והם שפיצים לא פחות מכל הדוסים.

מה המקום שלך בעניין? לזרום עם מי שהיא תביא הביתה.

בין אם הוא דוס, לבין אם הוא לא דוס.

בסופו של דבר, אם הם יחליטו להתמסד, הם ילכו זה לקראת זו וזו לקראת זה, ויעצבו את הבית שלהם בצורה הנראית להם.

לשאול, לשאול ולשאול עוד ועוד מכרים ואנשים אם יש להם רעיונות , הצעות.

לברר איתה אם היא מוכנה לקבל דרכך הצעות או שהיתה מעדיפה ממישהו אחר.

מה שאומר: שאם מגיעה אליך הצעה בעלת סיכוי סביר, אם ביתך אינה סומכת על שיקל דעתך, בקשי ממי שהעלה את הרעיון שהוא זה שיפנה אליה.

ועוד משהו, לפעמים, עדיף קודם "להתאזן " רוחנית מאשר לרוץ להתחתן. זה יוצר קשר יציב ובריא יותר. כך לעניות דעתי.

היא יכולה להירשם לישפה - יש שם גם דוסים כבדים, גם לייטים, הכל.

היא יכולה גם להכיר באחד מאתרי ההכרויות שמיועדים לדתיים ברשת - הנה רשימה שלהם:

http://dosiblog.blogspot.com/2009/03/blog-post_04.html

מנחם- הצגתי לה את האפשרות של האינטרנט- דחתה על הסף,

אהוד- אני האחרונה שאשפוט הכרתי את בעלי כחילוני....

אחותו- למה את מתכוונת "באיזון רוחני"?

התחלתי באמת להגיד למכרים וחברים,

השאלה אם אני צריכה לפנות לשדכנים למען המטרה?

או לתת לה זמן לנסות לבד , מלבד הפניה לחברים ומכרים.

האם היא לומדת באוניברסיטה/מכלללה אקדמית מעורבת?

האם היא יוצאת למסיבות או בילויים בזמנה החופשי?

תני לה זמן לבד, ואם תראי שלא הולך לה, תשאלי אותה האם לפנות למישהו מקצועי.

יש הרבה יותר בנים ברמה דתית מסויימת ככל שהרמה נמוכה יותר (כלומר, עם עליית הרמה הדתית עולה כמות הבנות ולהפך).

היא עברה תקופה "דוסית" בחייה ובחרה אחרת? היא בשלבי התחזקות? מה המצב שלה. אמרת "לא בא עדיין לידי ביטוי" - היא בעליה ברמה דתית?

מצטרף להערה שאם היא לא יציבה (בשלבי עליה איטית או ירידה) - שלא תתחיל לצאת, זה לא חכם. במגזר מחולק לתתי-מגזרים כשלנו, כדאי שתהיה קודם אישיות מגובשת.

קטונתי מלשפוט את מצבה הדתי,

אני מאמינה שאם היא תצא עם מישהו שיהיה לה מספיק חשוב להמשיך את הקשר איתו, היא תסכים לרק חצאית וכיסוי ראש, או כיסוי ראש ומכנסיים,

הבהרה-הבית שלנו לצערי אינו תורני- משמע טלבזיה-כבלים, אינטרנט חופשי, מוסיקה עברית ולועזית.

אני זאת שמחזיקה את המושכות מבחינה דתית.

הבנתי ממנה שהיא כן רוצה להשאר דתיה.

אהוד- היא בת 20, מסימת שרות שנה שניה, רוצה לעבוד וללמוד לפסיכומטרי שנה הבאה.

admin-אני לא בלחץ, היא הביעה רצון להתחיל להכיר. בחיים היא לא היתה "דוסית" ,ולמען האמת גם לא נראה לי שבשלבי התחזקות,אני חושבת שהיא די יציבה ברמה הדתית של דייטלייטית..

אין שום פסול בבית כמו שתיארת, כך גם הבית בו אני חי, וזה לטעמי חינוך עדיף על פני כפייה דתית.

(-;

לייט זה הכי טוב!

אפשר להיות דוס וזורם ולא להתפשר על אף אחד מהצדדים.

איזון זה לא חצי חצי- איזון זו שלימות!

[ותודה לאחד הניקים כאן שראיתי בחתימה שלו את המשפט הקסום הנ"ל]

אם כך- קדימה, לפעולה, חברים, מכרים,

אבל קודם כל לברר היטב היטב- מהם האידאלים והתכונות העיקריות ( לא יותר מ3) שחשובות לה מאד בגבר שעתיד להיות בעלה.

הבירור נועד לא רק כדי לכוון למטרה כשמציעים מישהו אלא כדי שגם לה יהיה יותר קל למקד את עצמה מה בעצם חשוב לב לחפש ומה משני עבורה. ובמילים אחרות- על מה פוסלים קשר גם אם יש משיכה רגשית, על מה בודקים קשר , ועל מה בשום אופן לא מבטלים קשר ( שכמובן, רגשית הוא תקין).

אם תרצי, אני מאמינה שגם כאן המקום להעלות מידע עבורה, אם היא תסכים לכך.

לשדכנים- טרם הייתי פונה בשלב זה. בסה"כ היא צעירה.

אז רק אוסיף כמה מילים. 

קודם כל, הערכה רבה לך כאימא שנמצאת שם, ואכפת לך, ואת פועלת. 

1. כפי שהעלו את זה לפניי - ליידע את כולם. שכנים, חברים. ולדאוג שגם היא תיידע את חברות שלה, שהם בעצמן מקור לא קטן לשידוכים.

אבל לזכור גם לברר, לבדוק את ההצעות, מוטב לקבל הצעות רבות ולברור אותם ומתוכם ולמצוא הצעה מעניינת, מאשר לא לקבל הצעות בכלל. 

אפשר ללכת לשדכנית, ישנם סוגים רבים של שדכנים. מהשדכן הקלאסי שיושב בביתו, ועד "לאחראי שידוכים של ישיבות, או ארגוני שידוכים וירטואליים או ממשיים. 

אין בזה כל רע, וההשקעה אינה מעבר לכוח הסבל האנושי, הצעות יתווספו לה, והיא תוכר לברור מתוכם את המתאימים. 

2. ההגדרה העצמית - בהתחלה כשמתחילים לצאת, אנשים מגדירים שלושה דברים, ופעמים רבות הם עומדים על "יראת שמיים", "מידות" ו "מראה". וזה יפה מאוד כבסיס, אבל בסופו של יום, זה לא אנושי. ומהבסיס ההתחלתי הזה, ככל שאנשים יוצאים יותר, הם לומדים מה יותר חשוב להם, ומה פחות חשוב, מה מפריע להם אצל השני, ומה מהותי בשבילם, ולאט לאט נשזרת אישיות שלימה בחיפוש אחר קווים מנחים אצל השני. 

הקווים האלו בעצמה ובדרישתה אצל השני, הם יעילים ונצרכים כשהולכים לשדכן, אבל אי אפשר בלעדיהם אם רוצים להתחתן.  

לא צריך להוציא את כל הנשקים הכבדים בהתחלה. אלא לתת לזמן לעשות את שלו, ולאט לאט לנסות דברים חדשים הן בכמות והן באיכות. 

בסה"כ זו תקופה שיודעת רגעים נהדרים, ורגעים קשים ושחורים, וטוב יהיה שתעודדי אותה, ותכווני אותה, אבל עם האיזון היפה שייתן לה לחוות ולגדול מהדברים. אבל אולי אני חצוף שאני מדבר כך, שהרי את האימא, ואני לא עוד לא הורה. ואם כך התנצלותי. 

שיהיה המון המון הצלחה, ושתזכו לבשר לנו בשורות טובות בקרוב ממש!

ברוכה הבאה לפורום שלנ"ו!

(גם הבת שלך מוזמנת כמובן להירשם ולהצטרף... למרות שהאמת- יכול להיות שמבחינת אופי יתאים לה יותר הפורום של כיפה- אז הנה לך עוד המלצה למקום להכיר )

נראה לי שיותר ענו לך על הבת שלך- פחות על הנק' של איפה את בתור אמא צריכה לשים את עצמך

אז אני לא אמא שמחתנת עדיין- אבל בת לאמא אני כן ב"ה

שלב מעניין בחיים- לנופף בכנפיים אבל לא לפרוח מהקן

שלב שבו הכי צריכים את ההורים לעיצה- אבל גם הכי צריכים את המרחב ליצור משו אישי (על כן יעזב איש את אביו ואת אמו- וככה יוכל לעשות- ודבק באשתו) -תמיד יש את העדינות של מה שיתוף ומה חפירה

שלב שבה יש ים בחיים- ומי עוגן? הבית של ההורים. את העוגן והיציבות שלה כשכל דבר אחר- זז... (היה נפרד אולי מי יודע מחר אתצול- ורק את פה תמיד)

שלב שבו צריך לגלות לבד כמה לב נשבר זה כואב... ולקבל חיבוק ממי שכבר עברה את החוויה ושרדה..

שלב שבו יש שמחה וצער-- חשוב לשמוח עם הילדים- אבל לא לתת להם לרחף או לפתח יותר מידי ציפיות, חשוב להצטער איתם- אבל לא לצער אותם ככ לראות את הצער של ההורים- שהם כבר לא ירצו לשתף יותר...

שלב שבו חשבון הפלאפון מאמיר לסכומים שקשה קשה לדמייןלעיתים- אבל בשביל זה יש הורים- להתמקח ולעשות מסלול שווה יותר

שלב שהוא חלק מהחיים- וחלק ממירוץ הלפיד בין דורות

תהני

ואל תתחילי לעשות רשימות מוזמנית לחתונה... או לריב על צבע המפיות עוד חזון למועד

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.