אם אתה רוצה עוד פרטים אתה מוזמן לדבר איתי...

יש לא מעט בנות דוסיות שמעדיפות לוותר על הש"ל לטובת לימודים.

אפשר למשל למצוא אותן במכללה (בבית וגן), אבל הרבה שם מעדיפות מרכזניקים..

אז תתחיל לעבוד על זה..

אני ב"ה לא מרכזניק ולא קרוב ואם זה התנאי אז קבלו ביטול .

הדרישה היא כמעט לכל ישיבה שיש בארץ...(טוב לא נגזים.. אבל יש המון סוגים של בנות-כל אחת והחיפושים שלה..)

יש גם באורות בנות שהלכו ישר ללמוד..

יש לי יותר מחברה אחת כזאת...

[סתם שאלה- למה זה כל כך חשוב לך???}

למרות שיש מצב שתמצא שם כמה בודדות כאלו..

בדיוק הום עבר ליד האוזניים שלי משפט-- "הרי את מקודשת לי על מנת שאת מפרנסתני ומלמדתני תורה"

(או משו שדומה לזה... אני לא זוכרת בעפ כל משפט מהגמ שמטיסים לידי...)

גבר גבר

אתה לא רוצה בחורה

אתה רוצה אישה -לחיים!!

כל כך לא משנה מה היא עושה השנה או שנה הבאה או עוד שנתיים...

על השנתיים שלוש פרנסה -תסתדרו...

חשוב לך שתהיה לך אישה מאושרת - ובנויה לתלפיות מבחינה רוחנית תורנית ומידותית (שזה מה שתכלס לומדים בשירות ומדרשה...)

ואל תדרוש ממנה משו שאתה לא דורש מעצמך.

אני סיימתי עכשיו לימודים במכללה בבית וגן  ואני בת 21 , אני ממש אבל ממש לא בכיוון של מרכזניקים ומקיפות אותי הרבה בנות שהם גם לא בכיוון בכלל...

ולגבי הבנייה לתלפיות ע"י שרות ומדרשה  אז לפי דעתי זה גם סוג של נאיביות , יש אפשרות לשלב  התנדבות משמעותית  ומדרשה יחד עם לימודים . וזה מה שעשיתי .

ואני מרגישה בנויה  הרבה מעל הממוצע !!!

נ.ב .

במצב החינוך הלקוי בימינו , זה אחלה שרות להיות מורה !!!!!!

בהצלחה לכולכם .

זה בהחלט לגיטימי לחפש אחת שהתחילה ללמוד. אבל נניח שאין בעיה למצוא אחת כזו, האם באמת כדאי לך לחסום את עצמך למגוון אפשרויות אחרות ומתאימות שלא בהכרח התחילו לימודים?

לדעתי זו טעות, הנושא של לימודים צריך להיות רק בונוס, לא קריטריון מרכזי.

תעשה חושבין, אני לא מכיר אותך ולכן ראה דעה זו ככללית לחלוטין. תעשה מה שבאמת נכון בשבילך, ואם אני טועה בנוגע לשיפוט של המצב על פיו החלטת לבחור את בקשותיך מבת הזוג, ראה תגובה זו כמבוטלת.

העיקר שיהיה בהצלחה!

חשוב לי מאוד מאוד לשבת וללמוד תורה כמה שנים אחרי החתונה,

אני די מפונק וב"ה ב"ה לא חסר לי כלום היום לכן אני חושב קדימה אם אני מתחתן עם בחורה שסיימה עכשיו שירות או רק איזה מדרשה זה כמעט בלתי הגיוני להמשיך וללמוד תורה ואפילו ברמת חיים הכי בסיסית בעולם,

לכן אני מעדיף מישהי שכבר באמצע ולא אחת שרק אחרי החתונה תתחיל ללמוד,

שזה חס וחלילה לא ישמע כאילו אני איזה מגעיל שרואה את אשתי כמו איזה שפחה ממש לא אלא אני מחפש אחת שגם חושבת כמוני וגם אכפת לה שבעלה ישב ללמוד תורה והיא מבינה צערך הגבוהה בזה, וכמובן שאני לא יפסיק להודות ולשבח אותה אבל עדיין זה ממש חשוב לי.

(אני לא כזה גדול ככה ש...)

מצחיק כי שמעתי שבדרכ בנים מחפשים מישי שעשתה שירות לאומי...

שמעתי שבנים מעדיפים מישי שלא היתה במדרשה-זה נכון?למה?

למרות שהכל באמת ממש סובייקטיבי ואסור לעשות הכללות..

ובנוגע לפרנסה אחרי החתונה-

תמיד רוצים להתחתן בגיל מוקדם בעזרת ה' אבל אם הבעל לומד וגם האישה- אז באמת מי מפרנס?

למרות שאפשר שכל אחד ימצא עבודות מזדמנות, ולדעתי זה משהו ששתיהם צריכים לעשות..

אלא אם לאישה חשוב הלימוד תורה של הבעל והיא מוכנה להשקיע כדי שהוא לא יבטל תורה..

להנות בינתיים מחיי הרווקות.

תלמד תורה, תטייל בארץ, תבלה עם חברים, תעבוד על המידות..

אל תתחתן מתוך לחץ חברתי או סיבה דומה אחרת. עשה זאת מתוך כובד ראש וכאשר תרגיש מוכן- מוכן להכנס למערכת בה תיאלץ לוותר על הרבה דברים גם אם תתחתן עם מישהי שהתחילה לעבוד.

תפעל מתוך רצון פנימי, אמיתי. 

בעזהי"ת.

ואני יכולה להעיד על המציאות הזאת, כאחת שמקורבת לישיבה.

חוצמזה, שזה שיש בדיחות על מרכזניקים (אורות! -לקחתי, וכו'), זה לא הופך אותם לגרועים.

זה פשוט סגנון של אנשים, שלא לכל אחד זה מתאים.

לא כולם חייבים להיות מרכזניקים...

אבל מכאן ועד לצאת ולהשמיץ מישהו,בגלל שהוא לא בדיוק מה שאני מתחבר ואוהב?

אני ממש לא אהבתי ת'קטע הזה...

עם כל הכבוד לסטיגמות, ויש בהן בד"כ צד של אמת,

לא צריך להפוך את זה ללעג על קבוצה מסויימת, תמיד!! בכל מצב!! 

ובסיטואציה הזאת, על מרכזניקים...

המשך שבוע מוצלח!

בעזהי"ת.

ואני מצטטת:

"עזוב אותי ממרכזניק.

אני ב"ה לא מרכזניק ולא קרוב ואם זה התנאי אז קבלו ביטול ."

הוא רק בא להדגיש שהוא לא קשור ל'מרכז' בכלל, וגם לא שואף להיות כזה.

למה שכתב, ובאמת זה היה נראה כך מדבריי...

אלא באופן כללי יש הרגל כזה,

להשמיץ כל מה שהוא לא אני או מה שאני חושב ומאמין...

מרכז אכן הצמיחה ת"ח,זה לא אומר שאי אפשר לצחוק,זה דבר ראשון.

דבר שני יש עוד ישיבות בארץ שהן לא פחות טובות כיום,ממרכז של פעם לא נשאר הרבה. השחצנות שנשפכת מההודעה שלך רק מראה מה עובר בראש לחלק מתלמידי הישיבות הגבוהות.

סיכום מצוין לוויכוח.

בתור  צאצאית של...אני  דורשת  חרטה על דבריך..מר לביא...מה זה היה????ממרכז של פעם  צמחו כל הישיבות של הדתי לאומי...!!!!!!!!תגיד לי איזה ראש ישיבה לא למד במרכז לפני שהוא הפף לרב בעצמו..?? ותסתכל על רוב ארונות הספרים של הציבור האמוני...ותגיד לי למי אין ספרים של הרב זצ"ל ???

בעזהי"ת.

אני מכירה את הישיבה הזאת טוב מאוד, היא לא חדשה לי, ואני מאוד מעריכה אותה ואת פעולותיה.

אוקי?

עכשיו,

אל תאחל לי להתחתם עם כל מיני טיפוסים, כל עוד אתה לא מכיר אותי ולא יודע מה טוב לי באמת. סבבה?

עוד נקודה-

לא דיברתי על ארוחות גורמה וכו'. אני האחרונה שאדרוש את זה.

אלא דיברתי על כמות סבירה של אוכל (שתספיק גם לאלה שבסוף סדר בוקר אומרים תהילים, וכתוצאה מכך מגיעים קצת באיחור לחדר האוכל), שהכלים יהיו נקיים, שיהיה חימום טוב, ושבחדר האוכל לא יהיה ריח רע, וכד'.

תנאים בסיסיים ומינימליים.

[ואת כל הדוגמאות האלה אני מביאה מהכירות אישית של המקום הזה.]

[כן כן, זה אולי נשמע לך מוזר שהייתי בישיבה כ"כ הרבה שאני יכולה לומר את זה, אבל זו המציאות ]

זה קשה להבין את זה ואם את ספרדיה זה גם יכול לגרום לך לדמעות בעיניים (אמיתי לגמרי!)

אבל רוב הישיבות הגבוהות חיות ככה.

אני התחלחלתי כששאלתי את הבחור מה הוא אכל לארוחת בוקר
אז הוא אמר גבינה ומלפפון כי אפילו לחם אין.

ובצהריים הוא הגיע כמה ד'  באיחור ולמזלו הספיק את השניצל האחרון!
והוא ממש לא במרכז..

נכון זה קצת קשה להכיל, אבל לבחורים זה לא מפריע

כי הם באמת חיים בדרך חיים שמבינים את המקום הנכון של האוכל (לא סתם הרב קוק אומר שהתשובה הראשונה שצריך לעשות זה בברכת המזון)
ודבר שני הם יודעים שהמצב של הישיבה בכי רע, וככה זה רוב הישיבות הגבוהות
אז הם שמחים במה שיש.גם אם זה המעט.

ואם תלכי לאלון מורה תקבלי כמה סוגי ביצים בבוקר (סיפורי אח הבחור)

קיצור אבל אין מה לעשות,

אז לראש ישיבה חשוב לשים מזגן תמיד כי קשה להסתדר לבחורים בחום.
ויש ישיבות שאפילו מזגן זה מותרות.

זה לא עיניין של ישיבה או של אידיאולוגיה או של קמצנות

זה עיניין של מצב הישיבות כיום.

אני כבר מזמן אמרתי לכל מי שאני מכירה שאת כל המעשרות יתנו לישיבות.

אני מחכה לתגובתך...!

לא הולך לכיוון חיובי,

וזה לא מוסיף לעמ"י זכויות שהוא זקוק להם כל כך...

אנחנו צריכים להיות עסוקים בלומר טוב אחד על השני ולהתפלל לגשם..

זכותו של אחד לחשוב שרמתה של הישיבה ירדה לפי פרמטרים מסויימים,

ובאותה מידה לאחר יש זכות לחשוב כי אותם פרמטרים אינם נכונים או לא חשובים בעיניו..

שה' יזכה אותנו להתגדל,

וכל אחד יעשה את זה במקום שהכי מתאים לו ובמקום בו יוכל להתעלות ככל האפשר...

בע"ה, נעשה ונצליח!!

נו באמת. 

ב"ה זכינו שיש היום עשרות ישיבות מעולות ברחבי ארץ קודשנו. 

וכולם מיוחדים וטובים, ואף בכל אחת יש את הנקודות המיוחדות וייחודיות לה. 

וכאשר בחור מסיים שמינית ורוצה לבחור ישיבה, אנחנו מזכירים לו, שוב ושוב - התאמה. 

תמצא את המקום המתאים לך, המקום שבו תוכל אתה להתגדל מתוך שמחה ודיבוק חברים. 

והכול ברוגע, ולא צריך לזלזל באף אחד, או לנסות להעלות את עצמך בהורדת האחרים. ואין רע בכך שיש סגנונות רבים, ולהיפך, זה דבר מעולה, והדבר דומה להרמוניה נפלאה שהתזמורת יוצרת- בעת כל הכלים מנגנים יחד ביוצרים עולמות. 

ובקישור לנושא הפורום:

בענייני שידוכים, צריך לקבל את המשודכים כפי שהם. לא מנסים לשנות אותם או להקשות על בחירותיהם בחיים. מחפשים התאמה ותו לא. 

ולפעמים זה חשוב מאוד להגדיר, ואף להיעזר בסטיגמות בכדי לעזור לעצמך ולאחרים להתכוונן על רצונותיך.

הדיון על מרכז של היום, אינו רלוונטי לפורום. ושייך למקום אחר לגמרי. ואני נזכר איך הרבנים השונים דיברו על הישיבה לאורך השנים. אבל זה לא קשור. מי שרוצה מרכז- שיבוא למרכז, ומי שרוצה בחור ממרכז, שתיקח לה בחור כזה, ומעבר לזה, לא קשור. 

לגבי תנאי הישיבה:

תלוי מאוד מה מתאים לכל בחור. ישיבות רבות מפסידות בחורים רבים בגלל התנאים הירודים בהם. ומאידך יש אנשים שאינם רגישים לזה, או שרוצים להתעלות על העניין. 

ואני רוצה להזכיר סיפור בעניין הזה, אף שאני יודע שהוא אינו מקובל בישיבתי. 

אני זוכר את ישיבת הר המור היטב מתקופתה בבית וגן, והתנאים שהיו לה היו מעבר לכל קו אדום שאתם יכולים לתאר, וכמה כאב הרגשתי נוכח המראה. ואף שתמיד ניסו לעודד בכך שהיא תעבור יום אחד להר חומה, המצב היה כל כך גרוע, שבחורים רבים נמנעו מלהגיע, ואף כאשר בחורים הלכו לשם לשבושי"ם, הם היו חוזרים לישיבה בכדי לישון ולהתקלח. 

והנה לפני כשלושה שבועות, טיילתי עם כמה חברים מהישיבה בשבת אחר הצהריים, והגיע זמן מנחה, והחלטנו לרדת והתפלל בהר המור.

וכל הכאב פג לגמרי, וכל כך הרבה שמחה מלאה אותי, כאשר ראיתי שהנה הישיבה קמה וגם ניצבה, בתוך מבנים מרווחים ומשופצים, ומוקפת בקמפוס נהדר של יער ירושלים, וסטנדרים פזורים תחת העצים, ומעבר  לשמחה בביקור חברים, הרי הנה התורה קיבלה גוף בריא לשכון בתוכה. 

אני זוכר בצבא, תמיד ניסו להאדיר את כבוד היחידה, כל פלוגה, כל גדוד, כל חטיבה רואה עצמה כהכי טובה בצה"ל (וצה"ל הכי טוב בעולם, אז הכי טובה בעולם). ואף זה חודר לבני המשפחה והחברים בחוץ, וכול אחד כאן יודע וחושב איזו יחידה הכי טובה. עד שבבקו"ם יש המון חיילים שילכו לכלא אם לא יתנו להם גולני או צנחנים וכו.

ואין בכך כל רע, וזה מעולה ותורם רבות למוטיבציה ולתחושות האישיות של החיילים, והופך אותם לחיילים טובים יותר. ואף לפעמים שהם מראים זלזול כלפי האחרים, אני לא אוהב את זה, כי אני אוהב את האמת, אבל בסה"כ זה חמוד, ובסדר.

ואם בחור אוהב את ישיבתו, והישיבה שבו אחיו או חבריו או אביו למד, זה מעולה ומצוין- ויתרום רבות לאותו בחור להתחבר לישיבה וללמוד בה.

ואף אם מצד האמת, כל הישיבות מעולות, וכל אדם צריך למצוא את המתאימה לו. ומאידך, צריך להיזהר מאוד לא לזלזל בשום ישיבה, ובשום דרך או דבר. תכונת הזלזול היא מאוסה תמיד. ומי לנו כהראי"ה שלימד אותנו להביט בשורשים של הדברים, ולחבר אותם לכלל, ולהכיל ולכלול הכול. ואף כאשר זלזלו בו, הוא לעולם לא זלזל. 

וכמו תמיד, אני רוצה להמשיך ולכתוב ולכתוב. אבל טרחא דציבורא, ברוך שתוק.  

מה יש לכם, ה' ישמור, עם ישראל שוקד על תורתו, כל אחד ממקום שליבו חפץ, למה לנו לסנגר על עמ"י? אין לנו מספיק צרות תגידו לי? צריך לשמור גם על מה שיוצא מהפה ולא רק על מה שנכנס לפה!!

ישעיה הנביא נענש על זה שאמר "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב" (אל תתפסו אותי על המילה), אז חלילה לנו מלדבר!!

זה שאתה לומד במרכז זה אחלה,אפחד לא זלזל בישיבה. זה שרוב הרבנים צמחו שם זה גם אחלה. זה לא אומר שמה שיש שם כיום זה מה שהיה שם אז (ואני מתכוון ברוחניות,מי דיבר בכלל על תנאים פיזיים? לא שפה אני מסכים עם הגישה של לחיות בזבל אבל זה לא הוויכוח).

הוא באופי,לא רק ברמת הלימוד.

פעם יצא לנו לשוחח על הנושא עם אחד הרבנים שאמר שבמרכז  לא נשאר זכר ממרכז האמיתית.אז אני לא עד כדי כך קיצוני..אבל הרבה בטח שלא.

מאז הפיצול של מרכז והר המור, הכל השתנה. זה כל הסיפור.

למרכז של היום..

גם עם הגישה של הר המור אני לא מסכים,ובצורה יותר חריפה ממה שאני לא מסכים עם הדרך במרכז.

למה אנחנו דנים שעות על מרכזניקים?אנחנו מדברים ככה על ישיבה בארץ?? נכון אולי אני לא מסכימה עם הדעות שלהם.. אבל זה אכן ישיבה בארץ ישראל!!!ואני ממש לא יכולה לשמוע את מה שאומרים כאן... ואני מוכנה להיות חריפה כי לדעתי זה ממש חשוב שנדע זו תורה וזו תורה!!!!

אתה רוצה מישי שלא עשתה שירות, או שבאמצע ללמוד- אחרי שירות וכל זה?

אני ממש ממש מעריך ומכבד תישיבה הנפלאה שנקראת "מרכז הרב" כל בחור שם שפיץ מטורף ואין היום שום ישיבה של דתיים לאומיים שמתקרבת למרכז הרב ישיבה מדהימה של עובדי ה' ענקיים,

אבל אני פשוט בראש שונה מהם וזה מותר....

הרב,שלעניות דעתי אין בינה לבין המציאות ולא כלום.

במרכז לומדים תודה?? כן! הם לומדים גמרא? כן.. ועוד יותר! זה בא"י?? כן!! אז איזה זכות אנחנו מרשים לעצמינו לרדת ככה על ישיבות.. מה כול הפילוגים האילו... אם אנחנו מרשים לעצמינו לרדת על ישיבה למה שלא נדבר על ציבור שלם ומשם זה רק יתגלגל למטה.....

למה שלא נרשה לעצמינו לדבר על אנשים?!?! מה ההבדל??

זה כול כך מצער לשמוע(לקרוא) את מה שמדברים כאן... לדעתי זה אפילו חילול ה' ככה לדבר על אנשים שלומדים תורה...

צריך גם לדעת לשמור על כבודם של הכותבים כאן...

ולא על כל משפט שלא מוצא חן בעינינו לתקוף ולרדת לפסים אישיים,

ואני לא רומזת לאף אחד באופן אישי,

שכל אחד יבדוק אם לא עבר את גבול הטעם הטוב של הדיון...

שיהיה שבוע טוב לכולם..

לא אמרתי שלא צריך לשמור על כבודה של שום ישיבה או של שום רב,

ואני מוסיפה גם של שום אדם,

ולכן בדיוק בגלל זה, צריך לשים לב שהכל בגבולות הטעם הטוב,

ולא יוצא שפוגעים פה במישהו...

כי כן נאמרו פה דברים בצורה שלענ"יד לא מתאימה..

זה הכל!!

שיהיה המשך שבוע מבורך לכולם!!

ושיבוא כבר חנוכה =]

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.