אני אישית דיברתי עם החבר'ה שם, למקרה שארצה בסוף לעשות צבא והצהרתי כבר ומה קורה וכו', והסבירו לי שיש מלא בנות שעושות את זה, שמצהירות [כדי לא להתחרפן עם הצווים והמכתבים וכל הבאלגן] ואז אם הן מחליטות להתגייס זה סבבה, וההצהרה והפטור לא הכי משפיעים, יש אצלנו הרבה שהצהירו ולא התייצבו, קיבלו פטור והכל, אבל עכשיו שנה לפני י'ב החליטו להתגייס.

 כי תכלס בשביעית אף אחד עוד לא היה סגור על עצמו.

כל הברכות,

טוב ושמחה

מבחינת תרומה, היא יכולה לתרום, והרבה, אם יש לה אחלה פרופיל, למה לא? חוצמזה גם כל תפקיד קטן זה תרומה, השאלה כאן היא לא כמה את תורמת, כי כל מי שעושה שירות מה שלא יהיה הוא תורם מעצמו, וזה כבר ח"ח. אלא השאלה היותר מדוייקת היא- איפה את חושבת שתתרמי הכי הרבה ?[במידה וזה משפיע על שיקולייך בבחירת שירות צבאי\לאומי]

קפיש?

ואז אח"כ חושבים שוב..יש את כל חצי שמינית+ החופש לחשוב ברצינות, תכלס גם אני עוד לא החלטתי..מי באמת יודע מה הוא רוצה..=\

[רק המורעלים שרוצים להתגייס מהחמישית]

לא שאני מבין גדול בצה"ל אבל-

מה את מוסיפה לצבא,עם כל הכבוד. מה לנקות את השירותים?-את זה עושים טירונות, לבשל?את לא עושה.להכין קפה למפקד העצלן?שיקום שיזיז ת'צמו.

מורה?מה כבר תלמדי אותם ? כל דבר בן יכול ללמד פי 7 טוב יותר ממך, כי הוא גם יעבור את זה.

חיילות לא משתתפות בקרבות. קשריות?יש מספיק גברים עם פרופיל לא מתאים לקרבי, אם במקום להשקיע בבנות בצבא, היו משקיעים בחוקים שחייב לשרת- המצב היה הרבה יותר טוב-(כמובן אם היו מרגלים כמו ענת קם - היו צריכים מעצר עולם מלא!)

אולי בדברים של גובניקי'ם, ניירת,מודיעין וכד' - את תוכלי לעזור - אבל, אם כל צבא בעולם לא בחר בבנות לשרת בצבא. (חוץ מחיילות 'רואה' בארה"ב) כנראה כל העולם יודע מה הוא עושה.

צבא זה לא מקום לבנות.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....