בס"ד
הצגת שבט מעלות ה'תשע"א / כוחה של קבלה קטנה
מערכה א' בימה ריקה, על הבימה שרון עם התיק
שרון: [מנסה לסגור את התיק ורץ החוצה]
אוף איזה באסה פספסתי את ההסעה הזאת איך אני מגיע עכשיו לנהריה? [יוצא לטרמפיאדה] (אפשר- ציור של תחנה)
שרון: יבש פה היום, אה! [מסתכל בשעון] כבר עשר וחצי! מה יהיה?
(נהג עולה עם הבימבה)
[רכב עוצר] נהג: אני מגיע לירוחם
שרון: טוב! זה גם משהו [עולה]
(שרון והנהג יורדים ושרון עולה בחזרה, אפשר- ציור של תחנה או שלט ל"באר שבע")
קריין: השעה 12:00 צומת ירוחם
שרון:[עומד שוב בטרמפיאדה] גם פה יבש היום? איזה יום?!
(משה עולה עם הבימבה)
[רכב עוצר] אני נוסע לבאר שבע ואחר כך לשקף אני מקווה שתספיק את הרכבת האחרונה כבר 13:00. אם לא, אתה יכול לבוא אלינו בשמחה!
שרון: תודה רבה! [עולה]
קריין: שתיים וחמישה - באר שבע
שרון: וואי הנה הרכבת היא נוסעת לאאא...
נהג (משה) : אתה יכול לבוא אלינו לשבת!
שרון: אה... תודה רבה!
נהג (משה) : אחי איך קוראים לך? אני משה.
שרון: שרון.
מערכה ב' בימה ריקה
מגיעים לבית של הנהג
בית: [אמא, בן ובת]
(בן רץ לאבא)
בן (דוד): אבא איזה כיף הבאת אורח?
משה: כן הוא יהיה אצלנו בשבת, שרון בוא תניח את הדברים יש לך פה חדר אתה יכול להתקלח. אם אתה רוצה אני יכול להביא לך חולצה לבנה
שרון: תודה רבה!
(שרון מניח את התיק בצד)
מערכה ג'שולחן, מפה לבנה, צלחות, זמירונים וגביע קידוש, 5 כסאות
[אמא הבן והבת יושבים, משה ושרון נכנסים (שרון עם מכנסי צבא חולצה לבנה וכיפה)]
משפחה: שרים "אשת חיל.."
אמא: דוד לך לאבא שיברך אותך
(דוד הולך לאבא)
משה: (מניח את ידיו על הראש של דוד)"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה..." (משה קם והולך לברך את הבת - מניח את ידיו על הראש שלה ומתחיל לברך
"ישימֵךְ אלוקים כשרה, רבקה רחל ולאה.." (משה נעמד במקום שלו ומסמן לשרון לעמוד, כולם עומדים והוא מתחיל לקדש
"יום השישי ויכולו השמיים.." (מכבים את האור ומיד מדליקים)
משה: תעביר בבקשה ת'חומוס..
שרון: וואי האוכל שלכם ממש טעים..
משה: אין לך מושג.. אשתי מכינה אוכל חבל על הזמן.. יותר טוב משל פאפגיו..
[כולם צוחקים]
משפחה: שרים: "קה ריבון"
(מכבים את האור באמצע השיר)
משה: אוי קפץ החשמל..
דוד: לא.. אני מפחד מחושך
אמא: חבל.. האוכל במקרר עלול להתקלקל
בת: גם לא יהיה לנו אוכל חם לשבת..
שרון: מה הבעיה?? אני יכול להדליק..
משה:חס ושלום.. אסור ליהודים להדליק אור בשבת..
שרון: אז מה?? אתה רוצה שכל השבת נשאר בלי חשמל??
משה: אם זה מה שהקב"ה רוצה אז זה מה שיהיה.
שרון: וואו ממש קשה להיות דתי..
משה: זו האמת שלנו ואנו מאמינים בה, אנחנו גם מאמינים שכל מה שהקב"ה עושה הכל בסוף מתגלגל ונהיה לטובה.
אמא: זה גם לא כ"כ נורא עכשיו בכל מקרה הולכים לישון ומחר בבוקר יהיה כבר את האור של השמש, ואת האוכל נשים אצל השכנים.
שרון: לילה טוב! אני ממש מעריך אתכם
מערכה ד' שולחן, מפה לבנה, צלחות וזמירונים, 5 כסאות–בימה מוחשכת למחצה
קריין: סעודה שלישית
[אמא, בן (דוד), בת, אבא (משה) ושרון יושבים מסביב לשולחן (שרון עם מכנסי צבא וחולצת שבת). שרים שירי סעודה שלישית
משה: הנה משהו טוב יצא לנו נחמד לשיר ככה שירי סעודה שלישית בחושך
שרון: כן באמת קצת נחמד יותר ככה..
[הבדלה: נר וכוס]
(מדליקים את האור)
שרון: תודה רבה הייתה אחלה שבת! לא ראיתי אף פעם שולחן שבת ונהניתי מאוד מהשירים, מהמשפחתיות, מהקידוש והכל, הייתי רוצה גם להיות דתי, אבל לא נראה לי שאני יכול ככה פתאום לשנות את כל החיים שלי..
משה: אדם לא צריך לקבל על עצמו הכל בבת אחת, אתה יכול לקחת על עצמך משהו קטן שבו תתאמץ בכל כוחך לעמוד ובהמשך אם תרצה תוכל לקבל על עצמך דברים נוספים
שרון: איזה דבר אני יכול לקחת על עצמי בלי לשנות יותר מדי את החיים?(מחליף מהחולצה הלבנה לחולצה הצבאית)
משה: אתה יכול לקחת על עצמך קשירה של נעליים בסדר הנכון נועלים את ימין בלי לקשור אחר כך שמאל וקושרים ואז קושרים את ימין זה דבר פשוט ולא צריך בשבילו לשנות יותר מדי
שרון: זה באמת נשמע פשוט ממילא קושרים נעליים, למה עושים אותו?
משה: ימין הוא הצד החשוב של האדם אנו רואים זאת אצל הכהנים וגם אצל הקדוש ברוך הוא "ימין ה' רוממה"
מגיעים לבית של הנהג]לשבת לאאא...
הי מקוה ש עכשיו לנהריהמפה... ולכן מתחילים דברים חשובים בימין, את הקשירה של הנעליים אנחנו מתחילים בשמאל כיון שלעניין זה היא החשובה כי ביד שמאל קושרים את התפילין.
שרון: זה רעיון טוב! תודה רבה!
משה: בוא! אקפיץ אותך לבאר שבע.
מערכה ה' בימה ריקה, בהמשך עמדת שמירה או מיטה ובסיום קרטון או משהו מפריד בין צידי הבימה
שרון: [קושר נעליים רגיל]
מסדר [שרון מתחמק לרגע מוריד את הנעליים וקושר שוב נכון]
מפקד: למה הלכת?
שרון: המפקד! שכחתי משהו. הייתי חייב.
[מכבים את האור ומדליקים שרון קושר נכון ורץ למסדר. מכבים שוב, שרון שוכח וקושר רגיל. מסדר]
מפקד: עמוד דום, עמוד נח, חופשי, הקשב, חופשי [שרון נעלם לרגע וחוזר]
מפקד: שרון! אי אפשר להמשיך ככה, אין דבר כזה לצאת ממפקד אתה תשלם על זה, אנו יוצאים היום למבצע חשוב בלבנון ואתה לא תוכל לצאת איתנו, אתה תישאר בבסיס, אני צריך חיילים ממושמעים.
[חיילים יוצאים ושרון נשאר מבואס, הולך לעמדת שמירה]
(עמדת שמירה או מיטה)
שרון: (לעצמו) למה זה קרה לי? ניסיתי לעשות מצווה
[חייל מגיע אל שרון מבוהל כולו]: אל תשאל היה אסון! המסוקים שהטיסו את הפלוגה שלך התנגשו והתרסקו – כל הפלוגה נהרגה!
שרון
בהלם) איזה אסון, כולם? איך?!
חייל: כן, לא יודעים עדיין איך זה קרה.
שרון: (לעצמו) כנראה שלא כל מה שאנו רואים אנו מבינים – הנה פספסתי ת'אוטובוס, נתקעתי שעות בטרמפים, נפלתי על איזה משפחה דתית, היה נחמד אבל לא מתוכנן, קיבלתי על עצמי מצווה מוזרה שהייתה נראית פשוטה, כשניסיתי לעמוד בה דפקו אותי לגמרי, ובסוף אני רואה שכל זה הציל אותי ממוות בטוח.
(שרון בצד אחד של הבימה עם פלאפון, משה בצד השני עם טלפון, קרטון או משהו מפריד באמצע)
שרון: [מתקשר]: שלום משפחת לוי, משה נמצא? משה- אל תשאל מה היה לי. אני בהלם!
משה: נראה לי שלא היית צריך להוריד את הנעליים, אם קשרת לא נכון. נראה שהקדוש ברוך הוא רצה להציל אותך וסובב את זה על ידי הקפדתך על הקבלה שקיבלת על עצמך.
קריין: גם אנחנו כאנשים שומרי תורה ומצוות, יכולים לקבל על עצמנו לעלות במשהו. לקחת מצווה או הנהגה קטנה וללכת איתה עד הסוף, בהצלחה!
שבט מעלות היקרים:
בהצלחה ע-נ-ק-י-ת!
סומכים עליכם ומחזיקים לכם אצבעות...
תמיד בשמחה!!
איתיאל ובנימין ידידיה.
תפקידים
-
שרון
-
נהג א'
-
קריין
-
נהג-משה
-
אישה
-
בן-דוד
-
בת
-
חיילים במסדר
-
מפקד
-
חייל מבוהל
|
תלבושות
-
שרון:מדים,חולצה לבנה, כיפה, שעון ונעליים
-
נהג א':בגדי חול
-
נהג-משה:בגדי שבת ובגדי חול
-
אישה:חצאית ממטפחת, מטפחת חגיגית לראש, חולצה ארוכה לבנה.
-
בן:בגדי שבת
-
בת:מטפחת חגיגית כחצאית, חולצה לבנה ארוכה
-
חיילים במסדר:מדים
-
מפקד:מדים ודרגות של סרן (3 ארונות) או סג"מ (ארון אחד)
-
חייל מבוהל:מדים
|
תפאורות
מערכה א'
-
בימה ריקה (אפשר ציור של תחנה או שלט ל"באר שבע")
מערכה ב'
מערכה ג'
-
שולחן
-
מפה לבנה
-
צלחות
-
זמירונים
-
5 כסאות
-
גביע
מערכה ד'
בהתחלה:
בסיום:
מערכה ה'
בהתחלה:
בהמשך:
בסיום:
-
טלפון
-
קרטון או משהו מפריד
|
ציוד
מערכה א'
מערכה ב'
מערכה ג'
-
שולחן
-
מפה לבנה
-
צלחות
-
זמירונים
-
5 כסאות
-
גביע
מערכה ד'
כמו מערכה ג' ובנוסף:
מערכה ה'
-
מיטה
-
טלפון
-
פלאפון
-
קרטון או משהו מפריד
|