ראיתי שם ערימה של כותבות וכותבים שכתבו שאל-לה לאישה ללמוד גמרא וכדאי שתתמקד בעולמות אחרים.
ואני דווקא חושב על הכיוון ההפוך - מי אמר שגמרא מתאימה לכל אחד? טקסטים בארמית שעוסקים בנושאים לא רלוונטיים ובפלפול שמוריד את המנסה ללמוד ביגון שאולה, או אל עבר הפלאפון שממתין בכיס לשעת כושר מהסוג הזה.
לא לחינם העובדה שבמקצוע הזה, רבים מבוגרי הישיבות נמנעים מלגעת גם שנים לאחר סוף התיכון1, והוא זוכה מדי פעם לתואר כאחד מהשנואים ביותר על ידי בנים בגילאי 14-17, כשבניהם גם לא מעט צעירים שאכן מקפידים על קלה כבחמורה בשאר עולמם הרוחני (כלומר לא "חפיפניקים").
החלוקה הזו של גברים-נשים קצת מלאכותית בעיניי ובעיקר מטופשת לאור הגוונים הרבים של אנשים והעדפותיהם.
_______________________________
1. אמנם תדמיתי החיצונית לא מסגירה את זה, אבל אני אכן לא תלמיד חכם גדול, וזאת בלשון המעטה. מעדיף טקסטים תורניים אחרים, דוברי עברית, פשוטים יותר ובדרך כלל כשהם על מסך.



שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
