קצת מוזר...

יש סיבה מיוחדת?

התערבות?

או שהוא מרגיש (יש דבר כזה אצל גם אצל בנים) משהו כלפייך?

אני הייתי ממש מתתרגשת אם זה היה ממשהו שמצא חן בעיני.

ממש נלחצת ממישהו שאני לא יודעת מה אני חשה כלפיו.

ומחזירה למישהו שנראה לי שלא....

הייתי שמחה לדעת קצת יותר על הנסיבות...

והאמת היא שאני מתלהבת פחות ממנו...

ולכן נכנסתי למצב קצת לא נעים ...

תודה עטרה על הרצון לעזור

(אני רואה את הגלגלים של המוח של כל הבנות פה רצות לאותו כיוןן... מה לעשות- ככה זה לפעמים... עדיף טיפה לחשוד -ולהבין שאין בעיה.. מאשר להיות שאנננים ולהצטער על זה...)

אבל יכול להיות גם שהכוונות שלו טובות מאוד והחשדות שלי לשוא

והאמת היא שמה שמפריע לי במתנה הזו הוא שזה קצת מהר בשבילי ויכול להיות שהקשר יסתיים אז בשביל מה המתנה?!

כמה הוא מתקשר אלייך- נורמאלי או כל החיים?

כמה הוא מסמס?

כמה הוא לחוץ עלייך?

אם את מאחרת לו בטעות- מה הוא אומר? מה הוא מתייחס?

אם את טועה או עייפה או לא במיטבך לרגע- מה הוא חושב על זה?

ויש עוד מה לשאול...

כדי להיות בטוחה שאת שוללת את זה- וממשיכה הלאה בביטחה

אבל לא אוכל לפרט, זה ארוך....

אני גם כמובן לא אומרת שכל מתנה זה חשוד או משו-

יכול להיות הוא סתם אחד כזה שיש לו מידת נתינה יפה וטובה

אבל כדאי לשלול דברים... רק כדי להיות בטוחה ורגועה

הוא מועמד לבעל מכה, רוב מביאי המתנות בעולם הם סתם אנשים טובים...

אבל אין ספק שזו הצגה מדהימה.

קודם כול מבחינה הלכתית: ספק קידושים ברור שאין, 

פעם ראיתי דעת יחיד שאומרת שאפשר פשוט להגיד שזה לצורך מתנה ולא קידושין. 

ראיתי רבנים שכתבו שאם נפרדים אז צריך להחזיר את המתנות- בגלל שהן ניתנו במחשבה להקים בית וכו, ולכן מן הראוי להחזיר.

מעבר לזה, אני לא יודע כמה שייך להביא מתנות בשלב כל כך מוקדם. יש צד מאוד חזק שרוצה להשקיע ולפנק, אבל מאידך בשלב כל כך מוקדם, בתוך מסגרת המשודכים של החברה הדתית- אני לא יודע כמה זה שייך. 

המלצתי - תעשו מה שנראה לכם מתאים. 

צריך שיהיו 1001 תנאים ע"מ שאישה תהיה מקודשת.

אבל לעצם העניין - מתנה בעשרה שקלים או במאה? יש הבדל בהתייחסות משני הצדדים.

כדי שאשה תתקדש צריך ש.

הבעל יאמר "הרי את מקודשת לי"

ושניהם יסכימו להיות נשואים

כמו"כ צריך שהמתנה תהיה שוה פרוטה לפחות.

יש כמה מקרים של קידושי שחוק שבהם הסתבכו הפוסקים אולם למעשה התירו.

את מכירה מתנה שאפשר להביא שהיא לא שווה פרוטה?

[ולא, לא נראה לי שמישו יביא למדוייטת שלו עטיפה של קרמבו...]

ויכול להיות למשל שהוא יתן לה לגמור את הבורקס וכולי.

(אבל בסך הכל יכמתי את ההלכות. )

אבל בקפה נאמן הם עולים כמעט 3 שקלים לאחד... זה דיי יקר בשביל בורקס ובהחלט שווים כמה פרוטות

וחלומי שבורקס עולה בו עשר אגורות, תודה שקרקעת אותי למציאות הקודרת והאכזרית,  בברכה שנתרגל כולנו ליוקר המחיה ולקחת הכל בקלות.

שאם בת מביאה לבן מתנה הוא מסיק מזה ישירות שהיא מעוניינת בקשר רציני...

אם בן מפרש את זה כך, אני מניחה שהם באמת נותנים מתנות כאשר הם מעוניינים!

ודי לפאניקה על הבעל מכה!

צדיקה- בכלל לא התחילו להסתובב לי הגלגלים בראש לכיוון הזה...

מבחינה סטטיסטית רוב הבחורים אינם מכים!

אז נשימה עמוקה!

באה המתנה לשרת, ולראות איך את מרגישה עם זה. נעים לך? מלחיץ אותך? פתטי בעיניך?  היית בוחרת צורה אחרת להביע את מה שהמתנה היתה אמורה להביע? אינני מתייחסת להיבט ההלכתי, אותו עליך לברר בצורה הכי מוסמכת שאפשר. כ"ט

את צודקת לגבי אופן ההסתכלות על המתנה מבחינתי

תודה

מישו הביא לי מתנה על הדייט הראשון ועד היום אנחנו ביחד סוו.. זה היה די מוזר אבל פשוט תשמחי שהוא משקיע

שכדאי לחשוש על עניין.

רק בגלל שאנו לפני ראש השנה.

לא כל גבר שעושה תנועה חשודה הוא גבר מכה וכד'...

הנשים לעולם לא תבנה את עולם הגברים הבעיה שהן חושבות שהן מומחיות בתחום ניתוח האישיות הגברי.

כעיקרון לדעתי זה נובע מהתלהבות קצת ורצון לעשות טוב על הלב והרבה איכפתיות.- ואם הוא לא נראה לך למה את מושכת אותו כ"כ חתכי וזהו- למה לגרום לו לתלות נפשית,אפילו קלושה???

    הרבה מכל הרעש על גברים מכים ולהזהר וכו' וכו' זה השפעות תרבותיות מאוהבינו משכבר הימים האירופאים והנוצרים.  סוג של זריעת יאוש מהתא המשפחתי.  אז להזהר, אבל חשוב לשים לב גם לזה..

אסתר המלקה למשל.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.