פסיכולוג שהוא חבר טוב מאוד של ההורים שלי, פעם אמר לי (לאחר שסיפרתי בדיחה על פסיכולוגים) שאין דבר כזה אדם נורמאלי, הוא טען שאדם נורמאלי זה אדם שעדיין לא הגיע לאבחון, וזה כל הסיפור.
כמובן שהמשכנו לדון בעניין, אבל זה לא רלוונטי. הנקודה הזו שהוא העלה חשובה מאוד למרות החיוך שהוא מעלה.
כל אדם מורכב מאישיות והתנהגות וכל דבר שמרכיב ומאפיין ובא לידי ביטוי. אדם יכול שיא הרומנטיקן, אבל יכול להיות לו בעיית סוכרת ולכן הוא צריך אינסולין מידי פעם. האם לרגע קל יעלה בדעתכם בכלל להתחשב בזה?
ובואו נרד מדרגה - אדם יכול להיות שיא הבריא פיזית (עדיין לא גילו אצלו מחלה) אבל הוא כועס או מתרגז בקלות.
גם אדם שיש לו מחלה פיזית, ואפילו נפשית, חשוב לבדוק טוב טוב בדיוק איזה בעיה יש לו - ואיך זה משפיע על על חייו בצורה יומיומית, ואיזה השלכות עתידיות יכולות לנבוע מזה, אני מסכים, אבל לשפוך את האמבטיה עם התינוק זה מעשה מטומטם של אדם חשוך ועם הארץ. ומזכיר לי את האיכרים במערכונים של מוטי פייתון.
כמובן שיש לנו חשש מהצד האפל - אותו צד שאדם מאבד שליטה, או אינו יכול לתפקד, או בעיות פוריות, וכו.. רח"ל. וזה הצד של החשש.
אבל חלק ניכר מהבעיות "הרשמיות" אינם כאלו כלל. אומנם לפעמים יש בהם צד של התמודדות, אבל מצד שני, אין אדם שאין לו התמודדויות ואתגרים.
אני הייתי בבית של משפחה לפני כמה ימים, והאימא ממש העיפה את הילד שבכה ולא רצה לקום, כל כך נחרדתי מהאלימות, והסבא שהיה שם, צעק על הנכדים בכל כוחו, שנגעלתי לחלוטין. אלו בעיות נפשיות? לא. אבל אלו הן בעיות אנושיות, והן נמצאות בקרב הציבור האנושי בעשרות אחוזים.
ולכן אני מסכם:
בעיות נפשיות- יש לבחון לעומק במה מדובר ומה ההשלכות.
יש להבין שבעיה נפשית או פיזית- זה נורמאלי וטבעי ואין שום צורך לפחד או להרתע מזה. וכל עוד זה לא פוגם בחיי האדם, או כל עוד הוא מודע ומטפל בעצמו בצורה סבירה (למשל כדורים- מה אכפת לכם שהוא לוקח כדור יומי?) אז זה לא אמור להוות מטרד.
ומה שבאמת אמור להפחיד אתכם זה בעיות אנושיות - רגזנות, כעס, אלימות, וכו... אלו קיימים בתפוצה עצומה בכל רחבי הציבור, אלו הגורם הראשוני לסבל בנישואין, לגירושין, ולכל פגיעה זוגית אחרת.
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
