אני מבינה את הדאגה של אמא שלך,שהיא רוצה בשבילך את "ה"בחור הכי טוב שיכול להיות..

אבל כנראה שהיא לא רואה מה את מרגישה מהצד שלך..

גשי אליה יום אחד ונסי להבהיר לה את זה בצורה נינוחה ורגועה,שאת לא מעוניינת כרגע להתחיל לצאת,

ומתי שתרגישי שזה הרגע שאת רוצה להתחיל את תיפני אלייה..

ותסבירי לה גם בדרך שככה לא מחליפים מספרים ואז יוצאים,אלא צריך לשמוע על הבחור קודם כל,לברר מי הוא,ואז 

אחר כך לצאת איתו..(יכול להיות שמרוב שהיא נרגשת וכבר רוצה בשבילך לטוב,אז היא לא שמה לב שזה פוגע בך)

                                  ב"הצלחה ורק טוב

                                         מירב

הקטע הקשה שאני כן יוצאת וכן מנסה..אבל היא חושבת שזה לא מספיק, מבינה.?.וכבר ישבתי והסברתי לה בצורה הכי מובנת ורגישה בעולם והיא ממשיכה בדרכה..בגלל זה כ"כ קשה כי אני כן עושה את כל ההשתדלות אבל היא ממשיכה בשלה... 

שהיא פשוט לא מבינה ורואה שאת עושה השתדלות מצידך,

יכול להיות שהיא מנסה להתקרב אלייך באיזו שהוא צורה,ומרגישה שאת לא מספרת לה יותר מידי,ואולי זה מציק לה..

אולי תתחילי לספר לה יותר,למה אותו פוסלת,ולמה אותו לא רצית,ואולי תדע באמת מה הסגנון שלך..(ולא תציא לך כל אחד..)

ולא תיראה שאת רק פוסלת ופוסל..

                                   ב"הצלחה רבה

                                       מירב

אין לך יכולת להשפיע על הפעולות של אמך. את רק יכולה להחליט מה את עושה מול האופי והאישיות שלה אבל אל תדאגי לא מתים מזה, וזה די אופייני להכנס בתקופה זו של החיים לקונפליקטים כאלה ואחרים עם אמא.

צריך להבהיר לאמא (לדעתי, כמובן ! בעדינות וברגישות) שיש כללים בחיי הדייטים (אגב, אולי היא פשוט לא יודעת שהיום זה ככה.. פעם זה ממש לא היה!)

שקודם מציעים לבחור את הבחורה

והוא מברר עליה.

כשהוא מחליט שכן,

מציעים לבחורה את הבחור.

היא מבררת עליו.

ואם היא רוצה - אז יוצאים.

ככה זה יהיה ברור שהכל עובר דרכך.

אולי גם תציגי לה את זה בצורה של "אני יודעת שאני שווה משהו, ולכן לא נראה לי שייך לתת את הפלאפון שלי לכל בן שרוצה לצאת.. בכ"ז, אני רוצה לעשות את הסינון שלי. לא רוצה להרגיש זולה.".

זאת התחושה שלי..

בהצלחה רבה שירה!

אבל זה לא שאני מתעצבנת עליה כל הזמן...אני מנסה לדבר איתה בצורה נעימה וכו...אבל כמה אתה אפשר לדבר בנעם..באמת שאני משתדלת אבל לפעמים כבר אי אפשר...

הו! כמה קשה צער גידול הורים!

אליסף אני לא מקבלת את זה שכשאנשים לא מקבלים את מה שאתה אומר- אז להדרך לענר אותם ממך זה להתעצבן

כי גם אם זה עצבנות כלפי חוץ- לפי החלטה שכלית לעשות את זה ככה-

עדיין זה אל באמת כלי תקשורות

אז אני מחפשת דרך אחרת (מחפשת. זה לא שאני המושלמת כבר מצאתי... גם אני אשמח אם יש למישו את הקסם...)

שירה מתוקה-

מהתבוננות בהודעה שלך עולה לי כמה דברים-

את אומרת "לא הגעתי לגיל מופלג"- מה זה אומר? רק מי שזקן צריך לדאוג לו? זה שאת לא מופלגת לא אומר שאת לא "הגעת לפרקך"?!

יותר חשוב מזה- "כל הורה רוצה שהילד שלו יתחתן"

ככה את מפרשת את אמא שלך-  ולפי זה את מגיבה

את מפרשת שהיא רוצה שאת תממשי את הרצונות שלה- וגם עושה מעשים כדי לדחוף אותך בכיוון....

ולא היא!

"כל הורה רוצה שהילד שלו יצליח במשימה שעומדת לפני!!"

את זו שהתחלת להראות סימני בשלות והתעניינות בדייטים

אם היית לגמרי לא יוצאת לא שומעת לא כלום- אמא שלך היתה יורדת ממך (אני מקווה... זה סוגיה אחרת)

אז אמא שלך ר-ק מנסה-- לעשזר לך במה שאת עושה ממילא

לקדם אותך בכיוון הנכון

אז היא לא הולכת לפי הפרוצדורה המוכרת לנו- אבל בטח סיבותיה עימה, והיא מספיק מנוסה בחיים לא לקנות חתול בשק..

הנק' הבסיסית זה המבט והעין והפרשנות שלך- להבין שהיא מיטיבה ולא מחטטת

עולם מוזר- מי שיש לו ליווי -רוצה להיות לבד,

מי שלבד בדייטים- משווע ליד מכוונת

עולם.

הכא

ובעצבים לא פותרים בעיות. רק מחמירים אותם!

וחוצמיזה למעלה היו צמד המילים "כיבוד הורים", ולרוב זה הולך עם עצבים..

אז כל פעם שיתעוררו בעיות, הוא יפתור אותם ככה,

ואם זה יהיה כל שני וחמישי, אז גם הקריזות יהיו אז..

99% מהפעמים עצבים לא באים מתוך שכל והכרה, שוואלה אני אתעצבן, וככה תפטר הבעיה.

זה בא מתוך רגש רגעי, והרבה פעמים אח"כ גם מצטערים על זה.

אני דווקא מסכימה עם אליסף.

אם אף פעם היא לא נתנה לעצמה להתפרץ על אמא אולי פעם אחת כזו תבהיר את המציאות..

לא אמרנו לאבד שליטה כל פעם שההורים עושים משהו שלא מתאים לנו

אבל מצורת הכתיבה של פותחת השרשור מתקבלת תחושה שהאם ממש יורדת לה לחיים

אז אולי כן צריך לזעזע פעם אחת כדי שתבין זאת.

אפשר לנסות אולי משהו אחר?

איפה אבא בעסק?

אולי דרכו אמא תבין?..

החיים ובפרט שלא על ההורים, וגם לא פעם אחת ובוודאי ובוודאי שלא במודע ובמכוון

יותר קשה שאת מגיעה לגיל המופלג, מוצאת את הבחור הנכון ורוצה להתחתן איתו אבל אמא שלך חושבת שאת עוד ילדותית ולא בוגרת ולא מבינה כלום מהחיים...

תנסי להסביר להם בעדינות- בכל זאת.. זה ההורים שלך, ואת מחויבת בכבודם!..

תתפללי.. ובעז"ה יהיה טוב!!!!!!! (:

ניסיון עם קונפליקטים בנושאים אחרים עם אמא שלה....

לדעתי - את לא תשני אותה.

אני יודעת שזה מאוד מאוד קשה להתעלם, אבל תנסי כמה

שיותר להתחמק ולא להגיע למצבים שבהם את כבר ממש לא יכולה

ואז את מגיבה ואולי בצורה לא כ"כ נעימה וכולם מפסידים מזה...

ודבר נוסף- תנסי לדון אותה לכף זכות ולחשוב שאולי עדיף ניסיון

כזה של אמא שמנסה לעזור אולי בדרך לא הכי מוצלחת מאשר אמא

שלא מנסה בכלל...

שכשהשידוך וכל התהליך הוא דרך ובשיתוף עם ההורים זה מדהים!

ההורים שלך הם האנשים שהכי אוהבים אותך בעולם,

הם גם נשואים, ז"א שיש להם נסיון מזה חיי נישואין,

ולמרות שאולי לא תסכימי אתי הם מכירים אותך הכי טוב בעולם(בעומק)

וכל הנ"ל זה התנאים הטובים ביותר למצוא לך חתן.

אולי פשוט לא תתנגדי ותשתפי פעולה?

דעי לך שהקשר עם ההורים בונה הרבה בחיי הנישואין בעתיד,

ופתרון בעיות מולם חוסך בעיות בזוגיות.

יש לי כמה תלמידות שהלכו בדרך הזאת וראו הרבה ברכה!

זה אמנם שונה מהמקובל פה, לדחוף את ההורים החוצה מחייך הבוגרים,

אבל זה לא מועיל. ובטח לא הידור בכיבוד הורים.

אני גם לא מסכימה עם אליסף...מה שהביא אותי לכתוב את מה שכתבתי זה התסכול שיש לי קשר ב"ה ממש טוב עם ההורים שלי וזה בערך הדבר היחיד שגורם לכעס וכו...ואני כ"כ לא רוצה להגיע למצב הזה ולפעמים זה כ"כ קשה כי גם ככה זה קשה לצאת לדייט ולעוד אחד ולעוד...וזה לא שאני מרגישה שהם תומכים בי במה שאני עוברת הם לפעמים רק מקשים יותר...

וצדיקה אחותך את צודקת לא הסברתי את עצמי נכון...בקשר לגיל המופלג כל המשפחה שלי כולל בני דודים ואחותי הקטנה נשואים ואני היחידה בגיל האפשרי שלא התחתנה וכניראה זו הנקודה שבגלל הם לוחצים יותר...זו לפחות ההרגשה שלי...ואני לא מרגישה זקנה מסכנה שלא התחתנה..זו היתה כונתי תאמיני לי שיש לי רצון למצוא את החצי...

והלוואי שהיא באמת היה עוזרת אני יודעת שהיא מנסה אבל לא ממש הולך לה...

אני חושבת ומרגישה שרק תפילות ועבודת המידות יעזרו פה...

תודה לכולם..שנשמע בשורות טובות

רק בשמחה...

אולי אמא שלך לא מספיק מודעת לזה שאת כן יוצאת ומנסה בדרכך.

אולי אם תנסי לשתף אותה בחויות מדיטים, התלבטויות, מחשבות וכו זה יקל עליכן את התהליך.

גם לך יהיה את מי לשתף, וגם (אולי) אמא שלך תרד לך מהגב ואולי אפילו בעיקבות השיחות הנל היא תבין יותר את התהליך שאת עוברת ורוצה לעבור.

בהצלחה!

א. לומר, בחיבה ואפשר עם חיבוק, שאת לא נפגשת בצורה כזו ולכן את לא תצאי עם בחורים שהיא תציע אלא אם כן היא תלך בדרך שלך (החלק האחרון מיועד לרכך את המכה בעיקר..).

לדרך הזו יש פוטנציאל לפגוע באימא שלך אבל יתכן שזהו הפתרון הפחות מזיק.

ב. לשתף בנושא משהו/הי שאמך מכירה ומעריכה את דעתה.

     זה יכול להיות בשיחה משולשת (או מרובעת) בנוכחותך או בפניה לאותו אדם שידבר איתה בנפרד.

לדעתי הפתרון השני יכול להיות הטוב ביותר אם תצליחי להתאים אותו לאמך.

בהצלחה.

ומסכימה עם דברייך האחרונים... אפשר כמובן לנסות לשוחח, להבהיר, לשתף את ההורים, ואפשר פשוט להמשיך בשלך- בעקביות דבקות ובעדינות, להתפלל ולראות את המציאות שהקב"ה מפגיש אותך איתה כהזדמנות קשה- אך שמפיקה המון טוב בסופה- לעבודת המידות

שנזכה להתבשר בשמחתך בקרוב בע"ה

את בהחלט יכולה להציב את הגבולות שלך, בעדינות ובעיקביות.

אולי אפילו תכיני לך כמה משפטים קצרים מראש, כמו:

"אני מבקשת שתשאלי אותי לפני שאת נותנת לבחור את המספר שלי",

בלי יותר מידי הסברים,

ולחזור על זה כל פעם כשזה קורה, באופן עקבי,

אני בטוחה שבאיזה שהוא שלב,

אמא שלך תקלוט את המסר שלך, שאת יחידה נפרדת,

ותנהג לפי רצונך.

רק חשוב להקפיד שזה לא יהיה עם כעס,

כי אז לא ישמעו את התוכן של הבקשה הענינית,

אלא את הרגש, שעלול להפריע פה.

זאת הכנה מאוד חשובה להמשך,

של הנפרדות שלכם כזוג  מההורים.

ושווה להשקיע בזה.

ואם זה לא עוזר, תתחתני ותעזבי את הבית.

שיהיה בהצלחה!!

חנהא אמא שלי לא הלכה אליו הביתה היא פשוט חברה של אמא שלו..(כמו שאמרתי..)ואמא שלי הביאה את המספר לאמא שלו...וככה זה התגלגל...

גם הבנות שלי נאלצו לעבור את הסיוט הזה. כשהבת שלך מגיעה לגיל הנישואין, הרצון לראות אותה נשואה הופך למין דיבוק. וברור, שכל אדם, ואין זה משנה אם זו אמא או חברה, חושבים שהם היו מנהלים את הדברים בדרך טובה יותר, או, היו יודעים לומר את המלים הנכונות במקום הנכון.

הורידי את המלה דייט מן הלכסיקון, היא ממש מעוררת שאט נפש. היא כל כך גויית, למשל - My date for to night is .... מה רע ב-פגישות? ההיסחפות לביטויים הרווחים בחברה החילונית, לא יכירם מקומם בחברה שלנו.

אומרים - אתחתן ולא התחתן.

            מישהי ולא משהיא

            נראה לי ולא נראלי

איך אמא שלך "הביאה" לו את המספר שלך, היא הלכה לביתו?

אבל אולי גם אלו מונחים משפת החבר'ה החדשה.

יש מצב שגם את תסתכלי על זה ככה? (ותסבירי בחיוך לכל הבחורים שמתקשרים כי אמא שלך נתנה להם את המס' את המצב?)

אבל לפעמים זה ממש מוגזם..בגלל זה יש כעס בגלל זה..

אמא שלך עובדת במדרשה-

במדרשה כל היום מתיעצים עם הצוות על נושאים כאלה

יש מצב לגייס משתפי"ת שתבוא להתיעץ עם אמך על הנושא כאילו "ההורים שלה נותנים את המספר שלה שלי ראשותה"....

אולי ככה אמך תבין את המקרה- כי באמת זה יוצר מצב לא נעים ונובע מרצון טוב

אהבתי, יכול לעבוד טוב.

בהצלחה.

ים שלהם

א- תודי לאלוקים שיש לך אמא, ולא רק שיש לך אמא אלא גם אחת שחיה נושמת מתפקדת.... (את מודעת לעובדה שיש כאלה שאין להם?)

ב- תודי לאלוקים שאמא שלך דואגת לך, זה הכי טבעי שהיא תדאג לך גם בתחום הזה- בדיוק כמו שהיא דואגת לך בכל תחום, משום מה לנו הרווקים יש תחושה ש"זה לא עיניין ההורים" אבל זהו שכן! את הבת שלה- והיא תדאג לך כל עוד היא (ואת) חיה.

ג- בתור אחת שקצת מתעסקת בתחום השידוכים- אנ י לא מבינה על מה הכעס? הרי תורה מסיני היא שקודם כל פונים לבחור, מספרים לו על הבחורה, שואלים לדעתו- ורק אחר כך פונים לבחורה!

ד- בהצלחה

אז תחשבי מה שאת רוצה...

ועכשיו קראתי שוב את הסיכום של ברוךש ואני ממש לא מסכימה איתך...ו

לא יודעים...!

לאחר כל התגובות של גולשי הפורום, ובמיוחד שלך. 

עדיין אין אף אחד בשרשור הזה מלבדך שמבין מה המציאות המיוחדת שאת שרויה בו. 

כולם הציעו פתרונות ודרכים מקוריות או צפויות להתמודד עם הבעיות - שיכולות להיות קיימות, או דמיוניות.

אולם בסופו של יום, רק את מכירה את המצב המיוחד, ולכן גם אין זה צפוי ממך להסכים או לא להסכים עם אף אחד מהמגיבים.  

המלצתי, תעברי על הרעיונות ותגובות שנכתבו כאן, וחפשי אחד או כמה, שמתאימים למציאות המיוחדת שלך. 

תנסי להגדיר בשביל עצמך מה הבעיה באמת, ומה הפיתרון האופטימלי שנראה לך מתאים. 

שיהיה לך בהצלחה!

בס"ד

שירה יקרה!

ממה שכתבת ומהתגובות שלך למגיבים נראה שאת בחורה ערכית וחושבת שרוצה לא לפגוע ולעשות טוב!

(נראה שקיבלת חינוך טוב מההורים האלה!)

שידוכים הוא פרק לא פשוט שכאשר הוא נגמר יש הרבה ששוכחים בכלל מהעניין ומכל מי שנשאר מסביב רווק

אני מאחלת לך שכאשר ימצא אותך החצי השני שלך לא תשכחי את הרגשותייך המורכבות מהיום ותדעי ברגישות לדאוג לחברותיך הרווקות.

אך יבוא יום שתרצי כל כך לעזור למישהי וכל כך תרצי בטובתה ומתוך אהבה רבה תציעי אותה למישהו שנראה לך שמאד ימצא חן בעיניה....

שירה אני בטוחה שאימך אוהבת אותך ודואגת לך בכל ליבה וכמו שכתבת שכולם נשואים סביבך לאמא זה קשה לחשוב שאולי את מקנאה או עצובה שעדיין את לא מצאת.

יכול להיות שאמא טועה, אך גם  הכתיבה על נושא כל כך רגיש ואישי  יכולה להיות טעות!

עצתי לך !  חישבי, מה הקווים האדומים שלך בעניין ואיך היית רוצה שיעזרו לך לחפש.מה מרגיז אותך ומה מעודד.

גשי לאמא הכיני לה כוס תה שהיא אוהבת ובקשי לדבר איתה מתי שיהיה לה נח.

כאשר תשבו לדבר הביאי את הרשימה ורשמי לפנייך מה הדברים שקשה לאמא שלך בעניין.

דברו , לבנו ,  תקבעו יחד את הצעדים הבאים. צריך לפעול ויש מה לעשות אך הכי חשוב שתדברו

שתשמעי בקול שלה כמה היא אוהבת אותך ודואגת לך.

אין נסיון הבא על האדם שאינו יכול לעמוד בו. בהצלחה רבה!

ושתבשרי במהרה בשורות טובות!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥