אבל לא מוצאת עכשיו טלפון שלה

אבל לפני 4 שנים בערך היא עשתה לנו 3 פגישות ריענון.

אני מכירה אותה בתור חברה והיא מותק ממש, ואני יודעת שהקורס שלה ממש מומלץ!

תדברי איתה...

שלהבת נריה אליהו +972 54-490-1109

ומזל טוב!❤

עונה על המון מהדרישות שלך

050

5557482

שכדאי לדעת גם על האופציות האחרות, במיוחד שזה לידה ראשונה...ידע עצמו לא מספיק...

לפעמים יש אירוע חירום ,וכדאי להתכונן גם אליו או לפחות לדעת מה האפשרויות

פעם במחלקת יולדות הייתה איתי אישה שבנתה על לידה רק טבעית וכו, הגיעה לבית חולים והתינוק היה עכוז, כבר התחיל לצאת והבהילו לניתוח חירום...לקח לה המון המון זמן להתעורר מהשוק

אבל חושבת שבקורס טוב מדברים גם על האפשרויות האלה

לא מניסיון אישי של ליווי בלידה אבל נראה שהיא תהיה טובה

שזה לא ממש קורס הכנה ללידה עם כל מה שזה כולל...

זה הכנה בצורה מאוד ספציפית של שיטה מסוימת להקלה על כאב שבזמן אמת יש נשים שעוזרת להם ויש נשים שלא.

היו לי מלא חברות שעשו רק את הקורס הזה ואחרי זה ממש התבאסו כי גם הם לא ידעו מלא ידע הקריטי וגם השיטה לא עזרה להם בזמן אמת..

ושמעתי על עוד הרבה שזה עזר להן.

והיתרון הגדול שלה, שלכן לדעתי היא הומלצה פה, זה שהיא נותנת כלי מאוד מעשי לבעל לעזור (רק שהיכולת שלו לעזור תלויה בזה שבני הזוג יהיו מותרים, וזה תלוי בפסיקה של כל זוג וגם במהלך הלידה...).

אבל חשוב לדעת שיש גם כאלו שלא עזר להן... (מעניין אם לא עזר כי בפועל כשהגיעו ללידה לא התאים להן להשתמש, או שהשתמשו וזה לא הקל על הכאב..).

ובכל מקרה אני מאוד מסכימה שזה לא מספיק בתור קורס הכנה ללידה יחיד. כי באמת הוא מתמקד בעיקר בשיטה להפחתת הכאב, ובהרפיה בין הצירים, אבל יש עוד המון מידע שכדאי לדעת ולהבין על הלידה שהקורס לא כולל.

פשוט לא כקורס הכנה ללידה ראשונה

זה לא מספיק בכלל..

לא עזר מכל מיני סיבות

או שבסוף היו אסורים משלב מוקדם

או שהשתמשו ולא עזר

או שהרגישו שבזמן צירים לא מצליחות להשתמש

עשיתי לפני הלידה הראשונהקורס ממש מקיף

הגעתי עם מלא ידע תאורטי

וקראתי מלא ספרים (ממליצה לפותחת על 'לידה פעילה')

אבל ברגע האמת הכל פרח מהחלון

כל הידע לא עזר

והיתה לידה מאוד קשה.

בדיעבד אני מניחה שזה בגלל שהייתי חסרת אונים, שהוביל לסטרס רציני שתקע את כל הלידה

(היא כנראה גם היתה קשה באופן אוביקטיבי אבל המצב שלי לא עזר...)

ללידה שניה הגעתי עם מלא פחדים

ורגע לפני הלידה הבנתי שאני צריכה שינוי

וקבעתי עם אמית

היא ממש נתנה כלים מעשיים- ופיקסה את בעלי לתפקיד שלו

ובעיקר החזירה לי את האמון בגוף שלי וביכולת ללדת (וגם שאלה והבינה איפה הלידה הראשונה השתבשה ומיקדה אותנו על השינוי הנדרש)

ובאמת היתה לידה מדהימה

אני תמיד אומרת שההבדל בין שתי הלידות זה שבלידה הראשונה יחדו אותי ובשניה ילדתי

אז אולי כן כדאי לעשות קורס בסיסי של קופח שהעלות שלו ממש נמוכה

ולהשקיע בקורס של אמית (שעולה לא מעט...

ולהשלים גם ידע מקריאה

צר לי להגיד..

אבל כותבת בכל זאת שיהיה😅 לוודא שהקורס מכין אותך גם לאופציות של התערבויות, לאם תחליטי בזמן אמת בכל זאת לקחת אפידורל וכו'

וגם לבדוק לפי הפסיקה שלכם מתי אתם נאסרים בלידה ולהיערך גם לזה- מה קורה אם נאסרים מוקדם יחסית כי יש דימום וכו', כי אם בעלך הוא תומך יחיד זה ממש משמעותי

יעל ברמן- תותחית!

ומתאימה מאוד

מה שכן, אני חושבת שדולה באמת מקצועית, חייבת להכין אותך למגוון תרחישים ואפשרויות ורעיונות התמודדות מגוונים.

כי עד כמה שיש מחשבות לפני לידה, לידה היא יציאה אל הלא נודע ולא תמיד קורות בדיוק איך שתכננו ויש בה אלמנט חזק של שחרור שליטה.

ואני הכי בעד לידה טבעית, וב"ה זכיתי שכל הלידות שלי היו טבעיות וטובות, אבל עדיין צריך לבוא בראש פתוח למגוון אפשרויות

ממליצה לך לצאת לאט לאט מהגישה של "להתאבד על זה"

לפעמים זה לא אפשרי

במיוחד לידה ראשונה

וכדי לשרוד נפשית את האפשרות אם זה לא יהיה אפשרי, תפתחי את עצמך.

מניסיון

אז קחי לך דולה ללידה, כי בלי זה קשוח.

בעל- לא מתפקד או שנאסרים (אנחנו נעזרנו בגלל מתמחה שעשתה לי בדיקת פתיחה גרועה ברמות וראינו דם,בפתיחה 3!! השם!!)

אמא - שלי ספציפית מאוד עדינה, לא הצליחה ללחוץ מספיק חזק.

בקיצר שניהם מתוקים אבל לא משנה כמה הכנות, לידה עצמה הם לא מכירים.

אז קחי דולה שתלחץ לך טוב ותפנק אותך בצירים.

לק"י

שלפעמים יש דימום מהפתיחה של צוואר הרחם.

בלי קשר לבדיקה.

אני ראיתי דימום בבית, לפני שעשיתי בדיקה בכלל.

כותבת את זה כדי שנשים ידעו שזה קורה. ולא מיד יחשבו שאולי הבדיקה נעשתה לא בעדינות וכדו'.

שאני ילדתי טבעי פעם אחת עם אמא שלי ובעלי ופעמיים רק עם בעלי והיה לי מושלם.

ככה שלא חובה דולה, אבל כן שווה לבחון לעומק את האפשרויות ולו לפסול מראש

אבל אם את רוצה לידה טבעית, אז חוץ מהכנה והכל, אני ממליצה לקרוא פה את השיטה שכתבתי פעם על נשימות בלידה.

מבחינתי זו ממש שיטת קסם, עזרה לי בלידות גם עם פיטוצין, כולל לידה שהייתי תקועה על המיטה בלי יכולת להשתמש בשום שיטה תנועתית.

במיוחד אם את לא מתכוונת לקחת דולה - זה יכול להיות הצלה בזמנים שהבעל כבר לא יכול לעזור פיזית.

בבקשה תעזרו לי🙏 | ערוץ 7

זה מאוד מרגש ומגיעים עם מלא ציפיות ותוכניות ,

חשוב לי כן להגיד לך, שכמה שמתכןננים רוצים, הרבה פעמים זה לא כמו שחשבתי, וזה ממש בסדר גם אם הלידה בסוף לא תהיה טבעית, זה לא מוריד מערכך בכלל, במיוחד שבללידה ראשונה הרבה פעמים הכל יותר ארוך, יותר כואב, הגוף חווה פעם ראשונה להוציא ממך תינוק... די נדיר רפלקס הפליטה הזה, גם אני חלמתי על זה מאוד, בסוף זה לא כ"כ פשוט כמו שזה נשמע, בעיקר בלידה ראשונה לוקח זמן להוציא. לא באה להרוס לך את הפנטזיה, רק תבואי בגישה פתוחה שאת מנסה ואם לא הולך - לא נורא, העיקר אמא ותינוק בריאים ושלמים!

לידה קלה ןטבעית מאחלת לך❤️

דבר ראשון תודה על ההמלצות אני אבדוק ואברר

ולכל מי שכתבה להנמיך ציפיות אז אתן צודקות לגמרי,

אני מאד מנסה להיות אופטימית ולא להיכנס לתרחישים של התערבויות ובטח שלא ניתוח.

אבל מאחורה בראש זה נמצא ואני יודעת שיש סיכוי שאזדקק או להתערבויות מכל סוג שהן (וגם רוצה לשמוע בקורס איזה סוגי התערבויות ומה ההשפעות של כל דבר) או לאפידורל או לשתיהם

אני פשוט יותר מלחיץ אותי המחשבה שידקרו אותי כדי להכניס אפידורל, או אפילו יפתחו לי וריד מאשר ללדת🤦‍♀️

יש לי פחד מאד גדול מכל ההתערבויות שאפילו בדיקת דם בשבילי זה ממש סיוט, אז אני חושבת שטבעי יהיה לי הכי נכון, או לפחות מרגיע אותי עכשיו לחשוב שאני מתכוננת ללדת טבעית ובמציאות- במציאות מה שיקרה יקרה ובעזרת ה' שיקרה כמו שאני מתכננת...

ולענין הדולה- אמא שלי החמודה דולה בעצמה והיא במרחק 10 דקות ממני, כך שלכל בעיה היא יותר מתשמח לבוא ולעזור...

אבל תגידו לי- אני היחידה שפשוט לא נעים לי לחשוב שיהיו אנשים זרים בכאלו רגעים? אני בקשר די בסדר עם אמא שלי, ועדיין חושבת שזה יסגור אותי ואני ישר ייכנס למוד של 'הכל בסדר, אני בסדר' ולא אצליח להיות טבעית. ודולה זרה לא יהיה טוב יותר, להפך מרגיש לי עוד יותר הזוי...

אני רציתי כמה שפחות אנשים בחדר, לכן רק בעלי מגיע מלידה ראשונה.

אבל כן אומר לך שבלידה ראשונה, וגם בנשיה השלישית, אולי דולה היתה יכולה להיות הפה שלי מול המלצות שונות של מיילדות שלא תמיד זרמו על תנוחות טבעיות וכו' ואני הקשבתי למומחים בחדר...

גם אומר שאני קיוויתי בלי אפידורל אבל לידה ראשונה נמשכה ונמשכה בלי התקדמות עד שלקחתי אפידורל ואז התחיל להתקדם קצת... גלידות הבאות יכולתי בלי אבל היו העניינים שלהם למרות שחשבתי שאני יודעת כבר מה לומר..

חמש לידות עברתי ברוך השם, ואף פעם לא רציתי מישהו איתי מלבד בעלי, לידה זה נורא אישי וחושפני לא דווקא מבחינה פיזית אלא יותר מבחינה נפשית לראות אותך במצב קשה את צריכה להיות רק עם מי שאת ממש מרגישה איתו בנוח אבל כל אחת ואיך שהיא מרגישה מביך אותי לחשוב שיראו אותי בוכה או צורחת כי אני בחיים מאוד מאופקת ומנומסת.

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

וכשהייתי צעירה זה לא היה בתדירות של כל חודשיים.

ואמא שלי לא הביאה ךמו ורמוקס

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

ילדתי בערב שבת וזה היה חלומי.

גם רוצה כבר ללדת בע"ה!!! ונהייתי עצבנית ואז אומרים לי - תרגעי שלא תלכי עצבנית ללדת. תןדה חברים. עזרתם😅

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד