בי הרבה מחשבות לגבי עומק הקשר שלי עם הכלה ולגבי מה היא חושבת על העבר שהיה ולגבי העתיד המשותף שלנו ללא אקסים. זה היה גורם לי להרים שתי גבות ואולי אף לחשוש מאד.


 

אבל כך לתחושתי..

ממש לאיהלום12

מה יש לך לעשות שם?

גם ההזמנה שלה לא תמימה תהיה בטוח

לא צריך להוציא לעז סתם על מישהיימח שם עראפת
בטח כשאת לא יודעת אפילו במי מדובר ומה טיב הקשר ביניהם כיום.
לא אמרתי שום דבר רעיהלום12
פשוט לפעמים מרגיש קצת....
נראה לי שזה מאוד תלוי בטיב הקשר ובאופן הסיום שלונפש חיה.אחרונה
ואיך הם תופסים את עצמם כרגע (ממש לא מחייב שההזמנה שלה רומזת משהו בעייתי. ) 
מה דעתכםםמחפש שם

על חיפוש גם לפי סגנון לבוש/תכשיטים? עכשו ברור לי שהלבוש הרבה פעמים לא משקף בדיוק, גם לי יוצא להתלבש בכמה סגנונות... אבל בסוף יש לי סגנון לבוש לעצמי שאני אוהב ומחובר אליו, וגם סגנון לבוש נשי שאני מתחבר אליו והייתי רוצה שאשתי תאהב.

אני מרגיש שיש בזה ביטוי פנימי, וזה יכל להיות אחלה בדיקת התאמה.

מה אתם חושבים?

אשמח לתשובות משני המינים

בעיני, בחירת בגדים נובעת מסיבה חברתית - סביבתיתadvfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"א באדר תשפ"ו 14:37

בעיקר, ופחות ממסיבה אישית - פסיכולוגית.

בבגד אני בוחר לאיזו חברה להשתייך, אם אני לובש כובע של נייק ומכנסיים של אדידס אז אני ערס. 

אם אני לובש חולצה פשוטה מכופתרת ומכנסי דגמ"ח אני תלמיד בישיבה גבוהה, וכן על זה הדרך..

אני לא חושב שהאידיאליה שאתה מתאר משקפת את המציאות.

ומתוך ההבנה הנ"ל גם נמשכת ההשלכה לגבי דייטים, אך בעיקר ביחס לרושם הראשוני.

אם אני בא עם כיפה ברבוש זה משדר משהו אחד ואם אני בא עם כיפה סרוגה סטנדרטית זה משדר משהו אחר.

אבל זה בעיקר רושם ראשוני ושייכות חברתית.

באופן אישי, לא אכפת לי כל כך מה השייכות החברתית המדוייקת של הבת שאני יוצא איתה לכן לא רואה בזה עניין גדול.

במידה והשייכות החברתית מגזרית היא קריטית בעיניך אז אכן, כדאי לשים לכך.

איזו התמודדות יפה.אני:)))))

רואים שיש לו נפש בריאה ושכל ישר.

 

לא קשור לפורוםקפיץאחרונה
איך יודעיםהרשפון הנודד

יש סי מקום של חלל וחוסר שאני יודע שהוא יתמלא רק אחרי שאני ימצא את החצי השני שלי ויתחתן.

אבל יש בי חלל אחר שאני צריך למלכות אותו בעצמי ולא שאשתי תמלא אותו

אז איך אני יודע איזה אחד מנהל את הרצון שלי להתחתן? החוסר הנכון או בריחה מחוסר אישי

אוליהרמוניה

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

יש בחינות שגם להתחתן כדי לתת זה לא העיקרintuscrepidam
יכול להסביר?הרמוניה
זה עניין כללי שיש בחסדintuscrepidam
יש בחסד צד של השתלטות על האחר. 
אני עדיין לא מצליחה להבין מה באת לומרהרמוניה
👌מסכים מאודוהוא ישמיענו
מעניין..אילת השחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.


ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.


צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.




נראה שלא דייקתי, זה נאמר על נתינה ולא על חסדintuscrepidam

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:


"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"


כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.


ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אם אתה חושב שיש לך חלל שאתה צריך למלא בעצמךintuscrepidam

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

השאלה האם זה משנה בכלל...פצל"פ
לדעתי, לא מתחתנים כדי למלא חוסר. לך תטפל בחלל שלך.לגיטימי?
זה קצת מורכבמחפש שם
כי בן אדם באמת צריך אישה בית וילדים בשביל לחיות בבריאות ולהביא את עצמו בעולם, אתה לא קורה חזה צורך?
נישואין רק פוגעים בבריאות ובכושר הגופניintuscrepidam
להביא את עצמו בעולם, בזה אתה צודק. אבל צריך להגיע לקשר מתוך שלמות ולא מתוך מסכנות
למה נישואים פוגעים בבריאות ובכושר?!יעל מהדרום
יוצר כרס אברכים ואפילו מבנה גוף של קנגורו/דינוזאורintuscrepidam
חחחחחחחחחadvfb
אני מאז הילדים דוקא עושה יותר כושר...יעל מהדרום

לק"י


איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

לא קשיא הא באיש הא באישה, ואנו בפותח השרשור עסקינןintuscrepidam
למה שהאישרקאני

ייפגע בבריאות ובכושר?

 

אפשר לחשוב על כל מיני סיבות עליונות, אך זו המציאותintuscrepidam
🤔🤔רקאני
יש גם גברים שעושים את הנ"ליעל מהדרום
מעטים מאודintuscrepidam
יש, תלוי סגנוןadvfb
לא חושבת שהם מעטיםרקאניאחרונה

אבל גם לא חושבת שזה באמת כושר

 

מה שכן זה ממש לא נכון להגיד שגברים שמתחתנים כבר לא דואגים לבריאות ולכושר הגופני

הרבה פעמים דווקא בתור רווקים אוכלים מלא ג'אנק פוד ולא ממש דואגים לגוף

וכשמתחתנים בד"כ יש יותר ארוחות בריאות ויותר כוח (וסיבות גם) לדאוג לעצמך

אני חושבת שאנחנו יותר חזקים ממה שנדמה לנוהרמוניה

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

 

ניתוח מדהיםadvfb

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

חושבתנחלת

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

 

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

 

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

 

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

 

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

 

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

 

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

 

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

וואי תודההרשפון הנודד
שמחה להודיע שהתארסתיעת הזמיר הגיע

תודה לקב"ה שמכוון הכל מלמעלה

מאחלת פה לכולם שיזכו למצוא את זיווגם בקרוב! 

מזל טוב!!אני:)))))
בעזרת השםהרמוניה

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

מזל טוב!!ימח שם עראפת
משמח. מזל טוב!✨🎉🎊פתית שלג
עת הזמיר הגיע !!!!!!!מלך הסלע
מזל טוב! כיף לשמוענוגע, לא נוגע
מזל טוב!! איזה יופי! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
מזל טוב!! איזה יופי! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
וווואיייי איזה כיף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!קעלעברימבאר

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

רק תדע איזה טוב זכית בו!!!!!!!!!!!!!!קעלעברימבאר

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

מזל טוב איזה בשורה משמחת 🥳אני🙂
מזל טוב!!!advfb
המון מזל טוב!!!!!!!!!!!!!נחלת
מזל טובארץ השוקולד
בניין עדי עד בשמחה ובריאות
מזל טוב!ברוקולי
מזל טוב!זיויק
שימחת ממש
מזל טוב גדול ✨🎉נגמרו לי השמותאחרונה

שתזכו לבניין עדי עד באהבה ובשמחת עולם ❤️

אולי יעניין אותך