בכל מקרה, הכותרת שנתת לא משמעותית. נשמח לדעת למי את טוענת שתצביעי ולמה.

שכל העול על קבוצה קטנה. אני מצביעה לגנץ. ההערה לגבי החלפת העמדות נכונה. נכון לעכשיו נדרשת בלימת חירום לאחינו החרדים.

ואם לא שירתת קרבי בצבא בבקשה תבין גם אותי

זה שהתגאה בהפקרת חיילי גולני למותם?!

זה שהלך לאזכרה של מחבלים?!

במה הצבעה לגנץ, שהתגאה בכך שסיכן את חיילי גולני מתוך דאגה למחבלים וסביבתם ושהציע לחרדים דף חלק עם חתימתו, תעזור לחיילים?!

*אנטומיה של קמפיין: מניפולציות, ברית הקצוות ופירוק אתוס המילואים* / איתי אסמן (לתגובות: 052-3577107)

למאמרים נוספים: סוללים דרך | בונים חירות תודעתית

להצטרפות לקבוצה: סוללים דרך - מס' 8

1️⃣

הציבור הישראלי חי במציאות של 'קמפיין מתמיד'. אין רגע של שקט ציבורי ללא מתקפה תודעתית ומניפולציה פוליטית, המתוזמרות באמצעות כלי התקשורת וארגונים פוליטיים. *כדי לשרוד, כדאי לפתח חוש ביקורתי ולשאול תמיד: "באיזה קמפיין אנו נמצאים עכשיו?".*

בשנים האחרונות נחשפנו לשרשרת קמפיינים שנועדו בסופו של דבר למטרה פוליטית אחת – הפלת הממשלה. לאחר קמפיין הצוללות, ההפיכה המשטרית והחטופים, משמיצו אלו את השפעתם, אנו עדים למעבר לקמפיין החדש: 'קמפיין המילואימניקים הקורסים'.

אופוזיציה אמורה אומנם להפיל את הממשלה, זוהי מהות הדמוקרטיה; אך *כאזרחים חובתנו לזהות את התרגילים הללו, ולא לאפשר לגורמים אינטרסנטיים לפגוע ולנצל את הערכים המקודשים לחברה הישראלית לקמפיינים פוליטיים*.

2️⃣ *השיטה: לרכוב על כאב אמיתי*

*הבסיס לכל מניפולציה מוצלחת הוא גרעין של אמת.* הקמפיין הנוכחי אינו שקרי ביסודו, אלא מבוסס על נקודה כואבת מאוד. בעקבות המלחמה הארוכה, מילואימניקים ומשפחותיהם מתמודדים עם עומס בלתי נתפס. ניתוק מהבית, פגיעה בעסקים ושחיקה נפשית הם מציאות יומיומית קשה. כאן נכנסת המניפולציה הפוליטית: היא לוקחת כאב אמיתי ולגיטימי, מעצימה אותו לממדי-ענק, וטוענת שכל סדר היום הציבורי צריך לנוע סביבו וסביב אשמת הממשלה.

כך צצו ארגונים שונים שמדברים בשם קבוצות אוכלוסיה מסויימות, החל מארגוני המילואימניקים ונשותיהם, ועד התארגנויות בהובלת דמויות פוליטיות כמו יועז הנדל. *כולם יחד רוכבים על הגל הזה ומקדמים תהליך חברתי: בניית 'זהות המילואימניק'.*

3️⃣ *פוליטיקת זהויות ותודעת-קורבן מרקסיסטית*

כאן טמונה הבעיה העמוקה ביותר. 'מילואימניק' איננו שם תואר המאפיין זהות מלאה, בדיוק כפי ש'סטודנט' אינו כזה. מדובר בסטטוס, בחלק חשוב בחייו של אדם, אך לא במהות המגדירה את כל כולו. *הבלטת תכונה אחת והפיכתה לזהות טוטאלית היא מהלך פרוגרסיבי קלאסי (פוליטיקת זהויות). זוהי אותה שיטה שמתייחסת לקבוצות בחברה ומגדירה אותן אך ורק דרך הפריזמה של 'הזהות המדוכאת' שלהן.*

הקמפיין הנוכחי לוקח  את המילואימניקים, אנשים שעד עתה הונעו מתוך תחושת שליחות, אידיאליזם, מסירות נפש ואהבת הארץ, והופך אותם לקבוצה של 'מדוכאים'. *במקום לייצר שיח של גבורה ואחריות, נוצר שיח של קורבנות.*

4️⃣ *עדכון גרסה: ימין, שמאל והימין מימין לימין*

יש שיטענו, ובצדק, שלא רק גורמי שמאל מניעים את התהליך, אלא גם גורמי ימין מובהקים. כדי להבין תופעה זו, עלינו לבצע 'עדכון גרסה' למושגים 'ימין' ו'שמאל' (כפי שהורחב במאמר "ימין, שמאל והימין מימין לימין"). בקצרה: 'ימני' איננו רק מי שדוגל בהתיישבות, ביטחון וניצחון צבאי; *ימין משמעותו גם עמידה על ריבונות הרוב וכיבוד הכרעת העם*. אם אתה בעל עמדות ניציות בביטחון אך תומך במהפכה השיפוטית של אהרון ברק - אתה לא בדיוק ימין.

אם בשם אתוס ההתיישבות או גיוס המילואים אתה בז לנבחרי ציבור, ומנסה לפגוע במעמדם – אינך מתנהל כימין, אלא פועל בטקטיקות של שמאל פרוגרסיבי שמטרתו לפרק מבנים קיימים. ביקורת היא כלי הכרחי וחשוב בדמוקרטיה, אך ברגע שהיא חוברת למאמץ שמטרתו פירוק הצבא או ערעור ריבונות הרוב, היא חדלה להיות ביקורת עניינית והופכת ל'מרקסיזם' פוליטי – כזה שלוקח נקודת כאב ובאמצעותה מפרק מערכות מדינתיות.

שיתופי הפעולה בין השמאל לבין אותו 'ימין שמימין לימין' נשענים פעמים רבות על תחושת כאב אותנטית של הימין, אך התכלית והמטרה הסופית משרתות את השמאל. *השמאל מביט אל האופק ואל המטרה האסטרטגית שלו, בעוד שאנשי ימין מסוימים ממקדים את מבטם רק בנקודת האמת הרגעית: "כרגע נגייס חרדים בכל מחיר, אפילו במחיר הפלת הממשלה, ורק אחר כך נדאג לקדם את שאר הערכים שלנו".*

זוהי פרספקטיבה קצרת רואי. ארגוני השמאל רואים את סוף התהליך, ומשתמשים בכאבם של אנשי הימין כדי לייצר שיתופי פעולה טקטיים. לאחר שהשמאל יסיים למצות את קמפיין גיוס החרדים ונטל המילואים, הוא יסיט את חיציו לעבר נקודות כאב חדשות: הוא יסמן צעירות דתיות שמשרתות בשירות לאומי ו'משתמטות' משירות צבאי, או יתקוף תלמידי ישיבות הסדר שעושים שירות חלקי ו'משתמטים' משירות מלא. *הימין שמשתף כעת פעולה עם הקמפיין, ימצא את עצמו מחר תחת אותה מתקפה בדיוק. ההנחה ש"אנחנו מובילים קמפיינים בעצמנו ולא תלויים בשמאל" היא נאיבית*.

5️⃣ *מ'הנני' ל'מגיע לי'*

מחיר הקמפיין הזה הוא כבד. לאורך כל שנות קיומה של המדינה, בייחוד בקרב הציונות הדתית, הנרטיב של שירות המילואים התבסס על מושג ה'הנני': התייצבות ללא תנאי. המוטיבציה האידיאליסטית היא זו שהעניקה לאנשים כוח ומוכנות לעזוב הכל ולצאת להגן על הכלל. אך *כאשר הנרטיב האידיאליסטי מוחלף בנרטיב של כאב פרטי ותחושת זכאות, המכה למערך המילואים היא אנושה.*

*השיח של 'מגיע לי', 'מה עם הזכויות שלי', אולי משרת קמפיין פוליטי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא מחריב את הנכונות לשרת.* אי אפשר לבסס צבא מילואים על השאלה "האם אני מקבל מספיק בתמורה?", משום שאין שום תגמול חומרי בעולם שיכול להשתוות למסירות נפש.

6️⃣ *שבירת הטאבו ופוליטיזציה של הצבא*

*הקמפיין הזה מהווה המשך ישיר לשבירת הטאבו המסוכן ביותר בחברה הישראלית: הכנסת פוליטיקה לתוך צה"ל.* האתוס, לפיו הצבא נשאר מחוץ למשחק הפוליטי, התנפץ ברעש גדול בקמפיין הסרבנות שקדם למלחמה, והקמפיין הנוכחי, מבלי לשים לב, הוא חוליה נוספת באותה שרשרת.

*הפגיעה באתוס המילואימניקים מפרקת את המערכת משני כיוונים: היא הורסת את האידיאליזם הפנימי של המשרתים מחד, ומאידך הופכת אותם לכלי שרת בקמפיין פוליטי.* אך מי שמשתמש במניפולציות הללו צריך לזכור שפוליטיקה היא בומרנג. השמאל, או כל גורם שמשתמש היום במילואימניקים כדי לנגח את השלטון, יגלה מחר שהנשק הזה מופנה נגדו. אם האתוס ייהרס לחלוטין, בעתיד יתאבלו על שעשו שימוש בקודש הקודשים של החברה הישראלית למטרות פוליטיות. הפירוק הזה לא יקרה בעתיד הרחוק – הוא מתרחש ממש עכשיו, לנגד עינינו.

*'סוללים דרך'*

בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד

עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ו 10:15

את ממש "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ."

איזו בחירה גרועה זו גנץ.

הייתי ממליץ בנט, או לפיד- הרי גנץ ובנט שניהם בחושך יתהלכו עד שיגיע הלפיד להאיר את המצב.

תכלס, אם גנץ זו אופציה מבחינתך, לא מבין למה כבר לא לבחור במנסור עבאס אין הרבה הבדל בין השניים ובכל מקרה הם ישבו ביחד כדי לקיים את הכתוב "רק לא ביבי".

ובנימה אופטימית זו-איזה כיף לראות שיש אנשים בעם שלי שהולכים בחושך ממש כמו שבלול תמס. ובטוחים שאם רק גנץ ייבחר, הכל יהיה בסדר וחרדים ישרתו-תפסיקו לעבוד על עצמיכם. החרדים ההארדקור לא ישרתו לעולם-בציווי גדולי ישראל. והאלו שכן מוכנים לשרת עד שלא תוציאו את כל הנשים מצה"ל, תנו להם זמן קבוע ללמוד, תשפרו כשרויות-אין כל כך על מה לדבר.

אבל נראה לי את צודקת-גנץ חסר העמוד שדרה עם כריזמה של חתול(החתול הוורוד בלי השיער)-הוא הפיתרון.

מצרף בזאת תמונה לכל מאן דבעי:

זה החתול המדובר

ניתן לראות שאכן מביט אל האופק הוא, ויש כאלו שהמבט נוסך בהם תקווה ואופק חדש ממש כמו פותחת השרשור היקרה שלנו. אך למביט הוותיק, יודע הוא שאין זה אלא חתול מפוחד מסכן אבוד ורעב שלא אכל כבר שלושה ימים ורק מחפש מישהו שיעזור לו, ממש רואים את הזעקה לעזרה בעיניים.

הפסידו את הקול שלי

אבחר לי מפלגה אחרת שלא עוברת את אחוז החסימה

ומפלגה שלא עוברת אולי תעבור...

הייתי מצביעה לסמוטריץ אבל שוב נקבל את החרדים כבוסים?

יאיר גולן עם כל הפקה פקה שלו יהיה מוכן ברגע האמת לתת קצבאות ופטור גורף לחרדים תמורת העפת ביבי.

והפתק שלי לא ישנה הרבה.

כי הדיפ סטייט ירד מהפסים לגמרי.

לא שזה מנחם. כי השמאל יחבור לערבים וזה עוד יותר גרוע.

עדיף לי גנץ ליכוד וכמה מפלגות שמאל בלי יאיר גולן.אבל הוא לא יצליח להקים ממשלת אחדות. 

מה כל כך קשה להעיף את ביבי? הבן אדם מתחנן לחנינה...

אבל פוליטיקאי לא טוב, בלשון המעטה.  יעשה טובה לעצמו אם יעזוב את המדמנה הזאת ויחזור להיות אזרח ישר דרך ורב זכויות.

עננת המימד החמישי עדיין מרחפת מעל ראשו. כשהיה יקיר הפרקליטות עשו לו הנחת VIP

אני מפרט קצת ארוך על פעם מצערת במיוחד שנפגשתי אתו אבל אולי נלמד ממנה על האיש.

 למרבה הצער באחד מימי המלחמה הקשים שהיו בהם כמה אבדות מאחת החטיבות הלוחמות, העבירו הודעה להגיע ל "שבעה" של אחד הנופלים שכמעט ולא הגיעו אליה אנשים (משפחה של עולים חדשים יחסית, מצרפת). כיוון שזה היה בדרך שלי החלטתי לעבור דרך שם ולנחם את ההורים הצדיקים והאבלים, יחד עם עוד אנשים טובים שבטח יגיעו. הגעתי למקום והופתעתי לראות שבקושי יש אנשים, השבעה הייתה בבית כנסת בשכונה והיו שם בקושי 15 עד 20 איש (למרבה הצער כפי שרובנו  יודעים, שבדרך כלל מי שהולך לנחם בשבעה של חייל צה"ל לא מוצא חנייה שלוש ארבע רחובות מאיפה שיושבים, כי מלא באנשים..).

ההורים השבורים ישבו עם קומץ בני משפחה ועוד כמה אנשים מהאזור שנכנסו לנחם. לפחות בזמן שהגעתי לא היה שם נציג צה"ל, או נציג מהממשלה והכל נראה עצוב מאוד ואולי גם קצת עלוב..

פתאום נכנס בני גנץ עם קבוצה קטנה של מלווים, וישר הלך לשבת ליד האימא שאפילו לבכות כבר לא היה לה כוח, ודברה צרפתית וקצת עברית שבורה עם כמה דודות שנסו לעודד אותה.. גנץ בא והתיישב לידה הציג את עצמו והקשיב לה רוב קשב במשך כמעט -חצי שעה, וגם סיפר לה קצת על התקופה ששרת בצנחנים ומקרה דומה שהיה להם וכ'. ראיתי בעיניים שהוא החיה אותה, ואני לא בטוח כמה היא הבינה ממה שהוא דיבר, וכמה הוא הבין ממה שדברה.  ואם בכלל ידעה מי הוא.  אבל אם ראית אותו הוא איש עם נוכחות, גבוהה ומרשים והיא בוודאי הבינה שמדובר באיש חשוב מהכנסת  והממשלה שהגיע לנחם אותה, ובלי ספק עצם הנוכחות וההקשבה הסבלנית שלו עודדו וניחמו אותה.

משם הוא הלך וישב ליד האבא, (ישבו נפרד גברים ונשים בבית כנסת בשכונה), ושוב אותו דבר! במשך כ חצי שעה דיבר אתו ושאל אותו מלא שאלות על הבן הנופל, דיבר איתו איזה גיבור הבן שלו. החזיק לו את היד ועודד אותו ממש ראו שהאבא מתחזק מהביקור הזה.

הלאה. משם הלך וישב כמה דקות עם כל אחד מהאחים וביקש שיספר לו משהו על אח שלו שנפל בקרב, התעניין מה כל אחד עושה, חיבק אותם ושאל אותם אם יכול לעזור באיזה אופן' שיצרו אתו קשר. ואחד העוזרים שלו נתן להם מס' טלפון וכ'

שוב, שבעה לא מתוקשרת, בקושי היו אנשים, בלי מצלמות ובלי טלוויזיה ורייטינג.. 

הייתי בטוח שהוא "יחתים כרטיס" כדי לסמן וי ולצאת ידי חובה ויברח משם לענייניו "החשובים".. אבל קרה בדיוק ההפך. למעלה משעה וחצי ישב עם האנשים בענווה ואהבה, חיבק אותם והקשיב להם מכל הלב.

עכשיו.  אני יודע שעשה בפוליטיקה מלא שטויות וזיגזגים, והמון אמירות לא מוצלחות וכנראה גם מעשים הרבה פחות מוצלחים ממה שציפו ממנו.

אבל אני מפריד בין הפוליטיקאי לבין האיש.  ולכן כתבתי שבאנדרסטייטמנט הוא פוליטיקאי לא הכי טוב. 

אבל תבין מהסיפור איך התרשמתי ממנו כבן אדם בלי שיש לי שום היכרות מוקדמת אתו.

אבל טועה...

פוליטקאי חלש מאד ומפקד נוראי

הוא עושה רושם של אדם הגון. (לא מתמצאת בפוליטיקה.)

(מתוך דבריו בכנס שורת הדין)

אם אדם שמסכן את החיילים ששלח לקרב, כדי שהמחבלים יספיקו לברוח הוא הגון - בהצלחה עם זה

מסוגלת לחשוב על זה שחייל נהרג או אפילו נפצע כי הרמטכל שומר על אוכלוסיית האויב. מזעזע

את חייהם כדי להגן על האזרחים העזתים כמו שהם מסכנים את חייהם כדי להגן על חייהם של אזרחים תושבי הר ברכה...כלומר שחיילים צריכים לסכן את חחיהם כדי להגן על אזרחים. מישהוא היה צריך להסביר לו שפה האזרחים שלנו הם קרובי משפחה של החיילים ושם האזרחים הם קרובי משפחה של חיילי ולוחמי האוייב.... הבנאדם לא ראוי להיות מפקד בשום צבא

על זה הביבי בונה כבר עשרים שנה. אם לא תצביעו לי (אעלק ימין) יהיה....

כשהליכוד חזר שלא בהנהגתו, אמנם הכאוס הבטחוני טופל, אבל גם קיבלנו את הגירוש.

כשהוא נפל פעם שניה, קיבלנו את ממשלת בנט-לפיד, שמינתה את כל הבכירים הכושלים, שפתחה לעזה את הדרך להתכונן היטב למתקפה ושמסרה לחמזבאלה שטח ימי אדיר.

אז לא, אני לא מצביע לו אלא למי שיחזק אותו מימין לאומית ותורנית - אבל בהחלט הוא עדיף על כל האלטרנטיבות הקיימות.

כן יודע שכל הלכאו' אלטרנטיבות מימין, שדיברו עליהם כמועמדים 'ימניים אמיתיים', מאז הביקורות שהוא לא מספיק ימיני בקדנציה הראשונה שלו, חתכו שמאלה הרבה יותר ממנו:

אריאל שרון

בני בגין

אהוד אולמרט

אביגדור ליברמן

בוגי יעלון

משה כחלון

גדעון סער

נפתלי בנט

איילת שקד

(רשימה חלקית, רק של אלה שעכשיו בשלוף אני זוכר שדיברו עליהם כמועמדים ימניים אמינים להחליף את נתניהו)

גם בנט לא בקטגוריה. לפחות נכון לעכשיו. בטח לא איילת שקד.

שלא יכלה לפתוח במבצע בעזה, או לטעת עצים בנגב, ממשלה שהחזירה את אבו מאזן למרכז העניינים והפסיקה את 'כיסוח הדשא' שהתבצע בערי יו"ש מאז חומת מגן ובזה הביאה לגל טרור ביו"ש ובמרכז, שכמותו לא ראינו מאז חומת מגן.

כנ"ל שקד.

בנט הקים את הממשלה הזאת ופתח את הדלת (נגד עמדת גורמי הביטחון) לעשרות אלפי מרגלים מעזה.

אני רחוק מאוד מלהיות חסיד של נתניהו, ביקרתי אותו בפורום רבות, גם היום בקרתי אותו.

איני מצביע לו ומעולם לא הצבעתי לו, אלא למי שמושך אותו ימינה. עדיין בין 'הטוענים לכתר' רשות הממשלה כרגע - הוא הכי טוב שיש, במיוחד שהשותפים הטבעיים שלו, הם אלו שמושכים ימינה.

אבל, מי שבגלל מריבה עם ביבי, חובר למרצ ולאחים המוסלמים - כנראה הימניות שלו פחות חשובה מהאגו שלו.

בפועל הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים נפלאים. בעיקר בתחום הכלכלי.

חיזוק זהות לאומנית פלסטינית...

יש ביביסטים ויש קפלניסטים.

סער הוא קפלניסט מלא מלא.

וטיפש הוא לא.

הוא העריך מוקדם מאחרים שהספינה של גנץ שוקעת וברח בעוד מועד.

הוא צעיר בהרבה מנתניהו ומתעתד להתמודד מתי שהוא על הנהגהת הליכוד.

זה תופעה שסמוטריץ עושה איתה הסטוריה מאוד יפה עכשיו. הייעוץ המשפטי למשל מכיל הרבה אנשים כאלה שנאבקים בביבי ובבן-גביר אבל בהרבה מובנים הם איתנו. ראה מהפכת  סמוטריץ' בשומרון.

להבנתי, גלי בהרב-מיארה נמצאת גם היא בקטגוריה הזו. היא שייכת לקפלן על מלא אבל ברמה האישית אין לה כנראה עמדות שמאל. גם גדעון סער (שמינה אותה) בקטגוריה הזו.

שעד הבחירות תחליפי דעה עוד כמה פעמים...

במחילה, זה ממש לא אישי. אבל לטובתך ולטובת כל הקוראים -

היכולת שלנו להשפיע היא קריטית.

כדי להשפיע באמת, צריך להכיר את המערכת, להבין את המכלול.

להבין שאין כמעט טעם להצביע 'כאמירה' בנושא אחד, תוך התעלמות מההשלכות בכל שאר התחומים.

אין טעם 'להעניש' את מי שיפעל הכי קרוב לדעותיך, על זה שאינו מושלם (מחלה דתית לאומית נפצה עוד מימי המזרחי. כמובן, מהאלטרנטיבות אין צפיה כזאת, הרי הם לא 'משלנו', אז לא צריכים להיות מושלמים...).

להתחשב לא רק במצע ובהכרזות - אלא גם במבחן היכולת להביא הישגים במציאות הפוליטית המורכבת.

לזכור שתמיד מבחוץ (מהאופוזיציה, או מהבית), אפשר להבטיח תוכניות ולהתחייב לפתרונות בכל נושא - לבצע, בתוך מוגבלויות התקציב ושלל המחויבויות הרבה יותר קשה.

לזכור שרק מי שלא ניסה - אף פעם לא טעה. כולנו טועים לפעמים, גם נציגי הציבור. מי שסה"כ מצליח לעשות ולהוביל ברבים מהנושאים החשובים - ראוי לאמון. מצד שני אין מה לשגות באשליות, על כמה היה טוב עם מישהו שלא כאן רק היה, שוב - זה סיפורים שיכול לספר מי שלא היה צריך להתנהל בפנים.

ולפני הכל ואחרי הכל, אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו וד' יעשה הטוב בעיניו. כמובן - גם להתפלל על זה.

הרב טאו מקורבו של נתניהו לוחץ לשלב את הנציג שלו, וסמוטריץ' מתנגד מטעמים מובנים, ומפעיל לטובתו את לשכת ראש הממשלה.

ההשוואה בין מעוז לבן גביר אינה הוגנת בהנתן שבן גביר שלט בשני משרדים מרכזיים, ועוד משרד... בערך. מעוז, ח"כ בודד לא שלט בכלום.

כי משרדים מייצרים קבלות ובייס.

כך ואחרת, אם הרב טאו יורה לאנשיו להצביע מחל תמורת הישג כלשהו לסביבת הר המור, הכל יבוא על מקומו בשלום, אבל זה לא יקרה.

בס"ד

בכנסת הקודמת (24) בן גביר היה ח"כ בודד וכבר התחיל לצבור כוח רק מעצם כניסתו לכנסת והעובדה שהוא חרש את הארץ לכל אורכה.

וממתי נתניהו הוא מקורובו של הרב טאו?!

ברדיו קול חי הוא הוגדר מקורבו של נתניהו.

כעבור 3 שנים הוא גמל לרב טאו ונשכב על הגדר כדי שמעוז יכנס לרשימה לכנסת.

לא הבנתי את הטבלאות שצירפת.

בהערת אגב, יש הבדל מהותי בין בן גביר שפונה אל קהל ימני רחב, ולכאורה הבייס של הליכוד, ובין מעוז שפונה אל קהל נישתי שבין קטן לקטן מאוד.

זה מציף את השאלה, האם עדיין יש תועלת ממשית במפלגות נישה מכל סוג שהוא, אבל דומה שלא כאן המקום.

בס"ד

היא מראה שבן גביר הביא בסקרים של הבחירות הקודמות (בתקופה בין פיזור הכנסת לסגירת הרשימות) בין 5-9 מנדטים וזה אחרי שנה וחצי כח"כ בודד. מעוז לעומת זאת לא עשה דבר או חצי דבר כדי לנסות להגדיל את הבייס שלו.

אז כן, אני חושב שמפלגת נישה שקיבלה את הצאנס שלה ולא הוכיחה לא עשייה ולא מעבר של אחוז החסימה - אין מה לפעול למענה.

עכשיו יהיה (שוב?) המבחן של זהות. ניצלו סיטואציה ודחפו אותם לאיחוד. עכשיו יש עבודה אמיתית.

בס"ד

בניסיון הקודם הוא פישל. עכשיו הוא יהיה צריך להוכיח את עצמו שהוא למד להתנהל נכון.

נתניהו מעריך שיותר קולות יאבדו מאשר יכנסו מהרשימה של סמוטריץ ופייגלין בעקבות האיחוד, בעיקר מצד מצביעי פייגלין, אבל יאבדו בתוך הגוש כנראה.

והקולות של מעוז יקלטו מתהום הנשיה של החסימה.

פעילי נעם, מפעלים בימים האחרונים לחצים כבדים ולא בוחלים בשום מניפולציה לקידום העניין. בעשיה פוליטית ממשית הם חלשים, מאוד, אבל ברעש וצלצולים הם חזקים. אני בכלל לא משוכנע שהשמועות על 'לחץ מצד נתניהו', זה לא ספין שהם המציאו.

מסתבר שגם נתניהו יודע, ששריון של מעוז, שכאמור לא עשה בכנסת האחרונה שום דבר מועיל שלא יכל לעשות מבחוץ ורק גרם לרה"מ להזיע, ירחיק יותר מצביעים שעלולים לזלוג שמאלה משיביא מצביעים.

גם בשביל האיחוד בבחירות הקודמות ביבי שילם להם במנדט של הליכוד. יש סיבה למה אנשים לא אוהבים את המהלכים של אבי מעוז.

בראשון נאמר שנועם מבריחה יותר קולות משהיא מביאה, ובשני נאמר שהוא פועל למען שילוב נועם בציונות הדתית.

לפחות אחד מהם הוא שקר, ואולי כדבריך, זה ספין שהם המציאו, או שפשוט הוא חזר בו.

אני לא יודע למה הוא צריך לבחוש בכביסה המלוכלכת במגזר, ולמה המגזר עצמו לא מתאמץ בכל דרך שהיא להגדיל את מספר הפתקים מטעמו שיוכנסו לקלפי.

הלייטים שהתפזרו בין כל מפלגות השמאל הם יעד לחיזור ולהשפעה, ולהשבה הביתה. מדובר בכששה מנדטים, אלא שנתניהו אפילו לא יודע איך להגיע אליהם.

לא צריך להאמין לכל שטות שמתפרסמת בתקשורת. בטח לא בזמן בחירות ובפרט בהגשת הרשימות.

כי הוא עדיין על סף אחוז החסימה.

כי גם אם פייגלין מוסיף מנדט, הוא בהחלט גם מרחיק כמות כזו, בטח כשיש חלופות דומות יחסית כמו עוצמה ווינטר.

לכן כדאי מאד שיחבור גם למעוז שיש לו הרבה מצביעים וגם פעילים מאד איכותיים שיכולים לעשות עבודת שטח חזקה שתביא אליו את המתלבטים האלה. נכון שגם נעם מרחיקה מצביעים אבל הוכח שמצביעים להם בסופו של דבר ופעילים איכותיים יכול להיות משמעותי מאד פה.

-לדעתי מעוז לא אשם בזה. הוא רק ח"כ בודד ולא נתנו לו כלום מהקצת שהוא ביקש. וכשאתה פועל נגד הזרם, בשונה מהדברים הנפלאים שבן גביר קידם שיש להם תמיכה רחבה בכנסת, אז קשה מאד לפעול כח"כ יחיד, ואדרבא חלק מהתנאים להצטרפות הפעם צריך להיות שייתנו לו גיבוי גם שאר השותפים. כי בלי זה הוא באמת מיותר בכנסת

היה שסמוטריץ ווינטר היו מתחברים פשוט. ואבי מעוז אם גם יצטרף זה היה נחמד וממקסם יותר קולות אבל פחות קריטי.

כל ה'אכלו לי, שתו לי' - לא לגיטימי בפוליטיקה. חלק ממה שצריך לדעת בפוליטיקה, זה להתנהל בשיתוף פעולה, ההשגים מגיעים בתמורה לשיתופי פעולה. אם היתה סיעה של שמונה מנדטים ולא של שבעה, אולי אבי מעוז היה יכול להטריל קצת פחות - אבל כל הדברים המהותיים שחשובים לו, היו מקודמים יותר. ההתעקשות שלו לעבוד כסיעת יחיד, שממילא אין לו גם אמצעי לחץ על הקואליציה - היא שגרמה שהוא מסיים עם הרבה נאומים ו0 עגול של הישגים.

מעבר לזה - הוא הצליח להיות סדין אדום בעיני רבים. הקולות שהוא ירחיק מהמפלגה, רבים מאוד מהקולות שהוא יביא. לטעון שהקרבה לאחוז החסימה היא סיבה להכניס אותו - זה חוסר הכרות מוחלט עם הציבור.

הוא מואשם בהטרלה כי כל הפעילות שלו בכנסת היוצאת, לטוב ולרע, היתה בענייני דת ומדינה.

יריבו הגדול סמוטריץ' התעסק בכלכלה, ובבטחון, ובקטטות עם בן גביר, ובאנטנות, ושום כלום בענייני דת ומדינה. החריג היה הפיאסקו עם הרב מיכה הלוי.

וממילא הוא לא הטריל.

פעילות אמיתית לא היתה, לא בדת ומדינה ולא בתחומים אחרים, רק סיפורים והטרלות.

בזמן שהוא הטריל עם החלטות הצהרתיות על 'ריבונות', כשהוא יודע טוב מאוד שראש הממשלה לא יכול לאפשר לזה לעבור, סמוטריץ' דאג לריבונות בפועל.

בזמן שהוא הקריא במליאה סיפורים על פרוגרס, רוטמן דאג להחליש את הדיפ-סטייט שמוביל את הפרוגרס.

בזמן שהוא צעק 'חינוך יהודי, חינוך יהודי, חינוך יהודי, רק אני דואג לחינוך יהודי' - סמוטריץ' דאג שמוסדות החינוך יתפתחו, שההורים יוכלו לעמוד בתשלומים ואורית סטרוק דאגה לבנות השירות שיתנו חינוך יהודי.

ההתבכיינות של חסידיו ש'לא נתנו לו', מראה בדיוק שהם פשוט לא מבינים איך עובדים בפוליטיקה -בשיתופי פעולה- ואין שום טעם לתת עוד הזדמנות לאלו שפשוט לא מסוגלים.

ומנדט שלם לאחר חלוקת עודפים.

אפשר היה להגיע איתו להסכם פרישה מהמירוץ תמורת תופינים כאלה ואחרים בכנסת הבאה.

אבל אוי השנאה.

אבל לתת לו מקום ברשימה, היה מרחיק יותר ממועיל.

אגב, לא חושב שישרוף אפילו חצי מנדט. כן, כמו שכבר ראינו בעבר 1,400 קולות יכולים להיות ההבדל בין ממשלה יציבה, לאין ממשלה.

זה הקו של הר המור (תרתי משמע), בטרם ירד לעולם המעשה.

בסופו של דבר הם אנשים שטבוע בהם ניתוק מהותי מסויים מהפרקטיקה, לטוב ולרע.

רואים את זה גם אצל וינטר, שלכאורה אמור להיות אדם מאוד לוגי וריאלי אחרי כל מה שעבר.אבל עכשיו הוא לוקח סיכון עצום, שהרווח בו, גם אם יהיה, הוא קטן לעומת הללכת על בטוח ולהתאחד (וגם לצאת בסדר מול ה' ושהוא עשה את שלו).

הרי ברור שאם הוא היה ניצב בפני אותו סיכון כשהוא צריך להחליט על פעולה צבאית, הוא היה הולך על בטוח ולא לוקח סיכון גדול מאוד בשביל רווח קטן. אז למה פה, כשזה משהו שנוגע לכל העם, הוא מסתכן?

כי הוא מנותק מהפרקטיקה הפוליטית, שבניגוד לפרקטיקה הצבאית, אין אצלה מסלול מסודר של התחלה בקטן ועלייה לאט לאט.

ליברמן יעזור לו לעבור את אחוז החסימה.

בקרוב נדע עם מי הוא חתם על הסכם עודפים. ליברמן או בן גביר.

והפיקוד הבא שלו יהיה להיות מדסניק במכינת עלי

היא אכן בסכנת סגירה.

העיקר שנם ימשיכו לצעוק, שהם ורק הם התורה בטהרתה.

מנוכחותו בכנסת כשהוא לא מסוגל לפעול בה בשיתופי פעולה.

שבעז"ה אוירה גם יחכים אותך, לראות את הטוב במיישבי הארץ ומוסרי הנפש עליה.

אין צפיה שהוא ייצג אותנו. יש ערך במקום הסמלי, שקצינים בכירים, גיבורי ישראל, מכירים בזה שערכי הציונות הדתית הם הערכים שראויים וצריכים להוביל את עם ישראל כיום.

מדבריו של יוסי בכר נשמע שהוא בתהליך התפכחות וגם אם אולי מידי מורכב לו כיום בגילו המתקדם לקבל עול תורה ומצוות כמו בנו שחזר בתשובה שלמה ונשוי לנכדת הרב ליאור

(הועברת לדף אחר

להכרזה שלו יש ערך משמעותי.

לא יודע כי לא התעמקתי בזה על איזו פגישה מדובר ומי הם הדמויות המדוברות - באתי לתקן את הרושם שהבאת על המלון

הוא ברמת מחירים דומה לזו של מצודת דוד הסמוך. לא הכי יקר בארץ (קמפינסקי בת"א נחשב ליקר והיוקרתי - יותר מהמלך דוד בירושלים).

היינו בו פעם סוף שבוע, לא צריך להיות עשיר במיוחד.

גם בו וגם במצודת דוד רואים המון חרדים מתארחים.

שיביא עוד חמישה מנדטים גגד השמאל.

הלואי שיצא משהו טוב מהמפגש הזה

זה מתחבר אצלי לנוהג של צעירי המגזר החרדי הנפגשים לדייטים ועושים זאת במיוחד בישיבה בלובי דווקא במלונות היוקרה בירושלים (וגם בהילטון ת"א. לא במלונות ה-'פושטים' במלעיל…)

בתי מלון מגדירים את הלובי שלהם כחצר ציבורית כדי לא לשלם עליהם ארוננה. זה אומר שכל אחד יכול להיכנס בלי לשלם (היי דייטים חרדים) כי מבחינה חוקית זה סוג של לא שטח פרטי.

הם הודיעו עכשיו שלא ירוצו עם וינטר כי לפי הסקרים לא בטוח שיעברו, אבל הם כן יהיו בכנסת הבאה, איך בדיוק??

אבל את פייגלין הוא לא רוצה, ולכן ירוץ בנפרד, וישרוף ביחד עם כולם.

גם לייטנר לא נראה לי יפרוש כי הוא רוצה להוכיח למפלגות החרדיות את כוחו.

יגמור מחוץ לכנסת.

תרשמו.

אבל אם יוכל להזיק אז יוכל להשתמש בזה בשביל "איחוד" בסבב הבא. כמו בן גביר וכמו פייגלין.

זה שאנו שומעים עליו - כי יש לו מימון,

לא יודע מאיפה

גם הוא תומך בנתניהו.

אבל גפני תמיד היה איש שמאל. זה לא חדש. בשונה מגולדקנוף למשל.

גפני כנראה היה איש ימין חסוד ביחס למה שיחליף אותו.

הקרב הליטאי שמגיע עד לנתניהו

הם רוצים פטור מלא מגיוס

ולא שמחים מזה שהוא כבר כמה מערכות בחירות לא מצליח להביא את הפטור הזה

בממשלה הבאה הם ינסו להשיג את הפטור הזה בכל מחיר.

לא בטוח שהמחליפים יהיו טובים יותר לציבור הדת"ל או הימני

כי זו ההוראה שקיבל מהחצר.

החלפתם מתבקשת בעקבות ההנהגה החדשה שקמה לדגל התורה.

גפני נאמן ביתו של הרב שך שהלך לעולמו, ומקלב נאמן ביתו של הרב אלישיב, שגם הלך לעולמו.

המנהיגים החדשים הם הרב לנדו והרב הירש, וטבעי שההנהגות החדשות תעצבנה את החצרות שלהם כלבבם.

ככה עובד מינהל תקין, בלי בג"ץ ובלי בצלם, ולא כמו בכירי המשפט והפרקליטות שלנו שהם מסמר בלי ראש.

גדול הרבה יותר, מהבזיון שעשו לו השבוע.

כשהרב שך זצ"ל כבר לא היה, גפני הפעיל את מלא המניפולציות, כדי לנטרל את הרב רביץ (שאגב, בשונה מגפני באמת היה תלמיד חכם), דאג שב'יתד' לא יזכירו אותו במילה, למרות שזה הבטאון של התנועה שהוא עמד בראשה.

אפילו כשהרב רביץ נפטר, ביתד הוא לא הוזכר, לא הוספד, לא נערכו עליו כתבות. האבסורד היה שתנועת דגל התורה וכל הגורמים המסונפים אליה - שמו מודעות אבל עליו - ביתד, אבל בכתבות ובטורים לא היה לו זכר (או זייכער).

על דאטפת אטפוך על מלא.

הח"כים הראשונים שנבחרו לכנסת מטעם דגל התורה היו רביץ וגפני. מאוחר יותר נכנס מקלב מקורבו של הרב אלישיב, שהתחמם על הקוים. רביץ פינה מקום, גפני התקדם, ומקלב סומן מספר 2.

38 שנים היה גפני בכנסת, תקופה מרשימה ללא ציניות. שורשיו חסידיים והוא חובש ספודיק בשבתות ובחגים, ובמובן מסויים הוא סדין אדום בעיני ליטאים רבים.

ידוע שנפטר זמן קצר מאוד לאחר פרישתו או שהופרש מהכנסת.