בעזהי"ת.
ולכן חושבת כמו בת אדם. הגיוני משהו, אה? 
בכל מקרה,
כתבתי עכשיו תגובה ארוכה מאוד.
אבל מה אני מדברת הרבה כשגדולים ממני מביעים את דעתם...?
לוק אט דיס:
דור של גאולה
הרב יהושע שפירא שליט"א - ראש ישיבת ההסדר רמת גן
בדורנו ישנו ריבוי גדול של לימוד תורה לנשים. והדבר מפליא, שהרי ידועים דברי הגמרא (סוטה כ"א) "כל המלמד את ביתו תורה כאילו מלמדה תיפלות". ובכל זאת, מלבד דעת יחיד של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, הרי כל גדולי ישראל הסכימו שכיום יש בדבר צורך גדול. אין הדברים אמורים רק על לימוד ההלכות המעשיות הנצרכות ולימודי מוסר ושורשי אמונת ישראל, אשר היו בוודאי חובה גמורה בכל הדורות, אלא בלימוד תורה רחב יותר, כל בית מדרש לפי מנהגו.
הסיבה לעמדה החדשה של גדולי התורה ביחס לנושא זה היא - השינוי המשמעותי שחל בדמות האישה בדורנו. וכפי שאמר החפץ חיים בנוגע להקמת מוסדות בית יעקב: התיפלות עליה מדברת הגמרא אמורה לגבי נשים בורות שלא יודעות קרוא וכתוב, אבל נשים שלנו שכישרונותיהן וידיעותיהן מרובים בכל תחומי הדעת, לא ייתכן שרק התורה תיעדר מתוכני הלימודים שלהן.
לאמתו של דבר, רעיון עמוק עומד מאחורי השינוי בדמות האישה בדורנו. בדורות עברו, דמות האישה הייתה מצומקת ושפופה, כעונש על החטא הקדמוני, ככתוב במפורש - "והוא ימשול בך". אך עם גאולתם של ישראל, העולם הולך ומשתחרר מכל העול של חטא אדם הראשון, ויחד עם ביטול גזירת - "בזיעת אפך תאכל לחם" על ידי הטכנולוגיה המודרנית, וביטול גזירת - "בצער תלדי בנים" על ידי הטיטולים והרפואה המודרנית, יוצאת גם דמותה של האישה מדלותה. כמובן, שערבוב של דרך חדשה זו של האישה עם פגמים בצניעות ותערובת נשים וגברים, היא טעות מצערת שאינה ממין העניין.
לכן ברכה גדולה אנו רואים בבתי המדרש לנשים ופעמים רבות שהם עולים בהפנמתם על המקבילה הגברית. וכבר אמרו רבותינו על תקופתנו, תקופת הגאולה הממשמשת ובאה, שהיא באה בזכותן של נשים צדקניות. יחד עם זאת - היכולת לקשור את התורה לחיים ולראות אותה כמפרה ומתברכת מתוך גידול משפחה מכל הלב, זהו נושא שעדיין צריך לימוד, אך בעל אוזן קשבת יוכל למצוא בו צלילים מופלאים של כיוונים חדשים ההולכים ונוצרים בתחום זה.
לא מעט קשיים מלווים את התהליך של התרחבות לימוד התורה הנשי, ובכל זאת, ברכתו לא תסולא בפז, ואורן של האימהות הקדושות אשר בנו את בית ישראל חוזר ומתנוצץ מתוך אימותינו שבדור הזה.
ללמוד לשמה
הרב יורם צהר שליט"א - ראש אולפנת 'כפר פינס'
מצוות תלמוד תורה מהווה בסיס לכל המצוות, כדברי הרמב"ם (תלמוד תורה ג, ג): "אין לך מצווה בכל המצוות שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן" חשיבותה של מצוה זו, מחייבת משנה זהירות בקיומה - "אין מלמדים תורה אלא לתלמיד הגון, נאה במעשיו, או לתם". ו"הלומד שלא לשמה נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו".
על אף הסכנה הטמונה בלימוד תורה שלא לשמה, הרי כיוון ש"תחילת דינו של אדם אינו נידון אלא על התלמוד, ואחר כך על שאר מעשיו, לפיכך אמרו חכמים: "לעולם יעסוק אדם בתורה, בין לשמה בין שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (רמב"ם שם).
לגבי לימודה של האישה, חשוב לציין כי לכתחילה יכולה האישה ללמוד בעצמה, ויש לה על כך שכר של קיום מצוה: "אישה שלמדה תורה, יש לה שכר" (רמב"ם שם א, ג). עם זאת, כידוע, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, "מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד, אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן" (רמב"ם, שם).
ונראה להסביר כך את דברי הרמב"ם: כיוון שהאישה אינה מצוּוָה בתלמוד תורה, והיות שקיים חשש מקלקול ומשימוש בדברי תורה שלא לשמה - "לא זכה נעשית לו סם המוות", הרי עדיף שלא ללמדה. לעומת זאת, הגבר המצוּוֵה בלימוד תורה, הרי על אף הסכנה הכרוכה בלימוד תורה, עדיף שילמד אף שלא לשמה כדי שבסוף יזכה ותורתו תהפוך לסם חיים.
עם זאת, בדורות האחרונים, מסיבות שהזמן גרמן, ציוו רבותינו ללמד את בנות ישראל תורה. וכך כותב החפץ חיים (ליקוטי הלכות סוטה כ"א): "נראה דכל זה דווקא בזמנים שלפנינו, שקבלת האבות הייתה חזקה מאד אצל כל אחד ואחד להתנהג בדרך שדרכו בו אבותיו... בזה היינו יכולים לומר שלא תלמד הבת תורה, ותסמוך בהנהגתה על אבותיה הישרים. כעת בעוונותינו הרבים, קבלת האבות נתרופפה מאד... בפרט אותן שמרגילין עצמן ללמוד כתב ולשון העמים, בוודאי מצוה רבה ללמד אותן חומש וגם נביאים וכתובים ומסרי חז"ל... כדי שתאומת אצלן עניין אמונתנו הקדושה. אם לא כן, עלול שיסורו לגמרי מדרך ד'" .
וכך היא גם תשובתו של הרב זלמן סורוצקין זצ"ל (שו"ת מאזניים לתורה ח"א, סי' מ"ב): "לא רק שמותר ללמד תורה ויראת שמים לבנות בדורנו זה, אלא חיוב גמור יש בזה, ומצוה רבה לייסד בתי ספר לבנות... רק בתורה שבעל פה בעיון ובפלפול אמרו 'כל המלמד את בתו תורה...' אפילו תורה שבעל פה מותרת אישה ללמוד המסקנה האחרונה בלא קושיות ופירוקים"
האדמו"ר מפיאסצנא, הרב קלונימוס קלמיש שפירא זצוק"ל הי"ד, מבכה את פטירת רעייתו ע"ה, וכותב עליה (דרך המלך, עמ' תמ"ה): "כמעט שלא עבר עליה יום שלא למדה תורה. בשעה שש בבוקר קמה ועד שעה עשר למדה והתפללה. ולשמה למדה, כדי להתקשר בתורה ובקדושה . ואם מפני איזה סיבה יוצא מן הכלל נאנסה ולא למדה איזה יום, נצטערה כל היום והתאוננה שיום חשוך לה היום. לימודיה היו בתנ"ך, מדרש, זוהר, ספרי קבלה וחסידות, והייתה לה ידיעה רחבה בקבלה וחסידות. והרבה פעמים נשתוממתי על ידיעתה ורוחב דעתה בעניינים אלו. ולא לבד שלמדה, רק גם עבדה עבודה שבלב, גוף ומוח... דרכה היה לעמוד בהפרוזדור בכל ליל שבת קודש עד בוש, ולשמוע את החידושי תורה שלנו..."
תפילתנו היא כי אכן "נהיה אנחנו וצאצאינו כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה ", ונזכה להגדיל תורה ולהאדירה.
עם החיים ולא על חשבונם
הרב שי גרין שליט"א - ראש מדרשת 'אלוני שילה', קרני שומרון
אחת המהפכות האדירות בדור האחרון, ובוודאי המהפכה הרוחנית הגדולה והמיוחדת ביותר, זו ההתפתחות האדירה של עולם התורה. כיום, ישנם מגוון מסגרות ללימוד תורה - לפני צבא ואחרי צבא, עם הצבא ובלעדיו, כולל יום וכולל ערב, לימוד בעיון ולימוד בבקיאות, לימוד למבוגרים ולימוד לצעירים, בית מדרש לאמונה, בית מדרש לחסידות, בית מדרש בשילוב עם לימודים אקדמאיים, ובית מדרש למנהיגות.
כחלק ממהפכה זו, ישנה בדורנו גם מהפכה של לימוד תורה לנשים.
על הפסוק - "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", אמרו חז"ל: "בית יעקב" אלו הנשים ו"בני ישראל" אלו הגברים. מדקדק המהר"ל - אם כך, קדמה נתינת התורה לנשים לפני הגברים. ומבאר, שזאת כיוון שהעולם הרוחני המיוחד של הנשים, והחיבור הרוחני הטבעי של הנשים לתורה מזכה אותן בהקדמת קבלתה. יותר מכך - למדונו חז"ל, ש"בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ובזכות נשים צדקניות ייגאלו".
אנו נמצאים בדור בו ישנה מציאות מורכבת של טשטוש ערכים והתמודדות בלתי פוסקת מול תרבות מעוותת ורוחות רעות. כדי להתמודד נכונה, ובוודאי כדי להוביל את כל העם קדימה עלינו לבנות בתוכנו במשך כל חיינו עמוד שדרה רוחני. לכן גם הנשים זקוקות ללימוד תורה משמעותי בחייהן, לו אפשר לזכות - באולפנא, במדרשות, בשילוב לימוד התורה עם השירות הלאומי ועם מסגרות לימוד אקדמאיות, וכמובן במגוון ימי העיון וימי הלימוד השבועיים לנשים.
עניין אחד חשוב לזכור, בעיקר כשמדובר בלימוד התורה לנשים. הלימוד עצמו הוא הכלי לקידומה של הגאולה, אך אין לטשטש את סדרי העדיפויות של אישה בעיקר של זו המגדלת את ילדיה. הרצון ללמוד ולהחכים אסור לו להחליף את המחויבות הטבעית של האישה.
אצל כולם הלימוד חייב להתחבר אל תוך החיים ולא על חשבונם, אך אצל אישה הדברים מחוייבים כפל כפליים, (ולא לחינם אישה פטורה ממצוות תלמוד תורה). על האישה ללמוד לשלב נכונה בין היותה עיקרו של בית לבין צורכה ומחויבותה להעצים את עולמה הרוחני ובניין אישיותה.
[מתוך אתר "ישיבה" http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7948 ]
