1,000 ימי מלחמה: נחישות מול התשה

​אנחנו מציינים 1,000 ימי מלחמה. עבור מי שמכיר את ההיסטוריה של מדינת ישראל, המספר הזה אולי נראה חסר תקדים, אך מאז הקמת המדינה עברנו פי כמה וכמה ימי קרב ומערכות. אנחנו לא נבהלים מאורך הדרך.

​ההיסטוריה שלנו מלמדת אותנו שיעור קריטי בנחישות:

לאחר מלחמת ששת הימים, התנהלה במשך שלוש שנים מלחמת התשה שגבתה מחירים כבדים. בסופו של דבר, הממשלה דאז התעייפה, נשברה והלכה להסכם הפסקת אש. האויב ניצל את השקט הזה בדיוק כדי להתעצם, להתחמש ולהכין את הקרקע למתקפת הפתע ההרסנית של מלחמת יום כיפור.

במבחן התוצאה, עדיף היה לנהל עוד עשר שנות מלחמת התשה מאשר לקבל את המחדל של 1973.

​העובדה שאנחנו נמצאים כיום עמוק בתוך מערכה של 1,000 ימי מלחמה, והממשלה הנוכחית אינה מתעייפת ואינה נסוגה, עומדת לחלוטין לזכותה.

​הלקח ההיסטורי ברור: אם המנהיגות שלנו הייתה מתעייפת ומסכימה לפשרות זמניות, האויב היה מנצל את הזמן כדי להיערך למלחמת הפתע הבאה. המשך המערכה הוא לא גזירת גורל – הוא תעודת הביטוח של המדינה מול מי שמבקשים להשמידנו.

שבת שלום, שבת חזק. חזק חזק ונתחזק. 

כי יבוא מישהו ויגיד לך שעדיף שכולם יכנסו מעבר ל'קו הירוק' כי יותר קל לשמור על שטח מוגדר כשמצד אחד רק יהודים ומהשני רק ערבים.

כי במקום המצב היום שבו המון כוחות נמצאים בכל מקום ביהודה ושומרון כדי לאפשר לכל ההשתיישבות היהודית- מהגושים והיישובים המבודדים ועד החוות והגבעות- ביטחון בבית וביישוב, ובחוץ בכבישים, את כל אלה יוכלו במקום להציב על הגבולות. (אפרט עוד, בהמשך הדברים).

וגם בפן הכלכלי הדבר יפנה הרבה תקציבים לצה"ל לתחמושת ועוד.

ואפילו למדינה זה ישתלם כי זה יחסוך תקציב בביטחון ולא רחוק שאפשר למטרה רעה כזאת להשיג תקציבים ממדינות שונות.

ובטח אם ישאירו גושי התיישבות שממש יושבים על הקו הירוק כמו ביתר עלית ועוד.

-ואם תגיד אז יהיה טבח שמחת תורה שתים2!

אז הוא יגיד לך- וכשחיילים בתוך השטח זה ישנה את זה? אם יש קונספציה זה לא ישנה בכלל. אבל אל דאגה, אנחנו נדאג שזה לא יקרה וכו וכו...

-ואם תגיד זה לעשות עזה וחיזבאללה על תל אביב!

אז יגיד לך שנשמור טוב טוב שזה לא יקרה. נעשה הסדר ביטחוני שיסדיר את העניין. וגם נעשה פשיטות כשצריך כמו שעושים בשטח A.

וחוץ מזה, מה אתה רוצה שנעשה? ככה נראית המדינה שלך. גם צילה מאד ארוכה וצרה ועם זה מתמודדים. אדרבא ככה זה יוודא

שלא נסכים ל'טיפטופים', כמו כל מדינה נורמלית אגב, כי זה כבר יהיה על תל אביב ולא סתם איזה שדרות או קרית שמונה 'נידחים'.

לכן אפשר וצריך לצרף טענות כאלה, אבל תמיד שזה יהיה על בסיס ההבנה שזה שלנו מדורי דורות עוד מהתנ"ך ולעולם לא ויתרנו על ארצנו ואנו חוזרים ולוקחים את ארצנו מידי מי שהשתלטו שם בכח הזרוע ממש כמו רשעי העולם בשואה שרצחו וגם ירשו.

לא להתבייש להזכיר את עברנו המפואר ואת התנ"ך.

אפילו חילוני יכול להזדהות עם נצח ישראל בהיסטוריה.

נ"ב- אני יודע שזה ארוך לא חייבים לקרוא..

@hamedinai כתבת בעניין אולי יעניין אותך

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://peacenow.org.il/three-fat-years&ved=2ahUKEwiZ9PyNhMCVAxV_2QIHHaIXKL8Q0PADKAB6BAhEEAE&sqi=2&usg=AOvVaw0sivy9TAAnWCgtLXCjZhzj

בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.

חובה לקרוא הכול

רגע לפני הגעה לבית החולים!!!

וווווווו

להערכתי יש מצב ובסיכויים די גבוהים.

שחייל שנפצע ועל אחת כמה וכמה אם הוא גם בעל דרגה גבוהה. שמגיע לטיפול בבה"ח בהרכב האתני של הרופאים, הרוקחים, טכנאי-הרנטגן הקיים (אלו מ'העדפה-המתקנת').

בסיכויים גבוהים, שיש מצב שמי מהם (אולי לא כולם, זה מעין הימור, רולטה-רוסית) יבצעו וידוא הריגה במטופל (זה תואם בול את אמונתם ואת דתם).

כשחלקם, בכלל קיבלו את התואר שלהם מאחת מהאוניברסיטאות של אבו-מאזן (זה שמשלם משכורת חודשית למשפחות של רוצחי יהודים).

זהו, רק משתף אתכם במחשבותיי.

ואם כבר יוצא לכם להגיע לבה"ח, תאמרו לפקידת הקבלה (עוד לפני שאתם מספרים לה מה הבעיה) שאתם פציפיסטים ושאתם נגד הכיבוש הציוני (לא בטוח שזה יעזור, אבל אולי זה יציל לכם את החיים).

בתמונה:

תנחשו בעצמיכם (זה לא כל כך קשה) מה המוצא האתני של הרופאים ש"התרשלו בתפקידם" בטיפול באותו בכיר ביטחוני (גם הייתי בודק אם הם לא מקבלים בונוס מאיראן).

.https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/20892711

כפיפות מול נאמנות
 

הסערה התקשורתית האחרונה סביב דבריו של ראש השב"כ, דוד זיני, שביקש להדגיש את ערך **הנאמנות** של הארגון לממשלה, נתקלה מיד במתקפה חריפה מצד השמאל. הטענה שלהם הייתה יבשה וטכנית: בחוק השב"כ כתוב שהארגון "כפוף" לממשלה, לא "נאמן".

הוויכוח הזה הוא לא סמנטי – הוא חושף פער תפיסתי עמוק. השמאל מקדש את ה**כפיפות**, אך שוכח שבלעדי **נאמנות**, כפיפות היא מתכון לאסון.

### 1. עבד מול בן: מי באמת מגן על הבית?
 

* **העבד והמשרת – כפופים:** העבד הולך שחוח, ראשו מורכן. הוא צייתן, אבל פועל מתוך פחד או משמעת עיוורת. אין לו אחריות אישית על התוצאה.

* **הבן – נאמן:** הבן הולך בקומה זקופה. הוא אינו כפוף לאביו במובן המשפיל, אלא קשור אליו במחויבות אמת. דווקא משום שהוא בן נאמן, כשהמצב מחייב זאת והוא רואה סכנה או טעות, יש לו את העוז ואת החובה לעמוד מול אביו ולהגיד לו: *"אבא, אתה טועה"*.

### 2. המבחן של השביעי באוקטובר: כשכולם כפופים, כולם הולכים לישון

במחנה השמאל ובמערכות המושפעות ממנו, תרבות הכפיפות לקונספציה ולמשמעת המערכתית החליפה את הנאמנות למהות. כתוצאה מכך, נעלמה הביקורת הפנימית והיכולת לערער על הסמכות בזמן אמת.
 

התוצאה הטראגית התגלאה בליל השביעי לאוקטובר: כאשר מישהו בצמרת המערכת ה"כפופה" והממושמעת הזו קיבל החלטה שגויה ואמר "הולכים לישון" – כולם, כמו עדר כפוף, הלכו לישון. איש לא קם ואמר "אתם טועים, יש כאן סכנה".

### 3. גם בטבע: כפיפות של חמור מול נאמנות של כלב
 

ההבדל בין שני המושגים ניכר היטב גם בבעלי החיים:
 

* **החמור** הוא חיה כפופה – הוא מרכין ראש, הולך לאן שמושכים אותו, וסוחב את המשא שכפו עליו בלי להבין ובלי לשאול.

* **הכלב** הוא סמל הנאמנות – הוא לא כפוף בצורה עיוורת. נאמנותו לבעלים היא אקטיבית ושומרת. אם הכלב יזהה שבעל הבית עושה שטות ומכניס אדם מסוכן לחצר, הוא לא יוותר בקלות; הוא ינבח, יתריע וינסה למנוע את האסון.

> הדוגמה הטובה ביותר לכך היא **כלב נחייה**: הוא נאמן בצורה מוחלטת לעיוור שמוליך אותו, אך אם העיוור יצעד בטעות לעבר כביש סואן או תהום, הכלב הנאמן יסרב פקודה, ייעמד במקומו ויחסום אותו בגופו כדי להציל את חייו. זהו ההבדל בין כפיפות עיוורת לנאמנות אמיתית.

>

בס"ד

הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד  פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?

הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר

עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.

גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.

בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.

וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.

כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.

ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.

נקודות קודמות:

• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098

• https://www.inn.co.il/forum/t1436540#15739204

• https://www.inn.co.il/forum/t1437710#15756300

בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:

1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן  קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל  אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.

הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,

🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,

וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,

⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.

לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .

2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,

והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.

יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.

🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.

3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.

הוא התמנה  בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על  ראש השבכ  י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)

4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,

ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,

אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.

5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.

6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג  אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.

7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :

🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .

8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)

הראיון גם כאן:

נתניהו: בידי איראן כבר היו פצצות אטום. איזנקוט: הוא ממציא מציאות. בנט: זה שקר