בס"ד
דבר תורה לפרשת וירא
מבוסס על דברי הרב זאב קרוב
כתוב בפרשה שלנו: « חללה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט. ». הטענה הזאת של אברהם אבינו מראה קצת חוסר אמונה כלפי הרב"ה. לכאורה, האם בן אדן לא צריך לקבל דברי ה' וגזרותיו בלי שום פיקפוק והרהור?
גם כתוב הפרשה הקודמת: « ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה. ». השאלה הזאת של אברהם אבינה, גם מחזק אותנו בהרגשה של חוסר אמונה של אברהם אבינו. אם ה' אומר שזרעו יירש את הארץ, למה אברהם צריך הבטחה של ריבונו של עולם שדבריו יתקיימו? הלא הוא הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר את זה, לא אדם בשר ודם!
במסכת ברכות, כתוב: « אמר ר' שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקב"ה את העולם, לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון. עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר: « ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה. ». ». אברהם אבינו הוא הראשון שהיכיר באדנותו ומלכותו של הקב"ה, ודווקא המאמר הזה מבוסס על פסוק שחשבנו שמראה חוסר אמונה של אברהם כלפי הקב"ה.
יש תפיסה חדשה המגדירה ששאלות באמונה הן כפירות. אבל לא ככה זה ביהדות. בהגדת פסח, הבין שאינו יודע לשאול אינו נחשלב לבן המשובח ביותר, בניגוד לחכם שכן שואל שאלה: « מה העדות, והחוקים והמשפטים שאר צווה ה' אלוקנו אתכם? ».
האמונה נבנת ע"י שאלות וחקירות ובזכות זה מתחזקים באמונה. ולכן, כל פעם שאברהם שואל שאלות לה', זה לא כי הוא בעל אמונה חלשה חלשה חו"ש אלא כי הרוצה לחקור בידיעתו על ה', באמונה. ולכן כשהקב"ה אומר לאברהם אבינו: « התהלך לפני והיה תמים. » הכוונה אינה להאמין באמונה תמימה – בלי לשאול שאלות אלא באמונה שלמה כמו שתירגם אונקלוס.
נשארת אז השאלה: למה בעקדת יצחק, אברהם לא שואל שאלות. הוא הולך לקיים את המצווה האלקי בזכיזות רבה: « וישכם אברהם בבקר. ». זה בא להראות לנו שהוא הגיע לשלב שהוא מזדהה לחלוטין עם הצו האלוקי ולעקוד את בנו היה נראה לי כמו הדבר הראוי ביותר לעשות.
שנזכה להתחזק באמונתנו,
שבת שלום!

