פרוייקט עמוקה... ככה זה נקרא. קיבלתי את זה למייל לפני כמה ימים. אולי זה יעניין אתכם. צירפתי את המכתב עצמו וגם את הניספחים. בהצלחה לרווקים ולרווקות...
שלום,
תשמעו סיפור..
נסעתי לעמוקה. שאל אותי הבחור בכניסה- רווקה? ואני, סמוקת לחיים עונה שכן, ובליבי רק מתחננת שיעזוב אותי לנפשי. מה אני עושה כאן בכלל?? אני שואלת את עצמי.
בינתיים הבחור מוציא דף מודפס ומכובד שהוכן זה מכבר לאלפי רווקים ורווקות כמוני שבאים עד לקברו של יונתן בן עוזיאל (הנמצא בסמוך לעמוקה- איזור צפת..) בשביל למצוא אהבה (ז''א זיווג הגון) וקצת נחת להורים ומההורים.
הבחור מורה לי בדיבור מהיר ומתוכנת מראש לומר את התפילה לבריאות, תפילה לפרנסה וכמובן תפילה למציאת בן זוג. מניח בידי נר ומדגיש כי יש להדליק אותו בחוץ- בדרך לגג, שעליו אני צריכה לקנח את הריטואל ב-7 סיבובים ואחרי כל סיבוב לומר מזמור לדוד. אני מהנהנת בבלבול והוא מברך אותי בזיווג אחד ויחיד במהרה. אמן.
את הטיול הזה לצפון עשיתי בפעם הראשונה, אני לא מהבחורות שהולכות ומשתטחות על קברי צדיקים כעניין שבשיגרה, אבל הלכתי. עשיתי את הטקס כמו שצריך, ניסיתי להוריד את חומות הציניות ויצאתי עם כוחות מחודשים והחלטה שזו התחלה חדשה של שנה חדשה ויש לעשות מעשה.
תקופת החגים תמיד מציפה את הבדידות והכאב שבחוסר האהבה. גם השנה שמעתי מחברים רבים שנמאס להם להיות עם המפשחה בתקו' הזו, אין להם כוח למבטים המרחמים, לשאלות של הדודות, לחוסר המנוחה של ההורים, לשינה על מזרונים מעופשים בסלון או עם כל האחיינים כי כל הזוגות תפסו את החדרים עם המזגן. הזדהיתי. אחרי 5 שנים בירושלים שהכניסו אותי לתקיעות מסוימת, הבנתי שהגיע הזמן שנעיר ונעורר את האהבה גם במחוזותנו. "יש כמוני מיליונים" אמרה אתי אנקרי במקום ובזמן אחר, אבל כמה זה נכון גם עכשיו. יש המון כמוני שמסתובבים ומחפשים גם הם אהבה.
לא אכנס כאן למחשבות של למה לא מוצאים וכו וכו. אלא אעבור לרעיון שכל התהיות האלה הובילו אליו.
התחלתי פרויקט, הפרויקט נקרא "פרויקט עמוקה", על שם המקום שבו החלטתי להוציא אותו לפועל, וזה פרויקט שמעיר את כולם לעשיה ולדאגה לגורלם ולגורל חבריהם (ולכן אולי אתם בזוגיות\מאורסים או נשואים אבל יכולים לקחת חלק פעיל בפרויקט). אני בונה מאגר, שיהיה חסוי וכרגע פתוח לעיני 2 אנשים בלבד. שתינו בחורות עם ניסיון רב עם אנשים וגם עם שדוכים..מגיעות מהעולם הטיפולי כך שאנחנו יודעות מה זה חיסיון לקוח,
במאגר הזה יהיו רווקים ורווקות מירושלים והסביבה, בגילאי 23-33 (רק אנשים שמחפשים קשר אמיתי יציב רציני וארוך) ומחפשים אהבה וזוגיות אמיתית. מכל הקשת הדתית והחילונית, וגם מה שבין לבין...
כל שעליכם לעשות כדי להצטרף למאגר זה למלא את הטופס המצורף (כמה שיותר בפירוט) ולשלוח אותו בחזרה למייל זה- רצוי מאוד בתוספת תמונה שגם היא לעיננו בלבד.
אנחנו נעבור על הטפסים (שוב-חשאיות מובטחת) וננסה להכיר אתכם קצת יותר טוב וכך לעשות התאמות.
ברגע שנמצא לכם התאמה- נשלח לכם מייל עם פרטים כלליים על בן או בת הזוג הפוטנציאליים ונחכה לאישור משני הצדדים (אנחנו דוגלות בשיוויון ולכן המייל ישלח לשני הצדדים במקביל). ברגע שינתן האישור משני הצדדים נשלח לכם את פרטי ההתקשרות של הצד השני ומשם העבודה היא עליכם.
חשוב לעדכן אותנו במצבכם הזוגי כל הזמן כדי שנדע מה הסטטוס שלכם במאגר..
כמו כן, אחרי הפגישה צריך לשלוח לנו מייל עם רשמים כלליים כדי שנדע עד כמה קלענו להתאמה או שממש לא היינו בכיוון ונדע להשתפר לפעם הבאה.
אם השתכנעתם אתם יכולים להפסיק לקרוא כאן ולהתחיל לשקוד על הטופס..
אם לא, תמשיכו לקרוא
FAQ
למה זה יותר טוב מלחכות שחברים יכירו לי..?
כי זה קורה פעם ב.. לרובנו. כי לנו יהיה מאגר רחב יותר ויכול להיות שחברים שלכם לא מכירים את האחד או האחת...ובעצם זה די אותו דבר רק עם סבירות גבוהה יותר להצלחה! אז לא מזיק, ואולי אפילו מאוד מועיל..
למה לא ללכת לשדכנית?
ניתן לעשות גם את זה, אבל מניסיוננו- אצל שדכניות יש תמיד תחושה שהן לא מחוברות למקום שלך שהן דוסיות מדיי.., מקובעות מדיי, שחוקות מדיי וכו'. וגם זה לא מתאים לכולם ללכת לשדכנית.אנחנו צעירות,רווקות או נשואות טריות, זוכרות כמה זה סיוט לחכות שיציעו לך לצאת עם מישהו ואז כשמציעים אז הכי לא בא לצאת בעולם! זוכרות כמה זה סבל להיות לבד מצד שני, וכמה כבר רוצים לעבור את זה ולהמשיך הלאה..
ותכל'ס- כמה מכם באמת ילכו לשדכנית???
למה זה יותר טוב מהיכרויות באינטרנט?
גם שם זה בסדר ויש הרבה שמוצאים וזה מתאים להם ואז מה טוב.
לעיתים האינטרנט יכול להיות כלי מרתיע, להיכנס לדוסידייט ולראות תמונות של אלפי אנשים, לא כולם מוצאים חן בעיניך ומעוררים אפילו תחושות קשות יותר, ואז בין כל זה צריך לחפש שעות ולקרוא פרופילים של מיליון אנשים עד שמוצאים מישהו שנשמע בסדר אבל כבר אין כוח לכתוב כי כל השאר הוציעו את החשק וכבר הכניסו לדכאון וכו וכו (זה נכתב בדם..מעשה שהיה כך היה..ונגמר בקופסא של בן אנד ג'ריס והרבה דמעות)
אז החלטנו אנחנו לעזור. לא תראו אלפי תמונות ופרופילים. תקבלו את הדבר הכי נוח אליכם לתבת המייל.
אבל כדי שזה יעבוד טוב, אתם צריכים לשלוח לנו טפסים!! ולהעביר את המייל הזה לעוד חברות וחברים!! הפרויקט הזה הוא פרויקט חברתי והצלחתו תלויה רק בשיתוף פעולה של הציבור.. אם תעבירו את המייל הזה לחבריכם הטובות ולחברותיכן היקרות, אז קודם כל הם ידעו שאתם דואגים להם..וחוץ מזה שככה נרחיב את המעגל.
עדיף לקבל את המייל הזה שמונה פעמים מאשר אף פעם...
אם יש עוד שאלות, אתם מוזמנים לפנות אלינו במייל.
בינתיים גם זהותנו נשארת חסויה- בדיוק כמו זהותכם
המשך חג שמח!
צוות פרויקט עמוקה.
--
פרויקט עמוקה
כי בשביל מה יש חברים?
"הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה: אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ"
(שיר השירים)
שאלון גברי-20101030202521.doc
שאלון נשי- 20101030202535.doc
