אמנם יש לנו הרבה ללמוד מהם, אבל גם להם יש מה ללמוד מאיתנו. מה כל כך יזיק לחרדי לעשות שירות של כמה חודשים, אם המציאות הביטחונית דורשת את זה?

עם כל התורה של החרדים, יש להם גם הרבה חסרונות, שאסור לשכוח אותם.

חוץ מזה, הכותרת של הכתבה סתם פרובוקטיבית, בני עקיבא לא נגד החרדים ובסה"כ מדובר בהתנגדות לחוסר הגיוס שלהם לצבא.

ומוסיפה- שגם התורה מצווה את השירות בצבאי.

יש בעיות קשות בצבא אבל התורה מצווה על שמירת עמ"י ושמירת הארץ. כרגע שניהם מתנגשים ואי אפשר לומר שהיא אוסרת שירות בצבא כמו שהוא היום. לפחות המון גדולים חושבים ההפך הגמור

בהצלחה

אין דבר יותר גדול מלהציל נפש אחת מישראל!!

אז יש מוסד ששמו בישראל "צה"ל" (ובלעז, הצבא הציוני הכובש) יש בו טוב ורע, אבל להגיד שהתורה אוסרת?

התורה אוסרת לחטוא, גם בשרות לאומי, גם בבית, גם באולפנה וברור שגם בצבא!!

לפי האיסור המפורש שפרסמת, אין עבודה אחת שמותר לעבוד בה כיום!!

אני מסכים איתך ב 150% לגבי "הבעיות" (סליחה, האיסורי תורה) שיש בצבא, אבל זה לא אומר שהוא לא ממלא גם תפקידים אחרים שחובה על כל יהודי (בצה"ל ומחוץ לו) להיות שותף בהם!!!

אני לא מכשיר את השרץ, אבל להחזיק צבא זה מצווה עצומה!

ולשרת בצה"ל זה סוגיה אחרת!!
אל תיפלי למקום הקטן של "אסור לגמרי"/ "מצווה כוללת", כי יש דברים שחובה בצבא ויש שאסורים...

כי אם היינו תלויים בשיקול דעת המעוות הזה, כבר היינו אבודים!

צבא שיש בו ג' עבירות החמורות.

מה שהחמאס והקסאמים לא הצליח,ו עשה הצבא כשגירש אלפי יהודים מבתיהם.

צבא שמתנהל ע"פ קודים 'מוסריים מעוותים ושולח חיילים למות על מזבח 'טוהר הנשק' המזוייף - אינו צבא שראוי לשרת בו.

צבא שמרבה כפירה (קורסי ''נתיב' הכפרניים בשיתוף הרפורמים ועוד הרבה דברים כגון זה), מינות וטומאה (היחיד  בעולם או הכמעט יחיד המחייב גם נשים להתגייס) - אינו המקום המתאים ליראי ה'.

והגב' שמצטטת את הרצי"ה - חבל שאת מתפתית ללכת שבי אחרי גישות קלוקלות שידועים כיום כשקר והבל.

גישות שהוכיחו את עצמם כמנותקות מן המציאות.

היום יותר מתמיד מבינים עד כמה צדקו אלו שאמרו שלא לשרת בצבא -  בעיני הבדולח שלהם, שראו מה שאחרים לא ראו, וחלקם עדיין מסרב לראות.

תגידי את בסדר? (כנראה שלא!) מה זה ההתבטאות הזו על הרב צבי יהודה?! עברת את הגבול!!!

ואת לא ראויה לתגובה.

אז למה אני מגיב? בשביל כל היהודים האחרים שקוראים כאן בפורום!

יש חילוק בן הצורך של עמ"י בצבא לבן צה"ל,

עמ"י חייב צבא, יהודי מחוייב להגן, להציל ולסיע לאחיו היהודים בכל מקום ובכל מצב!

אז מה נעשה וכיום יש לנו גוף ששמו "צה"ל"?

מה נעשה וקשה (עד הזוי) לראות בצה"ל התגשמות חזון הצבא היהודי?

אז ככה, נבדוק כל טענה לגופה!!

צה"ל גרש אלפים מאחינו מבתיהם ברשעות איומה- אמת!

צה"ל מסרס את עצמו (על חשבון חיי יהודים) בשם "טוהר הנשק"- אמת!

צה"ל מאפשר לגופים שונאי ישראל לנאום מתוכו- אמת!

צה"ל יש בו ג' עברות חמורות- עיוות שקרי!

איפה יש בצה"ל עבודה זרה? אין!

איפה יש בצה"ל גילוי עריות? בכל מקום שגם באזרחות היינו מוצאים ג"ע! אין בצה"ל תוספת ג"ע על האזרחות.

איפה יש בצה"ל שפיכות דמים? בפקודות האוסרות לחיילים להגן על עצמם בכל מחיר.. לצערנו יש...

אז איך כן אפשר לשרת את עם ישראל?

אז איך כן אפשר להציל יהודים מיד צר?

ואיך אפשר לעשות את זה בלי שאלות וקושיות?

ב"ה יש מסלולים בצה"ל שמאפשים שרות ללא מגע עם נשים/ בעיות כשרות/ גרושים/ פקודות נוגדות תורה...
אבל לצערנו אנשים בוחרים להכליל ולראות שחורות..
אם יש אפשרות לעשות מצוות כ"כ חשובות, למה לחפש בכוח איך לא??

ולמיכל נגרין, חבל שאת שוללת את הרלוונטיות שבדעותיך ע"י התבטאויות שהן לא במקום..

את לא תורמת לאף אחד כשאת פוגעת ברבנים, יש ליגטימיות לדעות שלך, אבל יש דרך לכתוב..

אני לא בא להכשיר את השרץ, אבל יש מקומות בצה"ל שאין בהן כל רע...
אם את רוצה לדבר/ לשאול באמת ולא רק לצעוק, את מוזמנת באישי...

שצריך להבהיר פה כמה דברים:

אין מצוה בתורה לשרת בצה"ל.

יש מצוות כיבוש הארץ,

ומצוות עזרת ישראל מיד צר.,

המצב היום הוא כזה, שמי שרוצה -

רואה איך צה"ל כן עושה את זה,

ומי שרוצה - רואה באותה בהירות איך הוא לא עושה את זה.

אם אנחנו כבר בענין של ציטוטים - "כולו תמהון, אור וחושך משמשים בערבוביה".

לענין העברות - זה לא ממש נכון שזה בדיוק כמו באזרחות,

כי אתה נכנס מערכת שבשום מצב לא היית נכנס אליה מבחירה חופשית,

והסיבה היחידה שכן נכנסים אליה, היא המצוות הכתובות לעיל,

שכאמור לא קל להסכים שהם בכלל נמצאות שם.

אגב, הבעיה המרכזית בצה"ל היא דוקא שבת וכשרות לדעתי,

וגם היחס אליהם, ובמיוחד לשבת, מושפע מההסתכלות האם

צה"ל מגן על הארץ ועל היהודים, או שמא לא.

אני אישית חושב שהגישה של צה"ל היום איננה קשורה לעם היהודי בשום צורה,

הצבא הוא נייטרלי לגמרי, ומטרתו להגן על חיי אדם ללא הבדל גזע דת ומין.

זה כמובן לא מחייב אותי אם אני רוצה לקיים את המצוות הנ"ל בצה"ל,

אבל זו גישה מאוד מעיקה ומפריעה בגלל שכמו שכתבתי,

היא משליכה על כל הוראה מבצעית באשר היא,

מוציאה מכלל אפשרות את היכולת לסמוך על שיקול הדעת הצבאי,

ומכריחה את החייל לחשוב פעמיים, מה שלא תמיד ניתן לו

הזמן והמקום ובקיצור!!!!!

אני חושב שהבהרתי את הנקודה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

לאחת שצריך לבוז לה.

מי שמבזה ת"ח, גם אם יהיה לו שטריימל על הראש (ובאמת יש מהם רבים שמצטיינים בזה),

צדיק הוא לא!

ובואי לא נדבר על הקטגוריה ששם הוא צריך להיות.

וכמובן שלהסביר מדוע את מדברת שטויות, אני לא יעשה את זה.

ההסטוריה עושה את זה טוב מאוד,לבנתיים הציבור החרדי מתחיל לחיות את חייו בדומה מאוד לציבור הד"ל. (עבודה, חלקם כבר מתגייסים וכו'), נכון שהם סוג ד', אבל לאט לאט זה מתרבה..

אני פשוט יודעת איזה שרשורפלצת הולך לגדול כאן..

סתם מלא בדעות קדומות ובכל מיני דיונים ישנים נושנים שכבר חפרנו להם ת'צורה..

אז......

לפחות תצמצמו אותו מהר ל40 תגובות..

ואפוש- ממש לא בכוונה לפגוע בך.. את מותק!!

בס"ד

שאנחנו צריכים להיות יותר מחוברים לחרדים..

בארור שיש להם חסרונות כמו בכל צד...אבל ההרגשה היא כזאת של "בואו נקרב ת'חילונים..ונשפיע"..ומה עם קרוב החרדים?!

לא יודעת ההרגשה שלי היא שכל פעם שמזכירים חרדים ישר מחמיצים פנים...

ועכשיו יותר רציני... אני חושבת שיש עניין לקרב חרדים כמו שמקרבים חילונים... אני לא מבינה אף פעם למה יש ראש יהודי לחילונים ואין אף פעם משהו כזה(אבל לגמרי שונה פשוט אותו רעיון) לחרדים... למה באמת לא מקרבים אותם?? למה לא עושים גרעין תורני בבני ברק??

ההבדל היחידי הוא שחילונים אין להם עולם של תורה בכלל ואולי זה הרבה יותר פשוט למלה אנשים בתורה מאשר החרדים שיש להם עולם של תורה וקשה יותר פשוט לשנות תפיסה(בעניין הציונות...) זה נכון שהרבה יותר קשה לקרב חרדים...

בס"ד

שתדע שאני נפגשת יום יום עם חרדים שטוענים שדת"ל הם "מלח הארץ"!

הם גם דתיים--מז"א "חושבים שהם דתיים"?! מה זה הזלזול הזה?

נראה לי שיש כאן לא מעט אנשים שעל פי הגישה שלהם אפשר להבין שלו הם היו חרדים הם היו בוודאי מהסוג שמזלזל בדתיים.  

אז אני חייבת לומר בתור אחת שמכירה ת'ציבור הזה טוב כ"כ ושומעת הרצאות נגד דתי"ל באילוץ רב.

אז אממ.. זו אחת הבעיות!

לדוג' הרב אומר לנו שהדתי"ל עוסקים הרבה בלקרב חילוניים אך בעצם מרגישים אליהם קרובים יותר מאשר לחרדים.

אני לא חושבת שיש טעם לדוש בעיניין אלא פשוט לקחת לתשומת הלב שלנו ובאמת לא להחמיץ פנים.

אין טעם שהם או אנחנו נשנא אחד ת'שני או ש 'נחמיץ פנים'

אליסף ט- שיחשבו.. גמאני חושבת הרבה.. יכול להיות שזו הבעיה שלהם.. (בלי הכללות והצבעות על אנשים מסוימים אבל באופן כללי)

כולנו לוקים בזה.. פשוט כולנו. מקווה שהובנתי!

מ2 הצדדים לצערינו.

החמצת פנוים באמת מצויה מ3 הכיונים.

הדתי הלאומי-על החרדי ושל החילוני.

החרדי- על החילוני, ועל הדתי לאומי.

החילוני-על החרדי ועל הדתי לאומי.

כ"כ הרבה חרדים שמעריכים דת"לים וחילונים

כ"כ הרבה חילונים שמעריכים דת"לים וחרדים

וכ"כ הרבה דת"לים שמעריכים חרדים וחילונים?

אז נכון שיש אי אלו אנשים עם עיניים צרות. ויש אותם בכל מגזר שהוא, אפילו אצל האינדונזים! אז מה? אם מישהו צר עין עלי זה מתיר לי להצר את עיני בחזרה? 

שיש קירבה גדולה מאוד בין חרדים לדתי"ל.

למרות שזה לא מצוי הרבה.

בנ"ע תומכת באירוע של השמאל הקיצוני (ע"פ שמות הנואמים זה ברור: כולם שם ממרץ וכדו').

לא פעם ראשונה שהתנועה הזו חוצה גבולות.

אין לי מהם שום ציפיות.

נכון, כל אחד רואה דברים  אחרת וגם ממוקם במקומות שהדברים שם נראים אחרת.

ת'אמת? נתקלתי גם בכמה מציאויות כאלו ואחרות.

ומה? בנ"ע? בעד השמאל???? בדקת שזה נכון? ממתי? קישור? משו? אנ'לא מאמינה חייבת לראות!

(אינמצב שזה נכון פשוט אין)

אף אחד לא נגד הציבור החרדי שיחיו איך שהם מבינים - אבל צריך להגיד את האמת חוסר ההשתתפות עם שאר העם ולעיתים החיים על חשבון אחרים הוא דבר לא ראוי ויש להביע דעה ברורה בנושא.

מעבר לזה לדעתי בנושא הצבא הם טועים - אין טעם לגייס אנשים בכפייה - ישנה קבוצה איכותית (לצערי די קטנה) של חרדים שמשרתת בנח"ל חרדי ועוד מסגרות והם תורמים המון לצבא וצריך לעודד אותם.

מעבר לזה חלק ממי שלא מתגייס לא לומד תורה בצורה רצינית ועדיין לא מתגייס - לדעתי מצד אחד יש לצאת נגד התופעה ולא לתת לה לגיטימציה אבל מצד שני אני לא רואה טעם לגייס אנשים כאלה שיגיעו לצבא ורק ינסו להתחמק  ולשחק משחקים עדיף לצבא בלעדיהם.

בגדול אני בעד מעבר הדרגתי לצבא מקצועי שבו יגיסו אנשים מתאימים ויתגמלו בהתאם - מהלך שכזה יחסוך לצבא את רוב בתי הכלא הצבאיים (אין בצבא חיילים שלא רוצים לשרת ), ואת רוב מערך הת"ש. עם קצת יצירתיות אפשר יהיה לצמצם את מערך ההכשרות המקצועיות - היום חלק נכבד מהשרות מוקדש לקורסים\אימונים.

ב"ה

למי יש בעי'ה עם חרדים שיצביע!!!

יש מצב שמתנגדים להלך הרוח שלהם, לדעות ולמעשים שלהם. אבל זה רק בדברים ספצפיים!!!

בגדול-כולנו באותו ראש-לעבוד אותו ית'!!

אף אחד לא צריך להקשיב לרבנים שלהם ולא צריך ללכת לפי דרכם.

אבל מכאן ועד "להפליל" ציבור כזה יפה בעם-ישראל.... הלכו כאן רחוק

מי דיבר/ה עם דוס/ית אמיתי/ת בזמן האחרון?

קיצר, "אני אוהב כל יהודי"!!!

בעזהי"ת.

גם המוסלמים מכוונים לעבודת הבורא.

וכשהם אומרים "אללה" הם מתכוונים לקב"ה.

אז מה?

לא כל מי שמתכוון לעבוד את הבורא באמת הולך לו טוב.

לפני שתתעצבנו-

יש סיבות אחרות למה לאהוב אותם (כי הם יהודים, והם אחים שלנו וכו').

אבל צריך להתייחס אליהם כמו אל החילונים. יהודים, אבל טועים.

מתבדל, פנאט, לא תורם לעמ"י,  שנורר, פרזיט, מתעלם מהמציאות וכן הלאה, שכל הקשר שלך אליו מסתכם בכך ששניכם יהודים.

אני לא יודעת כמה חרדים היכרת בחייך, אבל הרשה לי לנחש שלא ממש כולם היו כאלה כמו שמציירות תגובותיך......

אתה אמור להבין שזה ציבור גדול עם סקאלה ענקית של תתי-ציבור והמון סוגי אנשים.

אני גם

גרה איתם, חיה איתם, מתפללת איתם, לומדת איתם, הולכת אליהם לבקש כוס סוכר ומוזמנת לחתונות שליהם ו.. קופצת אליהם בערב לכוס קפה ועוגה ושיחה ידידותית.

ולא, אף אחד לא יחשוד בי שאני חרדיה- הלבוש, ההתנהגות וכו'.

וכן, יש לי לא מעט חברות חרדיות ואפילו חברה חסידית (שלא מסכימה עם 90% ממה שאני עושה) 

ול(כמעט)אף אחד ממי שאני מכירה אין בעיה, לא איתי ולא עם הציבור הדת"לי. 

אין יותר חרדים מזלזלים מדת"לים שמזלזלים בהם.. (וכן אליסף, צר לי אבל גם אתה נכנס לקטגוריה הזו..) 

מי שמסתכל על פרטים ויחליט שזה המכלול- אז שלא יתלונן כשעושים לו את אותו דבר..

בעזהי"ת.

ופה נכנסים לביצה והתרנגולת- מי התחיל לשנוא קודם, החרדים או הדת"ל...

מעריכים אותכם מאוד- בתור בת למשפחה חסידית

אבל יודעים שיש טעויות שאתם עושים שאי אפשר לוותא עליהם

כמו למשל: ברכת המדינה.

אותי זעזע שבהתנתקות שהתנדבתי במלונות בא אחד ואמר למגורשות שאם הוא היה בצבא אז הוא היה מגרש כי המדינה מעל התורה (והוא חבש כיפה סרוגה ולמד בישיבה מאוד מוכרת)

אני חושבת שזו הנקודת מחלוקת העיקרית- השאר זה: כל אחד בדרך שלו מנסה להביא לכאן את הגאולה

אז נכון שיש חרדים שמזלזלים יותר אבל הם כאלה שמזלזלים כמעט בכל מישו שלא חוש/עושה כמותם.

אבל ברגע שתבין שלכל אחד דעות שונות ומגוונות ואם כל זה הוא יכול להבין את העמדה שלך ולאהוב אותך אז גם אתה תאהב בלי קשר לזלזול או לא.- אתה תוכל לאהב אותו כי הוא יהודי.

ותאמין לי עדיף אחים חרדים מאשר חילונים. כי חרדיות היא דרך בעבודת ה'- גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך

חילונית היא כפירה היא דרך של פריקה ובעיטה בהכל כולל הכל והיא מרידה בקב"ה לאו דווקא מידיעה.

ברור שאני גם מתוכחת איתם, ולא על הכל אנחנו מסכימות. חוסר הסכמה לא אומר זילזול!

 ואני מכירה גם כאלו שמזלזלים. וגם כאלו שפוסלים. וגם כאלו שלא יאכלו אצלי בבית- כי לדעתם הכל טריפה..

אז מה? גם לא חרדים זילזלו בי כשהלכתי לנפרד, וזילזלו בי כשהלכתי ללמוד מקצוע לא לגמרי קונבנציונאלי, וזילזלו בי כשהלכתי לעבוד במקום עם המון אידאל וקצת פחות כסף, וזילזלו בי כשהלכתי עם שבלולים בשיער.. 

יש אנשים שנהנים להסתכל על מי שלא "כמוהם" מלמעלה, בזילזול. 

ויש אנשים שנהנים להסתכל לאנשים בגובה העיניים.

זה לא שיש אצל החרדים מצווה לזלזל בדת"לים.  כמו בכל ציבור- יש כאלו אנושיים ורחבי לב ויש כאלו מסוגרים, מרובעים, צרי עין וחסרי מחשבה.. 

לא הייתי מדברת ככה, כי זה נכון בגדול שבכל קבוצה יש כמה חברה- ואני אהיה קיצונית, ואקרא לכם "חולי נפש".

כי מי שמעז לדבר על רב שלא עומד בקריטריונים שלו בצורה של זלזול, אכן יש לו בעיות חמורות בנפש.

אבל, כל אחד עם עניים בראש, רואה שזה ממש לא תופעה של אנשים בודדים, זה ציבור שלם, דורות שלמים, שמתחנכים בלבזות את האחר ובלהתעצם ולהבנות, ע"ח רמיסה ובוז של ציבור שחושב אחרת ממנו.

אכן עצוב!

אבל אם תכנסי איתה לדיבור על זה , אני מאמינה שתופתעי...

אני מכירה מלא חרדים לייט כאלה, שאני לא מבינה מאיפה בא הביזיון שהם בזים לציבור הדתי לאומי

למה בכלל להשוות לחילוניים.? למה בכלל להשוות.

כל אחד והמקום שלו לכל ציבור יש חלק בעמ"י!

בעזהי"ת.

וההתעלמות הזאת הרה אסון.

ואין לי כח להרחיב...

ברור שלכל אחד יש את המקום שלו.

גם ליצר הרע יש מקום...

כן, אני נגד להתגייס לצבא, למה?? למה כן?! בשביל לפנות עוד יישוב יהודי ??

או לשמור על איזה על עוד איזה ערבי?? ההה נכון שחכתי אנחנו מדינה שוות זכויות שמשווה את חיי חייליה היקירים לחיי אנשים ערלים.

אני לא ישרת בצבא שפוסק כנגד התורה!!!

אני לא ישרת בצבא שהמפקדים שלו אינם יהודים!!!

אז בקיצור אני בל"נ לא אשרת בצבא.

מי שרוצה להתווכח על העניין והוא באמת בדעה שלבוא ולשמוע ולא לחפור בלי להבין יותר מידי מוזמן בשמחה. 

שאתה לא "ישרת".

אותיות אית"ן. לא משנה  עד כמה האידאולוגיות שלכם הזויות, זו לא סיבה להתעלם מהדקדוק..

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.