היה בחור באחת הישיבות שהציעו לו הרבה שידוכים וכל אחת הוא פסל מסיבה אחרת.

יום אחד הראש ישיבה שלו קרא לו ואמר לו שלדעתו הוא לא מספיק עבד על מידת הענווה ולכן הוא שלח אותו לישיבה שבה מתקנים את המידות שילמד שם שנה את מידת הענווה.

כעבור שנה הבחור חוזר לישיבה והראש ישיבה מציע לו בחורה שהוא כבר יצא איתה לפני כן.

הוא חוזר אחרי הפגישה לראש ישיבה ואומר לו: "שנה שעברה שהייתי מושלם חוץ ממידת הענווה היא לא התאימה לי אז עכשיו שאני גם עניו היא תתאים לי?"

שתהיה בדיוק מושלמת..לימוד על מידת הגאווה..שיעורים על הבית היהודי..וכו'...

את בטוחה שבגלל זה מסננים אותך?? נשמע ממש מוזר!

ועוד מהישיבות החזקות והנחשבות במגזרינו... כואב לי הלב.

ואמא שלי כל הזמן משדכת לי כל מיני בחורים שזה פשוט לא שייך מבחינה דתית, וכשהיא שואלת אותי למה אני לא פונה לישיבות חזקות כדי שימצאו לי בחור כמו שאני רוצה אני פשוט לא יכולה להגיד לה עד כמה הם בררנים...

ואחי הגדול מבין בדיוק למה (הוא היה ממש עילוי בזמנו) ואומר לי שבגלל דברים כאלו נמאס לו מהדתיים

ויש עוד מלא בחורות שנמאס להם

תגידי להם שאחיך חזר בשאלה ואמא שלך בלי כיסוי ראש, אבל שניהם ממילא תפוסים ורק את פנויה להכרות

אבל נשארת בלי הצעות למשך חודשים שלמים.

וזה עוד אחרי שפניתי קרוב ל20 שדכנים טובים (אני לא פונה לכל שדכנ/ית, אני מבררת קודם)

מה הבעיה שלהם..לי ממש לא מפריע להתחתן עם מישהו שאמא שלו בלי כיסוי ראש ואחיה חזר בשאלה...ההיפך..זה לדעתי מראה על הבחורה שהיא חזקה..

הם שקועים במגדל השן שלהם וחושבים שהבחורה שהם רוצים צריכה להיות מושלמת כמו הרב שלהם

לק"י.

נראה שהטמטום עולה...

ולא כי לימוד התורה גדל...

לי ב"ה אין עילה לפסילה..

אבל שמעתי ממאוד קרוב מקרה כזה וזה פשוט מרתיח וכואב..

ואח"כ שהרבנים יאמרו למה יש רווקות... יופי.. תכניסו להם במוח שהם צריכים מושלמת עם משפחה מושלמת בתוך כל הג'יפה שהעולם הזה נמצא בו.. וממש ככה אנשים יתחתנו..

פעם אולי זה איכשהו יכול היה להיות נכון..

"ירידה מהדרך" היה נחשב למשהו גדול ומשמעותי..

גירושים של הורים היו- סוף העולם ואמא שלו..

היום זה המצב לצערנו הגדול ברוב המשפחות..

אז מה??

נפסול??

אני חושבת שאם מישהו קורא את מה שקורה פה ולומד בישיבה שהוא לא מתבייש בה..

שיעלה את הדברים לפני רבותיו.. זה חשוב... שכל "בייניש" ידע..

אמרת שלך ב"ה אין עילה לפסילה.

זה לא נורא מבחינתך לחשוב שבחור מסוים שאת יוצאת איתו לא היה יוצא איתך אם היה בך "פגם"?

לק"י.

אם הוא יהיה שווה את זה אז הוא יקבל חינוך מחדש... 

אלא יהודים דתיים, שומרי תורה ומצוות שבחרו לעצמם מקצוע ראוי לפרנס את משפחתם העתידית.

נמאס לי לראות כל פעם בנות שמוכנות למכור את הנשמה לשטן בשביל להיות אברכיות, רק כי דחפו להם למוח מהעולם החרדי שזה האידיאל ואין בלתו.

הטמטום, מסתבר - לא קיים אצל הבנים בלבד.

בד"כ אני עושה כאלהאים לאליסף ט, אבל אמרת משו אמיתי ונכון...

מה נראה לך שאני מחפשת בעל גאווה להנאתי?

ומי שרוצה להיות אברכית מהסיבה שאתה אומר אני באמת מצטערת בשבילה. מאד.

כאשר בחור פוסל אותך - אין לך אלא להניח שהוא אינו הפלוני המיועד לך משמים, וטוב שההצעה ירדה לפני שהשקעת בה יותר מדי אנרגיה.

ולגופו של עניין - הם לא פוסלים אותך באופן אישי! הם חוששים שבחורה שבאה מרקע מסוים שלא מעודד דרך כזו - אולי התשתית הדתית שלה לא מספיק חזקה, והיא רוצה בחור ישיבה בגלל התלהבות חולפת.

כיסוי הראש דורש מהאשה - בשלב הראשון שלאחר החתונה, הרבה הסתגלות - רגשית ומעשית. זה שונה כאשר כל הסביבה מחזקת ותומכת, או כאשר האמא אומרת "אז בשביל מה את צריכה את זה".

אח גדול לעתים קרובות הוא דגם לחיקוי - ובחורים חוששים מאח גדול שאינו דגם חיובי.

לדעתי, שדכנים אינה הכתובת - משום שהם מציעים נתונים, פעמים רבות ללא היכרות ברמה האישית. והנתונים שלך מעלים ספק אצל חלק מהבחורים.

את זקוקה לחברה שמכירה אותך היטב ותדע לאמר שמהיכרות קרובה, למרות הסביבה, את בחורה שבהחלט ראויה לבן תורה! 

(לADMIN, מדוע אתה מדברר על "למכור נשמה לשטן" ועל מה שדחפו מהעולם החרדי, ואינך מאמין שיש בחורות איכותיות בציבור הדתי לאומי שמאמינות באידיאל של לימוד תורה ומוכנות להקריב למענו???)

אולי קהל היעד שלך הוא בחורים מרקע דומה לשלך - כאלו שהגיעו בכוחות עצמם למדרגה הדתית והאמונית ולא כתוצאה של חינוך בסביבה? בחורים כאלו ידעו יותר להעריך את השקפותיך - שנבנו מתוך הכרה ולא רק חיקוי ויראו את העובדה שאת שונה מסביבתך כיתרון?

בשורות טובות בקרוב!

שכוייח על הלימוד זכות

אם האמא לא שמה כיסוי ראש, ממש לא בטוח שהיא נגד זה ("אז בשביל מה את צריכה את זה?") אלא הרבה פעמים מאוד מעודדת.

אני יודעת שכולם כאן יודעים שלאן שנולדת זה לא בדיוק איפה שאתה נמצא היום,

אבל עצם זה שהעלת את העניין הזה....

(אומרת את זה בת לאמא עם כיסוי ראש, שחברה שלה - לובשת כיסוי ראש והאמא, שלא לובשת, קונה לבת מטפחות מהממות..)

נ.ב.

אמא שלי עם כיסוי ראש, אבל מאוד לא תומכת בדברים מסוימים שאני החלטתי לעשות מבחינה דתית..(לדוגמא, ללכת עם חולצות פחות צמודות..)

כך שכיסוי ראש של האמא לא אומר כלום!!

ממש לא מזמן קרה לי שניסיתי להסביר למישהי שאפשר גם לשמור תורה ומצוות וגם ללמוד מקצוע.

היא לא הבינה (גם אחרי שנסיתי) איך דבר כזה ייתכן..

לשם הבהרה..

השנאה ללומדי התורה פשוט נשפכת מדבריך, וגורמת לך להתבטא בצורה די מכוערת, לטעמי, למרות תשואות החן שזכית בהן כאן.....

אתה לא פותר את הבעיה של הגאווה.

כי יכול להיות גם עובד הייטק, שחצני, וגאוותן.

ולא, הוא לא לומד\למד\ילמד בשום ישיבה גבוהה

שלום לך!

אל תתעסקי בלמה פסלו אותך האם זה הוגן מידם או לא זה תשאירי לבורא עולם שכולם באים לפניו לדין,

את תתעסקי בלמה בורא עולם שם אותך במצב הזה ותנסי לשמוע את המסר שלו אליך ועם זה תתקדמי קדימה בחייך,

זאת צורת ההתקדמות שלנו בחיים ,התמודדות עם המצבים שבורא עולם מציב אותנו בהם אל תבזבזי כוחות בהתמודדויות שווא הן לא מובילות להתקדמות אלא לביזבוז זמן במקרה הטוב וחס שלום לחוליים נפשיים במקרה הגרוע!

את נשמעת בחורה לעניין,תתחברי למסר שה' מוסר לך במצב זה ותתקדמי בעזרתו יתברך לזיווג הגון בשעתו ובעיתו במהרה,אמן!

קראתי את התגובות. 

והרגשתי, כאילו כל אחד הוציא קיטור על אותה נקודה אישית שמפריעה לו, אבל שביחד, הציבור, על בניו ובנותיו זה חבורת חלאות מגעילות עם כל חיסרון שבעולם. 

וזה לא דבר כיף במיוחד להרגיש כך, או לשמוע אחרים מדברים כך על אחרים. 

כבר יצא לי לשמוע על לא מעט יוזמות "לחנך" את הדור הצעיר. בחורות שמתלוננות לרבנים, בחורים שמתלוננים על המדרשות, ותכלס, כל אחד מתלונן על משהו אחר, מאשים חצי עולם, ומחפש את חלומו הורוד. 

ורציתי להגיד הרבה דברים, לדבר על פרופורצייה ועד הדברים המיוחדים וטובים שיש אצל כולם, אבל החלטתי שלא, מה שאנחנו צריכים, זה תקווה. זה לראות את העתיד לא רק כחלום אלא כבר ביצוע, וכוונתי, שאנחנו הרווקים צריכים להסתכל על חברנו הנשואים, אנחנו צריכים לשמוע מהם - שטוב להם, שהם מסתדרים. 

לשמוע מהבחורה שהיא הכניסה בחור הביתה- וטוב לה עם זה. 

ולשמוע מבחור, שדווקא הוא מצא בחורה, וזה לא כזה נורא. 

חבל לשבת קבוצת רווקים ולהוסיף עוד ועוד קרשים מדורה, לתקוף את כולם, להעלות עוד ועוד חסרונות, עד שכל אחד כאן חושב, שהוא דורש חלום שמנותק מהמציאות, ושאין לו סיכוי למצוא את בן\בת זוגו, ונגזר עליו חיי בדידות  וצער.

כלום,  תתקשרו לחברה נשואה, תתקשר לחבר נשוי, ותבין שזה אפשרי, תבין שאתה צריך למצוא מישהו מיוחד בשבילך, ורק אותו, ותשמע ממנו שזה אפשרי, ולא זה, אלא שהבחור יהיה בחור, ולא רק שזה לא היה נורא, אלא זה יהיה הצד הטוב בכל זה.

לפעמים זה נדיר שאנשים ידברו טובה על מדוייטים מהעבר, הרי הם פסלו אותם, ובד"כ זה אומר שהם מצאו בהם מומים, ומומים עד כדי כך נוראיים שהם פסלו. ואין אדם שנשאר אובייקטיבי תמיד, ורק חושב על הפוטנציאל הנשואי שיש כאן. ולכן מילה של רווקים צפוי להיות תלונות, כמו תלמידים בכל בית ספר- ויהיו תנאיו אשר יהיו. 

בכל מקרה, לא צריך לשקוע בבוץ של עצמנו, אלא להחלץ ממנו. לעודד אחד את השני, לתמוך ולעזור, ואפילו פרקטית לשדך, אבל בעיקר לשמור על מצב רוח טוב ושפיות. עד שימצאו את האדם היחיד שמתאים בשבילם, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, ויבנו שם משהו ששווה את זה. 

אם משהו חוזר על עצמו- תנסו למצוא את השורש. למה.

מה המשמעות של "מבררים"

הם עשו זאת מאחרי גבייך ?

אשמח להסבר

את כל התגובות שהיו כאן עד עכשיו,

בכל אחת יש מעט מן האמת:

א. נסי לברר כיצד הגעת למסקנה שפוסלים אותך בגלל הסיבה הזאת.

2-3 בחורים הם לא מדד לכל השאר.

ב. לא בטוח שמה שה' רוצה ממך- זה בחור בסגנון הזה.

הייתה לי חברה ששנים נפגשה עם בחורים מישיבות גבוהות,

והם פסלו אותה ללא הפסקה כל אחד מהסיבה שלו..

לבסוף היא התחתנה עם בחור דוס ממכון לב והיא מאושרת. 

ג. התקדמי הלאה, אל תנסי לשנות את הבחורים האלה, גם להם יש התמודדות.

וטיפ נוסף שעדיין לא הזכירו פה ולענ"ד מאוד חשוב בדור שלנו:

האמיני בעצמך, שדרי זאת לבחורים שאת נפגשת איתם.

אני בטוחה שיש בך הרבה דברים טובים ולכן אם את תאמיני

שמי שיפסול אותך ההפסד כולו שלו...גם הוא ירגיש כך. 

שדרי זאת גם בדיבורים טובים על עצמך וגם במעשים שממחישים זאת.

בהצלחה ובשורות טובות בקרוב.

לק"י.

הטיפ הזה חשוב..

בנות הן לפעמים ממש דפוקות...

ואני ממש מצטערת

הדיון נגרר למקומות שלא רציתי..

ז"א מי החכם\החכמה שאמרו לך את סיבת הפסילה?

לפעמים הסיבות הן אחרות, אישית כשפסלו חברה שלי על דבר שקיים בה העדפתי להמציא משהו מהצד.

אני לא חושבת שבחורים פוסלים על דברים כאלה

מכמה סיבות.

1.אני באה מבית כזה,שאמי ללא כיסוי וקיבלתי רק הצעות של בחורי ישיבות גבוהות,בחורים איכותיים וצדיקים.

2.רוב חברותיי באות מבית שכזה וגם הן מקבלות המון הצעות מבחורי ישיבות.
3.הבחורי ישיבות שאני מכירה ואני מציעה להם, ממש לא מעניין אותם העיניין הזה.

אבל כן מעניינת אותם הבחורה עצמה, יראת השמיים שלה, צדיקותה וכו'.

ד"א אם יש לך את האידיאל שלא הרבה זוכות ולא הרבה מסוגלות להתחתן עם בחור ישיבה
אל תוותרי עליו. זה עולם אחר והוא מדהים ומקסים!(דורש הרבה..אבל איכות כזאת יהיה רק בישיבות)
וזה זכות! שלא יקשקשו לך. רק צריך הרבה תפילות והרבה עבודה כדי לזכות בכך.

יצאתי עם לא מעט בחורים שבאמת זה לא היה אכפת להם... 

שנית מה את צריכה אותם?? בסוף את תמצאי את הבחור הנכון שלך שהיה צדיק וזה לא היה אכפת לו!!!

כאמור הרבה בחורים לא פוסלים בגלל דברים כאלה.

אני אסביר את אלה שפוסלים. (יותר מישיבות גבוהות והנחשבות יותר טובות).

כתוב שהנושא אישה יבדוק באחיה. כי הבנים דומים לאחי האם.

בחורי ישיבה מסוימים חיים בבועה אנטיפטית (שלא באשמתם,מי שרוצה בחור ישיבה צריכה להיות מודעת גם למגרעות שיתכנו להם, ולפעמים ככל שיותר צדיקים הבעיות יותר חריפות, ביחס לנשים,למציאות,לפרנסה וכו'), מבחינתם להתחתן זה לא קשר זוגי, חיים ביחד, וכו' אלא משימה שצריך לקיים- מצווה. ולכן הניתוח הוא בהתאם, האם הבחורה-"המוצר" עונה על הקריריונים של הבד"ץ. וכאמור בחורה שאחיה חזר בשאלה לא עונה על הקריטריונים.

אם כך למה הם באמת לא צודקים?

1. הם לא צודקים בכלל ליחס שלהם לבנות ולחתונה, כאמור שלא באשמתם. 

2.הכוונה לבדוק באחיה (בכל האחים-המשפחה,ולא אח אחד) זה ביחס למידות. ולא לתוצאות.

3. המציאות היום מורכבת בהרבה מהתפיסה החד מימדית שלהם את המציאות.

מעולם לא למדתי בישיבה גבוהה, אבל אני חיי בסביבה התרבותית.

התפיסה אותה אתה מציג היא כל-כך הופכית לתפיסה המקובלת אצל בחורים שם (ובהחלט הפוכה מהתפיסה אליה מחנכים) שלא נותר לי להסיק (אם נניח שאין כאן כוונת זדון) שאת העולם הזה חווית רק דרך מראה מאוד מסויימת.

זה לא משנה מאיפה אתה מכיר, ההסבר שלך כל-כך נוגד את ההשקפה שמוטמעת בכל השקפתם שלא נותרת השערה סבירה אחרת.

אנא בדוק עצמך.

וברצינות - מסכים עם אנדר ועדיאל, לא כך אני מכיר את עולם הישיבות, ועולם הישיבות הגבוהות.

אין לי בעיה שתביע את דעתך האישית, אבל קשה לקבל הדבקת דברים כאלו לציבור וקבוצות של אנשים, לא רק שזה לא מחמיא, אלא זה גם חוטא לאמת, ומביא נזק וחבל. 

אכן, הכותב נזהר וכתב שהרוב "לא ככה" אך כיוון חיציו ביחוד לישיבות גבוהות והיותר-טובות.  אמנם - חריגות ובעיות והסתגלויות, יכולות להיות בכל מקום ואדם לפי עניינו; אך אני ראיתי בעיני, הרבה, בחורים מהישיבות הטובות ביותר, עם עולם רוחני עמוק, והם חיים עם נשיהם באהבה עמוקה, עדינה, ודווקא בגלל עולמם הזה. וכל התיאור הזה "לא בשביל הקשר הזוגי אלא בשביל המצוה" - יתכן שפשוט תופס את הקשר הזה בצורה מדומיינת.  המושג של הקשר הזוגי (בכלל נהיה פתאום היום ביטוי כזה; לא "בנין הבית" לא "איש ואשתו" - קשר זוגי.. יעני זה לא בדיוק תלוי בנישואין בקדושה..) הוא בדיוק הולך עם ה"מצוה". מי שלא תופס את זה, יבדוק אם אין לו בעיה בהבנת המושג מצוה, המושג קשר זוגי, או שניהם.  והקשר האמיתי אינו רומנטיקה של רגע, אלא מתוך שיתוף פנימי, ערכי, עמוק. אידיאל משותף.שבא עם אהבה רבה לעשות זאת ביחד, בבנין בית. ועם משפחה, ועם ילדים, ועם שמחה. וזה נמצא ועוד איך אצל רבים מהחבר'ה האלה מ"הישיבות הכי טובות". בלי לשלול שלפעמים יכולות גם להיות בעיות, אפילו מהתבלבלות באותה השקפת עולם, כמו שיכול לקרות לכל אחד בתחומו.

לגבי עצם הענין - אינני אומר שמוצדק לפסול בחורה בגלל עניינים כאלה. בחורה שכל כך רוצה מישהו ברמה דתית טובה, והתחנכה סה"כ בחינוך דתי - מה לה ולזה שאמה אינה עם כיסוי ראש וכו'.. ואני בטוח שתמצא מישהו ברמה תורנית גבוהה שאם היא אכן מתאימה לו - זה לא מה שיעכב.

עם זה, ה"ירידה" שיש כאן על כך אינה לגמרי מוצדקת. אנשים אינם פוסלים אותה. הם מבינים (וזה מבט בוגר, בניגוד לכל מיני קלי דעת ש"שום דבר לא מענין אותם" ואח"כ מתקשים להתמודד עם בעיות) שנישואין פירושם גם כניסה למשפחה מסויימת.  אם כבר היו מכירים מראש את הבחורה, ורואים שהיא מאד קרובה לליבם - יש להניח שלא נתונים כאלה היו משנים את התמונה.  אך כשמדובר במישהי שאינם מכירים - יכול אדם לומר לעצמו: אני עומד להיכנס למשפחה, עדיין אינני בגיל לחוץ על הנישואין, אני רוצה משפחה שיהיה לי נעים להיות שם, שארגיש היזדהות איתי. שכאשר יהיו לי ילדים - הם יראו משפחה כרוחי.     זה לא שיקול מטופש, ויש בו בוודאי יותר בגרות מאשר שיקול לפי צבע העיניים והשערות...   עם זה, אנו רואים היום שכאשר לא מדובר בדברים קיצוניים - הרי לאף אחד אין ביטוח. כמו שכתבה כאן מישהי, יכולה להיות חותנת ללא כיסוי ראש ומלאת הערכה ללומדי התורה וקונה בעצמה את כיסויי הראש לבנותיה - ויכול להיות גם להיפך. על כן, גם אנשים שחשובה להם, במידה רבה של צדק, הרמה הדתית של משפחת הכלה, דומני שעפ"י רוב כל זמן שהמשפחה דתית וכך גם חינוך הבחורה מצעירותה, אינם "פוסלים" בגלל סיבות כאלה. וכדאי לא להתייאש מהר מידי.  יתכן שהדרך הנכונה היא דרך חברים נשואים שמכירים אישית; וכשכאלה ממליצים מאוד על הבחורה - זה כבר נשמע אחרת, והחשבון עובר מתיאורטי ליותר מציאותי.  בהצלחה רבה.

אכן כל המגיבים צודקים. בכללי בחורי הישיבה הם צדיקים עדינים מתחשבים וכו' ומקימים בתים לתפארת.

ואעפ"כ כן חיים בישיבה בניתוק מסוים מהמציאות - תיבת נח. כך ההדרכה וכך באמת המציאות אצל מי שלומד באמת בישיבה ימים כלילות ולא מתבטל.

למציאות זו יש גם מחיר לפעמים,  המחיר קורה במפגש עם המציאות ויכול להיות בכל מיני תחומים (למרות שיכול בכלל לא להיות) אם בחוסר כישורים להתמודד עם מציאות של פרנסת משפחה לימודי מקצוע וכדו'. בעיה כזאת נוצרת כשמדמיינים שהמציאות היא הישיבה,  (תופעה ידועה בקרב בוגרי ישיבות,לי אישית זה קרה).

עוד דוגמא לתופעה זאת היא רצון שאשה תהיה בבית עם הילדים בלי ידיעה שלפעמים צריך שהאשה צריכה לצאת לעבוד לפרנסה או כי זה טוב לה. כלומר מדמיינים איך המציאות האידאלית צריכה להיות, אבל לא מודעים למציאות שמורכבת מאנשים שלפעמים טוב שיתנהגו אחרת.

וכנ"ל המחשבה האידאלית כאילו בחורה אידאלית נולדה צדיקה ועטופה בצמר גפן של צדיקות. למרות שלפעמים זה לא מה שהכי טוב להם וטוב למציאות. וגם לא טוב לבחורה. ודוקא בעלי תשובה או לחילופין מי שהגיע לרמה גבוהה מתוך התעלות ולא כי נולד למציאות כזאת עדיף.

בקיצור שיהיה כל טוב לכלם.ואין מחלוקת על חשיבות לימוד תורה ועבודת ה'.

אבל בכל מקום יש בעיות. וגם ב"עולם הישיבות" וצריכים להיות מודעים להם ולא לעצום עינים. 

מזל שיצחק אבינו ויעקב אבינו חשבו אחרת מהם:

מי היה אבא של רבקה - רמאי 

ואח שלה? גדול הרמאים

מי היה אבא של לאה ורחל?

יהי רצון שתצמאי מישהו שיראה את פנימיות הלב שלך ולא יסתכל על החיצוניות שבדברים

תופעת הבררנות לא קשורה דווקא לבחורי ישיבות...היא קשורה גם לבנים וגם לבנות!!!

זוהי תופעה שכל אחד ואחד צריך לעבוד עליה שתשפיע עליו כמה שפחות בדברים שוליים... בע"ה כל אחד ימצא בעיתו ובזמנו את זיווגו...בשמחות..חג שמח!!!

תכלס מי שאת לא צריכה להפגש איתו לא תיפגשי איתו. לה' יש מספיק דרכים לסנן מימך בני אדם.

ולאור העובדה שהרבה מאוד בנות ב"מצב" שלך התחתנו והקימו בית לתיפארת מורה כי הכל ביד ה' אול לנו להתפס לקטנות של אנשים.

מאמא לשים בשבילך כיסוי ראש??

אלא אם כן היא ממש מתנגדת לזה

זה תרוץ מצויין לגרום לה לשם כיסוי ראש-בשביל שהבת שלה תתחתן

גם אם זה לא באמת תלוי בזה

בהצלחה.

בכל פורום אחר - מותר להחזיר אנשים בתשובה - חוץ מזה. 

כאן רק מתחתנים. 

מקבלים כל משודך כפי שהוא, ודורשים מכל משודך להיות הוא, ולא לוותר על כלום ממנו. 

ומזכירים רק את המילה "התאמה". 

אני לא אתחתן עם מישהו כזה וגם לא רוצה!!

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.