עבר עריכה על ידי צדיקה אחותך בתאריך ז' אדר תשע"א 15:47
1. לגבי פירוק ובניית קשרים:
ישנה הגדרה אחת בלבד שעליה הורסים או בונים קשר.
ההגדרה הזו אינה עניין של יופי, או מידות, או יראת שמיים או אישיות, גם לא השקפה, ואפילו לא לשיר יפה.
ההגדרה הזו היא "התאמה"!
לזכור את המשפט הזה, אין הצעה טובה, כי אם הצעה מתאימה!
ואם כל הכבוד, התאמה זה עניין שמתחולל אך ורק, ואני חוזר אך ורק בין שני בני הזוג, ולאף אחד אחר, אין את ההבנה או תפיסה הכי קטנה בדבר העצום ונהדר הזה.
2. איך חותכים?
אפשר לדון מה הצורה הסבירה לחתוך קשר מבחינה טכנית, אם זה שיחה, פגישה או צד שלישי, וכו. לא קשור אלינו.
שאלת למה לא תמיד מביאים סיבה כאשר חותכים.
תחילה, יש להבחין בין קשר ארוך ועמוק, לקשר של כמה פגישות בודדות. (אדם שיצא פעמיים, אל תצפי ממנו ליותר מידי, לא משנה מה עברתם ביחד).
לאחר קשר ארוך - נהוג לתת סיבה מצד נימוס. אתם כבר מכירים תקופה ארוכה, ולא יפה פשוט להעלם יום אחד.
ואף הצד הנותר עלול לייסר את עצמו במחשבה על זה.
א. לאחר קשר קצר - בד"כ עדיף לא לתת סיבה. וזה משום שבד"כ סיבות הפסילה לאחר פגישה אחת, הם יותר מעניינו של הפוסל, והם חיצוניות ושטחיות יותר. למשל: "הוא לא אהב את הרושם שהוא קיבל", או שהיא לא אהבה את "האישיות" שהיא פגשה. לא מדובר בהיכרות עמוקה ופסילה, אלא בהציץ ונפגע ופסל.
ב. לחילופין, פעמים רבות (כמובן בקשר ראשוני) סיבת הפסילה יכולה לגרום לתחושה רעה. למשל מראה, התנהגות, אישיות, ודברים כאלו. וזה מעליב, ופוגע בביטחון העצמי, וכו.
ג. ובנוסף, הרבה פעמים כאשר אדם מחליט, הוא לא רוצה להתווכח על זה, לא עם השדכן, ולא עם המשודך. ולכן הוא לא מוכן בכלל לתת תשובה (כולל תשובות שלא אומרות כלום).
היא לא רוצה להגיד עליו שהוא לא ירא שמיים, כי אז יגידו לה שהוא כן, והוא עלול להציק לה ולנסות לשכנע אותה, וכו וכו, ולכן באי אמירת תשובה , היא בעצם אומרת - זה לא פתוח לדיון.
3. הדבר השלישי, הינו האכזבה לצד הציפיות\אשליות.
הרי הם דיברו על חתונה, הם דיברו על דברים עמוקים, היה נראה ששני הצדדים מרוצים ושמחים, ופתאום
ב-ו-ם!!
מול הטענה הזו קשה להתמודד. והיא קוראת הרבה. מה לעשות ששניהם לא משדרים על אותו גל.
מה לעשות שא' בשביל הבחור זה ב' בשביל הבחורה ולהיפך. ולהגיד לכולם שיכבו את מנועי ההתלהבות, עלול להביא למצב של יובש ושתיקה, אז אני לא יודע.
זו טענה טובה וקשה, שאין לי תשובה עבורה.
4. זוטות:
א. לדבר על חתונה - חתונה זה סתם ארוע סמלי של לילה אחד, ואין לו שום משמעות. הדיבור צריך להיות על החיים, ובעיקר על החיים כנשואים. אומנם כוונתך שזו הצהרת כוונות ברמת המיקרו, אבל ברמת המקרו זה כלום, וצריך להתרכז בחיים ובנישואין ולא בלילה אחד סמלי של טקס החתונה.
ב. "הפינוקים" שאת מתארת, של מתנות ומכתבים, זה לא הדבר הכי נפוץ בנורמות של המגזר, כל שכן בעולם הישיבות. זה חשוב לא מצד המהות של העניין, אלא מצד הנורמה של העניין. התנהגות כזו בעלת משמעויות שונות לפי הנורמות השונות ומקובלות בכל איזור. ולכן חשוב שתשימי לב באיזה מגזר את, ומה מקובל, ולפי זה להעניק את המשמעות הנכונה לדברים.
ג. את לא אמורה לדעת, וחבל שאת יודעת, מה הם אמרו לחברים שלהם. זה רכילות, וזה לא לאוזניים שלך. והתירוץ הכי סביר, שזה טלפון שבור:
הבחור אמר לחברים שלו מה שהוא רצה שהם ישמעו - מהסיבות שלו (למשל שירדו לו מהגב, או בשביל להתגאות). או שהם הבינו מה שהם רצו להבין (מהסיבות שלהם).
ולבסוף הם העבירו הלאה לך מה שהם רצו שאת תשמעי (למשל בשביל לעודד את הקשר)
ואת הבנת מהם מה שאת רצית להבין (מהסיבות שלך).
וכל זה בהתחשב שאתם מדברים את אותה שפה (יענו שלתיאורים ומושגים יש את אותה המשמעות אצל כולכם).
אני אהיה נחמד, ואגיד שזה מתכון לפיצוץ.
ולמסקנה: בבני אדם עסקינן, וקשת המעשים ופעולות הינו רחב ביותר. חפשי את אשר מתאים לך ועונה לקריטריונים החשובים ומהותיים בשבילך. וזרקי את כל השאר בצורה הטובה ביותר אך יעילה.
שיהיה בהצלחה!!