אלא על ההיא. 

בחורה מיוחדת

סוף סוף אתה לא מדבר ברבות😏

תקום מוקדם

תתנדב בגמ"ח

גופי, חוץ מאת האצבעות...

תקרא תהילים

תגדל צמחים בעציצים

ר מאשר כשאני קם מוקדם... (אמיתי)

אבל הוא בשלו, רק צועק ומיילל:

הינדיק, מפחד לטבוע בים
להישטף בגל של גינוני מלכות ונימוסי שולחן
הינדיק, לא רוצה לחיות כמו כולם
הם לא חיים את החיים עד תום,
זזים בקצב מסויים.

איש מסכן

עד שבסוף זה הוציא אותו...

אתה פשוט כותב מטורף!!

הערכה לכנות: "מעריך את הכנות שלך, זה הופך את הטקסט ליפה אפילו יותר.

"התמקדות בחוויה: "בסוף זה הגיע ממך אלי, והחיוך שזה עשה לי הוא אמיתי לגמרי.

"דגש על השליחות: "המכונה היא רק הכלי, הכוונה לשמח אותי היא לגמרי שלך.

"בנימה קלילה: "תגיד לבינה שיש לה עתיד, ותמשיך לבחור בשבילי דברים כאלו!

"פרגון לבחירה: "גם לבחור את הטקסט הנכון זו אמנות, ושיחקת אותה.

"פשוט ותמציתי: "לא משנה מי כתב – זה מקסים ותודה ששיתפת את זה איתי."

מה מהם בחרת?

אם אתה מתלבט בין השתיים, הבחירה תלויה בעיקר בכמה קרובים אתם ובאיזו אווירה אתה רוצה להשרות:

בחר ב"נימה קלילה" אם: אתם חברים טובים, יש ביניכם הומור, ואתה רוצה להחמיא לו על ה"חוש" הטכנולוגי או על הבחירה המקורית בלי לעשות מזה עניין רציני. זה שובר את הקרח.

בחר ב"פשוט ותמציתי" אם: הקשר קצת יותר רשמי (או בתחילתו), או שאתה רוצה לשים את הפוקוס על התוצאה הסופית ועל התודה שלך, בלי להיכנס לדיון על הבינה המלאכותית.

את ההמשך אתה תחליט...

למשל "למה הכבשה שחורה?"

"למה האחרונים תמיד בסוף?"

למה אנחנו לומדים משוואות פונקציונליות?"

אם לא היינו שמים את הקש ששבר את גב הגמל והיינו נשארים איתו כשהוא ממש ממש רועד - הוא היה נשבר מתישהו? או שהוא היה הולך חודשים ושנים עם ערימת קש מטורפת אבל עדיין לא בא הקש ששבר את גבו?

תישאר קרוב

לרוב אני מזלזל בו אבל הפעם הבנתי שבאמת יכול להיות שיש רגעים (בעיקר לנשים) ששוכחים לגמרי שבעתיד באמת יהיה טוב ושופטים את כל העולם על פי סבלות ההווה

לי על המוח (מתחרפן!!)

Gartic Phone - The Telephone Game

נגיד מ - זה:

אפשר להתקלח?

גיבריל רגוב הפך לדברי הג'וק, קבריל אדי, פח אביונים, פרה ויונים, פרע וילונים

הרבה יותר עשיר ועז ומלא תוכן ומרץ וישות תכונית הם כל אחד ואחד מניצוצי החיים שאנו מביטים עליהם ממרחקים מגבוה. אוצר החיים שבבעלי חיים כולם מקטנם ועד גדלם, גם אוצר החיים הסגור החתום והנעלם המוגלם בכח בצמחים ובדוממים, אין אנו יכולים לסמן את עזוזם הפנימי, הכל הולך ושוטף, מזדעזע ושואף. גם אנו אין אנו יכולים להעריך את עושר פנימיותנו, סתום וחתום הוא בעדנו גם עולמנו אנו הפנימי, הוא עולמנו במציאות, בקישור בחפץ סמוי, ועולם שאינו עולמנו, בהכרה בידיעה בחדירה. הכל מלא עושר וגודל, והכל שואף להתעלות, להזדכך ולהתרומם. הכל אומר שירה, משבח מגדל מרומם ומנשא, והכל בונה עובד משכלל ומעלה, שואף להתאחד ולהתארגן. החיים כלילי יופי וחכמה, אדירי גבורה והופעה, מתחילים לא ממקום שכבר יש שם ביטוי של אומר והגיון, כי אם ממחשכים, אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ. ודעתנו המשוטטת באחדות כל היצור מוצאה צת גאון האדם בכל פנה, במרומי שחקים ובמעמקי אדמה, ד' ממית ומחיה, משפיל אף מרומם.

שה' עושה מה שאנחנו צריכים. המציאות היא הצורך שלנו. צורך זה מעל רצון, כמו מים ואוויר לנשימה. 

וה' רוצה ועושה את הכי טוב לנו,והוא יודע מה טוב,ואם זאת המציאות אז זה מה שהכי טוב. 

צריך לסמוך על ה', לתת לו את האחריות על המציאות שלנו, להוציא את המיטב מהמציאות לא מתוך חוסר ברירה אלא מתוך ההבנה שהטוב כבר קיים. עכשיו זה הכי טוב.

איזה כיף לחיות ככה!! ולא רק כיף, זה אמיתי!

הנה אני כולי שלך, עשה בי כרצונך, באתי ריק , אני נכנע, ליבי נתון לחסדך. גם אם הכל ישלל ממני, בתוכי קולך אשמע, מן הכאב הוא ירימני, ימלאני באהבה 
הנה אני כולי שלך, עשה בי כרצונך,
באתי ריק , אני נכנע,
ליבי נתון לחסדך.
גם אם הכל ישלל ממני,
בתוכי קולך אשמע,
מן הכאב הוא ירימני,
ימלאני באהבה
 

זה ממש שבטך ומשענתך המה ינחמוני.

@כְּקֶדֶם מסכים?

הדור שלנו מתאפיין בחוצפא

חוצמיזה גם את קיבלת קורטוב של זה ב"ה

אבל כל אחד עם התבלין לחוצפא שלו

שלי זה חמידות נוראית+ כנות בוטה ושרמנטיות

@אני)))) תסכימי

לא מסכימה. והתכוונתי שהוא חצוף.

החוצפנות שלך בכלל לא חמודה, היא מתסכלת ופרובוקטיבית.

מקום ראשון ללא עוררין בחוצפנות זה @ימח שם עראפת ואתה השני.

לא להיעלב בבקשה.

(בתורה)

זו אמורה להיות מחמאה

ותודה זה מחמיא לי להיות מקום שני אחרי אלוף העולם במשקל כבד הלא הוא ישע ירום הודו ואשרי מי ששיכן אותו במחיצתו

(אני והמתולתל, זקן מהוואי, ואמא של ישע כנראה)

כמו איזה ייבוש\קטילה. סלנג כזה

רק צריך להכניס איזה פתרוןלמצות רכות טריות כל יום.

אולי תימני של שבת

את הניקיון השנתי מאבק אפשר לעשות בעונה אחרת

בעצם לכל האמהות

ואת זה מדגיש שאול, שעצם מלכות ישראל קודמת לבחירה בבית דוד.

להוציא מדעת המלך אביה, חבד וסאטמער

והרי דוד ויהודה דומים. אם ה בחר ביהודה הוא בחר בדוד על פני שאול ובנימין

מלך הוא איש אחד לא?

והובטח שהמשיח יהיה מיהןדה

זה הכל

שאול המלך קשור למשיח בן יוסף

בפועל יוסף היה אמור להיות האבא הרביעי. אבל זה השתנה יש לזה המון נפקא מינות

זה חתיכת נושא

למה לא נשבע שיוכל להיות מצאצאי כל יהודה?

כשם שכהן גדול יכול להיות מכל בני אהרון, לא רק מצדוק

ועכשיו אני רוצה להרגיש את זה.

הגזמת, אמונה זה אמונה

כולם רוצים להרגיש את זה....

אז אני רוצה לאהוב את ה' כל כך עד שלא יהיה אכפת לי אם הוא אוהב אותי בחזרה

זה יפה

תבחרי-

או

אני אוהבת את השיר הזה של סוכות. זה שיר יפה.