מעמד האישה ביהדותשירו למלך

הייתי ביום עיון שהתקיים בביה"ח זיו שמדבר על אלימות נגד נשים.

הרוב המוחלט שהתכנס היה לא דתי אבל הזמינו גם אותי בתור בת שירות להיות נוכחת בכנס.

 

האחראית שכנסה את הכנס דיברה דברי פתיחה על הנושא והזכירה בין היתר את הצגת היהדות והתורה

את מעמד האישה.

כלומר היא לכאורה הציגה את התורה כשובינסטית וכזאת שמציגה את מעמד האישה כמעמד נחות שמרשה לגבר

לעשות כרצונו באישה .

לדוגמא היא הזכירה את הפסוק :"ואל אישך תשוקתךוהוא ימשול בך"

וכן הזכירה את מעשה פילגש בגבעה בה אנסו אישה ואחרי כן פרצה מלחמת אחים וכו'.

 

אז מאוד היה לי קשה עם הדברים ורציתי לקום באמצע ולצאת, כאילו מי היא שתדבר ככה על התורה והיהדות.

אבל האמת שלא היה לי מה לומר כ"כ.

כלומר על מעשה פילגש ברור לי שזה לא מתן לגיטימיות לאנוס אישה, אלא הצגת מקרה עצוב מאוד שקרה והזהרה על העניין האסור הזה.

אבל הפסוק שנכתב בספר בראשית אני לא באמת מבינה אותו, ובאמת אם אדם חלוני מסתכל עליו הוא עלול לחשוב שהתורה מעודדת שליטה של הבעל באישה..

 

יש לכם אולי הסברים ועוד על הפסוק וועל היהדות הציגה את מעמד האישה ביהדות?

תודה

אווו! הנה, הנה 'על אמת' מ-מ-ש... (:אח..

נו נו, ואני לא הולך לכתוב פה שוב פעם ת'קטע ההוא,

אלא הנה הוא בשבילך - תעברי עליו רגע:

אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'... י

 

---

 

עכשיו, בואי נראה לשנייה אחת איך עושים את מה שכתוב בקטע -

live = יענו 'שידור חי'. או במילים אחרות: כמעט על אמת...

 

 

מכינה ת'הלכה הזו בכיס ו -

בום! שולפת!

 

הלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט:

'וכן ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו; ואם יש לו ממון, מרבה בטובתה כפי הממון. ולא יטיל עליה אימה יתרה; ויהיה דיבורו עמה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רוגז'.

 

--

 

זהו. פה כבר עשית ה-כ-ל.

את יכולה כמו בית שירות צדיק, לתפוס ת'רגליים, לשים חיוך על הפנים, ולפני שאת הולכת משם להגיד -

תקשיבו, ת'שאלות שלכם, הכל שאלו כבר בגמרא, ראשונים, אחרונים.

אז במקום לשאול שאלות בלי לקבל תשובות ואז להגיע למסקנות לא נכונות -

מממ. יש לי חברה בית שירות ב - 'ראש יהודי', לסדר לכם שם משהו?...

 

 

 

טוב, אשכרה 'בת שירות', אני לא אפריע לך. אשרייכם על שנה החסד הזו,

ואשריינו שזכינו שיש לנו כאלה אחיות. תשובה למה שהם שאלו, מקווה שקבלת,

אם לא, או אם תרצי להרחיב יותר בדברים - בשמחה.

אגב, שימי לב שלא הסברתי כמעט כלום בנושא הזה של 'נשים ביהדות' (למרות שיש כבר משהו כתוב

אם את רוצה, האא ובעז"ה מתישהו חשבתי לכתוב על זה קטע כמו ההוא למעלה...) ולא צריך לדעת

הרבה בשביל לשלוף 'תשובה כיס', שתענה על כ-ל שאלת כיס.

 

מממ. דבר אחרון, מומלץ להכניס כזו 'תשובת כיס', לכל נושא בחיים.

החל מ - 'אפליית הנשים ביהדות', עד ל - 'התנזרות ביהדות', שעובר דרך - 'יופי ביהדות'.

ואת יודעת, בגילאים שלנו יוצא שאנחנו הרבה נתקלים בכאלה דברים. ככה שחייבים להיות מוכנים...

 

 

מקוה שקצת עזרתי, ואם יש להרחיב, בשמחה בעז"ה.

שבוע מבורך ומלא שמחה שיואר ע"י אור הנרות לכל השנה הכולה! (:

אממ לא בדיוק ענית לי על השאלהשירו למלך

אם אנשים חילונים שואלים אותך למה בתורה כתוב הפסוק הנ"ל, שמדבר לכאורה על מתן לגיטימציה לבעל לשלוט על האישה מה אני יכולה לענות להם?

 

ההלכה שהבאת לא כתובה בתורה אלא היא מדברי חז"ל, ולא בטוח שאנשים חילונים יקבלו את התשובה.

 

אופס! טעיתי! זה לא הקטע הזה... (:אח..

הנה מה שאני מדבר עליו >>>

תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

 

---

(כל מה שנכתב מכאן (כמעט עד הסוף) כתבתי לפני [!] שנזכרתי שלא נתתי למעלה ת'קטע הנכון.)

 

מה לענות להם? פשוט -
שאת צריכה ללמוד את הנושא מבפנים ע"פ היהדות.

מה, עשית דוקטורט בתורה?!...

לא. במילים אחרות = את לא אמורה לדעת כל דבר בעולם בגיל כזה.

 

 

לא יקבלו את זה?

מממ. תנסי, תגידי מה היה.

גם אם לא יקבלו, זה לא בגלל שלא הסברת להם ת'מצב,

אלא בגלל שהם שואלים לקנטר וכו'.

רוצים תשובה? לכו למי שלמד את הדברים מבפנים.

אני יודעת (ואם לא, תלמדי) בכללי שיסודות היהדות הם -

אהבה, חסד, כבוד, נתינה וכו', ורואה את המצב אצל נשות הרבנים.

אין כל אות בתורה מסתדרת עם המציאות? בדיוק בשביל זה יש 'לימוד תורה'.

לא הספקת ללמוד את כל הש"ס והפוסקים עם מדרשי האגדה וכו'? יש מצב שלא תוכלי לענות להם

על תוכן מה שבקשו. אלא מה? תעני על 'שאלת הכיס' שלהם. ומי שבא לקנטר - סותמים את פיו.

מי שבא לשאול - בשמחה. כבר אמרנו, יש לך חברה 'שירות לאומי' בראש יהודי, ואם לא תרשמי ת'מספר שלהם...

 

 

 

בקיצור?

תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'. י

 

 

מצטער על הטעות שהבאתי קטע אחר בלי כוונה.

בכל מקרה, אם יש להרחיב, בשמחה בעז"ה.

חנוכה מלא שמחה ואור לכל עם ישראל, אמן! (:

את יכולה להגיד שהפסוק הזה נכלל בגדר הקללותדני-יהונתן

שאדם וחווה קיבלו. כך שזה לא ברכה בדיוק או ציווי אלא קללה. בדיוק כמו שקוללנו "בזעת אפיך תאכל לחם" וזה לא אידיאל. מה שעוד אפשר להוסיף, שלאורך השנים אנו מתקנים את חטא אדם הראשון וממילא הקללות נמוגות, לכן אין איסור כמו בנצרות על שימוש באפידוראל בלידה כדי  לקיים בעצב תלדי בנים, וכן , היום, ילדה עושה בייביסיטר במשך שעתיים, לא ממש "בזעת אפה", ויכולה עם הכסף שמקבלת לקנות לחם איכותי ומשובח במכולת. וכן, על אותו משקל, ה"הוא ימשול בך" מתמתק. והזוגיות מתעלה בימינו, בכלל פעם המון העם לא היה כל כך משכיל , ולא ידעו כולם קרוא וכתוב והיום הכל מתעלה, כולל ה"הוא ימשול בך".

מי שרוצה- ימצא בכל מקום עיוותים..אחת מהשומרון

בס"ד

 

התורה לא מעודדת שליטה של הגבר באישה. מספיק לקרוא את סיפורי האבות- ולראות שההפך הוא הנכון. הגבר חייב לכבד את האישה כ"כ. "כל אשר תאמר אליך שרה- שמע בקולה"

ואפשר גם להסתכל היום על רבנים גדולים שברור שחייהם מנוהלים על פי התורה ולראות איך הדבר הכי חשוב אצלם זה הכבוד לנשותיהם.

 

כל ההלכות של שמירת העיניים וכו' של הבנים הם רק לכבוד הנשים. האישה היא עיקר הבית ביהדות.

 

ובכלל על פמיניזם:

הגברים והנשים הם שני יצורים שונים.

שוויון לגמרי בין נשים לגברים זה שטויות. למה אין שיויון בין הג'ירפה לפיל? אולי ניתן לפיל את האוכל גם על עצים גבוהים?

נשים וגברים זה פשוט דבר אחר. רק ששניהם נכנסים תחת ההגדרה "מדבר".

ולכן גם המצוות שלהם הם אחרות. המוח שלנו בנוי אחרת. הלב שלנו בנוי אחרת.

אז ממילא עבודת ד' שלנו היא אחרת-

והמצוות שלנו אחרות.

 

אני חייבת יותר מהגבר לשמור על צניעות. הוא מחוייב יותר ממני להתפלל. ככה זה. ככה ד' יתברך ברא אותנו וקבע שזה מה שאנחנו צריכים. (בדיוק כמו שהפיל והג'ירפה אוכלים אוכל אחר..)

ומה עם זה שהבת לא מקבלת ירושה?golani

ועם העובדה שהיא לא יכולה להעיד בהרבה מקרים ולא יכולה לשמש כשופטת(אם אני לא טועה), כמלכה, ואולי אף בשום תפקד ציבורי?

 

ולמה בנים לא יכולים להדליק נרות שבת?מושיקו
יכולים.באג2000

מצוות הדלקת נרות שייכת לכל ישראל, בין גברים בין נשים, שהכל חייבים לכבד ולענג את השבת. אלא שהאשה קודמת במצווה זו לשאר בני משפחתה, מפני שהיא אחראית על ניהול הבית, לפיכך זכותה לקיים את המצווה, ובהדלקתה יוצאים כל בני הבית. אך אם האשה מתעכבת, וזמן השקיעה מתקרב, מוטב שבעלה ידליק ולא יכנסו לספק חילול שבת בהדלקת הנרות (שו"ע רסג, ב; מ"ב רסב, יא).

מי שאשתו בבית חולים או שהוא אלמן, צריך להדליק נרות בביתו, ואפילו אם יש לו בת גדולה, עליו המצווה להדליק את הנרות, מפני שהוא בעל הבית. ואם ירצה יוכל למנות אותה שתדליק עבורו ועבור שאר בני הבית (שש"כ מג, הערה מ"ו).
[^ מתוך שו"ת באתר ישיבה]

 

 

אבל גם אם הם לא יכלו, גולני לא שאל על מצוות שבהן מחוייבים הגברים בלבד. אני מניחה שלא מפריע לו שרק גברים מניחים תפילין. במצוות לגברים יש את שלהם ולנשים- שלהן [אם כי כמובן אלו לא תחומים נפרדים לגמרי].

השאלה היתה על מקרים מהותיים שבהם האישה מקבלת יחס שונה מהגבר. עדות, ירושה, רשות לכהן במשרה שלטונית. פה אין דברים מקבילים לגברים. אין מקצועות שנאסר על גבר לעבוד בהם, או מצבים מסויימים שבהם מתיחסים אליו כפחוּת.

אשה זו אשהמושיקו

וגבר זה גבר, זה שני מהויות שונות שלכל אחת ואחת יש תפקידים מוגדרים, ברגע שאחד מתערב בתפקיד השני זה יוצר רק באלאגן.

 

התורה קבעה מתי אשה יכולה להעיד ומתי לא, התורה קבעה תפקידים מסוימים לגבר ותפקידים מסוימים לאשה.

 

עדיף להציא את האנרגיות לנסות להבין למה התורה אמרה כך במקום להתלונן על זה.

זה קצת דמגוגי, לא?golani

מה הקשר בין שבת לירושה? ירושה זה עניין ממוני, זכויות, בעוד הדלקת נרותז ה מצווה (אגב, גברים יכולים להדליק).

אני לא מתלונן, אני רק רוצה שאנשים לא ידברו בביטחון על דברים שאין להם באמת תשובה עליהם.

תורה זו דמגוגיה?מושיקו

חוצמזה בנות צלפחד גם ירשו.

ומצוות הפרשת חלה הדלקת הנר וכו' זה על נשים, לעומת זה הנשים פטורות מהרבה מצוות שגברים מחוייבים, אז אם הם רוצות את כל הזכויות של גבר למה שלא יקחו את כל חובתיו גם כן?

הדמגוגיה זו ההשוואה.golaniאחרונה

אין מה להשוות בין מצוות לזכויות אדם בסיסיות ועל דברים כאלו אני מדבר.

כמה הסבריםנועמיק

1."והוא ימשול בך"-נאמר בתור קללה,ולא בתור אידיאל.אנחנו רואים שהמציאות אכן התפתחה למצב של אלפי שנות "והוא ימשול בך"(שדווקא ביהדות התבטאו הכי פחות).התורה לא אמרה לנו נורמת התנהגות בפסוק זה,אלא מתארת לנו את הסיבות למציאות(שאי אפשר ללמוד רק כפשווטן,אלא לעיין מדוע שונה מהות האישה בחטא אדם הראשון משל האיש),כדי שנלמד איך לתקן את המציאות.

 

2.יש לקרוא את הפסוק בשלמותו:"הרבה ארבה עצבונך והרונך,בעצב תלדי בנים,ואל אישך תשוקתך,והוא ימשול בך"-לפני העונש של צער ההריון והלידה,היה נחמד מאוד ללדת.עכשיו,כשיש צער כה גדול,איזו אישה הגיונית תרצה ללדת עוד פעם?להיכבל לבעל שיביא לה עוד 9 חודשים של צער?כל אישה תברח מבעלה אחרי הלידה הראשונה.כדי שלא להגיע למצב זה,נטבע באישה רצון חזק מאוד לחיות עם הבעל,שמחזיק אותה איתו למרות שרצונה הוא כאילו לברוח.ולכן היחסים מתוארים בדרך של שלטון שאי אפשר להתחמק ממנו.את רוצה לברוח,אבל הוא מושל בך.תשוקתך היא כלפיו, וככה נמשלת(ע"פ הרמב"ן).                (אפשר לראות התבטאות כזאת בהרבה שירים שבהם הזמר מתאר את עצמו"אני העבד שלך" "לא יכול להוריד את העינים)

 

3.הפסוק מתאר מציאות יבשה,שגבר מסוגל(לא מותר ולא רצוי)לכפות את האישהולא להפך.

 

בדרש-"הוא ימשול,בך" על ידי זה שהגבר יהיה נשוי,הוא יכול למשול בכל כוחות החיים שלו,מה שהוא לא יכל לעשות בשלמות לפני כן.

תנועת ה'שוויון לנשים' רק מביאה לנחיתותןמושיקו

חשבתי לערוך - אבל בסוף אמרתי שנביא את המקור.

שיחת הרבי מלובאוויטש בענין - מאות ט"ז (אמצע העמוד הראשון)

והוא ימשוך בך זועדיאל
קללה שנתבעה בנפש האשה. זה לא ציווי נראה לי. אישה נורמלית רוצה מישהו שיוביל ושינהיג מעצמה בלי שיכפו עליה. מעבר לזה דברי חזל זה לא המצאות שלהם ומי שמקבל רק את התורה שבכתב אין לנו עסק איתו לשכנע מהתורה שבכתב
תעשו לי סדר בסוגיית מסיק עצי זית שנטעו ערביםפתית שלג

בעיקר על העצים הרחוקים יותר מהיישובים- אלה שערבים לא מנועים מלמסוק ואלה שאין בהם סכנה בטחונית מיוחדת אם ערבים יבואו למסוק (לדוגמה בצמוד לכביש)

זמני היוםצע
עבר עריכה על ידי צע בתאריך ד' בחשוון תשפ"ז 2:20

אשמח לתשובות.

אני לא טוב בניסוחים מדויקים כל התייחסות זה מבורך.

ייתכנו אי דיוקים שלי מקסימום תשאלו ואסביר/אתקן.

א. האם קרבן התמיד הוקרב לפני נץ החמה? משנה ידועה ביומא - האיר פני המזרח.. אם כן אז למה תפילה אידיאלית היא בנץ ולא כבר משהאיר פני המזרח כמו קרבן?

ב. השוע בסימן פט מחלק בין תפילה בעלות השחר - רק בשעת הדחק. לתפילה משהאיר פני המזרח - בדיעבד.

למה תפילה שונה מהרבה מצוות שנאמר בהם שבדיעבד יצא כבר מעלות השחר..(ולא רק בשעת הדחק כבתפילה)?

ג. יש דעות בראשונים שתפילה אחרי הנץ (נניח בשמונה בבוקרל צורך הפשטות) היא רק בדיעבד ולא לכתחילה? ולכתחילה זה רק בנץ?

תודה

שאלות טובות (ואני לא בטוח בתשובות שאני כותב)טיפות של אור

א. שני כיוונים, שאולי הם מחלוקת ראשונים: 1.הפרי חדש אומר שזה חלק מהכלל הרגיל שכל המצוות שכשרות ביום כשרות מהתורה מעלות השחר, וחזל תיקנו לכתחילה לחכות לנץ החמה כדי לא להתבלבל. ובקרבן הקלו כדי להספיק יותר קרבנות עד התמיד של בין הערביים (טעם שלא שייך בתפילת שחרית שרק מקבילה לתמיד). 2. באמת הזמן לכתחילה מאז שחיטת התמיד, אבל מצווה מן המובחר בנץ בגלל 'ייראוך עם שמש'

ג. לפי הרב נבנצל אין עדיפות בין תפילה לפני הנץ לתפילה אחרי הנץ, רק בנץ יש מעלה

תפילה בנץה' אלהים אמת

לחלק מהראשונים (בין השאר הרמב"ם) לכתחילה יש לגמור קריאת שמע בנץ ולהתחיל עמידה מיד, וקריאת שמע אחרי/ עמידה לפני זה רק בדיעבד, וגם שם יש דיון האם לשיטתם צריך סמוך לנץ ממש או שכל הזמן שלפני הנץ (מדיוק בין השאר בלשון הרמב"ם), אבל אני לא כל כך מונח בסוגייה, ובכל מקרה להלכה לא חוששים לדעות אלו, מלבד העובדה שעל כולם מוסכם שיש מעלה גדולה בתפילה בנץ.

בנוסף, זכור לי איזה משהו שאולי יש דעות שאם אתה לא קורא ק"ש סמוך לנץ, ועמידה מיד בנץ אז לא סמכת גאולה לתפילה, אבל כאמור זה דעות מיעט קיצוניות ולגבי הדבר הזה אני בכלל לא בטוח שאכן יש דעה כזאת.

המשךטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 23:26

ב. שאלת למה בתפילה יש חילוק בין עלות השחר למשהאיר פני המזרח, בניגוד למצוות אחרות

באמת יש שיטות שבכל המצוות גם בדיעבד יוצא רק משאיר פני המזרח (וזה הכוונה "עמוד השחר" במשנה במגילה, או שעמוד השחר שם לאו דווקא)

לדעה שיש חילוק, בתמיד הקלו לכתחילה לפני הנץ בגלל העומס של הקרבנות (פרי חדש), אבל איחרו מעלות השחר למשהאיר פני המזרח בגלל הטעות שהייתה עם הלבנה, שמוזכרת במשנה ביומא (מגן אברהם. ובאמת בדיעבד גם תמיד כשר מעלות השחר)

[על גבי זה, יש לציין שיש שיטות שלתפילה באמת רק הנץ ועלות השחר חשובים, למרות שעלות השחר זה לא משהאיר פני המזרח]

רק מעיר שלפי הא"ר וגר"א לפני משאיר נחשב לילהרודף מצוות

בפשטות מדאורייתא.

מה שכתבת שבדיעבד כשר כשנשחט לפני, זה לפי המג"א.

טיפות של אור

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, אבל אם כתבת כנראה שלא, אז טוב שהדגשת

יש לי תאוריה שאת איברי תמיד של שחר הקטירו בנץ החמהרודף מצוות

אך טווח הזמנים לעניין 'זמן תפילה' אינו מוגדר לפי זמן הקטרת האיברים, (שמותר להקטירם אפילו בלילה, אלא שחביבה מצווה בשעתהּ) אלא מוגדר לפי הזמן הכשר (גם אם בדיעבד) - לשחיטת התמידים.

כך שמעלות השחר (לפי המגן אברהם ופרי חדש אף לפני משאיר מזרח, ולאליה רבא וגר"א דווקא משאיר המזרח) עד 4 שעות נחשב זמן תפילה כי עד אז הוא בכלל 'בוקר', וכשר לשחיטה (לפי ר' יהודה שהלכה כמותו).

ולפי דעת השו"ע שלפני הנץ החמה נחשב לזמן דיעבד, אינו משום שאין זה מוגדר 'תוך זמן תפילה', אלא ככל המצוות שביום שמצוותם אחר שתנץ החמה, (או משום שמאבד בכך את האפשרות להתפלל שחרית בזמן המובחר - עם הנץ)

גם טווח 'זמן תפילה' של תפילת המנחה נקבע לפי הזמן הכשר (אף אם בדיעבד) לשחיטת תמיד של בין הערביים, שזמנו מתחיל מחצות היום, עד הערב (לרש"י ולשו"ע- עד צאת הכוכבים, ולתר"י ולגר"א - עד השקיעה). אלא שלגבי מחצית השעה שלאחר חצות - החמירו בין לעניין שחיטת התמיד ובין לעניין תפילה - מחשש טעות. (למג"א וברכי יוסף - אף בדיעבד לא יצא, ולפר"ח וערוה"ש - יצא, וכשיטתם נראה לענ"ד מדברי הראשונים).

עונה מהזיכרוןיהודי שואף לטובאחרונה

א. ביום הכיפורים, מחמת עומס העבודה על הכהן הגדול- שגם נשאר ער בלילה, הצום, ורצון להקדים את עבודת היום כדיי להקדים את הכפרה, הקדימו את הקרבת התמיד. ביום רגיל היה נשחט עם הנץ.

ב. בשעת הדחק ודיעבד אלו שני צדדים של אותה המטבע. פשוט לעשות את זה מראש עושים רק בשעת הדחק, ולאחר מעשה (או בארמית: דיעבד-שעשה) זה תופס. בגלל שזה היתר שקשה לסמוך עליו, סומכים רק במקום הדחק. וידוע הכלל 'שעת הדחק כדיעבד דמי', כלומר דבר שבדיעבד הוא בסדר, בשעת הדחק אפשר לעשות מראש.

ג. זכורני שכן. איני יכול לספק מקורות.

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחרטיפות של אור
ישר כוח!🙂קעלעברימבאר

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת"עיתים לתורה

להורדה חינם: הספר "קיצור הלכות שבת" (113 עמודים) – עם שיעור מוקלט לכל פרק

20261018005719.pdf

שלום לכולם,

הספר "קיצור הלכות שבת" מאת הרב ירון אליה זמין עכשיו להורדה חינם, והקובץ המלא מצורף כאן להודעה. זהו ספר של 113 עמודים, ובו 43 פרקים.

הספר מרכז את הלכות השבת שפוגשים בכל שבוע – מהדלקת נרות וקידוש, דרך מוקצה, בישול וחימום אוכל, ועד מלאכות שבת ורפואה בשבת – כמנהגי הספרדים והאשכנזים, בלשון בהירה ותמציתית.

מה תמצאו בו

  • סדר ברור לפי נושאים – קל למצוא את התשובה בדיוק כשהשאלה עולה.

  • מקורות לכל הלכה – בגוף הטקסט, למי שרוצה לבדוק ולהעמיק.

  • שיעור מוקלט לכל פרק – ליד כל כותרת יש שני ברקודים: אחד לשיעור קצר למעשה, ואחד לשיעור מורחב מהמקורות. סורקים בטלפון ושומעים את השיעור על אותו נושא בדיוק.

איך להפיק ממנו את המרב: שמרו את הקובץ בטלפון או הדפיסו אותו. כשעולה שאלה – פותחים את הפרק, ומי שרוצה להבין את ההלכה לעומק סורק את הברקוד ושומע את השיעור.

אם הספר הועיל לכם – נשמח שתעבירו אותו הלאה, לחברים, למשפחה ולבית הכנסת.

שבת שלום ומבורכת!

צוות עיתים לתורה

תוכן העניינים

כל כותרת כאן מקשרת לפרק המלא באתר "עיתים לתורה", כך שאפשר לקרוא כל פרק גם אונליין:

כבוד ועונג השבת

הלכות מוקצה

בישול, שהייה והטמנה בשבת

הנאה ממעשה שבת

מלאכות שבת

רפואה בשבת

להמשך לימוד

הדין ההלכתי של אצות, אלמוגים ושושנות יםקעלעברימבאר

מה הדין של אלמוגים? האם אפשר לסכך בהם מחמת דבר שגידולו מהקרקע? הרי הגמרא בסוכה אומרת שאלמוגים שבקרקע הים הם מ7 מיני ארזים.

ואצות? ומה לגבי קניית אצות בכספי מעשר שני? האם הן כדגים שמותר או כפטריות שאסור?

ומה דין האוכל שושנת ים? האם בגלל שמחוברת לקרקע היא צמח ודומם, או בגלל שזזה היא חיה?

לכאורה מצד אחדאדני השדה הם חיה למרות שמחוברים בחבל בשר לקרקע ואם ינתק ימותו (ואפילו מטמאים באוהל) ,מצד שני צמחים טורפים הם זזים ועדיין מוגדרים צומח ומותר לאכלם.

(אהבתי את השאלות)טיפות של אור

כל מה שהזכרת הם דברים שיחסית קשה לסוכך איתם טכניתאריק מהדרום

ועד שהזכרת מעשר שני תשאל על כל המצוות התלויות בארץ כולל שמיטה ויובל, תרומות ומעשרות.

לפי מה שהבנתי אצות וכדומה פטורות ממצצוות התלויותקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ז 8:55

בארץ.

השאלה היא אם הם כדגים שקונים דגים בכספי מעשר שני, או כמלח מים פטריות וכמהין שלא.

מה הבעיה הטכנית לסוכך באצות? חוץ מזה שרבי ירמיה שאל על סיכוך ביין קפוא הבא מהחרמון...

ואם הגמרא שואלת על סיכוך בהדסים, מה הבעיה הטכנית לסכך באלמוגים? (אפשר גם לשאול על סיכוך בספוג ימי)

עוד סברה-קעלעברימבאר

כתוב במשנה בכלים שכלי קיבול של שחקקו מאלמוג לא מקבל טומאה כי הוא גידול הים. וגידול הים אינו מקבל טומאה חוץ מעורות כלב המים מפני שהוא עולה ליבשה.

אם כן אינו גידול הארץ.

(לא בדיוקטיפות של אור

ראה כלים פרק יז משנה יג, כלים פרק יג משנה ו ותפארת ישראל שם, שבת דף נב ורשי ותוספות שם. מחלוקת האם טבעת אלמוג טהורה בגלל שהיא פשוטי כלי עץ או בגלל שאלמוג נחשב גידולו מהים

וברמבם הלכות כלים פרק א הלכה ג פסק שגם "צמר הגדל בים" טהור משום שנחשב גידולו מן הים)

תודה.קעלעברימבאר

השאלה אם יש לחלק בין אלמוג למשל שמפורש שהוא מ7 מיני ארזים אלמוג שבים. וגם ענפיו מתפצלים כמו צמח, לבין ספוג ים למשל

לא הבנתינקדימון

מה אתה שואל בעצם? האם הולכים לפי קביעות חז"ל או לפי המציאות שהתבררה?

לגבי אלמוגים ושושנת ים ודומיהם זו שאלה קצת אחרת כי המדע מגדיר אותם כבעלי חיים ולא כצמחים. מה ההגדרות בחזל לכל אחת מהקטגוריות?

לגבי אצות, לא הבנתי למה זה או דגים או פטריות דווקא? למה אצות זה לא כמו חסה או כרוב? השאלה לא מספיק מוגדרת.

פשיטא שלא הולכים לפי הגדרה מדעית מיקרוסקופית.קעלעברימבאר

אחרת אסור לנו לאכול רובדים של חיידקים נראים לעין.

השאלה שלי היא נגיד שושנת ים זזה כמו חיה, אז האם מבחינת הליכה אחרי מראה העיניים היא חיה מבחינה הלכתית, או בגלל שמחוברת לאדמה היא צמח או כמו פטריות.

פשיטא שאלמוג לא נחשב חיה הלכתית שהרי היצרוים שבתוכו מיקרוסקופים כמו חיידקים (ומה שאנ רואים כאלמוג זה ההפרשה הגירנית שלהם , ולא ניתן לומר היוצא מהטמא טמא, שהרי הם מיקרוסקופים ולא מתחשבים בדבר מיקוסקופי הלכתיית). השאלה אם הוא צומח או דומם. ואם הוא צומח, השאלה אם נחשב גדבר שגידולו מהארץ או מהים (או לא משניהם כמו פטריות). נפקא מינא לקבלת טומאה אם עשו ממנו כלי, לסיכוך בסכך ולקניית בכספי מעשר שני.

לגבי אצות, מכיוון שהן גדלות במים ואין להן שורשים בקרקע אלא רק נאחזות בתפר דק לסלע הקרקעית, השאלה אם נחשבות צומח או כמו פטריות שאין גידולן מהארץ

אם הייני הולכים לפי מיקרוסקופית אז גם חיידק יחיד אנקדימון

בכל מקרה, השאלה שלך אכן יותר מוגדרת כרגע - אבל עדיין חסרות ההגדרות ההלכתיות. בהיעדר כאלה, הזואוחוגיה חוזרת לסייע.

מניין הקביעה שלא ייתכן יצור חי שצריך להיות אחוז חזק באדמה? צמח לא רק אחוז בה אלא ניזון ממנה. אלה אחיזות שונות.

לא הכרתי את המושג דבר שגידולו מן הים. תרחיב על זה.

אם כן מה ההגדרה ההלכתית של צמח?קעלעברימבאר

מה שלא זז?

מה שאחוז באדמה?

מה שיונק מהאדמה?

אני לא חושב שבדיקה גנטית המסווגת את האבלוציה של אטתו יצור בעץ הפילוגנטית תהיה נפקא מינא להלכה, כשם שהאדם אינו קוף לפי ההלכה.

ב. מה שאמרתי הוא שמכיוון שאצה לא באמת יונקת מהאדמה אלא רק דבוקה אליה ביתד ואין לה שורשים, השאלה אם היא כמו צמח הלכתית או כמו פטריה (שאין דינה כצמח כי לא גדלה מהקרקע לפי הגמרא), או כמו דומם שגידולו מן הים (כל דבר שגידולו מן הים (נאמר על חיות) כל מה שמפיקים מהם לא מקבל טומאה לפי המשנה , חוץ מכלב המים מפני שפורש ליבשה לעיתים. משנה כלים).

צמח יונק מהאדמה ואינו מוגדר "חיה" הלכתית אלא צמח, גם צמח טורף.

השאלה התעוררה בעקבות תמיההקעלעברימבאר

אם אצות נכללות בעשב והעץ שנבראו ביום שלישי, או בשרץ נפש חיה של המים ביום הרביעי

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדaibrainora

שאלה מעניינת מאוד! 🧐 מרתק לראות כיצד ההלכה מתמודדת עם יצורים ימיים שמטשטשים את הגבול בין צמח לבעל חיים.

מסתבר לענ"דרודף מצוות

שאצות ושושנות ים (שנראה די פשוט שמותרות הן באכילה ואינן בכלל שרץ המים, אם כי למעשה הייתי מברר זאת בצורה יסודית יותר ולא ממהר לאכלם).

דינן כמו כמהין ופטריות וברכתן שהכל ואינן ניקחות בכסף מעשר ואין מערבין בהן (עירובי תחומין).

וממצוות התלויות בארץ פשוט לי שפטורות.

הגיוני. רק תקח בחשבון ששוננת ים זזה כמו חיה, רקקעלעברימבאר

מחוברת לקרקע.

ויש יצור דמוי שושנת ים שמחובר לקרקע שהוא בעצם מדוזה שזזה וטורפת, והוא מתחלק לכמה מדוזות שמשתחררות ממנו ומשייטות בים בחפשיות. מה דינו כשמחובר לקרקע?

ומה לגבי דין סיכוך בסכך?

אצות כמובן פשיטא שאינן שרץ

לאחר בחינה מחודשת בקשר לשושנות יםרודף מצוות

התברר לי שחלק ממיני שושנות הים הן בעלות יכולות תנועה שאינן מאפיינות צמחים כלל, ונראה ברור שמינים אלו מסווגים כ"שרץ המים".

יש מינים שיכולים לנטר ממקומן, ויש שבאפשרות לזחול ממקומם על קרקעית הים.

מה ההגדרה של שרץ מול צמח או פטריה?קעלעברימבאר

תנועה או חיבור לקרקע?

ואם כן, מה דין צמח טורף? (הוא גם נע קצת כשטורף).

זו בדיוק השאלה שצריך לברר אותה.רודף מצוותאחרונה

ברור לי שצמח טורף אינו 'שורץ'. דבר שלעולם אינו נעקר כלל ממקום גידולו אינו שרץ. אך אם עוקר את עצמו, באמצעות יכולת התנועה העצמית שלו, נראה לענ"ד שנחשב שורץ, גם אם זה נעשה באיטיות רבה.

שיעורים של רבניםה' אלהים אמת

לא יודע אם זה המקום, אבל מישהו יודע אם יש שיעורים קבועים של הרבנים הבאים במקומות מסויימים מלבד הישיבות שלהם?

הרב דביר טל

הרב ארל'ה הראל

הרב ישראל אריאל

ישדורש טוב לעמי

לרב ארל'ה הראל שיעורים בעפרה

נראה לי שגם בגבעת אסף

הזדמנות להמליץ בחום על שיעורים של הרב הראל ביוטיוברודף מצוותאחרונה

הוא מדבר רהוט, לעניין, מתבל בהרבה אנקדוטות, ועוסק ביסודיות בהרבה נושאים מעניינים ופיקנטיים, בהלכה ובאגדה.

מישהו מכיר את הרב גור אריה ארגמן?אביעד מילוא

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

לקוראים: פוצלו מהדיון מספר ענפים שעסקו במהות ההלכהטיפות של אור

ולא בגופה של סוגיה

הם הועברו לכאן:

דיון על מהות ההלכה - פיצול משרשור אחר - בית המדרש

אולי יעניין אותך