פגישה על החוף

הַיָּם נִגַּשׁ בְּלַחַשׁ אֶל הַחוֹף
אַתָּה זוֹכֵר אוּלַי פְּגִישָׁה כָּזֹאת כְּרֶשֶׁת
פְּזוּרָה שֶׁל שַׂעֲרוֹת אִשָּׁה לַחוֹת
דַּיָּג אֶחָד הִשְׁלִיךְ חַכָּה מֵרֹאשׁ הַגֶּשֶׁר.

הַשֵּׁפֶל, הַגֵּאוּת, הָאֲנָחוֹת,
הַמֶּלַח הַמַּלְבִּין גִּזְעֵי הָאֵשֶׁל
שׁוֹלֵי הַקּוֹנְכִיּוֹת לוֹקְטִים בַּחוֹף
קִינַת שְׁחָפִים שֶׁל אַהֲבָה נוֹאֶשֶׁת.

הַיָּם נִפְרַד בְּלַחַשׁ מִן הַחוֹף
מָחָר אוּלַי יִרְצֶה אֵלֶיךָ שׁוּב לָגֶשֶׁת.
גֻּמַּת הַחוֹל, שְׂפָתֶיךָ הַמְּלוּחוֹת
אוֹתוֹ דַּיָּג, אוֹתָהּ אִשָּׁה, אוֹתָהּ הָרֶשֶׁת.

האדמה

הָאֲדָמָה נָתְנָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ.
עַד בְּלוֹתָהּ
עַכְשָׁו הוּא שׁוּב חוֹרֵשׁ אוֹתָהּ
הַסְּתָו.
עָשְׁקוּ, כְּסוּתָהּ הֵסִירוּ מֵעָלֶיהָ
לָקְחוּ אֶת עוֹלָלֶיהָ.
וְעֵירֻמָּה, לְמִי אוֹ מָה הִיא מְצַפָּה, הָאֲדָמָה?
הָאֲנָשִׁים גַּם הֵם
כְּמוֹ פֵּרוֹת קְטוּפִים
וַעֲיֵפִים לָרֶדֶת אֶל חֶשְׁכַת-הַמַּרְתְּפִים
שָׁמָּה שֵׁכַר-הַזְּמַן תּוֹסֵס
מַבְשִׁיל אִתָּם בַּחֲשֵׁכָה.

תמיד לאורך החוף

תָּמִיד לְאֹרֶךְ הַחוֹף
לִפְעָמִים מַיִם לִפְעָמִים חוֹל
תָּמִיד רוּחוֹת
מַפְרִיחוֹת פֵּרוּרֵי-יָם מְלוּחִים
אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ קַר לִי
מְאֻחָר לִי
מֵאַיִן לוֹקְחִים כּוֹחוֹת
לְהַתְחִיל עַכְשָׁו
לִשְׂחוֹת,
תָּמִיד לְאֹרֶךְ הַחוֹף
וְגַעֲגוּעָיו מְדַמִּים לוֹ מִפְרָשִׂים וְאַנְחוֹת
פְּרֵדָה מֵחוֹפִים אֲחֵרִים
וְהוּא מַלָּח בְּצִי הַמְּשׁוֹרֵר, מֻקָּף זְרָמִים קָרִים
וּזְקָנוֹ רוֹעֵד כְּמוֹ קֶצֶף
שִׁכּוֹר וּמְאֹהָב בַּמּוֹנַרְכִיָּה הָעַתִּיקָה שֶׁל הַיָּם
וּבַחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים וּבָעֶצֶב
הַנּוֹשֵׁב תָּמִיד לְאֹרֶךְ הַחוֹף.

אם נשוב אל נופייך

אִם נָשׁוּב אֶל נוֹפַיִךְ מוֹלֶדֶת
לְעוֹלָם זִכְרוֹנָם לֹא יָסוּף
שֶׁל הַלַּיְלָה עַל קֶבֶר רֵעֵנוּ
שֶׁל הַשַּׁחַר מֵעֵבֶר יַם-סוּף

כְּשֶׁיָּצָאנוּ הָיָה שָׁמָּה קַיִץ
וְהִלְבִּין בַּשָּׂדוֹת הֶחָצָב
אִם נָשׁוּב, יִפְגְּשׁוּנוּ בַּבַּיִת
הָרוּחוֹת הַקְּרִירִים שֶׁל הַסְּתָו.

מצדה

מְצָדָה – אַהֲבָה בַּמִּדְבָּר הַמָּלוּחַ
אֵיךְ נוֹתְרָה לְבַדָּהּ בַּשָּׁרָב וּבַכְּפוֹר.
וְהִיא טַעַם הַמֶּלַח וְטַעַם הָרוּחַ
שֶׁל אֻמָּה שֶׁעָמְדָה לְבַדָּהּ בַּמָּצוֹר.

סִילְבָה מֵת, נִמְחֲקוּ לִגְיוֹנֶיהָ שֶׁל רוֹמָא.
מַחֲנוֹת הַמָּצוֹר כֻּסּוּ חוֹל, נִשְׁכָּחִים.
רַק הַצּוּק הַבּוֹדֵד, הַמַּשְׁקִיף, גֵּאֶה, תְּהוֹמָה,
רַק חוֹמַת מְצָדָה שׁוּב עוֹטֶפֶת פְּרָחִים.

הֵם הָיוּ אַחֲרוֹנִים לַמְּרִידָה הַנּוֹאֶשֶׁת
לוֹחֲמֵי אֶלְעָזָר בֶּן יָאִיר. לֹא כָּבָה
שָׁם לַפִּיד הַחֵרוּת, הֵם הִשְׁאִירוּ מוֹרֶשֶׁת-
אַגָּדָה שֶׁל גְּבוּרָה בֵּין יֵאוּשׁ לְתִקְוָה.

מִגְדַּלּוֹר אַתְּ הָיִית, שֶׁל גְּבוּרָה, וְאֵלַיִךְ
הֶעְפַּלְנוּ תָּמִיד, אוֹהֲבִים וְחוֹלְמִים.
מַדְלִיקִים מְדוּרוֹת, מְטַפְּסִים בִּשְׁבִילַיִךְ
וְשָׁרִים וְשָׁרִים לָךְ שִׁירִים.

עַתִּיקָה וְיָפָה וּבִלְתִּי-מְנֻצַּחַת
הוֹד מַרְדּוּת וְתִקְוָה עַל אַבְנֵי-הַחוֹמָה.
מִמְּרוֹמֵי-הַמָּצוּק הַקּוֹדֵר אַתְּ שׁוֹלַחַת
אוֹר-כּוֹכָב לְהָאִיר אֶת מִנְהֶרֶת-הַזְּמַן.

מילים

קַח אֶת כָּל אֲשֶׁר תִּקַּח
יִשָּׁאֲרוּ אֶצְלִי עוֹד כַּמָּה גֶּחָלִים קְטַנּוֹת בָּאָח
עָלִים קַלִּים בְּאַפְלוּלִית הַסְּבַךְ
וְהַגַּלִּים שֶׁלִּי בַּחוֹל הָרַךְ.

לֵךְ אֶל כָּל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ
אָז מִישֶׁהוּ יַגִּיד בְּלַחַשׁ אֶל הָאֹפֶק הַדּוֹעֵךְ
מִלָּה שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֵיךְ לוֹמַר אוֹתָהּ פָּשׁוּט שֶׁתְּחַיֵּךְ
אֶל הַנִּשְׁאָר וְגַם אֶל הַהוֹלֵךְ.

שׁוּב אִם רַק תּוּכַל לָשׁוּב
וְלֹא חָשׁוּב אִם אוֹר שֶׁל קַיִץ הוּא אוֹ יוֹם אֶחָד גָּשׁוּם
הָאֳרָנִים בַּיַּעַר יִלְחֲשׁוּ; אוּלַי זֶה מְאֻחָר אוּלַי חָשׁוּךְ
אֲבָל, תָּשׁוּב אִם רַק תּוּכַל לָשׁוּב.

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

בס"ד

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

תם, ועוד אשלים עם זה.

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173