ואם דתיה רצינית בלי פשרות היא צריכה להבין שבונים בית לה' ית' ואם הוא לא יחזור בתשובה אז הדבר כמעט לא אפשרי.

זו דעתי אבל מותר לחלוק עלי

רק שחלילה לא יאכלו על כך את הלב..

נראה לי כמעט בלתי אפשרי

אישתו של מפקד גדוד הבופור בלבנון משה מועלם, מספרת בסיפרה בין היתר על התמודדות שכזו.

היא באה מבית דתי הוא לא שומר מצוות.

הם עשו עבודה משותפת, התקרבו אחד לדרכו של שני ועוד סיפורים מופיעים שם.

קצת קשה לבנות בית בצורה כזו, אולי אפילו- קשה מאוד.

פפריקה יש לי את הספר והוא מדהיםםםם

גם אני באמת לא יודעת מה היה קורה אם הוא לא היה

נהרג והבנות היו גדלות זו באמת שאלה.

מה זה אומר בשבלך בית להית'?

אבל למה להקשות על עצמנו?!

בחיי נישואין יש מספיק התמודדויות. לא צריך לחפש עוד אחת, אם אפשר למנוע אותה.

זו דעתי.

וחושבת לעצמי:

בלתי אפשרי שמישהו חושב על דבר כזה באמת

אולי הוא התכוול ל:

בחורה עם שרשרת ולב של זהב,

עם בחור לא שומר תומ"צ- שגם קיבל לב זכזה (אולי מאהובתו)

על מה ישוחחו??

וכאן היינו אמורים לתת רעיונות..

נראה לכם?

השעה עושה את שלה

אבל הפורום שלכם מהווה מקום חושב וקליל בעת ובעונה אחת

אז למרות קשישותי (כי רבה)

אני פולשת.

נראה אם יהיו לך מספיק מחשבות על ההודעה ההיא כדי להתאים לכל תבלין אפשרי...

(אני לא מתחמקת מלענות! אני עוד חושבת על תשובה!!)

אני לא מבינה אם אני דתייה אני יכולה לדבר רק עם דתיים ולהפך?

אנחנו אנשים למען ה'!!!

ואם יש גם מציאת חן אז עוד יותר לא חסר על מה לדבר!

יש בהם אנשים חכמים מאוד, ומיוחדים, שאפשר ללמוד מהם המון על חיים ועל מידות.

אבל אמור להיות לכם מעבר לאהבה ומציאת חן, גם מטרה משותפת בחיים.

כיוון משותף, זה מה שיחזיק את הזוגיות גם ברגעיה הקשים.

עצם זה שזוג יודע-

שאנו פה על מנת לעבוד את ה' ועל מנת להוסיף אור וטוב בעולם בדרך שהוא הכתיב לנו..

וזוגיות זו חלק מעבודת ה'- הרבה פעמים זה מה שמציל את הקשר.

ומעבר לזה - זה מה שנותן לנו אמביציות לשמר אותו ולהתקדם.

יש לדברים הרבה הרבה יותר עומק,

לכן לדעתי לא שייך בכלל קשר זוגי עם בחור חילוני.

[ובחור כזה רצה איתי קשר רציני! אני לא מדברת בעלמא..]

ולכן לא מנסים בכלל להתחיל עם חילונים כדי למנוע כאבי ראש

ואם בכל זאת- תביני שיש מישהו דתי גם עם לב זהב שמחכה במיוחד בשבילך!!!!

בס"ד

מספיק יש הבדלים מולדים בין גבר לאישה, בין מנטאליות שונה, ובין אלף דברים אחרים.

למה להכניס לזה גם את הקטע הדתי?

לא חבל?

בית בונים לכבוד ה' יתברך!!

בית בונים כדי לתת מקום נוסף לגילוי שכינה!

לב זהב זה חשוב, זה מדהים, כשזה בא בלי יראת שמיים - אאוץ'...

זה עלול להתפספס..

מהנישואין. 

אם למשל, להיות דתייה אומר להפקיד על ענייני טהרה וכשרות. ונגיד ונגיד שהבחור מסכים לכבד.

ומחיי הנישואין - היא מחפשת מישהו שישדר על אותם גלי רגשיים, ויספק לה את הצרכים הרגשיים וגשמיים שלה.

אז זה יעבוד.

אם להיות דתייה דורש יותר, למשל לחיות חיי תורה (ע"פ ההגדרה שהיא תתן לזה).

ומהנישואין היא דורשת להקים קהילה דתית (אליבא דגרי"ד), ושוב לחיות זוגיות רוחנית או תורנית (בהגדרה שלה).

אז זה לא יעבוד. 

הוא לא מהווה עמוד לביסוס הבית שהיא רוצה, והוא לא מהווה פרטנר לחיים שהיא רוצה לחיות. 

ולהיסק:

תלוי מי היא, מה מקום "הדת" בחייה מצד אחד. והמצד השני, מה היא רוצה (בלי לדון בצריכה) מחיי נישואין וזוגיות, וכו.

וזה כל השאלה. 

ואם תראו בחורה דתית ובחור חילוני  - אז תבינו שטוב להם, והם מבסוטים וזה עובד. כי הדרישות והרצונות שלהם מתואמים ומתאימים להם. וזה שאתם מגדירים אותם בתור חילוניים או דתיים - זו שגיאה, כי הם, מה שהם החליטו להיות, משהו שאינו נכנס בשום כלל, הגדרה או ציבור. והם לא בהכרח חילונים או דתיים בכלל. אלא ייצור מיוחד וחד פעמי. (ואפשר לדון בנימה מסיונרית האם זה נכון, אבל הדיון הזה לא שייך לכאן). 

בהצלחה!

אבל עם זה--->

ואם תראו בחורה דתית ובחור חילוני  - אז תבינו שטוב להם...

ממש ממש ממש לא!!!

באופן כללי, אין לך הבטחה שזוג שנמצא יחד- טוב לו.

ויותר מכך, האם רע להם "יותר" מאשר לזוג הממוצע?

כוונתי היתה - שהם זוג בדיוק כמו כל זוג אחר - ששניהם דתיים, או שניהם חילוניים.

ואני לא מאמינה גדולה בשוני שבין בני זוג...

כמו שאמרו כאן לפניי, יש די והותר הבדלים- אין סיבה להוסיף בעיות..

הייתה לי חברה שאחד ההורים חזר בתשובה והשני נשאר חילוני. הם החליטו לחנך את הילדים בחינוך דתי, אך הדילמות של חברה שלי ביחס לדת היו קשות הרבה יותר מאשר לכל מתבגרת אחרת מבית דוס כיוון שבתוך הבית עצמו חיו בשני ניגודים.

ככ ממקד ובוגר! ועל הקרקע

תודה

וגם  די לא מושפע מהתלהמות אולפניסטית שכזאת

חבר'ה קשה לי עם סיסמאות ומושגים שאולי אני אישית לא מבינה למה הכוונה בדיוק

כמו בית לכבוד ה' יתברך

ואללה לא מבינה אשמח להסבר

אבל ממש ממש בסרט 
מה הבעיה בזה לכל אחד יש את הזיוג שלו זה לא אומר שהוא או היא חייב/ת להיות דוסים

ראיתי הרבה זוגות דתייה עם חילוני ולהיפך וזה רק אומר שהם לא מאמינים באותם אמונות אבל הם אוהבים אחד את השני.

למה אם הם דתיים זה מראה על שלום בית? ממש לא.

אני לא רואה בכלל איפה נכנס השלום בית לדתיים  דווקא.

מה זה בכלל חילוני? אני באמת לא יודע מה זה.

מישו שלא גילה את ה'? מישו שיש לו ניסיונות באמונה יותר גדולים משלי ולכן קשה לו לתפוס את ה'?.

אני לא מפגין עליונות על מישו כזה  .

אני לא יודע מי אלה השדכנים הגדולים וגם לא מעניין אותי אני משער שאת מאמינה בשדכן אחד גדול שמשדך את כולם .. כולנו בנים או בנות שלו ולכן את לא יכולה לקבוע שבגלל שאת "דתייה" והוא עוד לא אז את לא יכולה להתחתן איתו.

בקיצור ממש קשה לי להסביר בכתב את מה שאני חושב אבל גם את את דתייה את צריכה להתפלל ולבקש מה' כל יום שלא יוריד לך את האמונה כי גאווה מאוד פוגעת באמונה.

יש לפעמים תחושה בציבור שלנו, שבגלל שאנחנו דתיים- אז הכל בסדר. זה בכלל לא נכון, ולפעמים דווקא זה שאנחנו נחשבים אנשים רציניים ו"מלח הארץ" קשה לנו להבין את הבעייה כשהיא קיימת.

אין קדושה בבית, אין שלום....

אין לי עצבים לכתוב על זה.....

אבל עוד היום מוזמנת באישי

להביא ילדים לעולם כדי להמשיך קיום! השאלה היא- איזה קיום אנחנו רוצים? של אנשים שקצת יחסר להם משהו בלב.. יש דרך ארץ ועוד מידות טובות אבל העיקר חסר, אסכים איתך שחילונים אנשים מדהימים בתור אחת שמכירה לא מעט אבל בתור עקרון לא הייתי בוחרת לחיי אחד כזה מהסיבה הפשוטה.. מה שאני אבין הוא לא יבין ואם הוא היה מבין הוא מזמן היה 'דתי' = בגובה העיניים שלך, שיחות שמתאימות באמת לבית יהודי ולא רק "נו נלך היום לסרט?" אלא משהו יותר מעבר.. לדעת שאהבה נבנית עם השנים ובשביל זה צריך גם את קדושת הבית שמוכח אפילו עפ"י פרופסורים שזה תשתית של הצלחה בבניית אהבה ושלום בית! מקווה שפחות או יותר עזרתי.. אשמח לדבר איתך עוד באישי... ב"הצלחה אחות..

תמצות שגרם לחפירה ענקית הלוואי ויכלתי לתמצת יותר נורמלי.

יכול להיות בית מהמם!

צריך להתפלל שיצליח.

בסופו של דבר או בעצם בתחילתו של דבר אי אפשר ללא עזרה משמיים

ב"ה

אם זה לפני - זה לא כ"כ מומלץ, עפ"י מקרים מהעבר. כי היא רוצה לשמור ויכוללהיות שזה ירגיז אותו (אפילו אםעכשיו הוא אומר שהוא יכבד וכו')

אם זה אחרי - אז זה לא ממש מופרך ובעז"ה עם תפילות ומעשים טובים, תהי'ה להם הרבה הצלחה!!

אני נמצא גם כן בקשר כזה, אם כי מהצד השני (לפחות במובן של החילוני, לא מעיד על צבע הלב שלי). זה לא פשוט, וזה ברור, אבל נראה לי שזה לא חייב להיות בלתי אפשרי. היום הרבה מהחילוניים כבר לא חושבים, כמו פעם, שאין שום דבר בדת, ואני מדבר משתי בחינות: האל האינסופי, והגבולות שמציבים לו ולנו.  מצד שני הרבה דתיים שאני מכיר כבר לא חיים "באופן אוטומאטי" כמו שאומרים להם לחיות, אל חיים של חקירה תמידית, שהיא מהות החילוניות הפוזיטיבית (חילוניות שאינה רק אנטי דתיות). במילים אחרות לדעתי אנחנו מתקרבים לסינתזה בעם היהודי שחייבת להגיע. אני, לפחות, חייב להאמין בזה, חייב להאמין שהקשר אפשרי, כי אם לא אז כדאי לשאול האם יש כאן עדיין עם אחד?

מה שאסור שיקרה זה שתפילו אחד על השני את הסטריאוטיפים והדם הרע בין המגזרים. אתם בסוף 2 אנשים פרטיים, עם התכונות הפרטיות שלכם, ולא רק "דתיה וחילוני"

אני מכירה זוג שהאשה דתית והבעל חילוני. מצב לא פשוט, אבל עוד יותר מסובך ההיפך, כי הבעל אמור לסמוך על אשתו בענייני אישות (ואם היא לא מעריכה את הקטע, היא עלולה לזייף). ובד"כ האשה קובעת את הטון בבית בענייני דת, כי היא נמצאת רוב הזמן עם הילדים. אם היא חילונית, רוב הסיכויים שגם הדור הבא ילך לפי נטיית האם.

כאשר לבני זוג יש קשר טוב ובריא, ברור שחובה לקבוע גבולות ופשרות מראש ומשך הזמן צד אחד ימשך לכיוון של השני, כי אין אפשרות שהוא יצפה בטלוויזיה והיא תגיד לילד שיחבוש כיפה ולא יצפה. ואי אפשר לצפות שילד יתעורר מספיק מוקדם בשביל להתפלל במניין בחופש (יש מקומות בהם מניין אחרון ב-7) ויטוס לבי"כ למנחה וערבית כאשר לא זו בלבד שהאב לא יזרז אותו, אלא לא ילך בעצמו לבי"כ.

כשיש בנות, המצב יותר פשוט, הן הולכות לבי"ס דתי לפי פשרה שנקבעה מראש ורואות בבית דברים מסויימים שלא מתאימים, אבל קל להן יותר להסתדר עם זה (לאותו זוג יש 2 בנות כך שכרגע אין להם בעיה של בן עם כל הכרוך בזה).

לחתונה הלבבבות הזהבים לא יעזרו במיוחד..

יש הרבה אנשים עם לב טוב..

אל תכניסי את עצמך למצב מסובך. [ אל מה תתפשרי ואל מה לא.., אייך תחנכו את הילדים,מה הילדים יקלטו ממנו.. [קולטים אם מישה מאמין...!!] ועוד..]

וזה לא בית של תורה!!!

חשוב לשמור על סטטוס קוו וקווים אדומים

[הלכות טהרה למשל],

ולצעוד במהלך הזה בידיעה ברורה שרוב רובם של הזוגות הללו, איכותיים ככל שיהיו- נפרדים ומתגרשים ברגע שהילדים מגיעים לגיל חינוך וצריך להכריע לאיזה כיוון יפנה הדור הבא..

כשבונים בית, חייב להיות איזשהו בסיס אידיאולוגי חזק משותף בין בני הזוג.

לכן בד"כ דתייה וחלוני לא ילך, כי הבסיס האידיאולוגי החזק בחיים של כל אחד מהם שונה...

אבל אם ה 'דת' בחייהם היא לא הבסיס האידיאולוגי המרכזי, ויש משהו אחר משותף שלשניהם חשוב מאוד, כמו לדוגמא- היכולת לקבל ולהכיל גם בן אדם ששונה ממני, הפתיחות הזו לכל אדם- אם על זה הם בונים את ביתם- בסדר. יכול להיות שזה ילך, כ לשניהם הדבר החשוב ביותר הוא קבלה, אז כל אחד מסוגל להבליג ולקבל את השונות בבן זוגו למען הבסיס האידיאולוגי המשותף.

אבל חשוב לזכור שא"א לבנות בית רק על אהבה. ולבבות זהב. חייב להיות איזשהו בסיס של השקפת עולם משותפת.

בהצלחה

אני כרב מודיע לכולם שאין דבק בנישואון מסוג דתיה עם חילוני וזה בטוח שהדתיה לא תשאר דתיה וכל הבית הולך לאי שמירת שבת כשרות וטהרת המשפחה

אם היא דתיה אז למה שתתחתן עם חילוני?!

לא חבל?!?!

שתשכנע אותו לחזור בתשובה, אבל בתשובה אמיתת ...

לא רק כדי להיתחתן אלא כדי לחזור להיות בן של מלך כמו שצריך

=)   =)

אם חשוב לה באמת (אני מקווה שחשוב לה...  )

אז שתחשוב הרבה ושלא תעשה צעד פזיז כמו שהלב שלה רוצה. לאן שהוא נמשך...

שתעשה טוב לנשמה!

כי אם לנשמה טוב אז בטוח שיהיה לה טוב בכל מצב!!!!!!!!

נ.ב

לא ניראה לי שמי

שתתחתן עם חילוני תישאר דתיה...)

וחבל....

תחייכו!!!!!!!!!!!!!!!!

חיוך לא עולה כסף אבל שווה זהב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!   יומוצלח....  ~~~~~~~~~~~~~~;~~~~~~~~~;~~~~~~~~~~;~~~~~~

שבוע טוב לכולם!!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.