הורים- רבותי- הורים!!!!מאמע צאדיקה

ככה- הוא והיא

חברים מזה אי אלו שנים

הוא שלה והיא שלו ושיזכו אמן אמן

 

הם קטינים

בתיכון (אול'פנה\ ישיבה תיכונית)

יש להם לגמור בגרויות לפני שהם יכולים להעלות בית לאוורי או למציאות- יותר נכון לומר

 

ההורים שלו הצליחו לנחש או להבין שיש לו חברה-

והם לא ממש מתנגדים לזה... לא לנישואין שלו, לא לגיל הצעיר שלהם, לא לעובדה שהם יעזרו לזוג בעז"ה .

(או כמו שאחותו אמרה לו בצחוק- להתחיל דיאטה?)

 

ההורים שלה- מבינים לאט את הרמז שיש לה מישו.....

כלומר יש לה ב"ה חשבן פלאפון מספיק גבוה- שאם זה לא בחור- מה זה כבר יכול להיות?!?!?!

הם מכירים את הבת שלהם ומאיזה חומר היא עשויה....

היא לא מהסוג שיהיה לה חבר עוד שנתיים... אם יש חבר- זה חתונה. ובקרוב.

והם לא ממש מהסוג שמתלהב מנישואין בגיל צעיר- או מהאפשרות שהיא לא תעשה ש"ל או תעשה קיצורי-דרך לתואר.... או שהיא תהיהי נשואה לאברך שצריך לתמוך בהם....

והיא חוששת

חוששת לספר להורים שלה- שיש לה חבר .... שהם מתחתנים צעירים... שהכל

היא פוחדת ממריבות מבלגאן מלחצים מיותרים מווכוחים מיותרים שסתם מעוררים כל מיני בעיות במשפחה.

 

אבל אי אפשר להמשיך ככה.

ההורים שלו יודעים- או כמעט יודעים- ההורים שלה לא יודעים כלום.

משו לא בריא לזוגיות- שהם לא באותו מקום...

משו לא בריא לבחורה- שהיא לא מסוגלת לספר להורים שלה את הדבר הכי חשוב לה- כי היא פוחדת מהתגובה שלהם...

 

 

מה עושים?!!?!??!

מה יהיה ?!?!

יש למישו עיצות או תובנות או ניתוח אחר של המציאות?

(אימהות שמתחנות ילדים- יש מצב שתענו מניסיונכן???)

 

עוד כמה שנים טובותאממממ

תשבו על המרפסת ותסתכלו על הכל עם חיוך,

נכון שבהתחלה זה יהיה קשה ובשוק

אבל אם הזוג מספיק בטוח עם האמת שלו ואיתן בה ומאמין בעצמו אז גם ההורים יראו שהם רציניים ויבינו שהכל פה בסדר כמו שצריך. הכי חשוב שהזוג יהיה שלם עם זה ועם האמת שלו.

לדעתי חשוב לעשות בהדרגתיותאליש123

קודם לדבר על זה בבית(על זה שיש לה חבר) ואח"כ שיבוא לשבת ולאירועים משפחתיים ואח"כ להעלות את ענין החתונה ד"א הם ממש מתכננים חתונה בקרוב? ז"א לא תמיד חברויות בתיכון נגמרות בחתונה או שזה ממש בפתח וכולם פשוט מפחדים להגיד להורים...

חוצמזה לדעתי צריך להתיעץ עם מישו שמכיר את ההורים שלה טוב שיעזור להסביר את זה בצורה מכובדת שלא תגרום להתנגדות

לאממממ -אני חולקת על דברייך.אליסף א

ב"ה

 

אינני בטוחה שנער ונערה בגיל תיכון יודעים בוודאות מה טוב עבורם והאם הקשר הזה הוא הקשר הנכון לממש אותו או שזו פנטזיה-התאהבות שאין בה ממש.
לדעתי הייתי ממליצה ל"זוג" להמתין מעט, לעשות פסק זמן בחברות ולתת לעצמם להתבגר להתחכם(-מלש' חוכמה) ועוד שנה שנתיים לחזור ולהסתכל אחד לשני בעיניים עם עיניים יותר בוגרות יותר יודעות על עצמם ועל מה הם מחפשים/צריכים בבין הזוג.
 

מאת ענת=) מגיבה מהניק של בעלה.

דעתיאודי4

א. היא חייבת לספר להורים מתישהו בהקדם!! כמו שכתבת, זה מאוד לא בריא. בעיקר לא לבחורה! זה גם חלק מהבגרות שלה, לדעת לעמוד מול ההורים ולהציג דעה שונה.

כדאי שתכין את השיחה הזו, מה היא הולכת לומר, להציג משהו ברור. ובעיקר - לתת להם לעכל בהתחלה ושלא תדבר יותר מידי.

 

ב. המלצה שלי, זה לשמור על גחלת נמוכה, ל"התבגר" קצת, לבנות בניין רוחני ולא להתחתן מתוך פזיזות נעורים. אבל זה הזוג (?) צריך לעשות ביחד מתוך התייעצות עם דמות מוערכת מבחינתם שתורה להם הדרך ילכו בה. קצת לחשוב קדימה..

אודי, הסכמתי עם א', עם ב'- ממש לא! לא לחכות!!אלירז

לעניות דעתי כמובן...

 

דילמה רצינית ביותר ולא פשוטה, בכל אופן אני מאמינה שצריך דמות יותר קרובה אל הזוג עם פרספקטיבה רחבה על החיים שתלווה אותם בתהליך הזה..

 

בהצלחה גדולה ובתפילות!...

 

אה וכמובן- בעז"ה מזל טוב!!

וואיתהילונת

בדיוק כך היה לי אם אחותי שהחליטה שהיא לא מספרת ואם הם ידעו שידעו.. והם כבר ידעו ממזמן אבל חיכו שזה יבא ממנה בסוף הם פנו אליה..

יש כאן המון דברים ביחד...אילה שלוחה

 

ראשית - לדעתי צריך מישהו קצת-הרבה יותר מבוגר שידבר איתם. חתונה זה לא משחק ילדים!! צריך לבדוק אם יש להם את היכולת לזה (גם במובנים כלכליים וטכניים, אבל בעיקר בעיקר במובנים נפשיים!!). וגם אם יש את היכולת - מה לעשות עם זה, ומה לעשות בינתיים, עד אז (בהנחה שהם לא מתחתנים תוך כדי אולפנא וישיבה, ובעצם גם אם כן...)

 

שנית - אני לא יודעת אם זה כ"כ משנה איפה ההורים נמצאים עכשיו.

אני חושבת שזה מ-א-ו-ד משנה איפה הם יהיו בזמן של החתונה או קרוב אליה. אי אפשר להודיע להם בבוקר של החתונה "א.... אבא, אמא. בעצם נזכרתי שאני מתחתנת היום. זה בשעה שש וחצי באולמי 'הבלגן' בירושלים. תבואו! בסדר?"

לדעתי רצוי לעשות את זה בצורה הדרגתית איכשהו, אבל איך שזה לא יהיה, הגיוני מאוד שהם לא יאהבו את הרעיון גם ככה... ואז - אם באמת הזוג יודעים שזה מה שהם רוצים (ושזה מתאים וכו' כי הם כבר התייעצו ו...) אז יהיה להורים קצת קשה עם זה, אבל לא תהיה להם בררה...

בכל מקרה אין לה בררה. היא תאלץ לספר את זה....

 

 

שיהיה ב"הצלחה!!

א. המושג הזה "חברים" הוא לא בריא לא טובד.

ולא נכון הלכתית. עפ"י דין אדם צריך לשמור מרחק ("להתרחק מאד מאד" - קיצושו"ע) מנשים סתם. ואין שום גדר של "חברה" ששם הדין אחרת.. אי אפשר לבחור איזה הלכות שמתחשק...  מה גם שאפילו מצד ההבנה הפשוטה הדברים ברורים: אדם אמור לשמור רגשותיו לאשתו. הוא יכול להיות בטוח בגיל צעיר שזו אשתו? וכי נישואין זה משחק?  והגישור האמיתי על השונות בין איש לאשה הוא דווקא ע"י הנישואין; לא סתם אנשים ש"הכירו" הרבה זמן לפני כן מגלים שבעצם לא הכירו..   אכן, יתכן שמישהו בדיוק פגש את המתאימה לו כשעוד לא הזמן לנישואין. אבל זה בשביל הענין הזה - ואז שומרים על "אש קטנה" עד המועד. אך לא כאילו זה מוסד שלכתחילה. הרבה הריסות ומשברים מייצר המושג הזה, בגלל שהיצר "מסביר" למה לא כדאי לחכות עוד קצת ולבנות היציבות, בקדושה ובבשלות לנצח בעז"ה.

וכעת - לענין הנוכחי...: בהיות שבדיעבד הם כבר מכירים ומרגישים קשר רציני - לדעתי הם צריכים לדבר ביניהם ולחשוב כל אחד לחוד, האם מתאים שיתחתנו. האם הם שלמים עם זה. באמת רוצים בכך. לא בגלל "מה השני יאמר". אפשר גם להתייעץ עם מישהו שמכיר אותם, אם יש להם איזה ספק.

אם הם בטוחים - לא "תכלית" לחכות. תאזור הנערה אומץ, תגיד להורים שהכירה בחור הויא מעוניינת להתחתן איתו ושזה חזק אצלה.  יש להניח שאחרי ההלם הראשון (יכול להיות שהם בכלל כבר מבינים את זה מעצמם),ההורים יתחילו לעכל.  צריך לא לפחד. לשוחח בנחת, להסביר מדוע היא חושבת שזה אמיתי ובשל. הורים שיהיו משוכנעים שביתם בשלה להתחתן וכבר בקשר רציני - יש להניח שיבינו שאי אפשר לעצור בכח.

אם הנ"ל חושבים שהם לא בטוחים שהם רוצים כבר להתחתן - אז "להעביר להילוך איטי ביותר" ולחליט שנפגשים פעם ב.. ולא חושבים בין לבין כל הזמן אחד על השני - עד שיגיע הזמן. 

קודם כל עברית תיקניתיהודית פוגל

למה לכתוב מישו כאשר המילה הנכונה היא מישהוא?? וכן, צריך לספר להורים וביחד איתם לתכנן את העתיד. בהצלחה

ההורים לא תמיד אובייקטיביים בנושא הזהלביא

צריך להתייעץ עם מישהו חיצוני. וגם לשקול מה יקרה לשניהם אם ייפרדו.

ולגבי המושג "חברים" נכון שהוא לא בריא, אבל יש הרבה אנשים שלא ידעו שהם רוצים להתחתן עד שפגשו את בן הזוג, ומשם הגיע הרצון להתחתן. לא רצוי מלכתחילה, אבל קורה הרבה בדיעבד.

לא ענין של אוביקטיביות- פשוט קשה אם ההורים מתנגדיםאנונימי (פותח)
קיבלתי את התיקוןמאמע צאדיקה

לא חשבתי שגם אני אידרדר לכתוב ב"שפת מחשב" תוקבקית רדודה.

אבל הנה תפסת אותי על טעות כזו!

זהו אני צריכה להתאפס חזרה על חשיבות המילה הכתובה- גם אם היא וורטואלית.

קיבלתי. "מודה ועוזבת תרוחם"

 

ולעצם השאלה-

ברור פה שצריך להתייעץ עם ההורים ולשתף אותם

אבל יש פחד וחשש

איך מתגברים על זה?

 

 

איך מתגברים על פחד וחשש לספר להוריםיהודית פוגל

קודם כל, מדמיינים את אפשרות התגובה הכי גרועה שלהם  ומתמודדים איתה. אפשר לספר להורים במכתב, או דרך צד שלישי כמו דודה קרובה, חברה של אמא וכו'. ואפשר פשוט לקחת נשימה עמוקה ולאמר: אבא ואמא, יש לי לאמר לכם משהוא...בהצלחה! 

אז איך מתגברים על זה?אודי4

קודם כל - לרצות לספר

להבין שחייבים (שצריך) וזה ממש חשוב 

וחלק טריוויאלי מהדרך לחופה.

להתאמן על זה

אפשר לעשות סימולציה

למשל את האמא והיא מספרת לך

אגב מעניין מה המקום שלך בכל הסיפור,

גם - למי היא מעדיפה קודם לספר?

אבא? אמא? ביחד? (בטח אמא...)

ומה אמא תענה לה?

ממה היא חוששת? (חוץ מזה שהשמיים יקרסו..)

ומה יעזור לה ויתמוך בה?

איפה החבר ביחס לנושא הזה?

האם הוא מעודד אותה לדבר ולספר?

אולי הוא יכול לתמוך בה?

אולי לבוא יחד להורים..

אפילו ארוחת ערב..

 

קיצור - להתחיל לזוז, שתעשה משהו, 

אני מבין שהיא עדיין בהלם

איך לספר להורים בכלל

 

גם עולה לי עוד רעיון,

"אמא, יש לי משהו לספר לך,

אבל אני ממש חוששת ולא יודעת איך תגיבי.."

וממש לשמור את "הקלפים" (ו"הכדור") קרוב,

עד שאמא תגיע למצב של - "מותק, מה שלא עובר עלייך,

אנחנו תמיד איתך, תמיד אנחנו ההורים שלך,

ואסור לשמור שום דבר בבטן... וכו'"...

ואז לאט לאט (או מהר) להנחית את הפצצה.. 

(לשים על השהייה..., אלא אם כן יש "פתיל קצר"...)

זהו,

איך אומרים: סורי על האורך..

אם כבר אז המילה הנכונה היא משהואנונימי (פותח)

או בשתי מילים - מה שהוא (אך לא רגילים לכתוב כך)

עברית עד הסוף! מחילה...אנונימי (פותח)

בוודאי התכוונת ל"מישהו" או ל ,"מי שהוא"

נראה לעני"ד שאלה האיותים היותר נכונים.

טוב, סליחה טוב...אנונימי (פותח)

עכשיו אני רואה שכבר דייקו זאת

נשואי בוסר - בעיהאנונימי (פותח)

לא סתם הם פוחדים מתגובת ההורים. הרי כל הורה רוצה שהילדים שלו יתחתנו. אך בגיל צעיר זה הרבה פעמים קשה לבחון את מלוא התכונות של בן הזוג ולשער בהגינות ובאמינות מלאה כיצד ייראו החיים לצידו ואיתו. המון המון זוגות אוהבים מאוד התחתנו בגיל צעיר ונישואיהם הפכו תוך זמן מה לפצצה ולא ולאהבה.

איננו מכירים את הזוג הספציפי, אך בדרך כלל עדיף לחכות

תקשיבו...גבאי

כדי להקים בית, לעבור ממצב של בת אצל אמא לאישה עצמאית, צריך לעבור כמה שלבים חשובים, אסור בשום פנים ואופן לדלג עליהם! תתחתני, ואז, תלכי ללמוד? סבבה. יש לכם כסף? ההורים יתמכו? את מרגישה מספיק חזקה לעמוד בפני אתגרי הנישואין. תזכרו טוב! נישואין זוהי התקופה המדהימה ביותר בחיים, אתה עולה שלב וגדל בקומה, אך גם האתגרים שלך גדלים יותר, לא לשכוח!

בנוגע לבנים- אני ממש נגד!!! בחור בשמינית לא יכול להקים בית! אין דבר כזה! מה הם משחקים באבא ואמא?

מה תעשה אם מחר אשתך תקום לידך מקיאה, או אם תיתקלו בקשיים אחרים, (אני לא מפרטת מעיניני צניעות וכו')

כמו שאמרתי- החיים הרבה יותר נעלים, אך גם האתגרים- בהתאם. צריך לצאת לשנת שרות, ואפילו רק השנה הזו- משנה לך הכול!!! לבנים-ללמןד בישיבה, אין כמו לימוד התורה שמשנה את האדם לטובה. ואז, תצאו שניכם ותקימו בית כשאתם יודעים מה אתם רוצים, ומה אתם מחפשים!

חוץ מזה- ברור שיש אתגרים גם כשמתחתנים בגיל 21 והלאה, אך אנו מגיעים אליהם יותר מוכנים

חברה! לחשוב על ההשלכות, כל גיל והשלב שלו. ברור שגם לא כדאי למרוח את זה עד גיל 30, זו לא הכוונה, אלא צאי לשנת שרות, אפילו אם תתחתני באמצע שה עדיף, ולבנים- תורה תורה תורה, ומתוך כך להקים משפחה

שתזכו בשמחה !

אמן!

כתבת דברים חשובים - אבל לפעמים המצב כזהד.

שכבר מקשה גם על לימוד תורה בראש פנוי..  לכן כתבתי שלכתחילה לשמור מרחק עד הזמן שמרגישים וחושבים שמתאים לחפש/למצוא.  כשכבר בתוך ה"מצב" - זה מאוד אישי: יש בוגרים כשהם צעירים (אפילו בנים...) ויש גם ההיפך. 

נשמע ש...יוקטנה

הילדה עדיין ילדה  

בעצם העובדה שהיא חוששת לספר להורים, היא אומרת שיש להם מה לומר בנושא, ועל כן משתמע שהם קובעים ומחליטים עליה, והעובדות מציבות אותה מתחתם, ועל כן... נו... נראה שהיא לא ממש בשלה להיות גברת לעצמה ולנפשה, לא? קורץ

אולי יש כאן תרגיל חשוב בהתגבגרות עבורה, במעבר שלה מילדות לנשיות, שלב חשוב שיעזור לה להבשיל לנישואין ולהקמת משפחה משלה. ואם לא היום... אז... לאט-לאט... כשהיא תרגיש בשלה ובטוחה מספיק בעצמה להתייצב ולצייר את גורלה בעצמה. לא נראה לי איום ונורא גם אם זה ייקח עוד כמה ימים/חודשים/שנים  

אנשים- הבנת הנקרא!!אלירז

לא נשאלתם אם שייך עכשיו שיתחתנו, האם הם עברו את כל התהליכים הנפשיים של מתבגרים וכו'..

נשאלתם בפשטות!

איך מספרים לאבא ואמא בלי לפוצץ ת'פרשה!?

לספר או לא לספר- אלו שתי אופציות שתלויות בכםברוךש

א. ל-ס-פ-ר:

נשמע מפחיד, לפעמים אפשר להרגיש צמרמורת חולפת בכל הגוף- מי לא מכיר את תחושת הפחד המשתקת.

אבל יש הרבה סיבות טובות לספר, לפעמים פשוט בגלל שאנחנו ילדים, רק ילדים... ואנחנו צריכים מבוגר שידריך, שיתמוך, שיגיד לנו שהכול בסדר, או סתם, שנוכל לפרוק בצילם. שלא לדבר על עצות טובות, או שיתוף טבעי של קהילת המשפחה.  אבל זה מפחיד- כן זה מפחיד. אבל אם יש סיבה טובה, אז צריך גם להתגבר. 

 

הציעו כל מיני שיטות מעולות- אפשר בצורה עקיפה, דרך אח\ות גדולים, דרך דודה, או חבר של ההורים. אפשר לתפוס את ההורים, להושיב אותם על הספה בסלון, ולפתוח בכנות את כל הפרשה. ואפשר לשבת רק אם אימא... ושהיא כבר תספר לאבא. 

 

ב. לא לספר:

דווקא אני לא יודע מה הלחץ הגדול בלספר. פתאום רובנו הפכנו לילדים ממושמעים וצדיקים שמספרים כל דבר להורים, ורואים בהם את המבוגר האחראי, אבל תכלס- כמה סודות איננו מספרים להם, כמה הם באמת יודעים עלינו ופעולתנו. מהצד הזה- אולי כדאי לשאול מה הקשר שלנו עם ההורים ועל סמך זה להחליט איזה חלק הם ייקחו בחיים שלנו. 

 

לסיכום: כדאי לחשוב על הנושא, לשקול את הכדאיות, ואף לבחון את הקשר עם ההורים, ואם החלטתם שמספרים, אז תתגברו ותהיו חזקים ובעז"ה תראו המון סיעתא דשמיא. 

 

 

אני רוצה למקד משו בשאלהמאמע צאדיקה

למה לא לספר?

כי הם יעוררו מלחמת עולם- ההורים החביבים

כי מעכשיו עד האירוסין ועד החתונה ועד בכלל- זה יהיה מסכת ארוכה של דיונים ומריבות ווכוחים

של ההורים הדאוגים לבת שלהם- אבל למה את מתחתנת ככ צעירה?! ומה לא תעשי או כן תעשי שירות? ואיך ומתי תלמדי? וממה תחיו? ואתם לא צעירים מידי?

 

 

תקשיבו אנשים- אחד ה-דברים שהכי שוחק את הכוחות של בני אדם בעולם- זה להתווכח עם ההורים

ועוד יותר- זה להתווכח עם ההורים על דברים שהם לא מבינים את הגבול של מתי זה החיים שלך ומתי לכבד את הפרטיות של הזוגיות שלך

(ואם יש הורים שקוראים את זה- בבקשה!!! שימו ליבכם על זה!!)

 

לפעמים- צריך לא לספר- כדי לחסוך מריבות, כדי לחסוך משאבי אנוש יקרים- בדמות הכוחות של הזוג, כי  אין עיניין לבזבז עוד כמה חודשים על מריבות סתם- שממילא יגיעו....

 

אבל מתי- זה כבר ד--י גם לזה?

 

נו, הרי חייבים בסוף לספר..ד.

הרי אינם מתכוונים להתחתן במחתרת וכנראה גם לא לממן את החתונה (ואפילו האירוסין..) בעצמם.

לכן, ברגע שמוחלט אצלם שהם מעוניינים להתארס ו"בא מועד" ולא מחכים יותר - אז אין ברירה: תואיל הנערה לגשת אל המלך/ה (אולי תצום 3 ימים כמו אסתר..) וכאשר לא אבדתי - לא אבדתי. תחליט מראש שהיא שומעת בנימוס ועוברת הלאה אם צריך..  נשארת מכבדת את הוריה ואוהבת אותם, אך אם לא משתכנעת מדבריהם - סומכת על ההלכה שבנושא זה לא חייבים לשמוע להורים. כמובן, כמה שאפשר בנעימות ובכבוד.

מתי לספריוקטנה

כשהם ירצו להתארס ולהתחתן.

אבל מה נסגר? הם מתכוונים להתחתן בסתר? כי אם לא...אנונימי (פותח)

ההורים יידעו מזה בסופו של דבר. בלי להכיר אותם והוריהם, אם זה נראה לה סגור וסופי ואוטוטו חתונה- אני לא יודעת אם היא כבר בשמינית או שמדובר בתכנון לטווח ארוך- אז אין ענין להסתיר. זה גם לא הגיוני. 

אולי שתצא עם אמא לקפה ותדבר איתה קודם, אחד על אחד. זה יכול להיות קל יותר.

אני חושבת שההורים שלה יקחו את זה קשה יותר ויילחצו יותר אם היא 'תפיל' את זה עליהם כמו פצצה, אחרי שכ-ו-ל-ם כבר יודעים מזה חוץ מהם. זה יהיה מאוד לא נעים אם הם ירגישו שהיא עושה את זה מאחורי הגב וכו'.

 

חוץ מזה- צריך להתרגל. אחרי הנישואים מגלים פתאום את המושג ''לא נעים''. פתאום יש מחויבויות חברתיות שונות ומשונות, ואיתן מגיע ''לא נעים''. 

 

ובכלל- גם אם הם בונים את הקן המשפחתי וכו'---- ההורים לא נעלמים, שאר המשפחה והעולם לא נעלמים, וצריך להבין שגם אם להורים אין את ''המילה האחרונה'' בנוגע לנישואים, הם עדיין בני אדם עם רגשות, מועקות וכו'.

 

היא כבר פגשה את ההורים שלו? גם הוא יצטרך לפגוש את ההורים שלה בשלב מסוים.

אוי, נזכרתי בעוד משהו- אם ההורים שלה יידעו מראש שיש לה מישהו וזה רציני, זה סביר יותר מאשר הודעת ''אני מתחתנת''. צריך הכנה כלשהי, וההורים גם יבינו שזה רציני אם תהיה הכרות אתו. 

מדברים עם ההורים ומקשיבים להםאנונימי (פותח)

בריחה היא פיתרון גרוע. מתי שהוא (נגיד בחתונה למשל) ההורים יידעו. כדאי לשים דברים על השולחן ולפתוח בדיון גלוי לב. המלצה אישית להתחתן בשמינית זה סיכון גדול מידי לחנישאוי בוסר. יכול לתת לכם רשימה של גרושים שהתחנתו מוקדם מידי

מה הלחץ?לגמור קודם בגרויות!להנות מהכיף של התיכון!אנונימי (פותח)

ב"ה

מנסיון חברותי הרבות שנישאו לפני סוף הבגרויות ונתקעו איתם (כי בשמלת כלה לא הולכים לבגרות..) וחשבו שישלימו התקשו אח"כ להשלים.

ואפשר  כמה חודשים אחרי הבגרויות בכיף,

 באהבה ובנועם.

לדבר עם האחים הגדולים!!!אחת מהשומרון

בס"ד

נראלי שככל שהזמן עובר. ההורים יכעסו/יעלבו יותר. וזה עלול לגרום להם להתנגד יותר ברגע האמת..

(או שבעצם, אולי זה דווקא יתן להם להבין שההתנגדות שלהם לא שייכת פה?)

 

לדעתי לספר לאחים הגדולים ולגרום להם לתמוך ברעיון. זה לא נורמלי ההסתרה הזאת וברגע שיהיה מישהו במשפחה שכבר יודע- יהיה יותר קל.

ואז לגרום להורים להבין ממש שמשהו הולך פה.. (זה כבר לא כזה קשה: הערות ציניות או בדיחות על חשבונה מצד האחים..)

 

אחרי זה אפשר יהיה לומר ישירות להורים, באיזה רגע טוב, "כן, יש לי חבר, קוראים לו ****** והוא...." (אם הם נעלבים מזה שהיא לא סיפרה להם תמיד אפשר לומר שהיא רצתה לשמור בסוד או לא ידעה איך לספר להם וכו'..)

 

ובמשך הזמן לדבר עליו יותר. שיבינו שזה רציני מאוד. להעלות את הנושא של חתונה בגיל צעיר בבית ולתת להם להרגיש בחושים ההוריים שלהם שזה מה שהולך לקרות גם אצלם.

 

אם השיחה הזאת לא תבוא מהם עד אז, אז כדאי לעשות שיחה רצינית על החתונה בערך לפני הבגרויות קיץ, או משו כזה.. בכל מקרה: אחרי שהם יכירו ת'בחור!!

 

ות'כלס- נראלי התייעצות עם האחים תועיל הכי הרבה..

ב"הצלחה!! ובשמחות..

אם הצלחתי להבין אולי הצלחתי לפתוראנונימי (פותח)

אם האהבה שלהם אמיתית (ללא קשר להורים)

זאת אומרת העולם הרוחני שלהם תואם.. ולא העולם החיצוני..

אז שפשוט יתחתנו עכשיו

הפרנסה לא מגיעה מהבגרויות ולא משום תואר אין מה לדבר על זה בכלל העיקרון של המשפחה חשוב יותר.

זה ימנע בעיות עכשיו ובעתיד

ועוד דבר לגבי הדבור עם ההורים לא תמיד המיועדת בקשר כל כך טוב עם הוריה ויש לה אנשין אחרים שמדברת איתם

כמו אחיות חברות אז זו לא הבעיה

יש רק בעיה אחת והיא הגיל עד כמה הם קטנים ז"א בערך פחות מ16 17 או יותר כי אם יותר אין עוד שאלות

אם הגבר הוא גבר! שילכו על זה והרבה מזל טוב 

ולא להאמין לפיתויים לחכות אם זה זה אין מה לחכות, כמובן שוב אני חוזר שהגבר אכן מוכן לפרנס ולהקים בית

והאשה באמת אוהבת אותה כל השאר בזבוז זמן

ואם הם לא מחליטים להתחתן אז כמו עצות שהרבה מהרבנים אומרים שהקשר יוריד קצת מהרמה (דיבורים פחות, פגישות פחות וכשמחליטים עכשיו מוכנים לחדש הכל כבראשית.

בהצלחה רבה

נ.ב.: בנושאי נישואין לא כל כך מתחשבים מה ההורה רוצה לעומת מה שטוב לילד. עם כל הכבוד עד כאן.

לכן לא הורים עונים כאן כי אם יועצים או רבנים. 

לא מדוייק...אמה של אלוקיםאחרונה

צריך לזכור שזוג כ"כ צעיר כמובן לא יממן לעצמו את החתונה או האירוסין [ולפעמים ההורים עוזרים גם אחרי החתונה] אז בהחלט יש להורים "זכות" פה, הם יכולים לבוא ולהגיד לזוג - בסדר. תתחתנו. תסתדרו לבד.

ואל תגידו שזו הגזמה, יש הורים שיכולים להגיע אפילו לרמה הזו, מרוב חיבוק דוב לילדה שלהם, שהם לא רוצים "לאבד" את הילדה כ"כ מהר ולאבד שליטה עליה - זו לא הגזמה! יש הורים שצריכים להרגיש שהם שולטים על הילדים שלהם. ואז הקלף שלהם של השליטה זה הכסף.

עצוב ומזעזע אבל צריך לזכור שזה יכול לקרות.

עוד דבר קטןאנונימי (פותח)

ההורים תמיד ידעו "ואין כתובה שלא עולה בה תיגרה"

אז אין מה לדאוג גם אחרי שכועסים כמה שנים אחרי כמה ילדודס קטנים

גם ההורים מתחילים להתרכך ואומרים וואי זה לא היה כל כך נורא

אז שוב זה אינו שיקול! מה יגידו ההורים ? זה כמו מה יגידו החברים? לא מעלה ולא מוריד.

אם זה הזיווג אז גמרנו זה בסדר. בע"ה

גם לזה אני מסכימה ~א.ל
החשש מובן..~א.ל

אבל לדעתי גם לרוב מעיד על חוסר בשלות או חוסר שלמות ביחס לקשר.

עצתי היא: לאזור אומץ. בפשטות..

לדמיין את המקרה הכי "קיצוני" שיכול לקרות ביחס לתגובת ההורים ובהתאם לזה לחשוב מראש כיצד ואיך מגיבים בנעם ובצורה מתאימה..

 

אם מחליטים לחכות- לפרוש את הקשר על פני תקופת הכרות גדולה יותר, לצמצם בפגישות וכו' ולהתייעץ עם מישהו שמבין לליבם ובו דעת תורה..

 

בהצלחה רבה רבה!!! בשורות טובות

התייאשתי מלעקובזיויק
אחרי השרשורפלצת של @Lavender

בלתי קריא בעליל מהפל'

חחחחintuscrepidam
פעם בכמה זמן יש פה שרשור מעניין, אל תהרוס לנו
חחח שנשלח לך בסוף סיכום?😉Lavender
חייבזיויק
אינשאללה בעז"הLavender

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

 

אני יודע את ההתחלה ומשער את הסוף,intuscrepidam
אבל כמו החיים, החלק המעניין זה באמצע ;)
Oh, yesLavender
תגובת chatgptבחור עצוב

🧠 ניתוח השרשור


השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.


הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:


היא פוסלת הרבה על מראה


מצד אחד רוצה משיכה אמיתית


מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות


👉 זה יוצר מתח בין:


אידיאל (משיכה מלאה)


פחד (החמצה / גיל)



---


🧩 מחנות עיקריים בדיון


1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"


מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb


עיקרי הטענה:


אסור להתחתן בלי משיכה


אבל משיכה ≠ יופי מיידי


משיכה יכולה להתפתח עם היכרות


🔑 רעיונות מרכזיים:


"אם אין דחייה – תני צ'אנס"


משיכה נבנית דרך אופי וביטחון


יופי ≠ משיכה


👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.


תובנה עמוקה:


הם עושים הבחנה חשובה בין:


תגובה ראשונית (ויזואלית)


חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)



---


2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"


מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב


עיקרי הטענה:


יופי לא חשוב לאורך זמן


מתרגלים למראה


מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע


🔑 טיעונים:


"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"


יופי משתנה עם השנים


מי שבררן מדי עלול להישאר רווק


הטון:


מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")


👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.


---


3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"


מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד


עיקרי הטענה:


אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"


אם אין פוטנציאל – לא בכוח


צריך ניסוי וטעייה


🔑 רעיונות:


"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"


לא לשים סטופר למשיכה


תני לתהליך לקרות טבעית


👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.


---


4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"


מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד


עיקרי הטענה:


אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)


אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי


🔑 גישה: יעילות > אידיאל


---


🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת


הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:


פחדים מרכזיים:


1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה


2. לא להרגיש "עפה עליו"


3. להחמיץ את הזמן



היא אומרת במפורש:


> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק



👉 זה לב הדיון.


---


⚖️ קונפליקט ליבה


השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:


צד רגשיצד רציונלי


אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי


👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.


---


🧩 דפוסים מעניינים בדיון


1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:


👉 דחייה ≠ חוסר משיכה


דחייה → כנראה לא מתאים


חוסר משיכה → אולי יתפתח


זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.


---


2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"


כמה מגיבים טוענים:


> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר



👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.


---


3. לחץ חברתי סמוי


המשפחה → "תני צ'אנס"


החברות → "תעלי סטנדרטים"


👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.


---


4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה


מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"


אהבה = לא צפויה


ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.


---


🧾 מסקנה כוללת


הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית


ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח


---


TL;DR 🪶


השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים


רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן


חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש


אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו


הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט


התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

חחח בוכה מצחוקLavender

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

האמת סיכום די סביר לדעתיארץ השוקולדאחרונה
לא מאה, אבל לא רע
דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות...נו, ההוא מהזה

האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂


אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה

לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...


אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?


תודה מראש לכולם!!

הרב מאניס פרידמןכינור יהודי

אני ממליצה מאוווווד לשמוע אותו. הוא מומחה לענייני שידוכים ונישואין והתובנות שלו מדהימות ממש. למדתי ממנו המון! תחפש ביוטיוב.

להעלות סטנדרטים או להתפשר?Lavender

בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים. 

ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,

מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"

ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...

(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)

מה אומרים?...

מה פתאום רק רצינות,Lavender

חושבת שיותר מדויק להגיד "מחויבות לקשר".

ברור בחור חמוד זורם כיפי מצחיק אבל גם אחד שלא בורח ממחויבויות, והתכונות אופי היותר משמעותיות שציינתי שאני מחפשת זה בחור עם חוזק מנטלי(:

וכן, אני בטווח הקלאסי של כל כרטיסיות בנות ישראל 😊

עוד מכה ועוד מכהגרי

עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".

"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"

יפה מאוד זיויקשפלות רוח
נכון כנ"ל שתי גרושות התחילו איתי מוצשאדם פרו+

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אם זה ינחם אותךהמצפה לישועה

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

:')חתול זמני

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

מה הבעיה של אנשיםאני:)))))אחרונה

לומר פשוט שלא מתאים?

בדייטים עצמם ובין הדייטיםadvfb

עולים תחושות בדייטים עצמם

עולים תחושות בין דייט לדייט

 

מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?

מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)? 

 

סתם מבאסהפי

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

מסכימהרק נשמה

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

נכון זה לא פחות קלהפי
כל אחת והקצב שלהadvfb

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

יש הרבה קשרים שנתקעיםהפי

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

אהבתי את הביטוי אנרגיה זכרית פצועהמחפש שם
נשמע כמו חתול רחוב פצועחתול זמני

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

וואי לגמריadvfb

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

מענייןמחפש שם
איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 
חח אני בןadvfb

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

את יודעת להצביע על דברים שחוסמים/ עוזרים לך להפתח?מחפש שם
מה שהכי עוזר להיפתח זה פשוט טבעיותרק נשמה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

אמןמחפש שם
זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...
מממ אני בעיקר מדבר על מחשבות והרגשות תוך כדיadvfb

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

נראה לי שזה שכל ורגשרק נשמה

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

יפה, תודה!advfb
מציע חידוד - רגש ודמיוןadvfb

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

יפהרק נשמה

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

כן כןadvfbאחרונה

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

מתנה לחג - קובץ שירים לנשיםגלויה

שלום לחברות הפורום היקרות!

כן, זה רק לנשים. 

הייתי פעם פה... 

עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין

וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן. 

ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים

וקריעת ים סוף 

והתחתנתי ב"ה 

(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה) 

ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!

כתבתי ספרון על המסע

מילים שה' שלח לי להתמודד

וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק! 

20260331102053.pdf (תלחצי על זה) 

 

 

קפיץגלויה
מרגש.אם-אם
תודה!גלויהאחרונה
איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמני

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

לא רק שדכנית פח אלא גם בן אדם גרועאני:)))))
אם הבנתי נכון, מפריע לך ההתנסחות שלהלגיטימי?

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

 

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

תשאל אותה אשמח לדעת מה הסיבה?הפי

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

 

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

את אחת הסיבות אני יודעאביעד מילוא

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

 

למרות הסיבה ההיאאריק מהדרום

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

אז שמראש לא היתה לוקחת אותך כמשודךיעל מהדרום

לק"י


ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

דווקא לפושע הכי כדאי להחזיר ישר את הכסף..נוגע, לא נוגע
זכותה המלאהזיויק
תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'
באמת היא היתה יכולה לנסח טוב יותרגלויה

הניסוח אכן די פוגע...


ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.


לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.



ממש משמח לקרוא את הודעתך. שיהיו לכ תמיד חיים טוביםאורין

ומאושרים. ואשרי השדכן!

תודה! אמןגלויהאחרונה
ממש!!
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אור
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
כואבת לנו הרגלחתול זמני
לא מגדלים חתוליםארץ השוקולד
:םםםםחתול זמניאחרונה

אולי יעניין אותך