צריך הרבה הרבה סבלנות לאדם כזה. 

בשבילי זו נורה אדומה מהבהבת, והייתי רוצה לדעת מה השורש של הדברים. 

עולים לי כמה כיווני מחשבה ממה זה יכול להיגרם, חלקם בסדר, וחלקם לא.  

ומה הכיווני מחשבה שעולים לך?

ואומר עליו שהוא בררן עושה לו עוול (בין אם זה נכון או לא!)

שושנה - אם אמרו עליו שהוא בררן. אז סביר להניח שזה משהו שחשוב ותופס מקום גדול בהתנהגות שלו. 

במידה ולא  - צודקת, אין צורך לספר. 

ארנב - חסיד יום, לכפור בהכל  - יפה. אילו היית פילוסוף זה היה מקובל. אבל כאן מדובר במושג מוכר ומקבול בחברה. כולם יודעים מה זה לברר, וכולם יודעים מה זה בררן. ולכן אני מסיק, שללכת לכיוון הפילוסופי לא יעיל הפעם. הדרך היחידה להשתמש בזה, זה אולי בכל שהשדכן עשה פה עוול, ואז אתה תטען כמו שושנה. 

no name102  - יש כמה אפשרויות, ואביא לך כמה , רק בשביל המחשבה:

1. הוא חווה טראומות, נמאס לו לצאת סתם , ולכן הוא מברר ביסודיות עד ש... 

2. הוא בחור רציני, הוא מאמין בכל ליבו בבירורים, ועושה את זה בצורה המקסימלית שרק אפשר. 

3. הוא חסר ביטחון עצמי - ולכן בכך שהוא מדבר עם כולם, הוא כאילו יוצר לעצמו נקודת התחלה של ידע=כוח

4. הוא בעל גאווה, הוא לא יוצא עם מינימום של 4 המלצות של רבנים נחשבים, וכו...

5. הוא מקובע - בשבילו החברה קבעה את חוקי השידוכים, והוא צריך לקיים אחד לאחד בשביל להתקדם. 

כהערת אגב, צריך סבלנות בשביל אדם כזה, לפעמים הבירור יכול לארוך תקופה ארוכה, והצקות להרבה אנשים שמכירים אותך.

אם היו אומרים לי מושלם הייתי מוצאת את הבעיות שמסתירים או שלא אומרים.

אין כזה דבר מושלם. שיגידו טוב, שיגידו נחמד, שיגידו צדיק. אבל א-י-ן מושלם.

לא קיים כזה דבר.

והוא בררן? אז זה עוד משהו שנותן אפשרות לראות מה לא מושלם בו.

ובררן? צריך לבדוק למה... כדאי להפגש איתו ולראות אם זה סתם השמצה או שהחליטו שהוא בררן כי הציעו לו תמיד דברים שיא הלא מתאימים והוא תמיד אמר "לא".

לא בהכרח אדם הוא בררן, וגם אם כן, לפעמים הוא יודע מה טוב לו.. אדם לא חייב להתחתן עם כל דבר שזז..

יש לו יכולת ואפשרות בחירה.

לדעתי זה שווה אפילו רק כדי להוסיף לעצמך חכמת חיים.

יכול להיות שזה אדם ממש מעולה וכייפי, יכול להיות שהוא גם טיפוס "פולני" כזה שהעיניים החודרות שלו גורמות לבנאדם ממוצע לברוח... הכל יכול להיות.

אבל מה שבטוח אם יהיה לך רע - תמיד אפשר לומר שלום...

כדאי לנסות. (אבל גם לפתוח עניים) .

צריך לבדוק מה מעבר לנשמע מושלם ועם זה להמשיך.

גם אם מוצאים "חיסרון" כלשהו צריך לבדוק אם מוכנים ללכת עליו או לא. לפעמים כן..

פעם הציעו לי לצאת עם מישהו וגיליתי די מהר שהוא רווק מאד מבוקש בביצה. יצא לי לקרוא כל מיני שטויות שהוא כותב בפייסבוק על פגישות עם בנות והגישה הכללית שלא לנישואין והוא פשוט נורא!

אבל הוא רווק מבוקש כי הוא חתיך והוא שחקן ויצירתי ויש לו חוש הומור והוא חכם וכו...

אה, ויש לו אגו מטורף! מי בכלל רוצה להיפגש עם מישהו כזה...

אבל תבררי אם הרבה אנשים רואים אותו ככה.

זה נשמע מפחיד, האמת....

יש מצב שלא... [אין לי כוח לבזבוזי זמן האלה, אם אני יודעת מראש שלא יילך, למה לי סתם להכנס לסרטים?]

גם לך מותר להיות בררנית.

אולי הוא לא באמת חכם/מצחיק/צדיק?

ואולי כן אבל זה בכל זאת לא מה שאת מחפשת?

ואולי, ממש אולי, זה מה שהוא מחפש ובמקביל מה שאת מחפשת?

אמאל'ה... בסוף עוד תתחתנו!

מה יש להפסיד?

במידה והולך- אז מעולה. מה גם שאם בררן רצה, אז כנראה שיש משהו באמת טוב

במידה ולא הולך- לא אשמתך, הוא בררן

שאם הוא רוצה זה באמת הישג...

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.