אנחנו משפחה דתית לאומית באחד היישובים הדתיים, בני הבכור בן 8 מסרב להגיע לתפילה עם אביו בשבתות וגם בימי החול, יש לציין שעד עכשיו לא הפעלנו עליו שום לחץ בעניין, והאמנו שזה יגיע מאליו.ניסינו את שיטת הצ'ופרים על כל תפילה וזה לא ממש הועיל,כמו כן בעלי מנסה להפוך את זמן התפילה לחוויה ומלטף אותו ומסביר לו במהלך התפילה,וכן מאפשר לו לצאת החוצה מדי פעם.אין לו בעיות בקריאה או משהו שיכול להקשות עליו.הוא ילד חכם ונבון. הוא מעדיף בזמן התפילה להשאר בבית עם האחים הצעירים (ולא אכפת לו אם גם הם הולכים לבית הכנסת- הוא נשאר עם התינוק ואיתי בבית), אינני רוצה ללחוץ בעניין התפילה שלא יפתח אנטי לתפילה,אך מה ניתן לעשות? (חשוב לציין שזה ילד של הרבה מאבקי כוח)האם לשדל וללחוץ אותו ללכת או להמשיך לקוות שזה יגיע?
תודה!!