הבעיה העיקרית של פייגלין שאין לו אופי של מנהל. הוא פובליציסט, אסטרטג, גורו ומה לא, אך לא מנהל וביצועיסט. כל מה שיזם, החל מ"זו ארצנו" דרך "מנהיגות יהודית" וכלה בהיבחרו של פייגלין עצמו לכנסת, נחל כישלון צורב. מעניין מה שלומה של חברת הניקיון שהקים בצעירותו, חוששני שמצבה כמצב שאר הפרויקטים של האיש.

אלא שכל זה לא מפריע לפייגלין לחשוב את עצמו מתאים לתפקיד ציבורי כלשהו, ועוד לאור כהונתו החיוורת למדי בתור ח"כ.

שעלולים להיות ההבדל בין המשך ההתרחבות, הבניה והריסוק המתמשך (והסזיפי) של אויבינו - לבין חזרה למסלול אוסלו-גירוש-טבח.

לא מצדיק אותו, אפילו מתעב חלק מדעותיו, ממש לא רוצה אותו בכנסת. אבל אם להסתדר איתו יציל את מדינת ישראל, צריך 'לבלוע את הצפרדע'.

נ.ב.

מקווה מאוד שהמלוגמניה שלו תציל אותנו. כשכולם יראו שהציעו לו הצעות ראליות והוא התעקש על 'מי בראש' - חוץ מהמעגל הקרוב של חסידיו השוטים, הרוב יתעוררו.

ואחר כך 8, ו9, כשבסקרים העדכניים כמעט אין פער בינו לבין סמוטריץ, וסמוטריץ לא מסכים, והוא זה שמתעקש על "מי בראש" 🤦

הנה לדוגמה מאתמול.

הבעיה הייתה, שעד לאחרונה חלק מהסוקרים ניסו להתעלם ממנו (מה שלא הפריע להם לדבר על מפלגות שמקבלות אפס אחוז).

בכל מקרה, לפי שום סקר הצ"ד לא הייתה צפויה לקבל יותר מ5-6, אז לא ברור מה הם נאבקים על המקום ה-8 וה- 9 שאם בסוף יגיעו זה יהיה רק בזכות פייגלין.

סקר מנדטים: נתניהו לא מוביל על איזנקוט - אבל חוזר לנשום

ממקורות בפנים אני יודע שהוא מתעקש על ריץ' רץ'

אחרת ממקורות "בפנים", וגם מהתקשורת בימים האחרונים, זה גם מה שאמר פייגלין אתמול בפטריוטים, אם הנתונים לא מדויקים, סמוטריץ' מוזמן להפריך אותם.

פייגלין במקום השני: פריצת דרך במו"מ עם הציונות הדתית - אמס MS

שרמת ידיעתם כנראה מוטלת בספק.

הכי גבוה שאפשר לפני ראשות ממשלה.

אם הוא רואה את עצמו חלק מגוש הגיוני, שיבוא עם דרישות הגיוניות.

בנט דיבר יותר ימין ממנו, ואיפה הוא עכשו.

כולל אידאולוגיה, מראה חיצוני ופאתוס.

כמו שפייגלין נהג לעשות בתקופה שבה סטיב ג'ובס הוציא את הספר שלו

ואם אני מבין נכון, הוא גם אומר "אם אתם רוצים שלא אתעקש על מקומות מתאימים במפלגה בהתאם לכוחי, תבטיחו לי שר ביטחון במקום", היות ומה שחשוב לי זה לשנות

ללא קשר, לוינטר יש יותר זיקה לבטחון בהשוואה למגלומן.

הדרישה היחידה הספציפית לתפקיד שראיתי אצל וינטר היה לתפקיד שר ההסברה עבור יוסף חדאד.

האם פספסתי משהו?

עדיף שיצביעו לפייגלין בתוך בלוק טכני כלשהו מאשר ישרפו את הקולות. חוץ מזה, אם סטומטריץ' יהיה חכם מספיק, עם פייגלין ברשימה הוא יוכל למצב את מפלגתו כ"שמרנית-ליברטריאנית". נשמע מאוד טרנדי.

הוא דיבר על תחרות, ומשק חופשי, ושאר ירקות, ועכשו- בטחון

בין לבין דיבר על קנביס.

הוא פשוט לא סגור על עצמו

השאלה רק מה סדר העדיפויות, תמיד שניהם היו חשובים לו (זהות וחירות).

ותמיד נושא ארץ ישראל היה חשוב לו יותר, רק שלתפיסתו הדברים הולכים ביחד,

ב2019 הוא תכנן לשים דגש ראשית על החירות (תוך הצהרה שהוא לא מוותר על פיפס מהנושא הביטחוני וארץ ישראל), מתוך הבנה שזה מה שהציבור יותר מוכן לקבל.

אחרי ה7 ל10 הוא הבין שהציבור בשל כבר לחזון המקורי.

מתוך החזון המלא המפורט בספר שהוציא ב2019 שהעקרונות בו לא שונו 30 שנה, גם היום יש,באתר מצע ערוך אבל עם אותם עקרונות.

לפחות 1 מכל 50 בעלי זכות הצבעה חושב שכדאי לתת לו הזדמנות לשנות את הקונספציה אחרי מה שחווינו.

ןאז לבחון במה באמת הוא מבין, אני מבין שיש לך בעיה עם דמוקרטיה ושוק חופשי פוליטי.

במקום לחפש מי הוכיח עשיה, ביצועים, ויכולות שחורגות מכתיבת ספר שיתופי

אך מי אומר שאני יודע למשול ולכפות על הפקידים את החזון שלי, תוך כדי מאבק בבג"ץ?

כבר ראינו את פייגלין בתור ח"כ. הוא היה בינוני ומטה.

המקדש?

מוכן לקבל את הטענה שלא ישמור אמונים לגוש הימין. זה אופיו של האיש, לא להתפשר במילימטר באף נושא שחשוב לו, וכל נושא מבחינתו הוא קריטי.

אז בהחלט ייתכן, שאיזה משו פה או שם ופייגלין יפרוש בקול רעש גדול.

אך מכאן ועד חבירה לשמאל תמורת אתנן?

רחוק בעיני.

אם כבר, החיסרון שלו זה הפוך שהוא יותר מדי ישר ועקשן שכמעט לא שינה את דעותיו במשך 30 שנה, אבל מה לעשות שהוכח לצערנו שהילד שצעק תמיד על המלך העירום צדק בדרך כלל.

לא פרקטיקה פוליטית, תודה.

סמוטריץ' לא רק צעק, אלא הקים את עמותת רגבים. מה עשה פייגלין חוץ מנאומים וכתיבה?

זה לא מספיק, במיוחד כשהאג'נדה שלו היא להפחית חקיקה ולא להוסיף חוקים מיותרים (שזאת הדרך של חכים בליכוד להתבלט בדרך כלל).

כדאי בכל זאת לנסות שינוי כעת, ואם לא עכשיו אימתי.

משהו שהיא הצליח לרתום אחרים לשתף איתו פעולה? משהו שהוא יזם והצליח לקרום עור (אם לא גידים אז לפחות קצת עור)? שנתיים זה בכל זאת זמן עבודה, במיוחד כאשר הוא היה רק חבר כנסת והיה צריך להשקיע בזה את העבודה שלו.

משה פייגלין:

מהארכיון...

א' בטבת התשע"ה

(23/12/2014)

מה עשית בכנסת האחרונה?

ההישג החשוב ביותר שלי הוא התפיסה החדשה שהבאתי לפוליטיקה ולמרחב הציבורי שלנו, תפיסה האומרת – חירות וזהות אינן סותרות זו את זו אלא להפך! רק מתוך הזהות שלנו אנו יכולים לזכות בחירות ולחיות חיים אישיים ולאומיים בעלי משמעות.

וגם להפך – רק מתוך חירות אמיתית אפשר להתחבר לזהות האמתית.

ההבנה כי החירות היא התשתית לקיום היהודי הביאה אותי לקדם מהלכים משמעותיים בכנסת ולהצביע תמיד (גם אם בניגוד למשמעת הקואליציונית) גם עבור חירות האדם וגם לטובת הזהות היהודית בישראל.

כך למשל קידמתי ו/או הצבעתי:

• נגד המשך חוקי החירום בישראל.

• נגד מעצרים מנהליים.

• נגד הזנה בכפיה.

• נגד החוק הביומטרי.

• נגד מיסוי ייתר של זוגות נשואים בעסק משותף (תיקון שהעברתי).

• בעד גירושים שויוניים.

• החזרת האחריות לכבישים – (הצעת חוק)

• בעד העברה מבוקרת של קרקעות הלאום לאזרחי המדינה.

• בעד שוק חופשי אמיתי (לא מסירת נכסי הלאום לגרעיני שליטה) ונגד הלאמה פופוליסטית של השווקים.

• מלחמה ללא מורא בשחיתות (הסרתי חסינות מול איומי חברת 'שראל' תוך סיכון כלכלי אישי גדול מאוד).

• נגד רתימת מוסדות אזרחיים (אוניברסיטאות) למרדף אחר משתמטי גיוס.

• נגד הגדלת סמכויות מעצר ללא משפט.

• בעד רב ראשי אחד (חוק שיזמתי)

• בעד רפורמת הגיור.

•

• בעד קנאביס רפואי. (חוק שיזמתי)

• נגד קציר האיברים בסין (במסגרת השדולה הליברלית שיזמתי)

•

• נגד ה"פנסיות" התקציביות על חשבון הציבור - שמעל 15,000ש"ח בחודש.

• בעד שמירת ערכי המשפחה (אין באמת חירות וזהות, בלי משפחה וקהילה)

• פעילות נמרצת לשחרור אחינו יהונתן פולארד.

• ועוד ועוד..

לצד המאבק לחירות האדם בישראל ושמירת זהותנו היהודית וערכי המשפחה, המשכתי ללא חת בשמירת נאמנותנו לארץ ישראל. בנושא זה התחלתי לפעול לפני שנים נגד הסכמי אוסלו.

הקמתי אז את תנועת 'זו ארצנו' שנאבקה בהסכמי אוסלו, ובהמשך את תנועת מנהיגות יהודית. המאבק על הארץ והמהפכה האמונית שהחלה לחולל תנועת 'מנהיגות יהודית', הביאו לשלוש פריצות דרך משמעותיות – בתודעה, בהתיישבות ובפוליטיקה.

• מבצע מכפיל של 'זו ארצנו' פרץ את גדרות היישובים והתודעה. כך נולדה תופעת המאחזים.

• מבצע ההתפקדות המשמעותי שהחלה 'מנהיגות יהודית' – הפך את הציבור האמוני לגורם חשוב ומחוזר בליכוד. הציבור האמוני החל לחלום על הנהגה לאומית.

• המציאות החדשה אילצה את המפד"ל הישנה לאמץ את השפה והרעיונות שיצרה 'מנהיגות יהודית' וכך חזר הציבור הסרוג והפך לרלוונטי במרחב הפוליטי.

לא סטיתי מעקרונותי, בע"ה עמדתי בכל הלחצים, ולעיתים מצאתי עצמי מצביע יחיד נגד המשמעת הקואליציונית ושומר על נאמנותי המוחלטת לארצנו. כך למשל הצבעתי:

• נגד מסירת הנגב לבדואים (הקפאת המלצות ועדת פראוור).

• בעד החוק המתנה כל משא ומתן על ירושלים בחתימה של 80 חברי כנסת.

• נגד החוק המשווה מבחינה ערכית (!), משפחות רגילות לזוגות חד מיניים.

• נגד התקציב (!) בניסיון להביא לביטול ההחלטה לשחרר מחבלים בארבע פעימות.

• בעד החוק לשחרור מקביל של אסירים יהודיים.

דורגתי בפסגת הנוכחים בוועדות ובמליאה ובין השאר הצלחתי:

• למנוע את שלילת הנשקים הפרטיים (בעיקר של המתיישבים ביש"ע) באמצעות בדיקה פסיכיאטרית. (עניין ליברלי וחירותי במהותו).

• לרסן את הח"כים הערבים וכשצריך - להראות להם את דלת היציאה ללא מורא.

• לנצח את כל המערכות שניסו לטשטש את פיגוע הסנפלינג" בנתנאל עראמי הי"ד.

• להראות לאורך מבצע 'צוק איתן' את הדרך הנכונה להתנהלות מול עזה.

• לשבור את גבולות ה'פוליטיקלי-קורקט' של השמאל ולהכריז מעל כל במה – "אין עם פלסטיני" – זו ארצנו ורק ארצנו.

• להניח על שולחן הכנסת את התשובה המדינית האמתית לפתרון שתי המדינות – "מדינה אחת, לעם אחד, בארץ אחת" ולהראות כיצד להתנהל במקביל מול המציאות הדמוגרפית והגאופוליטית.

• ומעל לכל – להיאבק מאבק נחוש וללא מורא להשבת ושמירת הריבונות הישראלית בהר הבית.

האיומים על חיי מצד גורמי איסלאם קיצוניים והצורך הנדרש כעת בשמירה צמודה עלי ועל ביתי אינם מרתיעים אותי.

האם עדיין יש מי ששואל מה עשיתי בכנסת בשנתיים האחרונות?

https://www.facebook.com/story.php?story_fbid=770970149648769&id=100044527682450

אני שואל מה הוא הצליח לעשות, איזה הישגים הוא הביא דה פקטו.

אז אתה מביא לי רשימת הצבעות במליאה? גם הח"כ הכי עלוב בהיסטוריה של הכנסת הצביע והשתתף בהצבעות. זה לא הישג. אני רוצה לדעת מה הוא יזם בעצמו ומה הוא הצליח לרתום אחרים איתו כדי להביא את זה לידי מימוש. כתיבת הצעה והגשה שלה זה לא מספיק. גם ai יכול לעשות את זה.

רשימת התפארויות ש"אמרתי" ו"הראיתי" ו"צעקתי" הן להג ריק ואוויר חם בלבד. אני רוצה שינויים אמיתיים, זה נקרא הישג. לא צעקות ונאומים מעל הפודיום.

בשביל זה הוא יכול להמשיך לצעוק מהמרפסת בבית. אני לא צריך אותו בכנסת לצורך כך.

אגב, אני חושב שמנהיג ציבור בהחלט משפיע גם על תפיסות, וזה וודאי חלק מתפקיד הפוליטיקאי, אבל בסדר.

תפקיד הפוליטיקאי הוא 100% ביצועי. מי שלא מסוגל לעשות את זה, שיישאר לנאום על המרפסת.

השפעה, שינוי, תוכחה, קשקשת - את אלה עושים בשאר הבמות. בדיוק כמו שהוא עושה היום. מסתובב בין במה לבמה, ומשפיע שם את דבריו. לבוא לכנסת רק בשביל לדבר זה עבודה של ארגוני חברה אזרחית, של לוביסטים, של מכוני מחקר דעה. אם הוא צריך להיות ח"כ בשביל זה אז הוא בא בשביל המשכורת.

המטרה של הכנסת היא להביא את התפיסות לידי מימוש במציאות המעשית.

פייגלין לא תרם כלום למימוש התפיסות בקדנציה הקצרה שלו - והועף בבושת פנים. אפשר לתת תירוץ מקומי לכל קדנציה - פעם כי ביבי ופעם כי רגליים ופעם כי... ופעם רק בגלל...

השאלה מתי נופל האסימון שלפייגילין יש רעיונות יפים, חלקם גם נכונים (וחלקם ממש לא!) אבל לביצוע כדאי לשלוח אנשים אחרים.

זה הזמן לנסות משהו אחר.

אם הוא יקבל הזדמנות (אני מדבר על הזדמנות הגיונית, לא שסמוטריץ' "יעשה לו טובה" ויתן לו מקום אחד בעשירייה הראשונה, כשבסקר של פילבר משלשום האיחוד נותן 8, שברור שכמעט חצי זה לא בזכות סמוטריץ') ולא יצליח להותיר חותם, אקבל את טענתך ואשתדל בל"נ לשתוק פעם הבאה (לך תדע, אולי אני אפילו לא אצביע לו שוב).

למרות שעשה כל מאמץ להבחר, הן מתוך מפלגוץ קיימות והן במסגרת עצמאית, עם מסע בחירות מטורף.

מה צריך עוד לקרות, כדי שתשתכנעו שהוא פשוט לא מתאים?

"לא נבחר" != "לא טוב בעבודה הפוליטית"

יש הרבה אנשי מקצוע בפוליטיקה שטובים בלהיבחר ו-0 בניצול הכח הפוליטי שלהם. זה שני דברים שונים. סמוטריץ' למשל בינוני בלהיבחר וטוב במינוף הכח שקיבל. נפתלי בנט למשל ניצל יפה את הכח שקיבל בשביל איילת שקד בזמנו. נתניהו, כמובן אלוף בשניהם.

אין לי מושג איך פייגלין יתנהג הפעם בכנסת. אבל הקושי שלו להיבחר לא מעיד על זה דבר.

ממה שהוא היום, וכל ההיסטוריה הפוליטית של ה7 שנים האחרונות הייתה שונה לגמרי...

כישורים פוליטיים.

מצחיק, שעניין מגוחך כל כך כמו פספוס קטן בגלל אחוז חסימה גבוה, הופך אותו לאחד ש" לא יודע לעשות כלום"...

זה לא קל בכלל.

זה עדיין לא אומר שהוא היה מצליח למנף את הכח הפוליטי שלו. אל תשכח שיש לך מפלגות שהן הסטורית קומוניסטיות ואני לא רואה מפלגה כמו תקומה של אז תומכת בקנאביס חופשי למשל.

מספיק שהיו מסכימים למכור בקלות יותר עם מרשם מרופא משפחה נניח.

אבל למשל מהצד של מאבק בברית המועצות החקלאיות המיוצגות בליכוד זה היה יותר קשה, או הסיפור של מרשם נישואין אזרחיים סלאש הפרדת דת ומדינה. שזה בגדול מה שרוצים המצביעים שלו מת"א. זה לא היה קל למכור את זה לצד ימין ולא את הכישלון לצד שמאל.

אם הוא היה מתאבד על זה, לביבי לא הייתה ברירה אלא לתת לו לפחות כמה עצמות.

את המהפכה שלו בנושאי דת ומדינה, לדעתי, היה בכל מקרה עושה עקב בצד אגודל, לוודא שזה לא הולך רק לכיוון אחד...

אפשר לדוגמה להתחיל בביזור סמכויות באופן כללי לשלטון המקומי ולקהילות, ועל הדרך נושאי דת ומדינה יתחילו להיפתר (וגם הציבור הדתי והחרדי יראה שיש בזה הרבה תועלות), הוא אמנם מהפכן, אבל לא מהסוג הקומוניסטי של לעשות הכול ברגע אחד ועולם ישן עדי יסוד נחריבה...

וגם המקום השני שלו היה כלכלן (גלעד אלפר).

היה לביבי מאוד מאוד קשה לתת לו משהו כלכלי משמעותי באמת. הליכוד של אז לא היה שונה בהרבה מהיום. ע"ע ששון ביצים.

כלומר העובדה שגם כשאחוז החסימה היה יותר נמוך - היו מפלגות שלא עברו.

במילים אחרות בדיוק כמו שמחיר למשתכן הוא לא רק גימיק שמועיל לכמה פוקסיונרים ונטרלי לאחרים - אלא לכלל הציבור הוא דווקא *מעלה* את מחירי הדירות, כי נכנסים לשוק כאלו שבלי זה לא היו קונים - ככה גם אחוז החסימה.

נחמד לדמיין מה היה אם אחוז החסימה היה נמוך, והיו בדיוק אותם שחקנים. אבל מסתבר שאם הוא היה יותר נמוך, היו יותר שחקנים במגרש. לדוגמא - לא סביר שעלה ירוק היו מתאחדים עם פייגלין לולי אחוז החסימה הגבוה.

מעבר לכך, לכאורה אם אחוז החסימה הקודם - יחד היו עוברים בבחירות לפני, ממילא היתה אלטרנטיבה לחרד"לים ומתוך כך בנט היה פחות לחוץ לנטוש את הבית היהודי. אבל זה גם לא מוכרח, כי יתכן שם אחוז חסימה יותר נמוך, אלי ישי, שטבון וכו' לא היו מתאחדים אלא רצים בשני (או שלושה) ראשים ואז לא עוברים גם אם אחוז נמוך.

מהותית - אני בעד ביטול אחוז החסימה. כמובן, יהיה את המציאות - כל עוד שיש 120 ח"כים, יהיה צריך לקבל לפחות 1/120 של הקולות. זה נכון דמוקרטית ונכון מבחינת האפשרות לרעיונות חדשים להכנס.

אבל גם אז - תצטרך להיות הצבעה אחראית. אחראית כי מי שלא יכנס - עדיין יבזבז, ואחראית כי להכניס את מי שלא עובד ולא יודע לשתף פעולה - זה בזבוז יותר גדול.

לא רק אלטרנטיבה חרד"לית (נחוצה כנראה) לנפתלי בנט, גם מכה גדולה לש"ס שאנחנו זקוקים לה ממליון סיבות אחרות.

לא רק שיתנו לו הזדמנות, אלא שהיא ככה"נ תגיע עם הפתק שלנו.

(ואם לפני שבוע חשבתי שאולי זה מה שיגרום לי להצביע לעוצמה, למרות ההסתייגות מהרבה התנהלויות שם - אז הדיבורים על שירון לגוטליב מוציאים את החשק מהאפשרות הזאת).

עכשיו זה יהיה 'צל"ש או טר"ש', הנה הוא קיבל הזדמנות להוכיח שהוא התבגר. אם יצליח באמת לפעול, לעשות, להוביל שיתופי פעולה ולשתף פעולה גם אם אחרים:

• אם יצליח - יהיה בפנים גם בהמשך.

• אם (כפי שאני מעריך) גם הקדנציה הזאת תסתיים בזה שההישג המשמעותי שלו יהיה 'העלתי למודעות...' - אז שיתכבד ויעשה זאת בראיונות לערוץ טוב ולתמיר דורטל, לא על זה מבזבזים מקום בכנסת.

אם יצליח באמת להתחיל את המהפכות שהוא מתכנן, בעז"ה פעם הבאה יקבל 15 מנדטים לפחות, ואם לא אתה תהיה צודק.

בוא נראה, אולי בסוף תשמח שהכנסת אותו.

שניהם אוהבים "להעלות מודעות" בנאומים לאומה על גלי ערוץ הכנסת

כשיגידו "הנה, פייגלין שוב לא עשה כלום חוץ מדיבורים", אתה תאמר שהיועמ"שית/בג"ץ/הקואליציה/האופוזיציה כופפו לו את הידיים, אבל מוישל'ה שלנו היה ונשאר גאון, ואם רק היו מאפשרים לו, היה הופך את ישראל לשווייץ. ע"ע נימוקי הביביסטים.

שלא לוקח אחריות.

כל השנים הוא ותומכיו, גם כאן בפורום מלאי 'אכלו לי שתו לי' כרימון. א' ב' של לקיחת אחריות, זה להצליח לעבוד עם המערכת, או להבין שהוא לא מתאים...

הטענה שלו, שגם אתה פימפמת כאן: "לא נתנו הזדמנות" היא בדיוק ההפך מלקיחת אחריות.

אז הנה (לצערינו) נתנו לו הזדמנות, נגמרו התירוצים, עכשיו אחריותו להצליח לשתף פעולה...

כולי תקוה שלפחות עד ליל הסדר הוא לא ישרוף את המועדון.

אבל, כשאומרים ש"הוא יודע רק לדבר" , כדאי לתת לו את הכוח לעשות, ואז להחליט אם הוא יודע באמת לעשות או לא...

שהןא מתעקש על ריצ'רץ'?

במשך יותר מחודשיים הוא חיפש מישהו לחבור אליו, ואף אחד לא היה מוכן אפילו להקשיב. יועז הנדל אמר לו, בערך, שבשביל לשרוף קולות לנתניהו הוא לא צריך את פייגלין.

פייגלין הבטיח מקום חינמי לעצמו בכנסת הבאה, מה שלא חלם שיקרה אי פעם.

הראיתי לך שבסקרים הוא קרוב מאוד לסמוטריץ.

תראה, איך אתה מתקשה לחזור בך, טענת שהוא מגלומן ומתעקש להיות בראש, כשאמרתי לך שזה רחוק מאוד מכך, טענת שזה לא נכון.

וכשהתברר שכן, איכשהו "הזזת את השער" 🙂

בגדול ככל שמתקרבות הבחירות - אנשים חוזרים ל'חללית האם' שלהם. יותר מזה, כשקרובים לאחוז החסימה, אנשים מה'בייס' של מפלגה עם בסיס יציב - מצביעים לה למרות כל מיני שיקולים אלו ואחרים, כי מבינים שקריטי שהיא תעבור, לעומת זאת מ'מפלגות אווירה' בורחים כשהן קרובות לאחוז החסימה. ככה זה כל מערכות הבחירות.

לעיונך:

הלקח שהימין מסרב ללמוד מהבחירות

לפייגלין יש בייס יציב, בכל מקרה, הזזת את השער🙂

וזה בדיוק מה שקרה בתשע"ט

ומאז, במיוחד אחרי השביעי, יש לו בייס יציב, לא אמרתי שהבייס מספיק אבל הוא בהחלט משמעותי.

ברור, שהוא ויתר כאן המון, אתה מתקשה להודות שטעית למרות הזזת השער, לא נורא, באמת לא קל תמיד.

זה לא מספיק לאחוז החסימה, אבל זה מספיק כדי "לסחוט" מפלגה אחרת. למעשה, פייגלין (ובנט שזלזל בו) אשמים בסיפור של מערכת הבחירות החוזרת לא הרבה אחרי.

בסיבוב הקודם היו לו 10 מנדטים בסקרים, וסיים מחוץ לכנסת. הוא מגלומן ורוצה להיות בראש, וגם שר ביטחון, אבל רגע לפני סגירת הרשימות הפנים שמוטב ציפור אחת ביד...

כולי תקוה שהנזק שהוא יעשה בכנסת יהיה בגבולות הנסבל.

וינטר, עוד מגלומן פוליטי ראה סקר שמנבא לו 15 מנדט והקים מפלגה בקול רעש גדול, ואחרי שהקים שואלים כולם כמה קולות הוא ישרוף, ואם חלקם יהיה מהאזור של איזנקוט.

סמוטריץ' לבדו מעולם לא עבר את אחוז החסימה, אז לא ברור למה הוא צריך לקבל פי כמה מפייגלין, למעט ענוותנותו של משה.

אבל התשובה עדיין פשוטה: פייגלין הסכים כי הוא יודע שהסקרים מראים שהוא מביא פחות כוח מאשר סמוטריץ, או לחילופין הסקרים מספרים שאם הוא יהיה בראש אז מצביעי סמוטריץ יעזבו - כך או כך הוא חתם על מה שימקסם אותו.

Rest assured he did.

כנראה, חושב שככה יש סיכוי הכי טוב לקדם את מטרותיו.

כיסא בכנסת זה באמת מטרה שהוא רוצה להשיג.

התעקש, למרות ששניהם היו קרובים בסקרים

בניגוד לפייגלין שבכנסת לא עשה כלום, ומחוץ לכנסת הוא חסם כבישים והצטלם עם רגליים יחפות.

בנושא הריצ'רץ'.

אם פייגלין יצליח להביא משהו לקו הסיום ואז היועמשית/פרקליטות/בגצ יטילו וטו אז זה חצי הישג בהחלט. הבעיה היא שעד כה הוא לא הביא כלום לאותו קו יוקרתי.

הקואליציה הנוכחית הביאה הרבה דברים לקו הזה, אלא שהאלילים המקומיים הסיגו לאחור. זו עובדה.

הצבעות זה חשוב, אבל זה במינימום נדרש מכל ח"כ.

האם הוא הצליח לקדם חוק ספציפי או לעצור חוק אחר?

ולגבי הטענה על ספסל אחורי במפלגת השלטון, זה מלמד שעדיף להצביע למפלגות אחרות כי להם יש יותר השפעה

הוא סתם יעשה נזק לימין, וכנראה באמצעות שריפת קולות. במקרה שבו הוא לא ישרוף קולות אלא בדרך נס ייכנס לכנסת אז הוא פשוט יהיה החיקוי החיוור של קארין אלהרר אבל מהצד הימני.

יוני בן מנחם פרסם את תוכנית החמאס עוד ב-2018. זה היה יוצא לפעול במוקדם או במאוחר, במועד שהיה נראה מתאים לסינוואר, בלי קשר לממשלה המכהנת.

כמו כן, כל עוד הביקורת על ממשלת נתניהו באה מהצד השמאלי של המפה, זה לגמרי "הרצחת וגם ירשת". השמאל זרע את זרעי הקונספציה בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. בעיתון "דבר" התפרסמו אז כמה וכמה מאמרים שקראו לחתור להסדר מדיני, אחרת לנצח נאכל חרב וכו' וכו'.

יש להם אחריות מיניסטריאלית.

מנכ"ל לא נושא באחריות על פריצה לחדר שרתים שהתרחשה בגלל התנהגות פושעת של ראש צוות אבטחה. הוא נושא באחריות לפטר את הרש"צ, לחדד מדיניות, לתקן את הנזק.

אם פייגלין היה, יש סיכוי בדרך הטבע שהיה משהו שונה, עוד לא ניסינו...

המטרה הסופית היתה פלישה רב זירתית כדי להשמיד את ישראל. איך נוכחות מקרית של אנשים אחרים בממשלה קשורה לזה?

והוא לא היה יוצא למלחמה כזאת כנראה כי לעם אין כח לזה והעולם לא מסכיפ.

השאלה המעניינת היא האם תחת ממשלה אחרת היינו פועלים בצורה אחרת לאחר הטבח

וזה תכלס יכול להיות שונה. לטובה או לרעה.

קודם כל הממשלה די נכנעה להם והפסיקה עם הרפורמה.

דבר שני, הטבח בשמחת תורה והמלחמה בעקבותיה לא דומה לשום דבר שהיה לפני.

1. יאיר גולן מעולם לא אמר את הדברים הללו, בשום זמן, בשום מקום ובשום נסיבות. זוהי טענת שקר בזויה וחבל שאתה חוזר עליה.

2. יאיר גולן שמע בבוקר חדשות ברדיו, עלה על מדים וטס דרומה במכוניתו הפרטית בגלל מה שקרה. מה פירוש השאלה "כאילו כלום לא קרה"? כל מי ששמע חדשות שמע מה קורה

3. ההוכחות למעשי הגבורה וההצלה של יאיר גולן (כמו של האלופים במיל ישראל זיו ונועם תיבון) נמצאות בכל מקום, בעיתונים, בספרים, בשידורי חדשות ובטלויזיה. העדיויות רבות מאד (כולל עדותו של ניר גונטז' מעיתון הארץ שגולן אישית הציל את בנו.

4. סיפורי "הבגידה" הם הבל הבלים, חבל שאתה בכלל מעלה את הרעיון

… לצערי המצב הזה ימשך גם לאחר הבחירות.

אין אדם מעמיד עצמו במקום סכנה שמא אין עושים לו נס, ואם עושים - מנכים לו מזכויותיו.

אותו דבר אצל עמ"י - אם עמ"י לא ילמד את מה שהקב"ה רוצה שהוא ילמד דרך המהלכים שהקב"ה מוביל במדינת ישראל - פשוט חבל לחטוף מכה כואבת יותר בכל פעם...

… לפי הבנתי דאגה לעתיד כמו שהמלך חזקיה דאז שבניו יעשו את הרע ולכן לא רצה להתחתן לא רלוונטית לפי הנביא ירמיהו וצריך להשאיר לשם את הענין "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" ותעשה את המצווה.

אותו כנ"ל אני משליך לגבי "פדיון שבויים" ומה שיהיה בעתיד יהיה בידי השם.

דבר אחר, נסיונות חטיפה תמיד יהיו ללא קשר עם או בלי שחרור חטופים.

כמובן שגם צריך למצות גם דרכי חילוץ כמו שנהגו בעבר.

קודם כל הלכתית אסור לפדות שבוי יותר משוויו.

וכאשר יש ידיעה ברורה שאם הם יקבלו הרבה הרבה מעבר לשווי, וכל שבוי ייחשב כג'וקר רציני, ברור שיהיה להם אינטרס עצום לחטוף עוד ועוד.

הטיעונים שאתה אומר הם הסתכלות נוראית שרואה רק 2 סנטימטר קדימה. שלום עכשיו, הכל עכשיו בלי טיפת חשיבה על המחר

לידי החמאס.

אולי יהיה לו רעיון גם לאבינתן...

אם כן, הגיוני שמי שקורא את המציאות אחרת יאמין אחרת, לא?

ב. סטטיסטית עסקאות גרמו ליותר מוות מחיים מהנסיון שלנו.

ג. יש מאמר של הרב ישראלי על עסקת ג'יבריל.

ד. ראוי להעריך מישהו שהיה מוכן למסור את נפשו כדי שאחרים לא ייפגעו.

תוהה אם להיות מזועזע או להפנים שאויבינו משלמים לך כדי לעורר שנאה

…מבחינתי זה לא זלזול. הפוך להגיד את זה בפרהסיה זה זלזול באנטלגציה. זה כבר לא רלבנטי. הוא משוחרר.

וביחס לציטוט של בונצל בוודאי שהזדעזעתי

בס"ד

אבינתן אור אומנם גדל בערוגה ובמשפחה מסויימת, אבל כפי שניתן לראות, את האישיות שלו הוא פיתח לגמרי בדרך שלו עצמו. למעשה, כמו שהוא מעיד בריאיון המלא לאילנה דיין על עצמו, הנושא הזה הוא בין הדברים שבהם דעותיו נותרו כדעתם של הוריו בצורה כזו או אחרת.

גם בשיא הקושי והמשבר אבינתן (וכך גם איתן מור, כפי שהוא מספר) מבינים שהחיים שלהם לא יותר חשובים משל אחרים. איתן מור סיפר אתמול בתוכנית טאבו בכאן 11 שאומנם צילמו אותו הרבה פעמים במהלך השבי, אבל פעם אחת זה לא יצא החוצה כי בחמאס ידעו שזה לא יתדלק הפגנות. לצד זה, אבינתן לא אמר "אני נכנע", אלא לקח את גורלו בידיו ובמשך חודשים ארוכים עשה את הלא ייאמן וכמעט הצליח לברוח משוביו (שגם זה מי שיגיד שהוא סיכן את חייו, והיה עליו להיות ממושמע ולהמתין שישחררו מחבלים תמורתו).

מדובר באדם אמיץ, אדם מעורר השראה שידע כל הזמן מה הדבר הכי נכון לעשות. כדאי שכולנו נלמד מדרכו וממסירות הנפש האדירה שלו ולא ננסה להכפיש אותו בין השורות.

בהזדמנות זאת אני ממש רוצה להמליץ על הספר שלו, מבעד לאדמה. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים, בין מוסף (ותיקין למי שדואג ליראת שמים שלי) למנחה ולא הצלחתי להוריד אותו לרגע מהיד. אחרי זה תפילת מנחה ונעילה כבר קיבלו משמעות הרבה יותר גדולה בזכות העוצמות של אבינתן.

ממליץ שוב - לא לזלז בו. הלוואי וכל מערכת החינוך תלמד את הסיפור שלו (כן, גם את אמירת התודה למפגינים, למרות שחשב שזה לא נכון) ואת דרכיו.

… כנגד איש מסויים ומתייחסים בשוויון נפש ליציאות של אנשים כמו ינון מגל ובנצל? לא התכוונתי לזלזל רק קבעתי עובדה . האיש משוחרר מה הנפקה מינה ממה שהוא אמר. הרי יש מחלוקת בנושא ורוב משפחת החטופים לא מסכימים עם שני משפחות החטופים הללו.

בס"ד

אז הגבנו על אבינתן אור ולא ינון מגל או בונצל (כן, יש ו' בין הב' לנ'). אתה לא יכול לפתוח שרשורצואז להתלונן למה אנחנו מגיבים לגוף הטענה שלך ולא מתייחסים לאירועים אחרים.

ובזכות אותן משפחות מפורום תקווה (שיחד עם אור ומור היו גם משפחת גויאלי, חלקים ממשפחת מירן ועוד) העסקה האחרונה הייתה במחיר נמוך יותר מאשר הדרישה "כולם תמורת כולם". זה קרה בזכות הלחץ הצבאי על עזה שהלך והתגבר. והילדים שלהם הבינו את זה והיו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה תחת עינויים ורעב. אז כן, ברור שזה רלוונטי.

התבטאויות כאלה ללא קשר מי פתח מה. הביטוי שוויון נפש נועד לציין את חוסר המחאה אצל חברי הפורום. הסוגיה היא אם לנסות לשחרר חטופים תמורת מחבלים אם לאו נתונה במחלוקת וכמו שציינתי רוב משפחות החטופים היו בעד וזה מה שחשוב. אי אפשר לפעול במצב כזה כך לגבי משפחות הרוב ואחרת לגבי משפחות תקווה אז למה לאמר את מה שנאמר ועוד לאחר השחרור הכולל מה הטעם? כמובן שלפני שעושים את זה בודקים אם יש אפשרות לחילוץ. אני בפרוש לא מזלזל.

בס"ד

הוא יהיה נעוץ בראש הפורום, ובכל פעם שמשהו אמר משהו נלך ונוסיף את שמו לרשימה השחורה. פעם זה יהיה בונצל, פעם ינון מגל, פעם יאיר גולן ופעם עינב צנגאוקר. אם כך אתה רוצה להתנהל - זו בעיה שלך בלבד, אבל אל תקשר אותה לאבינתן אור ולדברים שהוא אמר.

אני רק מזכיר לך שערב השחרור המחנה הנאור הציע לאיתן ואבינתן בית חלופי מתוך אמירה שהם לא ירצו לחזור לבית שהפקיר אותם בשבי ולא נלחם למענם. במיוחד אל מול האנשים האלו (שלא באו משולי החברה ואני חושב שגם אותם צריך להכניס לרשימה השחורה של ההוקעות) - חייבים לשמוע את קולם של השניים שעומדים לצד ההורים שלהם ומודים להם. לכן הדברים האלו חשובים, ולכן טוב שהם נאמרו.

… אבל לי קשה להבין את הדבקות הזאת בכל מחיר. אבל מה לעשות זה המציאות. לא אתפלא שיש עדין לדוגמא בתוך אותם נוסעים , משפחותיהם וחבריהם בפלי דובאי כמות משמעותית של אנשים שדבקים בהמשך השלטון הקיים. פגשתי במלון בים המלח אנשים ניצולי הטבח שעדין דבקים ממשלה הנוכחית. אחי ואחיותי דבוקים לערוץ 14 ועוד ועוד דוגמאות אז כנראה הם רואים דברים שאני לא רואה. אני בכל אופן עוזב לפני הבחירות ושהכל יהיה לטובה.

.. שכל חברי פורום תקווה תומכים בהמשך הממשלה הנוכחית אם בתמיכה בליכוד באופן ישיר או באופן עקיף למרות שהרבה מהם לא רואים עין בעין בלשון המעטה את מעשיו של ראש מפלגת הליכוד ומשפחתו. זה פשוט לא הגיוני למשל שאנשים ערכיים יעריכו הורים שמבריחים את הבן שלהם למיאמי מאז תחילת המלחמה שלא נגמרת

אומר שזה מה שהוא חשב בשבי???

אמרתי שזה לא רלוונטי להתבטא בצורה כזאת לאחר שהוא כבר השתחרר. כל החטופים ששוחררו צריכים להודות לשם ולא להתבטא בדיעבד על מה שהם היו רוצים. זה מבזה את זכרם של החטופים שלא זכו לחזור. מספיק עשו אותו מיעוט הורים שהתבטאו כנגד העסקה כאילו איזה נס יביא את בניהם חיים.

מדמיהם.

יש מצווה להגן על יהודים ושחרור מחבלים מסכן יהודים

… אם רוב בעלי הענין כלומר רוב משפחות החטופים רוצה עסקה ואני מדגיש רוב משפחות החטופים ולא רוב העם רוצה עסקה אז לדעתי הצנועה צריך עסקה ובאשר לעתיד השם ישמור. וזה מה שעשו בעבר וכנראה זה מה שיעשה בעתיד. אני מכבד את הדיעה השניה אבל למי שלא נפגע כלומר משפחה שלא אחד מחבריה נחטף אין לו דיבור בנושא.

לדעתי, יש כאן הבחנה חשובה בין אמונה שהעתיד בידי שמיים לבין החובה לפעול בהווה להצלת חיים. עם זאת, כדאי לדייק במקורות ההלכתיים ובמקרה של חזקיהו כדי לבסס את הטענה, ולא להסתפק בפרשנות פוליטית.

רקובה .לא אתפלא אם רוב נוסעי טיסת האימים ומשפחותיהם ימשיכו לדבוק בממשלה הנוכחית. יש כאן משהו חולני.

לפעמים נאמנות פוליטית גוברת אפילו על ביקורת עצמית, וזה באמת מדאיג כשאנשים מפסיקים לשאול שאלות קשות.

משער שאפילו בקיבוץ בארי דפוסי ההצבעה לא יהיו שונים מאלה שבבחירות הקודמות. כשאופן החשיבה הוא סמי-דתי, כל דבר ניתן לתרץ בק"ן תירוצים: "ההתנתקות הייתה חד-צדדית ובוצעה בצורה לא נכונה, אבל אם היינו מגיעים להסדר עם הערבים, עזה הייתה הופכת לסינגפור", "אם לא היה חמאס בעזה, אלא רש"פ, הטבח לא היה קורה", "אם נחזיר את מזרח ירושלים, הערבים לא יתקפו אותנו" וכו' וכו'.

לפי ההגיון שלך, כל מצביעי הימין הם כת דתית חד משמעית שמבססת את החלטותיה על עקרונות הלכתיים מפורשים ללא כל הגיון ועל אף הכשלונות הגדולים של ממשלת הימין.

אני מציע לא לזלזל בערכים ובעקרונות של יריבים פוליטיים אלא לנסות ולהבין אותם, מה גם שהם מיליוני אנשים לא פחות ממספר אנשי הימין בישראל

בעקבות קבוצות לחץ וקמפיינים במערב. בתש"ח השמאל היה לוחמני, סוציאליסטי וסטרייטי. היום הוא פציפיסטי, קפיטליסטי ופרו-להט"ב.

חוץ מזה, גם איש ימין שמצביע לביבי לא בתור הרע במיעוטו ובלית ברירה, אלא בתור הטוב בהתגלמותו, הוא חבר בכת. ביבי היה צריך לעוף ברגע שבו אישר את הסכם חברון. דתיים הם סיפור אחר, אנחנו בהחלט מחויבים למוסר האלוקי הלא-משתנה. מאוד משתלם לגדל חזירים, אבל אף חקלאי דתי לא יעשה זאת.

והדתיים הקימו קיבוצים סוציאליסטיים.

המוסר האלוקי בודאי לא משתנה אבל האנשים כן. פעם היה חינוך דתי משותף לבנים ולבנות, בבני עקיבא רקדו יחד ריקודי עם, שירתו בצבא יחד עםן כולם כולל חיילות.

לא לדאוג

הכשל של השבעה באוקטובר: כשהנדסה חברתית מחליפה את המצפן התורני

הדיון סביב תפקוד המזכיר הצבאי והנהגת צה"ל באסון השבעה באוקטובר חושף כשל קונספטואלי שורשי. כאשר צמרת ביטחונית מחליפה את ערך הניצחון באג'נדות של "שירות משותף" וממירה את הייעוד הלאומי בחזון של "מדינת כל אזרחיה" – התוצאה היא אובדן מוחלט של תחושת האחריות. אנשים שיש להם בראש "שירת נשים" בצבא, כאילו אנחנו נמצאים באיזו מסעדה ולא בעיצומה של מלחמת קיום, מובילים לעיוורון מערכתי קשה. על הנהגה שאיבדה את המצפן נאמר:

"בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם" (משלי כ"ט, י"ח)

במשך שנים האכילו את הציבור באשליות של הכלה ושקט מדומיין, תוך התעלמות מן המציאות בשטח. המרדף אחר תפיסות ליברליות על חשבון חדות מבצעית יצר את המצב שעליו זעק הנביא:

"וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם" (ירמיהו ו', י"ד)

מנהיגות המנותקת משורשי הקיום היהודי מובילה בהכרח למצב שבו השומרים עצמם מחמיצים את הסכנה:

"צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ..." (ישעיהו נ"ו, י')

השבעה באוקטובר הוא תזכורת כואבת: צבא העם חייב להתנהל אך ורק על פי חוקי התורה והמצוות, ומתוך אמונה יוקדת בזכותנו הבלתי ניתנת לערעור על הארץ הזו.

המוסלמים המקומיים יתקפו אותך וינסו להשמיד אותך ברגע שירגישו חזקים מספיק בין אם תהיה להם מדינה עצמאית ובין אם ימשיכו להיות סרטן בתוכנו.

שהיכולת האנושית למנוע אסונות מאד מוגבלת

הן מבחינה מחשבתית/ ביצועית/ חברתית

והדבר הכי נכון זה לקחת אחריות על מה שאפשר באופן אישי

ופחות להתעסק בדברים שלא מספיק מבינים בהם והיכולת לשנות שם משהו קטנה

כל עוד עם ישראל לא שומר מצוות, הוא יחטוף (פרשת "כי תבוא", "בחוקותיי" ועוד). שום מדינה יהודית ושום צבא יהודי אינם ערובה לכלום. ממלכת ישראל הצפונית קרסה בעוון תושביה, ממלכת יהודה הדרומית קרסה אף היא, מדינת החשמונאים הסתאבה תוך דור וקרסה.

גם מנהיג ימין, תודעה לאומית או גירוש-כיבוש-התיישבות אינם ערובה לשום דבר ללא קיום המוני של מצוות התורה. אלא שלא נראה כי אנחנו בכיוון. ועוד טרם דיברנו על נרמול העבירות הנחתמות ב"ולא תקיא הארץ אתכם".

ראה דברים פרק ל'. בינתיים לא נראה שזה קורה, חוץ מקיבוץ הנידחים ה"טכני".

…. הנסיון האישי כולל אנשים שבסביבתי הקרובה והרחוקה מוכיח שכאשר אתה בגלות הסיכוי הוא גדול יותר להתעורר רוחנית. לדעתי רובכם כאן בפורום גדלתם למשפחות דתיות ושמירת המצוות היתה לחם חוקכם מילדות מה שלרוב היהודים בארץ ישראל היה חסר. התפיסה שבעיני רבים מכם היא גלותית שאני קודם כל יהודי ואחר כך ישראלי היא ורק היא תביא להתעוררות המקווה.

האירוע קרה דווקא בשמחת תורה וכמובן שמצד שני יושבי ארץ ישראל ערבים זה לזה מבחינת אל תעמוד על דם רעיך ולכן במציאות העכשווית כשאין התעוררות המונית אירועי השביעי באוקטובר באו כדי לשים בפוקוס את העובדה שאין שוויון בנטל והמושג המורחב של לומדי תורה הינו לרועץ בענין זה.