ואשפזו אותי בגלל זה...

אז אם את ממש לא מרגישה טוב, ממליצה לבדוק

כרגע זה מסתכם בפעם פעמיים ביום ב"ה בלי עין הרע

ומה שאת חווית גם לי היה בהריונות קודמים שגם כשרציתי לשתות הקאתי אז לא היתה ברירה אלא לקבל עירוי נוזלים

אבל גם פעם אחת זה מאוד מגעיל ומאתגר.. ותמיד יש ציפייה שעברנו את השלב הזה ואז זה מפתיע

היו לי כאלה בתקופות. השתדלתי לא לקחת קשה ולהפוך את הבית. לתת לילד שהיה צריך ורמוקס מתי שצריך, להעביר מגבון בוקר אחרי ולהחליף לו מגבת ושלום. גם לא הקפדתי על שתי המנות. לא ראיתי שזה משנה כי באמת גם ככה היה מתחיל מחדש. נתתי כשהיה צריך ודי.

רק אומרת- אלה לא ההנחיות הרפואיות.

כל חודשיים על השעון זה הזיה

אבל הילדים שלי כבר גדולים

וכל לילה משהו אחר.

אני מחכה במקום מסוים לדעת שכשמגיע לילה- הוא לילה. ישנים בו.

כל פעם אני דרוכה להפתעה חדשה.

יכול להיות שפשוט נשארות ביצים שבוקעות.

היתה מישהי פה פעם שאמרה שהרופא אמר לה לתת 3 מנות בהפרשים של שבועיים

וגם יש מלא רעיונות לשיטות טבעיות (שלפעמים עובדות ולפעמים לא)

לא לוקח להן לבקוע חודשיים

זו הדבקה חדשה כל פעם

הוא חאנג' הילד .

אמרתי לו היום בכעס שיפסיק ללטף פחים ולאכול מהרצפה

טרפת

אני ממש מבינה אותך.

איחס.

אף אחד לא הכין אותנו באמהות לגועל נפש הזה!

שיהיה בריא כפרה עליו.

שהורמוקס פותר את זה רק נקודתית וזה נמצא אצלם ומתפרץ, אבל זה לא מדע מדוייק, זה סתם מניסיוני (הכואב מאד) עם הנושא....

מעורבב עם משהו. אצלנו גם היה סבבים של פעם בחודשיים ומאז השום כבר איזה חצי שנה לא היה כלום.

נניח עם גבינה בתוך לחם, ולהוסיף זיתים או משהו שיעולים קצת את הטעם

אפשר גם להוסיף פשוט לכל מאכל שאוכלים במשך כמה ימים כמות קטנה שלא תהיה מאוד מורגשת ואז הטעם לא מפריע להם והם עדיין אוכלים... (יכול להיות אבל שזה עובד רק בשום חי ולא מבושל/ מטוגן, אני לא יודעת...)

חשוב לשתות הרבה,

התקשויות שלא עוברות אחרי מנוחה דורשות בדיקה.

זה כן משתפר במנוחה מזגן וזה. אבל לא משהו מספיק עקבי. נגיד שיחקתי באולינג עדין התחיל הפסקתי. אבל יכול גם סתם בלי קשר כזה או עם פעילות שממש לא מאמצת. מצד שני זה לא כואב באמת. פשוט מתקשה לכמה רגעים ועובר. ברור שאם היה כאב משמעותי הייתי נוסעת.

בשלב מוקדם יותר. בכל פעם מחדש זה מלחיץ, אבל בסופו של דבר זה בסדר...

אז גם אני לא רוצה להיות האחראית לזה, אבל כל פניו נשמע לי שזה בסדר...

אין תורים וללכת על זה למיון מרגיש מוגזם.

אבל עם כאבי גב קלים שהגיעו בגלים וזה כן השפיע על אורך צוואר. אז נשמע שפה זה בלי כאב אז אולי שונה ?

פלוס באמת מניסיון העבר גם כאלה שראו אח''כ במוניטור כל עוד לא היה כאב משמעותי לא השפיעו כלום.

עזר לנסות כמה פעמים ביום לשכב ל10 דקות לפחות...

ולשתות המוןןןן

קונג פו פנדה

לא זוכרת אם יש קטעים לצנזור.

הקול בראש

הוא גם סביב חג המולד וה'רעים' הם יהודים...

נשים מצוירות בשרוול קצר - עובר? שירת נשים? סיפור אהבה צדדי?

בכל אופן:

צעצוע של סיפור 1

קונג פו פנדה

קופצים בראש

למעלה (כדאי להריץ שם קטע בהתחלה)

באג לייף

זה הורס את כל הסרט אחר כך.

יש שם פשוט כמה דקות שבהן מראים איך הגיבור מתחתן (נשיקה...) ואת כל החיים שלו עם אשתו (שלבושה לפעמים בגופייה).

זה קטע מקסים! אבל מי שרוצה סרט צנוע עדיף שידלג עליו. (רוב הסרט מתנהל אחרי מותה של אשתו של הגיבור, כשהוא כבר זקן, והגיבור השני הוא ילד, ולכן אין שום בעיה של צניעות)

שזה אנימציה ולא מצולם.

חופשה בחיתולים

פלא

אבא מתארס

שרק

מיניונים

מבאס נורא אבל מכסה שלא סגור טוב גם מסוכן וגם המין לא נשארים חמים כראוי

סורי.....

ובגלל זה הידית נשברה...

אבל לפחות יהיה תיקון

זה אומר שהרבה מיחמים נזרקים עם ידיות שלמות (לפחות אחת 🙂)

השאלה איך להגיע לתפוצה מספיק רחבה שאם במקרה מישהו זורק את שלו תוכלו לאסוף בשביל החלקים.

אולי באמהות לא אוגרות.

עם מדפסת תלת מימדית של פלסטיק, אפשר לבקש ממנו להדפיס חלק דומה של ידית. יש לי חברה שבעלה מדפיס לה כל מיני דברים קטנים כאלה 😂

גם לנו קרה שבר במיחם של שבת - מהתיישנות.

של החברה שבקישור, מחולון.

קניתי מכסה חדש למיחם קיים.

י.ל. שיא בע”מ - גופי חימום, מיחמים

זרקנו מיחם בגלל שהמכסה נהרס (החיבור של העיגול נפתח קצת..) טוב לדעת!

המוצר זול, לא שווה התעסקות...

מלווה גם בקושי שלנו…

לי יש קטנטנה שתלך לראשונה למשפחתון השנה. זה גם קשה מאוד.

רק שאלה - למה הוא יהיה במסגרת עד 16:00? אי אפשר שיחזור לפני? זה יכול להקל גם עליו וגם עלייך את השינוי.

זה לא צהרון או מסגרת בחירה. והמקום והצוות מדהימים, אני יודעת שיהיה לו טוב בעז"ה, הקושי הוא שלי, כמו שכתבת - קושי של מעברים.

בהצלחה גם לך עם הקטנטונת🙏

אצלינו גם מכיתה א גומרים בארבע )תלמוד תורה(

מבדיקב שלי כל הורה שיכול מוציא בכיתה א את הילדים מוקדם יום בשבוע.

זה ככה הרבםצה ס

בגלל ההסעות, והצוות מאד מכיל את האוורור הזה.

למרבית הילדים זה אויר לנשימה לצאת יום אד מוקדם.

אני אבדוק את זה, תודה

ממש נגעת לי בלב, עם הרצון שלך להגיע לכל הילדים, עם הדאגה שלך לו ולעצמך...❤️

אז קודם כול - טוב שאת יודעת לזהות שהוא רגיש. וטוב שאת יודעת לשים לב למעבר החד שהוא הולך לחוות, הן מבחינת שינוי המערכת והן מבחינת השוני בשעות. תמשיכי תשים לב אליו, שהוא מתאקלם טוב, שהוא מסתדר, שטוב לו...

את מכירה את המחנך (מניחה שזה מחנך, לפי השעות שכתבת) שהולך להיות לו? אולי שווה לנהל איתו שיחה קצרה, לומר לו שהילד שלכם רגיש, שקצת ישים לב אליו יותר...

ועוד הצעה: אפשר פעם בכמה זמן להשאיר אותו באופן יזום בבית, לעשות לו יום כיף. אפשר גם עם שאר הילדים. זה יכול לתת להם ולך המון.

(ואני מצדיעה לך שבשבע הם כבר במיטות! לא מובן מאליו בכלל... אבל אולי אפשר, לרגל העלייה שלו לכיתה א', לאחר לו קצת את שעת השינה, לתת לו זמן אישי קצר? כמובן, אם התינוקת מאפשרת או אם יש מישהו שיכול להיות איתה בזמן הזה...)

נתת לי כח, ורעיונות

הקטנים בצהרונים עד 16:00 והגדולים יותר מרכע שיכולים לחזור עצמאית לא נשארים לצהרון ויש יון אחד ב13:00

ולפעמים במערכת יש ימים שאפשר לצאת יותר מוקדם.

ואז אפשר להיות בנחת עם הגיל ביניים הזה של א-ג.

יש לך אפשרות של עבודה מהבית? אצלי זה מתואם עם הימים הקצרים שלהם ואז יושבים לאכול צהריים יחד ויש זמנים שאני יכולה לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה,

ולפעמים עצם זה שהם קוראים ספר או מכינים ש"ב לידי זה גם זמן איתם.

מהרגע שהקטנים חוזרים הביתה זה זמן טורבו.

בערב הקטנים והבינוניים ישנים מוקדם ואז הבית שלנו עם המתבגרים.

לפעמים אני משאירה בבית ילדים בימי שישי לסירוגין לפי מה שאני מרגישה שהילדים זקוקים יותר בנחת ונפרד משאר האחים.

העניין הוא שזה זמן לימודים, גם אם קלילים יותר.

אני אנסה לברר אם יש ימים שיותר "קל" להפסיד אותם.

או שאתגבר ואתבגר, ביחד איתו.

ולרוב זה בבוקר

עד 4 זה באמת ממש ארוך לילד קטן

אם יש אפשרות לשחרר מוקדם חלק מהימים זה נשמע לי מעולה

וב"ה היה נהדר כמובן לא אומר על כולם אבל מהחוויה שלי זה היה טוב

מבחינת רגילות לבית ספר זה אולי סוג של הדרגה אחרי הגן

וגם לפעמים אחרי הארוחת צהריים לא ממש לומדים ויש בלגן כי לכולם ארוך ועייפים...

שאומרת שחשוב האיוורור

אני גם יהיה בדילמה הזו

אני גם מרגישה שיהיה קשה לעולה לא שלי האינטנסיבית של ימים ארוכים ולדעתי באמת באסה שמסיימים מאוחר...

מצד שני יודעת שיש משמעות לזמנים של סוף יום שהם יותר קלילים כי חברתית הם מאוד משמעותיים.. ובכלל התחושה שלא מפספסים ונמצאים בחוץ...

מעניין, אצלנו אצל הבנות מסיימים בכיתה א' באחת ורבע... יותר קצר מהגן🤭 (אצל הבנים מסיימים מאוחר יותר, אבל בשלוש, לא בארבע)

בין בתוך בית ספר ובין מחוצה לה.

אם זה יום ושעה קבועים כבר מתרגלים לזה.

לפחות אצלנו זה ככה. שווה לבדוק.

מבחינה חברתית לדעצי עבור ילדים רגישים להחזיק כ"כ הרבה שעות בחברה זה מעמיס מדי ולא תורם.

כמובן שכל אחת תבחן את הסיטואציה אצלה,

ככה ראיתי אצלנו לפחות.

ועומס על ילד רגיש זה לא בריא.

אני חושבת שזה לא רק אינסטינקט שנובע מאובר גוננות שלך.

אין שום דבר שיותר חשוב מצב נפשי של ילד.

אם זה רק עניין שלך מול עצמך אז הזמן יעשה את שלו.

אבל אם הוא ילד רגיש כניסה למתחם עם ילדים שענקים ממנו לכ"כ הרבה שעות ועם אתגרים כאלה ואחרים- מהניסיון שלי זה באמת מאוד מציף.

בעיקרון חיפשתי טיפול רגשי לילד ואז הבנתי שאת הטיפול הרגשי אני אעשה לו בבית פשוט מזה שאני איתו בנחת בלי קטנים ובלי לחץ.

אף בית ספר לא זורם עם חיסורים והיעדרויות בשישי או בכלל.

אני לא מחפשת שיזרמו איתי,

מה שלטובת הילד שלי לא מחפשת אישורים והסכמות.

כן מחפשת את הדרך לעשות את זה באלגנטיות ובלי להילחם במערכת כדי שלא נפסיד מזה בדרך אחרת. אבל לא בדרך של להתייעץ או לבקש רשות, פשוט לעשות את זה חכם.

ובעקבות זה אני חושבת שאהיה דרוכה יותר לעקוב אחריו ולתת את הדעת על העומס ועל זמנים שאפשר אולי יותר לשחרר.

שה' יברך אותך

אמאלה בכיתי פה מההיסטריה

עוד מישהי?

פורום שאפילו לא נכנסתי אליו

לק"י

אבל אני לא זקוקה להם במועדפים🤦‍♀️

היה גם קורה לי הפוך- שפורומים יוצאים לי לבד מהמועדפים.

אני רוצה לכתוב על זה בפורום משוב.

גם לילד וגם מול ההורים, סוג של הדרכת הורים

דרך המושלם בטוח יש, צריך לבדוק את הרשימות ספקים שלהם ואם את מוצאת מישהו דרכם זה בעלות של בערך 40 לטיפול

אפשר גם לבדוק בבריאות הנפש ילדים אם יש טיפולים דרכם, אבל פה כנראה לא תוכלי לבחור מטפל ובגיל הזה יכול להיות שמשמעותי לך שיהיה מטפל דתי, ואת זה לא בטוח שמקבלים בקופה אז תבדקי מה חשוב לך...

הדרכת הורים או טיפול דיאדי...

אף אחד לא יטפל בילד טוב מכם.

זה גם שיחות וגם משחק. משולב עם הדרכת הורים.

את יכולה לפנות דרך הקופה או להתפתחות הילד או לבריאות הנפש כדי לבקש טיפול פסיכולוגי (כלומר לא הבעה ויצירה או משהו כזה)

דרך פסיכולוגית שיקומית, חלק מההכשרה שלהם זה טיפול דיאדי שמיועד בדיוק לילדים צעירים עם ההורים.

יכול להיות שפסיכולוג חינוכי גם יכול להתאים. שניהם דרך השפ"ח של העיר/ המועצה שלכם.

@מתיכון ועד מעון היא פסיכולוגית, וקראתי שהיא כתבה לא מזמן שטיפול בילדים עובר דרך משחק

אני בכלל מכירה פה מהפורום שטיפול בגיל הזה הוא דרך הדרכת הורים

היא בטח תעשה לנו סדר כשתקרא

זה נניח 2 פגישות הילד ופגישה להורים לסירוגין.

גם פסיכולוגים בגיל כזה משלבים משחק או כלי השלכתי אחר.

נדיר שילד בן 6 יכול להחזיק בפגישה של שיחה

היינו כבר בבריכה ובטיפול באומנות אז עכשיו מחפשת טיפול קצת יותר יעיל כי זה היה נחמד אבל לא קידם אותנו.

אז בעצם אני צריכה להתחיל מרופא משפחה?

גם בשביל טיפול משותף וגם רק בשביל הילד?

ודרך הקופה אני יכולה לבחור למי ללכת?

היא לא בכלי שמשתמשים אלא בהבנה הדינמית של המטפל. טיפול בבריכה הוא פחות טיפול רגשי יותר מחזק בטחון אבל לא נוגע בעומק הלא מודע, וטיפול באומנות, תלוי מטפל.

בגיל 6 ילדים בד"כ מתקשים להחזיק טיפול של שיחה, זה גם הרבה פחות נגיש עבורם, ולכן כפי שהוזכר לרוב הטיפול יהיה במשחק, אבל אם למטפל יש הבנה דינמית עמוקה הוא יצליח לזהות מה התכנים ולעבוד איתם.

טיפול בגיל צעיר ילווה בהדרכה אינטנסיבית עבורכם, ואולי אם טיפול בילד פחות קידם שווה להשקיע כרגע רק בהדרכה עבורכם.

השפ"ח בהחלט יכול להיות כתובת טובה, אבל לאתוכלי לבחור את המטפל

(שפ"ח) כמו שהציעו כאן.

בשירות הציבורי לרוב אין אפשרות לבחור את המטפלים

זה רק כשיתחיל בית ספר?

תבקשי מהגננת לדבר איתה...

יש בכל רשות.

ויש שם גם טיפולים באופן פרטי, בעלות מופחתת יותר

אפשר להתקשר למזכירות של השרות ולקבל פרטים

אם כן, למה לא כולם הולכים דרכם?

נשמע שזה זול יותר, הבנתי שאי אפשר לבחור את המטפל, יש עוד חסרונות?

האם בית הספר מודע לטיפול אם הוא דרך השפ"ח?

רשימת המתנה יחסית ארוכה, א"א לבחור מטפל. מעבר לזה באמת (אני לא אוביקטיבית כי גם אני מטפלת דרך השפ"ח) את מקבלת טיפול פסיכולוגי איכותי בעלות זולה יותר ועם פיקוח כי זה מוסד ציבורי אז תמיד יש מנהלים שמפקחים על מה שקורה

כעיקרון בי"ס לא אמור להיות מודע לכך כי יש חיסיון

פוגשת את הילד ל50 דקות פעם בשבוע.

אתם נמצאים איתו כל יום, שינוי שההורים עושים משפיע על כל האווירה בבית (והרבה פעמים לא רק עם הילד הזה)

טיפול בגיל 6 (אצל תרפיסטית במוזיקה ואומנות) לא קידם הרבה...

לעומת זאת עם אותה ילדה חזרנו לטיפול אצל עו"סית קלינית יחד עם הדרכת הורים בסיבות גיל 10,והיה שינוי מטורף לטובה.

טיפול יעיל זה הרבה פעמים פונקציה של גיל. ובגיל הצעיר כשהם לא בשלים לשתף פעולה זה לא כ"כ עובד...

אז דווקא אצל הצעירים הייתי הולכת על הידרו', רכיבה טיפולית וכדו' שלא מצריכים שיח ויכולים להועיל מעט,

ומחכה לשלב בו הילד בשל יותר.

אבל למטפלת טובה יש כל מיני כלים.

אבל אולי באמת עדיף לא מטפלת באומנות אלא עו''סית קלינית /פסיכולוגית חינוכית שיש להם כל מיני כלים.

אני מאוד ממליצה על טיפול דיאדי, אבל גם בעיניי טיפול לילד עם הדרכת הורים צמודה יכול לעשות מאוד טוב, אני פחות בגישה של הדרכת הורים בלבד, למרות שהרבה מאוד מקרים זה לבדו יכול לעשות שינוי של שמיים וארץ. אבל בגיל 6 כן הייתי מחפשת יותר דיאדי.

כדאי לברר דרך הקופה וגם דרך השפ''ח.

ילד בן 6 לא מצליח לרוב להחזיק קשב ורצינות ככ הרבה זמן

יש שהמטפלת יושבת ומשחקת איתו והם מדברים תוך כדי. זה יותר "שיחתי" מאשר נגיד רכיבה טיפולית, אבל זה גם לא שהם יושבים אחד מול השני ורק מדברים.

טיפול במשחק קיים גם בגילים צעירים יותר

אחיין שלי בכזה מגיל 3 דרך התפתחות הילד של הקופה

כתבת שעולה לכיתה א, שווה לדבר כמה שיותר מוקדם עם הצוות החינוכי ולנסות להשיג דרך שפ"ח (אם לא טועה, זה יכול גם להתבצע פיזית בגבולות בית הספר וזה נוח גם טכנית מבחינת להסיע וכו)

טיפולים בגילים הצעירים תמיד מלווים בהדרכת הורים (אבל זה ממש לא אומר שההורים נמצאים בכל הפגישות של הילד)