אתמול דיברתי עם חבר טוב שלי וסיפרתי לו שאני יוצא עם בחורה מדהימה והקשר הולך ומתחזק,
הוא שאל אותי סתם דרך אגב כזה איך קוראים לה?ומאיפה היא?ושעניתי לו הוא אמר לי שהוא מכיר את המשפחה שלה,
ושהמשפחה שלה הרוסה מאוד,כמובן שהוא לא הסכים להגיד לי מה הבעיה,לכן בררתי אצל עוד אנשים וכולם אמרו לי שמשפחה הזאת הרוסה וששאלתי מה הבעיה אמרו לי לא משנה....
א)בנות למה אתם לא יכולות לספר כאלה דברים יחסית בהתחלה אלה מחכות שיהיה קשר רציני??
ב)עכשיו אני מתלבט האם להמשיך את הקשר או לא?מה דעתכם??
כי כבר כתבו גדולים שבדור הזה שבנות הן עצמאיות במחשבתן ויש בנות צדיקות למשפחות לא טובות הבדיקה צריכה להיות בבת עצמה. אני לא אומר שאין עניין לבדוק אבל לא לברוח אם הם לא בסדר. אגב רבקה אמנו לא הייתה מבית הכי טוב.. מזל שיצחק לא ברח..
חשוב לזכור היא לא בחרה לאיזה משפחה להיוולד!!!!פיצית
לדעתי שי צורך לברר איתה ולהיתייעץ עם רב, אבל אם זה לא קשור אליה, והיא בחורה טובה אז לא חבל להפסיד אותה???
ושוב אני מדגישה, אם היא לא מעורבת אז היא לא אשמה בזה... ברור שנופל עליך תיק לא פשוט אבל אם אתה אוהב אותה, וטוב לך איתה אז כדאי לדעתי לקבל אותה גם עם התיק הזה...
שיהיה הרבה בהצלחה
שבוע טוב ו...החלטות טובות
ואתה יודעה מאיזה משפחה רבקה אימנו באה?!?!?!מאמע צאדיקה
זוועה של משפחה!! מה אני אגיד לך!!
בתואל- מושל העיר- כזה רשע!!
ואח שלה- א"א להתחיל אפילו לומר עליו כלום- לבן הארמי! אפילו השם שלו זה רמאי! רמאי! רמאי!!
והמשפחה שלו- כולם עובדי אלילים! משו נורא! וההכנסת אורחים שלהם?! רק בגלל הכסף!! אינטרסנטים!!
אז למה אליעזר לקח אותה ליצחק אבינו?!!?!?!? למה?!?
כי הוא ראה-
אותה.
את רבקה- לבדה.
בלי כל הבלגאן מסביב.
(שזה מעלה ראשית לכל את הנק' של לברר לגבי הבחורה עצמה- עם שותפות של ה לדירה, עם בנות אותה צוות-עבודה איתה... איך הי איתן כחברה)
אומר לך כמה דברים
א- לך לקרוא בספר חפץ חיים-שמירת הלשון על דיבור לשון הרע לתועלת.
תגלה שם כמה הלכות מעניינות על מה מותר לספר לך-- ומה מותר לך להאמין מתוך מה שמספרים....
ב- כל האנשים שאמרו לך את זה-
טיפשים.
או שלא תגידו כלום- או שתגידו הכל.
הצדקנות הזו של לרמוז משו כדי להכפיש בת ישראל- אבל לא להגיד את הכל- זה מגעיל בעיני!!!
(וזה גם בעיה הלכתית... ע"ע הספר לעיל)
ג- איך אתה הולך לגלות את המידע מה קורה במשפחה שלה?
יש לך שתי דרכים-
1. ללכת עם הספר הנ"ל למי שאמר לך רמז- ולהכריח אותו לספר לך הכל. לשמוע מה העוילם אומר על המשפחה.
ואז אתה יכול להחליט- אני ממשיך עם זה או לא.
2. לבקש מהבחורה לספר לך את זה.
א-ב-ל זה אומר שאת צריך לשים את עצמך ואת הקשר במקום שאתה יכול להיות הכספת הסודית שבה היא מפקידה את הסודות שלה!!
שאתה מספיק יכול לקבל אותה ללא התניות שלא תקום ותלך אחרי שהי תמסור לך את סוד-הנפש שלה!!
שלא תפגע בבית ישראל ותייאש אותה שהיא לא תמצא לעולם את הזיווג שלה כי כל בחור יזרוק אותה על זה!!!
ד- מה לעשות עם המידע הזה?
גם כאן יש לי שני יכוונים-
1. הדרכה מרב (לא זוכרת מי.. כרגע.. עמכם הסליחה- ומי שזוכר -שיודיע!!) שמפחה שהם אנשי ריב ומדון ולא מסתדרים עם אחף אחד וכל החיים שלהם מלחמות- ממז לא טוב ולא עושה שלום-בית להכנס למשפחה כזו.
2. הדרכה מאישה חכמה שלמדתי ממנה תורה ותורת-חיים--
דווקא מי שבא מבית שבו הזוגיות של ההורים לא מושלמת- ידע הרבה יותר לבנות את הזוגיות שלו!
ידע הרבה יותר שעל קשר טוב צריך לעמול! ידע (או-תדע) הרבה יותר לא לתת לכל מיני טעויות קטנות להחליק.. אלא לעמוד על המשמר ולתקן!
^כלומר- זה שהיא באה מבית הרוס- זה יכול להיות מעלה גדולה שלה!! שהיא הרבה יותר כשירה לבנות זוגיות ובית חזק ואמיץ- מתוך מודעות ועבודה על הטוב!
למעשה אין לי עיצה... אלא כיווני חשיבה.
רק אתה בתוך הקשר הזה- רק אתה יודעה כמה הבחורה כשלעצמה מעולה לגמרי
ורק אתה יודע איזה כוחות יש לך כדי להיות ראוי לה- לניסיון ועבודת-חיים שכזו- ללוות אותה בעבות-חיים שלה..
ואיפה-איפה-איפה האיש שלי שיאמר את המשפט הקבוע שלו על שלכל אחד יש קופת שרצים-- רק לדעת מה הקופה בדיוק....
של אלו שאומרות שהבעיה בו? למה? בגלל שהוא חושש ובצדק? תשימו את עצמכן במקומו ובדילמא הזאת...מה זה כל התגובות האלה "אתה לא ראוי לה" " הבעייה בך" הבן אדם בסה"כ ביקש להתייעץ וזאת זכותו ומותר לו לברר דברים מהסוג הזה ואפילו מחובתו
אח"כ, בחיים האמיתיים, אתה מגלה פתאום שמשפחה זה הגב שלכם, זה הבסיס (הרעוע או האיתן) של הפרטנר שלך, זה המצע עליו התפתחה אישיותה, זה הסבא והסבתא והדודים של הילדים העתידיים שלכם-
צדיקה אחותך- לא הייתי ממהרת לצאת בהערות פשטניות כמו רבקה אמנו, בכל זאת- לא כל אחד הוא יצחק אבינו.....
תברר באמת מה הבעיה- ותחליט אם זה מתאים לחיים שלך- כמו שאתה מצייר אותם לעצמך עוד עשר שנים, למשל.
יצא לי להיפגש עם האמירות הללו יותר מהצד שמשדך אנשים שידכתי לחברה שלי בחור, יצא איתה והיה מדהים להם ממש! הוא פשוט היה באורות ממנה, בול הבחורה שהיא חיפש גם חמה,גם אינטלקטואלית וכו'. ואז אמא שלו ראתה שזה רציני והחלה לברר עליה, והיא גם שמעה מחברותיה המורות שהמשפחה הרוסה וחרבה. הוא חזר וסיפר לי את זה, לא הבנתי איזה הרס ואיזה חורבה זוג חמוד למהדרין, האבא כ"כ מפנק את כל הבנות בבית האחים כ"כ טובים אחד לשני אתה בבית מצחיק וחם בטירוף.אנשים פשוטים של פעם. אמרתי לו את זה ואז הוא אמר לי, אבל אחיה הגדול חילוני לא? ממש כעסתי, על זה יאמר משפחה הרוסה? והוא התלבט עליה כ"כ הרבה מהנקודה הזאת עד שהיא היתה כבר חייבת לחתוך. זאת לא משפחה הרוסה, ומי שמפסיד משפחה כזאת וילדה כזאת פשוט לא היה לו זכות לזה.
אבל, אני יכולה לספר סיפור אישי למרות שאני לא נוהגת.
יצאתי עם בחור, לוקח לי זמן להכנס לאורות מבחור, אבל אחרי חודש נכנסתי. בחודש הראשון שהכל נחמד ופורח. בהמשך כשנהיה כבר יותר רציני פתאום ראיתי התנהגויות מפחידות.. ראיתי שהוא יכול להיפגע ממני ממשהו קטן ולא לענות כמה ימים, ראיתי שאם אני נפגעת ואפילו מגיעה לבכי, זה לא משנה לו יותר מידי ואני רגילה לפחות בבית שלי, אבא שלי רק טיפה אומר לנו משהו בנוקשות ושמא הוא פגע הוא מתחנף שעות. אבל לא באמת ראיתי את כל הדברים האלה, כי האופי שלו היה מבלבל מצד אחד מעניק בלי סוף מצד שני אם נפגעים או בוכים זה לא משנה לו מידי. ואז, עשינו טיול יחד, והוא סיפר לי על משפחתו,(אחרי בערך חודשיים!!)
הורים שלו התחתנו מאוד מאוחר, אבא שלו היה בקבע, לאמא שלו היה קשה אבל היא ידעה שהיא מקבלת את זה. אבל בהמשך אבא שלו התעקש לעשות תואר, מה שדורש שהשעות הבודדות שיש לו בבית הוא ישקיע בתואר האמא ממש לא רצתה, אבל האבא התעקש. והוא ממש זוכר שהאבא לובש מדים והולך והאמא בוכה שעות בבית.
סיפרתי לאמי שהיא יועצת נישואין, פעם ראשונה שאמא שלי אמרה לי לברוח. אח"כ סיפרתי למורי ורבי, הוא התחנן שאפסיק. והוא גם התחיל לחבר לי את כל הפגיעות שלי בי שהוא לא נבהל מהם כי מאז שהוא ילד הוא רגיל לראות את אמא שלו בוכה ולראות אפטיות לזה. יום למחרת נפרדנו.ב"ה.
תברר טוב טוב מזה הרוסה, תברר כמה השפעות יש על הילדה אם בכלל ואם היא באמת כמו שאתה מתאר, אל תפסיד בגלל משפחה.
יש לקחת את מה שנאמר לך בערבון מוגבל מאוד, כבר שמענו על אלף ואחד בירורים שהסתברו כלא אמיתיים או כמסקנות לעיני המתבונן. מצד שני צריך לבדוק את העניין, ובייחוד האם אתה מוכן להיכנס לכזה סיפור במידה ויש. לעניות דעתי אין לשפוט את הבחורה אך ורק על בסיס מאיפה היא באה, כי חוץ מהמקום ממנו היא באה יש את מי היא באמת.
אתה אומר שהיא בחורה מדהימה. תסתכל על זה נקודה. זה לא אשמתה שהיא נולדה למצב הזה. ואני בטוחה שאם היא באמת מדהימה כמו שאתה אומר היא גם ניסתה לשפר את המצב בבית. אבל לא תמיד זה בשליטתה. איזה לא תמיד כמעט אף פעם זה לא בשליטתה.. אז לבוא ולבטל בגלל זה??
ולגבי השאלה הראשונה שלך- נו באמת, למה נראה לך שבחורה ממשפחה כזאת תבוא ותספר לך מה קורה במשפחה שלה. זה דברים שלחברות הכי טובות לא תמיד מספרים אז עוד לבחור בתחילת הקשר?? שחוצמזה שזה אישי ומביך זה עוד עלול לגרום לתגובות כמו התגובה הזאת..??
תסתכל על זה מנקודת מבט שלה- גם היא "זכתה" למשפחה כזאת וגם זה עוד יפגע בה בעתיד?
אז בבקשה תנסה לא לשפוט אותה על דברים שלא באשמתה ולא בשליטתה ותתמקד נטו בתכונות שלה ובה.
היא יודעת שבררתי על המשפחה שלה, ככה שאני יודע שיש בעיות...
ולמרות הבעיות המשכתי לצאת איתה עוד פגישה אחת ולא דיברתי איתה על זה כי חיכיתי שהיא תפתח את הנושא
וכמובן שלפגישה הזאת הגעתי בידיעה שאם היא יודעת שאני יודע על המשפחה שיש בעיות היא תספר לי מה הם וככה נוכל לדבר על זה ולהמשיך הלאה....אבל ברגע שהגעתי לפגישה והיא רק אומרת לי כמה המשפחה שלה סגורה ומופנמת ולא מספרת עליה כלום אפילו דברים טובים, בקושי מה ההורים והאחים שלה עושים, וכל הזמן אני שומע מאנשים תתרחק מהם,אני לילדים שלי לא היתי נותן להכנס למשפחה הזאת וכדו' מה אני אמור לעשות.
אני ראיתי את כל השתיקה והסודיות הזאת כאילו שיש שמה משהו הרבה יותר מאח דתל"ש או הורים גרושים או מחלה גופנית, ולכן עשיתי את הצעד הקשה הזה של להפרד כי באמת שהיה קשר טוב ומיוחד, עוד פחד שהיה לי מי אמר שהיא לא מסתירה עוד דברים ממני???
מקווה שהסברתי את עצמי מספיק טוב
נ.ב
בנות לדעתי עדיף לספר כמה שיותר מוקדם כי בכל מקרה תהיו חיבים לספר וזה סתם יגרום עוגמת נפש יותר גדולה לשני הצדדים, לפעמים ברגע שמספרים אפשר לדבר ולראות ביחד איך מתמודדים.
"היי, קוראים לי רבקה ואבא שלי היכה אותי הרבה בתור ילדה"?
איזה כיף שהמשכנו לדייט שני,אגב עברתי ניצול מיני בתור ילדה"?
לצערינו יש בחורות שעוברות דברים לא פשוטים. מבחינה סטטיסטית אחת מתול כל 3 בנות עברה הטרדה מינית או גרוע מזה.
ויש הרבה משפחות שיש בהן אלימות פיזית או מילולית וגרוע מזה.
זה המצב היום.
אבל גם מבתים כאלה יוצאות בנות טובות שמנסות לעזור לעצמן. הן הולכות לטיפול ומנסות להתרחק מהבית.
לא נראה לי שיש איזשהוא בחור שיהיה מוכן להתמודד עם בחורה שעברה דברים קשים בעבר אם הוא לא מרגיש כלפיה כלום ורגש זה משהו שלוקח זמן לפתח.
אף בחור לא ירצה להתחתן עם בחורה שעברה דברים קשים בלי שהוא יראה את מכלול האישיות שלה וגם זה לוקח זמן.
הבחורה מן הסתם חיכתה לראות שאתה לא בורח. יכול להיות שהיא עברנ כמה וכמה נטישות בחיים שלה והיא מחכה לראות שאתה לא תנטוש לפני שהיא מספרת לך איזה דברים קשים היא עברה.
והיא פשוט למדה ממך שהנה,עוד גבר נטש אותה.
ואני רוצה להגיד לך עוד משהו: לי יש חברה שבאה מבית לא פשוט עם אלימות וכו והיא קיבלה מהרב שלה הנחיה חד משמעית לא לחשוף כלום בפגישות הראשונות.
כדי שהבחור קודם יכיר אותה לפני שהוא נחשף לדברים הקשים.
כדי שיהיה לו מספיק רגש כדי להכיל את מה שיש לה לספר לו
כדי שלקשר יהיה סיכוי.
אתה באת מבית טוב כי הקב"ה החליט שאתה תיוולד לבית כזה והיא באה מבית רע כי הקב"ה החליט שהיא צריכה להיוולד לבית כזה ולשניכם יש זכות באותה המידה להתחתן והדרך היחידה שהיא תוכל להתחתן זה אם היא תסתיר בהתחלה.
אין לי ספק שכדבריך הבחורה הזאת באמת מדהימה.
ואין לי ספק שאם ככה נהגת, אתה באמת לא ראוי לה ויהי רצון שהקב"ה ישלח לה מישהוא באמת טוב וצדיק וחזק שיוכל להכיל אותה.
אני מאוד מבינה את הפחד שלך, אבל מצד שני יש גם אותה.
הרי מי שסיפר לך לשון הרע על המשפחה שלה כל כך מזועזע שהם לא מסוגלים לספר לך מה באמת קורה. רק שתתרחק. תחשוב רגע עליה, היא הרי יודעת שמשהו לא בסדר עם המשפחה שלה. היא גם זרקה פה ושם משהו על המשפחה אבל לא יותר מידי. העניין הזה הוא ציפור הנפש שלה וכמו שמישהו אחר כתב כאן, לא מספרים הכל לחברות הכי טובות אז בטח שלא לאיזה מדוייט שאולי אחרי שאני אספר הוא יזרוק אותי לכל הרוחות...
אני ב"ה נשואה באושר אבל לפני כן הייתי מאורסת לבחור וכשנפרדנו בשעה טובה ומוצלחת הרגשתי שהרבה ממני נשאר אצלו. נפגעתי מאוד מזה שהרבה דברים ששחשפתי לפניו עכשיו יש מישהו שהוא "סתם" והוא יודע..
כשיצאתי עם בעלי, הוא ידע שהייתי מאורסת משמועות ששמע עליי אבל אף אחד לא פירט לו יותר מידי. ידעתי שהוא יודע אבל עדיין רק בפגישה השלישית פרשתי לפניו חלק מהסיפור.
סיפרתי לו הכל מהתחלה ועד הסוף רק ממש בהמשך כשידעתי שהוא אוהב אותי ולא יעזוב אותי. אולי זה אנוכי אבל בעלי בעצמו אומר שזו הייתה דרך מצויינת. הוא ידע שיש משהו והבין שכל עוד אנחנו רק מדוייטים ולא יותר מזה אין לו למה לצפות שאשפוך לפניו את כל הרהורי הנפש שלי.
אתה נורא מאשים אותה שהיא לא סיפרה לך, שאלת אותה ישירות?
בכל אופן, אני מקווה שאתה חש שמחה מהתרת הספקות של הפרידה ממנה. אם לא אז אולי כדאי לך לחשוב שוב....
בתוך השאלה שלך טמונה התשובה.. אתה אומר שכיף לך בפגישות, ונעים לך איתה...
אם היית יודע מראש על המשפחה שלה כנראה שלא היית נפגש איתה, נכון? אבל עכשיו אחרי שכבר הכרת אותה וגילת את כמה היא בחורה מדהימה אז מזה כבר משנה לך המשפחה? כשמגלים את העיקר, השאר כבר לא חשוב...
יכולהיות שזה היה מרתיע אותך לצאת עם הבחורה ממשפחה הרוסה, אבל כבר יצאת וגילת מישהי שאתה מעריך ורוצה להיות איתה, אז בגלל המשפחה תפסול הכל?
ולמה היא הסתירה? כי היא לא רצתה שתשפוט אותה רק ע"פ המשפחה שלה והנה באמת הגעת לקשר בצורה "נקייה" וחשבת עליה דברים טובים...
ב"הצלחה רבה!
לא יודע מה הבעיה,אבל משפחה הרוסה זה לא בהכרח חסרוןצחקן
בע"ה.
חברה של אמא שלי, עברה הרבה-הרבה צרות בחיים, בעוה"ר (עוונתינו, לא עוונתיה... היא אישה צדיקה.).
היא אמרה משפט כזה:
"אם לא הייתי יתומה מגיל שש עשרה, לא הייתי יכולה להתמודד". היא ב"ה מגדלת משפחה ברוכת ילדים, בלע"העם בעל שכמעט לא מתפקד כאבא.
משפחה הרוסה- התמדודות - נותן לך מישהי מחושלת. שתוכל לעמוד בהרבה-הרבה דברים שאף אחת אחרת לא, מחד.
מאידך - תצטרך לתמוך בה והרבה. וזאת אומנות ומלאכה שצריך ללמוד, וככל שהקשר יתפתח אני מקווה שתלמד עליה יותר.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
)