אז למה בעצם לפרסם יצירות???נפשי ישובב
כלומר- מאיזה מקום בנפש זה נובע?
 
שואלת ברצינות תהומית, ובהתלבטות עמוקה..
אנא מכם- תענו ברצינות ותעזרו לי לפתח דיון פורה ומעמיק ככל האפשר, בלי מסיחי דעת ושרשור.. 
 
חשוב לי מאד, מאד.. (לא שאלתם את עצמכם את השאלה הזו אף פעם? הכל ברור וחלק?)
 
תודה רבה!!
אממ למשל כיט'
מתוך איזשהו רגש (שמחה, געגוע, צער וכד') בא לי רעיון שיצר האומנות היה חייב להתפרץ דרכו החוצה וטבע האדם (הנורמאלי ) לשתף בדברים חשובים ויקרים את הקרובים לו או סתם אנשים שיודעים להעריך את הענין.
 
חו"מ שזה סוג של התגשמות הברכה "...בריות טובות... להנות בהן בני אדם"
 
 
 
יצא מפולסף
כי כל אדם צריך..ארי צלוב
שיעריכו אותו קצת ויפרגנו לו ולכן הוא מבסוט מהיצירה שלו והוא הולך לקטוף מחמאות על זה וזה לא דבר שלילי זה דבר שנצרך
ואכן הרבה פה קוטפים וכך כולם נהנים
יישר כח לכולם!!
לבטא את עצמי, לשתף.איציק הג'ינג'י
אבל מוזר.. דווקא יצירות שאני מביע רגש או תחושות.
אני יעדיף לא לעלות לאתר פומבי..
יהודי טוב שואל שאלה חזרהיעקב רובין
 
א. מהי עמדתך שלך?
ב. מה את מחפשת כתשובה? [איזה כיוון]
ג. מה הנחת היסוד שלך שעומדת מאחורי עצם הצורך בשאלה,
   מה הופך את הפרסום לדעתך לא טבעי שגורם לך לזעוק את השאלה.
יהודי טוב עוד ישיב תשובה..נפשי ישובב
אני פשוט חייבת לסגור עכשו, אך לא להתייאש, אני אענה בלנ"ד..
ותודה לכל המגיבים..
ובכן, לתשובות: ובעיקר התהיות)נפשי ישובב
היתה לנו פעילות במכללה של השקת כתב עת של "היוצרות הצעירות" הלומדות שם.. (חברותי בעברית)
 
לראשונה השתתפתי שם בתור חלק מהיוצרות ולא כצופה.. ברגשות מעורבים- התרגשות, בלבול קל, וקצת התלהבות.. (אל תשאלו אותי איך זה הולך ביחד, אבל זה הולך..)
 
במהלך הערב התנהל גם פאנל שבמסגרתו אחת השאלות היתה שאלת פרסום היצירות לקהל הרחב- איך זה מתבטא דווקא אצל יוצר מאמין ושומר מצוות.. הועלו שם נק' כמו- גאווה, שהיצירה שלי יצאה לאור, ביטוי פנימי של הרוח החייב להתפרץ ולצאת לעום כאמירה, זה העבודה שלי בעולם, פתיחת היצירה לרבדים שונים- מתוך הפרסום היצירה מקבלת משמעויות נוספות, עומק רחב ומתרחבת בהתאם לעומק נפשם ודעותיהם של האנשים הצופים בה ומתכתבים עימה..
 
גם לפני כן היתה לי התלבטות בקשר לפרסום יצירות- גם מהבחינה של- מה זה יעשה לי כאומן, באיזה מקום בנפש זה יציב אותי, גם מבחינת הגאוה, וגם- איך היא תתקבל בקרב הצופים, קוראים? איך התגובות משפיעות עליה ועל התקדמותי כיוצר..
 
משם נבעה השאלה- ורציתי לראות מה אתם מרגישים וחושבים על כך, ולאילו תובנות הגעתם, שיחכימו גם אותי.. (שיח יוצרים.. ) עד כאן הנאום, עכשו תורכם..
 
תודה!
אני לא מרגיש שענית לשאלות שלי |חושב|יעקב רובין
 
לא הצגת בעיתיות שמעוררת את השאלה, לא הצגת את העמדה שלך.
לא הצגת מה את מחפשת בתור תשובה - איזה סוג תשובה.
 
אני אחכה .
אממ...מפל
אני אישית לא חושבת שיוצרים(לפחות רובם)]מעלים יצירות כי הם רוצים תשומת לב,ובגלל שבני אדם אוהבים לקבל מחמאות.
רוב האנשים שכותבים רוצים לדעתי לשתף אחרים במה שהם הרגישו,או לדעת איך אפשר לשפר את היצירה.
בנוסף-אדם שכותב ומודע לעובדה שיש לו את הכישרון לכתוב,מרגיש תחושה של החמצה בדר"כ כשאין אף אחד שקורא את מה שהוא כותב-וביקורת טובה יכולה רק להועיל ולהוסיף מוטיבציה ורצון להמשיך וליצור .
סליחה על הפלסוף,ובהצלחה בהמשך ה"מחקר" ...
כי רוצים לשמוע עוד חוות דעת.. וגם-- מחמאותאורה...
לא העלתי בחיים יצירה וכו..
אבל זה מה שניראה לי.. 
 בהצלחה
לא הייתי מעלה אף יצירה שליאלעד
אילולי הייתי מרגיש צורך עז לפרסמה
 
זה לא אתר לפרסום יצירות ולא שיתוף יצירות. זה אתר לקידום היצירה ועידודה, וככזה כל יצירה שמתפרסמת בו אמורה להגיע ממקום כנה ועמוק יותר מסתם צורך לשתף
 
זו דעתי.
פשוט מאוד כי אני אוהבת לעשות את זההסהר האיתן
ואני נהנת לעבוד על שירים,
ולהרגיש שביטאתי את עצמי או כתבתי משהו טוב
לכן אני מפרסמת.
 
סהרית
אחת שהייתה לה פעם חממה כאן.
על חמלה ועינייםמאמע צאדיקה
כיוצרת- יש לי מבט חומל על היצירה
"על כל פשעים תכסה האהבה" אמר החכם
ואני- כל כל פגם- אני מכפרת, בחמלה
 
ואז אני מביאה עוד זוג עיניים
עיניים מוכרות ואוהדות
שיש לי ביטחון בפירגון שלהן
שיש לי פתיחות להנחיה שמהן
או עיניים זרות ונוכריות
שיגידו לי- אומנם בטאקט- את כל האמת
 
מה יש שם?
מה את רואה שם?
האם מה שיש שם ומה שאת רואה- זה אותו דבר?
 
ולהניח יצירה על במה- להכניס לקונטקסט הנכון-
תצוגה הולמת ונכונה ליצירה
זה קשה
וזה חשוב מאוד מאוד מאוד
ציור פרוס על הרצפה- או מחובר לקיר? ואיך מחובר?
זה משפיע המון!
לתלות מחוט או מחבל? מנק' עיגון אחת או מנק' רבות?
זו שאלה שאני לא ידעתי לשאול את עצמי
 
וללמד את עצמי, את העיניים שלי
להסתכם בשני מבטים
מבט של חמלה, זה שלי- זה אני
ומבט של ביקורת- היצירה הזו- יש לה חיים משלה.
 
 
 
 
מצטרפת לקודמותייpicture
בעזהי"ת.
 
בעיקר בשביל לדעת איך אני יכולה להשתפר, לשמוע דעות, רעיונות מזוויות אחרות, וע"י כך ללמוד את האמנות הזאת.
 
אני למשל לא משתפת...ז'וז'ואית
כי לי דברים שנובעים מהנפש נראים אינטימים ואישיים מידי, אפילו שהם לא עוסקים בדברים אישיים...
אולי אני משתפת דברים מאד מסויימים רק אנשים מאד מסויימים, וגם זה לא תמיד.
 
חוצמיזה שלפי דעתי זה עניין של פתיחות בתור תכונת נפש.
אנשים פתוחים יותר- משתפים יותר, ואנשים שבמהותם סגורים- יהיה להם קשה לשתף גם אם זו תהיה יצירה מדהימה!!!
אלו תגובות מדהימות, מלאות שיתוף וכנות...נפשי ישובב
תודה רבה לכן.. וצדיקה- התרגשתי מתגובתך, ממש..
 
אז זהו, שאני עדיין לומדת את עצמי, בכלל, וביצירה- במיוחד.. וכל יצירה שלי- נובעת מהכי בפנים שלי, לעיתים מתוך מלחמה עם הצבע, המכחול או החומר, ולעיתים בכזו שלווה ושלמות שאני משתוקקת שלא יגמר לעולם... אבל הכל- מבפנים.. ולכן כ"כ קשה ומוזר לי להוציאה לאור.. כמו תינוק קטן, שרק נולד, וחבלי היצירה והחציבה היו ממש גדולים, ועמוקים ומתוקים, וכל שארצה זה לשמור עליו מכל משמר- שישאר בשלמותו ובטהרתו- ועם זאת, יגדל, יגדל.. ולכן כל זחילה שלו אל העולם, צעד שלו החוצה מרגש מאד.. וצריך את החיזוק שלו, והכח והעוצמה- לגדול, לגדול, למרות שהוא כבר מלא בזה מבפנים, אבל בעדינות רבה..
 
ואיך גדלים? בחמלה רבה, אמונתך.. ובחמלה, כי רבה אמונתך.. אבל הביקורת, גם כשהיא בונה, היא קשה, ולא תמיד מרגישים בה את החמלה, וגם אם בידיעה ברור שהיא טובה, עדיין- קשה, קשה..
 
וזה המילים, ומקווה שהעברתי את שעבר בי גם בין השורות..
 
ותודה, תודה תודה!!
 
אגב, לא התכוונתי דווקא לשיתוף ופרסום באתר ולייחודיות של פסיפס דווקא, אלא פרסום בכללי.. [לאלעד] 
עכשיו אפשר לדלות את האמירה שלך.יעקב רובין
 
אז אני מניח שגם אני אמור לענות?
אני אבליע ברשותך פוסט שרציתי לפרסם כמשהו נפרד.
 
בס"ד

אַל תְּבַקְשִׁי מְהֵם עֵדוּת.
מְשַׂחֲקִים הֵם בְּקֻבִּיוֹת
לְעֵינֵי כֹּל,
בָּדֵי מִלּוֹתָיִּיךְ מִתְּנוֹפֶפִים.

הֵם יְשַׂחֲקוּ שָׁם כִּמְבִינִים עַד אֵין סוֹף
הַזְּמָן, שְׁיִוָתֵּר
לַמִלִּים לְהֵאָנֶק בְּשֶׁקֶט.
שֶׁלֹא יִזְעָקוּ בְּעַצְמָם,
עָשָׁאוּנוּ זִמְרָה.
וְאֲנוּ-
תּוֹרוֹת שֶׁל נֶפֶשׁ.

עוֹד יָהֲפֹךְ הַעוֹלָם
מָיִם בְּעָבוּר--
_________________________________
"אלו הן הפסולין לעדות, המשחק בקובי'ה.."
סנהדרין כד:

"דרש רבא... מפני שקרא לדברי תורה זמירות.."
סוטה לה.

~~
 
כי כך היא שירה לדעתי, היא כל כך פנימית שהיא ממש תורה, במובן פחות קלאסי של בית המדרש וספרות חז"ל.
אבל גם לה יש אמירה גבוהה ורחבה, לכן העזתי לקרוא לה תורה של נפש. גם אם לא כל השירים יענו על ההגדרה הזו, גם אם נראה שזה יומרני לענות על הגדרה כזו שבאמת השירה נושאת עימה אמירה כזו ואולי כבר נדמה שמדובר על שירה אליטסיטית. הייתי מצביע על שירים שאולי הכותבים שלהם ייחשבו כעילית ואז נמצאתי שם את השירה "הזו" במקום גבוה מידי. אבל אני מדבר על התוכן של השירה ולא על השם, אחד הדברים הטובים שנעשו גם כאן שיצירות מאושרות בלי שם וד"ל.
 
באופן אישי הכתיבה שלי לומדת להיות פחות חידתית, פחות זועקת לצאת בתדירות גבוהה וגם למדתי לקבל את זה.
כך או כך היא נוגעת במקומות מאוד פנימיים וכל שיר שמתקדם הנפש שלי [גבוה מידי?, הזוי מידי?, אולי.] נכתבת שם יותר. אז אני מניח שאם היה מי שיוכל לקרוא את השירים שלי מתחילה ועד סוף ומכיר אותי מספיק, סביר להניח שמהות שלי הייתה מונחת אצלו בכף היד [מחשב כף יד, שנון הא?]. ובכל זאת בחרתי לפרסם הרבה ממה שכתבתי, כי המטרה שלי לפחות הייתה בתקווה שהאמירה שלי יהיה בה רווח לאדם שני ושלישי, לעיתים חשבתי שיש בה מספיק עניין ובשורה הכי קטנה שתהיה ורק בשביל זה שווה לפרסם.
 
ממילא כששיר נובע משם אני מצפה מעצמי לפחות שהיחס לכל מילה ואות יהיה מאוד מוקפד, לכל מילה יהיה משקל מוחלט במקום שלה בשיר- שתצדיק את עצמה. ושהשיר יקבל צורה ותוכן ברמה שתתאים להם. בלי קשר לגובה שפה, משייקספיר בספרות האנגלית ועד לכתיבה העשירה של השפה העברית בשנים קודמות. בשורה התחתונה שיר מצריך להיות מלא ולא מרשים.
 
~~
 
אם הצלחתי לפורר חלק ממה שאני חושב, די בכך לבנתיים
יעקביוסף
ההמתנה משתלמת, היה שווה לחכות..נפשי ישובב
אני כרגע בשלב העיכול וההפנמה של דבריך, ודי גם בכך, לבינתיים
 
והשיר, כ"כ משיר מבט אל השירה, בעוצמה גדולה..
 
תודה.
אולי עוד הבהרה קטנה והכרחית.יעקב רובין
 
בשורה לא במובן של נבואה, הגישה של משורר כנביא יצאה לפועל כדוגמת אצ"ג בצורה מאוד מובלטת,
אבל לרוב שירה היום היא יותר יומיומית [ותודה לאריאל זינדר שהביאני עד הלום בהנחה שצדקתי בשם].
 
יעקביוסף
זה פשוט נובעחנן.לב

וכשזה דברים שיש בהם וניתן ללמוד מהם יותר על משמעות החיים לעומק, בדברים שאלוקים היה רוצה שנעזור זה לזה, אז אחרי שזה נובע מאיתנו, נשמח שנוכל לפרסם את זה לכמה שיותר אנשים, שיהנו מהמשמעויות המעמיקות של החיים.

 

כי ביקשת, לכן הבעתי דעתי.קורץ

 

תודה! ולא צריך כל כך להתפלסף בזה.

 

אנו עושים בכך את רצון ה' בהיותינו פתוחים יותר לזולת.

אם יורשה לי..אביב

אני לא משתתפת כאן בד"כ, רק לאחרונה מתעניינת יותר ובתור צופה מהצד..

אז לגבי הפרסום,

אני יכולה להעיד רק על עצמי - אני מפרסמת מכמה סיבות:

א. כיף לקבל חיבוק ופרגון, להרגיש שגם אחרים מוצאים ביצירה שלי משהו מעצמם. זה יפה בעיני. סוג של קשר שיש ביני לבין הקורא..

ב. מצד שני, תמיד חשוב לי לקבל הערות והארות..

ג. אני אפרט יותר מאוחר.. צריכה לחשוב איך להסביר את זה..

 

שאלה שמעלה נק' מעניינת... 

 

שבוע טוב!!

פשוט מאוד,בקטנה

היצירה עוזרת לביטוי, הכי קל להתבטא באנונימיות, במיוחד כשהאדם מופנם ומעדיף את ההסתגרות על פני הרעש, מה שנקרא 'פרסום מתון', אמנם מפרסמים אבל לא יודעים מי אתה, ופרסמת את הדבר הכי נהדר והכי אישי שקיים, מה שבאמת עזר לך לפרוק.

לא הכי אידיאלי שיש?

טוב ושמחה

כדי לקבל הערות.. ותגובותאביגיילאחרונה

ופרגון כדי לדעת אם זה עבודה טובה (בכל זאת בעולם שהכל יחסי אתה רוצה גם דעות של אחרים)

אני אישית מכל הקטע של הפרסום נהנית הכי מהתגובות
וכמובן צורך של אנשים לשתף בהצלחות שלהם ומקום לביטוי

נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך