בני בן ה9 אובחן כבעל בעיות קשב ריכוז והיפריות לפני כשנה. הוא כיום מטופל בריטלין שאכן מסייע לו להיות רגוע וללמוד כנדרש, אך אני בתור הורה לא מעוניין שבני יחיה על כדורים לכל חייו, בייחוד כדוריחם שידועים כסוג של סם. האם ידוע לכם על טיפול אלטנרניטבי שיוכל לגמול אותו מהריטלן?
פורום רפואה מהטבע
בהנהלת:
מכתב פתיחה
ידוע לי על הטיפות של ד"ר מלמדשובל אור
שנראות ADELLES.
אפשר לברר אצלו.
אפשר לברר אצלו.
חזרה על תשובתנו לגבי רטליןאנונימי (פותח)
ב-15 שנים האחרונות, סובל הרטלין מדימוי מאוד שלילי באוכלוסיה הישראלית, לצערי, דימוי זה לא תמיד מוצדק, אולם בשל התיוג לו זכה הרטלין נמנע טיפול בונה במאות ואולי יותר ילדים ובני נוער המאפשר להם לנהל אורח חיים כמעט נורמאלי ולבלות בהנאה במסגרת בתי הספר במקום להיות משויים "המופרע של הכתה".
מחקרים הוכיחו מעבר לכל ספק כי תופעות הלוואי לרטלין הינן מינוריות וכמעט בטלות בשישים באוכלוסיית הנוטלים אותו.
ברם, לא תמיד יש צורך מיידי בהתווית רטלין, לעיתים תכופות טיפול בשיטת מוח אחד/קיניזיולוגיה בשילוב עם תמצית פרחי באך תחולל פלאות ותביא את המטופל להישגים שמעל ומעבר לכל הציפיות.
כמו כן הניסיון הוכיח שלטיפול במגע כמו רפלקסולוגיה, עיסוי הוליסטי, שיאצו השפעות מגריעות ארוכות טווח, לרוב השילוב בין שיטות הטיפול הוא הנוסחא המנצחת.
בכל מקרה יש להתייחס לכל מקרה לגופו ולהמנע מהכללות גורפות אשר רק גורמות נזקים ומונעות טובה מבעליהן.
התשובה נכתבה מפי הגב' מירי הופמן מנהלת מכללת שלם
מחקרים הוכיחו מעבר לכל ספק כי תופעות הלוואי לרטלין הינן מינוריות וכמעט בטלות בשישים באוכלוסיית הנוטלים אותו.
ברם, לא תמיד יש צורך מיידי בהתווית רטלין, לעיתים תכופות טיפול בשיטת מוח אחד/קיניזיולוגיה בשילוב עם תמצית פרחי באך תחולל פלאות ותביא את המטופל להישגים שמעל ומעבר לכל הציפיות.
כמו כן הניסיון הוכיח שלטיפול במגע כמו רפלקסולוגיה, עיסוי הוליסטי, שיאצו השפעות מגריעות ארוכות טווח, לרוב השילוב בין שיטות הטיפול הוא הנוסחא המנצחת.
בכל מקרה יש להתייחס לכל מקרה לגופו ולהמנע מהכללות גורפות אשר רק גורמות נזקים ומונעות טובה מבעליהן.
התשובה נכתבה מפי הגב' מירי הופמן מנהלת מכללת שלם
אני יודעת עלאגם-כנרת
טיפות של דר' גילה גבריאלוב.
אפשר להכנס לאתר שלה, להתרשם.
בריאות איתנה ושמחה
כּנרת
אפשר להכנס לאתר שלה, להתרשם.
בריאות איתנה ושמחה
כּנרת
ריטלין- מפי רוקח. ופתרון הומאופתי ללא תופעות לוואיאנונימי (פותח)
ליוסי שלום רב,
תוכל להכנס לפורום האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית ולשאול שם על טיפול אפשרי בנושא. הפתרונות מאוד טובים מניסיוני (אני הומאופתית קלאסית), וללא תופעות לוואי, כך שאין ממש צורך לסבול!
מצורף בזאת מידע בנוגע לריטלין, שהועבר אלי מאת רוקח.
בברכה,
אדל
רוקח מסביר:
למה ה'ריטלין' מזיק?
איך פותרים 'הפרעת-קשב', ו'היפראקטיביות' ללא 'ריטלין'?
שלום רב,
שמי אילן סלומון ואני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית.
במהלך שנים אלה חזיתי בעלייה תלולה ביותר ברישום סמי מרץ לילדים ומבוגרים (כדוגמת ה'ריטלין'). הדבר מאד הפריע לי כיון שהיו ידועים לי הנזקים שהם גורמים. מקובל לחשוב שאין פתרון אחר לבעיה, ושאין ברירה, אולם נוכחתי בוודאות שזה לא נכון.
מרגע שראיתי שברוב המקרים יש פתרון לתופעה (אני אישית מכיר פתרונות שעובדים), אני עושה הכל כדי שילדים ומבוגרים יפסיקו לצרוך סמים אלה באלפיהם שלא לצורך. כיון שאני לא מצפה שחברות התרופות, שעושות הון מהשוק האדיר הזה, יחשפו את הנזקים של ה'ריטלין', ואת הפתרונות החלופיים, החלטתי לעשות זאת בעצמי. אם תתקלו בגל של ביקורת על מה שכתבתי, תדעו מהיכן הוא מגיע ואת המניעים לו.
במאמר זה תגלה:
1. למה גורמים סמים ממריצים?
2. ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אין בסיס רפואי בדוק!
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
4. יש פתרון!
אגב:
חומר זה הינו בגדר המלצה, ואין בו התחייבות או אחריות לתוצאות. ברוב המקרים ההחלטה לרדת מ'ריטלין' איננה החלטה רפואית, כיון שמדובר בהתנהגות ולא בבריאות, אולם למען הסדר הטוב יש לתאמה עם רופא.
1. למה גורמים סמים ממריצים ?
א. 'ריטלין' או 'קונצרטה' הינם 'אמפטמין', סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי לסם ה'אקסטזי' כמעט לחלוטין. ה'ריטלין' מוגדר כ"סם מסוכן" על פי התקנות בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. בארה"ב יש דירוג של סמים מסוכנים והריטלין מדורג שם בקבוצה 2 יחד עם...קוקאין!
כיום תרופות פסיכיאטריות רבות הן , למעשה, סמים. סמים תמיד שימשו במהלך ההיסטוריה להקלה על כאב ומצוקה נפשית. אולם תמיד גרמו בסופו של דבר למצבים של דיכאונות, מכאובים ותלות. שנים רבות של עבודה כרוקח המחישו לי את זה.
ב. ה'ריטלין' מרסן התנהגות 'היפראקטיבית' באמצעות הרעלה.
כיצד יכול סם ממריץ להרגיע 'היפראקטיביות'? זה פועל בדיוק כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס למבוגרים ,ילדים מקבלים מדי יום כמות 'ריטלין' שעולה על מה שמקבל אדם מבוגר, וזה מה שמרסן אותם. זהו ריסון כימי. כמות כזו של 'ריטלין' היא ממש מרעילה. תופעות ההרעלה ניכרות גם בתופעות הלוואי המוכרות של ה'ריטלין': ירידה במשקל, האטת הגדילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן ובחילות.
בשימוש ב'קונצרטה', שהיא 'ריטלין' שמשתחרר לאורך כל היום, כמות הסם הממריץ שמקבל הילד גדולה לעיתים פי שלוש, כיון שהוא ממשיך לקבל את החומר גם בשעות הערב.
ג. ה'ריטלין', כמו סמים רבים, מצטבר ברקמות השומן של הגוף, במוח ובמערכת העצבים. סמים אלה ממשיכים לפגוע בצלילות, בשמחת החיים, במרץ, ובשלווה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם. בספרות מתייחסים לעובדה שהוא יוצא מן הדם לאחר כמה שעות, אולם לא מזכירים את המאגרים הנוצרים ברקמות השומן ובמוח, עובדה הידועה לכל רוקח. כמובן שעם 'קונצרטה', שמשתחרר לאורך כל היום, הכמויות שמצטברות יהיו רק גבוהות יותר.
ד. ה'ריטלין' מדכא את הילד מבחינה גופנית ונפשית.
ה'ריטלין' מאט גדילה, מוריד תיאבון, פוגע בשמחת החיים, ומביא לאפאתיות, התבודדות חברתית ואף לעוינות ותוקפנות. הוא גורם תלות אצל מבוגרים, ולאורך זמן פוגם ביכולת הריכוז ובשמחת החיים של המשתמש.
ה. האמת על 'קונצרטה' ו'ריטלין LA'.
התנהגות פסיכוטית בשעות אחר הצהריים היא תופעת לואי של 'ריטלין'. היא מתרחשת כאשר ריכוזי הסם בדם כבר לא כל כך גבוהים, וכבר לא מרסנים את הילד, אלא פתאום ממריצים אותו וגורמים להתנהגות לא הגיונית. כאן רואים את ההשפעה המקורית של ה'ריטלין' כסם ממריץ. כאן רואים ילד פעלתן שקיבל המרצה נוספת.
ה'פתרון' שמצאה חברת התרופות היא לרסן את הילד במנת סם נוספת. זה מה שעושה 'קונצרטה', או ריטלין בשיחרור הדרגתי. הם מסתירים את תופעת הלואי החמורה של התנהגות פסיכוטית על ידי מנה נוספת של הסם.
(אגב,תופעה זו נפוצה יותר ב'היפראקטיביות' ופחות ב'הפרעת קשב', כיון שבהיפראקטיביות הריטלין ניתן במינון הגבוה יותר, שמרסן את הילד).
ו. לאחר שימוש ממושך ב'ריטלין' ילדים מגיעים, לעיתים, לתרופות פסיכיאטריות נוספות כמו נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לסכיזופרניה. גם מורים מדווחים שילד אשר שוכח לקחת את הכדור מתנהג לעיתים באופן מוטרף או אלים. או 'הורס את הכיתה'. זוהי השפעה ידועה של סמי מרץ, כפי שהסברתי בסעיף הקודם, שמחמירה ככל שהשימוש בהם ממושך יותר.
מחקרים מראים שאחוז ניכר של צרכני סמים בוגרים קיבלו טיפול ממושך ב'ריטלין' בגיל בית הספר ואף טענו שזו הסיבה לכך שפנו לסמים (מחקרים של ד"ר נורה וולקוב מהרשות האמריקנית למלחמה בסמים N.I.D.A)
2. ל- ADD (הפרעת קשב) ו-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) אין בסיס רפואי בדוק!
א. אין שום ממצא גופני המבדיל ילדים אלה מאחרים.
במדריך האבחונים הפסיכיאטרי יש אלפי הפרעות שונות. כולן 'מטופלות' על ידי 4 קבוצות סמים בלבד. הסיווג לכל כך הרבה הפרעות מבוסס על התבוננות ולא על בדיקות רפואיות כלשהן.
כאשר מאבחנים ילד, לא מבססים את האבחנה על בדיקות גופניות. הבדיקות הגופניות נעשות רק כדי לשלול סיבות בריאותיות אחרות להתנהגותו.
ב. המושג 'חוסר איזון כימי במוח' הוא סילוף של העובדות.
לא קיים 'מוח מאוזן'. לאף חוקר אין מושג מהו מוח מאוזן. אין דבר כזה. אי אפשר למדוד ריכוז חומרים בין מליארדים של תאי עצב. העובדה שסמים כמו 'הרואין' או 'אקסטזי' מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהיו מאוזנים. זה נכון שנגרום להם לתחושות מסוימות, אולם לא נפתור להם שום בעייה. יתרה מזו, מצבם עלול להחמיר רק בגלל אותם סמים, בין אם אלה יוצרו ברחוב או על ידי חברות התרופות.
כשבולעים סמים, החומר מגיע דרך הדם לכל הגוף ולכל כלי הדם שבמוח. הסם לא יכול לאזן את המוח, הוא רק מציף את כל מה שנקרא בדרכו, ולכן גם יוצר הרבה בעיות.
מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש"אובחנו" כבעלי 'הפרעת קשב' לעומת 'נורמאליים'. חשוב מאד להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד. גם מצב הרוח הרגעי של האדם משנה תוצאות אלה לחלוטין. כמו כן הממצאים במחקרים אלו מוצגים תמיד באחוזים. הם לא נכונים תמיד.
תארו לעצמכם שיגדירו את קפטן הנבחרת האנגלית בכדורגל כ'היפראקטיבי', וישוו את מוחו לזה של פקיד 'נורמאלי' כלשהו שעובד במשרד האוצר,ויטענו שיש לו בעיה בריכוזי החומרים במוח ביחס לפקיד. ברור שזה שרירותי לחלוטין, זה לא מדעי ולכן זהו מחקר שעשוי להיות 'מוזמן' על ידי גורמים בעלי אינטרס.
ג. האבחון של הפרעות אלה מבוסס על התרשמות ודעה בלבד.
האבחון מבוסס רק על התרשמותם של העוסקים במקצוע או על קו מבדיל שהם קבעו על פי השקפתם ושנמדד על ידי שאלון תואם. הם מתבססים באופן כמעט בלעדי על דיווחי מורים או משפחה כיון שאין להם באמת מה לבדוק או למדוד.
לכן כדי להחליט היכן עובר הגבול שבין ילד עם "הפרעה" לילד "נורמאלי" יצטרך המאבחן, בסופו של דבר, להתרשם בעצמו מהילד, וזהו אבחון שתלוי בדעתו. כי אם אותו מאבחן הוא ספורטאי מלא התלהבות, הוא ישים את הגבול במקום אחר מאשר מאבחן קצר רוח או משועמם. גם אבחון ממוחשב, שהילד צריך לעבור, נבנה מלכתחילה על ידי אנשים שהחליטו על סמך דעתם האישית איזו מידה של פעילות מבטאת "הפרעה", ואיזו היא נורמאלית. מסתבר, למרבה הפלא, ובדקתי את זה, שאין כלי מדעי יותר מאשר דעתם האישית של כותבי המבחן. שום ממצא גופני, רק התייחסות להתנהגות הילד ודעתו של הבוחן לגביה.
ד. לכל תלמיד או סטודנט שמתקשה בחומר הלימוד יש תופעות של 'הפרעת קשב'. התלמיד לא ממש הבין. המורה ממשיך לדבר והתלמיד מאבד את הקשב שלו. לקראת סוף ההרצאה זה קורה כמעט לכולם. הערפול הזה יכול להצטבר משיעור לשיעור. זה בולט כאשר ילד מפסיד חומר לימוד בגלל היעדרות. רוב התלמידים מתביישים לשאול את המורה כאשר לא הבינו כדי לא להיראות טיפשים, או כיון שבכיתה גדולה נהוג לשאול שאלות רק בסוף כדי לא להפריע למורה להעביר את החומר.
התוצאה: החומר הופך לא מובן ומשעמם ואין חשק 'להתאמץ' ולהכין שיעורים. התלמיד לא קשוב ולכן מפטפט. הוא כבר מתקשה להקשיב גם בבית.
ה. אם הילד הוא "חסר קשב", כיצד הוא יושב במשך שעות מול הטלוויזיה וצופה בתכניות שהוא אוהב.
מסתבר שילדים רבים מתגלים כחסרי קשב דווקא בבית הספר ולא בבית, או רק במקצועות שהם חלשים בהם ולא באחרים. זה מוכיח שהבעיה איננה גופנית אלא תלויה בשיטת ההוראה של מקצועות מסוימים. זה מראה גם שהפיתרון צריך להיות בתחום החינוך, ולא בתחום הפסיכיאטריה. כיון שאין שום בעיה מוחית כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לטעון.
ו. ילדים בדרך כלל פעילים ושמחים יותר מהמבוגרים או מהמורים. זה לא אומר שזוהי הפרעה. כמה מתלמידי השכבה שלי בבית הספר, שנחשבו ל'בעייתיים' או 'מופרעים', מצליחים היום פי כמה יותר מכל תלמיד 'צייתן' שלמד איתנו בשכבה.
ז. את המדדים ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אפשר למצוא אצל כל ילד נורמאלי.
מדדים לאבחון 'היפראקטיביות' ( לדוגמה):
- מדבר במידה מופרזת.
- מתקשה לשחק בצורה שקטה.
- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מדדים לאבחון 'הפרעת קשב' (לדוגמה):
- הילד מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.
- הילד אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות.
- הילד לא אוהב לבצע מטלות הדורשות מאמץ מנטאלי- כמו הכנת שיעורי בית.
כשבוחנים גורמים אלה הם מזכירים לכל היותר התנהגות שהיא עדיין לא בשלה, ושכל ילד עובר אותה בשלב זה או אחר. כמובן אין לזה קשר למבנה המוח, לבעיה גנטית או לאיזון הכימי במוח.
ח. יכולת הריכוז והשליטה של ילדים מתפתחת בקצב שונה, אולם היא תמיד משתפרת עם הגיל.
השוואתם לחבריהם או ל'טבלת ההתפתחות הנורמאלית' שקבע מלומד כלשהו באוניברסיטה מיותרת ומזיקה להם. הגדרתם כ'לקויים' כאשר הם מצויים עדיין בשלבי למידה והתפתחות היא מעשה לא חינוכי. זה כמו שיכנו ילד בכינוי 'טיפש' כאשר יכשל במבחן במקום לעזור לו להשלים את החומר ולשפר את ציונו במבחן חוזר. (אפשר לאמן את הילד לשפר את שליטתו העצמית.). זה איננו ליקוי שילד עדיין לא לגמרי שולט בגופו, או בולם את רצונותיו.
התפתחותו הטבעית של כל ילד מביאה אותו בסופו של דבר להתבגר וללמוד לתפקד כראוי. הלחץ המוטל על הורים להשוות את קצב התפתחותו של ילדם לזה של אחרים הוא מוגזם לעיתים. לשבת יום שלם בבית הספר מבלי לזוז זה סוג של טירונות עבור כל ילד שנפשו בריאה. הוא עדיין לא הגיע לגיל צבא, לכן משמעת הברזל הנדרשת מטירון או התנהגות כמו של רובוט צייתן הינם מדרגה תלולה מדי עבורו. אין פלא שהוא עלול להתקומם או להישבר בדרך. אבל עם אימון מתאים (שלא ישבור אותו) הוא יוכל ללמוד לשלוט בעצמו.
ט. ילדים מוכשרים רבים מסווגים כ"חסרי קשב" ללא הצדקה.
ספורטאים, ממציאים, אמנים(רקדנים, זמרים, שחקנים, בדרנים), מנהיגים, אלה תמיד נחשבו לבעייתיים בהתנהגותם בבית הספר. זה נכון שרבים מהם אף נפלטו מן המערכת בשלב זה או אחר (לפני שהיה חוק חינוך חובה). הם תמיד היו מעל הממוצע של הכיתה בפעלתנותם, וזה הפריע לכיתה. אולם הם מעל הממוצע גם בתרומתם לחברה. משום כך אין לסמם אותם, זו פגיעה ישירה בעתיד החברה. זה סימום מטעמי נוחות שבא על חשבון הילד, ולכן זו בגידה בו.
י. מבחןT.O.V.A. (מבחן תפקוד מתמשך) הוא כמעט תרגיל מכירות! המבחן אמור לבדוק אם 'ריטלין' "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא 'ריטלין' ואחר-כך אותו מבחן עם 'ריטלין'. למעשה המבחן ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה ש'ריטלין' משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול ב'ריטלין' קצרה ביותר! גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.
י"א. תופעות חוסר הקשב שמתוארות על ידי מבוגרים שלוקחים 'ריטלין' הם לעיתים קרובות תיאור של התמכרות לסמים ממריצים. הם לא מצליחים להתרכז ללא 'ריטלין'. הם מהללים את ה'ריטלין' וזה עשוי להישמע משכנע.
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
התשובה לכך היא "כסף". חברות התרופות הן הגורם המממן העיקרי היום של מחקרים בתחום הרפואה. הן משפיעות בעקיפין גם על בתי חולים ומערכות בריאות, ויש להן יד ורגל במימון רשויות הבריאות כולל ה-FDA.
הן תומכות בנבחרי ציבור. החלטות רבות בתחום הבריאות נעשות בתמיכתן ובהשפעתן וכדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם.
זה לא מקרה שעל מוצרים טבעיים כמו ויטמינים שונים אסור לכתוב למה הם משמשים, ושעל כל צנצנת מוטבעות רק אזהרות.
ילדים מהווים יותר ממחצית האוכלוסייה. מנגנונים שמורשים לגשת אליהם ולאבחן אותם באופן סיטונאי כפי שקורה במערכות חינוך של מדינות רבות יכולות להזרים מיליארדים לחברות התרופות, וכאשר מדובר בסמי מרץ מסוכנים כדאי להתחיל לדאוג.
כיון ש'ריטלין' מקל מאד על המורים ועל מערכת החינוך, מופעל לחץ ממשי על הורים לתת "סמים ממריצים" לילדים. ההורים, שחוששים שהילד יעבור למסגרות של חינוך מיוחד נכנעים בחוסר ברירה.
4. הפתרון
1. אם מאמנים אותו לשלוט בעצמו (בהסכמתו), הוא מצליח להיות יותר ממושמע.
2. כאשר מלמדים אותו 'כיצד ללמוד', והוא הופך להיות 'מקצוען בלמידה', הוא מתחיל ליהנות מעצם הלמידה.
פתרון הוא אפשרי. לאחר שמוודאים שאין בעיות גופניות כלשהן מוודאים שהתזונה תקינה. אחר כך בודקים שהשינה תקינה, ואם לא, מסדרים אותה באמצעות ויטמינים ותוספי מזון או אמצעים לא מזיקים אחרים. אם הבעייה קיימת רק בבית הספר יש מקום לבדוק אם המורה מבינה שזו אינה בעייה גופנית אלא חינוכית ושזה תפקידה ולא תפקיד הרופא. יש מורים שלא יודעים שצריך להעריץ ילדים כדי להשיג שיתוף פעולה מהם, ושצריך לעיתים להתאים את המערכת אליהם ולא לדרוש מהם דברים שהם לא מצליחים לעמוד בהם ושלמידה היא עניין הדרגתי ושבלי הישגים תמידיים הילד מתייאש וזו הסיבה היחידה לאלימות ולפשע.
צריך לבדוק מסגרות פעילות לאחר הצהריים, לעיתים צריך לטפל בהורים, וכמובן שיש אימונים ספציפים כפי שציינתי. לעיתים צריך לבנות תכנית אישית בשלבים לילד אבל זה אפשרי ומשתלם וזה מונע את הסכנות והנזק הוודאי של הסמים הללו. אל תהססו לפנות אלי אם תצטרכו עזרה בכך.
התכנית המלאה:
(בהנחה שנעשתה בדיקה מקיפה על ידי רופא כדי לשלול סיבות גופניות למצב כמו בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, חוסרים תזונתיים, טפילים, או כל מחלה גופנית אחרת)
1. לקבל אישור מרופא לרדת מהסם הממריץ.
2. לפנות למנהלת, ליועצת או למחנכת ולהודיע על כוונתכם לעבור לטיפול חלופי ללא סמים ממריצים.
3. לפנות למטפל טבעי, שימליץ על ויטמינים כדי לתקן את הנזקים של ה'ריטלין' וכן שימליץ על תזונה ותוספי מזון מתאימים, שבמקרים רבים משיגים תוצאות לכשעצמם.
4. לאמן את השליטה העצמית והתקשורת של הילד.
5. להקנות לילד מיומנויות למידה שהוכחו כעובדות, ולוודא שהוא אכן מפיק מהן תועלת.
6. איתור כל חומר קודם שהתלמיד לא ממש הבין מאז שלראשונה היה חסר קשב או היפראקטיבי והשלמתו.
7. אם לתלמיד יש עדיין קשיי למידה, או שהוא מתקשה להשלים את החומר, יש לבצע תרגילי למידה מתקדמים עם הילד שיאפשרו לו להתגבר על כך.
לכל שאלה נוספת ולפרטים נוספים אל תהססו לפנות אלי.
אנא העבירו מידע חשוב זה לכמה שיותר אנשים, ובמיוחד להורים, מורים, יועצים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך.
בהצלחה,
אילן סלומון - רוקח
054-5481939
תוכל להכנס לפורום האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית ולשאול שם על טיפול אפשרי בנושא. הפתרונות מאוד טובים מניסיוני (אני הומאופתית קלאסית), וללא תופעות לוואי, כך שאין ממש צורך לסבול!
מצורף בזאת מידע בנוגע לריטלין, שהועבר אלי מאת רוקח.
בברכה,
אדל
רוקח מסביר:
למה ה'ריטלין' מזיק?
איך פותרים 'הפרעת-קשב', ו'היפראקטיביות' ללא 'ריטלין'?
שלום רב,
שמי אילן סלומון ואני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית.
במהלך שנים אלה חזיתי בעלייה תלולה ביותר ברישום סמי מרץ לילדים ומבוגרים (כדוגמת ה'ריטלין'). הדבר מאד הפריע לי כיון שהיו ידועים לי הנזקים שהם גורמים. מקובל לחשוב שאין פתרון אחר לבעיה, ושאין ברירה, אולם נוכחתי בוודאות שזה לא נכון.
מרגע שראיתי שברוב המקרים יש פתרון לתופעה (אני אישית מכיר פתרונות שעובדים), אני עושה הכל כדי שילדים ומבוגרים יפסיקו לצרוך סמים אלה באלפיהם שלא לצורך. כיון שאני לא מצפה שחברות התרופות, שעושות הון מהשוק האדיר הזה, יחשפו את הנזקים של ה'ריטלין', ואת הפתרונות החלופיים, החלטתי לעשות זאת בעצמי. אם תתקלו בגל של ביקורת על מה שכתבתי, תדעו מהיכן הוא מגיע ואת המניעים לו.
במאמר זה תגלה:
1. למה גורמים סמים ממריצים?
2. ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אין בסיס רפואי בדוק!
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
4. יש פתרון!
אגב:
חומר זה הינו בגדר המלצה, ואין בו התחייבות או אחריות לתוצאות. ברוב המקרים ההחלטה לרדת מ'ריטלין' איננה החלטה רפואית, כיון שמדובר בהתנהגות ולא בבריאות, אולם למען הסדר הטוב יש לתאמה עם רופא.
1. למה גורמים סמים ממריצים ?
א. 'ריטלין' או 'קונצרטה' הינם 'אמפטמין', סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי לסם ה'אקסטזי' כמעט לחלוטין. ה'ריטלין' מוגדר כ"סם מסוכן" על פי התקנות בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. בארה"ב יש דירוג של סמים מסוכנים והריטלין מדורג שם בקבוצה 2 יחד עם...קוקאין!
כיום תרופות פסיכיאטריות רבות הן , למעשה, סמים. סמים תמיד שימשו במהלך ההיסטוריה להקלה על כאב ומצוקה נפשית. אולם תמיד גרמו בסופו של דבר למצבים של דיכאונות, מכאובים ותלות. שנים רבות של עבודה כרוקח המחישו לי את זה.
ב. ה'ריטלין' מרסן התנהגות 'היפראקטיבית' באמצעות הרעלה.
כיצד יכול סם ממריץ להרגיע 'היפראקטיביות'? זה פועל בדיוק כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס למבוגרים ,ילדים מקבלים מדי יום כמות 'ריטלין' שעולה על מה שמקבל אדם מבוגר, וזה מה שמרסן אותם. זהו ריסון כימי. כמות כזו של 'ריטלין' היא ממש מרעילה. תופעות ההרעלה ניכרות גם בתופעות הלוואי המוכרות של ה'ריטלין': ירידה במשקל, האטת הגדילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן ובחילות.
בשימוש ב'קונצרטה', שהיא 'ריטלין' שמשתחרר לאורך כל היום, כמות הסם הממריץ שמקבל הילד גדולה לעיתים פי שלוש, כיון שהוא ממשיך לקבל את החומר גם בשעות הערב.
ג. ה'ריטלין', כמו סמים רבים, מצטבר ברקמות השומן של הגוף, במוח ובמערכת העצבים. סמים אלה ממשיכים לפגוע בצלילות, בשמחת החיים, במרץ, ובשלווה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם. בספרות מתייחסים לעובדה שהוא יוצא מן הדם לאחר כמה שעות, אולם לא מזכירים את המאגרים הנוצרים ברקמות השומן ובמוח, עובדה הידועה לכל רוקח. כמובן שעם 'קונצרטה', שמשתחרר לאורך כל היום, הכמויות שמצטברות יהיו רק גבוהות יותר.
ד. ה'ריטלין' מדכא את הילד מבחינה גופנית ונפשית.
ה'ריטלין' מאט גדילה, מוריד תיאבון, פוגע בשמחת החיים, ומביא לאפאתיות, התבודדות חברתית ואף לעוינות ותוקפנות. הוא גורם תלות אצל מבוגרים, ולאורך זמן פוגם ביכולת הריכוז ובשמחת החיים של המשתמש.
ה. האמת על 'קונצרטה' ו'ריטלין LA'.
התנהגות פסיכוטית בשעות אחר הצהריים היא תופעת לואי של 'ריטלין'. היא מתרחשת כאשר ריכוזי הסם בדם כבר לא כל כך גבוהים, וכבר לא מרסנים את הילד, אלא פתאום ממריצים אותו וגורמים להתנהגות לא הגיונית. כאן רואים את ההשפעה המקורית של ה'ריטלין' כסם ממריץ. כאן רואים ילד פעלתן שקיבל המרצה נוספת.
ה'פתרון' שמצאה חברת התרופות היא לרסן את הילד במנת סם נוספת. זה מה שעושה 'קונצרטה', או ריטלין בשיחרור הדרגתי. הם מסתירים את תופעת הלואי החמורה של התנהגות פסיכוטית על ידי מנה נוספת של הסם.
(אגב,תופעה זו נפוצה יותר ב'היפראקטיביות' ופחות ב'הפרעת קשב', כיון שבהיפראקטיביות הריטלין ניתן במינון הגבוה יותר, שמרסן את הילד).
ו. לאחר שימוש ממושך ב'ריטלין' ילדים מגיעים, לעיתים, לתרופות פסיכיאטריות נוספות כמו נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לסכיזופרניה. גם מורים מדווחים שילד אשר שוכח לקחת את הכדור מתנהג לעיתים באופן מוטרף או אלים. או 'הורס את הכיתה'. זוהי השפעה ידועה של סמי מרץ, כפי שהסברתי בסעיף הקודם, שמחמירה ככל שהשימוש בהם ממושך יותר.
מחקרים מראים שאחוז ניכר של צרכני סמים בוגרים קיבלו טיפול ממושך ב'ריטלין' בגיל בית הספר ואף טענו שזו הסיבה לכך שפנו לסמים (מחקרים של ד"ר נורה וולקוב מהרשות האמריקנית למלחמה בסמים N.I.D.A)
2. ל- ADD (הפרעת קשב) ו-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) אין בסיס רפואי בדוק!
א. אין שום ממצא גופני המבדיל ילדים אלה מאחרים.
במדריך האבחונים הפסיכיאטרי יש אלפי הפרעות שונות. כולן 'מטופלות' על ידי 4 קבוצות סמים בלבד. הסיווג לכל כך הרבה הפרעות מבוסס על התבוננות ולא על בדיקות רפואיות כלשהן.
כאשר מאבחנים ילד, לא מבססים את האבחנה על בדיקות גופניות. הבדיקות הגופניות נעשות רק כדי לשלול סיבות בריאותיות אחרות להתנהגותו.
ב. המושג 'חוסר איזון כימי במוח' הוא סילוף של העובדות.
לא קיים 'מוח מאוזן'. לאף חוקר אין מושג מהו מוח מאוזן. אין דבר כזה. אי אפשר למדוד ריכוז חומרים בין מליארדים של תאי עצב. העובדה שסמים כמו 'הרואין' או 'אקסטזי' מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהיו מאוזנים. זה נכון שנגרום להם לתחושות מסוימות, אולם לא נפתור להם שום בעייה. יתרה מזו, מצבם עלול להחמיר רק בגלל אותם סמים, בין אם אלה יוצרו ברחוב או על ידי חברות התרופות.
כשבולעים סמים, החומר מגיע דרך הדם לכל הגוף ולכל כלי הדם שבמוח. הסם לא יכול לאזן את המוח, הוא רק מציף את כל מה שנקרא בדרכו, ולכן גם יוצר הרבה בעיות.
מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש"אובחנו" כבעלי 'הפרעת קשב' לעומת 'נורמאליים'. חשוב מאד להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד. גם מצב הרוח הרגעי של האדם משנה תוצאות אלה לחלוטין. כמו כן הממצאים במחקרים אלו מוצגים תמיד באחוזים. הם לא נכונים תמיד.
תארו לעצמכם שיגדירו את קפטן הנבחרת האנגלית בכדורגל כ'היפראקטיבי', וישוו את מוחו לזה של פקיד 'נורמאלי' כלשהו שעובד במשרד האוצר,ויטענו שיש לו בעיה בריכוזי החומרים במוח ביחס לפקיד. ברור שזה שרירותי לחלוטין, זה לא מדעי ולכן זהו מחקר שעשוי להיות 'מוזמן' על ידי גורמים בעלי אינטרס.
ג. האבחון של הפרעות אלה מבוסס על התרשמות ודעה בלבד.
האבחון מבוסס רק על התרשמותם של העוסקים במקצוע או על קו מבדיל שהם קבעו על פי השקפתם ושנמדד על ידי שאלון תואם. הם מתבססים באופן כמעט בלעדי על דיווחי מורים או משפחה כיון שאין להם באמת מה לבדוק או למדוד.
לכן כדי להחליט היכן עובר הגבול שבין ילד עם "הפרעה" לילד "נורמאלי" יצטרך המאבחן, בסופו של דבר, להתרשם בעצמו מהילד, וזהו אבחון שתלוי בדעתו. כי אם אותו מאבחן הוא ספורטאי מלא התלהבות, הוא ישים את הגבול במקום אחר מאשר מאבחן קצר רוח או משועמם. גם אבחון ממוחשב, שהילד צריך לעבור, נבנה מלכתחילה על ידי אנשים שהחליטו על סמך דעתם האישית איזו מידה של פעילות מבטאת "הפרעה", ואיזו היא נורמאלית. מסתבר, למרבה הפלא, ובדקתי את זה, שאין כלי מדעי יותר מאשר דעתם האישית של כותבי המבחן. שום ממצא גופני, רק התייחסות להתנהגות הילד ודעתו של הבוחן לגביה.
ד. לכל תלמיד או סטודנט שמתקשה בחומר הלימוד יש תופעות של 'הפרעת קשב'. התלמיד לא ממש הבין. המורה ממשיך לדבר והתלמיד מאבד את הקשב שלו. לקראת סוף ההרצאה זה קורה כמעט לכולם. הערפול הזה יכול להצטבר משיעור לשיעור. זה בולט כאשר ילד מפסיד חומר לימוד בגלל היעדרות. רוב התלמידים מתביישים לשאול את המורה כאשר לא הבינו כדי לא להיראות טיפשים, או כיון שבכיתה גדולה נהוג לשאול שאלות רק בסוף כדי לא להפריע למורה להעביר את החומר.
התוצאה: החומר הופך לא מובן ומשעמם ואין חשק 'להתאמץ' ולהכין שיעורים. התלמיד לא קשוב ולכן מפטפט. הוא כבר מתקשה להקשיב גם בבית.
ה. אם הילד הוא "חסר קשב", כיצד הוא יושב במשך שעות מול הטלוויזיה וצופה בתכניות שהוא אוהב.
מסתבר שילדים רבים מתגלים כחסרי קשב דווקא בבית הספר ולא בבית, או רק במקצועות שהם חלשים בהם ולא באחרים. זה מוכיח שהבעיה איננה גופנית אלא תלויה בשיטת ההוראה של מקצועות מסוימים. זה מראה גם שהפיתרון צריך להיות בתחום החינוך, ולא בתחום הפסיכיאטריה. כיון שאין שום בעיה מוחית כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לטעון.
ו. ילדים בדרך כלל פעילים ושמחים יותר מהמבוגרים או מהמורים. זה לא אומר שזוהי הפרעה. כמה מתלמידי השכבה שלי בבית הספר, שנחשבו ל'בעייתיים' או 'מופרעים', מצליחים היום פי כמה יותר מכל תלמיד 'צייתן' שלמד איתנו בשכבה.
ז. את המדדים ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אפשר למצוא אצל כל ילד נורמאלי.
מדדים לאבחון 'היפראקטיביות' ( לדוגמה):
- מדבר במידה מופרזת.
- מתקשה לשחק בצורה שקטה.
- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מדדים לאבחון 'הפרעת קשב' (לדוגמה):
- הילד מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.
- הילד אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות.
- הילד לא אוהב לבצע מטלות הדורשות מאמץ מנטאלי- כמו הכנת שיעורי בית.
כשבוחנים גורמים אלה הם מזכירים לכל היותר התנהגות שהיא עדיין לא בשלה, ושכל ילד עובר אותה בשלב זה או אחר. כמובן אין לזה קשר למבנה המוח, לבעיה גנטית או לאיזון הכימי במוח.
ח. יכולת הריכוז והשליטה של ילדים מתפתחת בקצב שונה, אולם היא תמיד משתפרת עם הגיל.
השוואתם לחבריהם או ל'טבלת ההתפתחות הנורמאלית' שקבע מלומד כלשהו באוניברסיטה מיותרת ומזיקה להם. הגדרתם כ'לקויים' כאשר הם מצויים עדיין בשלבי למידה והתפתחות היא מעשה לא חינוכי. זה כמו שיכנו ילד בכינוי 'טיפש' כאשר יכשל במבחן במקום לעזור לו להשלים את החומר ולשפר את ציונו במבחן חוזר. (אפשר לאמן את הילד לשפר את שליטתו העצמית.). זה איננו ליקוי שילד עדיין לא לגמרי שולט בגופו, או בולם את רצונותיו.
התפתחותו הטבעית של כל ילד מביאה אותו בסופו של דבר להתבגר וללמוד לתפקד כראוי. הלחץ המוטל על הורים להשוות את קצב התפתחותו של ילדם לזה של אחרים הוא מוגזם לעיתים. לשבת יום שלם בבית הספר מבלי לזוז זה סוג של טירונות עבור כל ילד שנפשו בריאה. הוא עדיין לא הגיע לגיל צבא, לכן משמעת הברזל הנדרשת מטירון או התנהגות כמו של רובוט צייתן הינם מדרגה תלולה מדי עבורו. אין פלא שהוא עלול להתקומם או להישבר בדרך. אבל עם אימון מתאים (שלא ישבור אותו) הוא יוכל ללמוד לשלוט בעצמו.
ט. ילדים מוכשרים רבים מסווגים כ"חסרי קשב" ללא הצדקה.
ספורטאים, ממציאים, אמנים(רקדנים, זמרים, שחקנים, בדרנים), מנהיגים, אלה תמיד נחשבו לבעייתיים בהתנהגותם בבית הספר. זה נכון שרבים מהם אף נפלטו מן המערכת בשלב זה או אחר (לפני שהיה חוק חינוך חובה). הם תמיד היו מעל הממוצע של הכיתה בפעלתנותם, וזה הפריע לכיתה. אולם הם מעל הממוצע גם בתרומתם לחברה. משום כך אין לסמם אותם, זו פגיעה ישירה בעתיד החברה. זה סימום מטעמי נוחות שבא על חשבון הילד, ולכן זו בגידה בו.
י. מבחןT.O.V.A. (מבחן תפקוד מתמשך) הוא כמעט תרגיל מכירות! המבחן אמור לבדוק אם 'ריטלין' "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא 'ריטלין' ואחר-כך אותו מבחן עם 'ריטלין'. למעשה המבחן ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה ש'ריטלין' משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול ב'ריטלין' קצרה ביותר! גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.
י"א. תופעות חוסר הקשב שמתוארות על ידי מבוגרים שלוקחים 'ריטלין' הם לעיתים קרובות תיאור של התמכרות לסמים ממריצים. הם לא מצליחים להתרכז ללא 'ריטלין'. הם מהללים את ה'ריטלין' וזה עשוי להישמע משכנע.
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
התשובה לכך היא "כסף". חברות התרופות הן הגורם המממן העיקרי היום של מחקרים בתחום הרפואה. הן משפיעות בעקיפין גם על בתי חולים ומערכות בריאות, ויש להן יד ורגל במימון רשויות הבריאות כולל ה-FDA.
הן תומכות בנבחרי ציבור. החלטות רבות בתחום הבריאות נעשות בתמיכתן ובהשפעתן וכדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם.
זה לא מקרה שעל מוצרים טבעיים כמו ויטמינים שונים אסור לכתוב למה הם משמשים, ושעל כל צנצנת מוטבעות רק אזהרות.
ילדים מהווים יותר ממחצית האוכלוסייה. מנגנונים שמורשים לגשת אליהם ולאבחן אותם באופן סיטונאי כפי שקורה במערכות חינוך של מדינות רבות יכולות להזרים מיליארדים לחברות התרופות, וכאשר מדובר בסמי מרץ מסוכנים כדאי להתחיל לדאוג.
כיון ש'ריטלין' מקל מאד על המורים ועל מערכת החינוך, מופעל לחץ ממשי על הורים לתת "סמים ממריצים" לילדים. ההורים, שחוששים שהילד יעבור למסגרות של חינוך מיוחד נכנעים בחוסר ברירה.
4. הפתרון
1. אם מאמנים אותו לשלוט בעצמו (בהסכמתו), הוא מצליח להיות יותר ממושמע.
2. כאשר מלמדים אותו 'כיצד ללמוד', והוא הופך להיות 'מקצוען בלמידה', הוא מתחיל ליהנות מעצם הלמידה.
פתרון הוא אפשרי. לאחר שמוודאים שאין בעיות גופניות כלשהן מוודאים שהתזונה תקינה. אחר כך בודקים שהשינה תקינה, ואם לא, מסדרים אותה באמצעות ויטמינים ותוספי מזון או אמצעים לא מזיקים אחרים. אם הבעייה קיימת רק בבית הספר יש מקום לבדוק אם המורה מבינה שזו אינה בעייה גופנית אלא חינוכית ושזה תפקידה ולא תפקיד הרופא. יש מורים שלא יודעים שצריך להעריץ ילדים כדי להשיג שיתוף פעולה מהם, ושצריך לעיתים להתאים את המערכת אליהם ולא לדרוש מהם דברים שהם לא מצליחים לעמוד בהם ושלמידה היא עניין הדרגתי ושבלי הישגים תמידיים הילד מתייאש וזו הסיבה היחידה לאלימות ולפשע.
צריך לבדוק מסגרות פעילות לאחר הצהריים, לעיתים צריך לטפל בהורים, וכמובן שיש אימונים ספציפים כפי שציינתי. לעיתים צריך לבנות תכנית אישית בשלבים לילד אבל זה אפשרי ומשתלם וזה מונע את הסכנות והנזק הוודאי של הסמים הללו. אל תהססו לפנות אלי אם תצטרכו עזרה בכך.
התכנית המלאה:
(בהנחה שנעשתה בדיקה מקיפה על ידי רופא כדי לשלול סיבות גופניות למצב כמו בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, חוסרים תזונתיים, טפילים, או כל מחלה גופנית אחרת)
1. לקבל אישור מרופא לרדת מהסם הממריץ.
2. לפנות למנהלת, ליועצת או למחנכת ולהודיע על כוונתכם לעבור לטיפול חלופי ללא סמים ממריצים.
3. לפנות למטפל טבעי, שימליץ על ויטמינים כדי לתקן את הנזקים של ה'ריטלין' וכן שימליץ על תזונה ותוספי מזון מתאימים, שבמקרים רבים משיגים תוצאות לכשעצמם.
4. לאמן את השליטה העצמית והתקשורת של הילד.
5. להקנות לילד מיומנויות למידה שהוכחו כעובדות, ולוודא שהוא אכן מפיק מהן תועלת.
6. איתור כל חומר קודם שהתלמיד לא ממש הבין מאז שלראשונה היה חסר קשב או היפראקטיבי והשלמתו.
7. אם לתלמיד יש עדיין קשיי למידה, או שהוא מתקשה להשלים את החומר, יש לבצע תרגילי למידה מתקדמים עם הילד שיאפשרו לו להתגבר על כך.
לכל שאלה נוספת ולפרטים נוספים אל תהססו לפנות אלי.
אנא העבירו מידע חשוב זה לכמה שיותר אנשים, ובמיוחד להורים, מורים, יועצים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך.
בהצלחה,
אילן סלומון - רוקח
054-5481939
זהירות - חשוב ביותראנונימי (פותח)
גב' אדל הנכבדה.
המכתב שכביכול נשלח אליך , הינו מכתב שמופץ ברחבי האינטרנט ומוגדר כודאר זבל!!!
שנית על המכתב המקורי יש קישור לכת הסינטולוגיה!!!
אני מצרף קישור לאתר לא רלוונטי, שם הם עוסקים באיסוף דואר הזבל שמופץ באינטרנט, ושם גם יש את התגובה הנכונה.
נא להזהר...
http://www.info.org.il/irrelevant/item.php/113791019024669418
המכתב שכביכול נשלח אליך , הינו מכתב שמופץ ברחבי האינטרנט ומוגדר כודאר זבל!!!
שנית על המכתב המקורי יש קישור לכת הסינטולוגיה!!!
אני מצרף קישור לאתר לא רלוונטי, שם הם עוסקים באיסוף דואר הזבל שמופץ באינטרנט, ושם גם יש את התגובה הנכונה.
נא להזהר...
http://www.info.org.il/irrelevant/item.php/113791019024669418
באותו נושאאנונימי (פותח)
כמו כן מי שיחפש בגוגל את צירוף המילים "למה רטלין מזיק" יגיע לאתר הנקרא: עמותת מגן לזכויות אנוש, ושם הם מציינים שהם נוסדו ע"י כת הסיינטולוגיה - שהיא ידוע ככת של ע"ז וזאת לא יוכר במקומותינו
כמו כן נא לקרוא את התגובות לאותה כתבה שפורסמה בדפי בריאות:
http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=8536
דרך אגב, ראו איזה פלא , המכתב שנשלח לגברת אדל באופן אישי מאותו רוקח, מפורסם באתרי האינטרנט באותו הלשון...
שיהיה לכולנו פסח שמח
כמו כן נא לקרוא את התגובות לאותה כתבה שפורסמה בדפי בריאות:
http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=8536
דרך אגב, ראו איזה פלא , המכתב שנשלח לגברת אדל באופן אישי מאותו רוקח, מפורסם באתרי האינטרנט באותו הלשון...
שיהיה לכולנו פסח שמח
ועוד דבר אחד נוסףאנונימי (פותח)
אני מצטט את המכתב המלא!!!
שימו לב להצעות לפתרון ולזכויות השמורות:
רוקח מסביר: מדוע ה'ריטלין' מזיק?
איך פותרים 'הפרעת-קשב', ו'היפראקטיביות' ללא 'ריטלין'?
שלום רב,
שמי אילן סלומון ואני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית.
במהלך שנים אלה חזיתי בעלייה תלולה ביותר ברישום סמי מרץ לילדים ומבוגרים (כדוגמת ה'ריטלין'). הדבר מאד הפריע לי כיון שהיו ידועים לי הנזקים שהם גורמים. מקובל לחשוב שאין פתרון אחר לבעיה, ושאין ברירה, אולם נוכחתי בודאות שברוב המקרים זה לא נכון.
מרגע שראיתי שלרוב המצבים יש פתרון, אני עושה הכל כדי שילדים ומבוגרים יפסיקו לצרוך סמים אלה באלפיהם שלא לצורך. כיון שאני לא מצפה שחברות התרופות, שעושות הון מהשוק האדיר הזה, יחשפו את הנזקים של ה'ריטלין', ואת הפתרונות החלופיים, החלטתי לעשות זאת בעצמי. אם תתקלו בגל של ביקורת על מה שכתבתי, תדעו מהיכן הוא מגיע.
בדפים הבאים תגלה:
1. למה גורמים סמים ממריצים?
2. ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אין בסיס רפואי אמיתי!
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
4. מהו הפתרון שמצאתי שבאמת עוזר לילדים ולמבוגרים?
אגב:
חומר זה הינו בגדר המלצה, ואין בו התחייבות או אחריות לתוצאות. ברוב המקרים ההחלטה לרדת מ'ריטלין' איננה החלטה רפואית, כיון שמדובר בהתנהגות ולא בבריאות, אולם למען הסדר הטוב יש לתאמה עם רופא.
1. למה גורמים סמים ממריצים ?
א. 'ריטלין' או 'קונצרטה' הינם 'אמפטמין', סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי לסם ה'אקסטזי' כמעט לחלוטין. ה'ריטלין' מוגדר כ"סם מסוכן" על פי התקנות בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. תרופות רבות הן , למעשה, סמים. סמים תמיד שימשו במהלך ההיסטוריה להקלה על כאב ומצוקה נפשית. אולם תמיד גרמו בסופו של דבר למצבים של דכאונות, מכאובים ותלות. שנים רבות של עבודה כרוקח המחישו לי את זה.
ב. ה'ריטלין' מרסן התנהגות 'היפראקטיבית' באמצעות הרעלה.
כיצד יכול סם ממריץ להרגיע 'היפראקטיביות'? זה פועל בדיוק כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס למבוגרים ,ילדים מקבלים מדי יום כמות 'ריטלין' שעולה על מה שמקבל אדם מבוגר, וזה מה שמרסן אותם. זהו ריסון כימי. כמות כזו של 'ריטלין' היא ממש מרעילה. תופעות ההרעלה ניכרות גם בתופעות הלואי המוכרות של ה'ריטלין': ירידה במשקל, האטת הגדילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן ובחילות.
בשימוש ב'קונצרטה', שהיא 'ריטלין' שמשתחרר לאורך כל היום, כמות הסם הממריץ שמקבל הילד גדולה לעיתים פי שלוש, כיון שהוא ממשיך לקבל את החומר גם בשעות הערב.
ג. ה'ריטלין', כמו סמים רבים, מצטבר ברקמות השומן של הגוף, במוח ובמערכת העצבים. סמים אלה ממשיכים לפגוע בצלילות, בשמחת החיים, במרץ, ובשלווה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם. בספרות מתייחסים לעובדה שהוא יוצא מן הדם לאחר כמה שעות, אולם לא מזכירים את המאגרים הנוצרים ברקמת השומן, עובדה הידועה לכל רוקח. כמובן שעם 'קונצרטה', שמשתחחר לאורך כל היום, הכמויות שמצטברות יהיו רק גבוהות יותר.
ד. ה'ריטלין' מדכא את הילד מבחינה גופנית ונפשית.
ה'ריטלין' מאט גדילה, פוגע בכבד, מוריד תיאבון, פוגע בשמחת החיים, ומביא לאפתיות, התבודדות חברתית ואף לעוינות ותוקפנות. הוא גורם תלות אצל מבוגרים, ולאורך זמן פוגם ביכולת הריכוז ובשמחת החיים של המשתמש.
ה. לאחר שימוש ממושך ב'ריטלין' ילדים מגיעים לעיתים לתרופות פסיכיאטריות נוספות כמו נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לסכיזופרניה. הורים ומורים מדווחים שילד אשר שוכח לקחת את הכדור מתנהג לעיתים באופן מוטרף או אלים. זוהי השפעה ידועה של 'אמפטמינים' שמחמירה ככל שהשימוש ממושך יותר. מחקרים מראים שאחוז ניכר של צרכני סמים בוגרים קיבלו טיפול ממושך ב'ריטלין' בגיל בית הספר ואף טענו שזו הסיבה לכך שפנו לסמים.
2. ל- ADD (הפרעת קשב) ו-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) אין בסיס רפואי אמיתי!
א. אין שום ממצא גופני המבדיל ילדים אלה מאחרים:
במדריך האיבחונים הפסיכיאטרי יש אלפי הפרעות שונות. כולן 'מטופלות' על ידי 4 קבוצות סמים בלבד. הסיווג לכל כך הרבה הפרעות מבוסס על התבוננות ולא על בדיקות רפואיות כלשהן. כאשר מאבחנים ילד, לא מבססים את האבחנה על בדיקות גופניות. הבדיקות הגופניות נעשות רק כדי לשלול סיבות בריאותיות אחרות להתנהגותו.
ב. המושג 'חוסר איזון כימי במוח' הוא סילוף של העובדות:
סמים אינם ויטמינים. העובדה שסמים כמו 'הרואין' או 'אקסטזי' מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהיו מאוזנים. זה נכון שנגרום להם לתחושות נעימות, אולם לא באמת נשנה את מצבם. יתרה מזו, מצבם עלול להחמיר רק בגלל אותם סמים, בין אם אלה יוצרו ברחוב או על ידי חברות התרופות.
כשבולעים סמים, החומר מגיע דרך הדם לכל הגוף ולכל כלי הדם שבמוח. הסם לא יכול לאזן את המוח, הוא רק מציף את כל מה שנקרא בדרכו, ולכן גם יוצר הרבה בעיות.
מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש"אובחנו" כבעלי 'הפרעת קשב' לעומת 'נורמלים'. חשוב מאד להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד. גם מצב הרוח הרגעי של האדם משנה תוצאות אלה לחלוטין. כמו כן הממצאים במחקרים אלו מופיעים רק אצל חלק מהנבדקים ולא אצל כולם. ברור גם שאת הנבדקים למחקר בוחרים לפי התרשמות חיצונית בלבד. תארו לעצמכם שיגדירו את קפטן הנבחרת האנגלית בכדורגל כ'היפראקטיבי', וישוו את מוחו לזה של פקיד 'נורמלי' כלשהו שעובד במשרד האוצר,ויטענו שיש לו בעיה בריכוזי החומרים במוח ביחס לפקיד. ברור שזה שרירותי לחלוטין, זה לא מדעי ולכן זהו מחקר שעשוי להיות 'מוזמן' על ידי גורמים בעלי אינטרס.
ב. האבחון של הפרעות אלה מבוסס על התרשמות ודיעה בלבד.
האבחון מבוסס רק על התרשמותם של העוסקים במקצוע או על קו מבדיל שהם קבעו על פי השקפתם ושנמדד על ידי שאלון תואם. הם מתבססים באופן כמעט בלעדי על דיווחי מורים או משפחה כיון שאין להם באמת מה לבדוק או למדוד. לכן כדי להחליט היכן עובר הגבול שבין ילד עם "הפרעה" לילד "נורמלי" יצטרך המאבחן, בסופו של דבר, להתרשם בעצמו מהילד, וזהו אבחון שתלוי בדעתו. כי אם אותו מאבחן הוא ספורטאי מלא התלהבות, הוא ישים את הגבול במקום אחר מאשר מאבחן קצר רוח או משועמם. גם איבחון ממוחשב, שהילד צריך לעבור, נבנה מלכתחילה על ידי אנשים שהחליטו על סמך דעתם האישית איזו מידה של פעילות מבטאת "הפרעה", ואיזו היא נורמלית. מסתבר, למרבה הפלא, ובדקתי את זה, שאין כלי מדעי יותר מאשר דעתם האישית של כותבי המבחן. שום מימצא גופני, רק התייחסות להתנהגות הילד ודעתו של הבוחן לגביה.
ג. לכל תלמיד או סטודנט שמתקשה בחומר הלימוד יש תופעות של 'הפרעת קשב'. התלמיד לא ממש הבין. המורה ממשיך לדבר והתלמיד מאבד את הקשב שלו. לקראת סוף ההרצאה זה קורה כמעט לכולם. הערפול הזה יכול להצטבר משיעור לשיעור. זה בולט כאשר ילד מפסיד חומר לימוד בגלל היעדרות. רוב התלמידים מתביישים לשאול את המורה כאשר לא הבינו כדי לא להיראות טיפשים, או כיון שבכיתה גדולה נהוג לשאול שאלות רק בסוף כדי לא להפריע למורה להעביר את החומר. התוצאה: החומר הופך לא מובן ומשעמם ואין חשק 'להתאמץ' ולהכין שיעורים. התלמיד לא קשוב ולכן מפטפט. הוא כבר מתקשה להקשיב גם בבית.
ד. אם הילד הוא "חסר קשב", כיצד הוא יושב במשך שעות מול הטלויזיה וצופה בתכניות שהוא אוהב.
מסתבר שילדים רבים מתגלים כחסרי קשב דווקא בבית הספר ולא בבית, או רק במקצועות שהם חלשים בהם ולא באחרים. זה מוכיח שהבעיה איננה גופנית אלא תלויה בשיטת ההוראה של מקצועות מסוימים. זה מראה גם שהפיתרון צריך להיות בתחום החינוך, ולא בתחום הפסיכיאטריה. כיון שאין שום בעיה מוחית כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לטעון.
ה. ילדים בדרך כלל פעילים ושמחים יותר מהמבוגרים או מהמורים. זה לא אומר שזוהי הפרעה. כמה מתלמידי השיכבה שלי בבית הספר, שנחשבו ל'בעייתיים' או 'מופרעים', מצליחים היום פי כמה יותר מכל תלמיד 'צייתן' שלמד איתנו בשיכבה.
ו. את המדדים ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אפשר למצוא אצל כל ילד נורמלי.
מדדים לאבחון 'היפראקטיביות' ( לדוגמה):
- מדבר במידה מופרזת.
- מתקשה לשחק בצורה שקטה.
- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מדדים לאבחון 'הפרעת קשב' (לדוגמה):
- הילד מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.
- הילד אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות.
- הילד לא אוהב לבצע מטלות הדורשות מאמץ מנטלי- כמו הכנת שיעורי בית.
כשבוחנים גורמים אלה הם מזכירים לכל היותר התנהגות שהיא עדיין לא בשלה, ושכל ילד עובר אותה בשלב זה או אחר. כמובן אין לזה קשר למבנה המוח, לבעייה גנטית או לאיזון הכימי במוח.
ז. יכולת הריכוז והשליטה של ילדים מתפתחת בקצב שונה, אולם היא תמיד משתפרת עם הגיל.
השוואתם לחבריהם או ל'טבלת ההתפתחות הנורמלית' שקבע מלומד כלשהו באוניברסיטה מיותרת ומזיקה להם. הגדרתם כ'לקויים' כאשר הם מצויים עדיין בשלבי למידה והתפתחות היא מעשה לא חינוכי. זה כמו שיכנו ילד בכינוי 'טיפש' כאשר יכשל במבחן במקום לעזור לו להשלים את החומר ולשפר את ציונו במבחן חוזר.( אפשר לאמן את הילד לשפר את שליטתו העצמית.). זה איננו ליקוי שילד עדיין לא לגמרי שולט בגופו, או בולם את רצונותיו.
התפתחותו הטבעית של כל ילד מביאה אותו בסופו של דבר להתבגר וללמוד לתפקד כראוי. הלחץ המוטל על הורים להשוות את קצב התפתחותו של ילדם לזה של אחרים הוא מוגזם לעיתים. לשבת יום שלם בבית הספר מבלי לזוז זה סוג של טירונות עבור כל ילד שנפשו בריאה. הוא עדיין לא הגיע לגיל צבא, לכן משמעת הברזל הנדרשת מטירון או התנהגות כמו של רובוט צייתן הינם מדרגה תלולה מדי עבורו. אין פלא שהוא עלול להתקומם או להישבר בדרך. אבל עם אימון מתאים (שלא ישבור אותו) הוא יוכל ללמוד לשלוט בעצמו.
ח. ילדים מוכשרים רבים מסווגים כ"חסרי קשב" ללא הצדקה.
ספורטאים, ממציאים, אמנים, מנהיגים, אלה תמיד נחשבו לבעייתיים בהתנהגותם בבית הספר. זה נכון שרבים מהם אף נפלטו מן המערכת בשלב זה או אחר (לפני שהיה חוק חינוך חובה). הם תמיד היו מעל הממוצע של הכיתה בפעלתנותם, וזה הפריע לכיתה. אולם הם מעל הממוצע גם בתרומתם לחברה. משום כך אין לסמם אותם - זו פגיעה ישירה בעתיד החברה. זה סימום מטעמי נוחות ולא כדי לעזור לילד ולכן זו בגידה בו.
ט. מבחן T.O.V.A. (מבחן תפקוד מתמשך) הוא כמעט תרגיל מכירות!
המבחן אמור לבדוק אם 'ריטלין' "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא 'ריטלין' ואחר-כך אותו מבחן עם 'ריטלין'. למעשה המבחן ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה ש'ריטלין' משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול ב'ריטלין' קצרה ביותר! גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.
י. תופעות חוסר הקשב שמתוארות על ידי מבוגרים שלוקחים 'ריטלין' הם לעיתים קרובות תיאור של התמכרות לסמים ממריצים.
אם התמכרו מה הפלא שהם לא מצליחים להתרכז ללא 'ריטלין'. הם מהללים את ה'ריטלין' וזה עשוי להישמע משכנע.
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
התשובה לכך היא "כסף". חברות התרופות הן הגורם המממן העיקרי היום של מחקרים בתחום הרפואה. הן משפיעות בעקיפין גם על בתי חולים ומערכות בריאות, ויש להן יד ורגל במימון רשויות הבריאות כולל ה-FDA. הן תומכות בנבחרי ציבור. החלטות רבות בתחום הבריאות נעשות בתמיכתן ובהשפעתן וכדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם; לעיתים גם על חשבון הציבור.
זה לא מקרה שעל מוצרים טבעיים, כגון ויטמינים, אסור לכתוב למה הם משמשים, ושעל כל צנצנת מוטבעות רק אזהרות. מחקרים הבודקים נזקים של תרופות מקבלים, מן הסתם, מימון זעום ביותר ולא מבוצעים ללא דרישה מפורשת מרשויות הבריאות. מחקרים על תחליפים טבעיים בקושי נעשים כיון שאין אינטרס כלכלי לשום חברה להשקיע במרכיבים שכל חברה יכולה אחר כך להרוויח מהם.
ילדים מהווים יותר ממחצית האוכלוסיה. מנגנונים שמורשים לגשת אליהם ולאבחן אותם באופן סיטונאי כפי שקורה במערכות חינוך של מדינות רבות יכולות להזרים מיליארדים לחברות התרופות, וכאשר מדובר בסמי מרץ מסוכנים, כדאי להתחיל לדאוג, כי לא יהיה פשוט לעצור את זה.
כיום מופעל במדינות רבות לחץ ממשי על הורים לתת "סמים ממריצים" לילדים על ידי מערכות החינוך. ההורים, שחוששים שהילד יעבור למסגרות של חינוך מיוחד נכנעים בחוסר ברירה. חברות התרופות באמצעות רופאים "מגוייסים" תוקפים באופן קבוע באמצעי התקשורת פתרונות אלטרנטיביים לבעיות קשב וריכוז ולבעיות אחרות.
אגב, למורים אין חיים קלים, ה'ריטלין' באמת מקל עליהם את עבודתם, אולם זהו אבסורד כי בדרך כלל מי שסובל צריך לקחת תרופה ולא זה שנמצא לידו. צריך לטפל בקשיי המורים על ידי הכשרה מתאימה ולא לדכא את התלמידים באמצעות סמים. זוהי עובדה שמורים מסויימים מצליחים יותר מאחרים. הם באופן טבעי משתמשים בכלים שמורים אחרים לא מכירים אבל בהחלט יכולים ללמוד אותם כדי לא להזדקק לאמצעי כל כך הרסני כמו הסמים הממריצים.
4. הפתרון
1. כאשר התלמיד באמת מבין על מה מדברים בכיתה הוא נשאר קשוב, הוא לא מאבד קשב.
2. אם נאמן אותו לשלוט בעצמו (בהסכמתו), כדי לעמוד במשמעת הנדרשת בכיתה, יש סיכוי סביר שהוא יהיה מספיק ממושמע ובשליטה עצמית.
את שיטת הלימוד בכיתה (מורה אחד מול תלמידים רבים) לא נוכל לשנות ביום אחד.
שיעורי עזר בדרך כלל לא נותנים פתרון מספק והם גם עולים המון כסף.
לכן צריך לטפל במשהו בסיסי בהרבה:
את הדבר הזה מצאתי בשני קורסים קצרים ובמחיר עממי, שניתן לעשות בכעשרה מרכזים בארץ. מרכזים כאלה קיימים בכל העולם. הם מעבירים קורסים שפיתח ל. רון האברד, חוקר ואיש חינוך אמריקני.
תחזיקו חזק! זוהי תגלית שמורים רבים לחינוך מיוחד עדיין לא מכירים. אלה שגילו אותה מאמצים אותה בחום!
1. 'קורס תקשורת לילדים': זוהי סדרת תרגילים מובנית שמעלה את הביטחון העצמי והשליטה של התלמיד לשמיים. בעקבותיה הוא ירגיש בנוח לעצור את המורה בכל נקודה כדי לברר כל מה שלא הבין, ולא יתן לה להתקדם בלעדיו. התרגיל הראשון בקורס מטפל באופן כמעט מוחלט בתופעות חוסר השקט וחוסר השליטה. תארו לכם לאן הוא מגיע עם שאר התרגילים.
(למבוגרים שם הקורס הוא: 'הצלחה באמצעות תקשורת').
2. קורס למידה לילדים: זהו קורס בתמונות, שמראה לילד כיצד בהדרגה הוא מאבד את הקשב שלו כאשר הוא נותן למורה להתקדם בחומר שלא הבין מבלי לעצור אותה. הקורס גם מתרגל אותו איך לחזור אחורה ולמצוא את מה שלא הבין. לאחר קורס זה הילד יכול כמעט ללמוד לבד ולהכין שיעורים עם הרבה יותר חשק.
(למבוגרים שם הקורס הוא: 'מדריך למידה בסיסי')
אגב, ההורה יכול להצטרף לשני הקורסים ולעשות אותם יחד עם הילד (מומלץ!).
כמו כן, עושים את הקורס רק לאחר שהילד הפסיק לקחת 'ריטלין' לפחות שבועיים.
התכנית המלאה:
(בהנחה שנעשתה בדיקה מקיפה על ידי רופא כדי לשלול סיבות גופניות למצב כמו בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, חוסרים תזונתיים, טפילים, או כל מחלה גופנית אחרת)
1. לקבל אישור מהרופא לרדת מהסם הממריץ.
2. לפנות למנהלת, ליועצת או למחנכת ולהודיע על כוונתכם לעבור לטיפול חלופי ללא סמים ממריצים.
3. לפנות למטפל טבעי שימליץ על ויטמינים כדי לתקן את הנזקים של ה'ריטלין' ולייצב את מערכת העצבים במהלך הגמילה, וכן שימליץ על תזונה ותוספי מזון מתאימים (ישנם מטפלים רבים שעושים עבודה טובה).
4. לחכות שבועיים.
5. לבצע את שני הקורסים הקצרים (אפשר לסיימם בכשבועיים ללא מאמץ).
6. איתור כל חומר קודם שהתלמיד לא ממש הבין מאז שהיה נראה חסר קשב או היפראקטיבי (אפשר להיעזר במפקחי הקורסים) והשלמתו.
7. אם לתלמיד יש עדיין קשיי למידה, או שהוא מתקשה להשלים את החומר, יש לבצע שני תרגילים פשוטים נוספים עם הילד (מופיעים בספר שנקרא: "מדריך למידה בסיסי" מאת ל. רון האברד).
אגב, ישנם מקרים שדורשים יותר תשומת לב, ישנם מקרים שדורשים הכשרה מסוימת להורים, אולם התכנית שלעיל תתאים לרוב הילדים.
ישנם היום בארץ בתי ספר מיוחדים שבהם לומד הילד לפי ההתקדמות האישית שלו, וכמעט ללא התייחסות לרמה הנדרשת מבני גילו. זה מאפשר גם למבריקים וגם לאיטיים להגיע כל יום להישגים. כך אין הם צוברים תיסכולים, ולומדים עם סיפוק רב, ולכן גם מגיעים להישגים שהם מעל לממוצע. כמובן שאין שם שימוש בסמים ממריצים.
לכל שאלה נוספת ניתן לפנות אלי.
אנא העבירו מידע חשוב זה לכמה שיותר אנשים, ובמיוחד להורים, מורים, יועצים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך.
בהצלחה,
אילן סלומון
054-5481939
(c) 2006. כל הזכויות שמורות. 'ל. רון האברד' הינו סימן מסחרי וסימן שירות בבעלותו של Religious Technology Center ונמצאים בשימוש באישורו. שירותים הקשורים לפילוסופיה הדתית של סיינטולוגיה מועברים באופן בלעדי ברחבי העולם על ידי בעלי הרשיון של כנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית באישור Religious Technology center, מחזיק הסימנים המסחריים של דיאנטיקה וסיינטולוגיה. הודפס בישראל.
שימו לב להצעות לפתרון ולזכויות השמורות:
רוקח מסביר: מדוע ה'ריטלין' מזיק?
איך פותרים 'הפרעת-קשב', ו'היפראקטיביות' ללא 'ריטלין'?
שלום רב,
שמי אילן סלומון ואני רוקח מזה 15 שנה, בוגר האוניברסיטה העברית.
במהלך שנים אלה חזיתי בעלייה תלולה ביותר ברישום סמי מרץ לילדים ומבוגרים (כדוגמת ה'ריטלין'). הדבר מאד הפריע לי כיון שהיו ידועים לי הנזקים שהם גורמים. מקובל לחשוב שאין פתרון אחר לבעיה, ושאין ברירה, אולם נוכחתי בודאות שברוב המקרים זה לא נכון.
מרגע שראיתי שלרוב המצבים יש פתרון, אני עושה הכל כדי שילדים ומבוגרים יפסיקו לצרוך סמים אלה באלפיהם שלא לצורך. כיון שאני לא מצפה שחברות התרופות, שעושות הון מהשוק האדיר הזה, יחשפו את הנזקים של ה'ריטלין', ואת הפתרונות החלופיים, החלטתי לעשות זאת בעצמי. אם תתקלו בגל של ביקורת על מה שכתבתי, תדעו מהיכן הוא מגיע.
בדפים הבאים תגלה:
1. למה גורמים סמים ממריצים?
2. ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אין בסיס רפואי אמיתי!
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
4. מהו הפתרון שמצאתי שבאמת עוזר לילדים ולמבוגרים?
אגב:
חומר זה הינו בגדר המלצה, ואין בו התחייבות או אחריות לתוצאות. ברוב המקרים ההחלטה לרדת מ'ריטלין' איננה החלטה רפואית, כיון שמדובר בהתנהגות ולא בבריאות, אולם למען הסדר הטוב יש לתאמה עם רופא.
1. למה גורמים סמים ממריצים ?
א. 'ריטלין' או 'קונצרטה' הינם 'אמפטמין', סם ממריץ שזהה במבנהו הכימי לסם ה'אקסטזי' כמעט לחלוטין. ה'ריטלין' מוגדר כ"סם מסוכן" על פי התקנות בכל העולם המערבי, והוא מוחזק בכספת של בית המרקחת עם רישום ודיווח קפדניים על כל כמות שנקנית או נמכרת. תרופות רבות הן , למעשה, סמים. סמים תמיד שימשו במהלך ההיסטוריה להקלה על כאב ומצוקה נפשית. אולם תמיד גרמו בסופו של דבר למצבים של דכאונות, מכאובים ותלות. שנים רבות של עבודה כרוקח המחישו לי את זה.
ב. ה'ריטלין' מרסן התנהגות 'היפראקטיבית' באמצעות הרעלה.
כיצד יכול סם ממריץ להרגיע 'היפראקטיביות'? זה פועל בדיוק כמו יין: יין בכמות קטנה ממריץ ומעורר את האדם, אולם יין בכמות גדולה מרעיל אותו וגורם להאטה ודיכוי בפעילותו. למרות משקלם הנמוך ביחס למבוגרים ,ילדים מקבלים מדי יום כמות 'ריטלין' שעולה על מה שמקבל אדם מבוגר, וזה מה שמרסן אותם. זהו ריסון כימי. כמות כזו של 'ריטלין' היא ממש מרעילה. תופעות ההרעלה ניכרות גם בתופעות הלואי המוכרות של ה'ריטלין': ירידה במשקל, האטת הגדילה, חוסר תיאבון, כאבי בטן ובחילות.
בשימוש ב'קונצרטה', שהיא 'ריטלין' שמשתחרר לאורך כל היום, כמות הסם הממריץ שמקבל הילד גדולה לעיתים פי שלוש, כיון שהוא ממשיך לקבל את החומר גם בשעות הערב.
ג. ה'ריטלין', כמו סמים רבים, מצטבר ברקמות השומן של הגוף, במוח ובמערכת העצבים. סמים אלה ממשיכים לפגוע בצלילות, בשמחת החיים, במרץ, ובשלווה גם שנים רבות לאחר הפסקת השימוש בהם. בספרות מתייחסים לעובדה שהוא יוצא מן הדם לאחר כמה שעות, אולם לא מזכירים את המאגרים הנוצרים ברקמת השומן, עובדה הידועה לכל רוקח. כמובן שעם 'קונצרטה', שמשתחחר לאורך כל היום, הכמויות שמצטברות יהיו רק גבוהות יותר.
ד. ה'ריטלין' מדכא את הילד מבחינה גופנית ונפשית.
ה'ריטלין' מאט גדילה, פוגע בכבד, מוריד תיאבון, פוגע בשמחת החיים, ומביא לאפתיות, התבודדות חברתית ואף לעוינות ותוקפנות. הוא גורם תלות אצל מבוגרים, ולאורך זמן פוגם ביכולת הריכוז ובשמחת החיים של המשתמש.
ה. לאחר שימוש ממושך ב'ריטלין' ילדים מגיעים לעיתים לתרופות פסיכיאטריות נוספות כמו נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות לסכיזופרניה. הורים ומורים מדווחים שילד אשר שוכח לקחת את הכדור מתנהג לעיתים באופן מוטרף או אלים. זוהי השפעה ידועה של 'אמפטמינים' שמחמירה ככל שהשימוש ממושך יותר. מחקרים מראים שאחוז ניכר של צרכני סמים בוגרים קיבלו טיפול ממושך ב'ריטלין' בגיל בית הספר ואף טענו שזו הסיבה לכך שפנו לסמים.
2. ל- ADD (הפרעת קשב) ו-ADHD (הפרעת קשב והיפראקטיביות) אין בסיס רפואי אמיתי!
א. אין שום ממצא גופני המבדיל ילדים אלה מאחרים:
במדריך האיבחונים הפסיכיאטרי יש אלפי הפרעות שונות. כולן 'מטופלות' על ידי 4 קבוצות סמים בלבד. הסיווג לכל כך הרבה הפרעות מבוסס על התבוננות ולא על בדיקות רפואיות כלשהן. כאשר מאבחנים ילד, לא מבססים את האבחנה על בדיקות גופניות. הבדיקות הגופניות נעשות רק כדי לשלול סיבות בריאותיות אחרות להתנהגותו.
ב. המושג 'חוסר איזון כימי במוח' הוא סילוף של העובדות:
סמים אינם ויטמינים. העובדה שסמים כמו 'הרואין' או 'אקסטזי' מעלים רמות של חומרים מסוימים במוח לא אומרת שאם ניתן סמים אלו לאנשים אומללים הם יהיו מאוזנים. זה נכון שנגרום להם לתחושות נעימות, אולם לא באמת נשנה את מצבם. יתרה מזו, מצבם עלול להחמיר רק בגלל אותם סמים, בין אם אלה יוצרו ברחוב או על ידי חברות התרופות.
כשבולעים סמים, החומר מגיע דרך הדם לכל הגוף ולכל כלי הדם שבמוח. הסם לא יכול לאזן את המוח, הוא רק מציף את כל מה שנקרא בדרכו, ולכן גם יוצר הרבה בעיות.
מדי פעם אנו נתקלים בטענות על צילומי מוח המראים שוני במבנה המוח או בריכוז של חומרים באזורים מסוימים במערכת העצבים של אנשים ש"אובחנו" כבעלי 'הפרעת קשב' לעומת 'נורמלים'. חשוב מאד להבין שאלו טענות שווא, שכן ריכוזי החומרים הללו משתנים מרגע לרגע ומיום ליום במידה כה מהותית שלא ניתן לבודד כאן גורם משפיע יחיד. גם מצב הרוח הרגעי של האדם משנה תוצאות אלה לחלוטין. כמו כן הממצאים במחקרים אלו מופיעים רק אצל חלק מהנבדקים ולא אצל כולם. ברור גם שאת הנבדקים למחקר בוחרים לפי התרשמות חיצונית בלבד. תארו לעצמכם שיגדירו את קפטן הנבחרת האנגלית בכדורגל כ'היפראקטיבי', וישוו את מוחו לזה של פקיד 'נורמלי' כלשהו שעובד במשרד האוצר,ויטענו שיש לו בעיה בריכוזי החומרים במוח ביחס לפקיד. ברור שזה שרירותי לחלוטין, זה לא מדעי ולכן זהו מחקר שעשוי להיות 'מוזמן' על ידי גורמים בעלי אינטרס.
ב. האבחון של הפרעות אלה מבוסס על התרשמות ודיעה בלבד.
האבחון מבוסס רק על התרשמותם של העוסקים במקצוע או על קו מבדיל שהם קבעו על פי השקפתם ושנמדד על ידי שאלון תואם. הם מתבססים באופן כמעט בלעדי על דיווחי מורים או משפחה כיון שאין להם באמת מה לבדוק או למדוד. לכן כדי להחליט היכן עובר הגבול שבין ילד עם "הפרעה" לילד "נורמלי" יצטרך המאבחן, בסופו של דבר, להתרשם בעצמו מהילד, וזהו אבחון שתלוי בדעתו. כי אם אותו מאבחן הוא ספורטאי מלא התלהבות, הוא ישים את הגבול במקום אחר מאשר מאבחן קצר רוח או משועמם. גם איבחון ממוחשב, שהילד צריך לעבור, נבנה מלכתחילה על ידי אנשים שהחליטו על סמך דעתם האישית איזו מידה של פעילות מבטאת "הפרעה", ואיזו היא נורמלית. מסתבר, למרבה הפלא, ובדקתי את זה, שאין כלי מדעי יותר מאשר דעתם האישית של כותבי המבחן. שום מימצא גופני, רק התייחסות להתנהגות הילד ודעתו של הבוחן לגביה.
ג. לכל תלמיד או סטודנט שמתקשה בחומר הלימוד יש תופעות של 'הפרעת קשב'. התלמיד לא ממש הבין. המורה ממשיך לדבר והתלמיד מאבד את הקשב שלו. לקראת סוף ההרצאה זה קורה כמעט לכולם. הערפול הזה יכול להצטבר משיעור לשיעור. זה בולט כאשר ילד מפסיד חומר לימוד בגלל היעדרות. רוב התלמידים מתביישים לשאול את המורה כאשר לא הבינו כדי לא להיראות טיפשים, או כיון שבכיתה גדולה נהוג לשאול שאלות רק בסוף כדי לא להפריע למורה להעביר את החומר. התוצאה: החומר הופך לא מובן ומשעמם ואין חשק 'להתאמץ' ולהכין שיעורים. התלמיד לא קשוב ולכן מפטפט. הוא כבר מתקשה להקשיב גם בבית.
ד. אם הילד הוא "חסר קשב", כיצד הוא יושב במשך שעות מול הטלויזיה וצופה בתכניות שהוא אוהב.
מסתבר שילדים רבים מתגלים כחסרי קשב דווקא בבית הספר ולא בבית, או רק במקצועות שהם חלשים בהם ולא באחרים. זה מוכיח שהבעיה איננה גופנית אלא תלויה בשיטת ההוראה של מקצועות מסוימים. זה מראה גם שהפיתרון צריך להיות בתחום החינוך, ולא בתחום הפסיכיאטריה. כיון שאין שום בעיה מוחית כפי שמנסים גורמים אינטרסנטיים לטעון.
ה. ילדים בדרך כלל פעילים ושמחים יותר מהמבוגרים או מהמורים. זה לא אומר שזוהי הפרעה. כמה מתלמידי השיכבה שלי בבית הספר, שנחשבו ל'בעייתיים' או 'מופרעים', מצליחים היום פי כמה יותר מכל תלמיד 'צייתן' שלמד איתנו בשיכבה.
ו. את המדדים ל'הפרעת קשב' ו'היפראקטיביות' אפשר למצוא אצל כל ילד נורמלי.
מדדים לאבחון 'היפראקטיביות' ( לדוגמה):
- מדבר במידה מופרזת.
- מתקשה לשחק בצורה שקטה.
- קופץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
מדדים לאבחון 'הפרעת קשב' (לדוגמה):
- הילד מתקשה לשים לב לפרטים או עושה טעויות שנובעות מחוסר תשומת לב.
- הילד אינו עוקב אחרי הנחיות או הוראות.
- הילד לא אוהב לבצע מטלות הדורשות מאמץ מנטלי- כמו הכנת שיעורי בית.
כשבוחנים גורמים אלה הם מזכירים לכל היותר התנהגות שהיא עדיין לא בשלה, ושכל ילד עובר אותה בשלב זה או אחר. כמובן אין לזה קשר למבנה המוח, לבעייה גנטית או לאיזון הכימי במוח.
ז. יכולת הריכוז והשליטה של ילדים מתפתחת בקצב שונה, אולם היא תמיד משתפרת עם הגיל.
השוואתם לחבריהם או ל'טבלת ההתפתחות הנורמלית' שקבע מלומד כלשהו באוניברסיטה מיותרת ומזיקה להם. הגדרתם כ'לקויים' כאשר הם מצויים עדיין בשלבי למידה והתפתחות היא מעשה לא חינוכי. זה כמו שיכנו ילד בכינוי 'טיפש' כאשר יכשל במבחן במקום לעזור לו להשלים את החומר ולשפר את ציונו במבחן חוזר.( אפשר לאמן את הילד לשפר את שליטתו העצמית.). זה איננו ליקוי שילד עדיין לא לגמרי שולט בגופו, או בולם את רצונותיו.
התפתחותו הטבעית של כל ילד מביאה אותו בסופו של דבר להתבגר וללמוד לתפקד כראוי. הלחץ המוטל על הורים להשוות את קצב התפתחותו של ילדם לזה של אחרים הוא מוגזם לעיתים. לשבת יום שלם בבית הספר מבלי לזוז זה סוג של טירונות עבור כל ילד שנפשו בריאה. הוא עדיין לא הגיע לגיל צבא, לכן משמעת הברזל הנדרשת מטירון או התנהגות כמו של רובוט צייתן הינם מדרגה תלולה מדי עבורו. אין פלא שהוא עלול להתקומם או להישבר בדרך. אבל עם אימון מתאים (שלא ישבור אותו) הוא יוכל ללמוד לשלוט בעצמו.
ח. ילדים מוכשרים רבים מסווגים כ"חסרי קשב" ללא הצדקה.
ספורטאים, ממציאים, אמנים, מנהיגים, אלה תמיד נחשבו לבעייתיים בהתנהגותם בבית הספר. זה נכון שרבים מהם אף נפלטו מן המערכת בשלב זה או אחר (לפני שהיה חוק חינוך חובה). הם תמיד היו מעל הממוצע של הכיתה בפעלתנותם, וזה הפריע לכיתה. אולם הם מעל הממוצע גם בתרומתם לחברה. משום כך אין לסמם אותם - זו פגיעה ישירה בעתיד החברה. זה סימום מטעמי נוחות ולא כדי לעזור לילד ולכן זו בגידה בו.
ט. מבחן T.O.V.A. (מבחן תפקוד מתמשך) הוא כמעט תרגיל מכירות!
המבחן אמור לבדוק אם 'ריטלין' "מתאים" לילד. נותנים לילד לעשות מבחן ללא 'ריטלין' ואחר-כך אותו מבחן עם 'ריטלין'. למעשה המבחן ממחיש להורה שלקיחת כדור ממריץ משפרת ביצועים, אבל האמת היא שכל אדם ממוצע שיעשה מבחן זה יגלה ש'ריטלין' משפר את ביצועיו. מכאן הדרך לשכנע את ההורה להסכים לטיפול ב'ריטלין' קצרה ביותר! גם זה איננו מבחן מדעי תקף, להיפך, הוא מטעה את ההורה, שחושב שיש לו עסק עם מומחיות רפואית ראויה לשמה.
י. תופעות חוסר הקשב שמתוארות על ידי מבוגרים שלוקחים 'ריטלין' הם לעיתים קרובות תיאור של התמכרות לסמים ממריצים.
אם התמכרו מה הפלא שהם לא מצליחים להתרכז ללא 'ריטלין'. הם מהללים את ה'ריטלין' וזה עשוי להישמע משכנע.
3. איך קרה שפתאום ל'כולם' יש 'הפרעת קשב'?
התשובה לכך היא "כסף". חברות התרופות הן הגורם המממן העיקרי היום של מחקרים בתחום הרפואה. הן משפיעות בעקיפין גם על בתי חולים ומערכות בריאות, ויש להן יד ורגל במימון רשויות הבריאות כולל ה-FDA. הן תומכות בנבחרי ציבור. החלטות רבות בתחום הבריאות נעשות בתמיכתן ובהשפעתן וכדי לקדם אינטרסים כלכליים שלהם; לעיתים גם על חשבון הציבור.
זה לא מקרה שעל מוצרים טבעיים, כגון ויטמינים, אסור לכתוב למה הם משמשים, ושעל כל צנצנת מוטבעות רק אזהרות. מחקרים הבודקים נזקים של תרופות מקבלים, מן הסתם, מימון זעום ביותר ולא מבוצעים ללא דרישה מפורשת מרשויות הבריאות. מחקרים על תחליפים טבעיים בקושי נעשים כיון שאין אינטרס כלכלי לשום חברה להשקיע במרכיבים שכל חברה יכולה אחר כך להרוויח מהם.
ילדים מהווים יותר ממחצית האוכלוסיה. מנגנונים שמורשים לגשת אליהם ולאבחן אותם באופן סיטונאי כפי שקורה במערכות חינוך של מדינות רבות יכולות להזרים מיליארדים לחברות התרופות, וכאשר מדובר בסמי מרץ מסוכנים, כדאי להתחיל לדאוג, כי לא יהיה פשוט לעצור את זה.
כיום מופעל במדינות רבות לחץ ממשי על הורים לתת "סמים ממריצים" לילדים על ידי מערכות החינוך. ההורים, שחוששים שהילד יעבור למסגרות של חינוך מיוחד נכנעים בחוסר ברירה. חברות התרופות באמצעות רופאים "מגוייסים" תוקפים באופן קבוע באמצעי התקשורת פתרונות אלטרנטיביים לבעיות קשב וריכוז ולבעיות אחרות.
אגב, למורים אין חיים קלים, ה'ריטלין' באמת מקל עליהם את עבודתם, אולם זהו אבסורד כי בדרך כלל מי שסובל צריך לקחת תרופה ולא זה שנמצא לידו. צריך לטפל בקשיי המורים על ידי הכשרה מתאימה ולא לדכא את התלמידים באמצעות סמים. זוהי עובדה שמורים מסויימים מצליחים יותר מאחרים. הם באופן טבעי משתמשים בכלים שמורים אחרים לא מכירים אבל בהחלט יכולים ללמוד אותם כדי לא להזדקק לאמצעי כל כך הרסני כמו הסמים הממריצים.
4. הפתרון
1. כאשר התלמיד באמת מבין על מה מדברים בכיתה הוא נשאר קשוב, הוא לא מאבד קשב.
2. אם נאמן אותו לשלוט בעצמו (בהסכמתו), כדי לעמוד במשמעת הנדרשת בכיתה, יש סיכוי סביר שהוא יהיה מספיק ממושמע ובשליטה עצמית.
את שיטת הלימוד בכיתה (מורה אחד מול תלמידים רבים) לא נוכל לשנות ביום אחד.
שיעורי עזר בדרך כלל לא נותנים פתרון מספק והם גם עולים המון כסף.
לכן צריך לטפל במשהו בסיסי בהרבה:
את הדבר הזה מצאתי בשני קורסים קצרים ובמחיר עממי, שניתן לעשות בכעשרה מרכזים בארץ. מרכזים כאלה קיימים בכל העולם. הם מעבירים קורסים שפיתח ל. רון האברד, חוקר ואיש חינוך אמריקני.
תחזיקו חזק! זוהי תגלית שמורים רבים לחינוך מיוחד עדיין לא מכירים. אלה שגילו אותה מאמצים אותה בחום!
1. 'קורס תקשורת לילדים': זוהי סדרת תרגילים מובנית שמעלה את הביטחון העצמי והשליטה של התלמיד לשמיים. בעקבותיה הוא ירגיש בנוח לעצור את המורה בכל נקודה כדי לברר כל מה שלא הבין, ולא יתן לה להתקדם בלעדיו. התרגיל הראשון בקורס מטפל באופן כמעט מוחלט בתופעות חוסר השקט וחוסר השליטה. תארו לכם לאן הוא מגיע עם שאר התרגילים.
(למבוגרים שם הקורס הוא: 'הצלחה באמצעות תקשורת').
2. קורס למידה לילדים: זהו קורס בתמונות, שמראה לילד כיצד בהדרגה הוא מאבד את הקשב שלו כאשר הוא נותן למורה להתקדם בחומר שלא הבין מבלי לעצור אותה. הקורס גם מתרגל אותו איך לחזור אחורה ולמצוא את מה שלא הבין. לאחר קורס זה הילד יכול כמעט ללמוד לבד ולהכין שיעורים עם הרבה יותר חשק.
(למבוגרים שם הקורס הוא: 'מדריך למידה בסיסי')
אגב, ההורה יכול להצטרף לשני הקורסים ולעשות אותם יחד עם הילד (מומלץ!).
כמו כן, עושים את הקורס רק לאחר שהילד הפסיק לקחת 'ריטלין' לפחות שבועיים.
התכנית המלאה:
(בהנחה שנעשתה בדיקה מקיפה על ידי רופא כדי לשלול סיבות גופניות למצב כמו בעיות ראייה או שמיעה, אלרגיות, חוסרים תזונתיים, טפילים, או כל מחלה גופנית אחרת)
1. לקבל אישור מהרופא לרדת מהסם הממריץ.
2. לפנות למנהלת, ליועצת או למחנכת ולהודיע על כוונתכם לעבור לטיפול חלופי ללא סמים ממריצים.
3. לפנות למטפל טבעי שימליץ על ויטמינים כדי לתקן את הנזקים של ה'ריטלין' ולייצב את מערכת העצבים במהלך הגמילה, וכן שימליץ על תזונה ותוספי מזון מתאימים (ישנם מטפלים רבים שעושים עבודה טובה).
4. לחכות שבועיים.
5. לבצע את שני הקורסים הקצרים (אפשר לסיימם בכשבועיים ללא מאמץ).
6. איתור כל חומר קודם שהתלמיד לא ממש הבין מאז שהיה נראה חסר קשב או היפראקטיבי (אפשר להיעזר במפקחי הקורסים) והשלמתו.
7. אם לתלמיד יש עדיין קשיי למידה, או שהוא מתקשה להשלים את החומר, יש לבצע שני תרגילים פשוטים נוספים עם הילד (מופיעים בספר שנקרא: "מדריך למידה בסיסי" מאת ל. רון האברד).
אגב, ישנם מקרים שדורשים יותר תשומת לב, ישנם מקרים שדורשים הכשרה מסוימת להורים, אולם התכנית שלעיל תתאים לרוב הילדים.
ישנם היום בארץ בתי ספר מיוחדים שבהם לומד הילד לפי ההתקדמות האישית שלו, וכמעט ללא התייחסות לרמה הנדרשת מבני גילו. זה מאפשר גם למבריקים וגם לאיטיים להגיע כל יום להישגים. כך אין הם צוברים תיסכולים, ולומדים עם סיפוק רב, ולכן גם מגיעים להישגים שהם מעל לממוצע. כמובן שאין שם שימוש בסמים ממריצים.
לכל שאלה נוספת ניתן לפנות אלי.
אנא העבירו מידע חשוב זה לכמה שיותר אנשים, ובמיוחד להורים, מורים, יועצים, מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך.
בהצלחה,
אילן סלומון
054-5481939
(c) 2006. כל הזכויות שמורות. 'ל. רון האברד' הינו סימן מסחרי וסימן שירות בבעלותו של Religious Technology Center ונמצאים בשימוש באישורו. שירותים הקשורים לפילוסופיה הדתית של סיינטולוגיה מועברים באופן בלעדי ברחבי העולם על ידי בעלי הרשיון של כנסיית הסיינטולוגיה הבינלאומית באישור Religious Technology center, מחזיק הסימנים המסחריים של דיאנטיקה וסיינטולוגיה. הודפס בישראל.
לאהוד לא הבנתי אם אתה מצדד בדברי הרוקח או לאפועה
כרום וכולסטרול: מחקרים מסוימים הראו שתוסף כרומיוםתזונה קובי עזרא
: מחקרים מסוימים הראו שתוסף כרום עשוי להוביל להפחתה מתונה ברמות הכולסטרול הכולל ורמות הכולסטרול LDL (ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה), המכונה לעתים קרובות כולסטרול "רע". עם זאת, ההפחתות נוטות להיות קטנות יחסית וייתכן שאינן משמעותיות מבחינה קלינית עבור כולם.
האם אפונה בריאהתזונה קובי עזרא
אפונה עמוסה בחומרי הזנה חיוניים כמו ויטמינים (ויטמין K, ויטמין C, ויטמין A וויטמינים מקבוצת B) ומינרלים (ברזל, אשלגן ומגנזיום). הם גם מספקים סיבים תזונתיים וחלבון.
אפונה היא מקור טוב לסיבים תזונתיים, שיכולים לסייע בהורדת רמות הכולסטרול ולהפחית את הסיכון למחלות לב. בנוסף, תכולת האשלגן שלהם תומכת ברמות לחץ דם בריאות.
סירטואין דיאטה, מה צריך לדעת על סירטואין: השפעתו עתזונה קובי עזרא
, מה צריך לדעת על סירטואין: השפעתו על הבריאות והכושר.
קפה כולסטרולתזונה קובי עזרא
בעוד לצריכת קפה עשויה להיות השפעות מסוימות על שומני הדם, חשוב לציין שההשפעה הכוללת נחשבת בדרך כלל צנועה. לצריכה מתונה של קפה (בסביבות 3-4 כוסות ליום) לא סביר שתהיה השפעה שלילית משמעותית על שומני הדם עבור רוב האנשים, במיוחד אם יש להם תזונה ואורח חיים בריאים.
כמו בכל שיקול תזונתי, תמיד עדיף להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות או עם דיאטנית רשומה לקבלת ייעוץ מותאם אישית המבוסס על המצב הבריאותי והיעדים הספציפיים שלך.
דובדבנים בריאותתזונה קובי עזרא
לנוגדי החמצון בדובדבנים עשויים להיות השפעות נוירו-פרוקטטיביות, המסייעות בשמירה על בריאות המוח ועלולה להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שדובדבנים עשויים גם לשפר את הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי. #דובדבנים
תודה על מה שבראתתזונה קובי עזראאחרונה
"מי שמבחין בטעמו האמיתי של מה שהוא אוכל, לעולם לא יהיה זולל."
עדשים בריאות, עדשים בריא או לאתזונה קובי עזרא
?
לעדשים יש יתרונות בריאותיים רבים הודות להרכבן צפוף החומרים התזונתיים. הנה כמה יתרונות מרכזיים:
1. עשיר בחלבון: עדשים הן מקור מצוין לחלבון על בסיס צמחי, מה שהופך אותן לתוספת חשובה לתזונה צמחונית וטבעונית. חלבון חיוני לצמיחת שרירים, תיקון ותפקוד הגוף הכללי.
2. עשיר בסיבים: העדשים עמוסות בסיבים תזונתיים, מסיסים ובלתי מסיסים. סיבים מסייעים לעיכול, עוזרים לווסת את רמות הסוכר בדם ומקדמים מעיים בריאים. זה גם תורם לתחושת שובע ויכול לסייע בניהול משקל.
3. ידידותי ללב: הסיבים המסיסים בעדשים מסייעים בהפחתת רמות הכולסטרול, ובכך מפחיתים את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי. בנוסף, העדשים דלות בשומן רווי ונתרן בעודן עשירות באשלגן, התומך בבריאות הלב.
4. ויסות סוכר בדם: תכולת הסיבים הגבוהה בעדשים מאטה את ספיגת הגלוקוז, ועוזרת לייצוב רמות הסוכר בדם. זה מועיל במיוחד עבור אנשים עם סוכרת או אלה בסיכון לפתח את המצב.
5. ארוז בחומרים מזינים: עדשים הן מקור טוב לויטמינים ומינרלים חיוניים, כולל חומצה פולית, ברזל, מגנזיום ואשלגן. חומרים מזינים אלו חשובים לייצור אנרגיה, יצירת תאי דם אדומים ושמירה על הבריאות הכללית.
6. ניהול משקל: עדשים דלות בקלוריות ובשומן בעודן עשירות בסיבים וחלבונים, מה שהופך אותן לבחירה מספקת במזון שעשויה לסייע בירידה במשקל או במאמצים לניהול משקל.
7. בריאות מערכת העיכול: תכולת הסיבים בעדשים מקדמת יציאות קבועות ומסייעת במניעת עצירות. זה גם תומך בצמיחה של חיידקי מעיים בריאים, תורם למערכת עיכול בריאה.
הכללת עדשים בתזונה יכולה להציע את היתרונות הבריאותיים הללו ועוד. עם זאת, תמיד עדיף להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות או עם תזונאי לקבלת ייעוץ מותאם אישית המבוסס על הצרכים הבריאותיים הספציפיים שלך.
אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנותתזונה קובי עזראאחרונה
אדם פסימי רואה את הקושי בכל הזדמנות אדם אופטימי רואה הזדמנות בכל קושי...
עדשים ערך תזונתי, האם עדשים זה פחמימה?תזונה קובי עזרא
?
העדשים עשירים בסיבים תזונתיים, המסייעים לעיכול, מעודדים תחושות מלאות ומסייעים בוויסות רמות הסוכר בדם. דיאטה עשירה בסיבים יכולה גם לתרום לניהול משקל בריא ולהפחית את הסיכון למצבים כמו עצירות, מחלות לב וסוכרת מסוג 2.
טיפשות היא לאדם לחשוב שהוא יודע את אשר איננו יודע.תזונה קובי עזרא
יתרונות תזונתיים של חומוס, האם חומוס משמין?תזונה קובי עזרא
, האם חומוס משמין
חומוס הוא מטבל או ממרח מזרח תיכוני פופולרי העשוי מחומוס מבושל ומעוך (שעועית גרבנזו), מעורבב עם טחינה (משחת שומשום), מיץ לימון, שום ושמן זית. זה לא רק טעים אלא גם מציע כמה יתרונות בריאותיים. הנה כמה מהיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים של חומוס:
עשיר בחומרים מזינים: חומוס עמוס בחומרים מזינים חיוניים כמו חלבון, סיבים תזונתיים, שומנים בריאים, ויטמינים ומינרלים. חומוס הוא מקור טוב לחלבון מהצומח ומכיל חומצות אמינו החשובות לתפקודי הגוף השונים.