אני לא באמת מכיר, והמידע שהבאת מועט מאוד. ויכול להיות שאני מגיב יותר מדמיוני:

אני מבהיר הכול כאן, על דעתי בלבד, ואני מבקש סליחה על הבוטות.

אבל איפה הרצון שלו לעזור לך, לקבל אותך, להתפשר, ולתפקד בצורה בוגרת ואחראית?

אומנם יש דרישות בגידול ילד כזה- ואיני צריך לחדש דבר.

אבל הרי את גידלת אותו עד עכשיו, זה אפילו לא האחריות שלו, ואת יודעת מה זה לוקח ומה את עושה. 

אני מצטער, אבל בחור שאומר לך שתזרקי את הילד שלך בשבילו- גורם לי לחשוב שיש פה בן אדם מאוד איגואיסטי, שחושב בעיקר על עצמו. 

מאידך, אני משער שבמשך שנתיים וחצי היו לכם את הרגעים היפים שלכם, וסביר להניח שאפילו פיתחת בו תלות רגשית.

בנוסף, כפי שאת מתבטאת בשורות האחרונות, אני לא מבין למה את רוצה לרוץ לתוך חיי נישואין- האם זה נובע מרצון למסגרת? מרצון לא להיות לבד, מזה שנמאס לך? 

אני לא יודע אם במצב כזה, נישואין זה הפיתרון.

למרות שאני יותר מבוגרת.

אם אתה רוצה אדם מסוים כבן/בת זוג שלך - אתה מקבל אותו עם כל החבילה.

ואם הוא אינו רוצה את הילד - הוא אינו רוצה את אותו חלק ממך שאינו נוח לו, ולא אכפת לו לפגוע בך בשל כך (לגרום לך להתנתק מהבן שלך).

לא אוסיף יותר - זה יהיה העתק הדבק של מה שברוךש כותב לך.

לא משנה מה הבעיה של הילד,

להציב תנאי של משפחת אומנה (ולא שום פתרון לגבי רוב שעות היום, שבוודאי קיים)

זה הרבה יותר מחמור.

מדובר באלמנה, לא בגרושה!! אין לילד הזה אבא!!

לנתק אותו גם מאמא שלו כתנאי לנישואיה???

לו הייתי אחות של ילד כזה ואמא שלי היתה מוציאה אותו מהבית כדי להתחתן- לא הייתי רוצה להכיר את האמא הזאת בחיים!!!

בס"ד

איזה מין דבר זה? "תוציאי את הילד ואז נתחתן?"...

האדם הזה אוהב רק את עצמו!

[ובנימה צינית,

אולי הוא התגרש, כי גרושתו הביאה לו ילד מיוחד]

דבר ראשון אני מאוד מחוברת לבן זוגי.אתה בטח מבין את זה אחרי תקופה כל כך ארוכה.

חוץ מזה חמש שנים שאני אלמנה וזה כבר מספיק לי להיות לבד.אני רוצה אני רוצה מסגרת.

אבל אני לא מוכנה לוותר על הבן שלי.

בס"ד

נקודת המבט שלי / של רוב חברי הפורום לא תוכל לעזור לך כי אנחנו לא חווינו כאב גדול כל כך כמוך..הייתי מציעה לך להתייעץ באמת עם רב שיוכל להכריע בנושא...

לעניות דעתי (הבאמת עניה במקרה מסובך שכזה) יש יותר נקודות זכות לילד...בכל זאת בן זוג אפשר להחליף אבל ילד?!?...בכל אופן ממש אל תעשי את ההחלטה הזו לבד!

ממש ב"הצלחה!

אפרת

צדיקה..נראה לי שכדאי לך ללכת להתייעץ עם איזה רב גדול,זה שאלה מאוד ספציפית שצריכה ייעוץ מקצועי..ולא בפורום הזה..בהצלחה

אם "תוותרי" על הילד ותשלחי אותו למשפחת אומנה, תצטערי על זה כל חייך. אמנם נשמע שאת בקשר מאוד חזק עם הבחור, ובכל זאת- בהתלבטות בין הילד לבינו- עדיף לוותר עליו(על הבחור...). את לא מסכימה עם הגישה שלו, את חושבת שצריך להשאיר איתך את ילדך ואת גם מאוד קשורה אליו. איך תרגישי אם תהיי רחוקה ממנו ותדעי שאם אחרת מטפלת בו?!

נשמע שהגישה של הבחור הזה מעידה על בעייה באישיות שלו, וגם אם לא- הוויתור שאת עלולה לעשות "למענו" מאוד יכול להעיב על הקשר הזוגי שלכם.

אני לא מסכימה עם ברוךש בנקודה שאני מבינה אותך מאוד בכך שאת רוצה להיכנס לחיי הנישואין. ברור שהמסגרת הזו תקל עלייך מאוד, ואת רוצה להיות נשואה ואהובה ומסודרת, אבל נשמע שהמחיר במקרה הזה הוא גבוה מאוד. יש כאן החלטה שאת לא שלמה איתה, ונראה לי שבתור אמא לבנך לעולם לא תהיי שלמה עם החלטה כזו... אין כאן עניין של לעצור את החיים שלך. הילד הזה הוא חלק מהחיים שלך. חלק קשה. חלק מלא בניסיונות ובהתמודדות, אבל עברת איתו שמונה שנים שבהן השקעת בו, אהבת אותו, נקשרת אליו...

ובהחלט נראה לי שייך לפנות לייעוץ אצל רב או דמות אחרת שמבינה בנושא. זו שאלה כ"כ מורכבת...

בהצלחה רבה לך!!! ושתשמחי בהחלטה שתעשי!!

אני לא יודעת אם אפשר להגיד תשובה חד משמעית, אבל זה לא נישמע לי דבר הגיוני לעשות.

ילד שלך הוא ילד שלך. איך אפשר להוציא אותו כשיש לו אמא בריאה??..

באמת צריך לשאול רב או אדם שמתעסק עם סיטואציות כאלה.

בהצלחה!!

נראה לי שכולכם מדברים כי אינכם יודעים מה דורש גידולו של ילד מיוחד

ואינכם יודעים, כי מעולם לא הייתם נשואים , עד כמה בדידותו של אדם שהיה נשוי יכולה להיות צורבת ופוצעת.

ואני, למרות שחוויתי, קטונתי מלייעץ לך כל עצה שהיא במצבך. אני רק מסוגלת להבין עד כמה קשה הבחירה. ובעצם, מה שלא נבחר תמיד נחמיץ משהו... (כך זה בד"כ, לא?)

לכי לחכם שמכיר אותך ואת בנך היטב, תחשבו יחד מה זה אומר משפחה אומנת (זה הרי לא אימוץ) ומה אומרת עבורך הבדידות. שתהיה לך בעז"ה החלטה טובה ובשמחה רבה. שה' יהיה בעזרך , יקירה!

בס"ד

האם במשך הזמן הממושך שאתם מכירים - הוא הספיק להכיר את הילד שלך? המונח "ילד מיוחד" נשמע מאיים בעיקר למי שלא מכיר מקרוב אך לעתים הגידול שלו אינו קשה בהיבט המעשי יותר מאשר ילד רגיל! קיים הקושי הרגשי - שהוא ודאי שלך ולא שלו אבל כשמדובר בילד עם איחור התפתחותי שיוצא בשבע בבוקר לההסעה למקום הלימודים המיוחד וחוזר בשש בערב אחרי מועדונית - למעשה מעבר לידיעה ולקושי הרגשי הנלווה הוא אינו אמור להפריע.

אבל, אם מדובר בילד שהתנהגותו אכן חריגה, שדורש אנרגיה רבה, זמן משאבים וכו' - ניתן להבין את החשש של בן הזוג. ליוויתי לא מעט משפחות שהתמודדו עם גידול של ילד מיוחד ולמרות שמדובר בילד ביולוגי של שני ההורים המערכת המשפחתית שילמה מחיר כבד על הטיפול בילד.

בן הזוג חושש - ובצדק - שבמערכת שתבנו האנרגיה שלך תופנה לילד יותר מאשר למערכת הזוגית.

לא תמיד הפיתרון הנו משפחה אומנת שמשמעותה הוצאה מלאה של הילד מהבית. לעתים ניתן למצוא סידור של אומנה חלקית, חונכות ועוד. אם בן הזוג יראה שיש נכונות מצידך למצוא פתרונות שיקלו על ההתמודדות יתכן שהוא יבוא לקראתך. בסך הכל, כנראה גם הוא מעונין בקשר לא כך?

אל תתלבטי לבד! פני לאנשי מקצוע שיעזרו לכם לגבש החלטה ולמצוא את נוסחת הפשרה שתתאים לכם.

הוא מעשה שאין לו שום כפרה ומחילה.

גם אם ימצאו מאה רבנים שיתירו לך לעשות זאת זה לא ישנה את המצב.

אל תוותרי על בנך המיוחד יום יבוא ותאלצי לתת לו ללכת להוסטל אם כך הדברים עדיף לנתק את הקשר עם אותו חבר.ידיד כי היום זה למסור את הילד ומחר מי יודע תעזבי אותו הילד יותר חשוב ויקר ממנו

כנראה שבגירושין הוא היה היוזם והגורם הראשי

שלום לך!

"..והוא קטן בן 8 אני לא מסוגלת בשלב הזה להוציא אותו מהבית"

"חוץ מזה נמאס לי כבר לעצור את החיים שלי בגלל שלבן זוג שלי לא מתאים משפחה כזאת."

"האם אני צודקת".

נשמע  שאת מאוד לא רוצה לעשות את הצעד הזה, שאת לא מסכימה איתו. ושאולי מה שאת צריכה זה תמיכה בהחלטה כה קשה.

שני דברים:

1. לא כתבת מהו הצד השני. החשש שלך. (שאם תגידי לו לא אז...)

2. האם את מצליחה קצת להכנס לנעליים שלו, להבין מאיפה נובעת אמירה כה נחרצת? האם יש משהו מעבר לבקשה/אמירה הזו של 'בן זוגך'?

החלטות טובות, ואני מצטרף לשאר אנשי הפורום - להתיייעץ עם רב או דמות שיכולה לייעץ לך מהמקום שלך!

מכל מה שקראתי כולכם אומרים לפנות לרב או לאיש מקצוע בשביל שיעזור לי להחליט את ההחלטה הנכונהץ

אבל כתבתי ושוב אני חוזרת גם אם רב יבוא ויגיד שבשביל להקים משפחה אין לי ברירה אלא

להוציא את הילד. אני לא יודעת אם אני אהיה מוכנה לזה מבחינה רגשית.אני לא מסוגלת לחשוב על כזה דבר.

אולי עדיף לי כמו שאמרתי לאמא שלי להשאר כרגע לבד.כי אני מאוד מחוברת לבן המקסים שלי.

לא בשל שיענה לך תשובה יבשה וקצרה, וישאיר אותך חבוטה ובודדת. 

אלא בכדי שיוכל לעזור לך להגיע למסקנה הטובה ביותר בשבילך בתוך המצב הנתון. 

ובנוסף, לעודד ולתמוך בך, ואם יש צורך, אז לעזור לך לבנות את עצמך ואת משפחתך מחדש. 

ואני לא מבין איפה השיקול דעת שלך!!

וזה יכול לעזור בכל מיני דרכים. לכן נראה לי שזו עיצה טובה.

בכל מקרה לדעתי יש פה דבר אחד שהדיוט כמוני כן יכול לומר: אל תשארי במצב הקיים. זה הכי גרוע. אם את מחליטה להשאר עם בנך והוא לא מסכים להתחתן איתך - תחפשי מישהו אחר. אין לך הרבה זמן לבזבז עליו. את מכירה את הבחור מספיק זמן - זה או חתונה או פרידה לענ"ד.

בזה אתה צודק חבל למשוך את הקשר הזה בלי טעם זה או לפה או לפה

אם את רוצה משהו שלא מחייב לכי לסוג יעוץ אחר

לדעתי אל תוותרי על הילד אלא על הבחור

מי יודע איך הוצאת הילד מהבית (שאת קשורה אליו עם כל הקשיים במשך 8 שנים) ישפיעו עליך

ועכשיו בפאן האמונה - אם ה' שלח לך את הילד הוא כנראה יודע שאת האדם המתאים ביותר בשבילו

מהצד שני ה' מזווג זיווים -אבל כאן זה כבר דבר של בחירה שלך (ולכן לי זה נראה כמו נסיון של ה' אם תוותרי על המתנה הראשונה שלך בשביל דבר שנראה לך דבר שיועיל לחייך)

ראוי עוד להוסיף שלפי ההלכה חובת החתונה היא לבן ולא לבת -כלומר מצד הדין את אפילו לא מחוייבת להתחתן

ולמסקנה : הבחור לדעתי הוא היצר הרע והנסיון של ה' כלפייך הוא להראות כי את לא מוותרת על המתנה שלו על בנך (עם כל הנסיון והקשיים)

אם את לא מאמינה לי - תשלחי את הילד שלך לשבוע ימים (להורים, חברים וכד')- ותראי שכבר ביום הראשון לא יהיה לך מנוחה

ולכן מסקנתי היא תשלחי את הבחור ו-ה' יעשה הטוב ובעזרת ה' והרבה תפילה ואמונה תמצאי את הנכון בשבילך שמוכן להיות באמת בשבילך ביחד עם כל החבילה ולא רק את החלק הנוח לו

עוד דבר שמשפיע בשיקולי המערכת אמרת שהבחור גרוש- מבחינת סטיסיטית הסיכוי של אדם גרוש להתגרש שוב הוא מאוד גדול- ומה יקרה אם חס וחלילה תשימי את הילד שלך בהוסטל ואחרי מספר שנים הוא ירצה להתגרש - איך תסתכלי על עצמך במראה?

נראה לי שמדובר באדם כוחני נצלן שמנצל את החולשה שאת חושבת שאת נמצאת בה ואני חושב שאת צריכה להביט במראה להאמין בעצמך ולבוא עם בטחון עצמי וכך מתצאי בחור טוב בעל מידות שלא מוכן לקחת רק חצי מהחבילה

בהצלחה שילה

פםן

או: לקום ולנתק את הקשר עם הבחור (נמנו כאן מספיק סיבות)

או לומר לבחור שאת אינך מוכנה לוותר על הילד, ואם הוא רוצה קשר איתך אך מפחד מגידול הילד בבית, הוא מוזמן לבוא איתך לייעוץ בנושא,

רב הוא בראש ובראשונה יהודי עם לב רחמן וגם ראש על הכתפיים.

לא צריך להיות חכמים גדולים כדי להבין שיש כאן קושי והתמודדות רגשית לא פשוטה.

רב יוכל להפנות אותך לאיש מקצוע מתאים, לתת לך עצות מועילות, לשוחח עם בן זוגך, לתת כלים להתמודד  או להאיר לך עוד נקודות כדי לשקול את המשך הקשר כמו שהוא.

(בהסתייגות פצפונת מדברי ברוך, שאני מאוד מבינה את הצורך שלך במישהו! ולא ממקום תלותי, אלא ממקום של לא טוב היות האדם לבדו...)

קטונתי מלהביע דעה בנושאים כאלה.. אבל אני יכולה רק לדמיין מה אני הייתי עושה..

הייתי מציבה אולטימטום! [כי אם כל הכבוד לתחושת העליונות שהוא מעביר- גם הוא לא הרווק הנחשק!]

זה או אני עם הילד, או שהקשר הזה מחוסל!

זו עסקת חבילה!!

אין דבר כזה לדרוש מאמא לעזוב את הבן שלה!! זה לא מעשה יהודי! זה לא מעשה אנושי!!

ואני בטוחה ב99.9% שאף רב לא יגיד לך לעזוב את הילד!!

הוא יכוון אותך למקום הנכון בקשר הזה!

מעבר לזה - אני הייתי שוקלת אם אני רוצה באדם כה חסר רגישות

(שלא מבחין בעומק הקשר בינך לבין בנך) להמשיך איתו לשארית חייך!

הרבה מאד מהתמודדות שלך מוכרת לי, למרות שהילד שלי הוא ילד רגיל, ב"ה, בכ"ז ההתמודדות איתו בחיינו אינה פשוטה.

ברור לי!! שלו בעלי היה מבקש ממני אפילו בקשה פשוטה מאשר אומנה- לתת לילד לגדול אצל אביו-

הייתי מראה לו את הדלת מצידה השני.

הסיבה היא פשוטה נורא: מבעל- אלוקים נתן את האפשרות להתגרש. מילד- לא.

ואם בן זוגך- שאת אוהבת ואת קשורה אליו- לא מבין את מקומו של הילד בחייך-

אין לו עצמו מקום בחייך.

תחשבי קדימה- הסטטיסטיקה מראה שישנם אחוזי גירושין גבוהים מאד אצל זוגות שהם פרק ב'.

אחוז גבוה מהם על רקע ילדים מנישואין ראשונים!!!

וכל האהבה הגדולה וההבטחות הגדולות (שאצלך אפילו לא קיימות! אין אפילו רצון!) לא עמדו במבחן המציאות הקשה.

את היית רוצה לקחת סיכון שעוד כמה שנים, חלילה - תאלצו להתגרש בגלל שהוא יחליט שהוא לא מוכן לגדל את הילד/ה הרגיל/ה שלך? או, יותר גרוע- משום שלא יהיה לו כוח לסייע לך בגידול ילדיכם המשותפים שיהיו, בעז"ה?

ועוד כמה שאלות שהתשובות עליהן יכולות לעזור להבין את אופיו של האיש:

מה הקשר שלו עם הילד/ה שלו? הוא דואג לו/לה? מבקר באופן סדיר? משלם מזונות?

איך ולמה היו הגירושין שלו? איך ההתייחסות שלו לגרושתו?

אם לבן זוגך לא מתאימה משפחה כזאת- כמו שלך- ענית בעצמך את התשובה!

זו את, זוהי משפחתך, אילו נתונייך ואותם הוא הכיר מלכתחילה (אלא אם הסתרת ממנו את עובדת קיומו של הילד המיוחד)

אם בבואו להיכנס לתוך מערכת נישואין מחייבת יש לו תנאי כזה-

שלענ"ד מראה על הרבה מאד דברים מעבר (מידות, מחויבות, אהבתו אליך ולילדיך, כבוד בסיסי אליך ולרצונותיך, הבנה של מערכת נישואים, רצון לשותפות אמת)

אז באמת כדאי שתשאירי אותו מאחוריך כאדם שהנעים לך שנתיים וחצי מחייך- ותו לו.

יש הרבה אנשים טובים בכל מיני תחנות בדרכי חיינו.

את תמצאי את שלך- שיקבל אותך ואת משפחתך בכבוד ובאהבה הראויים לכם!!

את האנרגיות הדרושות לבנין הזוגיות אם תיאלצי לעשות צעד כזה??

איזה ברוך.... !

מצד אחד מישהו שאת רוצה לבנות איתו בית ומצד שני הוא רוצה שתוותרי על בשר מבשרך...

אי אפשר לדון אדם ולא מתפקידי לעשות את זה אבל לא נראה לי הוגן לבקש כזה דבר. אם הוא לא יכול לקבל אותך עם כל החבילה אז עם כל הכאב שבדבר....

אולי שהוא יוותר על הבן שלו?

מצטערת אבל זה ממש מכעיס לחשוב שאפשר לבקש כזה דבר.....

את צריכה לחשוב מלבד השאלה אם את יכולה/רוצה לוותר על הבן האם את רוצה לבעל מישהו כזה שלא יכול להתמודד עם הבן שלך?

אמרתי לו הוא עכשיו הוא קטן אולי שהוא יהיה יותר גדול יהיה לי יותר קל לעשות את הצעד כי יהיה יותר קשה בגידול.

אבל הוא בשלו שגם שהוא יהיה יותר גדול יהיה לי קשה                      

התגובה שלך מראה שלא השתכנת........

וזה מלמד דבר אחד..........את לא מאמינה בעצמך ואת חושבת שאת לא שווה מספיק ואם לא יהיה לי את הבחור הזה אף אחד לא יסתכל עלי

אז זהו שלא.....................לכי הביתה

קחי מחברת ועט (לא עיפרון שלא תוכלי למחוק)

ותתחילי לכתוב מה הוא מפסיד בזה שאין לו אותך........ומה אחד אחר יכול להרוויח בזה שאין לו אותך

קשה המלים לא יוצאות את לא מאמינה בעצמך תבקשי עזרה מהורים חברים וכו'

את בת של מלך תאמיני בעצמך

אם תאמיני בעצמך תוכלי לכבוש את העולם

אגב הוא מגיע ממקום יותר "נמוך" ממך הוא גרוש--- הוא אולי לא עשה מספיק כדי לשמור על הקשר שלו

אבל את "אלמנה" -מה לעשות עם כל הקושי ה' נתן ה' לקח יהי שם ה' מבורך........אבל מה זה אומר עליך.....האם זה אומר עליך שלא עשית מספיק בשביל הקשר.......לא זאת היתה יד ה'

בהצלחה שילה

אחרי שיחה איתו ואחרי שבכיתי שוב נראה לי שאין ברירה אלא לחתוך את הקשר.

כמה שיהיה לי קשה נמאס לי להפגע כל הזמן.

אמרתי לו נראה אותך מוותר על הבת שלך אז הוא אמר לי מה את משווה?

נכון שאין מנוס מהצד הזה?..................

בוודאי!

ברגע שאדם מבקש מאמא להזניח את ילדה (ולא משנה מה מצבו) בעוד שהיא רוצה לגדל אותו, סליחה אבל אין לו כבוד בסיסי למה זה אמא ומה תפקידה!

ואם חס וחלילה יוולד לו עצמו ילד כזה? הוא ישלח אותו  לאומנה?

אחות יקרה! הניסיונות הקשים שעברת והניסיון של לגדל כזה ילד באהבה - מראים את עוצמתך וגודל נשמתך!

מגיע לך בעל הרבה יותר טוב מזה, הרבה יותר מכבד, שיעריך את עוצמתך ואוהב אהבה שלא תלוייה בדבר!!!!

בעז"ה תדעי רק שמחה ואושר!!! 

שיזכה אותך לפגוש במהרה באדם הנכון, ויגאל אותך מבדידותך, בזכות החסד הגדול שאת עושה עם בנך, ואני יודעת מקירות ליבי כמה הוא לא פשוט ולצערנו גם לא מובן מאליו.

ישר כח על הצעד האמיץ.

אני בטוחה שביום שתפגשי את הגבר שיקבל את בנך כחלק אינטגרלי מ"עסקת החבילה" של לקבל אותך- את תדעי בלב שלם שזה זה ותזכי באדם במדרגה גבוהה בהרבה!

בשורות טובות בקרוב!

תזרקי אותו לכל הרוחות!!!

את ראויה לגבר הרבה הרבה יותר טוב ממנו!!

אם הוא לא מקבל אותך קומפלט- כולל הבן שלך- הוא לא מקבל אותך בכלל!!

את רואיה לגבר שיאהב אותך

שיעריך אותך

שידאג לך ושיעטוף אותך

שיקבל אותך כמו שאת- עם כל הקשיים ועם כל החסרונות שלך

שיקבל את הילדים שלך- כחלק מהותי ולא-ניתן-לניתוק מהחיים שלך

שיאהב את הילדים שלך מאוד מאוד- כי הם שלך!

מישו שימשיך את האהבה שקיבלת מבעלך המנוח...

אני חושבת שאת עכשיו במקום מאוד מאוד פגיע- ושאת זקוקה לעזרה מעבר למה שאפשר לקבל בכל פורום או מכל חברה\אמא\אחות\שכנה

את זקוקה לטיפול אצל יועץ\איש מקצוע.

זה לא בושה- ממש כמו שלא בושה ללכת לרופא!!

את צריכה את זה- ומגיע לך לעבור לפאזה חדשה בחיים!

מגיע לך להיות מאושרת!

ואם את רוצה -אני בכיף! בשיחה אישית...

(ויש פה עוד כמה נשים שאני בטוחה שגם הן בכיף תשמחנה לשוחח באישי...)

בס"ד

עשית את הצעד הנכון!!

הדמעות שאת מזילה עכשיו, היו עלולות להיות כאין וכאפס,

לעומת הדמעות שהיית עלולה להזיל, לאחר שהיית מתחתנת איתו.

וכמו שכתבו כאן לפניי (יישר כוח לצדיקה אחותך),

אם הוא לא מקבל אותך עם כל מה שאת מכילה ביחד איתך,

הוא למעשה לא מקבל אותך בכלל!!

תהיי חזקה, ובעז"ה תקבלי את הדבר הטוב ביותר בשבילך!!!

ו.... אני כאן

תודה על כל התמיכה והעידוד שאתם נותנים לי.

מאוד מאוד קשה לי ההחלטה.

אבל מה שאני יודעת שהבן שלי הכי חשוב לי בעולם.

הוא כזה ילד מתוק אפילו שהוא סובל ממגבלה כלשהי.

ילד כזה לא עשה לאף אחד רע אז למה לפגוע בו.

הבן שלך-

תזכרי שהוא מתנת שמיים!!

תזכרי שהקושי שלו- זה המתנה שלו!

תזכרי שאם יש לו קושי- את קיבלת אותו כי לך יש כוח!!!!!!!!! כדי להיות האמא הכי טובה בשבילו!

וגם הילד השני שלך- הוא מתנה גדולה מאוד וילד מדהים!

וגם הוא צריך את האהבה שלך!

בס"ד

אמנם עוד לא ממש החלטת אבל כשאת כותבת דבר כזה זה אומר שכבר עברת תהליך ממש ארוך ..ב"ה!

זה הזמן למצוא בחור טוב באמת!

ב"הצלחה רבה!

איזה משפט איום ונורא. מעניין איך הוא היה מרגיש אם מישהו היה אומר עליו את המשפט הזה. את עושה נכון וחכם שאת חותכת.

אני מקווה רק שיהיה לי את הכח לחתוך

וב"ה שאני אמצא באמת בחור שיסכים לקבל אותי ואת כל החבילה

שאת נמצאת עכשיו בניסיון קשה מנשוא שאם תצליחי לעמוד בו תוך כדי דיבור ושיתוף של הקב"ה .אני בטוח שתצאי נסקרת מזה.

את בשום פנים ואופן לא אמורה לוותר על הילד שלך.

הסיפור שלך מזכיר לי את אחד הטעמים ששמעתי למצוות שילוח הקן.

המצווה אומרת שכאשר רואים קן יונה , משלחים את היונה ואת האפרוחים לוקחים לעצמינו.

מובטחת לנו אריכות ימים על המצווה הזו (שכביכול נראית אכזרית ), ולמה ?

מפני שבאותו הרגע מתגברים הרחמים על עם ישראל כולו.

היונה ממררת, זועקת ובוכה לקב"ה שלקחו לה את הילדים

והקב"ה לוקח מזה מעין מוסר השכל -מה  היונה הזו זועקת , בוכה ומצטערת שגזלו ממנה את ילדיה......  ואני לא ארחם על בניי ? שנמצאים בגלות , מושפלים, נרצחים, מבוזים בין העמים.

באתו הרגע יורדים רחמים עצומים על עם ישראל ! וכל זה למה ?

כי איזו יונה ריחמה על בניה !

מצטער על ההקבלה , אבל תארי לך מה את גורמת ברחמים ובדאגה שלך לבנך  ?!

צודק חבל על הזמן אני מאמצת את זה

ושההמשך יהיה בהרבה יותר פשוט וקל!!

אנחנו איתך=]

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון