מעמד האישה ביהדותשירו למלך

הייתי ביום עיון שהתקיים בביה"ח זיו שמדבר על אלימות נגד נשים.

הרוב המוחלט שהתכנס היה לא דתי אבל הזמינו גם אותי בתור בת שירות להיות נוכחת בכנס.

 

האחראית שכנסה את הכנס דיברה דברי פתיחה על הנושא והזכירה בין היתר את הצגת היהדות והתורה

את מעמד האישה.

כלומר היא לכאורה הציגה את התורה כשובינסטית וכזאת שמציגה את מעמד האישה כמעמד נחות שמרשה לגבר

לעשות כרצונו באישה .

לדוגמא היא הזכירה את הפסוק :"ואל אישך תשוקתךוהוא ימשול בך"

וכן הזכירה את מעשה פילגש בגבעה בה אנסו אישה ואחרי כן פרצה מלחמת אחים וכו'.

 

אז מאוד היה לי קשה עם הדברים ורציתי לקום באמצע ולצאת, כאילו מי היא שתדבר ככה על התורה והיהדות.

אבל האמת שלא היה לי מה לומר כ"כ.

כלומר על מעשה פילגש ברור לי שזה לא מתן לגיטימיות לאנוס אישה, אלא הצגת מקרה עצוב מאוד שקרה והזהרה על העניין האסור הזה.

אבל הפסוק שנכתב בספר בראשית אני לא באמת מבינה אותו, ובאמת אם אדם חלוני מסתכל עליו הוא עלול לחשוב שהתורה מעודדת שליטה של הבעל באישה..

 

יש לכם אולי הסברים ועוד על הפסוק וועל היהדות הציגה את מעמד האישה ביהדות?

תודה

אווו! הנה, הנה 'על אמת' מ-מ-ש... (:אח..

נו נו, ואני לא הולך לכתוב פה שוב פעם ת'קטע ההוא,

אלא הנה הוא בשבילך - תעברי עליו רגע:

אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'... י

 

---

 

עכשיו, בואי נראה לשנייה אחת איך עושים את מה שכתוב בקטע -

live = יענו 'שידור חי'. או במילים אחרות: כמעט על אמת...

 

 

מכינה ת'הלכה הזו בכיס ו -

בום! שולפת!

 

הלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט:

'וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז'.

 

--

 

זהו. פה כבר עשית ה-כ-ל.

את יכולה כמו בית שירות צדיק, לתפוס ת'רגליים, לשים חיוך על הפנים, ולפני שאת הולכת משם להגיד -

תקשיבו, ת'שאלות שלכם, הכל שאלו כבר בגמרא, ראשונים, אחרונים.

אז במקום לשאול שאלות בלי לקבל תשובות ואז להגיע למסקנות לא נכונות -

מממ. יש לי חברה בית שירות ב - 'ראש יהודי', לסדר לכם שם משהו?...

 

 

 

טוב, אשכרה 'בת שירות', אני לא אפריע לך. אשרייכם על שנה החסד הזו,

ואשריינו שזכינו שיש לנו כאלה אחיות. תשובה למה שהם שאלו, מקווה שקבלת,

אם לא, או אם תרצי להרחיב יותר בדברים - בשמחה.

אגב, שימי לב שלא הסברתי כמעט כלום בנושא הזה של 'נשים ביהדות' (למרות שיש כבר משהו כתוב

אם את רוצה, האא ובעז"ה מתישהו חשבתי לכתוב על זה קטע כמו ההוא למעלה...) ולא צריך לדעת

הרבה בשביל לשלוף 'תשובה כיס', שתענה על כ-ל שאלת כיס.

 

מממ. דבר אחרון, מומלץ להכניס כזו 'תשובת כיס', לכל נושא בחיים.

החל מ - 'אפליית הנשים ביהדות', עד ל - 'התנזרות ביהדות', שעובר דרך - 'יופי ביהדות'.

ואת יודעת, בגילאים שלנו יוצא שאנחנו הרבה נתקלים בכאלה דברים. ככה שחייבים להיות מוכנים...

 

 

מקוה שקצת עזרתי, ואם יש להרחיב, בשמחה בעז"ה.

שבוע מבורך ומלא שמחה שיואר ע"י אור הנרות לכל השנה הכולה! (:

אממ לא בדיוק ענית לי על השאלהשירו למלך

אם אנשים חילונים שואלים אותך למה בתורה כתוב הפסוק הנ"ל, שמדבר לכאורה על מתן לגיטימציה לבעל לשלוט על האישה מה אני יכולה לענות להם?

 

ההלכה שהבאת לא כתובה בתורה אלא היא מדברי חז"ל, ולא בטוח שאנשים חילונים יקבלו את התשובה.

 

אופס! טעיתי! זה לא הקטע הזה... (:אח..

הנה מה שאני מדבר עליו >>>

תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

 

---

(כל מה שנכתב מכאן (כמעט עד הסוף) כתבתי לפני [!] שנזכרתי שלא נתתי למעלה ת'קטע הנכון.)

 

מה לענות להם? פשוט -
שאת צריכה ללמוד את הנושא מבפנים ע"פ היהדות.

מה, עשית דוקטורט בתורה?!...

לא. במילים אחרות = את לא אמורה לדעת כל דבר בעולם בגיל כזה.

 

 

לא יקבלו את זה?

מממ. תנסי, תגידי מה היה.

גם אם לא יקבלו, זה לא בגלל שלא הסברת להם ת'מצב,

אלא בגלל שהם שואלים לקנטר וכו'.

רוצים תשובה? לכו למי שלמד את הדברים מבפנים.

אני יודעת (ואם לא, תלמדי) בכללי שיסודות היהדות הם -

אהבה, חסד, כבוד, נתינה וכו', ורואה את המצב אצל נשות הרבנים.

אין כל אות בתורה מסתדרת עם המציאות? בדיוק בשביל זה יש 'לימוד תורה'.

לא הספקת ללמוד את כל הש"ס והפוסקים עם מדרשי האגדה וכו'? יש מצב שלא תוכלי לענות להם

על תוכן מה שבקשו. אלא מה? תעני על 'שאלת הכיס' שלהם. ומי שבא לקנטר - סותמים את פיו.

מי שבא לשאול - בשמחה. כבר אמרנו, יש לך חברה 'שירות לאומי' בראש יהודי, ואם לא תרשמי ת'מספר שלהם...

 

 

 

בקיצור?

תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

 

 

מצטער על הטעות שהבאתי קטע אחר בלי כוונה.

בכל מקרה, אם יש להרחיב, בשמחה בעז"ה.

חנוכה מלא שמחה ואור לכל עם ישראל, אמן! (:

את יכולה להגיד שהפסוק הזה נכלל בגדר הקללותדני-יהונתן

שאדם וחווה קיבלו. כך שזה לא ברכה בדיוק או ציווי אלא קללה. בדיוק כמו שקוללנו "בזעת אפיך תאכל לחם" וזה לא אידיאל. מה שעוד אפשר להוסיף, שלאורך השנים אנו מתקנים את חטא אדם הראשון וממילא הקללות נמוגות, לכן אין איסור כמו בנצרות על שימוש באפידוראל בלידה כדי  לקיים בעצב תלדי בנים, וכן , היום, ילדה עושה בייביסיטר במשך שעתיים, לא ממש "בזעת אפה", ויכולה עם הכסף שמקבלת לקנות לחם איכותי ומשובח במכולת. וכן, על אותו משקל, ה"הוא ימשול בך" מתמתק. והזוגיות מתעלה בימינו, בכלל פעם המון העם לא היה כל כך משכיל , ולא ידעו כולם קרוא וכתוב והיום הכל מתעלה, כולל ה"הוא ימשול בך".

מי שרוצה- ימצא בכל מקום עיוותים..אחת מהשומרון

בס"ד

 

התורה לא מעודדת שליטה של הגבר באישה. מספיק לקרוא את סיפורי האבות- ולראות שההפך הוא הנכון. הגבר חייב לכבד את האישה כ"כ. "כל אשר תאמר אליך שרה- שמע בקולה"

ואפשר גם להסתכל היום על רבנים גדולים שברור שחייהם מנוהלים על פי התורה ולראות איך הדבר הכי חשוב אצלם זה הכבוד לנשותיהם.

 

כל ההלכות של שמירת העיניים וכו' של הבנים הם רק לכבוד הנשים. האישה היא עיקר הבית ביהדות.

 

ובכלל על פמיניזם:

הגברים והנשים הם שני יצורים שונים.

שוויון לגמרי בין נשים לגברים זה שטויות. למה אין שיויון בין הג'ירפה לפיל? אולי ניתן לפיל את האוכל גם על עצים גבוהים?

נשים וגברים זה פשוט דבר אחר. רק ששניהם נכנסים תחת ההגדרה "מדבר".

ולכן גם המצוות שלהם הם אחרות. המוח שלנו בנוי אחרת. הלב שלנו בנוי אחרת.

אז ממילא עבודת ד' שלנו היא אחרת-

והמצוות שלנו אחרות.

 

אני חייבת יותר מהגבר לשמור על צניעות. הוא מחוייב יותר ממני להתפלל. ככה זה. ככה ד' יתברך ברא אותנו וקבע שזה מה שאנחנו צריכים. (בדיוק כמו שהפיל והג'ירפה אוכלים אוכל אחר..)

ומה עם זה שהבת לא מקבלת ירושה?golani

ועם העובדה שהיא לא יכולה להעיד בהרבה מקרים ולא יכולה לשמש כשופטת(אם אני לא טועה), כמלכה, ואולי אף בשום תפקד ציבורי?

 

ולמה בנים לא יכולים להדליק נרות שבת?מושיקו
יכולים.באג2000

מצוות הדלקת נרות שייכת לכל ישראל, בין גברים בין נשים, שהכל חייבים לכבד ולענג את השבת. אלא שהאשה קודמת במצווה זו לשאר בני משפחתה, מפני שהיא אחראית על ניהול הבית, לפיכך זכותה לקיים את המצווה, ובהדלקתה יוצאים כל בני הבית. אך אם האשה מתעכבת, וזמן השקיעה מתקרב, מוטב שבעלה ידליק ולא יכנסו לספק חילול שבת בהדלקת הנרות (שו"ע רסג, ב; מ"ב רסב, יא).

מי שאשתו בבית חולים או שהוא אלמן, צריך להדליק נרות בביתו, ואפילו אם יש לו בת גדולה, עליו המצווה להדליק את הנרות, מפני שהוא בעל הבית. ואם ירצה יוכל למנות אותה שתדליק עבורו ועבור שאר בני הבית (שש"כ מג, הערה מ"ו).
[^ מתוך שו"ת באתר ישיבה]

 

 

אבל גם אם הם לא יכלו, גולני לא שאל על מצוות שבהן מחוייבים הגברים בלבד. אני מניחה שלא מפריע לו שרק גברים מניחים תפילין. במצוות לגברים יש את שלהם ולנשים- שלהן [אם כי כמובן אלו לא תחומים נפרדים לגמרי].

השאלה היתה על מקרים מהותיים שבהם האישה מקבלת יחס שונה מהגבר. עדות, ירושה, רשות לכהן במשרה שלטונית. פה אין דברים מקבילים לגברים. אין מקצועות שנאסר על גבר לעבוד בהם, או מצבים מסויימים שבהם מתיחסים אליו כפחוּת.

אשה זו אשהמושיקו

וגבר זה גבר, זה שני מהויות שונות שלכל אחת ואחת יש תפקידים מוגדרים, ברגע שאחד מתערב בתפקיד השני זה יוצר רק באלאגן.

 

התורה קבעה מתי אשה יכולה להעיד ומתי לא, התורה קבעה תפקידים מסוימים לגבר ותפקידים מסוימים לאשה.

 

עדיף להציא את האנרגיות לנסות להבין למה התורה אמרה כך במקום להתלונן על זה.

זה קצת דמגוגי, לא?golani

מה הקשר בין שבת לירושה? ירושה זה עניין ממוני, זכויות, בעוד הדלקת נרותז ה מצווה (אגב, גברים יכולים להדליק).

אני לא מתלונן, אני רק רוצה שאנשים לא ידברו בביטחון על דברים שאין להם באמת תשובה עליהם.

תורה זו דמגוגיה?מושיקו

חוצמזה בנות צלפחד גם ירשו.

ומצוות הפרשת חלה הדלקת הנר וכו' זה על נשים, לעומת זה הנשים פטורות מהרבה מצוות שגברים מחוייבים, אז אם הם רוצות את כל הזכויות של גבר למה שלא יקחו את כל חובתיו גם כן?

הדמגוגיה זו ההשוואה.golaniאחרונה

אין מה להשוות בין מצוות לזכויות אדם בסיסיות ועל דברים כאלו אני מדבר.

כמה הסבריםנועמיק

1."והוא ימשול בך"-נאמר בתור קללה,ולא בתור אידיאל.אנחנו רואים שהמציאות אכן התפתחה למצב של אלפי שנות "והוא ימשול בך"(שדווקא ביהדות התבטאו הכי פחות).התורה לא אמרה לנו נורמת התנהגות בפסוק זה,אלא מתארת לנו את הסיבות למציאות(שאי אפשר ללמוד רק כפשווטן,אלא לעיין מדוע שונה מהות האישה בחטא אדם הראשון משל האיש),כדי שנלמד איך לתקן את המציאות.

 

2.יש לקרוא את הפסוק בשלמותו:"הרבה ארבה עצבונך והרונך,בעצב תלדי בנים,ואל אישך תשוקתך,והוא ימשול בך"-לפני העונש של צער ההריון והלידה,היה נחמד מאוד ללדת.עכשיו,כשיש צער כה גדול,איזו אישה הגיונית תרצה ללדת עוד פעם?להיכבל לבעל שיביא לה עוד 9 חודשים של צער?כל אישה תברח מבעלה אחרי הלידה הראשונה.כדי שלא להגיע למצב זה,נטבע באישה רצון חזק מאוד לחיות עם הבעל,שמחזיק אותה איתו למרות שרצונה הוא כאילו לברוח.ולכן היחסים מתוארים בדרך של שלטון שאי אפשר להתחמק ממנו.את רוצה לברוח,אבל הוא מושל בך.תשוקתך היא כלפיו, וככה נמשלת(ע"פ הרמב"ן).                (אפשר לראות התבטאות כזאת בהרבה שירים שבהם הזמר מתאר את עצמו"אני העבד שלך" "לא יכול להוריד את העינים)

 

3.הפסוק מתאר מציאות יבשה,שגבר מסוגל(לא מותר ולא רצוי)לכפות את האישהולא להפך.

 

בדרש-"הוא ימשול,בך" על ידי זה שהגבר יהיה נשוי,הוא יכול למשול בכל כוחות החיים שלו,מה שהוא לא יכל לעשות בשלמות לפני כן.

תנועת ה'שוויון לנשים' רק מביאה לנחיתותןמושיקו

חשבתי לערוך - אבל בסוף אמרתי שנביא את המקור.

שיחת הרבי מלובאוויטש בענין - מאות ט"ז (אמצע העמוד הראשון)

והוא ימשוך בך זועדיאל
קללה שנתבעה בנפש האשה. זה לא ציווי נראה לי. אישה נורמלית רוצה מישהו שיוביל ושינהיג מעצמה בלי שיכפו עליה. מעבר לזה דברי חזל זה לא המצאות שלהם ומי שמקבל רק את התורה שבכתב אין לנו עסק איתו לשכנע מהתורה שבכתב
למה...סיעתא דשמייא1

...במעשה העגל השם סלח כאשר העניין הוא עבודה זרה ממש במזיד

ואילו בעניין המרגלים שזה לשון הרע לכאורה ועוד שהם עשו תשובה השם לא סלח?

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

כמו שנאמר "אל נורא עלילה".

כי מאסו בארץ ישראל שזה חמוריותרקעלעברימבאר
שנאמר "וימאסו בארץ חמדה" על חטא המרגלים. בתהילים.

כל התורה מבוססת על ברית האבות על הארץ. וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, לפי הגמרא

הם עשו תשובה…..סיעתא דשמייא1

… ועבודה זרה בזדון יותר חמור.

יותר מזה לא כולם מסרו את האינפורמציה. היה כנראה דובר שדבר בשם הקבוצה. הוא גם היה צמוד לשאלות שהנחה אותם משה בצאתם למשימה.

רק כלב קפץ בראש עם דעה אישית

"עֹלָה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ”

כמו שהזכרתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

לא עשו תשובה, חטא המעפיליםקעלעברימבאר
היה עדות לכך שתשובתם לא שלמה.

חוץ מזה זה פעם יחידה שה' נשבע על דבר רע. הוא נשבע שהדור לא יכנס לארץ אלא יהיו 40 שנה.


שבועה של ה' לא יכולה להתבטל ולא משנה מה יעשו. זה הקטע של שבועה וברית של ה', שהיא קיימת ללא תנאי

כי בני ישראל הספיקו להכעיס את ה' כמה וכמה פעמיםshaulreznik
העונש שקיבלו, הוא עונש מצטבר. 
אז למה בקורח ה' מקשיב לתפילת משה?קעלעברימבאר
המרגלים טענו שלאקעלעברימבאר
יצליחו לכבוש את הארץ, למרות שה' הבטיח בנבואה שיצליחו. אז הם כפרו בנבואת משה.

עד אנא לא יאמינו בכל האותות אשר עשיתי בקרבו.


הם גם הוציאו דיבת הארץ, ומתו במגפה המרגלים.


כלב ענה להם כי ידע שהם טוענים שלא יצליחו לכבוש את הארץ ולכפור בנבואה, אז ענה עלו נעלה וירשנו, אם חפץ ה והביא אותנו אל הארץ.

לא מדויק….סיעתא דשמייא1

…" וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר׃ (יח) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב׃ (יט) וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים׃ (כ) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים׃ שני (כא) וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת׃ (כב) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם׃ (כג) וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים׃ (כד) לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ (כה) וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם׃ (כו) וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ׃ (כז) וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ׃ (כח) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם׃ (כט) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן׃ "


עד כאן אינפורמציה בלבד


"ל) וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ׃ "

דיעה אישית.

כנראה הם היו בחילוקי דעות לפני הגעתם והם הסכימו להגיד עובדות בלבד. מי ששבר את ההסכמה זה כלב.

ידוע לי פירוש רש"י לגבי הזכרת העמלקי כדי להפחיד את העם אבל מה ללעשות זה שוב אינפורמציה  ביחד עם החיתי הכנעני היבוסי והאמורי.

אני כל  שנה עד יום מותי אדבק בגרסה הזאת כי זה עובדה.

לגרסה שלך ושל רובם ככולם לא תואמת לעובדות היא רק משרתת דעות פוליטיות עכשוויות.

אינך מבין פסוקים פשוטיםהסטורי
פסוק כ"ח אינו אינפורמציה, אלא הבעת דעה אישית שגורמת מורך לב.
אין כזה איסור להביע דעה אישית, יש איסורקעלעברימבאר
לכפור בנבואה שהבטיחה שנוכל לכבוש.

ויש איסור להחטיא את העם באופן אקטיבי על ידי מורך לב. ולזה הם התכוונו. דעתם לא היתה תמימה ובשוגג החטיאו את העם, אלא בזדון


(וכמובן יש מי שסובר שהם שיקרו בנוסף, או גנבו דעת כשהדגישו רק דברים רעים בדיבת הארץ)

הגבתי להודעה ספציפית, לא כתבתי שיש איסורהסטורי

אם כי בהחלט אסור לירוא במלחמה ואסור להחטיא בלירוא במלחמה.

 

ויש להוסיף, שרמב"ן במקום אכן כותב ש"רשעם במילת אפס". כלומר שעד שם נתנו אינפורמציה ואין לבוא על זה בטענות, ברגע שנכנסים לחוו"ד שם מתגלה רשעתם.

גם אם היו נותנים חוות דעת תמימהקעלעברימבאר
מקסימום היו חוטאים בשגגה.

חטאם או שהתכוונו להטיל מורא בציבור, או שכפרו בנבואת ה' שהבטיח שנוכל לרשת את הארץ. או ששיקרו או גנבו דעת. או שלושתם.

באופן כללי יש לעיין בגדר איסור "לפני עיוור"קעלעברימבאראחרונה
האם זה רק כשמתכוון להחטיא, או שמתכוון לומר להנאתו אבל יודע שזה יגרום החטאה כ"פסיק רישא".

ואם רק מסופק שזה יחטיא ולא מתכוון?


בכל מקרה ברור מהפשט שהם התכוונו להטיל מורך בעם, עובדה שכלב התערב מייד ואמר עלה נעלה. וגם מהמשך דבריהם "לא נןכל לעלות אל העם, ויציאו דיבת הארץ וכו' "

זה לא הפשט.הפשט הואקעלעברימבאר
שהמרגלים אמרו שלא נוכל לעלות אל העם למרות שה' הבטיח בנבואה שכן נוכל.

עובדה שכלב עונה "אם חפץ בנו ה' והעלה אותנו" "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה".


ב. כתוב מפורשות שהמרגלים מתו במגפה "וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה" כלומר הם חטאו במשהו. או בכפירה בנבואה, או בשקר על הארץ (האם הארץ אוכלת יושביה? ייתכן שכן כי יש מלריה בביצות בשרון, אבל זה שקר שכל הארץ אוכלת. והאם כל העם הם אנשי מידות או רק מיעוט?), או בהחטאת העם במזיד בכפירה בנבואה בדרכים חלקות, או בשלושתם, או בשנים מהם.


ג. כתוב מפורשות שה' גזר שלא יכנסו הדור לארץ כי הדור חטא "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' " "עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי" "סלחתי כדבריך" משמע היה חטא. ועוד רבים. עיין בפרשת שלח ופרשת דברים ועקב

מה?ברגוע

אם ה' מראש לא רצה להכניס אותם לארץ הוא היה אומר את זה במפורש, ולא מחפש לזה "תירוץ".

חוץ מזה שאחרי חטא המרגלים ה' רצה להמית את כל העם, ורק בזכות משה זה לא קרה. ככה שבכ"מ רואים שזה חטא מאוד חמור, לפחות כמו חטא העגל.

אתה מתעלם ממהלך השיחה…סיעתא דשמייא1

…  שבא כלב קוטע את דובר המרגלים.

עד אז  לא היתה שום דיבה רעה רק עובדות

בהתאם למה שהנחה אותם משה.

הם לא אחראים לתגובת העם על העובדות ועל דעתו האישית של כלב. בכל מקרה.

תוכניתו של השם מתחילה עוד בפרשת בשלח בא כתוב

"לא נחם דרך ארץ פלישתים". הרי השם יכל לעזור להם לגבור על פלישתים .

הוא אשר אמרתי

לדעתי השם תכנן מראש שדור יציאת מצרים לא יכנס לארץ ישראל.

אתה מתעלם מפסוקים מפורשיםברגוע
לשיטתך למה ה' רצה להשמיד את כל העם אחרי חטא המרגלים?
הוא לא רצה להשמיד. הוא רצה…סיעתא דשמייא1

.. לראות איך יגיב משה.

שוב למה אתה לא מתמודד עם הטקסט הפשוט?

איך אתה מסביר את רצון השם בפרשת בשלח לא להעביר את העם דרך ארץ פלישתים?

טקסט פשוט?ברגוע

"..ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"  לא כתוב כאן שדור יוצאי מצרים לא יכנסו לארץ.

אתה זה שרוצה לפרש אחרת מפשט הפסוקים גם כאן לגבי הכוונה להמית את כל העם וגם שם לגבי הסיבה למה לא נכנסו מיד לארץ.

"אכנו בדבר". ה' שיקר?קעלעברימבאר

"סלחתי כדברך" אז יש חטא.


"עד אנה ינאצוני"

"אשר נשבעתי באפי" אז יש חרון אף

"ולא אביתם לעלות ותמרו את פי ה' " אז יש המראה

אז למה הם מתו המגפה?קעלעברימבאר
"וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' "  "ויוציאו את דיבת הארץ אשר תרו אותה"
ה' תיכנן מראש את כל ההיסטוריה כולל החטאים, אבלקעלעברימבאר
זה עניין עמוק אחר.

עיין בזה ברבי צדוק  הכהן מלובלין.


בדברי הארי על בחירה וידיעה.


ובאורות התשובה של הרב קוק בפרק על בחירתו ואי בחירתו של האדם.


לדבריך הקב"ה שיקר כשהבטיח להם שיכנסו לארץ?!הסטורי
בשביל זה אתה מניח המוני הנחות שאינן מוכחות.

ההבנה הפשוטה (שאפשר להעמיק בכל פרט שלה) היא שאכן חטא המרגלים חמור מחטא העגל. ממילא יוצא שהוצאת דיבת הארץ, אכן חמורה מעשיית העגל.

תשובה על סחיטהפשוט אני..

נניח אתם יודעים על אדם כלשהו, שהוא מתכוון לעשות מעשה חמור מאוד. 

למשל לשדוד בנק.

 

 

אתם מאיימים עליו שאם הוא לא ייתן לכם חלק מהשלל, אתם תדווחו עליו למשטרה.

הוא לא מוכן לשלם, ואתם מדווחים למשטרה כמו שאיימתם.

 

 

אני חושב שאין חולק על כך שהאיום הוא מעשה חמור מאוד, ויש לעשות עליו תשובה. כלפי האדם וכלי המקום.

 

אך מה לגבי מימוש האיום, כלומר זה שבסוף סיפרתם למשטרה? האם צריך לעשות על זה תשובה? האם זה מעשה רע?

 

מצד אחד, עשיתם את זה מתוך טעמים אגואיסטיים, מתוך חמדנות ונקמנות וכו'. הנפש שלכם הושחתה, אין לי ספק.

מצד שני, סוף סוף המשטרה עצרה בזכותכם אדם מסוכן ומנעה ממנו להוציא לפועל את זממו, ואולי בזכותכם חייהם של אנשים ניצלו (של השודד עצמו ושל עובדי הבנק).

 

מה דעתכם? צריך לעשות תשובה על ההלשנה? אם כן, איך?

מתוך שלא לשמה יבוא לשמה אבלקעלעברימבאר

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כלומר מול אותו אדם לא היית מבקש סליחה?פשוט אני..
בפן המעשי - לא עשית לו משהו רע,קעלעברימבאר

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

אולי לבקש סליחה על הצער שצעירנו לפני התלונה למשטרהקעלעברימבאראחרונה
כיוון ש-"לא בשמים היא", אלא כל אחד לפי ההשקפהפ.א.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

אם אתה ציני אני אתך.סיעתא דשמייא1
אם הם רבותיך אז כןנקדימוןאחרונה
פורים שני
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפוי

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אשמח לעוד עצות ☺️אבא פגום
אתה נבחן כשיש לך פנאיאלעדאחרונה

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד איש
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
עוד מישהו מכיר? המלצות?אבא פגום
לפני זמן מה סיימת את בים דרכךאלעד

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

מה הכוונה תובעני?אבא פגוםאחרונה

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

א. בהצלחה בעבודה החדשה. (קפץ לי מצמע)אנונימי 14

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

שאלות חזקות!אשר ברא
מה שאני רוצהחתול זמני

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

 

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

יש לי חבר שמחבב את מדרש רבהטיפות של אוראחרונה

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

 

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אההה , שאלה מעולה!אני:)))))

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

הוא לא המריא (; לא נורא..אנונימי 14
לא בדיוק ספר, ואולי קיים כזה (תספרו לי אם כן!)מרגול

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

כאילו סידור לאשה , אבל רק שחרית ומנחה ליוםאנונימי 14
חול, וגם שם לא כל התפילה אלא המינמום שנשים צריכות לומר?
כן, ואפילו בנפרדמרגול

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…


אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)


הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

יש כזה! עם מסלולים לפי הזמן שיש לךנפש חיה.
כן! נקרא "תהילת נשים" , אני יודעת שיש שם שחריתנפש חיה.


וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמישירהבו
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
...אחד איש

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר ברא

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

צריך לדעתאחד איש
הרבה פעמים קושי בהתעוררות הלב והתלהבות תלוי לפעמים במצב נפשי שצריך לעבוד עליו או באיזה תפיסה מסוימת על ה' או על עבודת ה' שצריך לשפץ ועוד עניינים שלאו דווקא הפתרון שלהם זה להוסיף התחזקות על עניין ההתלהבות בעצמו אלא העניין הוא המסביב. להבין מה מונע מהלב להיפתח מה יושב עליו
^^ יפה מאוד שכויחאנונימי 14
נכוןאשר ברא
אבל אני מדברת על השלב של אחרי, שהבן אדם נמצא כבר בשמחה ורוצה להגביר התלהבות (:
אז לדעתי הכשרת האברכים יכול להיות טובאחד איש
מניח שיש כל מיני ספרים חדשים של הדור הזה וכל מיני שיעורים בנושא לא מכיר מספיק אבל מן הסתם אפשר למצוא
לא מכירה🙈אשר ברא
תוכל לפרט?
מסילת ישרים פרק זפצל"פ
ואמנם, התבונן עוד, שכמו שהזריזות הוא תולדת ההתלהטות הפנימי, כן מן הזריזות יולד ההתלהטות. והיינו, כי מי שמרגיש עצמו במעשה המצוה כמו שהוא ממהר תנועתו החיצונה, כן הנה הוא גורם שתבער בו תנועתו הפנימית כמו כן, והחשק והחפץ יתגבר בו וילך. אך אם יתנהג בכבדות בתנועת איבריו, גם תנועת רוחו תשקע ותכבה. וזה דבר שהנסיון יעידהו.

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.


אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

השיעור הכי טוב לנושא הזה הוא בליבנו פנימהמחפש אהבהאחרונה

בהצלחה!

אולי יעניין אותך