קשה למדוד במדויק את הנזק הישיר של הסכמי אוסלו בפני עצמם לאורך זמן, משום שהתקופה שלפני 1993 הייתה שונה מאוד מבחינה ביטחונית, חברתית ופוליטית. לעומת זאת, ההתנתקות מעזה שהייתה תוצאה ישירה מהסכמי אוסלו, מאפשרת השוואה יחסית ישירה יותר: ניתן להשוות את המצב בזירת רצועת עזה (שממנה ישראל התנתקה) לבין זירת יהודה ושומרון (שבה לא הייתה התנתקות דומה).
מספרי ההרוגים הישראלים מפעולות איבה מאז 2005 (עד תחילת 2026):כ-2,100–2,300 ישראלים נהרגו מפעולות שמקורן ברצועת עזה (כולל הטבח ב-7 באוקטובר 2023 שבו נהרגו כ-1,200 איש, רובם אזרחים, וכן הרוגים מירי רקטות, פיגועים ומבצעים קודמים כמו צוק איתן, שומר החומות וכו').
כ-300–400 ישראלים נהרגו מפעולות איבה שמקורן ביהודה ושומרון (פיגועי דקירה, ירי, דריסה וכדומה).
→ כלומר, פי 5–7 יותר הרוגים ישראלים ממקור עזתי מאשר מיו"ש בתקופה זו (הפער גדל מאוד בעקבות אירועי 7 באוקטובר).
מספרי ההרוגים הערבים מאז 2005 (בעיקר מפעולות צה"ל ומבצעים):
ברצועת עזה: מעל 70,000 הרוגים (לפי משרד הבריאות בעזה ועדכוני OCHA עד תחילת 2026, כולל כ-67,000–73,000 עד סוף 2025 ועוד הרוגים במבצעים מאוחרים יותר). רובם מאז אוקטובר 2023.
ביהודה ושומרון: כ-3,000–4,000 הרוגים ערבים (לפי OCHA ובצלם, כולל כ-1,000+ מאז אוקטובר 2023).
→ כלומר, פי 20–25 יותר הרוגים ערבים בעזה מאשר ביו"ש בתקופה זו (הפער עצום, בעיקר בגלל המבצעים הגדולים ברצועה).
הנתונים מראים כי ההתנתקות לא מנעה הסלמה בעזה – להפך, היא אפשרה בניית כוח צבאי של מחבלי חמאס והג'יהאד והשיא הגיע בטבח שביעי לאוקטובר ובמלחמה שבעקבותיה. ביו"ש, לעומת זאת, בגלל ההתנחלויות שטחים עצומים נמצאים בשליטה ישראלית מליאה שלנו ויחד עם מחנות צה"ל הנמצאים בשטח עם יד חופשית לצה"ל לפעול בכל עת, כל זה הצליח יחסית לצמצם את היקף האלימות הקטלנית נגד ישראלים, וגם לתושבים הערבים ואפילו למחבלים עצמם האבידות בנפש היו הרבה פחות מאשר בעזה.
