בסופו של דבר זה הדרך  לוודא שהלקוח ישלם עבור העבודה שעשה..

מבינה אותך שזה נראה מאיים בהתחלה.. רק חשוב שתדעי שלרוב אתה מתחיל את ההליך ולא תמיד יכול לדעת מתי ואיך הוא יסתיים. 

לכן החוזים הללו..

אם יש לך קושי כלכלי במימון ההליך יש דרך נוספת לקבל סיוע משפטי מהמדינה במקרים מסויימים..

מוזמנת בשמחה להתייעץ האישי לגבי ההליך

מה האופציות שעומדות לפני גבר או אישה או זוג (ואם יש הבדל בין הדברים), לגבי סיוע משפטי.

למה זה נצרך, למה עדיף בפרטי ולמה עדיף דרך המדינה?

למי פונים ואיך יודעים מי טוב יותר?

ומה זה באמת "טוב" בנושא הזה?

זאת עוד אחד מהסיבות למה כדאי לא להיגרר למלחמות המטופשות מכל בחינה רציונלית, ולהתאמץ מאוד לסגור הכול מחוץ לערכאות המשפטיות (אפשר גם את זה לעשות בעזרת עו"ד, ולחתור להסכם, מניח שהעלויות יהיו נמוכות יותר).

בשביל איזה חבר מסכן שלך.

אבל אולי תוכל לפרט כאן מה התהליך, איך זה מתחיל ונרקם מבחינה פורמלית (לאחר "יחסינו לאן", דמעות ורגשות). באופציות השונות.

החבר לא ביצע בסוף את התהליך (ב"ה, אולי אפילו יהיה שם שלום בית ברגע האחרון, לשמחת @נחלת  @שם פשוט  ועוד).
 

תראה כמה אתה מפסיד שאתה לא מספיק סקרן...

מי זה??

אני שמחה באופן כללי אם יש ב"ה שלום בית בסוף, אבל אהיה עוד יותר שמחה אם אדע על מי מדובר.....

הלוואי!!!!!!!!!

רוצה להוסיף סמל כמו שעושים כאן אבל לא יודעת איך.....סמל שמח כזה, מחייך מכל הלב!

מהצדדים פונה לבית משפט והצד השני עם כל רצונו לסיים יפה ולהגיע להסכמות נאלץ לקחת ייצוג, מטפלים, יועצים כדי להציל את עצמו והילדים.

מי שלא היה שם  לא יבין זאת לעולם

הייתי שם ומבין.
אולי תשלחי אלי את הצד השני ואסביר לו שגם לו זה לא כדאי

,ולהשקיע את הכסף עבורכם ועבור הילדים במקום עבור עורכי דין.

לא?

צריך לרצות את זה מאוד.

מאוד. 

אפשר גם בלי שצד 1 ירגיש שהוא מוותר יותר מדי.

לפעמים, הערכאה המשפטית מרמזת את הכיוון באופן "זמני", ומי שיש לו אפילו קצת שכל יגיע להסכם ברוח זו פחות או יותר וימשיך הלאה.

מי שלא, יתיש את עצמו במשך שנים, ובסוף יגיע לאותה תוצאה במקרה הטוב.

את צודקת, שמי שיש לו הרבה שכל, לא יגיע בכלל לכל הבלגנים.

לוותר על הכל? הכל הכל?

שאלה טובה...

אני חושבת שאם מההתחלה באים לויתור גדול וכואב ובאים לשלום ובשום אופן לא מלכלכים על הצד השני, גם אם הוא כן מלכלך, לא מטנפים בשום אופן!

אז בסופו של דבר הצד השני מבין שהוא לא מאוים ומתרכך גם הוא.

בע"ה.

זה עבודת מידות.

וגם אם כבר טינפתם ורוצים לתקן אז אפשר.

ע"ע-

כן. רצון אמיתי וכנה של שניהם שלא יהיו מלחמות. - גרושים וגרושות

בעיקר אהבתי את זה שאת מצטטת את עצמך (ועוד תצחקי עליי שאני מצטט מ"בחדרי" 😅).

מה שכן, צריך להכיר את המושג שהמציא/ פיתח ישראל אומן: "פרדוקס הסחטן". אם מראש מוותרים על כל דבר, זה לא יביא להסכם אלא לניסיונות חוזרים ונשנים לסחוט ולנצל עוד ועוד. כי מריבות על כסף הן אף פעם לא על כסף (כמו שאומרת רות דיין), וכשמישהו רוצה להוציא קיטור, גם אם תתני לו הכל הוא יצטרך להוציא עוד קיטור. והתוצאה תהיה כמו בשיר "כריש" של נעמי שמר.

(אגב ממש לאחרונה התייעצה איתי מישהי שוויתרה יותר מדי בגירושין א, ועכשיו שוב מנסים לסחוט אותה לוותר יותר מדי בגירושין ב. אז כנראה שזה גם אופי ומוצצי הדם יודעים איך לנצל את זה... ועוד דבר חשוב שנוגע לנושא השרשור: מי שמשכנע אותה בשני הסבבים לוותר, זה דווקא העו"ד שלה שרוצה לסגור את התיק, לקבל כסף וללכת)

לפילוסופים שבינינו (@מתייעצת גירושין?): בטח אתם מכירים את התפיסה העתיקה של המידות, כחולשה של האדם - שהוא, לדוגמה, כל כך אוהב משהו ולכן הוא נעשה חלש מולו. ככה זה נתפס ע"י סוקרטס ב"משתה", וכך גם עולה מספר הכוזרי תחילת מאמר ב.

לעומת זאת, רבי חיסדאי קרשקש חידש שאהבה אינה חולשה אלא תוצאה של גדולה. אני כל כך משמעותי ולכן אני מזהה ערך במשהו וחושב שאני יכול להתחבר/לתרום/להתרם באמצעותו (לשורש התפיסה הזו עיינו כאן: https://www.daat.ac.il/daat/vl/shamirkreskas/shamirkreskas01.pdf ). אני חושב שאותו רעיון אפשר לקחת גם לעולם הוויתור: אני אדם מכובד, אתה לא תדרדר אותי למריבות של כיתה א, אני חותר לטוב כי אני מאמין בו. אבל זה גם לא אומר שאני מראש מאפשר לך לקחת הכל, ובוודאי שלא אאפשר לך לעשות כל מה שבא לך (את זה ניתן לבצע, כאשר גם כשמוותרים, לא עושים את זה מיד ובקלות וללא שיחה מבהירה).

ואז, מצד אחד חותרים לפשרה ומוכנים לוויתורים, אבל מצד שני ברור שלא הכל מותר ולא כל ויתור יתקבל. וגם, המוותר עדיין תמיד מוכן עם דורון, תפילה ומלחמה.

למצוא שלווה בתוך עולם משוגע זה מסע חיים.

אבל אפשר להגיע לשלווה גם בכאלה מצבים,

אפשר להגיע למצב שהשלווה שלך לא מושפעת מטירוף חיצוני.

צריך הרבה לרצות.

ואני לא מחפשת שירחמו עלי, בטח מי שמתעסק בדין.

ציינתי עובדה שהם, עורכי הדין , לא מרחמים בנושא תשלום כסף.

זה קריטריון חשוב כשחותמים יפוי כח ומתחייבים על כספים.

היו לנו קצת דיונים פילוסופים לאחרונה. אבל זה לא מחייב אותך לאהוב פילוסופיה
 

כשכתבתי את הודעותיי כאן, גם אני התכוונתי לנושא הכספי. אחר כך חשבתי שאולי כתבת "לא מרחמים" בתור מטאפורה, ולא שאת מצפה ירחמו. אז כל תגובותיי כאן פחות מכוונות אלייך.

ממעט ההיכרות שלי, מי שיודע לקום על הרגליים, לא צריך כלום (יש לי חבר שהשאיר לגרושתו פנטהאוז מהסרטים והוא מגדל לבד את כל ילדיהם בדירה שכורה קטנה, ואין מאושר ממנו. היא אגב, כל היום מקללת אותו). לעומת זאת, מי שכל הזמן מחכה שיפתרו לו בעיות, סתם סובל לאורך כל הדרך. (זה כמובן לא מכוון לאף אדם ספציפית, אני בטוח שכולם/ן פה א/נשים עם שכל).

גם לא עוברים על לשון הרע.

עבודת המידות. כמה את צודקת וכמה זה , לפעמים, קשה....

היה לי עורך דין שחלמתי בלילה סיוטים עליו

אני כעת בסיוע משפטי וזה תענוג שהכל חינמי.

והעורכת דין שלי מהממת. ברוך ה’ טפו טפו.

למה שהם ירחמו עלייך? זו העבודה שלהם.

כעצמאי (בחלק מעבודתי) אני אומר לך: אם מצופה ממני לעבודה טובה, שישלמו לי בשביל השעות והדאגה והייעוץ והחשיבה מחוץ לקופסא.

לא בא להתריס, אבל אם אני מבין נכון, רוב האנשים שנגררים למשפטים לא נגמרים - אלו אנשים שבעצמם לא ממש מרחמים על מי שהיה בשר מבשרם.

אני בכלל חושב, שמי שמתנהג ככה הוא הצסכן הכי גדול בסיפור...

אולי זה סיפורים שחיברו בai

נשמע ספר מתח,

את מכירה את הסיפורים אישית? נכחת שם?

איזה צד את לסיפור?

נורא.

כל אחד הוא צד אחד. גם גבירתי היא כנראה צד אחד בסיפור גירושיה.
 

דווקא בכל הקשור ל@שם פשוט, הרי סביר להניח ששני הצדדים פנו אליה כדי שתעזור להם.

הם צריכים להגן ולייצג נאמנה את הלקוח שלהם.

לקוחות לט צריכים להיות מסוייטים בלילה מעו"ד שלהם.

רק ףמלקרןא את מה ש@מתייעצת גירושין כתבה זה להבין מדבריה שהיא עברה את מה שעברתי.

כן, יש הרבה עו"ד שמשתלטים על התיק והלקוח נהפך לקורבן כפול .

מזדהה ים מה ש @מתייעצת גירושין כתבה.

שמחה בשבילה מאוד שהיום היא מיוצגת באופן הגון.

@שלג דאשתקד - כנראה פרוס בפנייך שטיח אדום ואתה נתקל רק באנשים הגונים וישרים , אז בחיים לא תבין זאת.

ולא ממש הבנתי איפה דבריי סותרים את דברייך.

בכל מקרה מאחל לך המון בהצלחה!

אשתדל לשלוח לך באישי איזה מידע שאולי יסייע לכם (בהנחה שהחמוד שלך באמת התפכח).

כמובן שלא באתי לשפוט אותך או אף אחד.

ככלל, אני לא חושב שאמורים לצפות שמישהו ירחם עלייך. אף אחד לא חייב לרחם על אף אחד, וכמו שאומרים אצלינו "ציפיות - יש רק לכריות".

דווקא כשיוצאים לדרך חדשה, עוד יותר כדאי לבנות את עצמך ולא לצפות שמישהו יממן אותך וידאג לך ויעזור לך עם הילדים וכו וכו.

יש בעולם אנשים טובים שיעזרו לך, וגם זה בדרך כלל מותנה בדרך זו או אחרת, באופן שבו את תתייחסי אליהם, אבל ככלל אי אפשר לכפות או לחוות כמחויבות. (את בטח יודעת מי זה שמדינת ישראל ממנה לו טיפולים במחלה הנוראה, ואחר כך הוא אמר "אתם הייתם חייבים לעשות את זה")

יש לך בפועל עורך דין? טוען רבני? התגרשתם בכלל?

יש אוירה של דיבור תיאורטי ופילוסופי מדבריכם

שגורם לי לחשוב שאתם אולי פה בפורום בטעות ?

או בסוג של גישוש או תמיכה לחברים?

אני כנראה טועה

אבל לא ראיתי שיש לכם עדיין נסיון בפועל במערכת המשפטית,

יתכן וזה כי הגירושין היו בטוב וללא צורך בייצוג

או כי אתם עדיין נשואים.

אבל לדעתי מצחיק להגיב בנושא שאין לכם נסיון בו

ולהשוות עובד עצמאי סתם לעורך דין משפחה שיש עליו חובות מטעם התעודה

שמתעסק בדיני נפשות מה שיותר קרוב לרופא לדעתי העניה ופחות לשוחט...

לא שאני לא חושבת שאין רעים

נתקלתי ברעים ובאכזריים ובמשועממים ובשקרנים ובפגועי המערכת שרוצים צדק

אבל תכלס אם אתם פילוסופים אז צדק הוא רק כוכב וגם מושג תיאורטי. לא?

כואב לי לשמוע על העוגמת נפש שלך. הלוואי ותמצאי את המייצג/ת שטוב/ה ונכונ/ה לך!

רק רוצה לומר שיש גם כאלה מקצועיים ואנושיים. שמגיעים למקצוע הזה מתוך תחושת שליחות ורצון לעשות צדק..

אגב, דווקא לגרוש שלי , יש עורך דין מאד רחמן.

בכל הקשור לתשלום, אדם יכול להיות מאוד רחמן ואכפתי ובכל זאת המומחיות והוותק וההשקעה שלו שווים הרבה כסף.

להתפרנס ממשהו שאנחנו אוהבים זה לא משהו פסול, ונהפוך הוא.

אם הכוונה לקטע שהעו"ד מסית את האישה (לדוגמה) להתלונן במשטרה ולהשתגע וליצור המון ערפל, כשהיחיד שמרוויח מהבלגן הזה הוא העו"ד, זה ודאי פסול.

מצד שני, בני אדם צריכים להיות עם ראש על הכתפיים ולא לתת לאף אחד לנהל אותם, ולא חשוב אם זה עו"ד, עו"ס, רופא או סנדלר. בפרפרזה לדבריו של אריך פרום: מי שמסיר אחריות מענייניו, נעשה בסוף פחות בן חורין על עצמו ועל משפחתו וחפציות

שבוע טוב ומבורך!

אכן נפוץ המנהג בדור האחרון

לבקש תמונה לפני הפגישה הראשונה;

אמנם המקרה שאת מתארת

ממחישה את החיסרון שבכך.

כאשר נפגשים איש ואישה פנים אל פנים

יושבים ומשוחחים ביניהם

והשיחה מתפתחת וזורמת שעתיים ושלוש,

הלבבות מתקרבים

והמראה החיצוני מקבל פחות משקל.

כאשר מופעל סינון ראשוני של 'מבחן התמונה'

עלולים להפסיד שידוך טוב

רק בגלל הרתיעה מפני המראה המפלצתי (הקצנה)

של המשודך/כת.

אולי ציירת בדמיונך את הבחור בצורה אחת,

ובתמונה נגלתה לך צורה שונה לחלוטין;

וההלם שלך הרחיק ממך את החשק להכיר אותו.

מהתיאור שלך נראה

שהוא מודע לכך שהמראה שלו עלול לגרום רתיעה;

ויחד עם זאת,

אם אתם יכולים להחזיק שעתיים בשיחה הראשונה שלכם,

כנראה שיש מקום לתת משקל

להתאמה של האישיות

יותר מאשר למראה החיצוני.

נ"ב:

דברים אלו שכתבתי

מתחייסים אמנם להודעה שלך

אך אינם מופנים באופן אישי אלייך;

כי אם לכל הקוראים בפורום,

כדי לקבל מבט על הנושא הנדון

מזווית שונה.

אינני מכיר אותך

ואין ענייני לדון אותך.

הצלחה רבה לכם

בכלל הרווקים והרווקות

הגרושים והגרושות

האלמנים והאלמנות

בשורות טובות!

יש עניין של נשיאת חן; וזה לא תלוי מראה חיצוני יפהפה דווקא

(אלא אם כן מישהו שזה בעיקר מה שחשוב לו...)

חיוך, איזו הבעה, בקיצור, תמונה לא משקפת את האדם, על כל מה שהוא כולל.

חברים שלנו, הבן (בחור נאה וכנראה גם איכותי) רצה רק יפהפיה.

שתהיה יפה!

אמו אמרה לנו שלא נעים לה לומר כך על כלתה, אבל "היא ממש לא יפה.

בלשון המעטה".

מה היה אחד הדברים ששלמה המלך הודה לגביהם שאינו מבין?

דרך גבר בעלמה.

אולי הוא התכוון גם לזה.

לא דוחים פגישה בגלל תמונה. לא מדובר על מקרים קיצוניים

שבאמת חורגים מהממוצע. יכולות להיות הפתעות נעימות

מאוד בפגישה, גם כשהבחור/בחורה לא ממש אטרקטיבים

בתמונה.

איך אמר השם לשמואל ה נ ב י א (!) בבואו לבית לחם

למשוח את אחד מבניו של ישי?

האדם יראה לעיניים......

וכל בניו היו כנראה מאוד יפי מראה.

ה’ יעזור שתצליחי להיבנות ולהחלים מהשברים,

גירושין זה שבר לכל דבר ועניין.

קראת על צמיחה פוסט טראומטית ועל אומנות הקינצ’וגי?

טוב שיש מקום שאפשר לפרוק בו.

טוב שזה רק ימים ולא כל יום.

זה ידהה יותר ויותר כמו ניתוח

שמשאיר צלקת. היא תחוויר

ותחוויר.

ולא שאני ממליצה, אבל מזל 

שהתורה מתירה לשים קץ

ליחסים קשים.

תארי לך שהיינו חס וחלילה

קתולים?!....להישאר תקועים

עם מצב קשה ומדכא בלי

יכולת להשתחרר. לעולם!

עוד יבואו ימים  טובים

של שמחה ואושר

שיאפילו על הכאב.

עוד יבואו...בעזרת השם!

לא הכל תלוי בנו וצריך לקבל את זה. ומאמינה שיבוא יום ויהיה לך טוב גם בתחום הזוגי. ונשמע שאכן הוא הפסיד בגדול.

מסייגת שאצלי אין משותפת כך שהגיוני שהרוב באחריותי..

אני קונה לילדים הכל .. שיש דברים שצריך ב2 הבתים אני שולחת את הדבר הזה יחד עם הילדים ובמידה וקורה לזה משהו האבא שלהם משלם על חדש..

מבחינת הוצאות חצי חצי

אני משלמת על הכל וכל חודש שולחת לו רשימה והוא מעביר חצי (מדי פעם שהוא מבקש קבלות שולחות לו תצילומי אשראי)

הולצפ אין לי ניסיון..

ולגבי אם כל ההוצאות עליך אין כזה דבר יש מחציות גם למי שבמשמורת משותפת וגם למי שלא

יותר משמונה מאות שקל לילד?

אם הילדים במוסדות חינוך פרטיים/צהרון/הסעה/קופח/יום הולדת וכו...

אצלנו זה יוצא הרבה יותר מ800

מה כלול במחציות? יכולה לפרט?

בהסכם מה זה המחציות שלנו

אני לא יודעת מה מוגדר מחציות בחוק..

זה מה שאנחנו הכנסנו

וגם חוגים הוצאות של תחילת שנה וקייטנות

בירושלים מטפלת בבני זוג בשם זלטי רוזנטל zlaty.rosenthal.office@gmail.com

יודעת שהיא מומחית בטיפול באשה בלבד, מבלי שהבעל יצטרך לבא. 

שמעתי על נשים שהיא הדריכה אותן, במצבים קשים מאוד, ועזרה.

יש לה גם סדנאות בזום - תפתחי ותתרשמי.

לא יודעת כמובן במה מדובר, אבל אם זה לא אלים או מתקרב לכזה,

מציעה לך להמתין ולנסות כל מה שאת/אתם יכולים לעשות. 

מטפלת מדהימה בשם:לאה רביבי

054-3333070

העלה את כל הסרחונות שטען שעשיתי לו

וביקש: שלום בית ולחילופין גירושין

בית הדין שאל אותי אם אני רוצה שלום בית? ועניתי בכנות בחיוב

כל זה אחרי יישוב סכסוך על ידי עובדת סוציאלית ומגשרת.

בית הדין בעצמו לא התעניין בכל הגורמים שהלכנו אליהם ובמה שאמרו

למרות ההון הרב שהוצאנו על שלום בית בעבר

וגם לא התיחס לזאת שעשתה יישוב סכסוך

הוא הביא לנו מטפלת מטעמו והיא זו שבדקה את הרצון לשלום בית

ונתנה חוות דעת בהתאם.

אז אם את באמת רוצה גירושין תתחילי משם ואם באמת רוצה לשמור על הבית

אל תתקרבי לבית דין עד שלא ברור לך מה את באמת רוצה.

ממליצה לך טיפול אישי כדי להבהיר עם עצמך מה את רוצה.

? לא ידעתי שיש דבר כזה.

זה מושג שאני מכיר וגם הצעתי אותו בזמנו לגרושה כדי שנוכל לנסות לשקם את שלום הבית בלי לחשוש כל אחד מהכיפה אדומה של השני.

לא הצליח ולא קיבלתי שום היענות ממנה בנושא ובכלל, גם הכיפה אדומה הגיעה די מהר (כנראה חשבה בטעות שזאת התכנית שלי).

, לדבריה, "אף אחד לא מבין מה אני רוצה", למרות שהסברתי ברור כל הזמן למי שרצה לשמוע.

תביעה זה כמובן נישה שונה לחלוטין, אני מכיר רק את המושג של תביעת שלום בית שהגשתי מול תביעת גירושין שהגרושה הגישה (זאת זכותה כמובן).

הוא נותן תרופות . הוא לא מרפא שום טראומה מהילדות, לצערינו,

ריפוי מגיע מתהליך טיפולי ארוך ומייגע.

אני מכיר רק את ביה"ד הרבני.

קודם כל, זה קשה באמת ולא נוח,במיוחד כשיש הרבה חומרים.

משהו שראיתי שמקל, זה להיכנס לתיק ספציפי, לבחור לשונית "בקשות", לסדר לפי תאריך, ולהתחיל להןריד בקשה-החלטה וכו'.

עדיף לשמור לפי תאריך המסמך+מילה עם שם התיק ועוד מילה האם בקשה שלך/הצד השני/החלטה.

אנסה לשבת על זה בערב

זה לוונטי אצלי לתיק של ביה"ד.

רב התביעות בבית משפט

אם יש מידע לגבי החומר שבבית משפט, אודה

להוריד את כל ההחחטות בנפרד ואת כל הבקשות בנפרד?

יש לשונחת של בקשה ויש לשונית של החחטה או שבלשונית של הבקשות יש ממילא עמודה של החלטה 

יש לשונית של מסמכים, ששם יש הכול כולל דברים לא רלוונטיים (כמו זימון לביה"ד של כל עוה"ד שהיו בתיק מתחילת ההיסטוריה).

ויש לשונית של בקשות ששם זה מסודר "בקשה-החלטה" וחוזר חלילה.

גם "תגובת הצד השני" מוגדרת שם כבקשה.

מאחל לכולנו להבין קצת פחות בנושאים האלו בהיעדר צורך 🙂.

זה עזר לי מאוד

אמן, שלא יהיה צורך בזה

באמת מיותר

החיים רציניים זה לא צחוק

ומי שחושב יאלה, נתחתן מקסימום נתגרש שיתחתן עם עצמו כי הצד השני לוקח את החיים ברצינות.

אבל לדעתי האישית ומנסיון של מה שראיתי מסביב, אדם שנותן דרור לאלימות ולא שולט בעצמו באופן קבוע, סיכוי ישתנה שואף לאפס.

הצרה מתחילה שבדרך כלל סוג האנשים האלה גם לא רצים לתת גט ..

הי, מדהימה שאת מתייעצת עם חברה..

החשש של חברתך מובן בהחלט! לפתוח תיק לשלום בית ולפתוח הליך גירושין יש הלכות לכל אחד מהן וצריך לבחון היטב את הדברים לפני מה שנכון ומתאים לסיטואציה ולמצב בו חברתך נמצאת ..

אני טוענת רבנית.. מוזמנת לפנות האישי להמשך התייעצות..

מאד כדאי להתגרש בהסכמה ומתוך ראית טובת הילד

עזיבה, פרידה. הסיכון לאלימות ויותר גובר בדיוק אז. כדאי מאוד שהכל ילווה באנשי מקצוע אולי בפורום מיכל סלע

והוא גם לא מסוג האנשים שמתחרטים על מה שהיה אלא חושבים שאלימות זה תגובה ליגטימית.

והוא גם אלים לעצמו לא רק לסביבה שלו.

איך היא מתייחסת לדבריי.

בכל מקרה, בהנחה שמדובר באדם שעלול לרצוח וכדו', את יכולה לשלוח לחברתך את הסרטון המצורף: גלגל הצלה - רונית לב ארי

והוספתי שאצלו זה לא כעס מתפרץ ונרגע,

אצלו זה יותר מפחיד.ויותר מסוכן

כן חשוב לומר. שכמובן כל רצח כמו כל מוות מיותר הוא מזעזע מאוד.

אבל ב99.9% מהמקרים גם כשיש גבר אלים פיזית, הסיכוי שגבר במגזר היהודי ירצח את אשתו/מי שהייתה אשתו נמוך בצורה קיצונית(כמו שהסיכוי שאשה תרצח את בעלה/בעלה לשעבר נמוך מאוד מאוד למרות שגם זה קורה).

אם באמת כאן מדובר במקרה נדיר מאוד כזה, כמובן שיש לעשות הכול לשמור על בטחון האישה, רק שבנתיים פותחת השרשור לא רמזה לדברים כאלו, חבל שמפחידים יותר מדי לכאורה.

גם במגזר היהודי (ללא השוואה לערבי, ברוך השם) היו דברים כאלה. אפילו אצל זוגות חרדים.

כפי שהוצע לך כאן, בשום אופן לא להעלות את אפשרות העזיבה, לפני שיש לך  תמיכה ממשית,

אנשים שיודעים מה המצב ורשת ביטחון חזקה מאוד. בשום אופן! 

ראי את תגובתי למגיבה מאזור רחובות. יש אשה שעובדת עם נשים לבד, אם הבעל לא רוצה

ללכת ליעוץ, וכפי שהתרשמתי, מאוד מצליחה.

לא יודעת למה עלה לי פתאום בראש השם: מיכל סלע. אולי מישהו הזכיר אותה כאן ואיני

מוצאת היכן. בכל אופן, במקרים של סיכון, היא עוסקת בכך גם, לאחר שפקדה את אחותה

טרגדיה.

אין כוונה להפחיד. לא מכירים את בעלך. אבל כבדהו וחשדהו. 

אמרתי שנדיר מאוד מאוד.

יש הרבה דברים נדירים שיכולים לקרות, אבל בדרך כלל לא הולכים ל"מקומות" האלו בלי ביסוס מספיק

בעיקרון 118 יכולים להפנות כעזרה ראשונה