הלידה הקודמת הייתה לי טראומתית למדי.
לידה כואבת מאוד, ברמות חריגות, בגלל סיבוכים שהיו יכולים להימנע והצוות לא שם לב במהלך הלידה ולא טיפל בזמן.
זו לא לידה ראשונה שלי ולא שניה ואני יולדת בלי אפידורל.
יש לי את המדד לומר שזה היה חריג מאוד.
צוות במחלקה שהתעלם מתלונות שלי ופטר אותי ב'ככה זה, את אחרי לידה'
ובזכות ההתעלמות וחוסר הטיפול הגעתי פעמיים למיון.
פעם אחת באמבולנס, יום אחרי השחרור, ופעם שנייה יומיים אחרי השחרור.
עבר הרבה זמן עד שהצלחתי להתאושש.
זו הייתה חוויה של חרדת מוות.
מוסיפה שאני ממש לא מהנלחצות מבחינה רפואית.
הפניה למיון הייתה בהנחיית רופא/ מד''א שאמרו שאי אפשר לוותר על פינוי.
עכשיו אני שוב בהריון ברוך ה', ומתלבטת אם כדאי לעשות משהו לפני הלידה הזאת.
ומה אפשר לעשות מראש כדי למנוע חוויה דומה.
זה לא מצב שאמור לקרות בעיקרון. אבל עובדה שקרה.
(הצוות עודכן מראש שצריך לתת טיפולים מסויימים ושכח, ואחר כך כדי לחפות על הרשלנות פשוט מסמס את זה- לכן גם בהמשך, במחלקה, לא קיבלתי טיפול.)
