כללים לרומן - ;טיוטא ראשונהצחקן
ב"ה
הגדרות לסיפור מורכב.
הקטגוריה תשונה ל'סיפור מורכב'.
 
  • כל נגיעה מעבר לנגיעה רגילה (אם כי גם זה אסור) לא תאושר.
  • תיאורי לבוש שאינו הולם, מעבר לתיאור של שרוול קצר, ומכנסיים לבנות - לא יאושר.
עלו עוד עררים ועוד גדרים. אלו גדרי הבסיס שלי, אם יוחלט פה, בצורה מנומקת למה מותר/אסור - ואשתכנע, אלו הגבולות.
 
צחקן
 
 
 
שכוייח!שירה חדשה

בס"ד.

עוזיה- תעגן אם אפשר.

ואולי נעשה כללים לגבי כל מה שמעלים...ואז זה יצטרף.

אתם ממש מחרפנים אותי.שובל אור

עיצבן אותי שאתם שמים דגש כתיבה של ענייני צניעות, שזה משהו גשמי, ולא אמרתם אף מילה על המסר הרוחני (או איך שזה לא יוגדר) שעובר בסיפור.

נגיד בסיפור של הודיה (במחילה ממך, תסלחי לי), אני הרגשתי שהמסר ממש לא הולך להיות עמוק, ולפי ההתחלה זה סתם היה נראה תיאור של סיפור אהבה קיטשי, שיהיה בסגנון- 'אוי כמה אנחנו רוצים להיות ביחד, אבל זה לא ממש אפשרי כי יש את המחסום של הדת'. אבל אני מבינה שאולי כאן זה ההבדל בפער הגילים, אנשים מבוגרים יותר (זה לא שאת קטנה הודיה, ח"ו, אבל עדיין יש לך מה לגדול ולהבין, וגם לי.. תרגישי בנוח) בטח ירגישו כמוני, ואני לא חושבת שבגלל זה היתה בעיה עם הסיפור, אבל לי זה סתם הפריע. אבל מעבר לזה, באמת שהודיה הצליחה לכתוב בצורה מעולה, והתיאורים והרגשות היו מעולים מבחינת הכתיבהץ.

..............צחקן
ב"ה
מה הכוונה מסר רוחני?
 
האם את מציגה את זה כשלילי או חיובי??
 
 
פרטי יותר בבקשה.
הנה הפירוט:שובל אור

אני חושבת, שאם כבר יוצר דתי יושב וכותב רומן, אזי כדאי שהוא יתאר את הסצנה הזו, כפי שהיא מתרחשת בד"כ בעולמו, עם כל הייחודיות שלה, וכל הקדושה שלה, שדווקא הם אלה שגורמים לסיפור להיות איכותי. לזה היתה כוונתי בכותבי מסר רוחני.

אבל כמו שכתבתי, יכולהיות שזה ההבדל בגיל, כשאני הולכת לקרוא רומן, זו הציפייה שלי. אין לי צורך בקטעים קטנונים כאלה, ולכן אני חושבת שבכלל הסופר לא אמור להתעמת עם תיאורי לבוש וסצנות לא ראויות.

אם נגיד סופר כותב רומן, שלא בהרכח המטרה העיקרית שלו היא תיאור של מערכת יחסים זוגית, אזי יש טעם בכללים טכניים כמו שנתת, אבל כאן אני מצפה מסופר ראוי שלא יחוש צורך להשתמש בהם.

יש הבנה?

עולה לי דוגמא בראש-שובל אור

יש מצבים שכן יש צורך בתיאור של רגעים אינטימים וכו', ובאמת שיהיה חבל לוותר עליהם, כי אז עלול להתפספס משהו, אבל כאן הסופר נבחן בכישרון שלו ליצור את הסצנה בצורה הכי ראויה שיכולה להיות.

והנה הדוגמא שעלתה לי בראש, דווקא בסרט: אם ראיתם את הסרט של מנורה חזני על חומש, אז לי זכורה משם סיטואציה שבעלה נקרא בצורה חפוזה למילואים, והם זוג טרי שרק התחתן, אז היא מראה בסרט את כל הרגשות שעולים בסיטואציה כזו, ואני לא זוכרת איך פתאום זה משתלב, אבל יש קטע שהיא מנסה לחבוש מטפחת לראשה (וזה קטע שהוסיף המון דווקא והצליח להדגיש את העובדה החיונית שמדובר בזוג צעיר ולא מנוסה), והיא מסתבכת בקשירה כי היא עדיין לא מיומנת. את הסצנה הזו לדעתי מנורה הצליחה להעביר תוך התגברות על המכשול של הצניעות (שלא יראו את השיער שלה), קצת קשה להסביר בלי לראות, אבל מבחינה טכנית כנראה שהיא התאמנה הרבה.. (בסצנה ראו רק את הצד האחורי שלה, השיער מוסתר במטפחת גדולה, והיא מנסה לעשות קשירות), זה היה טוב, ובכאלה מצבים באמת צריך שיהיה גבול צניעות טכני, אבל באמת שאין צורך לכתוב את כל הכללים, כי ממש א"א להקיף הכל. כל יוצר צריך לדעת איפה עובר הגבול, ובהחלט יכולהיות שגבול של יוצרים מסויימים יהיה קצת יותר מדי פרוץ בשביל צופים מסויימים.

ואם כבר לקחתי את הסרט הזה בתור דוגמא, אז אני אשתמש בו עוד קצת:

אני חושבת שבסרט הזה אומנם יש חשיפה של רגעים אינטמים יחסית גדולה, ובטח יש אנשים שנרתעו מזה, כי הם לא רגילים להיווכח בסצנות כאלה בקרב הציבור שלנו (כי בטח הם לא היו נרתעים אם היה מדובר בסרט של זוג בהוליווד), אבל מנורה רצתה להביא בפני הציבור את החיים בהתנחלות מנקודת מבט אישית, וכל הקטעים האלה שבעצם כולנו יודעים שהם חלק מהוואי החיים של כל אחד, היו ממש חיוניים כדי להעביר במלואה את המטרה. 

אחרי שראיתי את הסרט הזה, ממש התחשק לי ללכת ללמוד במעלה (יש עוד דברים שעושים לי חשק..), אולי.. אני חושבת שזה כל האתגר של יוצר דתי, להתגבר על ה'מגבלה' של כללי הדת, ולמרות זאת להצליח להעביר את העומק והמסר. זה נשמע ממש אתגר. חבל שאין לי רקע יותר רציני בקולנוע וביום..

צודקת. ראיתי - וזה נכון.פלפלתי
יישר כח !יונה

ואני מאד מאד אשמח לראות סרטים שתעשי !!!

(דרך אגב -עוד בוגרת מעלה- שושי גרינפלד היקרה )

נו אז תארגני לנופלפלתי

דוגמאות ממה שיש לה.. שנלמד. אם גם היא עובדת באותה השיטה..

יש להם משהו בקבצים שאפשר להעביר לנו?  אולי..?

הסתבכתי.................יונה
איתי?? למה??פלפלתי
יש דרישות?? לא נורא ככה מתקדמים..
לא לא לא...שובל אור

אני לא בטוחה ש'יש לי את זה', כמו שאומרים, בקולנוענות וביום סרטים.

הניסיון היחידי שיש לי הוא מההכתרה, שהייתי בוועדת טקסט, ואז באמת התנסתי בשילוב של בניית טקסט, בניית משחק, מוזיקה מתאימה, אביזרים מתאימים, מיקום, וכל שאר המלא דברים שצריך לדאוג להם במחזה..

אבל מעבר לזה, אני לא בטוחה שילך לי. אבל אולי.. כרגע אין לי תיכונונים למקצוע מסויים, אבל תחום תמיד היה לי.. אז אולי.

בשביל זה לומדים שלוש שנים במעלה...יונה
אולי פעם אני אפנה אלייך באופן אישי למסרישישובל אור

ותתני לי קצת מידע על מעלה מבחינה טכנית? אני מבינה שאת מבינה בזה..

ובאמת הגיע הזמן שאני אסגר על עצמי, עוד שנה אני יכולה להתחיל ללמוד, ועדיין אין לי שמץ..

אבל כרגע אין לי עצבים..

כל הפרטים מיד אחרי הפרסומות....יונה
ראו ראיתי...שובל אור

וכרגיל, זה מלהיב אותי. באמת.

הבעיה היא.. שאני מרגישה שאני לא הסופרוומן בתחום הזה, אין לי בטח ידע בסיסי שיש לאחרים כי משומה אני שונאת לראות סרטים (ז'תמורת אני רואה אבל תמיד בסופו של דבר אני מתחילה לרחף), ואני לא מכירה את עולם המושגים של זה. אני ארגיש צולעת ומפגרת אחרי כל הכוכבים שבטח יהיו שם, ואני ארגיש נבלעת בין תוך ההמון, ואני לא אמצה את עצמי.

יש הבנה. אבל לענ"דצחקן
ב"ה
רוב היוצרים, מציגים את הרומן ממבט טחון.
 
תחשבו על זה קצת.
 
 
 
מה זאת אומרת "טחון"?שובל אור

עכשיו תורך לפרט..

כל זווית כמעטצחקן
ב"ה
של דתי - חילוניה
חילוני - חרדיה
חוזרים בתשובה
חרד"ל
אריאל
עזרא
בנ"ע - מיצה את עצמו יותר מדי אפילו...
 
 
כל כמעט מגזר שתמצאי - כתבו עליו....
 
מזה כתבו??פלפלתי

השאלה איך כתבו..

המצב כיום הוא שאין כמעט ספרות דתית לאומית ראויה לשמה.

אין לאנשים מה לקרוא. ממש ככה. אז מה רע שישפצו את הדבר הזה ויוסיפו עוד?

שפשוט ;- את זה כבר יש. ;צחקן
לא הבנתי. מה יש?פלפלתי

די כבר לדבר בקודים! אני לא מבינה כלום!!

אפילו הרב דב ליאור כבר מסביר יותר נרחב ממך.. מה קןרה פה??

מה הזלזול הזה בת"ח? ;צחקן
אוף! נודניקים.פלפלתי

אין פה שום זילזול בת"ח. אין גבול למה שרץ כאן. נמאס לי.

ואני האחרונה שאזלזל ברב דב ליאור. אז מספיק עם זה כבר. זה מוגזם.

דבר ענייני.

גם זה צריך להיות כלל:קופיקו
כמו שהרב ענה בתשובתו: אם הסיפור מעורר מחשבות לא ראויות בודאי שאין לקרוא אותו. ואם מתאר תאורים שאינם כהלכה גם זה אינו ראוי שיהיה כתוב.
כן, אבלפלפלתי

השאלה מה זה נקרא מחשבות לא ראויות ומה זה נקרא תיאורים לא ראויים..

איפה עובר הגבול. לפחות בערך. הרי אי אפשר לא לכתוב כלום אבל גם כל אחד רואה את זה אחרת..

זאת הבעיה..

המלצה שלי: לקרוא את הספר "יסורים של אהבה".שירה חדשה

בס"ד.

 

הגדר "נגיעה רגילה".ארגמן
מותר או אסור?צחקן
ב"ה
לא הבנתי.
מה זה נגיעה רגילה?ארגמן

יש כאלה שיגידו שנגיעה רגילה זה לטפוח לו על הכתף כי אני רוצה להגיד לו משהו ויש כאלה שיגידו שזה לשים לו יד על הכתף או אפילו חיבוק,

למה אתם התכוונתם ב"נגיעה רגילה"?

לחיצת יד +צחקן
לחיצת יד + זה מה שאסור?ארגמןאחרונה
CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

עבודה מהבית קלילה נוראאנציללואנטנך

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
 

אולי יעניין אותך