היי, חדשה כאן, נעים מאוד - באמת נעים לי לקרוא כאן את הכל ואיזה כיף שיש מקום כזה.
בשנה שעברה גיליתי שאני אדם רגיש מאוד ,קראתי את הספר של איילין וכו.
עם הקריאה של השרשורים תהיתי לגבי משהו שאני לא מבינה אותו ככ על עצמי .
מאז ומתמיד מגע כלשהו לא משנה ממי ,הוא פשוט לא נעים לי. אני מרגישה סוג של חלחלה כזו ,רתיעה . לא בא לי שיגעו בי.
זה קורה בעיקר עם הילדים שלי, שאני מאוהבת בהם ממש , אני נהנית לנשק ולחבק אותם אבל קשה לי שהם מחבקים אותי או נותנים נשיקה רטובה . ילדים לא מבינים איפה הם נוגעים לפעמים, וכשהם מחבקים לפעמים נוגעים בכל מיני מקומות צנועים בלי כוונה וזה עוד יותר מרתיע אותי.
ב"ה עם בעלי זה לא קורה לי .
לא חוויתי הטרדות למיניהם ב"ה ,אז זה לא הכיוון.
מה לא בסדר אצלי? והאם זה קשור בהכרח לרגישות יתר ?
) ויש גם תחושה של חידוש באוויר, אבל לא חידוש זר, אלא חידוש מוכר משנה לשנה... וגם עונת האביב היא האהובה עליי, וזה כיף לטייל בה (שוב, לא השנה
למה?