בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

שכל העול על קבוצה קטנה. אני מצביעה לגנץ. ההערה לגבי החלפת העמדות נכונה. נכון לעכשיו נדרשת בלימת חירום לאחינו החרדים.

ואם לא שירתת קרבי בצבא בבקשה תבין גם אותי

זה שהתגאה בהפקרת חיילי גולני למותם?!

זה שהלך לאזכרה של מחבלים?!

במה הצבעה לגנץ, שהתגאה בכך שסיכן את חיילי גולני מתוך דאגה למחבלים וסביבתם ושהציע לחרדים דף חלק עם חתימתו, תעזור לחיילים?!

*אנטומיה של קמפיין: מניפולציות, ברית הקצוות ופירוק אתוס המילואים* / איתי אסמן (לתגובות: 052-3577107)

למאמרים נוספים: סוללים דרך | בונים חירות תודעתית

להצטרפות לקבוצה: סוללים דרך - מס' 8

1️⃣

הציבור הישראלי חי במציאות של 'קמפיין מתמיד'. אין רגע של שקט ציבורי ללא מתקפה תודעתית ומניפולציה פוליטית, המתוזמרות באמצעות כלי התקשורת וארגונים פוליטיים. *כדי לשרוד, כדאי לפתח חוש ביקורתי ולשאול תמיד: "באיזה קמפיין אנו נמצאים עכשיו?".*

בשנים האחרונות נחשפנו לשרשרת קמפיינים שנועדו בסופו של דבר למטרה פוליטית אחת – הפלת הממשלה. לאחר קמפיין הצוללות, ההפיכה המשטרית והחטופים, משמיצו אלו את השפעתם, אנו עדים למעבר לקמפיין החדש: 'קמפיין המילואימניקים הקורסים'.

אופוזיציה אמורה אומנם להפיל את הממשלה, זוהי מהות הדמוקרטיה; אך *כאזרחים חובתנו לזהות את התרגילים הללו, ולא לאפשר לגורמים אינטרסנטיים לפגוע ולנצל את הערכים המקודשים לחברה הישראלית לקמפיינים פוליטיים*.

2️⃣ *השיטה: לרכוב על כאב אמיתי*

*הבסיס לכל מניפולציה מוצלחת הוא גרעין של אמת.* הקמפיין הנוכחי אינו שקרי ביסודו, אלא מבוסס על נקודה כואבת מאוד. בעקבות המלחמה הארוכה, מילואימניקים ומשפחותיהם מתמודדים עם עומס בלתי נתפס. ניתוק מהבית, פגיעה בעסקים ושחיקה נפשית הם מציאות יומיומית קשה. כאן נכנסת המניפולציה הפוליטית: היא לוקחת כאב אמיתי ולגיטימי, מעצימה אותו לממדי-ענק, וטוענת שכל סדר היום הציבורי צריך לנוע סביבו וסביב אשמת הממשלה.

כך צצו ארגונים שונים שמדברים בשם קבוצות אוכלוסיה מסויימות, החל מארגוני המילואימניקים ונשותיהם, ועד התארגנויות בהובלת דמויות פוליטיות כמו יועז הנדל. *כולם יחד רוכבים על הגל הזה ומקדמים תהליך חברתי: בניית 'זהות המילואימניק'.*

3️⃣ *פוליטיקת זהויות ותודעת-קורבן מרקסיסטית*

כאן טמונה הבעיה העמוקה ביותר. 'מילואימניק' איננו שם תואר המאפיין זהות מלאה, בדיוק כפי ש'סטודנט' אינו כזה. מדובר בסטטוס, בחלק חשוב בחייו של אדם, אך לא במהות המגדירה את כל כולו. *הבלטת תכונה אחת והפיכתה לזהות טוטאלית היא מהלך פרוגרסיבי קלאסי (פוליטיקת זהויות). זוהי אותה שיטה שמתייחסת לקבוצות בחברה ומגדירה אותן אך ורק דרך הפריזמה של 'הזהות המדוכאת' שלהן.*

הקמפיין הנוכחי לוקח  את המילואימניקים, אנשים שעד עתה הונעו מתוך תחושת שליחות, אידיאליזם, מסירות נפש ואהבת הארץ, והופך אותם לקבוצה של 'מדוכאים'. *במקום לייצר שיח של גבורה ואחריות, נוצר שיח של קורבנות.*

4️⃣ *עדכון גרסה: ימין, שמאל והימין מימין לימין*

יש שיטענו, ובצדק, שלא רק גורמי שמאל מניעים את התהליך, אלא גם גורמי ימין מובהקים. כדי להבין תופעה זו, עלינו לבצע 'עדכון גרסה' למושגים 'ימין' ו'שמאל' (כפי שהורחב במאמר "ימין, שמאל והימין מימין לימין"). בקצרה: 'ימני' איננו רק מי שדוגל בהתיישבות, ביטחון וניצחון צבאי; *ימין משמעותו גם עמידה על ריבונות הרוב וכיבוד הכרעת העם*. אם אתה בעל עמדות ניציות בביטחון אך תומך במהפכה השיפוטית של אהרון ברק - אתה לא בדיוק ימין.

אם בשם אתוס ההתיישבות או גיוס המילואים אתה בז לנבחרי ציבור, ומנסה לפגוע במעמדם – אינך מתנהל כימין, אלא פועל בטקטיקות של שמאל פרוגרסיבי שמטרתו לפרק מבנים קיימים. ביקורת היא כלי הכרחי וחשוב בדמוקרטיה, אך ברגע שהיא חוברת למאמץ שמטרתו פירוק הצבא או ערעור ריבונות הרוב, היא חדלה להיות ביקורת עניינית והופכת ל'מרקסיזם' פוליטי – כזה שלוקח נקודת כאב ובאמצעותה מפרק מערכות מדינתיות.

שיתופי הפעולה בין השמאל לבין אותו 'ימין שמימין לימין' נשענים פעמים רבות על תחושת כאב אותנטית של הימין, אך התכלית והמטרה הסופית משרתות את השמאל. *השמאל מביט אל האופק ואל המטרה האסטרטגית שלו, בעוד שאנשי ימין מסוימים ממקדים את מבטם רק בנקודת האמת הרגעית: "כרגע נגייס חרדים בכל מחיר, אפילו במחיר הפלת הממשלה, ורק אחר כך נדאג לקדם את שאר הערכים שלנו".*

זוהי פרספקטיבה קצרת רואי. ארגוני השמאל רואים את סוף התהליך, ומשתמשים בכאבם של אנשי הימין כדי לייצר שיתופי פעולה טקטיים. לאחר שהשמאל יסיים למצות את קמפיין גיוס החרדים ונטל המילואים, הוא יסיט את חיציו לעבר נקודות כאב חדשות: הוא יסמן צעירות דתיות שמשרתות בשירות לאומי ו'משתמטות' משירות צבאי, או יתקוף תלמידי ישיבות הסדר שעושים שירות חלקי ו'משתמטים' משירות מלא. *הימין שמשתף כעת פעולה עם הקמפיין, ימצא את עצמו מחר תחת אותה מתקפה בדיוק. ההנחה ש"אנחנו מובילים קמפיינים בעצמנו ולא תלויים בשמאל" היא נאיבית*.

5️⃣ *מ'הנני' ל'מגיע לי'*

מחיר הקמפיין הזה הוא כבד. לאורך כל שנות קיומה של המדינה, בייחוד בקרב הציונות הדתית, הנרטיב של שירות המילואים התבסס על מושג ה'הנני': התייצבות ללא תנאי. המוטיבציה האידיאליסטית היא זו שהעניקה לאנשים כוח ומוכנות לעזוב הכל ולצאת להגן על הכלל. אך *כאשר הנרטיב האידיאליסטי מוחלף בנרטיב של כאב פרטי ותחושת זכאות, המכה למערך המילואים היא אנושה.*

*השיח של 'מגיע לי', 'מה עם הזכויות שלי', אולי משרת קמפיין פוליטי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא מחריב את הנכונות לשרת.* אי אפשר לבסס צבא מילואים על השאלה "האם אני מקבל מספיק בתמורה?", משום שאין שום תגמול חומרי בעולם שיכול להשתוות למסירות נפש.

6️⃣ *שבירת הטאבו ופוליטיזציה של הצבא*

*הקמפיין הזה מהווה המשך ישיר לשבירת הטאבו המסוכן ביותר בחברה הישראלית: הכנסת פוליטיקה לתוך צה"ל.* האתוס, לפיו הצבא נשאר מחוץ למשחק הפוליטי, התנפץ ברעש גדול בקמפיין הסרבנות שקדם למלחמה, והקמפיין הנוכחי, מבלי לשים לב, הוא חוליה נוספת באותה שרשרת.

*הפגיעה באתוס המילואימניקים מפרקת את המערכת משני כיוונים: היא הורסת את האידיאליזם הפנימי של המשרתים מחד, ומאידך הופכת אותם לכלי שרת בקמפיין פוליטי.* אך מי שמשתמש במניפולציות הללו צריך לזכור שפוליטיקה היא בומרנג. השמאל, או כל גורם שמשתמש היום במילואימניקים כדי לנגח את השלטון, יגלה מחר שהנשק הזה מופנה נגדו. אם האתוס ייהרס לחלוטין, בעתיד יתאבלו על שעשו שימוש בקודש הקודשים של החברה הישראלית למטרות פוליטיות. הפירוק הזה לא יקרה בעתיד הרחוק – הוא מתרחש ממש עכשיו, לנגד עינינו.

*'סוללים דרך'*

בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד

עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ו 10:15

את ממש "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ."

איזו בחירה גרועה זו גנץ.

הייתי ממליץ בנט, או לפיד- הרי גנץ ובנט שניהם בחושך יתהלכו עד שיגיע הלפיד להאיר את המצב.

תכלס, אם גנץ זו אופציה מבחינתך, לא מבין למה כבר לא לבחור במנסור עבאס אין הרבה הבדל בין השניים ובכל מקרה הם ישבו ביחד כדי לקיים את הכתוב "רק לא ביבי".

ובנימה אופטימית זו-איזה כיף לראות שיש אנשים בעם שלי שהולכים בחושך ממש כמו שבלול תמס. ובטוחים שאם רק גנץ ייבחר, הכל יהיה בסדר וחרדים ישרתו-תפסיקו לעבוד על עצמיכם. החרדים ההארדקור לא ישרתו לעולם-בציווי גדולי ישראל. והאלו שכן מוכנים לשרת עד שלא תוציאו את כל הנשים מצה"ל, תנו להם זמן קבוע ללמוד, תשפרו כשרויות-אין כל כך על מה לדבר.

אבל נראה לי את צודקת-גנץ חסר העמוד שדרה עם כריזמה של חתול(החתול הוורוד בלי השיער)-הוא הפיתרון.

מצרף בזאת תמונה לכל מאן דבעי:

זה החתול המדובר

ניתן לראות שאכן מביט אל האופק הוא, ויש כאלו שהמבט נוסך בהם תקווה ואופק חדש ממש כמו פותחת השרשור היקרה שלנו. אך למביט הוותיק, יודע הוא שאין זה אלא חתול מפוחד מסכן אבוד ורעב שלא אכל כבר שלושה ימים ורק מחפש מישהו שיעזור לו, ממש רואים את הזעקה לעזרה בעיניים.

הפסידו את הקול שלי

אבחר לי מפלגה אחרת שלא עוברת את אחוז החסימה

ומפלגה שלא עוברת אולי תעבור...

הייתי מצביעה לסמוטריץ אבל שוב נקבל את החרדים כבוסים?

יאיר גולן עם כל הפקה פקה שלו יהיה מוכן ברגע האמת לתת קצבאות ופטור גורף לחרדים תמורת העפת ביבי.

והפתק שלי לא ישנה הרבה.

כי הדיפ סטייט ירד מהפסים לגמרי.

לא שזה מנחם. כי השמאל יחבור לערבים וזה עוד יותר גרוע.

עדיף לי גנץ ליכוד וכמה מפלגות שמאל בלי יאיר גולן.אבל הוא לא יצליח להקים ממשלת אחדות. 

מה כל כך קשה להעיף את ביבי? הבן אדם מתחנן לחנינה...

אבל פוליטיקאי לא טוב, בלשון המעטה.  יעשה טובה לעצמו אם יעזוב את המדמנה הזאת ויחזור להיות אזרח ישר דרך ורב זכויות.

עננת המימד החמישי עדיין מרחפת מעל ראשו. כשהיה יקיר הפרקליטות עשו לו הנחת VIP

אני מפרט קצת ארוך על פעם מצערת במיוחד שנפגשתי אתו אבל אולי נלמד ממנה על האיש.

 למרבה הצער באחד מימי המלחמה הקשים שהיו בהם כמה אבדות מאחת החטיבות הלוחמות, העבירו הודעה להגיע ל "שבעה" של אחד הנופלים שכמעט ולא הגיעו אליה אנשים (משפחה של עולים חדשים יחסית, מצרפת). כיוון שזה היה בדרך שלי החלטתי לעבור דרך שם ולנחם את ההורים הצדיקים והאבלים, יחד עם עוד אנשים טובים שבטח יגיעו. הגעתי למקום והופתעתי לראות שבקושי יש אנשים, השבעה הייתה בבית כנסת בשכונה והיו שם בקושי 15 עד 20 איש (למרבה הצער כפי שרובנו  יודעים, שבדרך כלל מי שהולך לנחם בשבעה של חייל צה"ל לא מוצא חנייה שלוש ארבע רחובות מאיפה שיושבים, כי מלא באנשים..).

ההורים השבורים ישבו עם קומץ בני משפחה ועוד כמה אנשים מהאזור שנכנסו לנחם. לפחות בזמן שהגעתי לא היה שם נציג צה"ל, או נציג מהממשלה והכל נראה עצוב מאוד ואולי גם קצת עלוב..

פתאום נכנס בני גנץ עם קבוצה קטנה של מלווים, וישר הלך לשבת ליד האימא שאפילו לבכות כבר לא היה לה כוח, ודברה צרפתית וקצת עברית שבורה עם כמה דודות שנסו לעודד אותה.. גנץ בא והתיישב לידה הציג את עצמו והקשיב לה רוב קשב במשך כמעט -חצי שעה, וגם סיפר לה קצת על התקופה ששרת בצנחנים ומקרה דומה שהיה להם וכ'. ראיתי בעיניים שהוא החיה אותה, ואני לא בטוח כמה היא הבינה ממה שהוא דיבר, וכמה הוא הבין ממה שדברה.  ואם בכלל ידעה מי הוא.  אבל אם ראית אותו הוא איש עם נוכחות, גבוהה ומרשים והיא בוודאי הבינה שמדובר באיש חשוב מהכנסת  והממשלה שהגיע לנחם אותה, ובלי ספק עצם הנוכחות וההקשבה הסבלנית שלו עודדו וניחמו אותה.

משם הוא הלך וישב ליד האבא, (ישבו נפרד גברים ונשים בבית כנסת בשכונה), ושוב אותו דבר! במשך כ חצי שעה דיבר אתו ושאל אותו מלא שאלות על הבן הנופל, דיבר איתו איזה גיבור הבן שלו. החזיק לו את היד ועודד אותו ממש ראו שהאבא מתחזק מהביקור הזה.

הלאה. משם הלך וישב כמה דקות עם כל אחד מהאחים וביקש שיספר לו משהו על אח שלו שנפל בקרב, התעניין מה כל אחד עושה, חיבק אותם ושאל אותם אם יכול לעזור באיזה אופן' שיצרו אתו קשר. ואחד העוזרים שלו נתן להם מס' טלפון וכ'

שוב, שבעה לא מתוקשרת, בקושי היו אנשים, בלי מצלמות ובלי טלוויזיה ורייטינג.. 

הייתי בטוח שהוא "יחתים כרטיס" כדי לסמן וי ולצאת ידי חובה ויברח משם לענייניו "החשובים".. אבל קרה בדיוק ההפך. למעלה משעה וחצי ישב עם האנשים בענווה ואהבה, חיבק אותם והקשיב להם מכל הלב.

עכשיו.  אני יודע שעשה בפוליטיקה מלא שטויות וזיגזגים, והמון אמירות לא מוצלחות וכנראה גם מעשים הרבה פחות מוצלחים ממה שציפו ממנו.

אבל אני מפריד בין הפוליטיקאי לבין האיש.  ולכן כתבתי שבאנדרסטייטמנט הוא פוליטיקאי לא הכי טוב. 

אבל תבין מהסיפור איך התרשמתי ממנו כבן אדם בלי שיש לי שום היכרות מוקדמת אתו.

אבל טועה...

פוליטקאי חלש מאד ומפקד נוראי

הוא עושה רושם של אדם הגון. (לא מתמצאת בפוליטיקה.)

(מתוך דבריו בכנס שורת הדין)

אם אדם שמסכן את החיילים ששלח לקרב, כדי שהמחבלים יספיקו לברוח הוא הגון - בהצלחה עם זה

מסוגלת לחשוב על זה שחייל נהרג או אפילו נפצע כי הרמטכל שומר על אוכלוסיית האויב. מזעזע

את חייהם כדי להגן על האזרחים העזתים כמו שהם מסכנים את חייהם כדי להגן על חייהם של אזרחים תושבי הר ברכה...כלומר שחיילים צריכים לסכן את חחיהם כדי להגן על אזרחים. מישהוא היה צריך להסביר לו שפה האזרחים שלנו הם קרובי משפחה של החיילים ושם האזרחים הם קרובי משפחה של חיילי ולוחמי האוייב.... הבנאדם לא ראוי להיות מפקד בשום צבא

על זה הביבי בונה כבר עשרים שנה. אם לא תצביעו לי (אעלק ימין) יהיה....

כשהליכוד חזר שלא בהנהגתו, אמנם הכאוס הבטחוני טופל, אבל גם קיבלנו את הגירוש.

כשהוא נפל פעם שניה, קיבלנו את ממשלת בנט-לפיד, שמינתה את כל הבכירים הכושלים, שפתחה לעזה את הדרך להתכונן היטב למתקפה ושמסרה לחמזבאלה שטח ימי אדיר.

אז לא, אני לא מצביע לו אלא למי שיחזק אותו מימין לאומית ותורנית - אבל בהחלט הוא עדיף על כל האלטרנטיבות הקיימות.

כן יודע שכל הלכאו' אלטרנטיבות מימין, שדיברו עליהם כמועמדים 'ימניים אמיתיים', מאז הביקורות שהוא לא מספיק ימיני בקדנציה הראשונה שלו, חתכו שמאלה הרבה יותר ממנו:

אריאל שרון

בני בגין

אהוד אולמרט

אביגדור ליברמן

בוגי יעלון

משה כחלון

גדעון סער

נפתלי בנט

איילת שקד

(רשימה חלקית, רק של אלה שעכשיו בשלוף אני זוכר שדיברו עליהם כמועמדים ימניים אמינים להחליף את נתניהו)

גם בנט לא בקטגוריה. לפחות נכון לעכשיו. בטח לא איילת שקד.

שלא יכלה לפתוח במבצע בעזה, או לטעת עצים בנגב, ממשלה שהחזירה את אבו מאזן למרכז העניינים והפסיקה את 'כיסוח הדשא' שהתבצע בערי יו"ש מאז חומת מגן ובזה הביאה לגל טרור ביו"ש ובמרכז, שכמותו לא ראינו מאז חומת מגן.

כנ"ל שקד.

בנט הקים את הממשלה הזאת ופתח את הדלת (נגד עמדת גורמי הביטחון) לעשרות אלפי מרגלים מעזה.

אני רחוק מאוד מלהיות חסיד של נתניהו, ביקרתי אותו בפורום רבות, גם היום בקרתי אותו.

איני מצביע לו ומעולם לא הצבעתי לו, אלא למי שמושך אותו ימינה. עדיין בין 'הטוענים לכתר' רשות הממשלה כרגע - הוא הכי טוב שיש, במיוחד שהשותפים הטבעיים שלו, הם אלו שמושכים ימינה.

אבל, מי שבגלל מריבה עם ביבי, חובר למרצ ולאחים המוסלמים - כנראה הימניות שלו פחות חשובה מהאגו שלו.

בפועל הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים נפלאים. בעיקר בתחום הכלכלי.

חיזוק זהות לאומנית פלסטינית...

יש ביביסטים ויש קפלניסטים.

סער הוא קפלניסט מלא מלא.

וטיפש הוא לא.

הוא העריך מוקדם מאחרים שהספינה של גנץ שוקעת וברח בעוד מועד.

הוא צעיר בהרבה מנתניהו ומתעתד להתמודד מתי שהוא על הנהגהת הליכוד.

זה תופעה שסמוטריץ עושה איתה הסטוריה מאוד יפה עכשיו. הייעוץ המשפטי למשל מכיל הרבה אנשים כאלה שנאבקים בביבי ובבן-גביר אבל בהרבה מובנים הם איתנו. ראה מהפכת  סמוטריץ' בשומרון.

להבנתי, גלי בהרב-מיארה נמצאת גם היא בקטגוריה הזו. היא שייכת לקפלן על מלא אבל ברמה האישית אין לה כנראה עמדות שמאל. גם גדעון סער (שמינה אותה) בקטגוריה הזו.

שעד הבחירות תחליפי דעה עוד כמה פעמים...

במחילה, זה ממש לא אישי. אבל לטובתך ולטובת כל הקוראים -

היכולת שלנו להשפיע היא קריטית.

כדי להשפיע באמת, צריך להכיר את המערכת, להבין את המכלול.

להבין שאין כמעט טעם להצביע 'כאמירה' בנושא אחד, תוך התעלמות מההשלכות בכל שאר התחומים.

אין טעם 'להעניש' את מי שיפעל הכי קרוב לדעותיך, על זה שאינו מושלם (מחלה דתית לאומית נפצה עוד מימי המזרחי. כמובן, מהאלטרנטיבות אין צפיה כזאת, הרי הם לא 'משלנו', אז לא צריכים להיות מושלמים...).

להתחשב לא רק במצע ובהכרזות - אלא גם במבחן היכולת להביא הישגים במציאות הפוליטית המורכבת.

לזכור שתמיד מבחוץ (מהאופוזיציה, או מהבית), אפשר להבטיח תוכניות ולהתחייב לפתרונות בכל נושא - לבצע, בתוך מוגבלויות התקציב ושלל המחויבויות הרבה יותר קשה.

לזכור שרק מי שלא ניסה - אף פעם לא טעה. כולנו טועים לפעמים, גם נציגי הציבור. מי שסה"כ מצליח לעשות ולהוביל ברבים מהנושאים החשובים - ראוי לאמון. מצד שני אין מה לשגות באשליות, על כמה היה טוב עם מישהו שלא כאן רק היה, שוב - זה סיפורים שיכול לספר מי שלא היה צריך להתנהל בפנים.

ולפני הכל ואחרי הכל, אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו וד' יעשה הטוב בעיניו. כמובן - גם להתפלל על זה.

מפתיע שהוציאו את זה וצילמו את זה לערוץ 7, אני מקווה שזה היה באישור של הרב יוסי אבל לא נפלתי מהכסא בכלל.

הרב גנץ בעבר לא כתב עם כל הגינונים ותארי הכבוד האלה אלא פשוט אמר "אנחנו לא מבינים את הרב טאו".

הרב גנץ זה לא חידוש, הוא כבר שנים במעגל המצומצם של סמוטריץ'. החידוש שגם במיניסטרים של הקו - מתנגדים לנעם.

(דביר עמר טוען שמהבדיקות שלו עוד לפני המכתבים הללו - ברב מוחלט של מה שנחשב 'ישיבות הקו', הרוב המוחלט יצביעו לציונות הדתית ואחרים יתחלקו בין עצמה לליכוד ורק מעטים מאוד יצביעו באמת לנעם על הפרנציפ.

כלומר, אתם זוכרים. אף אחד בכלל לא רצה באמת את המפלגה הזו. רק כדי לכפות על אמצעי הפרסום את הקמפיינים נגד הלהט"ב.

איך משם הגענו לכאן?

שמתיימרת להתמודד על אמת...

עוזר לסתום את פיות המשטינים והמקטרגים על הר המור שהם כת. הנה הוכח שלא

כמה ח' שנשים לא יספיק להגיב על מה שכתבת כאן.

(מעדיף לא להתחיל עם סיפורים על תלמידי הרב צבי יהודה שהושתקו, כי לא היו בקו שרק אחד קובע. פשוט לא נסיים...)

קבוע על הרב טאו. לא מכיר כת שבה הסגנים חולקים קבוע על ראש הכת.

אגב, האם לשיטתך ישיבת הר ברכה היא כת? כי שום רב שם לא יעז לחלוק על הרב מלמד.

ב. האם מישהו במרכז חלק על הרצי"ה? זה אומר שמרכז היתה כת?

אבל שאיפה להגמוניה והשתקה של תלמידים רבים של הרב צבי יהודה - בהחלט היתה.

סיפורים - אבל בהחלט השתיקו רבים מתלמידי הרב צבי יהודה, כי לא יישרו 'קו' עם זרם מאוד ספציפי.

מי לנו גדול כהרב צבי יהודה, אבל מותר לחלוק עליו כאשר המחלוקת היא לשם שמיים.

זה הפוך מפוליטיקה קטנה שעושים שועלים קטנים מחבלים בכרמים.

אבל שחברותא בוגר, יסביר לחברותא הצעיר שלו, שלא כדאי להכנס לשיעורים באמונה של הר"מ שלו, כי 'הוא לא באמת תלמיד של הרב צבי יהודה', זה משהוא אחר.

איכס.

פיצולישיבות זה כמו גירושין

אבל למה להעתיק את זה לפוליטיקה.

למה מותר לעשות בלוק עם עוצמה שלא כולם מקפידים שם על קלה כבחמורה, ולמה מותר עם זהות...

ולמה אסור עם מעוז ששם שמים נישא בפיו על דרך השגרה.

כרגע, להבנתי בלי שום ידע פנימי, לעשות בלוק עם נעם רק יזיק ולא יועיל כלום לא למפלגה ולא לגוש. הוא כמעט לא יביא מצביעים (והמעטים שכן - יצביעו לשאר מפלגות הגוש) ולעומת זאת יבריח רבים יותר, שיזלגו למפלגות ה'מרכז'.

אתה לא צריך אותי, תקשיב לרב קלנר שהוא עצם מעצמם ובשר מבשרם:

מצפה שאבי מעוז ברגע האחרון יודיע שפורש

גם הוא מבין שמפלגת נעם היא פיקציה, שאבי מעוז ארבע שנים בכנסת סיפר סיפורים, אבל לא קידם שום דבר ממשי. למה כן לבזבז עליו מנדט?!

בשביל להפריש את נועם צריך לתת להם תמורה, ו/או פרס ניחומים, כי אין מתנות חינם.

הרב קלנר אשר כבודו במקומו מונח לא מציע כלום.

בזמנו שתפסו את הישיבה ביצהר בשביל לעשות שם נקודת מג"ב חשבתי שאם מדינת ישראל הייתה מקימה תחנת משטרה בפוניבז' היו מוחאים לה כפיים.

בפועל היו שתי ישיבות במוסד אחד. זה לא הוגן.

זה כמו בית ערב גירושין.

לא מביאים דוגמא מזה.

האם כיום בישיבות הקו ר"מ יאמר כאלו דברים?

האם הרב גנץ יאמר לא לשמוע שיעור של מרכזניק?

האם אין רמים בישיבת רמת גן תלמידיו של רב אברום? הנה הרב אברהם וסרמן נראה לי כזה.

האם בעלי כולם מסכימים? הרב נתנאל אלישיב חולק מהותית על דברים.

לא כת ולא דומה

כמו בפעם הקודמת - אני לא אכנס לשמות. אלו שהזכרת הם בהחלט לא כאלו וגם אם הם בקשר - הם מעולם לא היו 'קו' שרוף.

החידוש החיובי עכשיו, הוא שהריצה העקרה של מפלגת נעם גורמת שגם שרופים לחלוטין מצטרפים לשבירת ההגמוניה. כאן יכול להתחיל התיקון.

כמו בני זוג גרושים נפשית אך נשואים ממסדית באותו בית.

לא מביאים ראיה ממקרה כזה

או לא.

רב אחד חושב שלא, רב אחד חושב שכן, ולא נכנס למחלוקת בין גדולי החכמים.

ברור שזה היה רע, אבל באופן כללי בחיים עושי םדברים הכרחיים גם אם לא נעימים. גם לרבן גמליאל לא היה נעים לנדות את רבי אליעזר, ורשב"ג לנדות את רבי מאיר ורבי נתן, או לגרא לא היה נעים לצאת בחריפות נגד החסידים

כשאדם מחליט (על דעת עצמו) להורות הלכה בפני רבו+ להקים לעצמו ישיבה ולדאוג לו לקהל, זה לא "לא נעים", זה מביש.

היתה מחלוקת אידאולוגית לשם שמים בשני הצדדים. חלק מרבני מרכז סברו כרב טאו והלכו איתו. זה לא חסידות שמתפלגת בין אחים. לא זה המקרה

זה שונה ,

הבעיה קורית אם יורדים לפסים אישיים כתוצאה מזה

אינלי מושג ולא הייתי שם

אבל ככה מלמעלה, קשה לי לעבור על הדבר הזה כאילו זאת מחלוקת הלל ושמאי

הרציה עדיין היה בראשות הישיבה אז.

זה לא הזמן למשחקי כבוד וכיאולוגיה

מי שלא ידע להתאחד שיתפוגג בעה

מקווה שגם 100 קוחות לא יהיו לו

לא מבין את הבעיה שיש בלאחד 4 מפלגות הרי כל הכיסאות בכנסת תלויים אחד בשני בלי הרביעי גם הראשון לא נכנס

יש גם את אחי של הרב אברגל

לא מצליח להבין איך לא מצעלים מעל הפוליטיקה הקטנה..

מה סמוטריץ עשה כדי לעצור את הדהירה הפרוגרסיבית שקוראת בתוך צהל? מה הוא עשה לגבי הקטע של חילופי גננות ערביות בקטע הלברלי שהילדים לומדים לומר אללה אכבר ומורות לתנך ערביות בחינוך?

נראה שסמוטריץ מכוון מטרה בקטע של היישובים ביוש וכל הכבוד לו, אבל זה גורם לו להזניח את השאר. גם מפלגת בן גביר לא עושה כלום בנושא.

ואם תאמר שאבי מעוז לא עשה, הרי הוא היה אדם אחד ואין לו כוח לאדם אחד ח"כ. אבל מפלגה של 4 זה דבר אחר.

בכל מקרה אני לא מצביע נועם כי זה סכנה לגוש כולו והם חיים בסרט שיעברו את אחוז החסימה, מעריך שהם עושי םזאת כדי לצבור פרסום ולנסות בבחירות הבאות

, והם יפרשו שבועיים לפני הבחירות

לשרוף את הקול על מי שעשה 0 עגול בתחום הזה, כמו בכל התחומים האחרים?!

ולכן לא אצביע להם.

לגבי זה שהוא לא עשה. מה אתה רוצה שח"כ אחד יוכל לשנות? עכשיו הם רוצים 4 כמפלגה עצמאית, זה כבר משהו שיצליח לשנות. אלא שהם לא יעברו

בשיתופי פעולה, אבל לא, הוא בנה במות לעצמו ונהנה לספר סיפורים במליאה.

עכשיו הוא כנראה (אם באמת לא יפרוש) ישרוף כמה אלפי קולות. אם היו נותנים לו מקום, היו שורפים מנדט שלם...

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.

נראה לי שגם באיטליה אצל מוסוליני וספרד אצל פרנקו מצב היהודים היה עדיף מהמצב במדינות שנכבשו על ידי הנאצים.

השוואה קיצונית אם כי מעוררת מחשבה.

לא אוהב את ההשוואה כי הקמת ממשלה שאני לא אוהב היא לא מתקרבת בשום צורה לשואה

לא השוויתי לשואה, אלא למדינות שלא עשו שואה, אבל התעלמו מהתמונה הגדולה ואפילו שיתפו פעולה.

אבל ככלל. היו גרועים ואכזרים מהנאצים

כך שמעתי ממקור ראשון שניצל מהתופת בכיבוש היפני

אבל כן על היחס ליהודים - קישור לדמות של אחד מגדולי חסידי אומות העולם שעשה עבודת הצלה שפשוט לא תיאמן:

צ'יאונה סוגיהארה – ויקיפדיה

בויקיפדיה המידע מאד קונקרטי, יש גם פרק בפודקאסט של יובל מלחי עליו עם פרטים וסיפורים מרגשים.

בסלחנות ובהבנה ובהכלה