שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
שהתעניין לדעת למי אני מצביעה.
אז זה לא כמו לכתוב כאן
ולקבל עגבניות 🍎🍎🍎🍎🍎🍎🍎
אבל בהחלט אחרי שראיתי פה עם מי יש לנו עסק.
היה קל לענות.
פעם ראשונה שחציתי לשמאל.
שכל העול על קבוצה קטנה. אני מצביעה לגנץ. ההערה לגבי החלפת העמדות נכונה. נכון לעכשיו נדרשת בלימת חירום לאחינו החרדים.
ואם לא שירתת קרבי בצבא בבקשה תבין גם אותי
זה שהתגאה בהפקרת חיילי גולני למותם?!
זה שהלך לאזכרה של מחבלים?!
*אנטומיה של קמפיין: מניפולציות, ברית הקצוות ופירוק אתוס המילואים* / איתי אסמן (לתגובות: 052-3577107)
למאמרים נוספים: סוללים דרך | בונים חירות תודעתית
להצטרפות לקבוצה: סוללים דרך - מס' 8
1️⃣
הציבור הישראלי חי במציאות של 'קמפיין מתמיד'. אין רגע של שקט ציבורי ללא מתקפה תודעתית ומניפולציה פוליטית, המתוזמרות באמצעות כלי התקשורת וארגונים פוליטיים. *כדי לשרוד, כדאי לפתח חוש ביקורתי ולשאול תמיד: "באיזה קמפיין אנו נמצאים עכשיו?".*
בשנים האחרונות נחשפנו לשרשרת קמפיינים שנועדו בסופו של דבר למטרה פוליטית אחת – הפלת הממשלה. לאחר קמפיין הצוללות, ההפיכה המשטרית והחטופים, משמיצו אלו את השפעתם, אנו עדים למעבר לקמפיין החדש: 'קמפיין המילואימניקים הקורסים'.
אופוזיציה אמורה אומנם להפיל את הממשלה, זוהי מהות הדמוקרטיה; אך *כאזרחים חובתנו לזהות את התרגילים הללו, ולא לאפשר לגורמים אינטרסנטיים לפגוע ולנצל את הערכים המקודשים לחברה הישראלית לקמפיינים פוליטיים*.
2️⃣ *השיטה: לרכוב על כאב אמיתי*
*הבסיס לכל מניפולציה מוצלחת הוא גרעין של אמת.* הקמפיין הנוכחי אינו שקרי ביסודו, אלא מבוסס על נקודה כואבת מאוד. בעקבות המלחמה הארוכה, מילואימניקים ומשפחותיהם מתמודדים עם עומס בלתי נתפס. ניתוק מהבית, פגיעה בעסקים ושחיקה נפשית הם מציאות יומיומית קשה. כאן נכנסת המניפולציה הפוליטית: היא לוקחת כאב אמיתי ולגיטימי, מעצימה אותו לממדי-ענק, וטוענת שכל סדר היום הציבורי צריך לנוע סביבו וסביב אשמת הממשלה.
כך צצו ארגונים שונים שמדברים בשם קבוצות אוכלוסיה מסויימות, החל מארגוני המילואימניקים ונשותיהם, ועד התארגנויות בהובלת דמויות פוליטיות כמו יועז הנדל. *כולם יחד רוכבים על הגל הזה ומקדמים תהליך חברתי: בניית 'זהות המילואימניק'.*
3️⃣ *פוליטיקת זהויות ותודעת-קורבן מרקסיסטית*
כאן טמונה הבעיה העמוקה ביותר. 'מילואימניק' איננו שם תואר המאפיין זהות מלאה, בדיוק כפי ש'סטודנט' אינו כזה. מדובר בסטטוס, בחלק חשוב בחייו של אדם, אך לא במהות המגדירה את כל כולו. *הבלטת תכונה אחת והפיכתה לזהות טוטאלית היא מהלך פרוגרסיבי קלאסי (פוליטיקת זהויות). זוהי אותה שיטה שמתייחסת לקבוצות בחברה ומגדירה אותן אך ורק דרך הפריזמה של 'הזהות המדוכאת' שלהן.*
הקמפיין הנוכחי לוקח את המילואימניקים, אנשים שעד עתה הונעו מתוך תחושת שליחות, אידיאליזם, מסירות נפש ואהבת הארץ, והופך אותם לקבוצה של 'מדוכאים'. *במקום לייצר שיח של גבורה ואחריות, נוצר שיח של קורבנות.*
4️⃣ *עדכון גרסה: ימין, שמאל והימין מימין לימין*
יש שיטענו, ובצדק, שלא רק גורמי שמאל מניעים את התהליך, אלא גם גורמי ימין מובהקים. כדי להבין תופעה זו, עלינו לבצע 'עדכון גרסה' למושגים 'ימין' ו'שמאל' (כפי שהורחב במאמר "ימין, שמאל והימין מימין לימין"). בקצרה: 'ימני' איננו רק מי שדוגל בהתיישבות, ביטחון וניצחון צבאי; *ימין משמעותו גם עמידה על ריבונות הרוב וכיבוד הכרעת העם*. אם אתה בעל עמדות ניציות בביטחון אך תומך במהפכה השיפוטית של אהרון ברק - אתה לא בדיוק ימין.
אם בשם אתוס ההתיישבות או גיוס המילואים אתה בז לנבחרי ציבור, ומנסה לפגוע במעמדם – אינך מתנהל כימין, אלא פועל בטקטיקות של שמאל פרוגרסיבי שמטרתו לפרק מבנים קיימים. ביקורת היא כלי הכרחי וחשוב בדמוקרטיה, אך ברגע שהיא חוברת למאמץ שמטרתו פירוק הצבא או ערעור ריבונות הרוב, היא חדלה להיות ביקורת עניינית והופכת ל'מרקסיזם' פוליטי – כזה שלוקח נקודת כאב ובאמצעותה מפרק מערכות מדינתיות.
שיתופי הפעולה בין השמאל לבין אותו 'ימין שמימין לימין' נשענים פעמים רבות על תחושת כאב אותנטית של הימין, אך התכלית והמטרה הסופית משרתות את השמאל. *השמאל מביט אל האופק ואל המטרה האסטרטגית שלו, בעוד שאנשי ימין מסוימים ממקדים את מבטם רק בנקודת האמת הרגעית: "כרגע נגייס חרדים בכל מחיר, אפילו במחיר הפלת הממשלה, ורק אחר כך נדאג לקדם את שאר הערכים שלנו".*
זוהי פרספקטיבה קצרת רואי. ארגוני השמאל רואים את סוף התהליך, ומשתמשים בכאבם של אנשי הימין כדי לייצר שיתופי פעולה טקטיים. לאחר שהשמאל יסיים למצות את קמפיין גיוס החרדים ונטל המילואים, הוא יסיט את חיציו לעבר נקודות כאב חדשות: הוא יסמן צעירות דתיות שמשרתות בשירות לאומי ו'משתמטות' משירות צבאי, או יתקוף תלמידי ישיבות הסדר שעושים שירות חלקי ו'משתמטים' משירות מלא. *הימין שמשתף כעת פעולה עם הקמפיין, ימצא את עצמו מחר תחת אותה מתקפה בדיוק. ההנחה ש"אנחנו מובילים קמפיינים בעצמנו ולא תלויים בשמאל" היא נאיבית*.
5️⃣ *מ'הנני' ל'מגיע לי'*
מחיר הקמפיין הזה הוא כבד. לאורך כל שנות קיומה של המדינה, בייחוד בקרב הציונות הדתית, הנרטיב של שירות המילואים התבסס על מושג ה'הנני': התייצבות ללא תנאי. המוטיבציה האידיאליסטית היא זו שהעניקה לאנשים כוח ומוכנות לעזוב הכל ולצאת להגן על הכלל. אך *כאשר הנרטיב האידיאליסטי מוחלף בנרטיב של כאב פרטי ותחושת זכאות, המכה למערך המילואים היא אנושה.*
*השיח של 'מגיע לי', 'מה עם הזכויות שלי', אולי משרת קמפיין פוליטי בטווח הקצר, אך בטווח הארוך הוא מחריב את הנכונות לשרת.* אי אפשר לבסס צבא מילואים על השאלה "האם אני מקבל מספיק בתמורה?", משום שאין שום תגמול חומרי בעולם שיכול להשתוות למסירות נפש.
6️⃣ *שבירת הטאבו ופוליטיזציה של הצבא*
*הקמפיין הזה מהווה המשך ישיר לשבירת הטאבו המסוכן ביותר בחברה הישראלית: הכנסת פוליטיקה לתוך צה"ל.* האתוס, לפיו הצבא נשאר מחוץ למשחק הפוליטי, התנפץ ברעש גדול בקמפיין הסרבנות שקדם למלחמה, והקמפיין הנוכחי, מבלי לשים לב, הוא חוליה נוספת באותה שרשרת.
*הפגיעה באתוס המילואימניקים מפרקת את המערכת משני כיוונים: היא הורסת את האידיאליזם הפנימי של המשרתים מחד, ומאידך הופכת אותם לכלי שרת בקמפיין פוליטי.* אך מי שמשתמש במניפולציות הללו צריך לזכור שפוליטיקה היא בומרנג. השמאל, או כל גורם שמשתמש היום במילואימניקים כדי לנגח את השלטון, יגלה מחר שהנשק הזה מופנה נגדו. אם האתוס ייהרס לחלוטין, בעתיד יתאבלו על שעשו שימוש בקודש הקודשים של החברה הישראלית למטרות פוליטיות. הפירוק הזה לא יקרה בעתיד הרחוק – הוא מתרחש ממש עכשיו, לנגד עינינו.
*'סוללים דרך'*
בפעם ה- 17 היא עזבה את הליכוד
עבר עריכה על ידי שפלות רוח בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ו 10:15
את ממש "כְּמוֹ שַׁבְּלוּל תֶּמֶס יַהֲלֹךְ, נֵפֶל אֵשֶׁת בַּל חָזוּ שָׁמֶשׁ."
איזו בחירה גרועה זו גנץ.
הייתי ממליץ בנט, או לפיד- הרי גנץ ובנט שניהם בחושך יתהלכו עד שיגיע הלפיד להאיר את המצב.
תכלס, אם גנץ זו אופציה מבחינתך, לא מבין למה כבר לא לבחור במנסור עבאס אין הרבה הבדל בין השניים ובכל מקרה הם ישבו ביחד כדי לקיים את הכתוב "רק לא ביבי".
ובנימה אופטימית זו-איזה כיף לראות שיש אנשים בעם שלי שהולכים בחושך ממש כמו שבלול תמס. ובטוחים שאם רק גנץ ייבחר, הכל יהיה בסדר וחרדים ישרתו-תפסיקו לעבוד על עצמיכם. החרדים ההארדקור לא ישרתו לעולם-בציווי גדולי ישראל. והאלו שכן מוכנים לשרת עד שלא תוציאו את כל הנשים מצה"ל, תנו להם זמן קבוע ללמוד, תשפרו כשרויות-אין כל כך על מה לדבר.
אבל נראה לי את צודקת-גנץ חסר העמוד שדרה עם כריזמה של חתול(החתול הוורוד בלי השיער)-הוא הפיתרון.
מצרף בזאת תמונה לכל מאן דבעי:
זה החתול המדובר
ניתן לראות שאכן מביט אל האופק הוא, ויש כאלו שהמבט נוסך בהם תקווה ואופק חדש ממש כמו פותחת השרשור היקרה שלנו. אך למביט הוותיק, יודע הוא שאין זה אלא חתול מפוחד מסכן אבוד ורעב שלא אכל כבר שלושה ימים ורק מחפש מישהו שיעזור לו, ממש רואים את הזעקה לעזרה בעיניים.
הפסידו את הקול שלי
אבחר לי מפלגה אחרת שלא עוברת את אחוז החסימה
ומפלגה שלא עוברת אולי תעבור...
הייתי מצביעה לסמוטריץ אבל שוב נקבל את החרדים כבוסים?
והפתק שלי לא ישנה הרבה.
כי הדיפ סטייט ירד מהפסים לגמרי.
לא שזה מנחם. כי השמאל יחבור לערבים וזה עוד יותר גרוע.
עדיף לי גנץ ליכוד וכמה מפלגות שמאל בלי יאיר גולן.אבל הוא לא יצליח להקים ממשלת אחדות.
מה כל כך קשה להעיף את ביבי? הבן אדם מתחנן לחנינה...
אבל פוליטיקאי לא טוב, בלשון המעטה. יעשה טובה לעצמו אם יעזוב את המדמנה הזאת ויחזור להיות אזרח ישר דרך ורב זכויות.
עננת המימד החמישי עדיין מרחפת מעל ראשו. כשהיה יקיר הפרקליטות עשו לו הנחת VIP
אני מפרט קצת ארוך על פעם מצערת במיוחד שנפגשתי אתו אבל אולי נלמד ממנה על האיש.
למרבה הצער באחד מימי המלחמה הקשים שהיו בהם כמה אבדות מאחת החטיבות הלוחמות, העבירו הודעה להגיע ל "שבעה" של אחד הנופלים שכמעט ולא הגיעו אליה אנשים (משפחה של עולים חדשים יחסית, מצרפת). כיוון שזה היה בדרך שלי החלטתי לעבור דרך שם ולנחם את ההורים הצדיקים והאבלים, יחד עם עוד אנשים טובים שבטח יגיעו. הגעתי למקום והופתעתי לראות שבקושי יש אנשים, השבעה הייתה בבית כנסת בשכונה והיו שם בקושי 15 עד 20 איש (למרבה הצער כפי שרובנו יודעים, שבדרך כלל מי שהולך לנחם בשבעה של חייל צה"ל לא מוצא חנייה שלוש ארבע רחובות מאיפה שיושבים, כי מלא באנשים..).
ההורים השבורים ישבו עם קומץ בני משפחה ועוד כמה אנשים מהאזור שנכנסו לנחם. לפחות בזמן שהגעתי לא היה שם נציג צה"ל, או נציג מהממשלה והכל נראה עצוב מאוד ואולי גם קצת עלוב..
פתאום נכנס בני גנץ עם קבוצה קטנה של מלווים, וישר הלך לשבת ליד האימא שאפילו לבכות כבר לא היה לה כוח, ודברה צרפתית וקצת עברית שבורה עם כמה דודות שנסו לעודד אותה.. גנץ בא והתיישב לידה הציג את עצמו והקשיב לה רוב קשב במשך כמעט -חצי שעה, וגם סיפר לה קצת על התקופה ששרת בצנחנים ומקרה דומה שהיה להם וכ'. ראיתי בעיניים שהוא החיה אותה, ואני לא בטוח כמה היא הבינה ממה שהוא דיבר, וכמה הוא הבין ממה שדברה. ואם בכלל ידעה מי הוא. אבל אם ראית אותו הוא איש עם נוכחות, גבוהה ומרשים והיא בוודאי הבינה שמדובר באיש חשוב מהכנסת והממשלה שהגיע לנחם אותה, ובלי ספק עצם הנוכחות וההקשבה הסבלנית שלו עודדו וניחמו אותה.
משם הוא הלך וישב ליד האבא, (ישבו נפרד גברים ונשים בבית כנסת בשכונה), ושוב אותו דבר! במשך כ חצי שעה דיבר אתו ושאל אותו מלא שאלות על הבן הנופל, דיבר איתו איזה גיבור הבן שלו. החזיק לו את היד ועודד אותו ממש ראו שהאבא מתחזק מהביקור הזה.
הלאה. משם הלך וישב כמה דקות עם כל אחד מהאחים וביקש שיספר לו משהו על אח שלו שנפל בקרב, התעניין מה כל אחד עושה, חיבק אותם ושאל אותם אם יכול לעזור באיזה אופן' שיצרו אתו קשר. ואחד העוזרים שלו נתן להם מס' טלפון וכ'
שוב, שבעה לא מתוקשרת, בקושי היו אנשים, בלי מצלמות ובלי טלוויזיה ורייטינג..
הייתי בטוח שהוא "יחתים כרטיס" כדי לסמן וי ולצאת ידי חובה ויברח משם לענייניו "החשובים".. אבל קרה בדיוק ההפך. למעלה משעה וחצי ישב עם האנשים בענווה ואהבה, חיבק אותם והקשיב להם מכל הלב.
עכשיו. אני יודע שעשה בפוליטיקה מלא שטויות וזיגזגים, והמון אמירות לא מוצלחות וכנראה גם מעשים הרבה פחות מוצלחים ממה שציפו ממנו.
אבל אני מפריד בין הפוליטיקאי לבין האיש. ולכן כתבתי שבאנדרסטייטמנט הוא פוליטיקאי לא הכי טוב.
אבל תבין מהסיפור איך התרשמתי ממנו כבן אדם בלי שיש לי שום היכרות מוקדמת אתו.
אבל טועה...
פוליטקאי חלש מאד ומפקד נוראי
הוא עושה רושם של אדם הגון. (לא מתמצאת בפוליטיקה.)
(מתוך דבריו בכנס שורת הדין)
מסוגלת לחשוב על זה שחייל נהרג או אפילו נפצע כי הרמטכל שומר על אוכלוסיית האויב. מזעזע
את חייהם כדי להגן על האזרחים העזתים כמו שהם מסכנים את חייהם כדי להגן על חייהם של אזרחים תושבי הר ברכה...כלומר שחיילים צריכים לסכן את חחיהם כדי להגן על אזרחים. מישהוא היה צריך להסביר לו שפה האזרחים שלנו הם קרובי משפחה של החיילים ושם האזרחים הם קרובי משפחה של חיילי ולוחמי האוייב.... הבנאדם לא ראוי להיות מפקד בשום צבא
משהעל זה הביבי בונה כבר עשרים שנה. אם לא תצביעו לי (אעלק ימין) יהיה....
כשהליכוד חזר שלא בהנהגתו, אמנם הכאוס הבטחוני טופל, אבל גם קיבלנו את הגירוש.
כשהוא נפל פעם שניה, קיבלנו את ממשלת בנט-לפיד, שמינתה את כל הבכירים הכושלים, שפתחה לעזה את הדרך להתכונן היטב למתקפה ושמסרה לחמזבאלה שטח ימי אדיר.
אז לא, אני לא מצביע לו אלא למי שיחזק אותו מימין לאומית ותורנית - אבל בהחלט הוא עדיף על כל האלטרנטיבות הקיימות.
כן יודע שכל הלכאו' אלטרנטיבות מימין, שדיברו עליהם כמועמדים 'ימניים אמיתיים', מאז הביקורות שהוא לא מספיק ימיני בקדנציה הראשונה שלו, חתכו שמאלה הרבה יותר ממנו:
אריאל שרון
בני בגין
אהוד אולמרט
אביגדור ליברמן
בוגי יעלון
משה כחלון
גדעון סער
נפתלי בנט
איילת שקד
(רשימה חלקית, רק של אלה שעכשיו בשלוף אני זוכר שדיברו עליהם כמועמדים ימניים אמינים להחליף את נתניהו)
גם בנט לא בקטגוריה. לפחות נכון לעכשיו. בטח לא איילת שקד.
שלא יכלה לפתוח במבצע בעזה, או לטעת עצים בנגב, ממשלה שהחזירה את אבו מאזן למרכז העניינים והפסיקה את 'כיסוח הדשא' שהתבצע בערי יו"ש מאז חומת מגן ובזה הביאה לגל טרור ביו"ש ובמרכז, שכמותו לא ראינו מאז חומת מגן.
כנ"ל שקד.
בנט הקים את הממשלה הזאת ופתח את הדלת (נגד עמדת גורמי הביטחון) לעשרות אלפי מרגלים מעזה.
אני רחוק מאוד מלהיות חסיד של נתניהו, ביקרתי אותו בפורום רבות, גם היום בקרתי אותו.
איני מצביע לו ומעולם לא הצבעתי לו, אלא למי שמושך אותו ימינה. עדיין בין 'הטוענים לכתר' רשות הממשלה כרגע - הוא הכי טוב שיש, במיוחד שהשותפים הטבעיים שלו, הם אלו שמושכים ימינה.
אבל, מי שבגלל מריבה עם ביבי, חובר למרצ ולאחים המוסלמים - כנראה הימניות שלו פחות חשובה מהאגו שלו.
בפועל הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים נפלאים. בעיקר בתחום הכלכלי.
חיזוק זהות לאומנית פלסטינית...
יש ביביסטים ויש קפלניסטים.
סער הוא קפלניסט מלא מלא.
וטיפש הוא לא.
הוא העריך מוקדם מאחרים שהספינה של גנץ שוקעת וברח בעוד מועד.
הוא צעיר בהרבה מנתניהו ומתעתד להתמודד מתי שהוא על הנהגהת הליכוד.
זה תופעה שסמוטריץ עושה איתה הסטוריה מאוד יפה עכשיו. הייעוץ המשפטי למשל מכיל הרבה אנשים כאלה שנאבקים בביבי ובבן-גביר אבל בהרבה מובנים הם איתנו. ראה מהפכת סמוטריץ' בשומרון.
להבנתי, גלי בהרב-מיארה נמצאת גם היא בקטגוריה הזו. היא שייכת לקפלן על מלא אבל ברמה האישית אין לה כנראה עמדות שמאל. גם גדעון סער (שמינה אותה) בקטגוריה הזו.
שעד הבחירות תחליפי דעה עוד כמה פעמים...
במחילה, זה ממש לא אישי. אבל לטובתך ולטובת כל הקוראים -
היכולת שלנו להשפיע היא קריטית.
כדי להשפיע באמת, צריך להכיר את המערכת, להבין את המכלול.
להבין שאין כמעט טעם להצביע 'כאמירה' בנושא אחד, תוך התעלמות מההשלכות בכל שאר התחומים.
אין טעם 'להעניש' את מי שיפעל הכי קרוב לדעותיך, על זה שאינו מושלם (מחלה דתית לאומית נפצה עוד מימי המזרחי. כמובן, מהאלטרנטיבות אין צפיה כזאת, הרי הם לא 'משלנו', אז לא צריכים להיות מושלמים...).
להתחשב לא רק במצע ובהכרזות - אלא גם במבחן היכולת להביא הישגים במציאות הפוליטית המורכבת.
לזכור שתמיד מבחוץ (מהאופוזיציה, או מהבית), אפשר להבטיח תוכניות ולהתחייב לפתרונות בכל נושא - לבצע, בתוך מוגבלויות התקציב ושלל המחויבויות הרבה יותר קשה.
לזכור שרק מי שלא ניסה - אף פעם לא טעה. כולנו טועים לפעמים, גם נציגי הציבור. מי שסה"כ מצליח לעשות ולהוביל ברבים מהנושאים החשובים - ראוי לאמון. מצד שני אין מה לשגות באשליות, על כמה היה טוב עם מישהו שלא כאן רק היה, שוב - זה סיפורים שיכול לספר מי שלא היה צריך להתנהל בפנים.
ולפני הכל ואחרי הכל, אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו וד' יעשה הטוב בעיניו. כמובן - גם להתפלל על זה.
לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". בקשר להתאבדות שושנה סטרוק ז"ל.
אני עוקב כבר 3 שנים אחרי פרשיית הרב טאו ברשתות החברתיות.
מה שרואים זה שתמיכה של רבנים מסוימים בטענות בלי לבדוק, גרמה למקהלות "מאמינים.נות לך" שגרמה לאותם אנשים סכיזופרנים להגדיל את ההזיות שלהם, כמו גידול סרטני.
זה מתחיל בטענות הזויות על הרב טאו, וממשיך לעדויות של סכיזופרנים בעלי הזיות פסיכוטיות על כך שכביכול הרב שמואל אליהו והרב טאו הם פוגעים טקסית ומנהלים רשת של פדופילים, ומשם גדל להזיות גדולות יותר שכל זמן מקהלות ה"מאמינים לך" מחזקים אותם.
גם נראה שאותם אנשים גרמו לשושנה סטרוק להגדיל את ההזיות עד שהיא התאבדה.
זה התחיל אצלה מהזיות שהוריה יחד אונסים אותה. המשיך לכך לטענת הזיות שנועה גולדברג פעילת נגד הטרדות היא גם חברה ברשת פדופילים, והגיע לשיאו בהזיות שהוריה והרב טאו מנהלים פגיעות טקסיות ומכרו אותה לזנות בתל אביב.
כל זה בגלל מקהלת התומכים שמאמינים לה וניפחו אצלה את ההזיות כי נתנו לה גב, עד שזה גרם לה להאמין בהם ולהתאבד.
אם אותם 4 רבנים גדולים שהכפישו את הרב טאו ולא חזרו בהם, היה להםשמץ של יושרה לאמר קבל עם ועדה "טעיתי. אני חוזר בי. מתנצל" ייתכן שכל זה היה נמנע.
אז אותם רבנים לא יכולים לטעון "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
לא מאהבת מרדכי.
הוא התלבט והתבלט, ונסוג.... אחר ששוכנע שהחשודים לכאורה לא יוותרו על הזמנת המארה למסור עדות בפני בית המשפט.
שמור לי ואשמור לך בחלונות הגבוהים.
ברור שעשה את הדבר הנכון מבחינת השכל הישר, אבל כבוגר וקסנר נקודת המוצא שלו היתה לחסן את מיארה מפני דרישה למתן עדות בפני בית משפט, לבקשת הלוחמים.
את המשקולת הכבדה הזו הוא הסיר מעל צוארה.
איפה החלפתי טיעון?
הוא עשה את הדבר הנכון, כמו שבעוד אין ספור צמתים, כמו שהעידו כל אלו שעבדו איתו, עשה את הדבר הנכון. אפשר להיות פחות אובססיביים.
עורכי הדין של החשודים היו מזמינים את מיארה למסור עדות, והיא הרי עושה הכל כדי להתרחק מהתיק הזה, שלדעת היועצת המשפטית של משרד המשפטים, ולפי החלטת בג"ץ עצמו היא מעורבת ונמצאת בניגוד עניינים.
הפצ"ר הציל את מיארה כפי שהיא רצתה שיהיה
מיארה לעומת זאת, מוכיחה פעם אחר פעם שאינה יודעת לרדת מעצים עליהם טיפסה, אפילו כשבג"ץ בעצמו זורק אותה בבושת פנים.
ביטול כתב האישום גובר על המוטיבציה להביך אותה, ולחשוף את ניגודי העניינים שלה. עם זאת יתכן שהמילואימניקים יתבעו את המדינה, או אז תבחן מחדש שאלת הזמנתה להעיד.
בג"ץ אכן זרק אותה כמה פעמים, ועדיין הוא שומר עליה מפני פיטוריה המתבקשים.
וזה שירת את החשודים
עכשו הבנת את זה?
שבת שלום
אבל אם כדבריך המצב אבסורדי, כמו בסיפור על 'למה יש/אין לך כובע'.
אם הוא היה מסרב לבקשת הנאשמים ומשאיר את כתב האישום ההזוי - היית תוקף אותו שבגלל שהוא... הוא ממשיך,
עכשיו כשהוא נענע לבקשתם, אתה מסביר מתחת לאדמה, למה זה שהוא נענע לבקשתם זה בעצם נגדם.
דחילאק, אי אפשר לקבל את זה שהוא, כמו שהעידה עליו אורית סטרוק, פשוט ענייני?!
נמתין עד שיוגש כתב אישום נגד הפצרית לשעבר, אם יוגש.
איך שלא יהיה יש פה סיפור מסריח
אני מרגיש בימים האחרונים שהמלחמה הזאת תהיה שוב פעם סבב ולא באמת ובתמים מלחמה
שתעיף את השלטון האיראני וסוף סוף יהיה פעם אחת בחיים שלי נצחון אמיתי ולא רק דחייה
לסבב הבא שאז האויב הרבה יותר מחומש, חכם ויודע איך להתנהל.
והנה במקרה קראתי שגם ניר דבורי אומר את זה.
הערב הנוראי של ניר דבורי חשף משהו עמוק יותר על המלחמה הזאת | גיא מרוז


הקב"ה לא הבטיח לנו כמה זמן ומאמץ אנחנו עוד צריכים עד הגאולה השלמה. עד אז יהיו עוד סבבים בוריאציה כזאת או אחרת, נגד האויב הזה או האחר. התפקיד שלנו אינו לפרשן מהצד ובוודאי שלא לזרוע דכדוך ויאוש. יש *איסור מהתורה* לירא בשעת מלחמה.
עם ישראל חי ומנצח. בשנתיים וחצי האחרונות שינינו את מפת ישראל ומפת העולם. רוב ככמעט כל ראשי הטרר שונאי ישראל, ירדו שאולה.
האיום הכמעט מיידי, של אירן גרעינית שמשמעותו ח"ו שואה, הוסר במבצע עם כלביא וכעת משלימים את המלאכה. חסרי סבלנות כמותך, התלוננו כל כך, על זה שלא סיימו. עם קצת סבלנות, היית מבין שהיו צריכים להיערך לכך - מבחינת תכניות, אימונים, חימושים. לכן עשו הפסקה ופייק מו"מ.
בנתיים החזרנו את כל החטופים (מי היה מאמין)! כשאנחנו נשארים עם פרימטר מאוד רציני ויושבים על 'רכס השבעים' השולט ברצועה. המשכנו להחליש את חיזבאלה ולבסס את האחיזה בבשן.
עוד רבה הדרך, אך אחד לא משלה את עצמו שמחר בבוקר גר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ. אבל קצת עין טובה לא תזיק...
על פי הערכות זה משהו שיקח בין שנה לשנה וחצי. לא ארה"ב ולא מדינת ישראל מתכוונות להיות כל הזמן הזה להיות בלחימה מול איראן. מה שכן, האפקט של הלחימה כעת היא התשתית שתביא בהמשך להתקוממות גדולה יותר של העם האיראני אל מול משטר חלש הרבה יותר.
אגב, גם ההתקומומות הקודמת לא הייתה יוצאת אל הפועל בזכות 'עם כלביא'.
בהתחלה אמרו נצחון נצחון נצחון נצחון נצחון, מילואים מילואים מילואים מילואים מילואים, יחד יחד יחד יחד
וכל שאר האמירות כאילו שעכשיו זו המלחמה הגדולה, אם כל המלחמות, שאחריה יהיה נצחון אמיתי,
שינוי אסטרטגי בכל מה שקשור לבטחון וכל מה שכל ישראלי שפוי רוצה כבר עשרות שנים.
ולא עברו שבועיים, וכבר הופכים את זה באופן רשמי ל"סבב".
פעם הבאה, אחרי שסין וצפון קוריאה יעזרו להם לבנות הכל מחדש, הפעם הרבה יותר עמוק
כך ששום פצצה לא תוכל להגיע אליהם, יהיה מלחמה פי הרבה מאד יותר קשה.
כל מה שקורה עכשיו - לחינם. הבל הבלים. בזבוז זמן, כסף. הרוגים ופצועים לשווא.
דובר צה"ל: "כל יום במלחמה מרחיק את הסבב הבא"

גם אם נלחמת והרחקת את זה בשנתיים, בינתיים היה לך שנתיים של שקט. זה לא "ניצחון מוחלט" אבל אני חושב שהשגי המלחמה עד עכשיו לא רעים בכלל. אפילו בצד של עזה.
מזמור לתודה!
איראן הייתה סוחטת את כל האזור, מכריחה את ארה"ב לנטוש את כל הבסיסים, ולקינוח הייתה כנראה פותחת מלחמת עולם בכל מקרה (או בהחלט משמידה את ישראל).
לכן, ארהב הביאה לפה למעלה משליש של הצבא שלה, ועוד היד נטויה. ללא החלפת משטר האסטרטגיה האיראנית תמשיך להתקדם, ובכך לא עשינו כלום.
לכן, המלחמה הזו לא תוכל להסתיים בלי שלטון חדש על איראן. וגם אם פתאום ייראה לך שעוצרים, זה יהיה שלב מחושב מאוד שיביא בעקבותיו את הקץ האיראני. כמו ש"עם כלביא" הכין את השמיים האיראניים למללמה הנוכחית, התחיל פגיעה אנושה בגרעין, ועיכב דרמטית את תיכנית הטילים הבליסטיים. עכשיו עושים שימוש בנצחונות של חודש יוני.
ולגבי טראמפ? הוא אוהב לבלבל את התקשורת, ואולי גם קצת את האויב (למרות שלאויב יש מודיעין, כך שההצהרות למעשה מכוונות אל ההמונים). תבחן את המעשים שלו, לא את הלוחמה הפסיכולוגית שלו.
עם ישראל חי!
לקב"ה אם א נ ח נ ו ננצח ונביס את כל אויבינו?
האם זה השלום שהקבה" מתכוון אליו באומרו: "ונתתי שלום בארץ...."
אולי זה לא נגמר לגמרי ונמשך ונמשך, כי הקב"ה רוצה שנבין משהו?
אולי יש יותר מדי כוחי ועוצם ידי? אפילו טראמפ, כשהוא מודה, הוא
מסיים "ובמיוחד לקב"ה"?
אומנם יש המון סד"ש, ברחמיו עלינו, אבל האם לא נדרש מאיתנו,
לפחות, להבין שיש מישהו מלמעלה שמנהל הכל?
האם היעוד שלנו הוא לחסל את אויבינו וזהו?
למה בכלל הגענו לארץ הזו?
למה שהמשתמש שאל ולמה שאני עניתי.
אגב, לידיעתך, הרמבם כותב במפורש בהלכות מלכים ומלחמות שהמלך המשיח יילחם לישראל.
אל תנצל"שי בבקשה. אם את רוצה דיון על הקב"ה בהקשר של מלחמות ישראל, תפתחי פוסט עצמאי.
ובכל מקרה לא הייתי רץ להחליט להקב"ה למה הוא עושה כל מיני דברים. אולי הייתה שואה דווקר כי כל מיני התנגדו לעלייה לארץ? אולי בכלל יש מלחמות כדי לאפשר לנו להרחיב את גבולנו?
בכבשי דרחמנא למה לך??
עם התייחסות למה שהזוהר, הגאון מוילנא, הרמח"ל וחז"ל כותבים לגבי תקופה זו?
לא אני מחליטה חס וחלילה לקב"ה, אבל יש התייחסות לתקופה זו במגוון מקורות
שלנו. אתה יודע, מדינת ישראל אמנם נולדה לפני פחות ממאה שנה, אבל היהדות
בהתייחסותה להיסטוריה, היתה הרבה הרבה לפני זה.
מבינה שאתם מתייחסים לאיך זה פועל הגיונית וטבעית - מהלכים צבאיים וכו'
אבל אין פה איזו התעלמות ממהלך רוחני, מחלקים נוספים וחשובים (הכי)
בפאזל הענק שאנו רק פירור זערור ממנו?
האם אין כאן איזו השפעה של "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה?....".
ובאמת הנושא שאת מעלה מתאים לפורום בית המדרש ולא לחדשות ואקטואליה
ולקחת גם אותך בחשבון, אאלץ לפתוח פורום חדש.....
מקווה שלא אכפת לך ותמשיך לתת לנו סד"ש ועצות טובות
איך ומתי להילחם באויבינו-אויביך........ולא רק בבית המדרש,
רכונים מעל הגמרות....
יש לי בעיה קטנה, הקב"ה - לא יודעת איך לקרוא לפורום החדש הזה
שבו ניזכר ונזכיר "מי עשה כל אלה".
יש למישהו רעיון?
תודה פ.א. - מסביר הכל בסבלנות ובפירוט לבורת ועמת הארץ שכמותי!
או שדוחפים לכל מקום איזכור של אלוהים ורק אז הוא קיים בתודעה ורלוונטי בהנחות היסוד שלנו,
או שלא מזכירים את אלוהים ואז זה אומר שכופרים בו ומתעלמים ממנו ופויה...
אין שום קשר. אף אחד לא חייב לדבר על חיסכון והשקעה וגם לומר מה לאלוהים י ו צ א מזה. אין שום צורך לשאול שאלה על נישואין או גירושין ולהזכיר מה לאלוהים י ו צ א מזה. ולא נדרש לשאול שאלה על חיסכון והשקעה ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה. גם לא להתייעץ בנושא מתכונים לשבת ולשאול מה לאלוהים י ו צ א מזה.
גברת, אל תנצל"שי. רוצה לפתוח על זה דיון? תפתחי פוסט חדש.
לשאול מה יצא לו מזה, זה כמו לשאול מה יצא לו משמירת שבת...
שתה מים.
בדוק ומנוסה.
איזו נפילה, איך מלנצח הגענו אל - "לצמצם את האיום ולדחוק אותו ככל האפשר"
בזיון של מלחמה. בזבוז זמן טוטאלי. עוד כך וכך שנים
יהיה מלחמה פי עשר במקרה הטוב יותר קשה, ופי הרבה מאד עשרות או יותר יותר קשה.
לא מפילים את חמינאי: המטרה החדשה והצנועה של צה"ל במלחמה מול איראן | דיווח
סליחה על החריפות, אבל אין הסבר אחר לרצף ההודעות המטומטמות שלך, אלא שאתה מרגל אירני שמייצג את האינטרס האירני ומנסה לייאש אותנו מהמלחמה.
קודם כל - כדאי לא להתרגש מכל כותרת ומכל ציטוט. הרבה פעמים האמירות לתקשורת, הן הישירות והן המודלפות - אינן כי מי שאומר אותן חושב שזאת המציאות אלא כי הוא מנסה להשיג משהו בהכרזה הזאת. טראמפ אלוף ממש בלהגיד דבר והיפוכו כדי להוביל תהליכים כאלו ואחרים, אבל זה נכון על רבים.
פתחת כאן כאלו שירשורי הבל, על בסיס בדלי ציטוטים שהתבררו תוך שבועות ולפעמים אפילו ימים או שעות כקשקוש, שכדאי לנשום לפני שנלחצים מכל ציטוט.
ובכלל, אפילו אם לא נסיים את כל המערכה מול אירן בסבב הזה, מה השטויות הללו שהכל בזבוז?!
בעם כלביא הצלנו את מדינת ישראל משואה. אירן היתה שבועות ספורים מפריצה לגרעין ואם למדנו משהו משמחת תורה תשפ"ד, זה שכשהאויב אומר שהוא רוצה להשמיד אותך - תאמין לו. הצלת עם ישראל משואה, אינה בזבוז, גם אם נשארים אויבים.
בנתיים מה שמתברר, זה שגם אם היתה מחלוקת טקטיטת על המשך מסויים - היה תיאום מוחלט בין נתניהו לטראמפ, על כך שאחרי התארגנות מתאימה, תהיה תקיפה נוספת.
בחודשים הללו שאתה היית עסוק בלקטר כאן על כך שלא סיימנו, אחרים במקום לקטר, עסקו בהתארגנות למלחמה...
על הדרך בינתיים ניצלנו את המומנטום, החזרנו את כל החטופים, נגיד זאת שוב *החזרנו את כ-ל החטופים. העמקנו שליטה בגבול הצפון בדרך גם כוננו יחסים עם סומלילנד שזה צעד משמעותי מאוד מול החות'ים בפרט וגם אסטרטגית בין לאומית - שאנחנו לא מכירים בגבולות הקולוניליים, קריטי להחזקה שלנו בצפון הגליל ובבשן.
בסופו של דבר, החלפת שלטון שתהיה באמת אפקטיבית, צריכה להגיעה מעמי אירן. הפרסים, הכורדים, הבלוצ'ים ועוד. הנסיון של ארה"ב ואחרים לכפות שלטון על עם בכל מיני מקומות כשל וכשל עם הרבה אבידות.
בדיוק כמו שמלחמת השחרור לא היתה בזבוז, למרות שנשארו לנו אויבים, בדיוק כמו שמלחמת קדש לא היתה בזבוז, בדיוק כמו ששת הימים לא היתה בזבוז, למרות שאחריה היתה מלחמת התשה ומלחמת יום כיפור - גם המכות שנותנים לאירן אינם בזבוז, אפילו אם העבודה לא תסתיים בסבב הזה.
כל מלחמה עתידית תהיה רק יותר קלה, כמו ששאגת הארי קלה יותר בזכות ההצלחות המדהימות של עם כלביא. בשונה מסיפורי אגדות, ניצחון הוא תהליך איטי, עקבי, מתמשך ונחוש. ניצחון דורש תחזוקה. ניצחון הוא אצל מי שידו על העליונה.
האם ניצחנו במלחמת העצמאות? האם ניצחנו במלחמת ששת הימים? בוודאי. המלחמה שאחריה לא משנה את ניצחון המלחמה הקודמת.
בהיסטוריה של האנושות, ניצחון מעולם לא היה רק השמדה טוטאלית והגליה. צריך לשכתב את ההיסטוריה בשביל לטעון טענה כל כך מטופשת.
מה גם שניצחון או הפסד זה מאזן שסופרים בסוף, ולא באמצע.
אם בסופו של דבר הפחד יכריע אותם, או שנגלה שלמעשה הרוב דווקא לא רוצים הפלת המשטר אלא רק הקלה מהדכאנות החריפה,
אז לא יעזור כלום. הפלת משטר לא תתרחש.
אבל זה לא סותר את הניצחון, את השמדת פרויקט הטילים, את השמדת הצי הימי (אתם מבינים מה זה 60 ספינות מלחמה?), את חיסול מדעני הגרעין,
את חיסול הצמרת הבטחונית והמנהיגותית, את הפגיעה המטורפת בבסיג', את שינוי המשוואה האזורית, וכן הלאה.
אם הסרנו את האיום אז ניצחנו.
אם נצטרך לתחזק את הניצחון, זה רק אומר שאנחנו עדיין לא חיים באוטופיה.
אבל הלוואי שנראה במפלת הצוררים ובעליית תקופה חדשה גם בתוככי איראן.
אבל השאלה מה הם יוכלו לעשות.
איראן עכשיו יורה בערך עשירית ממה שהיא ירתה ב"עם כלביא". וזה לא כי היא לא רוצה אלא כי היא לא יכולה. עזה מוכה וחצי ממנה זורבב כבר. זה לא אידיאלי ולא מה שהייתי חולם אבל זה ממש עוול לא להכיר בטובה.
כן תהיה מלחמה עם איראן שוב. אז מה?
בשנים הארוכות שהדרום חטף וכולם שתקו
בסטנדרטים הנמוכים של הגנה על הגבולות שהיו פה
מלחמה זה לבל אחר
לתקוף ולהלחם באויבים
זה הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם
כן איראן הצטרפה לסבבים
וטוב שכך
ראינו מה קורה כשמנסים למנוע את המלחמות
היו עיתונאים שכתבו ש"אם החמאס יפגע בתל אביב אז יעשו משהו".
ספויילר: תל אביב (וראשון לציון, ופ"ת) חטפה. וזה לא עשה כלום.
יותר כמו לשים כיפת ברזל גם בתל אביב איפשהו.
וכך גם כל מערך ההגנה סביב עזה, שרובו (למעט הגדל העילית) עבד גם ב7.10. אם החמאס היה מצליח קצת פחות, היינו הודפים אותו קצת ושם זה היה נגמר עד לנסיון הבא.
מי שלא מסוגל לשמור על שדרות וישובים
בוודאי שלא יכול לשמור על ת"א
למרות שנתיים וחצי מלחמות
הצפון נמצא במצב בלתי אפשרי
כלומר עדיין אין יכולת מספקת לשמור על גבולות המדינה
כל מי שהיה קשור איכשהו ידע את זה ורק חיכה לרגע שבו זה יתפוצץ. אני אישית הייתי בפיקוד העורף ב-2018 והזדעזעתי ממה ששמעתי שם.
על כמות הטילים שירה עלינו חיזבאללה במלחמה הבאה. ועל ההשלכות הטכניות של זה. דווקא פקע"ר עבד כמו שצריך.
בכל מקרה
מאחורי הקלעים מעניין לדעת מה הלך שם....
שב"ש
פועל יוצא מהסכמי אוסלו הארורים קבלנו תאגיד טרור דו ראשי: אש"ף וחמאס. בעוד אש"ף לובש חליפות ועיקר זמנו מופנה לעשיית דה לגיטימציה לישראל במוסדות בינלאומיים, חמאס מופקד על המאבק המזויין ששיאו היה בשבעה באוקטובר.
למראית עין, הם מסוכסכים ביניהם, אבל למראית עין בלבד.
אותה הגברת יושבת מעבר לגבול הצפוני. לבנון כמדינת אויב, לא רוצה ללכלך את ידיה, ועל כן מסרה את תיק הטרור נגד ישראל לידי חברת בת- חיזבאללה.
והאירנים מממנים.
זה הפיל הגדול שבחדר שאנחנו לא רואים.
לבנון לא מוציאה את חיזבאללה אל מחוץ לחוק ולמדינתה, כפי שמתבקש שיהיה, ועל כן ממנה אנחנו צריכים לגבות את מירב המחיר.
שתמשיך לשתוק.
כי סייג לחכמה שתיקה.
היא הופכת עמדה, וטוענת שכוחות מיוחדים נשלחו ללבנון לשם מטרה מיותרת.
אוי הפוזיציה.
להביא חלל לקבר ישראל, זו מצווה גדולה מאוד, אבל לא מצדיקה סיכון חיים.
עדיין היא היתה מהצעקניות היותר בולטות של קפלן.
לו בשל כך בלבד, מול כל עמדה שלה תהיה אשר תהיה, אני אציג עמדה הפוכה.
יש לי תמיהות גם לגבי התנהלותה בחייה הפרטיים, אבל זה לא שייך לכאן.
אז אתה מודה בפה מלא שאינך ענייני.
תודה.
אשתמש בזה בהמשך, כשמול כל מיני אחרים שאינך מחבב, תציג עמדה הפוכה על כל הדברים הטובים שהם עושים...
זה מה שכתבתי, ובמטותא, אל תעשה מניפולציה על דברי.
זה לא יפה.
ולגופן של עניין, ידעו טייסי חיל האויר שמרחיקים טוס עד 2000 ק"מ מהבית, שצה"ל יעשה הכל, ה-כל, כדי להשיב הביתה אותם או את גופותיהם.
כלפי הדעות של תמי ארד הודת שאינך עניני, זה נכון באותה מידה כלפי רבים וטובים אחרים, שאתה אובססיבי לגביהם.
לגופו של עניין, כשאתה אומר "צה"ל יעשה הכל, הכ-ל", מה זה כולל?
אם בשביל להשיב את גופותיהם יהיה צריך להפציץ את תל אביב על יושביה, או לשחרר את יחיא סינואר הבא, אתה גם בעד?!
מחילה, אתה מדבר כל היום על 'קפלניסטים' ומגדיר כל מי שבפרומיל לא מוצא חן בעינך כ'קפלניסט', אבל אתה נופל באותו מקום בדיוק. בדיוק השיח של "לעשות הכל כדי להחזיר אותם" - הוא השיח שגרם שלמרות הישגים מדהימים שלנו במלחמה, החמאס עדיין קיים ושולט בחלק מהרצועה.
אם אומה חפצת חיים אנחנו, חייבים לחזור לתודעה שבה הכלל קודם לפרט. כמובן, איננו רוסים ששולחים אלפים כבשר תותחים. כמובן נעשה מאמצים רבים שחיילנו יחזרו ממשימותיהם בשלום ונעשה *מאמצים רבים*, שמי שמסר נפשו - יושב לקבר ישראל. אבל ממש לא *הכל*.
הדעה שלה לגבי החזרת נעדרים היא פוליטית נטו, וכשגילתה הזדמנות לנגח את הממשלה היא קפצה כמוצאת שלל רב.
כשהיו חטופים ונעדרים בעזה היא נבחה בקפלן: את כולם ע-כ-שו... וכשחיילים נפלו במהלך פעילות מבצעית להשבתם, זה לא הזיז לה.
מעבר לכך, זמן קצר ביותר לאחר שנשבה בעלה היא היתה בזוגיות חדשה... שיהיה לה לבריאות.
בניגוד למשפחות נעדרי קרב סולטן יעקב שלא מוותרים על יקיריהם, רון מעניין אותה רק לשם עשיית הון פוליטי.
לכן, כל מה שאצלה שחור, אצלי הוא לבן, וכן להיפך.
לגבי איתור נעדרים, מדיניות משרד הבטחון לא השתנתה כהוא זה מאז מלחמת השחרור וטוב שכך, וגם עכשו אין לשנות.
והדעה שהיא הביעה השבוע נכונה, בלי שום קשר לשום דבר אחר. לא טענתי שבגלל שהיא אומרת זה נכון (וממילא ממש לא חושב שכלל מה שאתה חושב עליה רלוונטי).
אמרתי שהדברים שהיא אמרה אתמול נכונים, לא בגללה, אלא כי אני משתדל להיות ענייני.
לגבי מה שכתבת ספציפצת , לא יודע אם היא אמרה "את כולם עכשיו" (חיפשתי בגוגל, לא מצאתי), אבל כן ראיתי אותך, כאן, בהודעה הזאת:
*מול כל עמדה שלה* - אקטואליה וחדשות
טוען שצריך לעשות *הכל* כדי להביא גופות לקבר ישראל. כולנו מסכימים שצריך לעשות מאמצים מרובים, אבל בשום אופן לא *הכל*. כשאתה אומר *הכל* אתה לחלוטין מאבד את השיקולים הכלליים לטובת השיקול הפרטי.
לגבי פדיון שבויים, ההלכה היהודית ברורה לגמרי.
וכאן זה סיפור אחר.
פדיון שבויים וכל מה שנאמר עליו בפוסקים, עוסק ביהודים שנשבו וגויים מחזיקים בהם על מנת להשיג כסף תמורתם או למכור אותם לעבדים וכד'. כאן יש הלכות שדורשות הכרעה בכל מציאות ספציפית, שמצד אחד זו מצווה גדולה, הקודמת לכל הצדקות ומותר למכור בשבילה ספר תורה וכד'.
מאידך יש הגבלה ברורה ש"אין פודין את השבויים יותר מכדי דמיהם", בדיוק בשביל לא להפוך את העניין לכדאי לגויים - כלומר גם במצב של גלות, הכלל קודם לפרט.
בימינו גם שבויים חיים, אינם בגדרי 'פדיון שבויים' המדובר. השבויים הם חלק מהמלחמה של האוייב בנו. השיקולים לפעמים דומים ולכן לפעמים אפשר בזהירות לדמות מלתא למלתא, מהלכות שנאמרו לגבי פדיון שבויים, אבל פשוט שאין זהות. השיקול הכללי - מצד אחד לא לתת לאוייב להשפיל אותנו במציאות של שבויים ומצד שני לא להפוך את השבי לנשק קטלני, היחיד שמדינת ישראל מתקפלת בפניו - גובר על שלל השיקולים הפרטיים והפרצופים של פלוני ואלמוני שדחפו לנו בכל פינה.
כשמדובר על גופה, זה בכלל לא הסיפור. אין כאן שבוי שנמצא בסכנה. כמובן, הבאתו לקבר ישראל היא מצווה גדולה של גמילות חסד עם המתים ועם החיים - אבל אינה מצדירה כלל סיכון חיים נוספים.
שים לב לצילום מסך שהעלתי בתגובתי הקודמת.
מתקשה להאמין שאינך מכיר את זה.
מבין שבשביל להתנגד לתמי ארד, אתה מוכן לזרוק את השכל הישר. רחמנות עליך.
מאז מלחמת השחרור.
לא כולל לתלות את כל הג'ינג'ים... אם זה יהיה המחיר שידרשו מאיתנו לשלם.
בשביל חטופים חיים, מדינת ישראל עשתה הסטוריה, בשורה של מבצעים הירואיים שאומרים שאכן הפרטים מוכנים לסכן את עצמם בשביל טובת הכלל, אכן חלק מטובת הכלל - שלא יהיו קלפי מיקוח בידי האוייב.
רק בארבעים השנה האחרונות, במסגרת רוחות השלום והעייפות ממלחמות, מדינת ישראל איבדה את הראש בנושא.
הדיון פה הוא על השבת גופות נעדרים, ולא על עסקאות שערורייתיות.
בענייננו, משרד הבטחון וצה"ל מעולם לא ויתרו על נעדר כלשהו. החריג הוא נעדרי הצוללת דקר שירדו למצולות.
הרבנות הצבאית מציינת מידי שנה את ז' באדר כיום זכרון לחיילי צהל שמקום קבורתם לא נודע.
ופתאום קמה בבוקר אשה שנויה במחלוקת פוליטית, ודורשת הלכה למעשה לנטוש את החיפושים אחר מי שהיה פעם, בעבר הרחוק, בעלה או בן זוגה.
היא אמרה דבר שהוא כל כך פשוט והגיוני וגם נכון הלכתית, שאיני מבין איך הפוזיציה כל כך מעוותת את דעתך, שאתה מלביש תילי תילים של עניינים לא קשורים כדי להתנגח.
כל מה שהיא אמרה, זה שלא *לסכן חיים* בשביל הבאת חלל לקבורה. ככל הידוע לי, האזכרה של הרבנות הצבאית, לא כוללת סיכון חיים...
ואין לנו קצה חוט אמין באשר לגורלו, משכך מרוכזים המאמצים בתחום המודיעיני, וכשמגיע מידע ולו קלוש, יוצאים למבצעים גדולים או קטנים במדינת אויב, שמטבע הדברים כרוכים בסיכון חיי אדם.
אשר לתמי ארד, אם נחושה שלא לסכן חיי אדם, משתמע שהשבת רון נמצא אצלה במקום לא גבוה, ולא יכול להיות אחרת.
אלא שלאור התנהגותה הקפלניסטית בסוגיית הגופות בעזה, אנן סהדן שבבחירה בין השבתו, מה שיביא אולי עוד חצי מנדט לנתניהו, ובין השארתו לנצח בידי האוייב- האפשרות השניה מועדפת עליה.
דחילאק, קצת יושרה. בשרשור הזה אתה משמיע בדיוק את המסרים ששנתיים פימפמו בקפלן.
קפלניסטים לא יכולים להטריד את טלי גוטליב ואחר כך ליילל שמרדכי דוד מטריד אותם.
ומרגע שהקפלניסטית תמי ארד פערה את פיה, היא תבחן לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.
וכאן גופו של עניין וגופו של אדם כרוכים וקשורים זה בזה.
סיימתי
והאמת, לא ראיתי עד עכשיו וזה גם לא משנה במיוחד. כפי שציינתי, לא הבאתי את זה כי "אם תמי ארד אומרת - זה נכון", ממש לא. הבאתי את זה כי הפעם היא אמרה דבר נכון.
חשובה מאוד מאוד, אך לא מצדיקה סיכון חיים.
לגבי האירוע הספציפי - איני יודע יותר מידי. יש הרבה רחשים שלמרות הכרזת רוה"מ, היו לו עוד מטרות מה שמשנה את התמונה.
מלבד זאת, לפי מה שטוענים ברוטר ובכל מיני וואצפים, מעז יצא מתוק. כחות של חיזבאלה שבאו משני כיוונים וחשבו לסגור על כוחותינו, תקפו אחד את השני והרגו לעצמם עשרות רבות.
באיזו זכות מגיע לארצנו אוכל חזיר מארץ זרה, רוסיה אוקראינה ארגנטינה או כל ארץ אחרת, ועוד מקבל חבילת סיוע, ואילו צאצאי הטוענים שהיו פה בשנת 1948 אינם מורשים כלל.
ויהדות שנשענת רק על הגזע היהודי, בנוסף לזה, שזה גם לא נכון, כי היהודים כוללים כל כך הרבה גרים שהתגיירו במשך כל הדורות, אם היהדות תסתכם רק עם הגזע, יוצא שזו גזענות. וזה למה בן גוריון, על אף היותו חילוני, אימץ את חוקי הנישואין, השבת ואיסור חמץ בפסח, וקבע אותם כסטטוס קוו של המדינה.