אם לא מתאים לך תתעלמי.
אבל ממש מרגיש לי זה סיפור חיי עם בעלי.
הוא גם מפונק,בא ממשפחה של 2 ילדים ואני ממשפחה של ברוכה.
השיח שלנו לפני החתונה היה משפחה גדולה,דיברנו על מינמום 10 ילדים.
אחרי ה3 התחילו להתפתח אצלו חרדות סטרס ,דיכאון
וכו.
ואז נכנסתי להריון שממש היה לו קשה לקבל אותו.
הוא רצה להפיל,ואפילו הלך לשאול רב אם אפשר להפיל,ואני פשוט כעסתי נורא מבחינתי זה היה האידיאל,סיכמנו כך לפני שהתחתנו,
אבל אחר כך מנענו 3 וחצי שנים כשבזמן הזה כל חודש היה מבחינתי גיהנום עלי אדמות,הוא ידע את זה וזה גם היה לו ממש נורא,זה היה לופ אין סופי והכי גרוע ששפטתי אותו כל כך,
כן הוא שותף מלא לגידול שלהם,כל דבר באמת הוא לוקח ללב ולןקח אחריות הרגש של האחריות שלו מפותח מאד,
נכון שהקושי הפיזי נופל עלי,אני בהריון ולא הוא,אני יולדת לא הוא,אני קמה בלילה לא הוא ואני יכולה להמשיך....
וכן הצורה שבה הוא גדל כל כך השפיעה עליו,ועדיין זה לא אשמתו.
החרדות זה קושי אמיתי,זה קושי שמשתק,תחשבי שאת בלחץ בעקבות תשובה אם התקבלת לעבודה או לא,או שאת מכניסה ילד פעם ראשונה למסגרת,איך את מרגישה? תביני שהוא מרגיש ככה כל הזמן כמעט בלי הפוגה,זה מתיש ממש.וזה גם לא רצוני.
ואחרי 3 שנים הבאנו ילד ואז נכנסתי שוב להריון עם גלולות,ונולד עוד אחד.
בעקבות הילד האחרון שנולד הוא התחיל לטפל בעצמו,גם תרופתית וגם טיפול אישי,
עשינו גם טיפול זוגי,
וכשהוא התחיל להיות מאוזן יותר נפשית הוא היה מוכן לשמוע על עוד ילד ואז גם לקח המון זמן עד שהןא הבשיל עם הרעיון,ואז הבאנו עוד אחד.
היום אני מונעת ממש קשה לי עם זה אבל אני במקום שהרבה יותר מבין ומכיל את הסיטואציה.
הוא יודע שקשה לי למנוע,אגב אני כמוך הכי קטן בן שנתיים ומרגישה שהגוף שלי ממש עוד לא חזר לעצמו ושאני עדיין מתאוששת מהלידה האחרונה,
יש ביננו שיח ממש פתוח והוא יודע שהרצון שלי לילד נוסף רק גודל,אבל היום אני במקום אחר,גם אמרתי לו שזה תלוי בו כשהוא יחליט אם יחליט,
החלטתי לשחרר אני כן מתפללת שה' יתן לו כוחות ורצון אבל היום אני לא שופטת אותו,ואני כן אוסיף ששמעתי אותו אומר (לא לי) הלוואי ויהיה לי מסוגלות לעוד ילד.
אבל יש לנו עוד דרך עד לשם.
הוא עדיין מטפל בעצמו,גם תרופתית וגם טיפול אישי,
והשעון הביולוגי שלי מתקתק,אבל ההבנה שלי שינתה את התמונה ממש,וגם ההשלמה שאם זה מה שה' רוצה זה מה שיהיה,הזוגיות כיום חשובה לי יותר.ההבנה שבסופו של דבר להביא ילד או לא לא תלוי בי אלא ברצון של ה', ןשכנראה יש לי עוד עבודה עם עצמי בעניין.
ווואו כמה שההשלמה הזו כואבת,אבל גם מביאה איתה שלווה באותה מידה.
מאחלת לך ששתיכם ביחד תהיו באותו רצון בשמחה ובהשלמה של שניכם מתוך כבוד והבנה ואהבה הדדית
