איזה פורום שקט פהלא סתם פה
כולם פה במלחמות, למי יש זמן 😂לביטה
חזק, סליחה על הסאחיות
נראה שיש כאן הרבה צופים, אזמתוך סקרנות
מנצל את ההזדמנות להגיד שאפשר גם אחרת, ולא תמיד חייבים להעניש את עצמנו במלחמות מתישות, כאילו הכאב על עצם הגירושין לא מספיק.
ביקשתי מג'מיני לנסח את ההבדלים בין 2 הצורות, לא יצא מוצלח במיוחד, אבל לא היה לי כוח לנסח בעצמי:
אופציה 1: מהתקרה של העולם – לרצפה של בית המשפט
תעצמו עיניים. תריחו את הבושם של יום החתונה, תשמעו את הלחישה ההיא באוזן, מתחת לשמיכה, "אני איתך, לכל מקום, תמיד". היינו על התקרה של העולם, נכון? שיכורים מאמונה שאנחנו חסיני אש, שאנחנו המצאנו את המושג "בית". ידענו כל קמט בצחוק, כל פחד שמתחבא בנשימה, היינו הכספת אחד של השנייה – המקום שבו מניחים את הנשמה בלי שום הגנה.
ועכשיו? עכשיו תפתחו עיניים. אנחנו בנחיתת אונס, והקרקע היא דף של פרוטוקול. איך זה הגיוני, תגידו לי, שהידיים שפעם ליטפו פנים ברוך של משי, הן אותן ידיים שחותמות עכשיו על תצהיר שנועד להחריב? איך השפתיים שצעקו "אני אוהב" בשיא של התרגשות, מפיקות עכשיו מילים כמו "מדור", "משמורת" ו"איזון משאבים"?
זו הטרגדיה האמיתית: הנפילה היא לא מהנישואין – הנפילה היא מהאמון. האדם שהיה המקלט שלך מהעולם, הופך להיות העולם שממנו אתה צריך מקלט. אנחנו משתמשים בסודות הכי כמוסים, באלו שנלחשו ברגעי חסד מוחלטים, והופכים אותם לכדורים בנשק אוטומטי. זה לא סתם סכסוך, זו בגידה של הגוף בעצמו.
וזה חוסר ההיגיון ששורף את הנשמה: אם אהבנו ככה – איך אנחנו מסוגלים לשנוא ככה? איך אנחנו נותנים למערכת, לאנשים זרים בתוך גלימות, לפרק לגורמים את מה שנבנה בדם, יזע ודמעות של שמחה? אנחנו מענישים את עצמנו על זה שפעם היינו מאוחדים, שורפים את הגשר שדרכו עברנו, רק כדי לוודא שהצד השני לא יוכל לחזור.
אבל כששורפים גשר כשעומדים עליו – כולם נופלים למים. המרחק מהחופה לספסל בבית המשפט הוא אולי כמה קילומטרים, אבל בלב... בלב זו תהום שאין לה סוף. הלוואי שהיינו זוכרים, רגע לפני הדיון הבא, שמי שיושב מולנו הוא לא "הצד שכנגד". הוא האדם שפעם, ביום אחד בהיר, הבטחנו לו את כל מה שיש לנו לתת.
אופציה 2- להציל את השברים (האומץ להניח לנשק)
תעצרו. רגע לפני שהעט נוגע בנייר והופך לכדור בלב, רגע לפני שהופכים את השנים היפות שלנו לכתם של בוץ. נכון, נפלנו. והגובה? הגובה היה מסחרר. מי שטיפס עד העננים, הנפילה שלו מרסקת עצמות, אבל האם זה אומר שצריך להמשיך לחבוט אחד בשני על הרצפה?
הצד השני הוא הבחירה בשפיכות דמים של אגו – במקום בדם הלב. זה לשבת מולך, בלי מתווכים ובלי מסכות, ולהגיד: "אהבתי אותך. לעזאזל, כמה שאהבתי". דווקא בגלל שהיינו הכל, אני מסרב להפוך אותך לכלום. דווקא בגלל שראית אותי בעירום של הנשמה, אני לא אתן לאף עורך דין להלביש אותנו בשקרים.
זה חוסר ההיגיון שהופך להיגיון חדש: במקום לשלם לאנשים זרים כדי שינהלו לנו את השנאה, אנחנו משקיעים את המאמץ בלנהל את הפרידה. זה לא "ויתור", זו גבורה עילאית. זה להחליט שהזיכרון של החופה לא יחנק במסדרונות של בית משפט, שהילדים שלנו לא יגדלו בתוך שדה קרב של "מי לקח למי".
תראו את הכוח שבשקט הזה: אנחנו מניחים את החרבות, לא כי ניצחנו, אלא כי הבנו שבמלחמה הזאת – הניצחון הוא הפסד צורב. היום שאחרי האחר הוא יום שבו אפשר לנשום, כי לא שרפנו את כל הגשרים, השארנו נתיב אחד קטן – נתיב של כבוד.
זה הכאב הכי מזוקק שיש, להגיד שלום בלי רעש. אבל בסוף, כשנסתכל אחורה על השברים, לא נראה ערימת אפר של תביעות וצווים. נראה שני אנשים שהיה להם את האומץ לסגור את הספר, בלי לקרוע את הדפים. כי גם אם הסיפור נגמר – המילים שנכתבו בו פעם, עדיין ראויות למעט חסד.
נפלא מאוד כתבת.נחלת
ברשותך, אביא אופציה נוספת (השלישית, נכון)?
אולי אולי אפשר לנסות לשחזר את מה שהיה? אולי מתוך
הכאב והכעס והעלבון, יכול לצמוח משהו יפה, שוב?
הרי היה כל כך יפה, מה השתבש? מה קרה שהכל נעלם,
השתנה, או חלילה הפך לשנאה?
אולי בנקודה המרכזית הזו - לשים את האצבע
על קו השבר, נקודת השבר - יכולה להפציע
גאולה?
שעשויה להיות עמוקה יותר, אמיתית יותר, יפה
יותר, מלאת הודיה יותר?
תודה על המחמאה, אכן כתבת גם את יפהמתוך סקרנות
מילה בנושא מלחמותשלג דאשתקד
אני חייב לכתוב כמה דברים מהניסיון של הרבה אנשים, ללא הבדל בין מנצחים למפסידים, ולאו דווקא בהקשר של גירושים (למרות שבגירושין זה יותר משמעותי אולי).
דבר ראשון, כשאומרים "להניח את הנשק", הכוונה היא להניח את הנשק. כלומר לדומם מלחמה מצידי, לעזוב את הזירה.
משום מה, הרבה פעמים אנשים חושבים שלהניח את הנשק הכוונה לברור מלחמות או לבחור את העיתוי לניצחון, או לדבר על "הסכם לטובת הילדים" ואז לתקוע סכין בגב. חשוב שיהיה ברור שאלו פרקטיקות מאוד יפות אולי, אבל זה לא נקרא להניח את הנשק. יתרה מזו, בדרך כלל הצד השני מסוגל לזהות מה עומד מולו, וזה מצטייר יותר כאסטרטגיה מלחמתית מאשר כשביתת נשק. והוא כמובן יגיב בהתאם.
דבר שני, כדאי למזער או למסגר את ההתבכיינויות. אם נכנעתי או נפגעתי רגשית אבל הבנתי שהמלחמה לא שווה, אז אני מוותר. לא צריך לקרקר את זה על כל גבעה גבוהה. לא פעם, הסכמים חתומים או הסדרים שמחזיקים מעמד, סתם מתערערים או הופכים למרירים כי צד אחד כל הזמן מתבכיין.
דבר שלישי והכי חשוב, זה ששביתת נשק לא נועדה לנצח או לצאת צדיק/ה וכדו'. היא בכלל לא קשורה לצד השני. שביתת נשק נועדה לאפשר לי להמשיך לעסוק בדברים שחשובים לי בלי לשאול מה ההוא חושב ומה הוא יעשה ואיך הוא יגיב. כשאני עסוק בעצמי אני עושה בשבילי את הטוב ביותר, חבל על האנרגיות לחשוב בראש של השני וכל הזמן לחיות על פיו.
ועוד מילה אחת: שביתת נשק לא תמיד נכונה. לפעמים גם צריך להילחם.
יפה ונכוןמתוך סקרנות
ואפילו לא שמת לבשלג דאשתקד
אשמח לשמוע מהנסיון שלך ולא של הרבה אנשים# 🙂מתייעצת גירושין
ממש מעניין אותי, לשמוע אמת טהורה ולא מפולספת...
סתם מעניין אם הרבה האנשים הם : ג’ימיני, צ’אט ג’יפיטי ויתר חבריך...
וגם: לכתוב יפה ג’ימיני יודע היטבמתייעצת גירושין
השאלה איך מתנהגים בפועל, בזה לצערינו הai לא יכול לעזור.
למה?שלג דאשתקד
זה מאוד עוזר בקבלת החלטות וזה לגמרי מנתב התנהגויות בפועל של הרבה אנשים.
כמובן שאנשים ששואלים שאלה שטחית ורדודה ומקבלים ניסוח יפה, מבינים שזה לא מספיק. אבל אם מעמיקים בשיח עם ai הוא יכול מאוד לעזור בקבלת החלטות.
כי לא מתייחסים למה שכתבו, מחפשים רק להגיב חזרה.מתייעצת גירושין
וגם פוגעים באחרים על הדרך. ( מקווה שאתה לא נפגע)
וכל המטרה היא רק לחדד את עצמך ולהגיב מהר
אולי זה דרכו של פורום אבל אני מעדיפה להתכתב עם אנשים אמיתיים
שמתנהגים גם יפה ולא רק כותבים יפה 🙂
לא הבנתישלג דאשתקד
ג'ימיני פגע בך?
מהניסיון שלי הוא מאוד זהיר ומכבד.
תודה על ההתעניינותשלג דאשתקד
האמת לא הבנתי מה את רוצה ולאן את חותרת (אני אפילו מציע לך לשאול את עצמך את השאלה הזו).
אני אומר לך שזה לגמרי גם מהניסיון שלי האישי, וזה נכתב דווקא בעקבות איזה סיפור לאחרונה, אבל לא נראה לי שסה אמור לעניין אותך או מישהו כאן. רק אשמח להבין, אחרי שכתבתי את זה פתאום נהיה לך טוב בחיים? מה זה תרם לך?
ועוד שתי הערות קטנטנות:
1. פילוסופיה ואמת אינן סתירה. בהנחה שיש דבר כזה אמת, גם הפילוסופיה היא אמת.
2. עד כמה שידוע לי, גימיני וגיפיטי וגיאמסי הם לא "אנשים" וקטונתי מלומר שאני מכיר אותם.
האמת ? אני רוצה להגיב לך להודעות כבר תקופהמתייעצת גירושין
עבר עריכה על ידי מתייעצת גירושין בתאריך ב' באדר תשפ"ו 9:38
לצערי קוראת מהחוויה שלי אשתף שאני רואה ערימת תוכן כתוב יפה
אבל לא מרגישה שזה כנה ולא אנושי.
יש הרבה כאב אבל הרבה סיסמאות ולהט.וזה כנראה לא ai
אבל לא משהו שאפשר להגיב לו בפועל.
כשתכתוב בכנות ובאופן אישי, קונקרטי אוכל לענות לשתף ולהשתתף.
ולא פילוסופיה, זה לא הקטע שלי. ולא האמת בשטח.
אם אתה קורא את ההודעות שלי אתה מבין על מה אני מדברת ומה אני מחפשת.
ולגבי השאלות הכן מעשיות שאתה שואל:
זה מאד חשוב אם אתה שואל לעצמך ואז תסביר באיזה מצב אתה ?
או שאתה שואל לחברים שלך או מדברר אותם ( פעם אחת כן כתבת שאתה שואל עבור חבר)
אבל בשאר אין גילוי נאות על איזה אנשים ואיזה סיפורים אתה מדבר
אה חוץ מהמחפוד ובחדרי חדרים .
למעשה בשביל כנות עדיף שהחברים יסבירו את הרקע בעצמם
ולא שאתה מביא את האמת כמו שאתה שומע מהם מה שנחשב לרב לשקר בפועל, כן?
אבל לא אתפלסף על זה...
סתם כך, בכרטיס אישי כתוב שאתה נשוי , כן? מקווה שאתה מודע לעניין...
אז זה לא שיח כנה ...ויש סיסמאות. זה לא כיף וזה רק גורם למריבות ולאקשן שלילי.,,
אולי ערוץ 7 נהנה מזה, אני לא.
אז שיהיה לך בהצלחה בהתכבויות עם שאר הניקים. ועם ai
אני את שלי הסברתי.
סליחהנחלתאחרונה
שאני שואלת - על מה אתם מדברים?
מה צריך לעשות או לא?
איך להיזהר לא לפגוע, מה לא לעשות, מה מפריע.
או שזה לא ענייני, ולא קשור אלי.
אז, אדרבא.
כי אם הכוונה למשהו כללי המאפיין את הפורום - טוב ויפה.
אם זה משהו אישי - אז לא חשוב.
אם את מוצאת שאני פוגעת איכשהו, אשמח לדעת על זה.
תודה!
נעעעשדמות בחולות
ויתרתי על המלחמה.
אני עסוקה בשיקום ובניית החיים שלי.
את אלופה , ככה צריך!מתייעצת גירושין
כן... קצת אשמתישדמות בחולות
יצאתי לתקופת בירור ולא הצפתי פה דברים- בתור מנהלת.
שיהיה לך רק טוב ונחתמתייעצת גירושין
זהו, הגבתי מספיק? כבר לא שקט, אה?מתייעצת גירושין
בוקר טוב לכולם/ןדוס91
אני דתי לאומי ..דוס..
חווה קשיים בזוגיות, בתחום מסוים, שהשאיר אחריו משקעים רבים..
אשמח לאוזן קשבת ..
מי שמעוניין/ת, אני חושב שזה מאוד יעזור לי..
בשורות טובות!
בוקר טובגלעד חיים
מצטער לשמוע, אני כאן
בשמחה אחימילה בסלע
פה אחי באהבהאריה ששכח לשאוגאחרונה
כבילהיהודה עוזר לב
קשה לי.
בתקופת הנישואין הייתי כבול לחשבון המשותף. צעקו עלי בשם החשבון הזה, ביזו אותי, התעללו בי.
אחרי זה, כבול לכרטיס אשראי הבנקאי, לא ראיתי אור יום, כל הלילה רק שיחקתי במחשב ושילמתי על אוזניות.
עכשיו אני כבול לחשבון במכולת, מצערים אותי כל הזמן, כל מה שיש לי אני מרגיש שלא באמת שייך לי. אפילו הספרים שכתבתי אני מרגיש שהם לא שלי. הכל בשם החשבון הארור ההזה.
ניסיתי לבטל אותו היום, ורצו להתחיל לסובב אותי. אין לי כוח לסיבובים ואין לי כוח לחשבון.
רק רוצה קצת חופש.
חיבוק גדול אחיאריה ששכח לשאוג
נשמע ממש לא פשוט.
אין אפשרות להשתחרר מהחשבון במכולת?
לא יודעיהודה עוזר לבאחרונה
אני לא מצליח לתקשר עם המנהל.
מרגיש שאתה מדבר עם מכונה.
ואף אחד לא שם לב לזה... כולם חושבים שבין יהודי ליהודי יש תמיד תקשורת.
תודה רבה על החיבוק. שימחת אותי.
באיחור אלגנטיחיחיחיחי
של קרוב לח"י שנים מיום הגט, קיבלתי פסק דין המורה לחתן דנן לשלם לי את דמי הכתובה.
(בלי שום פיצוי על אובדן הזמן, שחיקת הערך, והמשאבים האדירים והמאמצים מכל הסוגים שהושקעו בקבלת דבר שאמור להיות מובן מאליו) ,
ובלי שום ודאות לגבי קבלת הכסף בפועל בסופו של דבר.
איחולים ועידודים יתקבלו בברכה.
מזל טוביהודה עוזר לב
מזל טוב. משמח מאוד.
איזה טירוףאנוני.מית
מה קרה שזה היה כל כך הרבה זמן?
כל הכבוד, בלי לדבר על המקרה האישי שלךמתוך סקרנות
בעולם שיוויוני כל כך, באופן עקרוני אני חושב שאין מה להתלהב מדמי כתובה שהם במהותם לא שיויוניים...
בשעה טובהשבורת,לב
מקווה שעכשיו כשזה נגמר תגיעו לשחרור אמיתי ותמשיכו הלאה בחיים בטוב בלי חוטים של כעס בינכם.
אם אני לא טועה זה רבי נתן מפורש.
נשמע שהכסף כאןxmasterx
זה הדבר הכי פחות חשוב
מה שאת מאחלת לעצמך אאחל לך
גבייה של כתובהאיששששש
פסק דין של כתובה ניתן לגבייה בהוצאה לפועל,במידה ויש מה לקחת מואיפה
תודה לכולםחיחיחיחי
על התגובות והתמיכה.
פנו אלי שניים בפרטי.
לפונה א: כתוב בפרופיל שלך שאתה נשוי. אני מעריכה את היושר וההגינות, אבל לא רלוונטי לנהל איתך שיחות אישיות. מאחלת לך הצלחה בהמשך.
לפונה ב: כפי שכתבתי, אני גרושה כבר שנים רבות, ומיציתי כבר מזמן התכתבויות אנונימיות.
אני מעריכה ומודה לך על ההתענינות, אם תרצה שאענה ואמשיך את ההתכתבות, אנא תן לי כמה פרטים מזהים כדי שאדע עם מי אני מדברת.
ושוב
תודה לכולם
שבת שלום ובשורות טובות.
בהצלחה בהמשךshindovאחרונה
כל הכבוד על הסבלנות וההתעקשות. תוכלי לצאת לדרך חדשה. תשכחי מהתלאות.
חבוטנפש חבוטה
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
מתוך החושך בא האורsemi
שמעתי שיעור שהרב אמר שברגע לפני שעולה השחר החושך הכי גדול ובעצם זה ככה גם בתהליכים בחיים שלנו
אחרי המעשים נמשכים הלבבות לפעמים צריך לעשות גם כשלא מרגישים ואז עם הזמן הרגש מתחבר לזה.
לפעמים לא צריך לשחות עד החוף רק להוציא את הראש מהמים ולצוף עד שמצליחים לאזור מספיק כח.
שולח עידוד
תודההנפש חבוטה
אני אגיד את הקלישאהמישהי נשואה
תנסה ללכת לטיפול רגשי...
כן זה נשמע קלישאה
ודי כבר להגיד את זה
אבל-
אתה לא יודע כמה זה עוזר...
קלישאה חשובהזיויק
כן. כל כך.אנוני.מיתאחרונה
כל ההרגשות האלה נבנוxmasterx
מנסיון של מה שהחיים הביאו לך
והן רק שלך
שווה לשנות התניות לבד או עם עזרה של טיפול או תרגילים שונים
לשבור את המעגל האורובורוסי הזה
הצורך בזוגיות כשלא מוכן לחתונהsemi
אחרי כמה חדשים שאני גר בבית משלי ב''ה
אני מצליח להתמודד עם הרבה אתגרים חדשים הנובעים מהמצב החדש (כולל גידול ילדים חצי מהזמן).
יש אתגר אחד שמאוד מקשה עלי הצורך בזוגיות בכלל ואינטימיות בפרט שאין לי אפשרות לממש בצורה ראויה.
אני לא מוכן לנישואין ככל הנראה לשנים הקרובות הנפש צריכה להתאושש ויש לי עבודה עצמית לעשות כדי לא לחזור על טעויות מהנישואין הקודמים.
אבל הצורך הזה בזוגיות ואינטימיות ממש חזק אצלי
והבעיה שגם כשאני אומר לעצמי אני אנסה למצוא מישהי שמוכנה לקשר שלא יוביל לחתונה (בלי הקפדה על נגיעה)
אני מבין שזאת לא ממש אופציה נשים דתיות לא ירצו בדרך כלל קשר שלא מכוון באיזה שהוא שלב לחתונה, והבעיה שלי שהיות שאני כהן אז אי אפשר להתחיל קשר לא מחייב עם אשה גרושה שאולי יוביל למשהו יותר רציני באיזה שהוא שלב כי אין אפשרות למשהו יותר רציני רק עם רווקה וזה כבר עולם אחר במקום אחר בחיים.
שורה תחתונה אני לא יודע איך להתמודד עם הקושי הזה הצורך הזה מקשה עלי מאד ביום יום ולא תמיד מצליח להסיח את הדעת מזה
וזה לא הלהיות לבד בבית אפילו בשבת זה נחמד לי עם עצמי עם השקט, זה הרצון לשתף מישהי בחוויות שלי לשמוע ממנה וכו' וכמובן הרצון למגע.
תודה על האוזן הקשבת עם יש לכם עצות או סתם עידוד אשמח לקרוא.
(ואם אתם רוצים לשפוט אותי או להחזיר אותי בתשובה על המחשבה שלי לעשות משהו שאסור, תעשו מה שנראה לכם נכון אני לא אכעס)
ניכר כי לא היית גבר מעולם וד"למתוך סקרנות
טיפול נפשי אחרי גירושיןאריה ששכח לשאוג
הלכתם לטיפול אחרי הגירושין? על מה עבדתם בעיקר?
מרגיש שאם נתגרש, הדבר הראשון שאצטרך לטפל בו יהיה להוציא את כל המילים הקשות ששמעתי ולחזור להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד.
כל השאר אח"כ.
כןsemi
תלך עכשיו אל תחכה לאחרי גירושין
רק תדע שטיפול לא מתקן אותך
הוא עוזר לך אם אתה מוכן לעשות עבודה עם עצמך
להגיע למקום יותר טוב ולהתקדם קדימה מהמקום שאתה נמצא בו והעזרה הזאת משמעותית כי אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
בהצלחה.
לדבר בלי פחד זה שריר שצריך לאמןמשה.ב
בתור אחד שמעביר טיפולים כאלה אני יכול לומר לך שמה שאתה מחפש זה בשורש של העניין זה להחזיר לעצמך את הביטחון העצמי והאמון בעצמך.
עושים את זה דרך שיח שבו אתה והמטפל או כל מי שתבחר צוללים לשורש הפחדים והדברים שגורמים לך לחשוש לדבר ולהגיד את מה שמפריע לך ומשם מנפצים אותם.
אחרי שמוציעים את השורשים הרעילים שהגבילו והקטינו אותך(תבחר מטפל בקפידה כי אתה עלול להיות בתהליך שנים בלי התקדמות אם הוא לא מספיק טוב), ואחרי שהוצאתם
את השורשים הרעילים, עליהם אתם מתחילים לבנות ביחד שורשים בריאים יותר שיתנו לך את האפשרות "להרגיש שמותר לי לדבר בלי לפחד" והרבה יותר מזה !
תדבר איתי אעזור לך חינם. תשלח לי הודעה במדיה - משה בין
כשתגיע לשםאנוני.מית
ביטחון עצמי. "מותר לי לדבר בלי לפחד" אתה כנראה בקשר של חרדה. והחרדה הייתה שם קודם.
הלכתי.יהודה עוזר לבאחרונה
אבל חשוב לי להגיד.
הגרושה לא יכולה לחייב אותי לטפל בעצמי. אם אני הולך זה בשבילי. שילמתי כתובה, ומפה לא להתעסק בכסף שלי. גם במחיר שהנפש שלי תשאר פצועה. לא שווה את המחיר.
איך דואגים שהילדים לא יחזרו על הטעות שלנו?אריה ששכח לשאוג
עוד קצת רחוק, אבל כבר מתחיל לחשוב איך אני "מזהיר" את הילדים לא לחזור על הטעות שלי.
בבחירה ובהסכמה לקבל דברים שלא אמורים לקבל.
ובכלל....
אי אפשרoo
לבחור בשביל הילד או למנוע ממנו טעויות
זה שלו
אבל
ילד שגדל בחוסר שיפוטיות ומקבל דוגמא אישית לבחירות נכונות (גם אם זה להתגרש)
יש לו סיכוי יותר טוב
לפתח חוש ביקורת
ולבחור נכון
סליחה על הפריצה לפורום לא שליאריק מהדרום
אתה לא יכול לבטח לילדיך עושר, אושר, זוגיות טובה, כושר, דתיות, בריאות. או שום דבר חשוב למעשה.
כל מה שאתה יכול הוא לשמש דוגמה אישית ולהתפלל, אני אומר את זה לך, לעצמי ולכל הורה, ילדים לא מקשיבים לעצות, ילדים רואים דוגמה אישית ומחקים אותה (או עושים אנטי, או חושבים שעושים אנטי).
נכון מאוד.נחלת
אולי תמתין קצת....נחלת
או לשאול את חנן בן ארי....יש לו שיר כזה...
אני לא צינית הרי גם אני גרושה.....
חושבת שאם הם גדלים בריאי נפש ושמחים, יקל עליהם לראות מה שצריכים
לראות וממה צריך להתרחק. בעזרת השם.
אל תדאג.
אגב, אם כבר, יש ספר הנקרא "הכל סיפור של פיקסווילים" - תמר.
על בעל מתעלל (מתאים בדרך כלל יותר לבנות), אבל בצורה כזו,
שעד שאתה לא מתקדם בספר, אינך מבין על מה המהומה בעצם.
אבל באמת לא לדאוג. וכן להתפלל. לא הכל בידיים שלנו. כידוע.
להפךייחידאית
מחקרים מראים שילדים שגדלו בבתים שהיחס בין ההורים לא היה תקין יש להם סיכוי גדול יותר להקים בתים נהדרים. ילדים אלו ראו בבית דוגמה אישית מה קורה כשהיחסים לא טובים ויעשו מאמצים להקים בית שבו היחסים בין ההורים יהיה תקין.
הלוואיאריה ששכח לשאוג
לצערי גדלתי עם הורים גרושים מגיל צעיר. כנראה שלא ממש עזר לי. אבל לפחות שיעזור לילדים שלי בעזרת ה'!
שאלה יפהמישהי נשואה
הייתי מדריכה אותם
להתחתן רק אם הוא / היא באמת מוצא חן בעיניהם
ולא בגלל לחץ של הסביבה
לומדים ביולוגיהיהודה עוזר לבאחרונה
רק דרך לימוד,
גם מדע.
וגם מאדם עד נח ומנח עד אברהם.
מבינים מה בכלל יכול להשתנות,
ומה נמצא מעבר לגבולות היכולת.
טוב מיציתי אפליקציותלהתחיל מחדש
כמו שבע ברכות ושליש גן עדן..
איך מומלץ להכיר??