הַיָּם נִגַּשׁ בְּלַחַשׁ אֶל הַחוֹף
אַתָּה זוֹכֵר אוּלַי פְּגִישָׁה כָּזֹאת כְּרֶשֶׁת
פְּזוּרָה שֶׁל שַׂעֲרוֹת אִשָּׁה לַחוֹת
דַּיָּג אֶחָד הִשְׁלִיךְ חַכָּה מֵרֹאשׁ הַגֶּשֶׁר.
הַמֶּלַח הַמַּלְבִּין גִּזְעֵי הָאֵשֶׁל
שׁוֹלֵי הַקּוֹנְכִיּוֹת לוֹקְטִים בַּחוֹף
קִינַת שְׁחָפִים שֶׁל אַהֲבָה נוֹאֶשֶׁת.
מָחָר אוּלַי יִרְצֶה אֵלֶיךָ שׁוּב לָגֶשֶׁת.
גֻּמַּת הַחוֹל, שְׂפָתֶיךָ הַמְּלוּחוֹת
אוֹתוֹ דַּיָּג, אוֹתָהּ אִשָּׁה, אוֹתָהּ הָרֶשֶׁת.
הָאֲדָמָה נָתְנָה אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה לָהּ.
עַד בְּלוֹתָהּ
עַכְשָׁו הוּא שׁוּב חוֹרֵשׁ אוֹתָהּ
הַסְּתָו.
עָשְׁקוּ, כְּסוּתָהּ הֵסִירוּ מֵעָלֶיהָ
לָקְחוּ אֶת עוֹלָלֶיהָ.
וְעֵירֻמָּה, לְמִי אוֹ מָה הִיא מְצַפָּה, הָאֲדָמָה?
הָאֲנָשִׁים גַּם הֵם
כְּמוֹ פֵּרוֹת קְטוּפִים
וַעֲיֵפִים לָרֶדֶת אֶל חֶשְׁכַת-הַמַּרְתְּפִים
שָׁמָּה שֵׁכַר-הַזְּמַן תּוֹסֵס
מַבְשִׁיל אִתָּם בַּחֲשֵׁכָה.
לִפְעָמִים מַיִם לִפְעָמִים חוֹל
תָּמִיד רוּחוֹת
מַפְרִיחוֹת פֵּרוּרֵי-יָם מְלוּחִים
אוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ קַר לִי
מְאֻחָר לִי
מֵאַיִן לוֹקְחִים כּוֹחוֹת
לְהַתְחִיל עַכְשָׁו
לִשְׂחוֹת,
תָּמִיד לְאֹרֶךְ הַחוֹף
וְגַעֲגוּעָיו מְדַמִּים לוֹ מִפְרָשִׂים וְאַנְחוֹת
פְּרֵדָה מֵחוֹפִים אֲחֵרִים
וְהוּא מַלָּח בְּצִי הַמְּשׁוֹרֵר, מֻקָּף זְרָמִים קָרִים
וּזְקָנוֹ רוֹעֵד כְּמוֹ קֶצֶף
שִׁכּוֹר וּמְאֹהָב בַּמּוֹנַרְכִיָּה הָעַתִּיקָה שֶׁל הַיָּם
וּבַחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים וּבָעֶצֶב
הַנּוֹשֵׁב תָּמִיד לְאֹרֶךְ הַחוֹף.
לְעוֹלָם זִכְרוֹנָם לֹא יָסוּף
שֶׁל הַלַּיְלָה עַל קֶבֶר רֵעֵנוּ
שֶׁל הַשַּׁחַר מֵעֵבֶר יַם-סוּף
וְהִלְבִּין בַּשָּׂדוֹת הֶחָצָב
אִם נָשׁוּב, יִפְגְּשׁוּנוּ בַּבַּיִת
הָרוּחוֹת הַקְּרִירִים שֶׁל הַסְּתָו.
מצדה
אֵיךְ נוֹתְרָה לְבַדָּהּ בַּשָּׁרָב וּבַכְּפוֹר.
וְהִיא טַעַם הַמֶּלַח וְטַעַם הָרוּחַ
שֶׁל אֻמָּה שֶׁעָמְדָה לְבַדָּהּ בַּמָּצוֹר.
מַחֲנוֹת הַמָּצוֹר כֻּסּוּ חוֹל, נִשְׁכָּחִים.
רַק הַצּוּק הַבּוֹדֵד, הַמַּשְׁקִיף, גֵּאֶה, תְּהוֹמָה,
רַק חוֹמַת מְצָדָה שׁוּב עוֹטֶפֶת פְּרָחִים.
לוֹחֲמֵי אֶלְעָזָר בֶּן יָאִיר. לֹא כָּבָה
שָׁם לַפִּיד הַחֵרוּת, הֵם הִשְׁאִירוּ מוֹרֶשֶׁת-
אַגָּדָה שֶׁל גְּבוּרָה בֵּין יֵאוּשׁ לְתִקְוָה.
הֶעְפַּלְנוּ תָּמִיד, אוֹהֲבִים וְחוֹלְמִים.
מַדְלִיקִים מְדוּרוֹת, מְטַפְּסִים בִּשְׁבִילַיִךְ
וְשָׁרִים וְשָׁרִים לָךְ שִׁירִים.
הוֹד מַרְדּוּת וְתִקְוָה עַל אַבְנֵי-הַחוֹמָה.
מִמְּרוֹמֵי-הַמָּצוּק הַקּוֹדֵר אַתְּ שׁוֹלַחַת
אוֹר-כּוֹכָב לְהָאִיר אֶת מִנְהֶרֶת-הַזְּמַן.
יִשָּׁאֲרוּ אֶצְלִי עוֹד כַּמָּה גֶּחָלִים קְטַנּוֹת בָּאָח
עָלִים קַלִּים בְּאַפְלוּלִית הַסְּבַךְ
וְהַגַּלִּים שֶׁלִּי בַּחוֹל הָרַךְ.
אָז מִישֶׁהוּ יַגִּיד בְּלַחַשׁ אֶל הָאֹפֶק הַדּוֹעֵךְ
מִלָּה שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ אֵיךְ לוֹמַר אוֹתָהּ פָּשׁוּט שֶׁתְּחַיֵּךְ
אֶל הַנִּשְׁאָר וְגַם אֶל הַהוֹלֵךְ.
וְלֹא חָשׁוּב אִם אוֹר שֶׁל קַיִץ הוּא אוֹ יוֹם אֶחָד גָּשׁוּם
הָאֳרָנִים בַּיַּעַר יִלְחֲשׁוּ; אוּלַי זֶה מְאֻחָר אוּלַי חָשׁוּךְ
אֲבָל, תָּשׁוּב אִם רַק תּוּכַל לָשׁוּב.