את רוצה להגיד שענית לו על זה??

מה הייתי אמורה לעשות?!

אבל כשהוא אמר לי שאני לא צריכה מנוי כי אני נראית בסדר התישבתי על היד כדי שאני לא בטעות אעיף לו סטירה

בנים! לא להתייחס למימדי הגוף המחמיאים\לא מחמיאים שלנו בדייט ראשון!!!

באמת מוזר..!

אני מכיר אותו. הוא מחברת סקרים ומגיע לנצל מדוייטות תמימות לרווחים אישיים

משקפיים עגולים, דיבור כזה רישמי, שיער קצת מבולגן, שלייקעס, מכנסיים קצת יותר מידי גבוהים

תראי את הדייט הזה כחוויה במקום להעלב. ייצור...

לפי ההודעות שלך ניתן להתרשם שאת בחורה חכמה ומדוייקת

ולכן קשה לי להניח שלא טרחת לברר עליו קודם, אבל ככה זה נראה..

במקרים קיצוניים כאלה ברור מקדים של כמה דקות היה יכול לחסוך דייט חסר סיכוי

יכול להיות שאמרו על בחור כזה שהוא "עמוק" או "חושב" או "מתפלסף" עוד לא פגשתי את השדכן (או החבר) שיגיד על יצור כזה שהוא "חסר טאקט" או "שואל שאלות הזויות"

וכבר יצא לי לחטוף אי אלו שאלות הזויות מפי מדוייטים נורמטיבים לחלוטין. רק שבד"כ זה שאלה-שתיים שאפשר להחליק ולהתעלם, לא מכת ארבה..

ואכן מצטרפת לקריאה של ANS- ל-א שואלים שאלות על משקל! (גם אם הילדה העומדת מולכם רזה כמו שיפוד) לא בדייט ראשון, ולא בדייט 18. ובכללי- תזכרו תמיד שזה נושא רגיש. (נכון, נכון, לא אצל כולן, אבל אצל מי שכן- אז כן)

(ומאחר ואין סיכוי שהוא יסתובב פה- פעם שאל אותי מאן דהו איך אני רואה את הבית שלי אז עניתי "לבן, עם גג אדום, וילונות כתומים וסלון בצבע ירוק" הבנ"א שאל אם אני צוחקת עליו...) (היום הייתי עונה "כן, אבל אתה התחלת..")

אין לי עצה. 

אם זה הזוי מידי בשבילך, אז שלחי אותו לחפש את עצמו. 

ואם הסיפור שונה ממה שסיפר (יענו את היית שם, ולא אנחנו), אז תני לזה את המשקל הנכון. 

שה' ימצא לך את אביר חלומותייך במהרה...

נשמע שאולי יש לך בחור רחב אופקים שאולי לחוץ כי זו פגישה ראשונה איתך, אולי לחוץ כי לא יצא לו להיפגש הרבה עם בחורות, אולי אין לו אחות בבית ואף פעם לא יצא לו לדבר עם בחורה ופתאום הוא צריך לדבר עם אחת כזאת (אחרי שכל השנים חינכו אותו להתרחק ממפלצות כלאו). הכל אפשרי.

התגובה לשאלות הלכאורה מוזרות שלו תלויה בכמה גורמים: הרקע המשפחתי שלו, הרקע הסביבתי, הגיל, הניסיון שצבר בפגישות והעיקר-  התגובה שלך. האם את עונה קצר ולעניין ואז הוא שולף שאלה נוספת כדי למלא את החסר?

האם הוא בחור ישיבה ואז, אחרי שהיה של כמה שנים במחיצת בחורים בלבד צריך ללמוד להתמודד עם שיחה עם בחורה? יש כאלו שבפגישה ראשונה שותקים (לא יודעים איזה נושא להעלות, מתביישים,...) ותאימי לי שזה הרבה יותר מבאס שחצי מהפגישה הולך על הרגעים המביכים של שתיקה. יש בחורים שינסו למלא את הרגעים הללו כדי להימנע מהמבוכה.

לאור כל האמור, אם הרקע של הבחור מתאים לך, ואם הוא לא דוחה אותך חיצונית ואם אין לך סיבה ממשית לדחות אותו, נסי פגישה נוספת. כבעלת ניסיון רב בדייטים (עד שנישאתי), חלקם ממש לא מתאימים ורק בגלל שגרתי באיזור שלהורי , כאנשים עובדים ועסוקים לא היו הקשרים המתאימים עם שדכנים ואנשים שמכירים, אני יכולה לומר לך שיתכן שהבחור איכותי ובפגישה השניה תגלי שהלחץ יורד והדייט יהפוך לשיחה ביניכם במקום חקירה יבשה.

יש רמה מסוימת של התנהגות חברתית

שאי אפשר לרדת מתחתיה וזה לא משנה בכלל

אם אתה בן, בת או אנדרוגינוס.

לא הייתי שואל אף אחד שאני רואה אותו

בפעם הראשונה בחיים

אם יש לו בעיות בריאותיות במשפחה

או אם יש לו נטיה להשמנה.

חוץ מזה,

למה לתת עוד צ'אנס?

עןד צ'אנס נותנים כשזה לא פה ולא שם.

כשהיה סבבה רק לא נראה לי שזה זה.

כשנראה מתאים אבל...

אז נותנים עוד צ'אנס.

במקרה הזה זה ממש לא נשמע ככה.

אם ההתנהגות שלו מוזרה בעיני הבחורה שאיתה הוא נפגש -

אם השאלות שלו יוצרות אצלה תחושה

שקוד ההתנהגות של הבחור נמוך באופן משמעותי

ממה שמקובל בציבור, וזה מוזר לה -

אין שום סיבה לתת עוד צ'אנס.

יש עוד מספיק בחורים שלא ישלו אותה בדייט ראשון

כמה היא שוקלת, מה היא אוכלת, ואיפה היא מתעמלת.

(והאמת שהוא נשמע דוקא טומטום...)

ב"ה

וגם אם האובייקט לא התאים... הוא עדיין ניסה...

אבל ברצינות, שזה לא יקבע לך

אבל במחשבה שניה,דווקא הגיוני שהבחור באמת היה לחוץ או התרגש כמו שאמרו מעלי.

אפשר לראות את הסיפור הזה משני צדדים הפוכים- אולי עדיף לפרגן לבחור ופשוט לנסות עוד פעם,

אלא אם האינטואיציות שלך ממש זועקות הצילו..

שיהיה לך בהצלחה במה שתעשי!

אני הייתי קמה והולכת... הוא דפוק לגמרי

קראתי לעומק את מה שכתבתם ובאמת יש תגובות לכאן ולכאן.

אני יודעת על הבחור הזה שהוא לא בן ישיבה תמים.הוא מעולם לא היה בישיבה. הוא למד בתיכון ועשה צבא רגיל במשך חמש שנים ולמד באוניברסיטה חילונית כך שיצא לו להיות בחברה מעורבת הרבה ובהנחה שהוא בחור אינטילגנט,יצא לו לראות איך מתקשרים בחברה ואיך מדברים עם בנות.

אנ חושבת שיש משהו מוזר בהבנה שלו של מה שראוי לעשות ומה שלא. כך למשל כשהוא ראה אותי בפעם הראשונה, היה לו מבט של בלבול על הפנים והפתעה ואז הוא אמר לי שאני נראית ממש שונה מהתמונה שהוא ראה ואז הוסיף שזה לא נורא וזה לא מפריע לו.

כמה פעמים קרה לכם שהגעתם לפגישה והייתם מופתעים מהמראה החיצוני של האדם או מאוכזבים? אבל אני מניחה שגם כשזה רה, ידעתם להסתיר את זה. הוא לא.

אחר כך ,מיד כשהתיישבנו, הוא התחיל לבדוק אם יש לנו במשפחה מחלות  ואם אני נבהלת מזה  והנחית עלי את העובדה שיש לו כנראה אפיפסיה או משהו כזה. זה דרך די טפשית להתחיל שיחה עם מישהיא שאתה רוצה שהיא תרגיש בנח איתך ותרצה להיפגש איתך עוד שלא נדבר על זה שזה פשוט לא חכם לנהוג ככה.

היו לאורך כל השיחה עוד הזדמנויות שהוא פשוט התנהג בצורה מוזרה. יש מילה ממש טובה לזה באנגלית .

awkward

אני גם חושבת שהרבה פעמים כשבנים\בנות מתנהגים בצורה מוזרה\גרועה בפגישות מייד יש את התירוץ החביב "הוא\היא כנראה התרגשה\התרגש או היה\הייתה בלחץ בגלל שזה פגישה ראשונה".

זה נראה לי מוזר לשלוף עדין את התירוץ הזה בהתחשב בעובדה שהוא בן 30 ואני בת 26.שנינו יצאתי כבר להמון פגישות וקשה לי להאמין שאדם עדין יכנס לכזה לחץ מפגישה ראשונה למרות שהוא נפגש כבר כל כך הרבה פעמים. יכול להיות שאני טועה והאמת היא ששווה לבדוק את זה אבל אני די נוטה להאמין שהרווקים הותיקים שביננו כבר לא מרגשים מדייטים ראשונים.

על כל פנים, החלטתי לא להמשיך לצאת איתו כי הרגשתי ממש לא בנח איתו לאורך כל הפגשה ואני לא חושבת שזה הוגן כלפי עצמי לחשוף את עצמי לסיטואציה כזאת שוב.

שזה הרבה יותר חשוב מהדעות שלנו..

שיהיו לך רק חוויות מתקנות...

;)

עד שהוא היה  מתישב על הרגלים, כי שלא בטעות יבעט בך...

לא רוצה לצער או משהו...

אני חוששת שהבחור פשוט מאוד לא היה בעניין שלך. ציפה למשהו וקיבל משהו אחר..

לאחר האכזבה הוא שאל את עצמו: איך אני גורם לה שבחיים לא תרצה להיפגש איתי שוב?

ואז הבחור הבררן בן ה30 הציג לך רשימת שאלות שנוגעת בנקודות הכי רגישות...

המשקל, מחלה שיש לו (כדי להלחיץ אותך..) וכו'...

אין שום סיבה שתנסי להמשיך לצאת איתו. הוא לא רוצה. כדאי שגם את לא תרצי.

וגם אם היינו חושבים שהוא עשה זאת מתמימות, לדעתי זה לא שווה הזדמנות נוספת. בן אדם צריך שתהייה לו איזשהי רגישות בסיסית.

בהצלחה נשמה!!

אמר לי שהיה ממש נחמד בשבילו ושממש כיף לו לדבר איתי (הרבה מהזמן הוא דיבר).

אבל אני חתכתי. הוא גם רצה לדעת למה אבל לא ממש נתתי לו תשובה.

בדרך כלל הבחורים המוזרים מאד רוצים להמשיך לצאת איתי כי אני די  יודעת איך להכיל אותם אבל אני לא רוצה להמשיך להיפגש כי אני מרגישה שהם לא יכולים להכיל אותי...

לא להמשיך כדי שידע לפעם הבאה, ואולי טוב יהיה אם תעדכני את השדכן שידע לכוון אותו- אם היה כזה... סתם בשביל שילמדו אותו מה אצלו בעייתי- הרבה פעמים שיחת מודעות יכולה לעזור לעתיד שלו ולחסוך לו דייטים עגומים..

הכל היה בסדר??

יכול להיות שאני טועה אבל התחושות שלי הן שאם בחור מתנהג בצורה מוזרה, יש בו משהו מוזר. כלומר השאלות שלו מעידות על כך שיש משהו לא בסדר. ההתנהגות שלו וצורת הדיבור שלו היו מוזרים. זה מעיד על כך שמשהו לא בסדר ואני לא רוצה לחכות ולראות מה לא בסדר.

מקווה שאני טועה )))!!!

תפסיקי לצאת איתו..

ככה זה היה גם אצלי!!!

בת 29

נשואה +3  ברוך השם

טוב שלא הביא סרט מידה ומדד אותך  ואח"כ הביא את הפרטים למשפחה.

הוא בודק אם את מתאימה לחתונה ועושה את זה באופן מגעיל ביותר

נראה לי לא בנאדם רגיש במיוחד.

ENS62- לאור הפרטים שהוספת, יש סיבה להתנהגות המוזרה וההסבר שלך לגבי הגילאים שלכם והרקע תורם להבנה שמדובר במשהו אחר והדברים שבתחילת השירשור הוצאו מהקשרם (אין כאן נימת ביקורת, אלא הסבר לכך שלא יכולנו בעצם לתת עצה כיאות, בלי פרטים אלו שהובאו בסוף).

זה מזכיר לי בחור שמאד רציתי לסייע לו, כי הוא בחור טוב ועדין שיכול להיות בעל מצויין. הבעיה שמבחינה חיצונית יש משהו קצת מוזר (שילוב של גובה נמוך ומשהו קצת בולט, לא אציין במדוייק למניעת זיהוי).

פעם נתקלתי במודעה בעיתון של בחורה שמחפשת שידוך וחשבתי שאולי מאחר שהיא בודדה בארץ ולא צעירה, אולי היא תסכים להיפגש איתו. התקשרתי וכשהתקדמתי בפרטים כלליים יותר וציינתי שם פרטי בלבד ואיזור מגורים כללי, בהתאם לרקע היא כבר פלטה את האיזור המדוייק וטענה שכבר בפגישה הראשונה איתה הוא ניסה לבדוק איזו בעיה יש לה. ובהמשך סיפר שהוא מקבל כדורים לבעיה נפשית.

כנראה שכל ההצעות לבחור הזה, שכבר עבר 30, היו בחורות עם בעיה נפשית או פיסית. ריחמתי עליו, אבל מאז לא ניסיתי להציע אף אחד, אם אין לו מספיק שכל להסתיר את הבעיה בפגישה הראשונה ורק אחרי 2-3 פגישות בהן יראו אם יש משהו משותף והבחורה תגיד לעצמה שמאחר שהוא מתאים לה היא תסתדר עם הנקודה, חבל על כל פגישה...

קראתי את מה שכתבת כמה פעמים ואני עדין לא יורדת לסוף לדעתך.

אני לא מרגישה שהגילאים שלנו הם רלוונטים לדיון כי בתחושה שלי, גם אם היינו בני 20 בדייט הראשון שלנו, לא היה ראוי לדבר ככה.

אני מרגישה שכל הערה שמתייחסת לגוף של מי שיושב מולך לא ראויה לדייט ראשון,שני ובדרך כלל, גם לא שלישי.

אני לא מקבלת בברכה הערות כמו "יש לך עיניים יפות" (נאמר לי).

"יש לך מראה אצילי" (גם נאמר לי)

ובאותה המידה אני לא אקבל הערה כמו "יש במשפחה שלך נטייה להשמנה?"

"את מנויה למכון כושר"?

ואגב, אני אמנם לא רזה אבל אני בהחלט לא שמנה ואפילו לא מלאה! הוא לעומת זאת די שמן!

אני לא מבינה עדין למה קבעת שיש הסבר להתנהגות המוזרה. לי אין הסבר להתנהגות המוזרה.

למה את אומרת ש"לא פלא שהשיחה התנהלה כך"? מה בהתנהגות של שנינו גרמה לשיחה להתנהל כך?

לפעמים אני כותבת כאן כי אני זקוקה לעצה אבל במקרה הספציפי הזה פשוט כתבתי כי רציתי לפרוק. היה ברור לי שאני לא ממשיכה לצאת איתו.

אני מאד משתדלת לאמץ אל ליבי את דברי הרבנית ימימה שכל רווקה היא בת מלך ואסור לה לתת לבחורים לדבר אליה בצורה שלא מתאימה לבת מלך.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

אולי אני לא מספיק עמוק במגזר, אבל בסביבתי נפוץ ומקובל מאוד להציע חברים לחברים.

האם אני עושה את זה הרבה? לא. הצעתי כמה פעמים ולא התקדם גם לדייט, אבל מבחינתי לפעמים צץ לי מישהו למישהי ושואלת אם רלוונטי, ולפעמים חברה מבקשת או חושבת אקטיבית על מישהי / מישהו ספציפי אם מכירה משהו שיכול להתאים.

אולי כי בסביבתי לא הולכים לשדכנות בתשלום. אבל נפוץ שמציעים, וגם שמבקשים

הכי כיף כשמבקשים (כי אז יודעת שזה זמן רלוונטי ושיש רצון; וגם תזכורת טובה)

גם חבריי מהמגזר החילוני שואלים ומציעים

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

התוכן ביחס לנשואים פחות רלוונטי לשאלה להבנתי.

השאלה אם הזדהת עם התחושות התסכול והכאב של הכותבת, אם את יכולה להזדהות. 

השיר לא נכתב ביחס לחווית הנשואים, ולכן השאלה לא פנתה מההיבט הזה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

אבל זה עדיין משהו שאנחנו רוצים. לא הייתי חוזרת להיות רווקה, ומאותה הסיבה רווקים רוצים להתחתן, עם כל הקשיים שמגיעים עם זה, וזה קשה כשזה מתעכב.

נגיד והיתה לי כזאת.

למה אתה לא פותר לי את הבעיות הרפואיות שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות בחינוך ילדים שלי?

למה אתה לא פותר לי את הבעיות החברתיות שלי?

למה אתה חושב שזה תפקיד "הנשואים" לדאוג לכך שהרווקים יתחתנו?

אני כרווק לא ביקשתי עזרה מנשואים בעניין זה ובוודאי לא ביקשתי מהם לשים יד על הלב ולהודות שהם לא עוזרים מספיק לרווקים, כרווק זה אף פעם לא היה נחשב בעיני דבר שנשואים צריכים לעזור לי בזה או כל דבר אחר.

אנשים שרצו לשדך לי רווקים או נשואים קיבלתי בשמחה אם היה רלוונטי אבל להאשים נשואים שהם עסוקים במורכבויות שלהם? למה שהם יתעסקו במורכבויות שלך, למה שכל אדם, נשוי או רווק או גרוש או אלמן יתעסק במשהו שהוא לא המורכבות שלו אם יש לו כזאת?

קח אחריות על החיים שלך למען ה', אנחנו "הנשואים" אין לנו תפקיד לחתן את כל מי שלא הצליח.

אני לא פתחתי עסק לשדכנות ולא גביתי ממך דמי רישום וכנ"ל כל "הנשואים", זה לא התפקיד או המקצוע שלנו לפתור לך את בעיית הרווקות.

ומי אמר שאנחנו טובים בזה? אולי אנחנו לא יודעים לשדך, אולי ניקח על עצמינו לשדך לך מישהי ותתגרשו אחרי שבועיים ואז הרסנו את החיים שלך ושלה גם, מה אתה מפיל עלינו תפקיד שאנחנו לא טובים בזה וייתכן גם שנהרוס לך ולגרושתך את החיים, זו אחריות.

בשורה התחתונה, אתה אחראי לפתירת כל הבעיות שלך, אתה מוזמן להתייעץ ולהעזר באנשי מקצוע ובעלי ניסיון אבל חד משמעית לא להפיל עליהם את האחריות לפתרון בעיותך-מכל סוג שהוא- עליהם, אתה הוא זה שרוצה להתחתן, אתה הוא זה שתחליט עם מי להתחתן ואתה לא יכול לדרוש מאנשים עם מורכבויות לפתור את בעיותך-מכל סוג שהוא- רק בגלל שהם כבר פתרו מורכבות אחת שאתה עדיין לא פתרת.

אתה אחראי לפתרון בעיותך- כל בעיותך באשר הן.

אגב, אתה היית רוצה לכשתתחתן שמישהו ידרוש ממך לעזוב את מורכבויותך ולטפל בבעיית הרווקות שלו? היית מוצא בזה היגיון לעזוב את החשבונות, העניין עם החינוך ילדים, העניין הרפואי והחברתי ולעסוק בבעיית הרווקות של אדם אחר כמחווה לרצון טוב והוא גם ידרוש ממך לשים יד על הלב ולשאול מתי בפעם האחרונה עזרת לרווק?

(ובחינם).

שאתה לא לוקח אחריות על בעיותיהם הכלכליות, הרפואיות, החברתיות ובחינוך ילדים.

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?