את רוצה להגיד שענית לו על זה??

מה הייתי אמורה לעשות?!

אבל כשהוא אמר לי שאני לא צריכה מנוי כי אני נראית בסדר התישבתי על היד כדי שאני לא בטעות אעיף לו סטירה

בנים! לא להתייחס למימדי הגוף המחמיאים\לא מחמיאים שלנו בדייט ראשון!!!

באמת מוזר..!

אני מכיר אותו. הוא מחברת סקרים ומגיע לנצל מדוייטות תמימות לרווחים אישיים

משקפיים עגולים, דיבור כזה רישמי, שיער קצת מבולגן, שלייקעס, מכנסיים קצת יותר מידי גבוהים

תראי את הדייט הזה כחוויה במקום להעלב. ייצור...

לפי ההודעות שלך ניתן להתרשם שאת בחורה חכמה ומדוייקת

ולכן קשה לי להניח שלא טרחת לברר עליו קודם, אבל ככה זה נראה..

במקרים קיצוניים כאלה ברור מקדים של כמה דקות היה יכול לחסוך דייט חסר סיכוי

יכול להיות שאמרו על בחור כזה שהוא "עמוק" או "חושב" או "מתפלסף" עוד לא פגשתי את השדכן (או החבר) שיגיד על יצור כזה שהוא "חסר טאקט" או "שואל שאלות הזויות"

וכבר יצא לי לחטוף אי אלו שאלות הזויות מפי מדוייטים נורמטיבים לחלוטין. רק שבד"כ זה שאלה-שתיים שאפשר להחליק ולהתעלם, לא מכת ארבה..

ואכן מצטרפת לקריאה של ANS- ל-א שואלים שאלות על משקל! (גם אם הילדה העומדת מולכם רזה כמו שיפוד) לא בדייט ראשון, ולא בדייט 18. ובכללי- תזכרו תמיד שזה נושא רגיש. (נכון, נכון, לא אצל כולן, אבל אצל מי שכן- אז כן)

(ומאחר ואין סיכוי שהוא יסתובב פה- פעם שאל אותי מאן דהו איך אני רואה את הבית שלי אז עניתי "לבן, עם גג אדום, וילונות כתומים וסלון בצבע ירוק" הבנ"א שאל אם אני צוחקת עליו...) (היום הייתי עונה "כן, אבל אתה התחלת..")

אין לי עצה. 

אם זה הזוי מידי בשבילך, אז שלחי אותו לחפש את עצמו. 

ואם הסיפור שונה ממה שסיפר (יענו את היית שם, ולא אנחנו), אז תני לזה את המשקל הנכון. 

שה' ימצא לך את אביר חלומותייך במהרה...

נשמע שאולי יש לך בחור רחב אופקים שאולי לחוץ כי זו פגישה ראשונה איתך, אולי לחוץ כי לא יצא לו להיפגש הרבה עם בחורות, אולי אין לו אחות בבית ואף פעם לא יצא לו לדבר עם בחורה ופתאום הוא צריך לדבר עם אחת כזאת (אחרי שכל השנים חינכו אותו להתרחק ממפלצות כלאו). הכל אפשרי.

התגובה לשאלות הלכאורה מוזרות שלו תלויה בכמה גורמים: הרקע המשפחתי שלו, הרקע הסביבתי, הגיל, הניסיון שצבר בפגישות והעיקר-  התגובה שלך. האם את עונה קצר ולעניין ואז הוא שולף שאלה נוספת כדי למלא את החסר?

האם הוא בחור ישיבה ואז, אחרי שהיה של כמה שנים במחיצת בחורים בלבד צריך ללמוד להתמודד עם שיחה עם בחורה? יש כאלו שבפגישה ראשונה שותקים (לא יודעים איזה נושא להעלות, מתביישים,...) ותאימי לי שזה הרבה יותר מבאס שחצי מהפגישה הולך על הרגעים המביכים של שתיקה. יש בחורים שינסו למלא את הרגעים הללו כדי להימנע מהמבוכה.

לאור כל האמור, אם הרקע של הבחור מתאים לך, ואם הוא לא דוחה אותך חיצונית ואם אין לך סיבה ממשית לדחות אותו, נסי פגישה נוספת. כבעלת ניסיון רב בדייטים (עד שנישאתי), חלקם ממש לא מתאימים ורק בגלל שגרתי באיזור שלהורי , כאנשים עובדים ועסוקים לא היו הקשרים המתאימים עם שדכנים ואנשים שמכירים, אני יכולה לומר לך שיתכן שהבחור איכותי ובפגישה השניה תגלי שהלחץ יורד והדייט יהפוך לשיחה ביניכם במקום חקירה יבשה.

יש רמה מסוימת של התנהגות חברתית

שאי אפשר לרדת מתחתיה וזה לא משנה בכלל

אם אתה בן, בת או אנדרוגינוס.

לא הייתי שואל אף אחד שאני רואה אותו

בפעם הראשונה בחיים

אם יש לו בעיות בריאותיות במשפחה

או אם יש לו נטיה להשמנה.

חוץ מזה,

למה לתת עוד צ'אנס?

עןד צ'אנס נותנים כשזה לא פה ולא שם.

כשהיה סבבה רק לא נראה לי שזה זה.

כשנראה מתאים אבל...

אז נותנים עוד צ'אנס.

במקרה הזה זה ממש לא נשמע ככה.

אם ההתנהגות שלו מוזרה בעיני הבחורה שאיתה הוא נפגש -

אם השאלות שלו יוצרות אצלה תחושה

שקוד ההתנהגות של הבחור נמוך באופן משמעותי

ממה שמקובל בציבור, וזה מוזר לה -

אין שום סיבה לתת עוד צ'אנס.

יש עוד מספיק בחורים שלא ישלו אותה בדייט ראשון

כמה היא שוקלת, מה היא אוכלת, ואיפה היא מתעמלת.

(והאמת שהוא נשמע דוקא טומטום...)

ב"ה

וגם אם האובייקט לא התאים... הוא עדיין ניסה...

אבל ברצינות, שזה לא יקבע לך

אבל במחשבה שניה,דווקא הגיוני שהבחור באמת היה לחוץ או התרגש כמו שאמרו מעלי.

אפשר לראות את הסיפור הזה משני צדדים הפוכים- אולי עדיף לפרגן לבחור ופשוט לנסות עוד פעם,

אלא אם האינטואיציות שלך ממש זועקות הצילו..

שיהיה לך בהצלחה במה שתעשי!

אני הייתי קמה והולכת... הוא דפוק לגמרי

קראתי לעומק את מה שכתבתם ובאמת יש תגובות לכאן ולכאן.

אני יודעת על הבחור הזה שהוא לא בן ישיבה תמים.הוא מעולם לא היה בישיבה. הוא למד בתיכון ועשה צבא רגיל במשך חמש שנים ולמד באוניברסיטה חילונית כך שיצא לו להיות בחברה מעורבת הרבה ובהנחה שהוא בחור אינטילגנט,יצא לו לראות איך מתקשרים בחברה ואיך מדברים עם בנות.

אנ חושבת שיש משהו מוזר בהבנה שלו של מה שראוי לעשות ומה שלא. כך למשל כשהוא ראה אותי בפעם הראשונה, היה לו מבט של בלבול על הפנים והפתעה ואז הוא אמר לי שאני נראית ממש שונה מהתמונה שהוא ראה ואז הוסיף שזה לא נורא וזה לא מפריע לו.

כמה פעמים קרה לכם שהגעתם לפגישה והייתם מופתעים מהמראה החיצוני של האדם או מאוכזבים? אבל אני מניחה שגם כשזה רה, ידעתם להסתיר את זה. הוא לא.

אחר כך ,מיד כשהתיישבנו, הוא התחיל לבדוק אם יש לנו במשפחה מחלות  ואם אני נבהלת מזה  והנחית עלי את העובדה שיש לו כנראה אפיפסיה או משהו כזה. זה דרך די טפשית להתחיל שיחה עם מישהיא שאתה רוצה שהיא תרגיש בנח איתך ותרצה להיפגש איתך עוד שלא נדבר על זה שזה פשוט לא חכם לנהוג ככה.

היו לאורך כל השיחה עוד הזדמנויות שהוא פשוט התנהג בצורה מוזרה. יש מילה ממש טובה לזה באנגלית .

awkward

אני גם חושבת שהרבה פעמים כשבנים\בנות מתנהגים בצורה מוזרה\גרועה בפגישות מייד יש את התירוץ החביב "הוא\היא כנראה התרגשה\התרגש או היה\הייתה בלחץ בגלל שזה פגישה ראשונה".

זה נראה לי מוזר לשלוף עדין את התירוץ הזה בהתחשב בעובדה שהוא בן 30 ואני בת 26.שנינו יצאתי כבר להמון פגישות וקשה לי להאמין שאדם עדין יכנס לכזה לחץ מפגישה ראשונה למרות שהוא נפגש כבר כל כך הרבה פעמים. יכול להיות שאני טועה והאמת היא ששווה לבדוק את זה אבל אני די נוטה להאמין שהרווקים הותיקים שביננו כבר לא מרגשים מדייטים ראשונים.

על כל פנים, החלטתי לא להמשיך לצאת איתו כי הרגשתי ממש לא בנח איתו לאורך כל הפגשה ואני לא חושבת שזה הוגן כלפי עצמי לחשוף את עצמי לסיטואציה כזאת שוב.

שזה הרבה יותר חשוב מהדעות שלנו..

שיהיו לך רק חוויות מתקנות...

;)

עד שהוא היה  מתישב על הרגלים, כי שלא בטעות יבעט בך...

לא רוצה לצער או משהו...

אני חוששת שהבחור פשוט מאוד לא היה בעניין שלך. ציפה למשהו וקיבל משהו אחר..

לאחר האכזבה הוא שאל את עצמו: איך אני גורם לה שבחיים לא תרצה להיפגש איתי שוב?

ואז הבחור הבררן בן ה30 הציג לך רשימת שאלות שנוגעת בנקודות הכי רגישות...

המשקל, מחלה שיש לו (כדי להלחיץ אותך..) וכו'...

אין שום סיבה שתנסי להמשיך לצאת איתו. הוא לא רוצה. כדאי שגם את לא תרצי.

וגם אם היינו חושבים שהוא עשה זאת מתמימות, לדעתי זה לא שווה הזדמנות נוספת. בן אדם צריך שתהייה לו איזשהי רגישות בסיסית.

בהצלחה נשמה!!

אמר לי שהיה ממש נחמד בשבילו ושממש כיף לו לדבר איתי (הרבה מהזמן הוא דיבר).

אבל אני חתכתי. הוא גם רצה לדעת למה אבל לא ממש נתתי לו תשובה.

בדרך כלל הבחורים המוזרים מאד רוצים להמשיך לצאת איתי כי אני די  יודעת איך להכיל אותם אבל אני לא רוצה להמשיך להיפגש כי אני מרגישה שהם לא יכולים להכיל אותי...

לא להמשיך כדי שידע לפעם הבאה, ואולי טוב יהיה אם תעדכני את השדכן שידע לכוון אותו- אם היה כזה... סתם בשביל שילמדו אותו מה אצלו בעייתי- הרבה פעמים שיחת מודעות יכולה לעזור לעתיד שלו ולחסוך לו דייטים עגומים..

הכל היה בסדר??

יכול להיות שאני טועה אבל התחושות שלי הן שאם בחור מתנהג בצורה מוזרה, יש בו משהו מוזר. כלומר השאלות שלו מעידות על כך שיש משהו לא בסדר. ההתנהגות שלו וצורת הדיבור שלו היו מוזרים. זה מעיד על כך שמשהו לא בסדר ואני לא רוצה לחכות ולראות מה לא בסדר.

מקווה שאני טועה )))!!!

תפסיקי לצאת איתו..

ככה זה היה גם אצלי!!!

בת 29

נשואה +3  ברוך השם

טוב שלא הביא סרט מידה ומדד אותך  ואח"כ הביא את הפרטים למשפחה.

הוא בודק אם את מתאימה לחתונה ועושה את זה באופן מגעיל ביותר

נראה לי לא בנאדם רגיש במיוחד.

ENS62- לאור הפרטים שהוספת, יש סיבה להתנהגות המוזרה וההסבר שלך לגבי הגילאים שלכם והרקע תורם להבנה שמדובר במשהו אחר והדברים שבתחילת השירשור הוצאו מהקשרם (אין כאן נימת ביקורת, אלא הסבר לכך שלא יכולנו בעצם לתת עצה כיאות, בלי פרטים אלו שהובאו בסוף).

זה מזכיר לי בחור שמאד רציתי לסייע לו, כי הוא בחור טוב ועדין שיכול להיות בעל מצויין. הבעיה שמבחינה חיצונית יש משהו קצת מוזר (שילוב של גובה נמוך ומשהו קצת בולט, לא אציין במדוייק למניעת זיהוי).

פעם נתקלתי במודעה בעיתון של בחורה שמחפשת שידוך וחשבתי שאולי מאחר שהיא בודדה בארץ ולא צעירה, אולי היא תסכים להיפגש איתו. התקשרתי וכשהתקדמתי בפרטים כלליים יותר וציינתי שם פרטי בלבד ואיזור מגורים כללי, בהתאם לרקע היא כבר פלטה את האיזור המדוייק וטענה שכבר בפגישה הראשונה איתה הוא ניסה לבדוק איזו בעיה יש לה. ובהמשך סיפר שהוא מקבל כדורים לבעיה נפשית.

כנראה שכל ההצעות לבחור הזה, שכבר עבר 30, היו בחורות עם בעיה נפשית או פיסית. ריחמתי עליו, אבל מאז לא ניסיתי להציע אף אחד, אם אין לו מספיק שכל להסתיר את הבעיה בפגישה הראשונה ורק אחרי 2-3 פגישות בהן יראו אם יש משהו משותף והבחורה תגיד לעצמה שמאחר שהוא מתאים לה היא תסתדר עם הנקודה, חבל על כל פגישה...

קראתי את מה שכתבת כמה פעמים ואני עדין לא יורדת לסוף לדעתך.

אני לא מרגישה שהגילאים שלנו הם רלוונטים לדיון כי בתחושה שלי, גם אם היינו בני 20 בדייט הראשון שלנו, לא היה ראוי לדבר ככה.

אני מרגישה שכל הערה שמתייחסת לגוף של מי שיושב מולך לא ראויה לדייט ראשון,שני ובדרך כלל, גם לא שלישי.

אני לא מקבלת בברכה הערות כמו "יש לך עיניים יפות" (נאמר לי).

"יש לך מראה אצילי" (גם נאמר לי)

ובאותה המידה אני לא אקבל הערה כמו "יש במשפחה שלך נטייה להשמנה?"

"את מנויה למכון כושר"?

ואגב, אני אמנם לא רזה אבל אני בהחלט לא שמנה ואפילו לא מלאה! הוא לעומת זאת די שמן!

אני לא מבינה עדין למה קבעת שיש הסבר להתנהגות המוזרה. לי אין הסבר להתנהגות המוזרה.

למה את אומרת ש"לא פלא שהשיחה התנהלה כך"? מה בהתנהגות של שנינו גרמה לשיחה להתנהל כך?

לפעמים אני כותבת כאן כי אני זקוקה לעצה אבל במקרה הספציפי הזה פשוט כתבתי כי רציתי לפרוק. היה ברור לי שאני לא ממשיכה לצאת איתו.

אני מאד משתדלת לאמץ אל ליבי את דברי הרבנית ימימה שכל רווקה היא בת מלך ואסור לה לתת לבחורים לדבר אליה בצורה שלא מתאימה לבת מלך.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.