אחות קטנה ממני מתארסת.
איך מצליחים לעבור את זה בטוב?
מרגישה שצריכה לקחת שאיפה עמוקה לתק' הקרובה-ולא קצרה.
יודעת להפריד. שהשמחה בשמחתה לא סותרת את הכאב שבהדגשת החסרון שלי..
ועדיין. כל הכאב מועצם. הפער גדל בכל מובן.
אין לי כח להחזיק את זה ולחייך בכח ואין לי כח למבטים.
אין לי כח.
כאילו לא מספיק הניסיון שברווקות שלי.
עד כאן פריקה.
שגם תורך יגיע. אין ספק!
תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....
* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם 
* נכתב כמובן כדוגמא לדיאלוג פנימי שיכול לנבוע בתוך כל אחד/ת מאיתנו בשלב כזה או אחר.
אני: אני יוצאת עם מישהו ומאוד מאוד טוב לי איתו.
עומדים לפני החלטה.
החלק ההססן שבי: אבל איך תדעי?
איך תדעי לא לטעות בבחירה?
אני: אממ... תן לי לחשוב על זה רגע.
אני מתחברת פנימה לתוכי ובעצם מרגישה שהוא האדם הראשון איתו הרגשתי בית וראיתי אותו לצידי בעתיד הקרוב והרחוק.
אם אחשוב עוד קצת הלאה, אני גם רואה בו בן זוג ואבא לילדיי ב"ה
המחשבה של לא להיות איתו או שהוא יהיה עם אחרת הופכת לי את הבטן
אני סומכת עליו. רואה איתו עתיד משותף.
אני רוצה אותו לצידי תמיד.
כן, אני חושבת שמצאתי את שאהבה נפשי! מזל טוב!
החלק ההססן שבי:
אבל רגע!
מי אמר?
מי אמר לך שזה זה?!
אולי יש מישהו יותר טוב שמחכה לך?
אני: וואו חלק... מרשה לי לקרוא לך הססני? יאללה שיהיה כך. שיהיה יותר קצר.
אז הססני שים לב שאני דיברתי כאן על *בן זוגי* עצמו.
אבל אתה...
אתה בכלל מדבר איתי על הפחד לפספס, על חששות והססנות, על הפחד מעצם ההתחייבות עצמה, על הפחד מעצם ההחלטה להתחתן.
אז בוא,
אני לא מפחדת ממך.
נכון, אתה החלק ההססן שבי.
יש בתוכי, כמו בכל בני האדם, הרבה חלקים.
כשאחד מהם הוא אתה - חלק הססן, בעל אי ודאות, ספקות, פחדים וחששות רבים.
החלק הזה, אתה, מדבר מתוכי ומפציע מדי פעם ופעם, ובעצם מוריד לי את הביטחון וממלא אותי בתחושה של חוסר ודאות וחששות.
חלק מהמילים שאתה אומר לי הם:
"אני מוצא את עצמי הרבה במחשבות של האם זה זה?
איך בכלל יודעים שזה זה?
אני בוחן כל הזמן את מה שקורה ביניכם כסימן אם זה זה או לא זה.
אני כל הזמן בבדיקה.
אני לא מרפה.
גם כשאתם שניכם בתוך הקשר וטוב לכם - אני עדיין תמיד מחפש מסביב אישורים שזה שזה,
מרב, מהורים, מחברות, ובעצם מהיקום כולו.
אני רוצה לשמוע שזה זה, שבת קול תצא ותגיד לי אפילו עדיף, ואז זה *קצת* ירגיע אותי - אבל עדיין לא לגמרי ירגיע אותי, כי תמיד אני אהסס, לא משנה מה!
גם אחרי תקופה מסוימת אני שוב אחזור ואבדוק ואבחן את העניינים,
אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם מאוד הססן
אני גורם לך להעיד על עצמך שאת אדם שמתקשה לקבל החלטות
אני גורם לך לבחון ולנתח כל דייט ולומר האם היה קצת משעמם או לא,
אני גורם לך להילחץ מהצעת נישואים שאת מאוד רוצה וכמהה אליה, כל פעם בגלל תירוצים אחרים -אני גורם לך לפחד שגם אחרי שתחליטי אולי תתחרטי,
אני גורם לך לפחד ממחויבות"
עד כאן אתה החלק ההססן שבי.
עכשיו תקשיב גם לי.
אני:
אומרת לעצמי, בביטחון:
"אם תבחני את הדברים,
תוכלי לראות בבירור שיש בך אמונה שלמה וביטחון שלם בבן זוגך עצמו,
ויחד עם זאת, חלק מהתכונות הבולטות בך כרגע מצביע על חוסר ודאות וחששות - ז"א, זה כלל וכלל לא קשור למר בחור עצמו, זה קשור אך ורק אלייך!
ז"א 2,
שגם אם תמצאי את הגבר הכי הכי מושלם (שכידוע, לא קיים, מעולם לא היה קיים, ומעולם לא יהיה קיים - בדיוק כמו שאין אישה מושלמת, ובעצם אין אדם מושלם - רק הקב"ה לבדו מושלם) - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
וגם אם יהיה לך טוב, ואפילו טוב מאוד - עדיין החלק הזה שבך יטע בך ספקות וחששות!
לכן, כמה דברים שיוכלו לעזור:
1. נסי לברר בתוכך את החלק ההססן הזה.
ממה הוא מפחד בעצם?
האם הוא נתקל בעבר (אולי בילדות? אולי מודל ההורים? אולי חוויה קשה שבה הוא ראה איך נישואין מתפרקים או לא מתפרקים אבל גורמים לאדם סבל? משהו אחר?) במשהו שיכול לגרום לו לפחד ולהסס?
מה התרחיש הכי מפחיד שממנו הוא הכי מפחד?
מה קורה בתרחיש הזה?
מדוע הוא פיתח את חוסר הודאות הזה?
האם זה תרם/תורם לו באיזשהו אופן במשך השנים?
האם בעבר הוא גם היה שם? מה הוא גרם לך להרוויח/להפסיד?
מה כן עשית או לא עשית בגללו?
מה יקרה אם תקשיבי לו ולא תלכי על זה? מה תרוויחי? ומה תפסידי?
ומה יקרה אם לא תקשיבי לו, תתמלאי בחלק הבטוח שלך ותלכי עלך זה - מה תרוויחי אז? ומה תפסידי אז?
תנסי להיות רגע עם עצמך בשלמות - ממש להרפות את הגוף, לעצום עיניים, לנשום לתוכך פנימה ולהיזכר ברגע אחד בחייך שבו הרגשת ביטחון. ממש רגע שבו הביטחון עטף את כל כולך והלכת איתו בראש ובלב ופעלת לפיו.
מה את רואה שם?
מה היה שם באירוע הזה?
איך הרגשת שם?
איפה בגוף הרגשת את הביטחון הזה?
נסי להיות שם רגע ולקחת את הביטחון הזה, שהוא גם חלק ממך, ולנסות לתת לו יותר ויותר את הבמה - ממש לדמיין אותו גדל וגדל בתוכך עד שהוא ממלא את כל כולך.
מי את שאת מלאה בביטחון עצמי?
מי את שאת לרגע נפרדת מחוסר הודאות?
2. יש טכניקה מוכרת לקבלת החלטות,
שבה אומרים להפוך את ההחלטה ממצב אקטיבי (אני בוחר) למצב פסיבי (בוחרים בשבילי) - ולפי זה לראות מהו באמת הרצון *האמיתי* יותר של האדם.
במקרה שלך,
אם אני אשאל אותך מה יקרה אם תיפרדו מחר, בן זוגך יהפך לבן זוגה של אישה אחרת - ינשא לה ויהיו להם יחד ילדים משותפים.
ז"א, אם *הוא* יחליט זאת מחר ויחתוך ממך וילך לאחרת -
מה תרגישי אז?
שהרווחת?
או שהפסדת?
את התשובה הזו תיקחי ותדעי את ההחלטה שלך בשלמות.
3. הדבר העיקרי, ואולי היחידי יש יאמרו שיקבע האם זה יהיה זה או לא יהיה זה
זה אך ורק *את* ו*בן זוגך* והבחירה שלכם אחד בשנייה בכל יום מחדש!
אם תבחרי להיות שם,
אם תאמיני בעצמך ובבן זוגך ובמה שיש ביניכם,
ותקחי את האמונה והבחירה והביטחון הזה יום יום שעה שעה - *זה* מה שיגרום לכם להצליח!
*זה* מה שיגרום לנישואים שלכם לעבוד לנצח,
*זה* מה שיהפוך את זה ל*זה*!
וכמה שזה חשוב לומר זאת,
כי לצערנו בדור הזה הבלבול כל כך כל כך גדול, אנשים הולכים ומסתובבים בעולם הזה פשוט מבולבלים, כבר לא יודעים מה ואיך והאם ומדוע
בטוחים שרק אם ימצאו את האחד הזה שעוד יותר טוב מההוא,
ואת האחת הזאת שעוד יותר מוצלחת מההיא - אז הם באמת יהיו מאושרים!
וזה פשוט לא נכון!
מה שהם באמת צריכים זה לבחור בו/בה! בשלמות!
להביט לו בעיניים ולראות בו את האחד *שלך*, כי הוא *שלך*,
להביט לו לתוך הנשמה ולראות בו את השותף לכל חייך,
ולא רק עכשיו, ולא רק באירוסין, ולא רק החתונה, ולא רק בשנה הראשונה והשנייה, ולא רק בשנה ה20, אלא כל יום מחדש!
ההבחירה הזו,
האמירה הברורה הזו,
תגרום לך כל יום לבחור בו מחדש,
להפוך את הנישואים שלכם ללא מובנים מאליהם,
להשקיע ולתת,
להקדיש זמן ומרחב זוגי לכל אורך הדרך
וזה, באמת באמת זה מה שיגרום לך לאושר נצחי ולנישואים חזקים, טובים ומטיבים.
4. אני כבר מכירה את עצמי ויודעת שאני אדם מאוד אינטליגנט ורציונאלי,
מאוד אוהבת לנתח דברים בראש, לחשוב, להעמיק, לא לחפף,
מאוד יסודית ואולי אפילו פרפקציוניסטית.
ודווקא לאנשים כאלה, לפעמים יותר קשה.
כי לפעמים לא משנה מה יקרה להם במציאות - עדיין הראש שלהם והמוח שלהם יעבוד שעות נוספות וינתח וינתח עד כאב.
לכן דווקא לי הייתי מציעה להקשיב יותר לגוף, לרגש,
ולא רק לשכל.
שהוא שם, והוא חריף וחכם וחזק - ואת זה, אני אומרת לעצמי, את יודעת ואף אחד לא יקח לך.
אבל אל תתני לו להעיב על השמחה שלך ועל כל מה שיכול להיות לך טוב בחיים האלה רק כי הוא אוהב לנתח ולשאול אלף פעמים ומכל זווית על כל אירוע שקורה לו בחיים.
אני לא אומרת חלילה להתעלם ממנו,
הוא שם ויש לו תפקיד חשוב,
אבל מאז שסיים את תפקידו ובחן רציונאלית האם הבחור טוב לך או לא, מתאים לך או לא,
*שם*, תני יותר מקום לגוף ולרגש שלך.
שאלי את עצמך
מה אני מרגישה כשאני לידו?
איזה רגש עולה בי כשאני חושבת עליו?
ועלינו יחד?
ועלינו מגדלים ילדים?
ואיפה אני מרגישה בגוף שלי את כל זה?
מה החוויה הגופנית/פיזית שלי כשאני נמצאת לידו?
איזו תחושה הוא מעלה בי?
תהיי שם רגע ותשהי בתחושות האלה.
גם הגופניות וגם הרגשיות.
ותני להן רגע למלא את כל כולך.
את יכולה אפילו לתת להם שם או לדמיין אותן בצורה מסוימת עם צבע מסוים - ואז בכל פעם כשיעלו החששות - תביאי את הצורה המוחשית הזו שדמיינת לאותן החששות שיענו להן,
שיהיו שם לעשות סדר בדברים.
תני להם את המקום שלהן ואת הזמן שלהן ותרגישי אותן, ותשהי ברגש ובחוויה הגופנית הזו.
בצורה הזו, תהיי בטוחה גם שכלית, גם רגשית וגם גופנית,
ובצורה הזו תוכלי קצת להרגיע את החלק ההססן והחושש שבך כשתצטרכי.
החלק ההססן שבי:
אממ... תראי... אה... בעצם...
טוב לא יודע! האמת שאחרי כל זה אני מרגיש שבאמת ראית אותי
שהקשבת לי
אבל לא היית מנוהלת על ידי אלא את ניהלת אותי.
את פשוט הסתכלת לי בלבן של העיניים
לא פחדת
ופשוט ענית לי!
ענית לכל חשש ולכל היסוס שבי.
אז מה נותר לי לומר...
יאללה לכי על זה!!!
ומזל טוב!
אני:
יש בי הכל.
אני יודעת.
אני מנהלת אותי.
אני אצליח.
בשלב הזה
ובכל שלב ושלב הבאים אחריו.
אני חלק אלו-ק ממעל.
ה' הוא בכל מקום. האלוקות בכל מקום.
גם בי בתוכי
יש.
בי.
הכל.
חודש אדר שמח ומלא בבשורות טובות ב"ה ❤
את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:
(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.
למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )
רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...
מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה.
מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.
זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.
התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).
ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.
אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.
הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.
מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך..
עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.
הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,
היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.
חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה
שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי
גן העדן, התקלקלו.
נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה
מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך
והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על
הכל.
הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות
ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך
להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים
מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה
יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.
כמוני.
יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת
מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם
בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה
אנשים. אבל אולי אני טועה.
ואולי אני פסימית. לא אולי - בטוח.
(זה לאלה כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)
אבל אתם בפורום באמת אנשים
רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד
ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.
החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת
פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח
בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי
שהזולת יפתח גמרא כפתרון
לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר
אפילו אם זה לא נעים....
איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר
אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה
תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.
לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.
אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר.
אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.
על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.
מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.
בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.
ואם אני צריך הקשבה?
ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.
אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה
כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי.
את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.
תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!
אני הנני כאינניוהתחיל הסשן של ארגונים, אולמות ותאריכים.
אשמח להעזר בחכמת ההמונים כאן, - האם מישהו היה באולמי ari באור יהודה ויש לו חוות דעת?
כמו כן חשבנו על קדיתא, ריין והסייאנדה (באיזור בית שאן)...
מזל טוב!!!!!!!
זכו להקים בית נאמן בישראל ולקבל יחד משיח!!!
כן ירבו הודעות כאלו כאן!!!!
כיף לשמוע!!
לא מכירה את האולמות, אבל המון הצלחה בארגונים והכל!
הם מאוד רחוקים אחד מהשני..
אחלה בית שאן שבעולם, זכית ;)
שתזכו לבניין עדי עד בשמחה, באהבה ובטוב גלוי ב"ה 🙏🎉✨
אני הנני כאיננימיש מיש מיש מיש משנכנס אדר
רק שיתוף אישי קטן קודם
חודש אדר הקודם הייתי בקשר טוב
והייתי בטוח שזהו
זה הפורים האחרון שלי בתור רווק
ובעזרת השם שנה הבאה אני כבר נשוי חוגג עם אשתי
וזה ממש מה שהחזיק אותי בשמחה בפורים הזה
ומפה לשם עברה שנה ואני עדיין פה...
ועכשיו בערבית שהזכירו יעלה ויבוא, פתאום זה עשה לי ממש טוב בלב, פתאום קיבלתי קצת תקווה ואמונה
שכן, שנה הבאה אני אחגוג עם אשתי בעזרת השם
אני אולי לא בטוח בזה כמו שנה שעברה
אבל אני יודע שהשם איתי, ושאני לאט לאט מתקדם גם במסע שלי (מרגיש לאט מידי לרוב🤦🏻♂️)
אז קצת חיזוקים לכולנו
משנכנס אדר מרבים בשמחה
והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב
להודיע שכל קוויך לא יבושו, ולא יכולנו לנצח כל החוסים בך
שנזכה כולנו לקול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה
איך אומר ר' נחמן... יש עניין שנתהפך הכל לטובה
וזה יכול לקרות מהר כמו במגילה
ולצערנו זה יכול גם לקחת יותר זמן
אבל לא להתייאש
הטוב בדרך
המגילה הפרטית שלנו נכתבת ומתבשלת עד שיגיע הרגע של ההיפוך הגלוי, שיתגלה ההסתר
אז חברים, לא לשכוח יעלה ויבוא
ואם יש מישהו עכשיו במרכזית ירושלים שבא לו לארגן טיפה מיש מיש וריקודים עד שמגיע לי האוטובוס אני אשמח לרקוד איתו טיפה😅
בשורות טובות במהרה ב"ה!
רק למקרא תגובה זו, הייתי שולח (ת) לך את זיווגך מייד עכשיו, לו הייתי הקב"ה!
אני יכולה ממש לראות בעיני את החיוך שלו למקרא תגובתך....
בקרוב בקרוב בקרוב, ממש!
🙌פתית שלגאחרונהבדיוק פספסתי אותך במרכזית
זה השפיע על האיכות של הדייט עצמו?
אה ומה הלוקיישן הכי גרוע\מוזר?
אצלי הכי טוב- הגן שמתחת לבית הכרם, ליד בגין.
הכי גרוע- גן משחקים בתל אביב.
שניהם השפיעו על האיכות אבל כנראה בגלל שהיה מדובר בדייטים ראשונים.
נסענו למסעדה מסוימת, רק בשביל למצוא שלט שאומר שהיא עברה דירה לעיר אחרת (למה גוגל לא מעודכן?!).
אז נסענו לעוד מסעדה, והיא כבר לא קיבלה עוד סועדים כי נגמרו החומרים. בחיים לא קרה לי לפני כן וגם לא אחרי כן...
בסוף היינו כבר עייפים ומבואסים אז נסענו להמבורגריה קרובה.
קנינו מנות המבורגר, באנו להתיישב, ואז המוכר אמר שאי אפשר לשבת כי הם מתחילים לנקות עכשיו.
יצאנו, חיפשנו מקום נורמלי לשבת לאכול, וכשלא מצאנו - קיפלתי את שורת המושבים באוטו ואז ישבנו בתוך הבגאז' עם הרגליים בחוץ על המדרכה.
כך אכלנו המבורגר ברחובה של עיר...
נגיד את זה ככה, הציעו לי ג'ינג'י ואני מה זה לא מתחברת גם יצאתי פעם עם אחד וזה די הפריע לי, עכשיו פסלתי הצעה שדווקא בפרטים היה נראה הכיוון שאני מחפשת אבל הבן אדם פשוט כתום (סליחה אם מישהו פה נעלב או משהו רק משתפת בשריטה שלי קיצור הבעיה בי לא בכם ג'ינג'ים יקרים) ועכשיו אני טיפה אולי בהרהורי חרטה כי בסוף מראה זה דבר שמחובר לאופי אז אולי אם אני אכיר אותו אראה את זה באור שונה, אבל מצד שני אני יודעת שזה לא נוח לי אז אולי אין למה לנסות בכוח אם אני יודעת שזה מפריע לי מה אתם אומרים?
לחתוך.
מציאת חן זה בהחלט מרכיב חשוב בכימייה בין אנשים
אם היא לא נבנית במהלך הפגישות
כדאי לבדוק למה.
ואם אין דרך לשנות את זה- אז לא חובה להיפגש או לנסות בכוח.
בהצלחה!
אם תבואי עם חשק ותוכלי לנסות להתעלות מעל זה, למה לא לנסות?
לפעמים זה מתעתע הרגיש איפה אנחנו עומדים ביסח לעניינים כאלה, דווקא בגלל שזה יכול להיות נזיל, אז הבלבול שלך הגיוני.
מודעות עצמית ובין אישית
כבוד והכלה
תקשורת ישירה
הבנת עיקרון הנפרדות
היכולת להתפתח ולהשתנות
זה בסיסי בעיניי
תזרמי
או השראת שכינה.
תלוי באיזה רובד מדברים. בכל מקרה אני בטוח שהראשון יוביל לשני.
יש את האנשים האלה שאתה איתם מרגיש בבית, במבט בדיבור , בצחוק בחיוך
על זה אני ממש לא אוותר
אני יודעת שיש לי את זה ברמות ואני לא אתפשר למישהו פחות ממני.
זה בעיניי לא תכונה שיכולה "להיות לך", ומישהו אחר הוא יותר או פחות ממך. זה פשוט התאמה. (ומסכימה שזה דבר מאוד חשוב)
כי את מתכוונת למשהו אחד ואני למשהו אחר
אני מדברת על אופי חם חייכן מצחיק
אבל אי אפשר לקרוא לזה "להרגיש בית", ולהתכוון רק לזה באופן ספציפי.
(כלומר, את יכולה לומר שאלה התכונות שהכי חשובות לך בבן זוג, אבל זה שונה מלומר מה הכי חשוב בעינייך בקשר בין בני זוג באופן כללי.)
יכולה לדייק אותך למה התכוונתי
ודייקתי
לא רואה צורך שוב להסביר
בעיניי זה מושתת על הרבה דברים -
כימיה, הבנה, עין טובה, אכפתיות, יכולת לראות את האחר, חמלה...
בלי להשליך איך זה גורם לי להרגיש, ולאן מתקדמים ומה זה אומר.
מרחב מוגן ללב של בן הזוג.
1. מחוייבות לקשר. כל בן או בת הזוג חייבים להיות משוכנעים כי בן הזוג השני פועל רק לטובת הקשר. וכמובן שהוא או היא פועלים אך לטובת הקשר. בכל החלטה ומעשה. וידיעה מוחלטת שנמצאים בקשר לא במקרה. ולהרבה זמן.
2. הערכה הדדית.
3. בינו לבינה...
או אופי דומה או אופי משלים, אופי שאיתו הזוג יתאים יחד
התחברתי מאוד לתקשורת ולרצון טוב.
לי היה בא לומר שגבולות זה הדבר הכי חשוב.. גבולות במובן הרחב של המילה.
מתי שיש גבולות טובים וברורים אז יש מרחב מאפשר להעמיק את הקשר.
